קרטוקונוס - בדיקת עיניים עם ארזה פרוכטר

קרטוקונוס: יש פתרון כמעט לכל מצב

קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת למספר ליקויים בראייה. חשוב מאוד לאבחן אותה בהקדם כדי למצוא את הפתרונות הנכונים ולמנוע את החמרת המצב. בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שעוזרים להבין כיצד נוצרת המחלה וכמו כן פותחו טיפולים חדשניים. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף על אופי המחלה, הגורמים לה, האופן שבו היא באה לידי ביטוי, הדרך שבה מתבצע האבחון והטיפולים האפשריים בה.

מהי קרטוקונוס?

השם קרטוקונוס הוא חיבור של 2 מילים ביוונית – קרטו, שפירושה קרנית העין, וקונוס שפירושו כידוע חרוט. זוהי גם המהות של המחלה – הפיכת צורתה של הקרנית מכיפה לחרוט.

הקרנית היא החלק הקדמי בעין. היא אחראית על העוצמה האופטית ועל שבירת האור, ובהתאם גם יכולות המיקוד של העיניים שלנו תלויות במידה רבה בקרניות. הקוטר של קרנית הוא בערך 11 מ”מ, וכשהכל תקין העובי הוא 0.5 מ”מ במרכז הקרנית וקצת יותר (0.6-0.8 מ”מ) בהיקף.  

השכיחות המדווחת של המחלה היא אחת ל-2,000 בני אדם. יחד עם זאת ישנן גם הערכות לפיהן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה סובל מקרטוקונוס ברמת חומרה כזו או אחרת, ושבמקרים רבים היא פשוט לא מאובחנת (עקב חוסר מודעות אליה). במרבית המקרים המחלה מתפתחת אצל אנשים צעירים והסימפטומים מתחילים להופיע בגיל ההתבגרות (15-16) או בגיל מעט מבוגר יותר, עד 30-35. לעתים הפגיעה היא בשתי הקרניות באותה מידה אבל בדרך כלל יש הבדלים בין מידת החומרה של הקרטוקונוס בין עין ימין לעין שמאל (ואצל 1 מכל 10 בני אדם שלוקים במחלה היא פוגעת רק בעין אחת). גם מבחינת קצב ההתפתחות של המחלה, כלומר הקצב שבו צורתה של הקרנית הופכת לחרוט, ישנם הבדלים בין חולים שונים כשלפעמים המחלה עלולה להחמיר במהירות ובמקרים אחרים ההתפתחות איטית.

מהן הסיבות למחלה?

הרפואה עדיין לא יודעת לומר בוודאות מדוע צורת הקרנית הופכת מכיפה לחרוט. מחקר חשוב מהזמן האחרון גילה שהסיבה לחולשה של הקרנית ולהתעוותות הצורה שלה היא מחסור באנזימים מסוימים. עקב חוסר האיזון האנזימטי, הרדיקלים החופשיים יכולים לפגוע בחלבונים שבקרנית והמבנה שלה משתנה.

המקור לאותו חוסר באנזימים הוא גנטי, דבר שמחזק את ההשערה שקרטוקנוס הינה מחלה שעוברת בתורשה (ולכן למי שבמשפחתו ישנם חולים בקרטוקונוס מומלץ במיוחד לעבור אבחונים תקופתיים כדי שאם היא תתפרץ גם אצלו הדבר יתגלה בהקדם ויטופל בהתאם. המלצה חשובה נוספת היא להימנע מפעולות שעלולות לפגוע בקרניות כגון שפשוף נמרץ של העין או חשיפה רבה מדי לשמש).

סיבות אפשריות נוספות, אם כי פחות נפוצות, לשינויים בצורת הקרניות של העיניים הן שפשוף מתמשך של העין (למשל בגלל אלרגיה שמייצרת גירוי מתמיד), עדשות מגע לא נכונות, תופעות לוואי של ניתוח בלייזר, מחלות שונות או פגיעות גנטיות כגון תסמונת דאון. הקרטוקונוס לא מושפעת ממאפיינים גיאוגרפיים או חברתיים.

מהי הפגיעה בראייה עקב הקרטוקונוס?

הקרניות שלנו כאמור אחראיות על שבירת האור בדרך לפענוח האותות על-ידי המוח. כשהשבירה של הקרניים מתעוותת עקב הליקוי בקרנית וצורת החרוט שלה, התוצאות הן:

א. קושי להבחין בעצמים ובפרט כשהם קטנים ו/או רחוקים. ככל שהקרנית הופכת לחרוטית יותר, כך הקושי מתעצם.

ב. קושי (גם כן הולך וגובר) להבחין בפרטים כשמתבוננים בתמונה שמתאפיינת בניגודיות גבוהה (פריטים בהירים על רקע יחסית כהה). הסיבה לכך היא שבמקרים אלה נוצרות סביב התמונה מעין צלליות.

ג. קשיים בקריאה.

ד. קושי לראות בלילה באופן תקין.

ה. הופעה של מעין הילה סביב מקורות אור כך שהראייה הופכת למטושטשת.

ו. קושי לנהוג עקב חוסר היכולת למקד את המבט באופן תקין לחלוטין.

ז. ירידה באיכות הראייה התלת ממדית – בעיקר במקרים שבהם מידת החומרה של הקרטוקונוס שונה בין שתי העיניים.

מתי מומלץ להגיע לאבחון וכיצד הוא מתבצע?

מצב אחד שבו כאמור מומלץ בחום להגיע לאבחון מקצועי שיזהה האם אכן ישנה מידה כזו או אחרת של חרוטיות באחת הקרניות או בשתיהן הוא כשבמשפחה ישנם חולים בקרטוקונוס. חשוב להתחיל במעקב השוטף כבר בגיל צעיר, שכן המחלה עלולה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15.

גם כשישנה פגיעה כלשהי בראייה ובפרט כזו שמתאפיינת באחד או יותר מהסימפטומים שפורטו בפסקה הקודמת חשוב להגיע לאופטומטריסטית מוסמכת על-מנת לזהות את הבעיה ובהתאם גם את הפתרונות הנכונים לה. בהקשר זה חשוב להדגיש שבמקרים רבים אנשים מתכחשים לפגיעה בראייה ומגיעים לאבחון כשהמחלה בשלב מתקדם יותר ולעתים כבר נגרם נזק בלתי הפיך שמחייב טיפולים מורכבים יותר – וחבל כמובן, גם על אובדן הזמן שבמהלכו האדם לא נהנה מיכולת ראייה אופטימלית, וגם על הפגיעה המצטברת.

אבחון קרטוקונוס מחייב בדיקה ייעודית וציוד משוכלל. מרכיב משמעותי לא פחות הוא הניסיון של איש או אשת המקצוע – מי שמבצעים את הבדיקה הם אופטומטריסטים, והיא כוללת מיפוי מדויק של כל אחת מהקרניות כדי לבחון את העובי בכל נקודה ואת העוצמה המרבית של העדשה בכל עין. כמו כן מתבצעת בדיקת אולטרסאונד של הקרניות (בדיקה זו נקראת פאכימטריה והיא מספקת מידע יקר ערך לגבי מידת הקמירות, כלומר איפה נמצאת הצורה על הסקאלה שבין כיפה לחרוט). עוד חלק באבחון הוא בדיקה של הרפלקסים של העיניים (בדיקה שנקראת רטינוסקופיה).

הטיפולים האפשריים בקרטוקונוס

האבחון המקצועי משמש כמובן לא רק על-מנת לדעת האם האדם חולה במחלת עיניים זו, אלא גם כדי לקבוע את תוכנית הטיפול המיטבית עבורו בהתאם למידת החומרה של הקרטוקונוס בכל אחת מהעיניים.

משקפיים או עדשות מגע

בשלביה המוקדמים של המחלה, הדרך הנכונה להתמודד עם הפגיעות השונות ביכולתה ראייה היא משקפיים או עדשות מגע. את המשקפיים, ועוד יותר מכך את עדשות המגע, חשוב מאוד להתאים במדויק לליקוי ולמידת האסטיגמטיזם (הטשטוש) ולמידת קוצר הראייה.

כשמשתמשים בעדשות מגע לשיפור הראייה, חובה לוודא שהן מאפשרות הגעת חמצן ישירות אל הקרנית. דגש בולט נוסף במסגרת טיפול בקרטוקונוס עם עדשות הוא המעקב השוטף, שכן בלא מעט מקרים נדרשת תחלופה, ואפילו תכופה, של העדשות בגלל השינויים המתמשכים במבנה של הקריות והצורך בהתאמה מושלמת – גם כדי ליהנות מראייה תקינה וגם כדי לא לגרום להחמרת הקרטוקונוס.

אופטומטריסטים מנוסים יודעים להתאים לכל מטופל ומטופלת את עדשות המגע האופטימליות עבורם. בין האפשרויות העיקריות שכדאי להכיר:

עדשות היברידות – עדשות מגע משולבות עם מרכז קשיח (על-מנת לאפשר תיקון אופטי מיטבי) והיקף רך (שמבטיח הרכבה נוחה ושימוש קל לאורך זמן). המרכז גם חדיר לחמצן.

עדשות rose K – עדשות מגע בעלות גיאומטריה מורכבת במיוחד, על בסיס תכנון ממוחשב (וממצאי האבחון כמובן). בזכות הגיאומטריה המורכבת מובטחת התאמה אופטימלית לכל קרנית. פתרון זה מיועד למצבים שבהם ישנה קמירות א-סימטרית וכשהקמירות היא משמעותית במיוחד בחלקה התחתון של הקרנית.

עדשות פיגיבג – מוצר שכולל למעשה שתי עדשות שמורכבות האחת על גבי השנייה (בכל עין). העדשה הרכה מהווה חיץ חיוני בין הקרנית שבעין לבין העדשה היותר קשה. בנוסף עדשה זו, שעשויה מסיליקון הידרוג’יל, מספקת ריפוד ונוחות. על גבי עדשה זו מורכבת כאמור עדשה קשה יותר שהיא זו שמספקת את התיקון האופטי החיוני.

עדשות סקלרליות – הסקלרה היא החלק הלבן של העין, ובהתאם עדשות מגע סקלרליות הן עדשות שהקוטר שלהן יחסית גדול כך שהקצה נוגע בסקלרה. אין מגע בין העדשה לבין הקרנית, ובחלל ביניהן יש נוזל שאותו ממלאים במהלך ההתקנה של העדשה. פתרון זה מתאים לקרטוקונוס יחסית חמור אבל כזה שעדיין לא מצריך טיפול מורכב יותר.

קרוס לינקינג

במקרים שבהם ישנה החמרה של הקרטוקונוס, ניתן לבצע טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג (קשרי צילוב). מטרת הטיפול היא לייצב את הקרניות ולעכב את התפתחות המחלה. המטרה מושגת על-ידי שילוב של הזלפת טיפות ויטמין B2 (ריבופלבין) וחשיפת הקרנית לקרני UVA שמפעילות את הוויטמין. התוצאה היא חיזוק הקשרים הפנימיים של סיבי הקולגן שבקרניות וכתוצאה מכך עצירת תהליך ההתקמרות שלהן.

הצלחת הקרוס לינקינג תלויה במידה רבה במועד תחילת הטיפול – ככל שמקדימים כך גדל הסיכוי לעצור את ההחמרה של הקרטוקונוס, וזוהי כמובן עוד סיבה טובה לעבור אבחון מקצועי ולא לדחות אותו.

השתלת טבעות

במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית או למעלה מכך, ייתכן צורך בניתוח. ישנם מספר הליכים כירורגיים לתיקון העיוותים במבנה הקרנית והבטחת ראייה תקינה. הפשוט שבהם הוא השתלת טבעות – Intacs.

בהליך זה משתילים בחלק ההיקפי של הקרנית שני מקטעים שצורתם חצי עיגול. המקטעים הם טבעות קשיחות שמשטחות את הקרנית ומצמצמות את מידת הקמירות. לאחר ההשתלה יש להגיע לאופטומרטיסטית מנוסה כדי להתאים משקפיים או עדשות מגע למבנה החדש שנוצר לכל אחת מהקרניות.

השתלת קרנית

זהו הניתוח המורכב ביותר ועל כן פתרון זה מוצע רק כשאין ברירה וכשטיפולים קודמים לא הובילו לראייה תקינה. הקרניות נלקחות מתורמים אנושיים. כדאי לדעת שבקרנית אין כלי דם, ועל כן המערכת החיסונית לא רלוונטית לגביה והסיכון שהגוף ידחה את השתל נמוך מאוד. יחד עם זאת מדובר בהליך כירורגי מורכב שמחייב החלמה ממושכת יחסית והסתגלות לקרנית החדשה.

בחלק מהמקרים תתבצע השתלה מלאה, של כל הקרנית, ובמקרים אחרים יושתלו רק חלק מהשכבות שמרכיבות את האיבר החיוני. בכל מקרה לאחר ההשתלה וההחלמה גם כן נדרשת בדיקה של אופטומטריסטית כדי להתאים עדשות מגע ייעודיות למטופלים אחרי ניתוח.

סיכום: קרטוקונוס? יש פתרונות

הרבה מהאנשים שמאובחנים עם קרטוקונוס נוטים להתקבע על הפתרון הראשוני שהוצע להם, גם אם זה אינו אופטימלי ויוצר בעיות. התוצאה היא שמטופלים רבים סובלים מעיניים שורפות, מראייה לא תקינה או מעדשות מציקות ונופלות.

המסר שלי הוא שלכולם מגיע איכות חיים. אז אל תאבדו תקווה. אנחנו אולי עדיין לא יודעים הכול, אך יודעים מספיק כדי למצוא פתרונות כמעט לכל מצב.

עוד על קרטוקונוס

אבחון וטיפול בקרטוקונוס אצל ילדים

פריצת דרך בחיזוק הקרנית במחלת הקרטוקונוס

עדשות סקלרליות: מטום קרוז ועד קרטוקונוס

 

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש פתרונות.
500x500-79

 ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc

טל’ נייד 052-2512312

 למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

טלפון (חובה)

תוכן ההודעה

קרטוקונוס: יש פתרון כמעט לכל מצב
3.9 (77.14%) 49 votes