הרגע שבו אדם מאובחן עם קרטוקונוס מלווה פעמים רבות בחשש פנימי גדול מהצורך להכניס עדשה קשיחה או סקלרלית גדולה לתוך העין. בפועל, ההסתגלות לעדשות מגע לקרטוקונוס היא תהליך הדרגתי ובטוח. כיום, בזכות טכנולוגיות מיפוי מתקדמות, העדשות מיוצרות בהתאמה מיקרוסקופית מושלמת למבנה העין שלכם, מה שמפחית דרסטית את תחושת החיכוך והופך את הרכבת העדשות לשגרה טבעית ונטולת כאב.
הרבה לפני שאני ניגשת למכשירים בקליניקה, הצעד הראשון שלי מול מטופל חדש הוא פשוט להקשיב לחששות שלו. אחרי עשרות שנים של ליווי אנשים בתהליך שיקום הראייה, אני יכולה לומר בוודאות: הפחד מההכנסה הראשונה של העדשה הוא כמעט תמיד הרבה יותר גדול מהפעולה עצמה. המעבר ממשקפיים שלא מצליחים לתקן את העיוות לפתרון שיושב בתוך העין דורש שינוי תפיסתי, אבל הצעד הזה הוא המפתח לחזרה לחיים עצמאיים וראייה צלולה.
הפער שבין החשש למציאות היומיומית
בעבר, הטיפול בקרטוקונוס נשען על עדשות קשות וקטנות שישבו ישירות על מרכז הקרנית. הן היו יעילות אופטית, אך כל מצמוץ היה מורגש, מה שיצר רתיעה מובנת.
היום, כללי המשחק השתנו. אנו עובדים רבות עם עדשות מגע סקלרליות, שהן אמנם בעלות קוטר גדול יותר, אך הן “מדלגות” מעל הקרנית הרגישה ונשענות ברכות על לובן העין (הסקלרה) שאינו רגיש לכאב. התוצאה היא שמרבית המטופלים מדווחים על נוחות מיידית כבר בדקות הראשונות של המדידה, בניגוד מוחלט למה שדמיינו.
תרחיש נפוץ: “זה לא כמו העדשות שניסיתי לפני עשור”
כדי להבין את עוצמת השינוי, בואו נסתכל על סיטואציה שחוזרת על עצמה רבות. מטופלים בשנות השלושים או הארבעים לחייהם מגיעים אליי אחרי שהתייאשו מעדשות מגע קשות שניסו לפני עשור או יותר. בזיכרון שלהם צרובה חוויה של עדשה שכל הזמן נופלת ברוח או שורטת את העין, והם מגיעים מתוחים מאוד.
כשאנחנו מניחים בעין את העדשה הסקלרלית המודרנית שהותאמה אישית, הפנים שלהם משתנות בתוך שניות. פתאום אין תחושה של “גרגיר חול” תמידי. העדשה יציבה לחלוטין, שדה הראייה נפתח, ורבים מהם אומרים בהקלה: “אם הייתי יודע שזה מרגיש ככה היום, לא הייתי סובל ממשקפיים מטושטשים כל כך הרבה שנים”.
4 כללי זהב לשבועיים הראשונים של ההסתגלות
כדי להבטיח נחיתה רכה לשגרת הראייה החדשה שלכם, הנה הכללים שיובילו אתכם להצלחה:
- הדרגתיות היא שם המשחק: בימים הראשונים, אל תנסו להרכיב את העדשות מבוקר עד ערב. התחילו מ-2-4 שעות ביום, והוסיפו שעתיים בכל יום נוסף. תנו לעיניים ולמוח את הזמן להתרגל ל”נוכחות” החדשה.
- טכניקת הכנסה נכונה מונעת תסכול: כאשר אנו מתאימים עדשות מגע לקרטוקונוס, אנו מדריכים את המטופל להשתמש בפומפה ייעודית (מקלון ואקום קטן) ולמלא את מיכל העדשות בנוזל סליין (מי מלח) עד הסוף. שמירה על ראש מקביל לרצפה בזמן ההכנסה תמנע כניסת בועות אוויר מציקות.
- שגרת היגיינה בלתי מתפשרת: נוחות ההרכבה תלויה ישירות בניקיון העדשה. השתמשו רק בתמיסות שעליהן המליצה האופטומטריסטית (כמו תמיסות מבוססות מי חמצן לניקוי עמוק), ושטפו תמיד ידיים בסבון ללא קרם לחות לפני כל מגע.
- הוצאה רגועה בסוף היום: לעולם אל תנסו “לתלוש” עדשה יבשה. אם בסוף היום העדשה מרגישה מעט תפוסה, טפטפו מעט תחליפי דמעות, מצמצו מספר פעמים, ורק אז היעזרו בפומפת ההוצאה כדי להסיר אותה בעדינות.
שאלות ותשובות (FAQ)
האם הרכבת העדשות כואבת?
לא. תהליך ההרכבה וההוצאה אינו אמור להכאיב כלל. ייתכן שבימים הראשונים תרגישו מודעות קלה לכך שיש משהו בעין, אך זו תחושה שחולפת במהירות עם ההסתגלות. אם אתם חווים כאב חד, יש להוציא את העדשה מיד וליצור קשר עם הקליניקה.
האם מותר לישון עם העדשות, למשל בשנ”צ?
ההמלצה הגורפת היא לא לישון עם עדשות מגע קשות או סקלרליות. שנת צהריים או לילה עם העדשות מונעת מעבר חמצן תקין לקרנית ועלולה להוביל לבצקות, זיהומים ודלקות.
מה עושים אם נכנסת לי בועת אוויר לעדשה בזמן ההרכבה?
בועת אוויר הכלואה בין העדשה לקרנית תיצור טשטוש בראייה ועלולה לגרום לאי-נוחות ויובש. במקרה כזה, הפתרון הוא פשוט: מוציאים את העדשה, ממלאים אותה שוב בנוזל עד הסוף (עד שנוצרת “בטן” של מים), ומכניסים מחדש.
ראייה צלולה דורשת קצת סבלנות
המסע מראייה מטושטשת ומתסכלת לראייה חדה ועצמאית מלווה בצעד אחד קטן של אומץ. למידת טכניקת ההרכבה והתרגלות לנוכחות העדשות הן משוכות טכניות בלבד שיחלפו תוך זמן קצר. ברגע שהשגרה מתייצבת, מרבית המטופלים מספרים שהם פשוט שוכחים שהעדשות נמצאות שם במהלך היום. השקעה של מספר ימי הסתגלות מעניקה לכם בחזרה את הביטחון לנהוג, לעבוד וליהנות מאיכות חיים ללא פשרות.
חוששים לעשות את הצעד הראשון? אני מזמינה אתכם לקליניקת אופטומטריסט רמת אביב לאבחון והתאמה אישית של עדשות. יחד נעבור את תהליך ההסתגלות בקצב שלכם ועם ליווי צמוד, עד שתחזרו לראות את העולם בחדות מושלמת.
