עבור אנשים המאובחנים עם קרטוקונוס, נהיגת לילה הופכת לעיתים קרובות לסיוט של הילות, “מריחות” אור וסנוור קיצוני. השורה התחתונה שחשוב להבין היא שמשקפיים רגילים אינם מסוגלים לתקן את העיוותים האופטיים המורכבים הללו. הפתרון הקליני היחיד שמחזיר את הראייה החדה והבטוחה בחושך הוא התאמה אישית של עדשות מגע מיוחדות (כמו עדשות סקלרליות), המייצרות משטח אופטי חדש ומושלם על פני הקרנית המעוותת.
כאופטומטריסטית הפועלת בתחום למעלה מ-45 שנים, וכבוחנת מטעם משרד הבריאות, אני פוגשת בקליניקה אינספור מטופלים שחיים עם קרטוקונוס. רבים מהם מתפקדים נהדר במהלך היום, אך כשהשמש שוקעת – הביטחון העצמי שלהם צונח יחד איתה. הפחד מסנוור של רכבים ממול או מחוסר יכולת לקרוא שלטים בחושך גורם להם להימנע מנהיגת לילה לחלוטין. במאמר זה נעשה סדר ונבין בדיוק למה החושך מאתגר כל כך את העין הקרטוקונית, ואיך האופטומטריה הקלינית המודרנית פותרת זאת.
למה החושך הופך לאויב של חולי קרטוקונוס?
הקושי המרכזי בנהיגת לילה עם קרטוקונוס נובע מפיזיולוגיה פשוטה: בתנאי תאורה חלשים, האישון שלנו מתרחב באופן טבעי כדי להכניס יותר אור לעין.
כאשר האישון מתרחב בעין בריאה, האור עובר דרך קרנית סימטרית ועגולה ומתמקד יפה על הרשתית. לעומת זאת, כאשר אישון מתרחב בעין עם קרטוקונוס, הוא חושף שטח גדול יותר של הקרנית הלא-סדירה והקונית (דמוית הקונוס). כתוצאה מכך, קרני האור נכנסות בזוויות שונות ומתפזרות בתוך העין. התופעה הזו, המכונה בשפה המקצועית “עיוותים מסדר גבוה” (Higher-order aberrations), מתורגמת במוח לראיית הילות סביב פנסי רחוב, צורות של כוכבים (Starbursts) ומריחות אור שמסנוורות את הנהג.
תרחיש נפוץ מהשטח: אשליית ה”אנטי-רפלקס”
כדי להמחיש את ההתמודדות, ניקח לדוגמה תרחיש קלאסי ונפוץ מאוד שאני נתקלת בו בקליניקה: מטופל בשנות ה-30 לחייו, שכבר יודע שיש לו קרטוקונוס קל עד בינוני, מגיע אליי מתוסכל. הוא מספר שבחודשים האחרונים הוא פשוט הפסיק לנהוג בלילה. בנסיעה האחרונה שלו לחנות אופטיקה סטנדרטית, המליצו לו לשדרג את ציפוי ה”אנטי-רפלקס” (מונע ההשתקפויות) במשקפיים שלו כדי להפחית סנוור בנהיגה. הוא השקיע לא מעט כסף, אבל הופתע לגלות שזה לא עזר כלל.
למה זה קרה? משום שציפוי אנטי-רפלקס מונע השתקפות של אור על גבי עדשת המשקפיים, אך הוא אינו יכול לתקן את הפיזור של האור בתוך העין שנובע ממבנה הקרנית המעוות. באבחון קליני מעמיק, אנו מראים למטופלים הללו שרק מעבר למשטח אופטי שמבטל את הקרנית שלהם (כמו בעדשות סקלרליות) יכול להעלים את המריחות האלו.
משקפיים לעומת עדשות סקלרליות בנהיגת לילה
כדי להבין מדוע הטיפול חייב לעלות מדרגה כשמדובר בנהיגת לילה, ריכזתי את ההבדלים המרכזיים בטבלה הבאה:
תכונה אופטית
משקפי ראייה רגילים
עדשות מגע סקלרליות לקרטוקונוס
מנגנון התיקון
מתקנים רק “מספר” וצילינדר כללי.
נוזל העדשה משלים את הקרנית ומייצר משטח כדורי ומושלם.
טיפול בעיוותי תמונה (הילות)
לא מסוגלים למנוע פיזור אור מקרנית לא סדירה.
מעלימים כמעט לחלוטין את פיזור האור וההילות.
שדה ראייה בנהיגה
מוגבל על ידי המסגרת, מצריך הזזת ראש למראות הצד.
שדה ראייה רחב, היקפי וטבעי לחלוטין.
יציבות הראייה (במצמוץ)
יציב.
יציב לחלוטין – העדשה נשענת על לובן העין ואינה זזה.
שאלות ותשובות (FAQ)
האם בכלל מותר לנהוג בלילה עם קרטוקונוס?
הדבר תלוי בחדות הראייה שלכם ובאיכות התיקון האופטי. אם הראייה שלכם עם עדשות מגע (או משקפיים במקרים קלים) עומדת בתקן של משרד הרישוי, מותר לנהוג. עם זאת, אם אתם חווים סנוור קיצוני שמסכן אתכם, האחריות היא קודם כל שלכם לעבור אבחון ולהתאים פתרון בטוח יותר.
האם יש משקפיים מיוחדים נגד סנוור לקרטוקונוס?
לא קיים פתרון “קסם” במשקפיים לקרנית מעוותת. עם זאת, אם המטופל מרכיב עדשות מגע סקלרליות איכותיות שמתקנות את הקרטוקונוס, ניתן להוסיף מעליהן משקפיים עם עדשות בעלות גוון מיוחד (למשל צהבהב קל) שמשפרות ניגודיות בנהיגת לילה, אך זהו רק פתרון משלים לעדשות.
האם הראייה שלי תחזור להיות 100% חלקה בלילה בעזרת עדשות סקלרליות?
ברוב המוחלט של המקרים, המעבר לעדשות סקלרליות מביא לשיפור דרמטי שמשנה חיים ומאפשר חזרה לנהיגה בטוחה. הראייה הופכת חדה משמעותית וההילות פוחתות דרסטית. יחד במקרים קיצוניים של הצטלקויות בקרנית, ייתכן שיישאר סנוור מינימלי, אך הוא לרוב בשליטה ואינו מגביל.
השורה התחתונה: אל תוותרו על העצמאות שלכם
לקבל אבחנה של קרטוקונוס אין משמעותה ויתור על העצמאות שלכם או עוצר לילי בכל פעם שיורדת החשיכה. הבנת הבעיה האופטית היא החצי הראשון של הפתרון; החצי השני הוא בחירה במענה קליני מתקדם שמתמודד עם מבנה הקרנית בצורה מדעית ומדויקת.
סובלים מסנוור, מריחות אור או קושי לקרוא שלטים בנהיגת לילה? אל תפסיקו לנהוג – בואו לטפל בשורש הבעיה. אני מזמינה אתכם לאבחון קליני מקיף ולמיפוי קרנית בקליניקה ברמת אביב. יחד נתאים לכם את העדשות שיחזירו לכם את הביטחון בכביש, גם בחושך מוחלט.
כשאני פוגשת מטופלים הסובלים מקרטוקונוס בקליניקה שלי ברמת אביב, התלונה הראשונה היא לרוב על טשטוש או הילות. אך ככל שאנו מעמיקים בשיחה, עולה תסמין שקוף ומתיש לא פחות: עייפות מנטלית קיצונית בסוף יום העבודה. כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) עם ניסיון של מעל 38 שנים, ובתפקידיי כבוחנת של משרד הבריאות ויועצת במועצת האופטומטריסטים, למדתי שהסיבה לכך אינה פיזית גרידא, אלא נוירולוגית. המוח של חולה קרטוקונוס עובד ב”מאמץ יתר” (Overclocking) כדי לסנן עיוותי ראייה מסדר גבוה (Higher-Order Aberrations) שהקרנית הלא-סדירה מייצרת. התשובה לשאלה מדוע אתם חשים מותשים, למרות ש”על הנייר” הראייה מתוקנת, טמונה בכך שהמוח משקיע משאבים קוגניטיביים עצומים בתיקון התמונה הלקויה בזמן אמת. הבנת הקשר הזה היא הצעד הראשון למעבר מתיקון אופטי טכני לראייה הרמונית ונינוחה באמת.
הפיזיקה של ה”רעש הוויזואלי” בקרטוקונוס
במצב של ראייה תקינה, הקרנית פועלת כעדשה חלקה וסימטרית המרכזת את האור בנקודה אחת על הרשתית. בקרטוקונוס, הקרנית הופכת לקונית ודקה, מה שיוצר משטח אופטי לא סדיר בעליל. מבחינה פיזיקלית, המצב הזה מייצר לא רק “מספר” (קוצר ראייה או צילינדר), אלא עיוותים מורכבים המכונים עיוותים מסדר גבוה.
עיוותים אלו דומים לנהיגה דרך שמשה רטובה או הסתכלות מבעד לזכוכית גלית. התמונה שמגיעה לרשתית אינה סתם מטושטשת; היא סובלת מ”מריחות” אור, צללים כפולים וחוסר יציבות ויזואלית. כאן מתחיל הנטל הקוגניטיבי: המוח האנושי אינו מוכן לקבל תמונה משובשת. הוא מצויד במנגנוני עיבוד חזקים שמנסים “לנקות” את הרעש הוויזואלי, להשלים פרטים חסרים ולמזג את המידע מהעין הפגועה עם העין השנייה.
המוח כמעבד תמונה תחת עומס
דמיינו מחשב שמנסה להריץ תוכנה כבדה מאוד עם מעבד ישן. המחשב יתחמם, יאט ובסוף עלול לקרוס. זהו בדיוק המצב של מערכת העיבוד הוויזואלית במוח אצל חולי קרטוקונוס.
המאמץ לסנן את ההילות סביב מקורות אור או להפריד בין אותיות שמתמזגות זו בזו צורך אנרגיה מטבולית. המטופל אולי אינו מודע לכך באופן פעיל, אך המרכזים הוויזואליים בקליפת המוח עובדים ללא הפסקה בפתרון חידות אופטיות. עייפות זו מתבטאת לעיתים קרובות בכאבי ראש באזור המצח, קושי בריכוז לאורך זמן מול מסך, ותחושה של “ערפל מוחי” שמתגברת ככל שהיום מתקדם. הבעיה מחמירה בסביבות עם תאורה מאתגרת, כמו נהיגת לילה או משרדים עם תאורת פלואורסצנט חזקה, שם הניגודיות יורדת והמוח נדרש למאמץ כפול.
המהפכה של העדשות הסקלרליות: שקט למערכת העצבים
אחד הפתרונות המתקדמים ביותר שאני מיישמת בקליניקה למניעת הנטל הקוגניטיבי הזה הוא התאמת עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות רכות או משקפיים, שאינם יכולים לבטל את העיוותים הנובעים מהמבנה הלא סדיר של הקרנית, העדשה הסקלרלית יוצרת “משטח אופטי חדש”.
העדשה “מדלגת” מעל הקרנית המעוותת ונשענת על הלובן של העין (הסקלרה). הרווח שבין העדשה לקרנית מלא בנוזל (דמעות או תמיסה פיזיולוגית), והנוזל הזה למעשה “מחליק” את כל אי-הסדירויות של הקרנית. התוצאה היא תמונה חדה, נקייה ויציבה המגיעה לרשתית. כשהמוח מפסיק לקבל “רעש”, הוא יכול להפסיק להשקיע אנרגיה בסינון עיוותים. מטופלים רבים מדווחים שלאחר המעבר לעדשות סקלרליות בהתאמה אישית, לא רק הראייה השתפרה, אלא גם רמת האנרגיה הכללית שלהם בסוף היום עלתה משמעותית.
הייחודיות והגישה המקצועית של ארזה פרוכטר
הטיפול בקרטוקונוס בקליניקה שלי אינו מסתכם רק במדידת מספר. הניסיון הרב שצברתי לאורך כמעט ארבעה עשורים, בשילוב עם תפקידי כבוחנת של משרד הבריאות, מובילים אותי לגישה של אופטומטריה קלינית מעמיקה. אנו משתמשים במכשור הטופוגרפי המתקדם ביותר למיפוי הקרנית, אך הערך המוסף האמיתי הוא היכולת לתרגם את הנתונים הטכנולוגיים לתחושת הנוחות של המטופל. אני מאמינה שראייה אינה רק חדות (6/6), אלא הרמוניה בין שתי העיניים לבין המוח. התהליך כולל סבלנות רבה, דיוק בפרטים הקטנים ביותר של מבנה העדשה וליווי אישי עד להשגת הנינוחות המקסימלית, כדי שהמטופל יוכל לשכוח שהוא מרכיב עדשות ולהתפנות לחיים עצמם.
חשיבות האבחון של תפקודים דו-עיניים
במקרים רבים של קרטוקונוס, המחלה אינה סימטרית – עין אחת פגועה יותר מהשנייה. מצב זה יוצר קונפליקט נוסף עבור המוח, המנסה למזג שתי תמונות באיכות שונה לחלוטין. אם לא מתייחסים לאיזון הדו-עיני במהלך ההתאמה, המטופל עלול לסבול מסחרחורות וחוסר ביטחון בתנועה.
במהלך הבדיקות המקיפות אצלנו, אנו בוחנים לא רק כל עין בנפרד, אלא את העבודה המשותפת שלהן. התאמה מדויקת של עדשות מיוחדות צריכה להביא למצב שבו שתי העיניים משדרות מידע תואם ככל האפשר, מה שמקל על המוח במלאכת המיזוג (Fusion) ומפחית עוד יותר את הנטל הקוגניטיבי.
שאלות ותשובות (FAQ)
האם עייפות העיניים שלי בערב יכולה להיפתר פשוט על ידי הגדלת המרשם? לא בהכרח. במקרים של קרטוקונוס, הגדלת המרשם (ה”מספר”) במשקפיים לעיתים רק מגבירה את העיוותים. העייפות נובעת בדרך כלל מהאיכות האופטית ולא רק מהעוצמה. הפתרון דורש לרוב שינוי של סוג העדשה לגיאומטריה המבטלת עיוותים מסדר גבוה, כמו עדשות סקלרליות או עדשות קשות מיוחדות.
מדוע קשה לי יותר להתרכז בעבודה מול מחשב מאשר בשיחה פנים אל פנים? עבודה מול מסך דורשת מיקוד סטטי ורמת פירוט גבוהה. אצל חולי קרטוקונוס, האור הכחול והקונטרסט של המסך מבליטים את ההילות והמריחות. המוח נדרש למאמץ עיבוד גדול בהרבה כדי לפענח טקסט על מסך מאשר כדי לזהות תווי פנים במציאות, ולכן העייפות הדיגיטלית מהירה וחריפה יותר.
האם הסתגלות לעדשות סקלרליות קשה יותר בגלל הנטל הזה? להפך. למרות שהן דורשות טכניקה מסוימת להרכבה, מבחינה ראייתית המוח לרוב “נרגע” כמעט מיידית. כשהתמונה הופכת לנקייה ויציבה, מערכת העצבים חווה הקלה. רוב המטופלים מדווחים שהשקט הוויזואלי שהעדשות הללו מעניקות שווה את זמן הלמידה הקצר של אופן ההרכבה.
האם יובש בעיניים קשור לעייפות המנטלית בקרטוקונוס? בהחלט. עין יבשה פוגמת עוד יותר באיכות המשטח האופטי ומגבירה את טשטוש הראייה. המוח נאלץ להתאמץ עוד יותר כדי “לנקות” את התמונה המטושטשת. עדשות סקלרליות פותרות זאת פעמיים: הן גם יוצרות משטח אופטי מושלם וגם משמשות כ”בריכה” של לחות המגנה על העין מיובש לאורך כל היום.
לסיכום: לראות טוב זה להרגיש טוב
חיים עם קרטוקונוס אינם חייבים להיות מלווים בעייפות תמידית. כשאנו מבינים שהראייה היא תהליך המערב את המוח ולא רק את העיניים, אנו מבינים את החשיבות הקריטית של תיקון אופטי מדויק, יציב ואיכותי. המטרה שלי היא לאפשר לכם לעבור את היום מבלי להרגיש שהעיניים שלכם הן נטל, אלא כלי שמאפשר לכם לתפקד בשיא האנרגיה.
מרגישים מותשים בסוף יום העבודה? חווים הילות וטשטוש שפוגעים בריכוז שלכם? אתם מוזמנים לתאם תור לאבחון קליני מקיף בקליניקה של ארזה פרוכטר ברמת אביב. יחד, נבחן את מצב הקרנית שלכם ונתאים עבורכם את הפתרון שיעניק לכם ראייה הרמונית, נינוחה ומלאת אנרגיה.
ניתוח לייזר להסרת משקפיים הוא ניתוח פופולרי ושכיח. ניתוח לייזר ניחן בהחלמה פשוטה ואחוזי הצלחה גבוהים מאוד. אך ישנם מצבים רפואיים מסוימים שבהם ניתוח לייזר עלול להוות בעיה. כאשר אדם סובל מקרטוקונוס, ניתוח לייזר עלול לייצר נזק יותר מתועלת, ולכן במצב כזה נדרשת בחינה מעמיקה של המצב הרפואי. מהו קרטוקונוס? והאם בכל זאת ניתן לבצע ניתוח לייזר עם קרטוקונוס לאנשים שמעוניינים להיפטר מהמשקפיים? כל התשובות במאמר.
קרטוקונוס, מהו?
מקור המילה קרטוקונוס הוא ביוונית ומשמעותו קרטו (קרנית) וקונוס (חרוט). כלומר, קרנית בצורת חרוט. כשמה כן היא, מחלת הקרטוקונוס גורמת לקרנית להיות מקומרת ודקה, היוצרת גבשושית בצורת חרוט. הצורה המשתנה של הקרנית גורמת להסתה של האור כאשר הוא נכנס לעין. התוצאה של הסתה זו היא ראייה מעוותת.
קרטוקונוס מתחיל לרוב בגילאי העשרה או בשנות ה-20 המוקדמות. על פי מחקר מהשנים האחרונות, הגורם להחלשת רקמת הקרנית אשר מובילה לקרטוקונוס הוא חוסר איזון באנזימים בקרנית. חוסר האיזון הזה כולל נטייה גנטית, מה שמסביר מדוע במקרים רבים קרטוקונוס מופיע אצל יותר מבן משפחה אחד. גורמים נוספים המשפיעים על קרטוקונוס הם גירוי כרוני של העין, היסטוריה של הרכבת עדשות מגע, שפשוף מוגזם של העיניים או חשיפת יתר לקרני שמש.
מדוע ניתוח לייזר עלול להסב נזק במקרה של קרטוקונוס?
בניתוח לייזר להסרת משקפיים הפעולה העיקרית היא שיוף קרנית העין, שלאחריו קרנית העין דקה יותר. הקרנית של אדם הסובל מקרטוקונוס מתאפיינת בחוסר יציבות, קמירות בלתי סדירה ובצורה לא אופטימאלית. ברגע שמשייפים את הקרנית הרגישה הזו היא עלולה לאבד ביתר שאת את יציבותה. כתוצאה מכך היא עלולה להאיץ את התפתחות הקרטוקונוס, להוביל להחמרת המחלה ולפגיעה נוספת בראייה.
האם יש מצב שבו ניתן לעשות ניתוח לייזר עם קרטוקונוס?
כיום ישנם טיפולים חדשניים המאפשרים לאנשים הסובלים מקרטוקונוס לבצע ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר במצב כזה מצריך תנאים מסוימים וזהירות רבה. ניתוח לייזר עם קרטוקונוס מצריך פרוטוקול טיפולים מיוחד, הכולל בין יתר טיפול בשם קרוס לינקינג וטיפול לייזר מונחה טופוגרפיה.
המשמעות של טיפול קרוס לינקינג הוא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן והמולקולות שבקרנית. חיזוק הקשר מתבצע על ידי הזלפת טיפות של רובופלבין (B2) אל העין, והקרנת אור אולטרה סגול שמפעיל את החומר. הפעולה הזו משפרת את יציבות הקרנית ומגבירה את הסיכוי לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר.
איך אדע אם אני יכול לבצע ניתוח עיניים עם קרטוקונוס?
כמו שלכל אדם יש מבנה קרנית ייחודי, כך גם לכל אדם הסובל מקרטוקונוס יש מבנה ייחודי ודרגת חומרה שונה. על מנת לקבוע האם אדם הסובל מקרטוקונוס יכול לבצע ניתוח לייזר חייב לעבור אבחון מקצועי, מקיף ויסודי על ידי אופטומטריסטית קלינית מנוסה. בזכות בדיקה מקיפה באמצעות מכשור מתקדם ופענוח מדויק ניתן יהיה לקבוע האם לחולה הקרטוקונוס יש היתכנות לביצוע ניתוח לייזר להסרת משקפיים.
אופטומטריסטית קלינית תוכל לסייע במציאת פתרונות נוספים מלבד לניתוח לייזר. ישנם פתרונות מגוונים לטיפול בקרטוקונוס כמו עדשות מגע שונות לקרטוקונוס. בנוסף האופטומטריסטית תוכל לזהות האם המחלה נמצאת בשלב מסוכן שמחייב ניתוח אחר. במקרה כזה יבוצע ניתוח השתלת טבעות או השתלת קרנית.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס היא מחלה של הקרנית שמתפתחת לרוב בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות. המחלה גורמת לקרנית העין להתקמר בהדרגה ולשנות את צורתה מכיפה סימטרית לצורה חרוטית קמורה ולא סימטרית. התוצאה היא ראייה מעוותת, לא ברורה וצילינדר הולך וגדל. במקרים חמורים יותר קרטוקונוס מחייב ניתוח השתלת קרנית או השתלת טבעות. בשלבים מוקדמים של המחלה ניתן להיעזר בעדשות מגע לחולי קרטוקונוס. קיבצנו בשביליכם מידע חשוב על עדשות המגע השונות לחולי קרטוקונוס.
עדשות פיגיבק – שילוב עדשת מגע קשה עם רכה
שיטת עדשות זו כוללת הנחת עדשת מגע רכה העשויה מסיליקון הידרוג’ל על העין ומעליה עדשה קשה כך שהעדשה הרכה יוצרת חיץ בין העין לבין העדשה הקשה. העדשה הרכה מספקת ריפוד ונוחות בעוד העדשה הקשה מבצעת את התיקון האופטי. בהרכבת עדשות פיגיבק יש לשים לב שמספיק חמצן מגיע לעין, חוסר חמצן זו בעיה שעלולה להיווצר בהרכבת שתי עדשות.
עדשות Rose K – מורכבות גיאומטרית
עדשות אלו הן עדשות המותאמות אישית לכל מטופל, על ידי ממצאי האבחון ומערכת ממוחשבת המייצרת מבנה גאומטרי מורכב והתאמה למגוון רחב של פני קרנית לא סימטריים. עדשות אלו מיועדות למצבים שבהם הקרטוקונוס מייצר קמירות א-סימטרית וכאשר היא משמעותית יותר בחלקה התחתון של הקרנית.
עדשות היברידיות – מבנה משולב
עדשות היברידיות לחולי קרטוקונוס מורכבות ממרכז קשיח עם חדירות חמצן גבוהה, המאפשר תיקון אופטי מיטבי, יחד עם היקף רך שמסייע בהרכבה נוחה ושימוש קל לאורך זמן. שני חלקי העדשה חדירים לחמצן.
עדשות סקלרליות – העדשה שלא נוגעת בקרנית
עדשות סקלרליות הן עדשות בעלות קוטר רחב המתיישבות על לובן העין או בשמו המקצועי הסקלרה ולכן שמן סקלרליות. עדשות סקלרלריות מתאימות לחולי קרטוקונוס במצב חמור יותר המתבטא בקמירות מתקדמת, אך לא במצב שמצריך טיפול מורכב יותר. העדשה אינה נוגעת בקרנית ובחלל שנוצר בין הקרנית לעדשה ישנו נוזל שאותו ממלאים במהלך התקנת העדשה.
האם ישנם פתרונות נוספים לחולי קרטוקונוס?
עדשות מגע לחולי קרטוקונוס הן הפתרון היעיל והמומלץ לטיפול בשלבים מוקדמים של המחלה. המגוון הרחב של סוגי העדשות מאפשר התאמה מדויקת לצורך המטופלים. חשוב להתייעץ עם אופטומטריסטית קלינית מנוסה על מנת לבצע את ההתאמה המדויקת ביותר של העדשה. במקרים חמורים יותר של קרטוקונוס, עלול לעלות צורך בניתוח, ישנם שני ניתוחים עיקריים לטיפול בקרטוקונוס:
השתלת טבעות (Intacs): השתלת טבעות הוא ההליך הפשוט יותר לתיקון עיוותים במבנה הקרנית וחזרה לראייה תקינה. בניתוח זה משתילים טבעות קשיחות בחלק ההיקפי של הקרנית שגורמות להשטחה של הקרנית ומצמצמות את רמת הקמירות. אחד היתרונות של השתלת טבעות הוא שהן ניתנות להסרה או להחלפה.
השתלת קרנית: ניתוח השתלת קרנית יבוצע רק כאשר אין ברירה, משום שהוא הניתוח המורכב ביותר. הקרניות שמושתלות מגיעות מתורמים אנושיים. השתלת קרנית היא הליך כירורגי מורכב המחייב החלמה ממושכת ותקופת הסתגלות לקרנית החדשה. חשוב לדעת שבקרנית אין כלי דם מה שמקל על הגוף לקלוט אותה ומפחית סיכויים לדחייה.
איך אדע מהן עדשות המגע האידיאליות בשבילי?
התאמת עדשות מגע, במיוחד במקרים מורכבים כמו קרטוקונוס, אינה פעולה טכנית אלא מלאכת מחשבת קלינית. כדי למצוא את הפתרון המדויק, נדרש שילוב של ניסיון קליני רחב לצד טכנולוגיה מתקדמת. בקליניקה שלי ברמת אביב, אני רותמת מעל 38 שנות ניסיון כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) וניסיון של מעל 45 שנים בתחום, יחד עם המכשור החדיש ביותר, כדי לבצע מיפוי מעמיק של מבנה הקרנית.
כמי שמשמשת כבוחנת מטעם משרד הבריאות וכיועצת מקצועית בוועד ארצי של מועצת האופטומטריסטים, ה’אני מאמין’ שלי הוא להעניק לכל מטופל ראייה הרמונית ונינוחה. האבחון המקיף מאפשר לי לזהות את הצרכים הספציפיים של חולי קרטוקונוס, בעלי צילינדר גבוה או מטופלים לאחר ניתוחים, ולהתאים להם עדשות מגע מולטיפוקליות או סקלרליות שיעניקו לא רק חדות ראייה, אלא גם איכות חיים. מדובר בתהליך אישי ומקצועי ללא פשרות, המבטיח שכל מטופל יקבל את הטיפול הנכון ביותר למבנה העין הייחודי שלו
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס היא מחלת עיניים כרונית שעלולה להחמיר עם השנים. בהתאם חשוב להתייחס אליה במלוא הרצינות, להקפיד על ביקורות תקופתיות בתדירות המומלצת ולמלא את הנחיות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים – אופטומטריסטית ורופאת עיניים (או רופא עיניים, כמובן). בנוסף ניתן לשלב בטיפול גם אמצעים טבעיים, שיכולים תמיד להועיל.
טיפול בקרטוקונוס באמצעות תזונה
מהות הקרטוקונוס היא פגיעה בקרנית העין. הפגיעה באה לידי ביטוי בהתעוותותה של צורת הקרנית, שהופכת בהדרגה לכדור לחרוט. ככל שהצורה נהיית חרוטית יותר, כך הפגיעה בראייה מחמירה. נכון לעכשיו אין תרופה למחלה, אבל כן ניתן לטפל בסימפטומים ובנוסף לנסות להאט את קצב החמרת המצב – כולל באמצעות טיפולים טבעיים.
בהקשר של קרטוקונוס טיפול טבעי עשוי לכלול תזונה נכונה. במיוחד חשוב לכלול בתפריט מאכלים שכוללים נוגדי חמצון. הסיבה לכך היא שנוגדי חמצון מנטרלים רדיקלים חופשיים – צורונים כימיים שגורמים נזקים לגוף, וכחלק מכך גם לעיניים. חשוב להדגיש שגם התזונה המוקפדת ביותר לא בהכרח תבלום את הקרטוקונוס, אבל מצד שני היא תספק תועלת רבה בהיבטים חשובים אחרים, ולכן בכל מקרה כדאי לבחור בה.
בין המאכלים הטובים ביותר מבחינת כמויות נוגדי החמצון בהם: פלפל אדום, רימונים, נבט חיטה, סלק, עגבניות, ברוקולי, תותים, גזר, בטטות, עלים ירוקים, שיבולת שועל, אגוזים ועוד מזונות עשירים בויטמין C, ויטמין E, פוליפנולים וסלניום.
טיפול בקרטוקונוס בעזרת צמחי מרפא
אופציה נוספת של טיפול טבעי בקרטוקונוס היא צמחי מרפא. החוקרים עדיין לא יודעים לקבוע בוודאות מדוע מתפרצת המחלה, אם כי ההשערה המובילה היא שהגורם הוא גן מסוים שפוגם בחלבונים שהתפקיד שלהם הוא בניית הקרניות בעיניים. עוד אופציה אפשרית היא פעילות אנזימטית לא מאוזנת שכתוצאה ממנה חלקים מהקרנית הופכים לדקים יותר מאחרים. גם חוסר האיזון האנזימטי עלול לעבור בתורשה, כך שככל הנראה ליסוד הגנטי יש תפקיד מכריע בהתפתחות קרטוקונוס.
צמחי מרפא כמובן לא יכולים לשנות גנים, וגם אין שום צמח מרפא שיכול לתקן את העיוות בצורת הקרנית. יחד עם זאת כל מערכות הגוף קשורות זו לזו, ומשפיעות האחת על השנייה, וכך למשל בריאות העין מושפעת מתפקודה של המערכת ההורמונלית. גם לנפש יש השפעה על הראייה (וגם להפך כמובן) ולכן צמחי מרפא יכולים לשפר את המצב באופן כללי. באופן עקרוני כשמשתמשים בצמחי מרפא חשוב להקפיד על התאמה למאפיינים הייחודיים של כל אדם.
טיפול בקרטוקונוס עם ויטמין B2
כשמחפשים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדאי להכיר גם הליך שנקרא קרוס-לינקינג. אמנם מדובר בטיפול שאינו טבעי לגמרי, אבל הוא מבוסס על ריבופלבין (ויטמין B2) וגם עשוי להאט במידה ניכרת את קצב ההתפתחות של המחלה.
טיפול זה מבוסס על היכולת של הוויטמין הנ”ל לבנות קשרים חדשים בין סיבי קולגן שכבר נפגעו עקב הקרטוקונוס. בדרך זו מואטת הפגיעה בקרנית העין והירידה באיכות הראייה איטית יותר. כדי שהריבופלבין יהיה אפקטיבי במיוחד חושפים אותו לקרני UV – כך שהטיפול כולל גם הזלפת טיפות שכוללות את הוויטמין וגם הפעלת קרני UV.
עדשות מגע בהתאמה מלאה לכל מטופל ומטופלת
כאמור גם כשבוחרים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדי להקל על הסימפטומים ולהאט את קצב ההתקמרות הלא רצויה של הקרנית, חשוב להגיע לנשות ואנשי מקצוע בתחום הראייה ובריאות העין. הבסיס הוא ביקורים אצל אופטומטריסטית בתדירות המומלצת, בעיקר על-מנת להתאים באופן מושלם עדשות מגע לכל אדם. חשוב להדגיש כי כשהקרטוקונוס מתקדם, עדשות מגע “רגילות” כבר לא יתקנו את העיוות בראייה – אלא רק עדשות מגע היברידיות או עדשות סקלרליות.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
אחד המאפיינים הבולטים של מחלת הקרטוקונוס היא ההחמרה שלה לאורך השנים. בנוסף היא מתפרצת בגיל צעיר יחסית – לרוב בין 15-16 ל-30-35. כשבשלב מוקדם כל כך של החיים ישנה פגיעה של ממש בראייה, ישנה גם כדאיות גבוהה לפתור את הבעיה באמצעות הליך כירורגי. בעמוד זה תמצאו מידע אודות האפשרויות השונות של ניתוח לתיקון קרטוקונוס, המצבים שבהם נדרש ניתוח וההחלמה בעקבותיו.
באילו מקרים מומלץ לבצע ניתוח קרטוקונוס?
מחלת הקרטוקונוס גורמת לעיוות בצורתה של קרנית העין – במקום מבנה דמוי כיפה מתקבל חרוט. העיוות משבש את האופן שבו נשברות קרני האור בעין, והתוצאה היא ראייה מטושטשת. בשלב ראשוני, כשהעיוות יחסית קל, ניתן לתקן את הלקות באמצעות עדשות מגע בהתאמה מדויקת למבנה העדכני של הקרנית.
עדשות איכותיות – ובפרט עדשות סקלרליות או עדשות קשות RGP, וגם עדשות פיגיבק – מספקות מענה מתאים במשך מספר שנים, עד שהעיוות הופך משמעותי במיוחד. במצב כזה הפתרון היחיד הוא ניתוח. כאמור קרטוקונוס היא מחלה שמתאפיינת בהחמרה הדרגתית, ומתחילה להתפתח כבר בגיל צעיר, ולכן חלק לא מבוטל מהחולים בה מגיעים בסופו של דבר לחדר ניתוח.
הסוגים השונים של ניתוחי קרטוקונוס
ישנם שני סוגים של ניתוח קרטוקונוס: השתלת טבעות והשתלת קרנית.
השתלת טבעות
ניתוח השתלת טבעות לתיקון קרטוקונוס מתבצע בעיקר כשהרכבת עדשות המגע נתקלת בקשיים מסוגים שונים. הטבעות הן פיסות פלסטיק שמושתלות לתוך הקרנית הקיימת. בזכות הטבעות הקרנית הופכת לשטוחה יותר ולכן העדשה תשב עליה טוב יותר. חשוב להדגיש שהשתלת הטבעות לכשעצמה לא מתקנת את הראייה וגם לא בולמת את התקדמות המחלה. יחד עם זאת הן מאפשרות במקרים רבים להמשיך ולהשתמש בעדשות מגע במשך מספר שנים – וזו כמובן תועלת בלתי מבוטלת. השתלת טבעות מתאימה למקרים של קמירות קלה או בינונית בקרנית, ומבוצעת באמצעות מכשיר לייזר מתקדם שמבטיח דיוק מרבי והחלמה מהירה ככל האפשר.
השתלת קרנית
ניתוח שמיועד לתקן מקרים חמורים במיוחד של קרטוקונוס ומתבצע אצל בערך 1 מכל 5 חולים. הקרנית המושתלת נלקחת מתורמים לאחר מותם, ובהקשר זה כדאי לציין שבישראל ישנם מעט אנשים יחסית שמוכנים לתרום קרנית לאחר המוות.
סוג זה של ניתוח קרטוקונוס נחלק ל-2 תת סוגים: השתלה מלאה, כלומר של כל שכבות הקרנית החדשה, או השתלה שכבתית – ניתוח שנקרא גם DALK ושבו המנתח משאיר את השכבה הפנימית של הקרנית הקיימת ומלביש עליה את השכבות החיצוניות של קרנית התורם. השתלה מלאה כוללת תפרים עדינים לחיבור הקרנית המושתלת לחלק ההיקפי של הקרנית הקיימת שאותו כן משאירים.
החלמה בעקבות ניתוח לקרטוקונוס – דגשים חשובים
לניתוחי השתלת קרנית אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, בעיקר בזכות העובדה שבקרנית אין כלי דם ולכן המערכת החיסונית לא “מתעניינת” בה – והסיכוי לדחייה נמוך. הניתוח מתבצע כיום בעזרת ציוד משוכלל שמאפשר מינימום פגיעה בעין, כך שבדרך כלל נדרש אשפוז של לילה אחד ולאחר שבוע עד שבועיים ניתן לחזור לשגרה מלאה.
יחד עם זאת מבחינת תיקון הראייה יש צורך להתאזר בסבלנות. במרבית המקרים חולפים מספר חודשים עד שהראייה מתייצבת ואפשר ליהנות מתוצאות ההליך הכירורגי. גם לאחר השתלת קרנית יש צורך בעדשות מגע – וחשוב מאוד להתאים אותן בעזרת אופטומטריסטים מנוסים במיוחד.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
כל מחלת עיניים מחייבת מעקב צמוד ומקצועי, ומקסימום תשומת לב למצב השכבות השונות בכל עין. כשמדובר על קרטוקונוס, מתעצמת החשיבות של המעקב ובפרט ההגעה לבדיקות תקופתיות אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או כמובן אופטומטריסטית מומחית) – בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי הסיבות לחשיבות המומחיות, פירוט של שגרת המעקב והמלצות לדרכי טיפול אפשריות.
למה חשובה המומחיות הספציפית לקרטוקונוס של האופטומטריסט?
קרטוקונוס, לפחות נכון ל-2021, היא מחלה חשוכת מרפא. לא רק שלא ניתן לרפא אותה, היא גם מחמירה לאורך זמן, שכן צורתה של קרנית העין מתעוותת עוד ועוד והופכת מכיפה לחרוט. ככל שהצורה ממשיכה להשתנות, כך מחמירות ההשלכות והפגיעה בראייה הופכת לנרחבת יותר ויותר. עוד כדאי לקחת בחשבון את העובדה שקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית – בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים – כך שמי שלוקה במחלה סובל מהתסמינים שלה במשך שנים רבות מאוד.
כל אלה מחייבים התייחסות מקצועית מתמדת ומקיפה, והבסיס לה, עוד לפני רופאי העיניים, הוא אופטומטריסטית מומחית בקרטוקונוס.
מה כוללת שגרת המעקב?
אופטומטריסטים הם באופן כללי הקו הראשון בשמירה על בריאות העין. השירות שמספקים נשות ואנשי המקצוע בתחום זה הוא בדיקות שונות שמאבחנות במדויק כל לקות ראייה ויכולות להצביע על הסיבות לה. במקרה של קרטוקונוס, גם לאחר האבחון הראשוני נדרשת הגעה לבדיקות בתדירות גבוהה יחסית, שכן כאמור המחלה מחמירה עם הזמן. שגרת הבדיקות מאפשרת לדעת בכל נקודת זמן מהו המצב העדכני של הקרניות בשתי העיניים, וכך לדעת גם מהו הפתרון הנכון ביותר לאותה נקודת זמן.
הבדיקות המתבצעות לצורך אבחון מצב הקרטוקונוס הן מיפוי קרנית ובחלק מהמקרים גם פאכימטריה – אולטרסאונד של קרנית העין כדי לדעת מהו העובי של הקרנית בכל נקודה. מיפוי ממוחשב של הקרנית מספק נתונים מדויקים לגבי מידת הקמירות של הקרנית בכל חלק שלה.
אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס אמון על פענוח הממצאים כך שיספקו מקסימום תועלת. כאמור הקמירות הופכת יותר ויותר א-סימטרית עם השנים, ותמונת המצב המפורטת והעדכנית מאפשרת ליצור את התיקון הנכון לליקוי.
איך מטפלים במחלה ולמה חשוב להגיע אל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס?
בשלבים המוקדמים יחסית של מחלת עיניים זו, התיקון של העיוות בצורת הקרנית מושג באמצעות עדשות מגע. בשלבים ראשוניים ניתן להשתמש בעדשות “רגילות”, אבל ככל שהמחלה מתקדמת נוצר צורך בעדשות ייעודיות לקרטוקונוס.
יש מספר סוגים של עדשות שמספקות את המענה המתאים לבעלי ובעלות קרטוקונוס. אופציה אחת היא עדשות מגע סקלרליות – עדשות עם קוטר גדול יחסית כך שהן מונחות על הסקלרה (לובן העין) ולא על הקרנית. אופציה שנייה היא עדשות מגע קשות RGP שמספקות תיקון אופטי אופטימלי אבל עלולות להיות לא נוחות. סוגים אחרים של עדשות שמטפלים בנושא הנוחות הם פיגיבק ועדשות היברידיות – בשני המקרים מדובר בשילוב של עדשות רכות וקשות, כשהחלק הרך מבטיח נוחות והחלק הקשה נועד לתקן את לקות הראייה.
רק אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או אופטומטריסטית מומחית) מובטחת לכם התאמה מדויקת של נתוני העדשה לנתוני העיניים. ככל שהמחלה מחמירה, כך ההתאמה המוחלטת והשמירה על נוחות השימוש הופכות לאתגר מורכב יותר, ולידע ולניסיון של האופטומטריסטים יש תפקיד קריטי יותר.
עדשות מגע הן הפתרון המומלץ לבעלי ובעלות קרטוקונוס, גם בשלבים המוקדמים של המחלה וגם כשהיא מחמירה עד כדי צורך בניתוח – לאחריו נמשך השימוש בעדשות. עוד חשוב להדגיש שבמרבית המקרים נדרשות עדשות מורכבות: עדשות מגע סקלרליות, עדשות היברידיות, עדשות Rose K, עדשות פיגיבק (Piggyback) או עדשות מגע קשות RGP. באופן טבעי עדשות מגע משוכללות הן מוצר לא זול – אבל כמובן שגם התמורה גבוהה מאוד, ובנוסף, אם יש לכם תוכנית שב”נ (כללית מושלם / מכבי זהב / לאומית כסף וכו’), תוכלו לקבל החזר על חלק מהסכום דרך קופת החולים שבה אתם חברים. בעמוד זה תמצאו פירוט של זכויות החברים בקופות החולים השונות.
קופת חולים כללית
חולים בקרטוקונוס מעל לגיל 18 שהם עמיתי כללית מושלם זכאים להחזר בגובה 75% מהסכום ששילמו עבור עדשות המגע המתאימות להם. ההחזר המקסימלי הוא 1,230 ש”ח לכל עדשה (כלומר לכל עין). את הזכאות הזו, ששווה לכם לא מעט כסף, תוכלו לממש אחת לשנה.
חשוב לציין שאם תצטרפו עכשיו לכללית מושלם תתבקשו להמתין 3 חודשים עד שתהיו זכאים להטבה המשמעותית הזו. ההחזר ניתן כנגד קבלה עם חותמת מקורית. בפעם הראשונה שמבקשים החזר יש לצרף הפניה של רופא עיניים.
מכבי שירותי בריאות
בעלי “מכבי כסף” משלמים עבור עדשות לקרטוקונוס סכום כסף מסוים בהתאם למחירון השתתפות עצמית שמפרט את התשלומים עבור הסוגים השונים של העדשות. ניתן לממש את האופציה פעם אחת בשנה קלנדרית.
בעלי “מכבי זהב” משלמים השתתפות עצמית מופחתת, וגם הם יכולים לנצל את ההטבה אחת לשנה קלנדרית. בעלי מכבי זהב וכסף נדרשים להציג אישור מאופטומטריסט/ית והפניה של רופא/ה.
ב”מכבי שלי” מופעלת תוכנית שנקראת “צ’ק כיסוי” ובמסגרתה ניתנת הנחה של 50% של עדשות מגע כשהסכום המצטבר במשך 3 שנים הוא 1,018 ש”ח.
קופת חולים לאומית
עמיתי “לאומית כסף” ו”לאומית זהב” זכאים להחזר בגובה 80% עבור 2 עדשות מגע לקרטוקונוס בכל שנה, כלומר עדשה לכל עין. סכום ההחזר המרבי בתוכנית הראשונה הוא 794 ש”ח לכל עדשה, ובתוכנית השנייה – 1,134 ש”ח. נדרשת הפניה של רופא עיניים לצורך מימוש הזכאות.
תקופת האכשרה היא 3 חודשים.
חולי קרטוקונוס עד גיל 18
קרטוקונוס היא מחלה שמתפרצת בגיל צעיר, כך שישנם גם חולים מתחת לגיל 18. בגילאים אלה סל הבריאות הממלכתי כולל מימון מלא של 2 עדשות מגע קשות בכל שנה קלנדרית. את הבקשה למימון יש להגיש למשרד הבריאות בצירוף הפניה של רופא עיניים מוסמך.
על מה חשוב להקפיד כשרוכשים עדשות קרטוקונוס?
מחיר כל מוצר הוא תמיד שיקול בכל קנייה. יחד עם זאת בגלל מורכבות הפתרון במקרים של קרטוקונוס, והצורך בעדשות מגע שמותאמות באופן מושלם למצב של הקרניות הספציפיות אצל כל מי שלקה במחלה זו, המשקל של המחיר צריך להיות נמוך יחסית – והדגש צריך להיות על איכות העדשות והתאמתן לאדם. מאחר שמדובר במחלה שנכון לעכשיו אין לה תרופה, כדאי לבחור קופת חולים גם על סמך הסיוע הכספי שהיא מעניקה עבור קניית עדשות קרטוקונוס – וכך לחסוך סכומים גבוהים לאורך השנים.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס היא מחלה לא פשוטה, שהולכת ומחמירה עם השנים. בנוסף מחלת הקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית, ולכן למי שחולה בה צפויות הוצאות כספיות גבוהות לאורך החיים. על-מנת להקל על ההתמודדות בהיבט הכלכלי, כדאי לדעת מהן הזכויות של חולי קרטוקונוס – ופירוט מלא תמצאו בעמוד זה.
זכויות חולי קרטוקונוס בביטוח לאומי
גוף אחד שבו יש לחולי קרטוקונוס זכויות הוא באופן טבעי המוסד לביטוח לאומי. ההתנהלות מול גוף זה מתחילה בהגשת תביעה – באמצעות טופס בל/7801 לקבלת קצבת נכות כללית. לטופס התביעה יש לצרף אבחונים רלוונטיים וחוות דעת מטעם רופאי עיניים ואופטומטריסטים מוסמכים. בפרט נדרשות תוצאות בדיקות כמו מיפוי קרנית ואחרות.
לאחר הגשת התביעה תזומנו לוועדה רפואית. על בסיס הלקויות הקיימות (גם בראייה וגם אחרות) נקבעים אחוזי נכות קרטוקונוס, ועל בסיס אחוזי הנכות נקבעת דרגת אי כושר. הרף המינימלי הוא 60% נכות או 40% ומעלה בתנאי שיש ליקוי אחד שמקנה זכאות ל-25% (וליקויים נוספים שמצטברים ליותר מ-40%). עבור עקרות בית הרף הוא 50%.
כשאחוזי הנכות מובילים לדרגת אי כושר, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה חודשית. גובה הקצבה נע בין 1,908 ל-3,321 ש”ח בהתאם לחומרת הליקויים, וכמו כן ייתכנו תוספות עבור בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה ועבור ילדים עד גיל 18.
זכויות בקופות החולים
קופות החולים השונות מעניקות זכויות לחולי קרטוקונוס בהקשר של רכישת עדשות מגע. בהקשר זה חשוב להדגיש שבעלי ובעלות קרטוקונוס, מחלה שמעוותת את צורת הקרנית והופכת אותה מכיפה לחרוט, זקוקים לעדשות מגע מיוחדות כדי לתקן את לקות הראייה שגורם העיוות.
האופציות המתאימות הן עדשות מגע היברידיות (כלומר עדשות שחלקן רך וחלקן קשה), עדשות סקלרליות (עדשות מגע גדולות מהרגיל שמונחות לא על הקרנית אלא על לובן העין), עדשות פיגיבק (מערך של 2 עדשות בכל עין, אחת רכה שמונחת על הקרנית ואחת קשה שמונחת על זו הרכה ולא ישירות על הקרנית כדי שהשימוש יהיה נוח גם לטווח ארוך), עדשות Rose K (שמתאימות למקרים ספציפיים של קרטוקונוס) ועדשות קשות RGP.
עדשות מגע לקרטוקונוס יכולות להיות יקרות יחסית, וקופות החולים מציעות השתתפות במימון. בקופת חולים כללית תקבלו החזר של 75% ממחיר העדשות, בתנאי שיש לכם כללית מושלם, וזאת עד לתקרה של 1,230 ש”ח לכל עדשה, פעם בשנה.
זכויות חולי קרטוקונוס ב”מכבי שירותי בריאות” משתנות בהתאם לסוג הביטוח המשלים. כך למשל בעלי ובעלות “מכבי שלי” מקבלים הנחה בגובה 50% על עדשות המגע בסכום מצטבר של כ-1,000 ש”ח במשך 3 שנים. בקופת חולים לאומית מי שיש להם “לאומית כסף” או “לאומית זהב” מקבלים החזר של 80%, עד לתקרה של כ-800/1,150 ש”ח לכל עדשה (בהתאם לתוכנית הספציפית).
זכויות חולי קרטוקונוס מתחת לגיל 18
קרטוקונוס עשויה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15. צעירים וצעירות מתחת לגיל 18 שזקוקים לעדשות מגע קשות עקב המחלה מקבלים מימון מלא על בסיס סל בריאות ממלכתי. לצורך מימוש זכויות חולי קרטוקונוס בגילאים אלה יש להגיש בקשה למשרד הבריאות ולצרף אליה הפניה מטעם רופא עיניים.
חולי קרטוקונוס – זכויות במוסדות אחרים על בסיס אחוזי נכות
גם במוסדות נוספים זכויות חולי קרטוקונוס תלויות באחוזי הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי. למשל – עם 40% נכות ומעלה הבנקים גובים עמלות נמוכות מהרגיל, עם 20% ומעלה ישנה זכאות להכוונה תעסוקתית ובעלי ובעלות קרטוקונוס עם 60% נכות ומעלה זכאים לתג נכה ולתשלום אגרת רישוי מופחתת.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת באחד המרכיבים החשובים ביותר בגלגל העין – הקרנית. זוהי מחלה שכיחה יחסית, כשעל-פי מחקרים עדכניים 1 מכל 1,000 בני אדם סובל מראייה לקויה עקב הפגיעה בקרנית. מאפיין ייחודי נוסף הוא מועד ההתפרצות של המחלה: אם בעיות אחרות הקשורות לעיניים כגון גלאוקומה, קטרקט ו-AMD מאפיינות בעיקר מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד, קרטוקונוס עשויה להופיע כבר במהלך גיל ההתבגרות. נכון לעכשיו לא ניתן לרפא את המחלה, אבל כן ניתן לתקן את לקויות הראייה שהיא גורמת ולאפשר לבעלי ובעלות קרטוקונוס לחיות איתה בלי לפגוע באיכות החיים.
בעמוד זה תוכלו לקרוא מידע מקצועי מקיף אודות המחלה, ובפרט למצוא תשובות לשאלות הנפוצות ובהן מהם הגורמים לקרטוקונוס, מהם התסמינים הנפוצים, איך ניתן לאבחן את המחלה, הדגשים הייחודיים של קרטוקונוס בגיל ההתבגרות, התפתחות המחלה וכמו כן כל הפתרונות הקיימים עבורה.
מה זה קרטוקונוס?
השם קרטוקונוס (Keratoconus) הוא במקור מהשפה היוונית. זהו חיבור של שתי מילים – Kerato שפירושה קרנית, ו-Conus שהמשמעות שלו היא חרוט (קונוס). חיבור שתי המילים ושמה של המחלה מבטא את המהות שלה: קרנית העין, שבמצב תקין מתאפיינת בצורה של כיפה, הופכת בהדרגה לחרוטית יותר ויותר.
הסיבה להיווצרות צורת חרוט היא שהחלק התחתון של הקרנית וגם החלק המרכזי שלה הופך לדק יותר, ולכן הקמירות של שכבה זו בגלגל העין אינה אחידה. במרבית המקרים (כ-90%) המחלה משפיעה על שתי הקרניות, אם כי ייתכנו גם הבדלים במידת העיוות של כל אחת מהקרניות.
מהן הסיבות למחלה?
המדע עדיין לא הצליח לפענח בוודאות את הגורמים להתפתחות קרטוקונוס, אם כי כבר יש מספר השערות מובילות לגבי התהליך שבסופו קרנית העין מקבלת צורה של חרוט.
בפרט ישנה הסכמה כי ככל הנראה מדובר במחלה עם יסוד גנטי, כלומר כזו שעוברת בתורשה. למעשה אף זוהו מספר גנים שגורמים לפגם בחלבונים שבונים את קרניות העין. אפשרות נוספת שנבדקת היא חוסר איזון של אנזימים מסוימים. על-פי תיאוריה זו, הפעילות האנזימטית הלא תקינה כרוכה בתוצרי לוואי חומציים, ואלה הופכים חלקים מהקרנית לדקיקים יותר כך שצורת האיבר משתנה.
סיבה אחרת היא שפשוף של העיניים לעיתים קרובות מדי, למשל עקב אלרגיה או בשל הרכבת עדשות מגע לא מתאימות. בהתאם ילדים שהעור שלהם מגורה או יבש נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בקרטוקונוס. עוד מסקנה חשובה של מחקרים שניסו לזהות גורמים אפשריים למחלה היא שבעלי ובעלות תסמונת דאון נמצאים גם הם בקבוצת סיכון (מפני שהם נוטים לשפשף את העיניים לעיתים קרובות יחסית).
לכל הנ”ל, ובמיוחד למי שבמשפחה שלהם כבר יש חולים בקרטוקונוס כך שגם הם עשויים לשאת את הגנים הבעייתיים בהקשר זה, מומלץ להקפיד על בדיקות תקופתיות כדי שאם המחלה תתפרץ היא תאובחן מוקדם ככל האפשר (בהמשך העמוד תמצאו הסברים מפורטים לגבי אבחון קרטוקונוס).
הסימפטומים של קרטוקונוס
סימפטומים עיקריים
ירידה בחדות הראייה ובפרט לרוחק – כלומר קוצר ראייה (שעלול להחמיר עם הזמן)
אסטיגמציה – לקות שמוכרת גם בשם “צילינדר”, ושהמהות שלה היא שבירת האור בשני מוקדים שונים במקום במוקד אחד. כתוצאה מכך הראייה הופכת למטושטשת (גם לרחוק וגם לקרוב)
הופעת הילות סביב מקורות אור – עד כדי סינוור
רגישות מוגברת – ואף מופרזת לאור
עייפות של העיניים
שינויים תכופים יחסית במרשם של המשקפיים או עדשות המגע – גם של המספר וגם של הצילינדר (בשל העובדה שהמחלה מחמירה עם הזמן)
איך מאבחנים קרטוקונוס?
הקרנית נמצאת כאמור מתחת ללובן העין ומעל לקשתית ולאישון. זהו האיבר בעל כמות תאי העצב הגבוהה ביותר ביחס לגודלו בכל הגוף, ויש בו 5 שכבות: אפיתל, באומן (Bowman), סטרומה (Stroma), דסמט (Descemet) ואנדותל.
קוטר הקרנית הוא כ-11 מ”מ, ואצל אדם בריא העובי שלה הוא בערך חצי מ”מ בחלק המרכזי ובין 0.6 מ”מ ל-0.8 מ”מ בחלקים ההיקפיים. מחלת הקרטוקונוס גורמת כאמור לעיוות בצורת הקרנית כך שהיא הופכת מכיפה לחרוט, ולכן האבחון מבוסס על בדיקה שנקראת מיפוי קרנית ושמספקת מידע מדויק לגבי עובי שכבה זו בגלגל העין בכל נקודה ונקודה.
סוגי מכשירי טופוגרפיה לביצוע מיפוי קרנית
הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר טופוגרפיה ייעודי. למעשה יש מספר סוגים של מכשירי טופוגרפיה וטכניקות לביצוע הבדיקה. אופציה אחת היא פלאסידו (Placido topography), כשבשיטה זו מתקבל מידע רק לגבי החלק הקדמי של הקרנית. אופציה שנייה היא סליט טופוגרפי – מכשיר שמקרין חריצים של אור משני הצדדים של הקרנית, וההחזר נקלט ומתורגם להדגמה מדויקת של פני השטח הקדמיים והאחוריים גם יחד. השיטה המתקדמת ביותר נקראת פנטקאם (Pentacam) והיא מבוססת על עשרות צילומים של כל חלקי הקרנית עד לעומק העין.
חשוב להדגיש כי הבדיקה לא כואבת ולא משפיעה על הראייה. מיד לאחר סיום המיפוי ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה, כולל נהיגה. על-מנת להפיק מקסימום תועלת ממיפוי קרנית חשוב מאוד להפקיד את ביצוע הבדיקה בידי אופטומטריסטית עם ניסיון רב, כך שהפענוח יהיה מדויק לחלוטין.
שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס
אחת התופעות העיקריות של קרטוקונוס היא החמרת לקויות הראייה עקב החמרת מידת העיוות של הקרנית. כתוצאה מכך גדל גם המספר של העדשות וגם הצילינדר.
בחלק מהמקרים קצב ההתפתחות של המחלה איטי למדי, ויש גם מצבים שבהם בסביבות גיל 30 היא נעצרת. עוד כדאי לדעת שהשינויים בשתי העיניים לא בהכרח אחידים, וכמו כן ייתכנו תקופות של החמרה מהירה במצב. בשלב הראשוני יש יכולת טובה יותר לייצב את הקרנית כשהבסיס לכך הוא אבחון מוקדם ומציאת מענה מדויק לקשיים שיצרה המחלה.
שלב ראשוני
בשלב הראשוני של קרטוקונוס הסימפטומים העיקריים הם ראייה מטושטשת ופגיעה בראייה בשעות הלילה. כמו כן ייתכנו הילות מסביב למקורות אור שונים. בדרך כלל הצילינדר יהיה בין 0.50 לבין 2.50, כלומר אסטיגמציה קלה-בינונית, ובמגמת עלייה. תיקון הראייה יושג באמצעות עדשות מגע או משקפיים. עדשות מגע לקרטוקונוס קל יכולות להיות גם רכות וגם קשות, כשבאופן טבעי כדאי להקפיד על מרשם עדכני מדויק.
שלב הביניים
בשלב זה הצילינדר כבר עובר את ה-2.50 ויכול להגיע גם ל-4.00, כך שמשקפיים כבר מתקשים לספק את חדות הראייה הנחוצה. התמונה שמתקבלת מהתבוננות גם למרחק קצר וגם למרחק גדול מטושטשת, וגם הסינוור הופך לשכיח.
בשלב זה הפתרון הוא עדשות לקרטוקונוס, כלומר עדשות מגע ייעודיות – סקלרליות, ROSE K, פיגיבק, היברידיות או SOFT K. כמו כן כדאי לשקול טיפולים כמו קרוס לינקינג או השתלת טבעות (פירוט לגבי כל אלה תמצאו בהמשך העמוד, בחלק שעוסק בטיפולים בקרטוקונוס).
מחלה מתקדמת
שלב שבו האסטיגמציה גדולה במיוחד (מעל 4.00) ובחלק מהמקרים רקמת הקרנית סובלת מהרס – עקב הצטלקויות, עכירויות ובצקות. כשזה המצב, נדרשת השתלת קרנית. עפ”י הסטטיסטיקות העדכניות, בין 20% ל-25% מהחולים בקרטוקונוס יגיעו לשלב המחלה המתקדמת ויזדקקו לניתוח.
אפשרויות הטיפול בקרטוקונוס
https://www.youtube.com/watch?v=sze5YeGumKg
טיפול בקרטוקונוס מתמקד בתיקון לקויות הראייה שנגמרו עקב עיוות צורת הקרנית. ככל שהמחלה מתפתחת כך נדרשים פתרונות מורכבים יותר, לרבות ניתוחים שונים. בחירת הפתרון בכל נקודת זמן חייבת להתבסס על אבחון עדכני שבוצע באופן מקצועי.
עדשות מגע רכות / משקפיים
בשלב הראשוני של המחלה אין צורך בפתרון מיוחד – עדשות מגע רכות או משקפיים יספקו את התיקון האופטי הדרוש. כשבוחרים עדשות לקרטוקונוס חשוב להקפיד על מרשם מדויק, וזאת מפני שגם מידת קוצר הראייה וגם הצילינדר משתנים ואפילו בקצב מהיר בתקופות מסוימות. בהתאם נדרשת ערנות מצד החולה ותשומת לב למצב הראייה – אם גם עם המשקפיים או עדשות המגע הראייה לא חדה מספיק, ייתכן שהגיע הצורך להתקדם לעדשות מגע קשות ובכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת מקצועית של אופטומטריסטית מנוסה.
עדשות מגע קשות
מאחר שהעדשה קשה היא לא מקבלת את צורתה של הקרנית, ולכן העיוות של הקרנית למעשה מתבטל. עדשות מגע קשות לקרטוקונוס כוללות קימורים ייחודיים בהתאמה מלאה למצב העדכני של העין. חשוב להדגיש כי כיום עדשות המגע הקשות נוחות יותר להרכבה בהשוואה לעבר, ובפרט אם מקפידים לרכוש מוצר איכותי. אם בכל זאת ישנה אי נוחות שמונעת שימוש בפתרון זה, ניתן להיעזר בסוגים אחרים של עדשות מגע – עדשות היברידיות או עדשות פיגיבק.
עדשות היברידיות / עדשות פיגיבק (PiggyBack)
שני סוגי עדשות מגע לקרטוקונוס עם מכנה משותף: בשניהם יש שילוב של עדשות קשות ורכות. העדשות ההיברידיות בנויות כך שהמרכז שלהן קשיח ומספק תיקון אופטי אופטימלי ואילו ההיקף רך ובזכותו ההרכבה נוחה גם במשך שעות רבות מדי יום. מאפיין נוסף של עדשות מגע היברידיות הוא עבירות גבוהה לחמצן בחלק המרכזי שלהן.
עדשות פיגיבק בנויות במתכונת של עדשה על עדשה. על הקרנית עצמה מולבש החלק הרך שעשוי מסיליקון הידרוג’ל ומבטיח נוחות, ועל גבי העדשה הרכה מורכבת עוד עדשה, קשה, והיא מאפשרת לתקן גם פגם משמעותי בראייה במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית.
עדשות ROSE K
פתרון מתאים למקרי קרטוקונוס ספציפיים שבהם ישנה קמירות גבוהה במיוחד בחלק התחתון של קרנית העין. כשזה המצב, נדרש תכנון גיאומטרי מורכב מאוד על-מנת שהעדשה תתאים לקרנית ויתקבל התיקון הרצוי לראייה.
עדשות סקלרליות
עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מגע בקוטר גדול מהרגיל. בזכות הגודל הן מונחות על שכבת לובן העין שמעל לקרנית (שכבה שנקראת סקלרה, ולכן העדשות נקראות סקלרליות). כתוצאה מכך העדשות לא מונחות על הקרניות ולכן זהו פתרון מתאים לקרטוקונוס ואפילו למקרים מתקדמים יחסית. גם אחרי ניתוח השתלת קרנית ייתכן צורך בסוג זה של עדשות. מאפיין נוסף של עדשות מגע סקלרליות הוא שבמהלך התקנתן בעין מוסיפים נוזל לחלל שביניהן לבין הקרנית – נוזל שמונע יובש בעין.
קרוס לינקינג
קרוס לינקינג הוא טיפול בקרטוקונוס שמטרתו להאט את קצב התפתחות המחלה. זוהי שיטה חדשנית שמיושמת בשלב הביניים של הקרטוקונוס ובלא מעט מקרים מצליח למנוע הגעה לשלב המתקדם ובכך חוסך לחולה ניתוח.
מהות הטיפול, שמבוצע ע”י רופא עיניים מיומן בלבד, היא יצירת קשרים חדשים בין סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית (בשכבת הסטרומה). הקשרים הביו-כימיים שנוצרים במהלך הטיפול מקשיחים את הקרנית ומייצבים אותה כך שהתפתחות המחלה נבלמת או לכל הפחות מואטת במידה ניכרת.
כדי ליצור קשרים ביו-כימיים בין סיבי הקולגן מסיר רופא העיניים את שכבת האפיתל (השכבה החיצונית ביותר של הקרנית) ומזליף לעין טיפות שמכילות ריבופלבין (ויטמין B2). בשלב הבא הוא מקרין קרני UV (אור אולטרה סגול) על הקרנית ובזמן זה ממשיך להזליף את הוויטמין הנ”ל. האור האולטרה סגול מפעיל את הריבופלבין ובכך מתניע את התהליך הביו-כימי שבסופו הקרנית הופכת לחזקה יותר ומפסיקה להתעוות.
הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית. לאחר השלמת הפעולות הנ”ל מונחת על העין עדשה טיפולית עד להיווצרות שכבת אפיתל חדשה. בימים הראשונים ייתכנו אי נוחות מסוימת וכאב קל, אולם ככלל ההחלמה פשוטה יחסית. במרבית המקרים טיפול קרוס לינקינג מבוצע בגיל צעיר – סוף גיל ההתבגרות או בשנות ה-20.
השתלת טבעות
עוד טיפול בקרטוקונוס שנועד לעכב את התפתחות המחלה הוא השתלת טבעות. ניתוח זה מאפשר להמשיך ולהיעזר באחד הסוגים של עדשות מגע לקרטוקונוס מבלי להזדקק לניתוח השתלת קרנית שהוא הליך כירורגי מורכב הרבה יותר ועל כן גם מחייב החלמה ממושכת.
הטבעות שאותן משתיל רופא עיניים, כמובן בעל ניסיון בתחום ספציפי זה, הן שני חצאי עיגולים שעשויים מחומר קשיח. לצורך השתלתן יוצר המנתח שתי תעלות בצידי הקרנית, בחלק ההיקפי שלה, לרוב באמצעות לייזר. הנחת הטבעות מובילה להשטחה מסוימת של הקרנית ולתיקון אופטי. משך הניתוח הוא כ-15 דקות, והוא מתבצע בכל אחת מהעיניים בנפרד בהפרש של מספר ימים.
השתלת קרנית
ניתוח מורכב אבל כזה שזוכה לאחוזי הצלחה גבוהים כשהוא מופקד בידיים מיומנות. בנוסף, סיכויי הדחייה של האיבר המושתל נמוכים מאוד וזאת משום שאין כלי דם בקרנית.
יש שתי דרכים להשתיל קרנית: שיטה אחת היא השתלה מלאה של כל 5 השכבות של הקרנית וליתר דיוק של החלק המרכזי בקרנית (שנלקחת מאדם שהלך לעולמו אשר הביע נכונות לתרום איברים). בשיטה השנייה מושתלות רק חלק מהשכבות של הקרנית, ובפרט נשארות שכבות האנדותל והדסמט של החולה בקרטוקונוס.
שני סוגי הניתוחים מחייבים החלמה ממושכת יחסית. לאחר הניתוח נמשך השימוש בעדשות לקרטוקונוס. בשל הצורך להתאים אותן באופן מושלם לקרניות המושתלות חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסטית עם בקיאות מקצועית ספציפית וניסיון עשיר במתן שירות זה לבעלי ובעלות קרטוקונוס מתקדם.
שאלות ותשובות בנושא קרטוקונוס
כמה נפוצה מחלת הקרטוקונוס?
מחלת הקרטוקונוס נמצאת אצל %2 באוכלוסיה. שיעור המחלה גבוה פי 11 ביחס למדינות מערביות. המחלה נפוצה באזור הים התיכון . תוקפת בעיקר צעירים בגילאי 21 משני המינים. מתמשכת ומחמירה עד שהיא מגיעה להתייצבות לקראת גיל 40.
כיצד ניתן לזהות את מחלת הקרטוקונוס?
האבחון של מחלת הקרטוקונוס נעשה על ידי שילוב של מספר בדיקות וירידה גוברת בחדות העיניים. עליה בצילינדר, מציאת רפלקס מוזר בצורת מספריים במהלך בדיקה של האופטומטריסט, מיפוי ממוחשב של הקרנית במיוחד מיפוי אחורי יאבחן את המחלה לפני הופעת הסימנים.
מה עוצר את מחלת הקרטוקונוס?
קשרי צילוב (קרוס לינקינג) היא שיטת טיפול שמחזקת את הקרנית ובכך עוצרת את התקדמות המחלה. הטיפול הוא ניתוח שעל ידי חיזוק והקשחת רקמת הקרנית ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה וכדאי לבצע את זה בתחילה שבה מופיעה המחלה.
אם אפשר לחיות חיים איכותיים עם מחלת הקרטוקונוס?
כן, באמצעות עדשות מגע מיניסקלרליות או סקלראליות הנותנות מענה לראיה לנוחות וליובש של המחלה נוכל לחיות ”חיים טובים ”עם המחלה.
האם אפשר להרכיב עדשות מגע סקלרליות כל היום?
בוודאי, העדשות המגע הסקלרליות נוחות מאד ובתוכם יש נוזל שנותן רטיבות לעין במהלך שעות היום.
כל כמה זמן מומלץ להחליף את העדשות מגע הסקלרליות?
ממוצע אורח חיים של העדשות המגע הסקלרליות שנתיים. מומלץ פעם בשנה ללכת לרופא עיניים ולאופטומטריסט למעקב.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
