אופטומטריסט

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר: סקירה ופתרונות

כל מי שחתם על טופס הסכמה לניתוח מכיר את רשימת הסיכונים הבלתי נגמרת. אם היד רועדת לנו לפני חתימה על ההסכמה במצב של ניתוח של חוסר ברירה, הרי שהיא רועדת שבעתיים כשמדובר בניתוח של יש ברירה. כזה בדיוק הוא ניתוח לייזר להסרת משקפיים, הנחשב לניתוח קוסמטי שמטרתו, לכאורה, אינה להבריא מחלה. אנשים שלא רואים טוב אינם נחשבים לחולים והניתוח שמתבצע באיבר הרגיש ביותר בגוף, אינו נחשב להכרחי.אך יש בו, כמו בכל ניתוח, סיכונים.

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר: תופעות לוואי או סיבוכים?

ישנם שני סוגים מרכזיים של ניתוחי לייזר לעיניים:

  1. ניתוח שיוף של הקרנית: בניתוח מסוג זה, קרני הלייזר מקלפות את שכבת התאים (תאי אפיתל) וכך משנות את מיקוד העין ומתקנות ראייה.
  1. ניתוח מתלה: ניתוח שבו חותכים את החלק החיצוני של הקרנית כדי ליצור מתלה (flap) זמני. לאחר מכן, משייף המנתח את הקרנית על מנת לתקן את הראייה ואז מחזיר את המשטח החיצוני למקומו וסוגר את המתלה.

ראשית, חשוב להפריד בין תופעות לוואי או קשיי הסתגלות לאחר ניתוח לייזר בעיניים לבין סיכונים וסיבוכים של הניתוח.

 

בתקופה שלאחר הניתוח ניתן לצפות לזמן הסתגלות שכולל ראייה מטושטשת, כאב, וראיית הילות סביב אובייקטים, בעיקר בחשכה. סימפטומים אלו אמורים להיעלם עד חצי שנה מזמן הניתוח, כשברוב המקרים אכן זהו המצב.

 

בניגוד למצבי הסתגלות מעין אלה, הרי שמתוך כלל המנותחים בעשרים השנים האחרונות, 1% נותרים לאחר הניתוח עם סיבוכים משמעותיים בעיניים שנותחו.

 הסיבוכים הנפוצים לאחר ניתוחי לייזר

אקטזיה: קרנית העין הופכת לדקה מדי בעקבות השיוף ומאבדת את צורתה הקמורה. בעקבות כך נוצרת בליטה דמויות חרוט על הקרנית, היוצרת ראייה מעוותת.

 

אסטיגמציה לא סדירה: נגרמת מפגיעה לא מדויקת של הלייזר ויוצרת סימפטום של ראייה כפולה וראיית “הילות” סביב לאובייקטים. במקרה כזה יש לבצע ניתוח נוסף.

 

צמיחה פנימית של תאי אפיתל: תאי אפיתל מהווים רקמה המגנה על הקרנית, אולם פגיעה בהם עלולה לגרום לצמיחה פנימית ולא טבעית שלהם, ואף להתפתחות תאי סרטן. גם במקרה כזה יש צורך בניתוח נוסף כדי להסיר את התאים ולתקן את הראייה המטושטשת הנגרמת בעקבות צמיחת התאים פנימה.

 

זיהום ודלקות שונות: לאחר הניתוח, העין חשופה לזיהומים רבים, והמטופל ממשיך טיפול אנטיביוטי או בסטרואידים. אצל מטופל אחד מתוך 2,000 הטיפול האנטיביוטי מתגלה כלא יעיל ומתפתח זיהום שעלול להוביל לאבדן ראייה. אחד הסוגים של דלקת נפוצה הנגרמת מזיהום מכונה “חולות סהרה” והיא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות העין.

 

יובש: ישנם מקרים שבהם קרן הלייזר פוגעת בעצבים באזור הקרנית ומזיזה אותה ממקומה, דבר הגורם לטווח רחב של סימפטומים, מאי נוחות וגירוד ועד נזק חמור בראייה.

 

איך לטפל במצב של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

ראשית, לפני שאתם ניגשים לניתוח בואו להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט מוסמך, עדיף אצל אופטומטריסט שבקליניקה שלו יש את מכשיר ה-visionixI80 שמאבחן מגוון בעיות ראייה. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אך בפועל, אחוזים ניכרים מהמטופלים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים לא מבצעים בדיקה כזו לפני שהם מחליטים לבצע את הניתוח. בבדיקה שכזו ניתן לגלות גורמי סיכון שיכולים להשפיע על ההחלטה הראשונית אם בכלל להתחיל בתהליך הכירורגי, למשל: קרנית דקה מדי, אישונים מורחבים, ראייה לא יציבה, יובש בעיניים ומאפיינים נוספים כמו גיל, היריון, מחלות גנטיות ומערכת חיסון חלשה.

 

אולם, גם אם לא נמצאו גורמי סיכון – עדיין קיים סיכון לסיבוכים של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר. בחלק מהמקרים, ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח חוזר ובחלק מהמקרים יש צורך בשימוש בעדשות מגע המותאמות לטיפול במצב שבו פני הקרנית נמצאים במבנה לא שגרתי כתוצאה מניתוח לייזר. בין עדשות מגע אלה ניתן למנות: עדשות קשות נושמות, עדשות היברידיות עם מרכז קשיח ושוליים רכים, עדשות מותאמות אישית למבנה הקרנית, עדשות כפולות או עדשות סקלרליות.

 

עדשה סקלרלית היא עדשה בעלת קוטר גדול אשר שוליה נוגעים בלובן העין במקום בקרנית ועל כן מתאימה מאוד לשימוש כאשר מבנה הקרנית הוא בעל גאומטריה לא רגילה, מצב נפוץ לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שבמהלכו משויפת הקרנית או מוסרות ממנה רקמות .בנוסף, החלל שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בנוזל מיוחד המלחלח את העין ומטפל בבעיה של יובש בעין, שהיא בעיה נפוצה נוספת האופיינית לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

 

לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים?

עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
מיפוי קרנית

(קרטוקונוס אפריל 2019) מחקר חדש: קרטוקונוס היא מחלה תורשתית

מחקר חדש נותן ביסוס מחקרי לחשד בדבר היותה של מחלת העיניים קרטוקונוס מחלה גנטית-תורשתית. המחקר שהוכיח כי מהלך המחלה מושפע, בין היתר, מנטייה גנטית, מסביר מדוע ברבים מהמקרים ישנם כמה חולי קרטוקונוס במשפחה אחת. חשיבותו של מחקר זה רבה בשל מסקנה חד משמעית: במקרים שבהם מופיע סיפור משפחתי של מחלת קרטוקונוס, על כל בני המשפחה לגשת לבדיקת עיניים מתאימה בהקדם.

קרא עוד
ילד עם יובש בעיניים

יובש בעיניים אצל ילדים: האם הסמארטפון אשם?

 

כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה שיש לנו בסוף יום עבודה או לאחר נהיגה ממושכת: צריבה בעיניים, תחושה כללית של חוסר נוחות וצורך לשפשף את העיניים. למה זה קורה לנו? כי כמעט כולנו סובלים מצורות שונות של תופעה של יובש בעיניים שמכונה בעגה המקצועית: “תסמונת העין היבשה”.

קרא עוד
בדיקת ראייה לילדים

בדיקת ראייה לילדים: חובה לפני כיתה א’

 

ההורים הישראלים נחשבים למשקיענים ביותר ויעידו על כך בדיקות ההיריון המרובות: אישה הרה בישראל עוברת בממוצע פי 1.5 בדיקות בהשוואה לנשים במדינות המערב. גם ל”טיפת חלב” האמהות בדרך כלל מקפידות להגיע לפי הזימונים. אבל משום מה, כאשר מגיעים לבדיקות עיניים לילדים – ההורים לא מודעים להמלצות משרד הבריאות בעניין.

בדיקת ראייה לילדים: המלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים

משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ארבע בדיקות ראייה לילדים בין הלידה לגיל 7:

  1. בדיקה ראשונה בגיל 6-8 חודשים;
  2. בדיקה שניה בגיל 3 שנים;
  3. בדיקה שלישית בגיל 5 שנים;
  4. בדיקה רביעית לקראת כיתה א’.

איגוד רופאי העיניים ממליץ על תדירות גבוהה יותר של בדיקות: בדיקה תקופתית אחת לשנה.

 

חלון ההזדמנויות הטיפולי של בעיות ראייה אצל ילדים

רבים מליקויי הראייה הם בני טיפול ותיקון, אלא אם נתגלו מאוחר מדי. מערכת הראייה מתפתחת מרגע הלידה ועד גיל 9 לערך ובשש השנים הראשונות לחיים ישנו חלון הזדמנויות קצר מועד שבמהלכו ניתן לטפל בבעיות שיאותרו. ילדים סובלים ממגוון לקויות ראייה, ביניהן: קוצר ראייה, רוחק ראייה ופזילה, וכן ממחלות עיניים הפוגעות בראייה או חלילה גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים יש אפשרות לטפל בבעיה – אם מאתרים אותה בזמן.

לעומת זאת, בעיית ראייה, ואפילו בעיה פשוטה, שאינה מטופלת, עשויה להוביל למצב של “עין עצלה”. במצב רגיל, המוח מצפה לקבל מסרים משתי העיניים וכשעין אחת לא עומדת במשימה עקב לקות ראייה הוא מפסיק להשתמש בה ופועל רק עם עין אחת. מצב זה של עין עצלה ניתן לטיפול רק עד גיל שמונה, ומשזה יחלוף העין תישאר “לא בשימוש” לצמיתות ולא ניתן יהיה להציל את הראייה בה.

 

הקשר בין בעיות ראייה ללקויות למידה

ישנו קשר הדוק בין ההישגים בלימודים לבין תפקודי הראייה. לא סתם משרד החינוך דרש בעבר מההורים להציג בדיקת ראייה תקינה של ילדים העולים לכיתה א’ – דרישה שכיום הנה בגדר המלצה בלבד.

בעיות ראייה אינן מאפשרות לתלמיד להגיע להישגים והוא איננו מסוגל, בשל מכשלה טכנית שניתנת לפתרון בקלות, לממש את הפוטנציאל שלו. מצב זה של בעיית ראייה המקשה על התלמיד ואיננה מאותרת בזמן איננה נדירה בישראל: כעשרים אחוז מהילדים סובלים מבעיות ראייה ורק חמישים אחוז מהם יאותרו ויקבלו טיפול, שלרוב מגיע מאוחר מדי כשהילד כבר סובל חודשים או שנים מהמצב.

מרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בקלות והרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד. ללא הטיפול המתאים, הילד מתקשה לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה, חש תסכול ואכזבה מעצמו, מתחיל לאבד את ביטחונו ומודבקות לו תוויות של עצלן, מתקשה או חלילה לא מספיק מוכשר. ישנם גם לא מעט מקרים שבהם הילד מאובחן בטעות כסובל מהפרעת קשב וריכוז.

 

לקויות ראייה אצל ילדים: סימנים מעידים

מעבר לבדיקות השגרה המומלצות, חשוב מאד להיות ערניים ומודעים ולבחון את התנהגות הילדים כך שההורים יזהו במועד סימנים שעלולים להצביע על קושי בראייה.

ילדים רבים הסובלים מלקות ראייה לא ידעו לחשוף את מצוקתם ולא יתלוננו כלל, אם בשל תפקוד מספק של העין השנייה או בשל היעדר יכולת השוואה למצב ראייה תקינה. על כן עלינו כהורים לאתר את נורות האזהרה בעצמנו ולמהר לבדיקת ראייה במקרים הבאים:

  1. כאשר הילד מתלונן תכופות על כאבי ראש ו/או עיניים;
  2. כאשר הילד מטה את ראשו לאחור בזמן צפייה בטלוויזיה;
  3. כאשר הילד מקרב לפנים מסכים או ספרים;
  4. כאשר הילד מתלונן על “מילים קופצות” או “כפולות” או “לא ברורות”;
  5. כאשר הילד רגיש לאור או לדמע;
  6. כאשר הילד לא מספיק להעתיק מהלוח מטלות;
  7. כאשר הילד מתחמק ממשימות הדורשות ויזואליות: קריאה, הרכבת פאזלים וכדומה;
  8. כאשר הילד מצמצם את עיניו או עוצם עין אחת כשהוא מנסה לקרוא;
  9. כאשר הילד מתעייף ממשימות קריאה מהר (משפשף את עיניו, למשל).

אם זיהיתם ברשימה זו התנהגות המזכירה את הילד שלכם, כדאי לקבוע תור לבדיקת ראייה כדי לשלול או למצוא לקות ראייה ולטפל בה.

 

כיצד להכין את הילד לבדיקת עיניים לפני כיתה א’?

על מנת להפחית חרדה בקרב הילד יש להכינו כמה שניתן למהלך הבדיקה ולהתרחשויות הצפויות בה ולתאר לו מה יידרש ממנו לעשות ומה הוא צפוי להרגיש. חשוב גם להסביר לו על מטרות הבדיקה וחשיבותה ולהציג בפניו תמונות של המכשירים שישמשו בבדיקה.

הסבירו לילד שהאופטומטריסט או הרופא יביטו בעיניו באמצעות מכשיר הכולל עינית, שדרכה יהא עליו להסתכל על תמונה. הסבירו כי ייתכן שהבודק יבקש ממנו לזהות תמונות של חפצים על לוח. הראו לילד תמונה של משקפי הבדיקה שירכיב והסבירו לו מבעוד מועד שהמשקפיים הגדולים והבלתי מצודדים הללו מורכבים רק במהלך הבדיקה כדי שלא יניח בבהלה שילך איתם הביתה ויעורר את לעג חבריו. לילד חשוב לדעת שתהיו איתו במהלך הבדיקה ופרט זה, שאינו ברור לו מאליו, ירגיע אותו מאוד.

והכי חשוב: הבהירו לילד שלא מדובר בבחינה ואין נכון או לא נכון. יש להגיד מה שמרגישים ולא לחפש “לנצח” כמו במשחק.

כדאי גם לדבר על מצב שבו יהיה על הילד לעבור בדיקת הרחבת אישונים. במהלך הבדיקה ייתכן שהבודק יטפטף כשתי טיפות לכל עין ואז תידרש חצי שעת המתנה להשלמת הבדיקה. חשוב לדעת שהזלפת הטיפות עשויה להציק לילד והתחושות לאחר מכן לא תמיד נעימות, אם כי לא נוראיות. הילד עלול לחוות טשטוש ראייה, עיוות ראייה, סנוור מאור ואף כאב ראש קל. אולם ככלל, חוץ מאי נעימות קלה, אין מדובר בבדיקה כואבת – והכאב הוא זה שמבהיל בדרך כלל את הילד, הרבה יותר מתחושה לא נעימה לאחר ביצוע הטפטוף.

מומלץ מאוד לפנות זמן להיות עם הילד לאחר הבדיקה. ארגנו פעילות שקטה, והכי טוב אם תוכלו לאפשר לו לנוח עד שיחלפו ההשפעות.

הילד עולה לכיתה א’? בואו לבדיקה והתחילו את כיתה א’ בראש שקט.

שתהיה שנת לימודים ברורה, פורייה ומוצלחת.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר? יש פתרון

 

זה מאוד מאכזב, אבל קורה. ניתוחי לייזר להסרת משקפיים הם מהניתוחים הנפוצים בישראל, ומציגים אחוזי הצלחה גבוהים, אולם תמיד יש אחוז קטן של אי הצלחה. אכן, כמו בכל פרוצדורה כירורגית, יש לניתוחי עיניים גם סיבוכים, אי הצלחות והצלחות חלקיות המצריכות לעתים ניתוח חוזר או ויתור על החלום לחיים ללא משקפיים.

קרא עוד
גבר עם עדשות סקלרליות

עדשות סקלרליות (Scleral Lenses) – התאמה מדויקת עדשות לקרטוקונוס

טום קרוז ידוע כמי שאוהב לבצע כמה שיותר פעלולים בעצמו וללא פעלולנים שיחליפו אותו. במסגרת ההכנות לצילום סצנה ב”משימה בלתי אפשרית” שבה היה על טום קרוז להיצמד למטוס הדוהר על מסלול המראה ואף ממריא, ניתן לראות שמצמידים לו עדשות מגע לעין.

קרא עוד
בדיקות ראייה עדשות מגע

עדשות מגע ואופטומטריה: ראיון אישי עם ארזה פרוכטר

ראיון אישי עם ארזה פרוכטר אופטומטריסטית קלינית, על דרכה בעולם האופטומטריה, ומה חשוב לדעת בתחום עדשות מגע – איזה סוגי עדשות קיימים בשוק? מה היתרונות והחסרונות? למי מומלץ עדשות מגע.

 

ארזה פרוכטר היא לא עוד אופטומטריסטית. מאחוריה עומד ניסיון של 28 שנים במקצוע, היא מנהלת פורומים מקצועיים בנושאי אופטומטריה ועדשות מגע ואף עוסקת בכתיבה מדעית בתחום. כשבכל זאת מתפנה לה איכשהו קצת זמן היא עסוקה בתרומות ובאיסוף משקפיים בהתנדבות עבור ניצולי שואה. היא נשואה לדורון ואימא לאורי, ובירור קצר מגלה שכל המשפחה מרכיבה עדשות מגע ומשקפיים.

ממש לא הנסיכה על העדשה: מרצפת הייצור ועד קליניקה משגשגת

ארזה היא אישה חייכנית עם אנרגיות תוססות במיוחד. משהו באנושיות הישירה שלה מרגיע אותי. אולי זה גם הקליניקה עצמה שמשדרת רוגע ומקצועיות: הטכנולוגיה מסביב מרשימה, כולל אייפד שמנהל את המערך הקליני ותאורה מתחלפת ברצפה. מהחלון נשקף נוף כפרי של השכונה הירוקה ברמת אביב, שם גם ארזה ומשפחתה גרים, ויש מצב שתבקרו בבית הזה כיוון שחלק מהלקוחות מבקרים בביתה כשהם נזקקים לתיקוני ראייה שונים.

 

הראיון בוצע בדיוק לאחר שארזה חזרה מכנס בינלאומי באמסטרדם בנושא התפתחויות חדשות בתחום עדשות המגע, אליו נשלחה כשגרירה של חברת לפידות מדיקל שמייבאת את עדשות המגע “אלקון”. בכנס הוצגו הטכנולוגיות החדשות בתחום, עדשות מגע “חכמות”, חומרי גלם אופטיים, מרכיבי לחות, מוצרים חדשים וטיפולים שונים.

ארזה, איך הגעת לתחום האופטומטריה?

במקרה. תכננתי בכלל להיות מורה להתעמלות. הייתי חיילת מצטיינת אז, ניגנתי בסקסופון. התחלתי את השירות הצבאי בשל”ת מוקדם בקיבוץ עין גדי, גרעין לקיבוץ מצפה שלם. בהמשך עזבתי את הנחל ועברתי לתל השומר. בחופשת השחרור רציתי לעבוד כדי לחסוך קצת כסף ולטוס לאירופה.

איך היה באירופה?

זהו, שלא הגעתי לשם. התחלתי לעבוד בינתיים במעבדה שבה ייצרו עדשות מגע. זו הייתה מחרטה לייצור עדשות מגע. התחלתי בתור אסיסטנטית ונשארתי לעבוד שם שלוש שנים. בשנת 1984 התחלתי את הלימודים האקדמיים באותו תחום והמשכתי להתמקצע – עד היום.

אצל מי למדת?

אצל הטובים ביותר. שנים עבדתי עם שמואל ברמן ז”ל, אופטומטריסט שהיה יצרן של עדשות מגע וממנו למדתי את המקצוע. הוא האדם שהשפיע עליי יותר מכל ללכת בכיוון המקצועי של פיתוח וייצור עדשות מורכבות. הוא נפטר לצערי לפני שנה.

זה די נדיר שאופטומטריסט ייצר בעצמו את עדשות המגע.

כן, זה תחום מרתק בפני עצמו, להבין איך לתכנן אותן כך שיתאימו לעין בצורה מושלמת. כשהתחלתי זו הייתה ממש מחרטה עבודת יד, אין יותר להתחיל מהבסיס מזה. בזכות זה אני רואה עדשות לעומק ומבינה טכנית באופן יסודי את הנושא. “אופטומטריסט טוב צריך מנה שווה של טכניקה ואנושיות”

כמה זמן נמשכים הלימודים ומה לומדים בהם?

הלימודים אורכים 4 שנים, היום אפשר ללמוד או במכללת הדסה או בבר אילן. אני המשכתי לעוד השלמות והתמחויות בפנסילווניה. מדובר בלימודים אינטנסיביים במיוחד. הרבה אנטומיה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, פתולוגיה עינית ופרמקולוגיה.

נשמע כבד לטיפוס אנרגטי ומלא שמחת חיים כמוך. אהבת את הלימודים?

עלית בדיוק על הנקודה. אופטומטריסט בסופו של דבר עובד עם אנשים וצריך להבין הרבה בפסיכולוגיה, להיות קשוב ואמפתי ולדעת לקרוא בין השורות, וזה באמת חסר בלימודים. אופטומטריסט טוב צריך המון סבלנות, שיקול דעת וראייה מרחבית, כזאת שרואה את האדם כולו ולא רק את הבעיה. באופן אישי זה החלק האהוב עליי ביותר במקצוע. אני פוגשת אנשים בקליניקה ונהנית מהמגע האנושי שכרוך בכל יום עבודה, זה נותן המון סיפוק והמפגשים האלה מעשירים את החיים.

את זוכרת את הלקוח הראשון שלך?

בוודאי. אי אפשר לשכוח חוויה כזאת של שיפור איכות החיים בצורה כל כך משמעותית עבור אדם, זה נחרת לנצח. הייתה לקוחה שהגיעה אחרי פציעה בעין והרכבתי לה עדשות ראייה ומשקפיים. לפעמים נתקלים במקרים לא פשוטים, עין זה איבר רגיש במיוחד.

את בקשר עם הלקוחות בין טיפולים?

כן, קודם כול רוב הלקוחות נמצאים במעקב שוטף, ויש לקוחות שאני מסייעת להם ברציפות יותר מעשרים שנה. בשבוע שעבר, למשל, קיבלתי מתנה וברכה לחג ממשפחה שנמצאת אצלי מאז שהילד היה בן 10, והיום הוא כבר בן 26.

ואת זוכרת מה הייתה הבעיה שאיתה הוא הגיע?

בטח. סידרתי לו בזמנו עדשות מגע ביפוקל שסידרו לו פזילה ותיקנו לו את הראייה גם מבחינה אסתטית. הוא היה בגיל שזה מאוד חשוב.

כמי שעוסקת בתחום הרבה שנים – איך את שומרת על העיניים?

שומרת על הבריאות באופן כללי, כבר 17 שנה עושה פילאטיס, ואני אוהבת ללכת ברגל. לעיניים אני עושה מסיכות של מלפפון ורפידות ספוגות תה כשיש לי זמן.

מה עם מיץ גזר? את בעד?

טעים. כל קשר בינו ובין בריאות העיניים המיוחסת לו מקרי, אבל אני לא נגד מיתוסים ואגדות עם.

 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד

בעיות ראייה אצל ילדים: כך תזהו אותן בזמן


כשמבוגרים מתחילים לראות פחות טוב הם לפחות יודעים את זה, כי יש להם למה להשוות. המצב אצל ילדים שונה: לא רק שאין להם למה להשוות במקרה של מום ראייה מולד, אלא שגם כאשר יש להם ירידה בראייה לעומת העבר, הם לא תמיד יודעים להסביר שהם רואים מטושטש או מה בדיוק כואב או מפריע להם.

קרא עוד
Call Now Button