מה מוביל לראייה מטושטשת?

טשטוש ראייה יכול להיגרם ממגוון סיבות ולהעיד על בעיה רפואית קלה או דחופה. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לאבחן ולטפל

רואים מטושטש? רצוי שתבינו למה זה קורה לכם ותטפלו בהתאם. אבל לפני כן, 60 שניות על ראייה תקנית: קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.

טשטוש ראייה הוא מצב שבו קרני האור לא מצליחות להתמקד על הרשתית באופן תקין (כלומר, הן מתמקדות באזורים שלפניה או אחריה). במילים אחרות, חדות הראייה נפגעת, קשה לראות בבירור ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות – כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי של פנים ממרחק, ונהיגה.

לעתים טשטוש הראייה עשוי להעיד על בעיה רפואית קלה שדורשת טיפול פשוט ולעתים הוא עלול לסמן בעיה רפואית דחופה שעלולה להידרדר, אפילו עד כדי עיוורון. כלומר, הוא יכול להיגרם מסיבות רבות. הנה השכיחות שבהן:

* יובש בעיניים: מצב שכיח באוכלוסייה המערבית, שבו לא נוצרות בעין די דמעות או שהן מתאדות מהר מדי. הוא יכול להיגרם מסיבות רבות ובהן עדשות מגע לא מתאימות, מחלות אוטואימוניות, עישון, זמן מסכים ממושך (למשל בעבודה משרדית), או נטילת תרופות שגורמות לכך.

* דלקת עיניים: דלקת עיניים עלולה להיגרם מחיידקים, וירוסים או אלרגיה,  ולהתבטא בהפרשות, אדמומיות וגרד. טשטוש הראייה נגרם בשל היצמדות ההפרשות לקרנית והפגיעה במיקוד קרני האור על הרשתית.

* לחץ תוך-עיני גבוה: במצב זה הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה ויכול להעיד על מחלת עיניים (כגון גלאוקומה) או להיות גורם סיכון למחלה שכזאת. כשהוא עולה משמעותית באופן פתאומי, הוא עלול לגרום לטשטוש ראייה.

* שימוש בתרופות: יש תרופות שחלק מתופעות הלוואי שלהן הן ראייה מטושטשת. גם אלכוהול וסמים יכולים לגרום לכך בעת צריכתם.

* מחלות שמשפיעות על מערכת הראייה: מחלות כגון מיגרנה, גידול מוחי ושבץ עלולות ללחוץ על עצב הראייה וכך לגרום לראייה מטושטשת.

* אסטיגמטיזם: מצב שבו מבנה העין (קרנית שאינה כדורית אלא אליפטית או הפרעה בעדשת העין) גורם לכך שקרני האור לא מתרכזות במקום אחד על פני הרשתית אלא בכמה מקומות שונים (לרוב הוא קיים מלידה ועשוי להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).

* זוקן ראייה: מצב שבו עדשת העין נחלשת ומתקשה להתמקד בעצמים קרובים. הוא יכול להתפתח עם הגיל (לרוב אחרי גיל 44) ולהתבטא בטשטוש ראייה מקרוב.

* קרטוקונוס: מחלה שגורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות כדורית, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה המגיעה לרשתית מטושטשת.

* קטרקט: מצב שבו עדשת העין נעשית עכורה. הוא יכול להיגרם ממגוון סיבות, כגון גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

* רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים ברשתית ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם.

* היפרדות רשתית: מצב חירום רפואי שעלול להוביל לעיוורון, שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. הוא עלול להיגרם בשל גורמים כגון טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים, וניוון הרשתית.

* סיבות אופטיות: צורך במשקפיים או התאמה לא טובה שלהם או של עדשות מגע.

* מתח נפשי גבוה ועייפות רבה: יכולים להוביל לירידה בחדות הראייה.

כיצד מאבחנים ומטפלים?

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “כאשר מטופל מגיע אליי בשל ראייה מטושטשת, קודם כל אני מתשאלת אותו לגבי מצבו. לאחר מכן אני מבצעת בדיקת ראייה אובייקטיבית בציוד מתקדם וייחודי”. דוגמאות לציוד שבו משתמשת פרוכטר:

* Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה שמבצע מגוון פעולות, כגון מיפוי קדמי ואחורי של הקרנית (האחורי מגלה קרטוקונוס בשלב מוקדם ביותר, לפני הופעת תסמינים), בדיקת לחץ תוך-עיני, בדיקת עובי הקרנית (פכימטריה), ואבחון קטרקט באמצעות מצלמה.

* Visionix 40 – מכשיר דיגיטלי שמאבחן את מספר המשקפיים ואת האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל שבהם (מיפוי עדשות).

* מסך לד של Visionix – מאפשר בדיקות ראייה שונות ברזולוציה גבוהה.

* OCT – מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית.

* מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת – בוחנת מבנים בתוך העין וכך בודקת את בריאות העין, שכבות הקרנית, בלוטת הדמעות, התאמת העדשות ועוד.

פרוכטר מוסיפה כי “לאחר בדיקת הראייה האובייקטיבית במכשור, אני מבצעת בדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). אני גורמת למטופל להרגיש נינוח (מפחיתה את הסטרס) כדי שהראייה שלו תהיה כמה שיותר רגועה וממוקדת”.

לגבי הטיפול, פרוכטר מציינת כי אם אבחנה שמקור הטשטוש קשור בבריאות העין – למשל מחלה, חשד לגידול או לחץ תוך-עיני גבוה – היא מפנה לרופא עיניים. לדבריה, “אני השוער של רופאי העיניים. הם מטפלים בבריאות העין ואני מטפלת באופטיקה של הראייה במשקפיים או בעדשות מגע. ניסיוני הרב, בדיקותיי המעמיקות, היחס האישי שאני נותנת, והמכשור המתקדם שבו אני משתמשת – מאפשרים לי לדעת מתי אני יכולה לטפל במטופל, מתי יש להפנותו לרופא עיניים, ומתי נדרש טיפול משולב”.

מה מוביל לראייה מטושטשת?
4.5 (90%) 2 vote[s]

Call Now Button