מחלות ראייה

מדריך על קרנית העין

חלון הראווה של הראייה: כל מה שחשוב לדעת על בריאות קרנית העין ופתרונות לקרנית לא סדירה

כשמדובר באיכות הראייה שלנו, קרנית העין היא השחקנית המרכזית. היא השכבה השקופה והקדמית ביותר בעין, והיא אחראית על כ-75% מכושר המיקוד של האור הנכנס לרשתית. כמי שמתמחה בטיפול במחלות קרנית ומקרים מורכבים מעל 38 שנים, אני פוגשת מדי יום מטופלים שאינם מודעים לחשיבותה הקריטית של הקרנית עד שהם חווים הידרדרות בראייה. 

כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) ובוחנת מטעם משרד הבריאות, אני יודעת שכל שינוי קטן במבנה הקרנית – בין אם מדובר בקרטוקונוס, צלקת או יובש קיצוני – יכול להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים. לכן המענה לשאלה “למה הראייה שלי מעוותת?” טמון בדרך כלל בבריאות הקרנית. 

במאמר זה נבין את האנטומיה של חלון הראווה הויזואלי שלנו ונגלה את הפתרונות הקליניים המתקדמים המאפשרים לשקם ראייה גם במצבים של קרנית לא סדירה, ללא צורך בניתוח.

האנטומיה המופלאה של קרנית העין

קרנית העין היא רקמה מדהימה המורכבת מחמש שכבות שונות, שלכל אחת תפקיד ייחודי בשמירה על שקיפות וחוזק המבנה. השכבה החיצונית ביותר (האפיטל) פועלת כמחסום נגד זיהומים, בעוד השכבה הפנימית ביותר (האנדותל) היא הקריטית ביותר לשקיפות; היא פועלת כמשאבה המוציאה נוזלים מהקרנית ומונעת ממנה להתנפח ולהפוך לעכורה.

כאשר אחת השכבות הללו נפגעת, הראייה הופכת למטושטשת. מצבים כמו קרטוקונוס גורמים לקרנית להפוך לדקה וקוונית (בצורת קונוס), מה שמייצר עיוותי ראייה קשים. הבנת המבנה הזה היא הצעד הראשון עבור כל אופטומטריסט קליני בבואו להתאים פתרון ראייה מדויק שיגן על הרקמה העדינה הזו.

טכנולוגיית מיפוי קרנית העין: העיניים שמאחורי הבדיקה

כדי לטפל בקרנית בצורה מקצועית, לא ניתן להסתפק בבדיקה רגילה במנורת סדק. בקליניקה המודרנית, אנו משתמשים בטכנולוגיית טופוגרפיה (מיפוי) של קרנית העין. מכשיר זה סורק אלפי נקודות על פני הקרנית ומייצר מפה צבעונית ומדויקת המראה את העקמומיות והעובי שלה בכל נקודה ונקודה.

המיפוי מאפשר לנו לאבחן מחלות קרנית בשלבים ראשוניים מאוד, עוד לפני שהמטופל מרגיש שינוי משמעותי בראייה. הוא גם הכלי החיוני ביותר להתאמת עדשות מגע מיוחדות, שכן הוא מאפשר לנו לתכנן עדשה ש”מתכתבת” עם המבנה האינדיבידואלי של המטופל ומבטיחה שהיא לא תפעיל לחץ מזיק על האזורים הרגישים.

פתרונות לקרנית לא סדירה: המהפכה הסקלרלית

במקרים של קרנית לא סדירה, משקפיים ועדשות רגילות אינם יכולים לספק ראייה חדה כי הם לא מבטלים את העיוות של משטח הקרנית. כאן נכנס הפתרון השיקומי של עדשות מגע סקלרליות. אלו עדשות גדולות שאינן נוגעות כלל במרכז הקרנית, אלא נשענות על הלובן (הסקלרה).

הרווח שנוצר בין העדשה לקרנית מתמלא בנוזל, ולמעשה יוצר “משטח אופטי חדש” ומושלם. זהו פתרון מדהים לא רק לשיפור הראייה, אלא גם לטיפול ביובש קיצוני ובפגיעות בקרנית, שכן הוא שומר עליה טבולה בלחות לאורך כל היום ומגן עליה מפני חיכוך עם העפעפיים.

הניסיון והמומחיות של ארזה פרוכטר

הטיפול בקרנית העין דורש אחריות קלינית כבדה ודיוק שאינו מתפשר. הניסיון שלי, המשתרע על פני מעל 45 שנים בתחום האופטומטריה, מאפשר לי לזהות ניואנסים קטנים במבנה הקרנית שמכשירים לבדם עלולים להחמיץ. כבוחנת מטעם משרד הבריאות ויועצת מקצועית במועצת האופטומטריסטים, ה”אני מאמין” שלי הוא קודם כל בריאות העין (Safety First). בקליניקה שלי ברמת אביב, כל התאמה של עדשה לקרנית לא סדירה נעשית תוך שמירה קפדנית על בריאות האנדותל ואספקת החמצן לעין. השילוב בין המכשור המתקדם ביותר לבין ליווי אישי וסבלני הוא שמבטיח למטופליי לא רק ראייה חדה, אלא שקט נפשי ובריאות ארוכת טווח.

מניעה ושמירה על בריאות הקרנית

אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות למען קרנית העין הוא להימנע משפשוף עיניים חזק. מחקרים קליניים מראים קשר ישיר בין שפשוף עיניים אגרסיבי לבין הידרדרות של קרטוקונוס ונזק לשכבות הקרנית העדינות. בנוסף, חשיבות ההיגיינה בהרכבת עדשות מגע היא קריטית למניעת דלקות וצלקות שעלולות לפגוע בשקיפות הקרנית לצמיתות.

אבחון תקופתי אצל אופטומטריסט קליני מאפשר לעקוב אחר בריאות הקרנית ולוודא שהיא נשארת צלולה ובריאה. במיוחד בעידן המודרני של עבודה מרובה מול מסכים, אנו שמים דגש על ניהול היובש בעיניים, שכן קרנית יבשה היא קרנית פגיעה וחשופה יותר לנזקים.

שאלות ותשובות (FAQ)

האם קרנית העין יכולה להשתקם בעצמה לאחר פציעה?

פגיעות שטחיות בשכבת האפיטל לרוב מחלימות מהר מאוד (תוך 24-48 שעות). עם זאת, פגיעות בשכבות העמוקות יותר עלולות להותיר צלקת שקבועה בקרנית ומטשטשת את הראייה. במקרים כאלו, נדרשת התערבות של אופטומטריסט קליני להתאמת עדשות מיוחדות שיעקפו את הצלקת אופטית.

האם הרכבת עדשות מגע מסוכנת לקרנית העין?

עדשות מגע שהותאמו בצורה מקצועית על ידי אופטומטריסט קליני ומטופלות בהתאם להוראות ההיגיינה הן בטוחות לחלוטין. הסכנה קיימת כאשר מרכיבים עדשות שלא הותאמו אישית למבנה הקרנית, או כאשר חורגים מזמן ההרכבה המומלץ, מה שעלול לגרום למחסור בחמצן (היפוקסיה) ונפיחות בקרנית.

מהם הסימנים הראשונים לבעיה בקרנית?

הסימנים הנפוצים כוללים טשטוש ראייה שאינו משתפר עם משקפיים, ראיית הילות סביב אורות בלילה, רגישות מוגברת לאור, תחושת גוף זר או עקצוץ תמידי בעין. אם אתם חווים את אחד מהתסמינים הללו, מומלץ לבצע מיפוי קרנית בהקדם.

האם עדשות סקלרליות יכולות למנוע השתלת קרנית?

במקרים רבים של קרטוקונוס או קרנית לא סדירה, עדשות סקלרליות מספקות ראייה כל כך טובה ונוחה שהמטופל יכול להימנע לחלוטין מניתוח השתלת קרנית. הן נחשבות לקו הראשון של הטיפול השיקומי והן מאפשרות איכות חיים מצוינת ללא הסיכונים הכרוכים בניתוח.

לסיכום: להגן על החלון שלכם לעולם

קרנית העין היא איבר עדין אך עוצמתי. שמירה עליה דורשת מודעות, היגיינה ואבחון מקצועי תקופתי. כפי שראינו, גם במצבים מורכבים של קרנית לא סדירה, האופטומטריה הקלינית המודרנית מציעה פתרונות מרהיבים שמחזירים את הראייה הצלולה.

חוששים משינויים בראייה? סובלים מקרטוקונוס או יובש כרוני? אתם מוזמנים לאבחון קליני מעמיק ומיפוי קרנית יסודי בקליניקה של ארזה פרוכטר ברמת אביב. יחד, נשמור על בריאות הקרנית שלכם ונבטיח לכם ראייה חדה, הרמונית ונינוחה לאורך שנים.

קרא עוד
אופטומטריה שיקומית

אופטומטריה שיקומית: הדרך חזרה לראייה תפקודית לאחר כישלון כירורגי או מחלה

מטופלים רבים מגיעים אל סף דלתי כשהם נושאים עימם תחושת אכזבה עמוקה: חלקם עברו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים שלא צלחו, אחרים עברו השתלות קרנית מורכבות, וישנם הסובלים ממחלות דלקתיות שהותירו צלקות על פני הראייה. השאלה המהדהדת ביותר בחדר הבדיקות שלי היא: “האם יש פתרון לראייה שלי אחרי שכל הניסיונות הכירורגיים מוצו?”. התשובה הקלינית היא כמעט תמיד חיובית, אך היא דורשת מעבר מחשיבה ניתוחית לחשיבה של אופטומטריה שיקומית. לאורך 38 שנותיי כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) ו-45 שנים בתחום, ובתפקידיי כבוחנת של משרד הבריאות ויועצת מקצועית במועצת האופטומטריסטים, פיתחתי פרוטוקולים המאפשרים לשקם ראייה גם בקרניות מעוותות ופגועות ביותר. המפתח הוא ההבנה שאופטיקה מתקדמת יכולה “לעקוף” נזקים מבניים ולייצר משטח ראייה חדש וצלול, גם כשהרפואה הקונבנציונלית נעצרת.

הריסות אופטיות: האתגר של הקרנית הפוסט-כירורגית

קרנית שעברה הליך כירורגי – בין אם מדובר בניתוח רפרקטיבי (לייזר) ובין אם מדובר בהשתלה – מאבדת לעיתים את הסימטריה הטבעית שלה. במקרים של כישלון כירורגי, אנו עדים לתופעה של “אקטיזיה” (בליטה של הקרנית) או הצטלקויות הגורמות לעיוותי אור קשים. במצבים כאלו, משקפיים הופכים לבלתי יעילים. הסיבה לכך היא שהמשקפיים מנסים לתקן קרנית שאינה אחידה באמצעות עדשה רחוקה, מה שיוצר תמונה מטושטשת ומעוותת שאינה ניתנת לתיקון.

כאן נכנס תפקידה של האופטומטריה השיקומית. עלינו להפסיק להתייחס לעין כאל איבר פגום שזקוק לניתוח נוסף, ולהתחיל להתייחס אליה כאל אתגר הנדסי. המטרה היא להשטיח את העיוותים באמצעות לחץ הידרוסטטי עדין ודיוק אופטי של עדשות מגע מיוחדות, המשמשות למעשה כ”חבישה ביולוגית” לקרנית הפגועה.

עדשות סקלרליות כ”מאגר חיים” לעין פגועה

אחד הכלים המשמעותיים ביותר בארסנל השיקומי הוא העדשה הסקלרלית. עבור מטופל לאחר השתלת קרנית או כזה הסובל מתסמונות יובש קיצוניות (כמו תסמונת שגרן או לאחר הקרנות), העדשה הזו היא בגדר נס טכנולוגי. המבנה הייחודי שלה יוצר “חדר לחות” תמידי בין העדשה לקרנית.

במקרים של יובש קיצוני, הקרנית עלולה לפתח פצעים (ארוזיות) כואבים המטשטשים את הראייה. העדשה הסקלרלית שומרת על הקרנית טבולה בנוזל פיזיולוגי 14 שעות ביום. זהו לא רק פתרון ראייה, אלא טיפול רפואי משמר שמאפשר לאפיטל הקרנית להחלים ולהתחדש בסביבה מוגנת. השיקום הראייתי מתרחש במקביל לשיקום הבריאותי של הרקמה, מה שמעניק למטופל הקלה מיידית בכאב וחזרה לחדות ראייה שלא חווה שנים.

אמנות ההתאמה על רקמה מצולקת

התאמת עדשות לקרנית שעברה טראומה היא אמנות קלינית. צלקות לאחר זיהומים או פציעות יוצרות “עמקים וגבעות” מיקרוסקופיים על פני העין. בבדיקותיי, אני משתמשת במיפוי קרנית דיגיטלי (Topography) כדי להבין את פני השטח, אך הטכנולוגיה היא רק חצי מהפתרון. החצי השני הוא הניסיון “לקרוא” את תגובת העין למגע העדשה.

בקרניות פוסט-כירורגיות, רגישות הקרנית משתנה. ישנן נקודות של חוסר תחושה מוחלט ונקודות של רגישות יתר. התאמה לא נכונה עלולה לגרום ללחץ על תפרים (במקרה של השתלה) או לפגיעה באספקת החמצן. לכן, התהליך השיקומי מחייב סבלנות רבה ודיוק בפרטים הקטנים ביותר של הגיאומטריה של העדשה, תוך שמירה על שלמות האנדותל – שכבת התאים העדינה ששומרת על שקיפות הקרנית.

המוניטין והגישה האישית של ארזה פרוכטר

הטיפול במקרים המורכבים ביותר של אופטומטריה שיקומית דורש יותר מאשר הסמכה אקדמית; הוא דורש אחריות אתית ומקצועית עמוקה. הניסיון שצברתי כבוחנת מטעם משרד הבריאות וכחברה בוועד ארצי של מועצת האופטומטריסטים מעניק לי את הכלים לבחון כל מקרה לגופו ללא פשרות. בקליניקה שלי ברמת אביב, האבחון אינו מסתכם רק בבדיקה טכנית, אלא בבניית תוכנית שיקום אישית. אני מאמינה שכל מטופל זכאי לראייה נינוחה והרמונית, גם אם נאמר לו בעבר ש”אין מה לעשות”. השילוב בין המכשור המתקדם ביותר לבין עשרות שנות ניסיון באיתור פתרונות יצירתיים, מאפשר לי להעניק למטופליי את הביטחון שהם נמצאים בידיים המקצועיות והמנוסות ביותר.

שיקום הראייה לאחר ניתוחי לייזר כושלים

אחת הקבוצות הגדולות ביותר המגיעות לשיקום הן אלו שחוו נסיגה בראייה שנים לאחר ניתוח לייזר. הראייה הופכת למטושטשת, ויובש כרוני מקשה על התפקוד. במקרים אלו, הקרנית עברה הליך של שינוי צורה (Ablation), ולעיתים היא דקה מדי לניתוח מתקן נוסף.

הפתרון השיקומי במצבים אלו הוא שימוש בעדשות בעלות עיצוב “גב שטוח” (Reverse Geometry), המחזירות לעין את היציבות האופטית שאבדה לה. זהו תהליך מרגש במיוחד, שכן הוא מחזיר למטופל את היכולת לראות בחדות ללא החששות הכרוכים בהליכים כירורגיים נוספים שעלולים להחמיר את המצב.

שאלות ותשובות (FAQ)

  1. האם מותר להרכיב עדשות מגע לאחר השתלת קרנית? בהחלט, ולעיתים זהו הפתרון היחיד לראייה תקינה. עם זאת, יש להמתין לאישור מהמנתח שהתפרים יציבים מספיק. ההתאמה חייבת להיעשות על ידי אופטומטריסט קליני המומחה בעדשות מיוחדות, כדי לוודא שאין לחץ על אזור החיבור של השתל ושהעדשה מאפשרת מעבר חמצן מקסימלי לשמירה על חיות השתל.
  2. עברתי ניתוח לייזר לפני עשור ועכשיו הראייה שלי מטושטשת מאוד. האם יש פתרון? כן. ייתכן שאתה סובל מאקטיזיה פוסט-לייזר או פשוט משינויים מבניים בקרנית. באמצעות אופטומטריה שיקומית, ניתן להתאים עדשות מגע מיוחדות (לרוב סקלרליות או חצי-קשות) שמפצות על העיוות שנוצר ומחזירות את חדות הראייה לרמה גבוהה מאוד, תוך טיפול ביובש שנלווה לעיתים לניתוחים אלו.
  3. האם עדשות מגע שיקומיות נוחות להרכבה כמו עדשות רגילות? במקרים רבים, עדשות סקלרליות נוחות אפילו יותר מעדשות רכות רגילות, מכיוון שהן אינן נוגעות בקרנית הרגישה אלא נשענות על הלובן (הסקלרה), שהוא פחות רגיש. בנוסף, מאגר הנוזלים שמתחת לעדשה מספק תחושת נוחות וקרירות לאורך כל שעות היום, דבר שחיוני למטופלים עם קרניות פגועות.
  4. כמה זמן לוקח תהליך שיקום הראייה? שיקום ראייה הוא תהליך הדרגתי. לאחר האבחון הראשוני והתאמת עדשות הניסיון, נדרשים בדרך כלל מספר ביקורים לדיוק המבנה האופטי והפיזי של העדשה. אנו עוקבים מקרוב אחר תגובת רקמת הקרנית כדי להבטיח בריאות מקסימלית. רוב המטופלים חווים שיפור דרמטי בראייה כבר בביקור ההתאמה הראשון, אך הדיוק הסופי עשוי לקחת מספר שבועות.

לסיכום: תקווה חדשה לראייה צלולה

המסע לשיקום הראייה לאחר טראומה, ניתוח או מחלה יכול להיות מאתגר, אך הטכנולוגיה האופטית המודרנית, בשילוב עם ניסיון קליני עמוק, מאפשרת לנו לפרוץ מחסומים שנראו בעבר בלתי עבירים. הראייה שלכם היא הנכס היקר ביותר שלכם, וגם כשהדרך נראית מורכבת, תמיד ישנו פתרון מקצועי שיכול להחזיר לכם את האור ואת איכות החיים.

סובלים מיובש קיצוני, צלקות בקרנית או ראייה מטושטשת לאחר ניתוח? אל תיוותרו עם חוסר האונים. אתם מוזמנים לתאם תור לאבחון שיקומי מקיף בקליניקה של ארזה פרוכטר ברמת אביב. יחד, נבנה את המסלול המדויק שיחזיר לעיניים שלכם את היציבות, הנוחות והראייה הצלולה המגיעה לכם.

קרא עוד
בעיות ראייה אצל ילדים - 10 מונחים שחשוב להכי

10 מונחים חשובים על בריאות ראייה אצל ילדים

בעולם הדיגיטלי של היום, בריאות העיניים של ילדינו חשובה יותר מתמיד. כהורים, אנחנו משקיעים רבות בבריאות ילדינו – מחיסונים ועד ביקורים שגרתיים אצל רופא הילדים. אך האם אנחנו מקדישים מספיק תשומת לב לבריאות העיניים שלהם? ראייה תקינה היא מרכיב קריטי בהתפתחות הילד, משפיעה על הישגיו הלימודיים, על התפתחותו החברתית ועל איכות חייו. במאמר זה נסקור 10 מונחים מרכזיים שכל הורה חייב להכיר בנושא בריאות הראייה של ילדיו.

1. קוצר ראייה (Myopia)

קוצר ראייה הוא אחד המצבים השכיחים ביותר בקרב ילדים ומתבגרים. במצב זה, העין מתקשה למקד אור מעצמים רחוקים על הרשתית, מה שגורם לטשטוש בראיית עצמים מרחוק. לדוגמה, ילד עם קוצר ראייה עשוי להתקשות לקרוא מה כתוב על הלוח בכיתה או לזהות פרצופים מרחוק.

הגורמים לקוצר ראייה מגוונים וכוללים גורמים תורשתיים וסביבתיים. מחקרים מראים כי שימוש מוגבר במסכים וחוסר בפעילות חוץ-ביתית מגבירים את הסיכון להתפתחות המצב. הפתרונות כוללים משקפי מולטיפוקל, שעוזרים לא רק בראייה אלא גם בהאטת התקדמות קוצר הראייה.

2. רוחק ראייה (Hyperopia)

רוחק ראייה מתאפיין בקושי לראות עצמים קרובים בבהירות. ילדים הסובלים ממצב זה עשויים לחוות קשיים משמעותיים בקריאה, כתיבה ופעילויות הדורשות ריכוז מקרוב. הסימנים כוללים כאבי ראש תכופים, עייפות מהירה בזמן קריאה ונטייה לשפשף את העיניים.

הטיפול ברוחק ראייה מחייב התאמה מדויקת של משקפיים או עדשות מגע. חשוב לעקוב אחר השינויים במצב הראייה ולעדכן את המרשם בהתאם.

3. עין עצלה (Amblyopia)

עין עצלה היא מצב שבו מוח הילד אינו מעבד כראוי את המידע המגיע מאחת העיניים. התופעה שכיחה בקרב 2-3% מהילדים ועלולה להוביל לאובדן ראייה קבוע אם לא מטופלת בזמן. זיהוי מוקדם של המצב, אידיאלית לפני גיל 7, מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

הטיפול בעין עצלה כולל שימוש במשקפיים מותאמים או עדשות מגע, לצד שיטות טיפול נוספות כמו כיסוי העין החזקה. תכנית טיפול מקיפה תותאם לפי צרכי הילד.

4. פזילה (Strabismus)

פזילה היא מצב שבו העיניים אינן מיושרות זו עם זו. המצב עלול להשפיע לא רק על המראה החיצוני אלא גם על תפקוד הראייה, התפתחות ראיית עומק, וביטחונו העצמי של הילד. חשוב לדעת שפזילה אינה “מצב שיעבור מעצמו” ודורשת התערבות מקצועית.

הטיפול בפזילה מצריך גישה מקיפה הכוללת משקפיים או עדשות מגע מיוחדות, ולעיתים אף ניתוח במקרים מסוימים.

האם אתם מבחינים בקשיים של ילדכם בקריאה או בפעילויות יומיומיות? אל תחכו – פנו עוד היום לבדיקת ראייה מקיפה!

5. תסמונת ראיית מחשב (CVS)

בעידן הדיגיטלי, תסמונת ראיית מחשב הופכת לאתגר משמעותי עבור ילדים. שימוש ממושך במסכים עלול לגרום לעייפות עיניים, כאבי ראש, ראייה מטושטשת וצריבה בעיניים. התופעה נפוצה במיוחד בקרב ילדים המשתמשים במכשירים דיגיטליים לצורכי למידה ובידור.

הפתרונות כוללים משקפיים עם ציפוי מיוחד והנחיות לשימוש נכון במסכים. חשוב להקפיד על הפסקות קבועות ותאורה נכונה בסביבת העבודה.

6. הקשר בין בעיות ראייה ללמידה

קשיי למידה רבים עשויים לנבוע מבעיות ראייה לא מאובחנות. ילדים עם בעיות ראייה עשויים להתקשות בקריאה, כתיבה, ריכוז ופעילויות ספורט. לעתים קרובות, הם עלולים להיות מאובחנים בטעות כבעלי הפרעות קשב וריכוז.

התאמת משקפיים או עדשות מגע יכולה לשפר משמעותית את תפקודם הלימודי. חשוב לשלב מעקב רפואי עם תמיכה חינוכית מתאימה.

7. ראיית צבעים

עיוורון צבעים, או ליקוי בראיית צבעים, הוא מצב תורשתי המשפיע על היכולת להבחין בין צבעים מסוימים. המצב שכיח יותר בקרב בנים ועלול להשפיע על חוויית הלמידה והפעילויות היומיומיות של הילד.

אמנם אין “ריפוי” לעיוורון צבעים, אך קיימים פתרונות טכנולוגיים ואסטרטגיות למידה שיכולים לסייע בהתמודדות עם האתגרים היומיומיים.

8. עדשות מגע לילדים

עדשות מגע מהוות פתרון מצוין עבור ילדים רבים, במיוחד אלה העוסקים בספורט או מודאגים מהמראה החיצוני של משקפיים. עדשות מגע בהתאמה אישית מספקות פתרון גמיש ונוח, המותאם במיוחד לצרכים הייחודיים של כל ילד. חשוב לוודא שהילד בשל מספיק לטיפול אחראי בעדשות ולהקפיד על היגיינה.

9. חשיבות בדיקות ראייה תקופתיות

בדיקות ראייה תקופתיות חיוניות לזיהוי מוקדם של בעיות ראייה. מומלץ לערוך בדיקה ראשונה בגיל שלוש, ולאחר מכן בדיקה שנתית. פנו לאופטומטריסטית בתל אביב לתיאום בדיקה מקיפה שתבטיח את בריאות העיניים של ילדכם.

10. מניעה ושמירה על בריאות העיניים

מניעה היא המפתח לשמירה על בריאות העיניים של ילדכם. הקפידו על:

  • הגבלת זמן מסך והפסקות קבועות
  • עידוד פעילות בחוץ לפחות שעתיים ביום
  • תזונה עשירה בוויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות העיניים
  • בדיקות ראייה תקופתיות

סיכום והמלצות

בריאות העיניים של ילדינו היא נושא שאסור להזניח. זיהוי מוקדם של בעיות ראייה וטיפול מתאים יכולים למנוע קשיים עתידיים ולהבטיח התפתחות תקינה.

קבעו עוד היום תור לבדיקת ראייה מקיפה אצל ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בתל אביב, מומחית בטיפול בילדים. 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
בדיקות עיניים שגרתיות

בדיקות עיניים שגרתיות: לראות נכון

אין אף לא אחד מאיתנו שיכול להמעיט בחשיבות העיניים שלנו. לכן, גם אם אתם מרגישים שאתם רואים מעולה ולא קיימות אצלכם שום הפרעות, או חוסר נוחות הקשור בראייה ובעיניים – עדיין חשוב מאוד שתלכו לבצע בדיקות עיניים שגרתיות שיכולות למנוע מכם סיבוכים בעתיד. באיזה גיל צריך ללכת לבדיקה? אצל מי מומלץ לבצע את הבדיקה? מה בדיוק בודק האופטומטריסט? ואילו סימפטומים מחייבים אותנו להגיע להיבדק בהקדם? כל התשובות בפנים.

מדוע עלי לבצע בדיקות עיניים שגרתיות?

הרגל נפוץ שיכול להוות מכשול גדול בנושא, הוא להתעלם מבדיקות שגרתיות כל עוד אנחנו מרגישים טוב. לעיתים קרובות מדי, כאשר מתגלה בעיה, מתחילים כאבים – אז אנחנו נזכרים כמובן ללכת לבדוק ולטפל בבעיה. אך ההרגל הנכון יותר שנוכל לאמץ לעצמנו, לפחות בכל הקשור לאחד האיברים הכי חשובים לנו בגוף, הוא ללכת ולבצע בדיקות עיניים שגרתיות גם כאשר אנחנו רואים ומרגישים מצוין. הרגל זה, יכול לאורך הזמן ובסבירות גבוהה, למנוע סיבוכים ובעיות. בעיות אשר יכולות להתגלות בזמן מוקדם בבדיקה שגרתית, ובכך לחסוך לכם ולעיניים שלכם כאבים וחוסר נעימות בעתיד.

מתי עלי ללכת להיבדק ובאיזו תדירות?

על פי המומחים בתחום, ההמלצות ללכת לבדיקות עיניים שגרתיות הינן באופן הבא:

  • עד גיל 40 – אחת לחמש שנים.
  • בגיל 40 – ביצוע בדיקה מקיפה, אשר לאור תוצאותיה תיקבע תדירות הבדיקות בהמשך.
  • גיל 65 ומעלה – אחת לשנה.

אילו מחלות שכיחות בדיקות עיניים שגרתיות יכולות למנוע?

ישנן מספר מחלות עיניים אשר מוגדרות כשכיחות, ואשר בדיקות עיניים שגרתיות יכולות למנוע יחסית בקלות על ידי זיהוי וטיפול מוקדם בבעיה. הנה כמה ממחלות העיניים הנפוצות שניתן למנוע:

  • קטרקט: עכירות עדשת העין אשר עלולה להוביל להפרעות חמורות בראייה. בשלבים מתקדמים של המחלה יש לבצע ניתוח להסרה. הסימפטומים – ראייה כפולה, טשטוש ועכירות, ירידה באיכות הראייה וסנוור.
  • גלאוקומה: מחלה הפוגעת בעצב הראייה ועלולה להוביל לאובדן ראייה מלא. המחלה נגרמת לרוב על ידי לחץ תוך עיני מוגבר. הסימפטומים – יש קושי בזיהוי סימנים מקדימים לגלאוקומה, לכן חשוב מאוד למניעתה לבצע בדיקות עיניים שגרתיות.
  • ניוון מקולרי של הגיל: מחלה השכיחה יותר בקרב גילאי 65 ומעלה. לא מן הנמנע שתיווצר אף בגיל מוקדם יותר. נזק שנוצר לשכבת הפיגמנט אפיתל, כתוצאה משקיעה של בלאי מתחת לרשתית העין, ועלול להוביל לפגיעה חמורה בראייה, לבצקת ולדימום באזור. הסימפטומים – ירידה ברגישות לאור, קושי בראייה בחושך, טשטוש, כתם במרכז שדה הראייה.

למה חשוב להגיע רק לאופטומטריסט מומחה למחלות עיניים?

לעיניים שלכם מגיע את הטוב ביותר. לכן כאשר אתם הולכים לבצע בדיקות עיניים שגרתיות, אתם קודם כל עושים את הדבר הנכון. אך לצד זאת, חשוב לוודא שהתועלת שבבדיקה תהיה מרבית ויסודית. אופטומטריסט אשר מומחה למחלות עיניים יוכל לעשות שימשו במכשור חדשני, אשר בעזרתו הוא ימפה מבנה העין כולו, יבדוק את הלחץ התת-עיני, יאתר את ראשיתן של בעיות שעלולות להתפתח במידה ויש כאלה ולמעשה יאבחן את מצב העיניים הכולל.

לכן לבחירה של האופטומטריסט אליו ניגש לביצוע הבדיקה, יש משקל רב. אצל ‘ארזה פרוכטר’ תוכלו לקבל את השירות האופטימלי, החל מבדיקה על ידי אופטומטריסטית קלינית אשר מומחית למחלות עיניים, ובעלת 25 שנות ניסיון בתחום, ועד יחס אישי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

קרא עוד
ניתוח לייזר עם קרטוקונוס

האם אפשר לעשות ניתוח לייזר עם קרטוקונוס?

ניתוח לייזר להסרת משקפיים הוא ניתוח פופולרי ושכיח. ניתוח לייזר ניחן בהחלמה פשוטה ואחוזי הצלחה גבוהים מאוד. אך ישנם מצבים רפואיים מסוימים שבהם ניתוח לייזר עלול להוות בעיה. כאשר אדם סובל מקרטוקונוס, ניתוח לייזר עלול לייצר נזק יותר מתועלת, ולכן במצב כזה נדרשת בחינה מעמיקה של המצב הרפואי. מהו קרטוקונוס? והאם בכל זאת ניתן לבצע ניתוח לייזר עם קרטוקונוס לאנשים שמעוניינים להיפטר מהמשקפיים? כל התשובות במאמר.

קרטוקונוס, מהו?

מקור המילה קרטוקונוס הוא ביוונית ומשמעותו קרטו (קרנית) וקונוס (חרוט). כלומר, קרנית בצורת חרוט. כשמה כן היא, מחלת הקרטוקונוס גורמת לקרנית להיות מקומרת ודקה, היוצרת גבשושית בצורת חרוט. הצורה המשתנה של הקרנית גורמת להסתה של האור כאשר הוא נכנס לעין. התוצאה של הסתה זו היא ראייה מעוותת.

קרטוקונוס מתחיל לרוב בגילאי העשרה או בשנות ה-20 המוקדמות. על פי מחקר מהשנים האחרונות, הגורם להחלשת רקמת הקרנית אשר מובילה לקרטוקונוס הוא חוסר איזון באנזימים בקרנית. חוסר האיזון הזה כולל נטייה גנטית, מה שמסביר מדוע במקרים רבים קרטוקונוס מופיע אצל יותר מבן משפחה אחד. גורמים נוספים המשפיעים על קרטוקונוס הם גירוי כרוני של העין, היסטוריה של הרכבת עדשות מגע, שפשוף מוגזם של העיניים או חשיפת יתר לקרני שמש.

מדוע ניתוח לייזר עלול להסב נזק במקרה של קרטוקונוס?

בניתוח לייזר להסרת משקפיים הפעולה העיקרית היא שיוף קרנית העין, שלאחריו קרנית העין דקה יותר. הקרנית של אדם הסובל מקרטוקונוס מתאפיינת בחוסר יציבות, קמירות בלתי סדירה ובצורה לא אופטימאלית. ברגע שמשייפים את הקרנית הרגישה הזו היא עלולה לאבד ביתר שאת את יציבותה. כתוצאה מכך היא עלולה להאיץ את התפתחות הקרטוקונוס, להוביל להחמרת המחלה ולפגיעה נוספת בראייה.

האם יש מצב שבו ניתן לעשות ניתוח לייזר עם קרטוקונוס?

כיום ישנם טיפולים חדשניים המאפשרים לאנשים הסובלים מקרטוקונוס לבצע ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר במצב כזה מצריך תנאים מסוימים וזהירות רבה. ניתוח לייזר עם קרטוקונוס מצריך פרוטוקול טיפולים מיוחד, הכולל בין יתר טיפול בשם קרוס לינקינג וטיפול לייזר מונחה טופוגרפיה.

המשמעות של טיפול קרוס לינקינג הוא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן והמולקולות שבקרנית. חיזוק הקשר מתבצע על ידי הזלפת טיפות של רובופלבין (B2) אל העין, והקרנת אור אולטרה סגול שמפעיל את החומר. הפעולה הזו משפרת את יציבות הקרנית ומגבירה את הסיכוי לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר.

איך אדע אם אני יכול לבצע ניתוח עיניים עם קרטוקונוס?

כמו שלכל אדם יש מבנה קרנית ייחודי, כך גם לכל אדם הסובל מקרטוקונוס יש מבנה ייחודי ודרגת חומרה שונה. על מנת לקבוע האם אדם הסובל מקרטוקונוס יכול לבצע ניתוח לייזר חייב לעבור אבחון מקצועי, מקיף ויסודי על ידי אופטומטריסטית קלינית מנוסה. בזכות בדיקה מקיפה באמצעות מכשור מתקדם ופענוח מדויק ניתן יהיה לקבוע האם לחולה הקרטוקונוס יש היתכנות לביצוע ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

אופטומטריסטית קלינית תוכל לסייע במציאת פתרונות נוספים מלבד לניתוח לייזר. ישנם פתרונות מגוונים לטיפול בקרטוקונוס כמו עדשות מגע שונות לקרטוקונוס. בנוסף האופטומטריסטית תוכל לזהות האם המחלה נמצאת בשלב מסוכן שמחייב ניתוח אחר. במקרה כזה יבוצע ניתוח השתלת טבעות או השתלת קרנית.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
איך בוחרים עדשות ראייה במספרים גבוהים?

איך בוחרים אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים?

העיניים שלנו הן אחד החלקים הרגישים ביותר בגוף שלנו, והטיפול בהן הוא בעל חשיבות עליונה לבריאות ולרווחה הכללית של כולם. מחלות עיניים עלולות להיות מתישות, וחשוב לבחור את האופטומטריסט הנכון שיכול לזהות בעיות ולכוון להמשך טיפול מתאים. בחירת האופטומטריסט המתאים דורשת שיקול דעת ותשומת לב, אז הנה כמה טיפים כיצד לבחור אופטומטריסט מקצועי ואמין.

חפשו אופטומטריסט מוסמך

כשאתם בוחרים אופטומטריסט, חפשו מישהו בעל הסמכה מתאימה על ידי מוסד אקדמי ומשרד הבריאות. יש לשים לב שאתם פונים לאופטומטריסט ולא לאופטיקאי. אופטיקאי לומד שנתיים ואינו מוסמך לזהות מחלות. אופטומטריסט לומד ארבע שנים, אחריהן עליו לעבור מבחן תיאורטי ומעשי של משרד הבריאות. הוא מוסמך לבדוק את העיניים, לאבחן ליקויים, לזהות סימנים למחלות או פתולוגיות, ולהתאים משקפיים ועדשות. חשוב לציין שאופטומטריסט אינו מטפל במחלות עיניים – טיפול תרופתי או ניתוחי נעשה רק על ידי רופא עיניים. עם זאת, אופטומטריסט כן יכול לטפל בבעיות כמו קרטוקונוס או יובש בעיניים באמצעות עדשות מגע סקלריות.

בדקו את האישורים והניסיון שלהם

בעת בחירת אופטומטריסט, חיוני לבדוק את הסמכות והניסיון שלו. גלו היכן למד, מהי ההתמחות שלו וכמה זמן הוא עוסק בתחום. חפשו איש מקצוע בעל ידע מעמיק וניסיון רב בזיהוי בעיות עיניות ובהתאמת פתרונות אופטיים מתקדמים. נקודת בונוס היא אופטומטריסט החבר בוועד הארצי של מועצת האופטומטריסטים. בדרך כלל תוכל למצוא מידע זה באתר האינטרנט של האופטומטריסט או על ידי יצירת קשר עם משרדו.

קראו ביקורות של מטופלים

ביקורות של מטופלים יכולות לספק תובנה חשובה לגבי איכות השירות. חפשו ביקורות ממטופלים שסבלו מבעיות עיניים דומות לאלו שלכם. תוכל למצוא ביקורות באתר האינטרנט של האופטומטריסט, בדפי המדיה החברתית ובאתרי ביקורות.

קחו בחשבון את הטכנולוגיה שבה הם משתמשים

כאשר בוחרים אופטומטריסט, חיוני לקחת בחשבון את הטכנולוגיה בה הוא משתמש. חפשו אופטומטריסט המשתמש במכשור חדיש ומתקדם. טכנולוגיות אלו מסייעות בזיהוי מדויק של בעיות ומאפשרות התאמה מדויקת של פתרונות כמו עדשות מגע ייחודיות.

חפשו אופטומטריסט בעל גישה חיובית

אופטומטריסט טוב צריך להיות בעל גישה חיובית למטופלים. הוא צריך להיות נגיש, סבלני ומוכן לענות על השאלות שלכם. בעת בחירת אופטומטריסט, שימו לב לאופן שבו הוא מתקשר אתכם במהלך הייעוץ שלכם. ישנם אופטומטריסטים חסרי סבלנות ולא נעימים, ולעומתם כאלה אדיבים שיהיו שותפים טובים לתהליך. חשוב שתרגישו נוח בכל שלבי הטיפול.

בקשו המלצות

אחת הדרכים הטובות ביותר למצוא אופטומטריסט טוב היא לבקש המלצות מחברים, בני משפחה או מהרופא הראשי שלך. ייתכן שהם יוכלו להמליץ על האדם המתאים, שמסוגל לזהות בעיות עיניות בצורה מקצועית ולכוון אותך לטיפול הנכון.

מתמודדים עם בעיות עיניים? כדאי להתחיל אצל אופטומטריסט

בחירת האופטומטריסט הנכון חיונית לשמירה על בריאות עיניים מיטבית. חפשו אופטומטריסט מוסמך עם ניסיון רב, ביקורות חיוביות של מטופלים ומכשור מתקדם. העריכו את גישת הטיפול שלו, ואל תהססו לבקש המלצות. על ידי ביצוע טיפים אלה, תוכלו למצוא איש מקצוע שיעזור לכם לאבחן את מצבכם ולהפנות אתכם לרופא עיניים במידת הצורך. העיניים שלכם ראויות לטיפול מדויק וזהיר – והצעד הראשון הוא הבחירה הנכונה של אופטומטריסט.

המלצה על אופטומטריסטית באזור תל אביב

אם אתם מחפשים אופטומטריסטית מנוסה באזור תל אביב, וודאי תשמעו על ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של למעלה מ-25 שנה. בזכות הניסיון והיכולות של ארזה, יחד עם המכשור המתקדם במרפאתה תוכלו לקבל את המענה הראוי – במיוחד עבור קרטוקונוס ובעיות עיניים המצריכות התאמה של עדשות סקלריות ייחודיות.

קרא עוד
עדשות מגע סקלרליות לחולי קרטוקונוס

עדשות מגע לחולי קרטוקונוס שחשוב להכיר

קרטוקונוס היא מחלה של הקרנית שמתפתחת לרוב בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות. המחלה גורמת לקרנית העין להתקמר בהדרגה ולשנות את צורתה מכיפה סימטרית לצורה חרוטית קמורה ולא סימטרית. התוצאה היא ראייה מעוותת, לא ברורה וצילינדר הולך וגדל. במקרים חמורים יותר קרטוקונוס מחייב ניתוח השתלת קרנית או השתלת טבעות. בשלבים מוקדמים של המחלה ניתן להיעזר בעדשות מגע לחולי קרטוקונוס. קיבצנו בשביליכם מידע חשוב על עדשות המגע השונות לחולי קרטוקונוס.

עדשות פיגיבק – שילוב עדשת מגע קשה עם רכה

שיטת עדשות זו כוללת הנחת עדשת מגע רכה העשויה מסיליקון הידרוג’ל על העין ומעליה עדשה קשה כך שהעדשה הרכה יוצרת חיץ בין העין לבין העדשה הקשה. העדשה הרכה מספקת ריפוד ונוחות בעוד העדשה הקשה מבצעת את התיקון האופטי. בהרכבת עדשות פיגיבק יש לשים לב שמספיק חמצן מגיע לעין, חוסר חמצן זו בעיה שעלולה להיווצר בהרכבת שתי עדשות.

עדשות Rose K – מורכבות גיאומטרית

עדשות אלו הן עדשות המותאמות אישית לכל מטופל, על ידי ממצאי האבחון ומערכת ממוחשבת המייצרת מבנה גאומטרי מורכב והתאמה למגוון רחב של פני קרנית לא סימטריים. עדשות אלו מיועדות למצבים שבהם הקרטוקונוס מייצר קמירות א-סימטרית וכאשר היא משמעותית יותר בחלקה התחתון של הקרנית.

עדשות היברידיות – מבנה משולב

עדשות היברידיות לחולי קרטוקונוס מורכבות ממרכז קשיח עם חדירות חמצן גבוהה, המאפשר תיקון אופטי מיטבי, יחד עם היקף רך שמסייע בהרכבה נוחה ושימוש קל לאורך זמן. שני חלקי העדשה חדירים לחמצן.

עדשות סקלרליות – העדשה שלא נוגעת בקרנית

עדשות סקלרליות הן עדשות בעלות קוטר רחב המתיישבות על לובן העין או בשמו המקצועי הסקלרה ולכן שמן סקלרליות. עדשות סקלרלריות מתאימות לחולי קרטוקונוס במצב חמור יותר המתבטא בקמירות מתקדמת, אך לא במצב שמצריך טיפול מורכב יותר. העדשה אינה נוגעת בקרנית ובחלל שנוצר בין הקרנית לעדשה ישנו נוזל שאותו ממלאים במהלך התקנת העדשה.

האם ישנם פתרונות נוספים לחולי קרטוקונוס?

עדשות מגע לחולי קרטוקונוס הן הפתרון היעיל והמומלץ לטיפול בשלבים מוקדמים של המחלה. המגוון הרחב של סוגי העדשות מאפשר התאמה מדויקת לצורך המטופלים. חשוב להתייעץ עם אופטומטריסטית קלינית מנוסה על מנת לבצע את ההתאמה המדויקת ביותר של העדשה. במקרים חמורים יותר של קרטוקונוס, עלול לעלות צורך בניתוח, ישנם שני ניתוחים עיקריים לטיפול בקרטוקונוס:

 

  • השתלת טבעות (Intacs): השתלת טבעות הוא ההליך הפשוט יותר לתיקון עיוותים במבנה הקרנית וחזרה לראייה תקינה. בניתוח זה משתילים טבעות קשיחות בחלק ההיקפי של הקרנית שגורמות להשטחה של הקרנית ומצמצמות את רמת הקמירות. אחד היתרונות של השתלת טבעות הוא שהן ניתנות להסרה או להחלפה.
  • השתלת קרנית: ניתוח השתלת קרנית יבוצע רק כאשר אין ברירה, משום שהוא הניתוח המורכב ביותר. הקרניות שמושתלות מגיעות מתורמים אנושיים. השתלת קרנית היא הליך כירורגי מורכב המחייב החלמה ממושכת ותקופת הסתגלות לקרנית החדשה. חשוב לדעת שבקרנית אין כלי דם מה שמקל על הגוף לקלוט אותה ומפחית סיכויים לדחייה.

איך אדע מהן עדשות המגע האידיאליות בשבילי?

התאמת עדשות מגע, במיוחד במקרים מורכבים כמו קרטוקונוס, אינה פעולה טכנית אלא מלאכת מחשבת קלינית. כדי למצוא את הפתרון המדויק, נדרש שילוב של ניסיון קליני רחב לצד טכנולוגיה מתקדמת. בקליניקה שלי ברמת אביב, אני רותמת מעל 38 שנות ניסיון כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) וניסיון של מעל 45 שנים בתחום, יחד עם המכשור החדיש ביותר, כדי לבצע מיפוי מעמיק של מבנה הקרנית.

כמי שמשמשת כבוחנת מטעם משרד הבריאות וכיועצת מקצועית בוועד ארצי של מועצת האופטומטריסטים, ה’אני מאמין’ שלי הוא להעניק לכל מטופל ראייה הרמונית ונינוחה. האבחון המקיף מאפשר לי לזהות את הצרכים הספציפיים של חולי קרטוקונוס, בעלי צילינדר גבוה או מטופלים לאחר ניתוחים, ולהתאים להם עדשות מגע מולטיפוקליות או סקלרליות שיעניקו לא רק חדות ראייה, אלא גם איכות חיים. מדובר בתהליך אישי ומקצועי ללא פשרות, המבטיח שכל מטופל יקבל את הטיפול הנכון ביותר למבנה העין הייחודי שלו

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
עיניים יבשות

עיניים יבשות – מדוע זה קורה ואיך תטפלו במצב

בעשור האחרון המסכים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, ורבים מאתנו בוהים בהם במשך שעות ארוכות, בין אם מדובר במטרות עבודה או פנאי. אחת ההשפעות של המצב יחד עם עוד גורמים נוספים, יכולים להוביל לתסמונת של עיניים יבשות. היא מלווה בתסמינים שונים עליהם נפרט כאן, אשר יכולים להוריד מאיכות החיים ואף להוות מטרד ממשי. במידה ואתם סובלים מעיניים יבשות, חשוב לגשת לבדיקה אצל האופטומטריסט המומחה שלכם לקבלת דרכי טיפול ופתרונות מותאמים אישית.

מהו מצב של עיניים יבשות? כיצד זה מתרחש? איך נוכל לטפל בו? כל מה שחשוב לדעת בהמשך המאמר.

מהן עיניים יבשות?

העיניים שלנו זקוקות לדמעות באיכות ובכמות אופטימלית על מנת שהן ירגישו בנוח וגם יתפקדו באופן מיטבי. הדמעות חיוניות לבריאות העיניים ויש להן תפקיד מרכזי – הן שוטפות את העיניים מלכלוך וחיידקים, שומרות עליהן מהתייבשות ומאפשרות לעפעפיים לזוז מבלי שייווצר חיכוך, וכמו כן גם מהוות תנאי הכרחי לראייה טובה. כאשר אין כמות מספקת של דמעות ולחות בעיניים, הן נוטות להתייבש במהרה עד למצב של יובש כרוני, המכונה תסמונת עיניים יבשות. במקרים אלו יופיעו תסמינים שונים, אשר לרוב מלווים בתחושת אי נוחות ויכולים להשפיע באופן שלילי על איכות החיים.

תסמינים

תסמונות עיניים יבשות היא לא נעימה בלשון המעטה, ומלווה עם כמה וכמה תסמינים שיש לשים לב אליהם. במידה ואתם חווים את התסמינים הללו או חלק מהם, מומלץ לגשת לאופטומטריסט מומחה שיבדוק את מצב העיניים שלכם ויציע את דרכי הטיפול הנכונים. ד”ר ארזה פרוכטר תסייע לכם לטפל בתופעה והתסמינים שלה, עם טיפול מותאם אישית בהתאם למצבכם.

חלק מהתסמינים אשר מופיעים בתסמונת עיניים יבשות הם:

  • עקצוצים בעיניים, תחושת גרד או תחושת “גרגרי חול” בעין
  • עיניים מגורות ואדומות, בעיקר בעת חשיפה לרוח או לעשן
  • חוטי ריר סביב העין ועיניים דומעות יתר על המידה
  • כאב בעיניים בזמן שימוש או בהורדת עדשות מגע
  • עייפות כרונית, כאבי ראש ומיגרנות
  • רגישות לאור וראייה מטושטשת בשעות הלילה

מה גורם לתסמונת עיניים יבשות?

אז איך תסמונות עיניים יבשות נוצרת? ובכן, יכולות להיות מספר סיבות, כאשר החומרה של המצב הינה אינדיבידואלית לחלוטין ותלויה בפרמטרים שונים.

בין גורמי הסיכון לתסמונת עיניים יבשות נמנים:

  • בהייה ממושכת במסכים, בין אם מדובר במחשב, טלוויזיה, סמארטפון או טאבלט
  • שימוש ממושך בעדשות מגע או ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר 
  • שימוש נרחב וקבוע במיזוג אויר, מזגנים ומאווררים אשר מייבשים את העיניים
  • שימוש תכוף בתרופות כמו לאיזון לחץ דם, אנטי היסטמינים, כדורי שינה, וכדומה
  • מחלות סיסטמיות או אוטואימוניות כגון דלקת פרקים, מחלות בלוטות התריס, סוכרת 
  • התבגרות הגיל, התסמונת שכיחה במיוחד בקרב בני 50 ומעלה 

טיפול אצל אופטומטריסט מומחה

יובש בעיניים יכול להיות מצב לא נוח ומתסכל אשר משפיע על אנשים רבים ולעיתים מהווה מטרד ממשי בנוחות החיים. אופטומטריסטים מאומנים לאבחן ולטפל במצב זה במטרה להקל על הסימפטומים. היום אתם יכולים לקבל את הפתרון המתאים ביותר עבורכם עם מגוון טיפולים זמינים למיגור התופעה. הטיפול מותאם באופן אישי למצב העיניים והדמעות של כל מטופל ומטופלת, על מנת שתוכלו לחזור לשגרת חיים משופרת.

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד
קרטוקונוס טיפול טבעי

קרטוקונוס טיפול טבעי

קרטוקונוס היא מחלת עיניים כרונית שעלולה להחמיר עם השנים. בהתאם חשוב להתייחס אליה במלוא הרצינות, להקפיד על ביקורות תקופתיות בתדירות המומלצת ולמלא את הנחיות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים – אופטומטריסטית ורופאת עיניים (או רופא עיניים, כמובן). בנוסף ניתן לשלב בטיפול גם אמצעים טבעיים, שיכולים תמיד להועיל.

טיפול בקרטוקונוס באמצעות תזונה

מהות הקרטוקונוס היא פגיעה בקרנית העין. הפגיעה באה לידי ביטוי בהתעוותותה של צורת הקרנית, שהופכת בהדרגה לכדור לחרוט. ככל שהצורה נהיית חרוטית יותר, כך הפגיעה בראייה מחמירה. נכון לעכשיו אין תרופה למחלה, אבל כן ניתן לטפל בסימפטומים ובנוסף לנסות להאט את קצב החמרת המצב – כולל באמצעות טיפולים טבעיים.

בהקשר של קרטוקונוס טיפול טבעי עשוי לכלול תזונה נכונה. במיוחד חשוב לכלול בתפריט מאכלים שכוללים נוגדי חמצון. הסיבה לכך היא שנוגדי חמצון מנטרלים רדיקלים חופשיים – צורונים כימיים שגורמים נזקים לגוף, וכחלק מכך גם לעיניים. חשוב להדגיש שגם התזונה המוקפדת ביותר לא בהכרח תבלום את הקרטוקונוס, אבל מצד שני היא תספק תועלת רבה בהיבטים חשובים אחרים, ולכן בכל מקרה כדאי לבחור בה.

בין המאכלים הטובים ביותר מבחינת כמויות נוגדי החמצון בהם: פלפל אדום, רימונים, נבט חיטה, סלק, עגבניות, ברוקולי, תותים, גזר, בטטות, עלים ירוקים, שיבולת שועל, אגוזים ועוד מזונות עשירים בויטמין C, ויטמין E, פוליפנולים וסלניום.

טיפול בקרטוקונוס בעזרת צמחי מרפא

אופציה נוספת של טיפול טבעי בקרטוקונוס היא צמחי מרפא. החוקרים עדיין לא יודעים לקבוע בוודאות מדוע מתפרצת המחלה, אם כי ההשערה המובילה היא שהגורם הוא גן מסוים שפוגם בחלבונים שהתפקיד שלהם הוא בניית הקרניות בעיניים. עוד אופציה אפשרית היא פעילות אנזימטית לא מאוזנת שכתוצאה ממנה חלקים מהקרנית הופכים לדקים יותר מאחרים. גם חוסר האיזון האנזימטי עלול לעבור בתורשה, כך שככל הנראה ליסוד הגנטי יש תפקיד מכריע בהתפתחות קרטוקונוס.

צמחי מרפא כמובן לא יכולים לשנות גנים, וגם אין שום צמח מרפא שיכול לתקן את העיוות בצורת הקרנית. יחד עם זאת כל מערכות הגוף קשורות זו לזו, ומשפיעות האחת על השנייה, וכך למשל בריאות העין מושפעת מתפקודה של המערכת ההורמונלית. גם לנפש יש השפעה על הראייה (וגם להפך כמובן) ולכן צמחי מרפא יכולים לשפר את המצב באופן כללי. באופן עקרוני כשמשתמשים בצמחי מרפא חשוב להקפיד על התאמה למאפיינים הייחודיים של כל אדם. 

טיפול בקרטוקונוס עם ויטמין B2

כשמחפשים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדאי להכיר גם הליך שנקרא קרוס-לינקינג. אמנם מדובר בטיפול שאינו טבעי לגמרי, אבל הוא מבוסס על ריבופלבין (ויטמין B2) וגם עשוי להאט במידה ניכרת את קצב ההתפתחות של המחלה.

טיפול זה מבוסס על היכולת של הוויטמין הנ”ל לבנות קשרים חדשים בין סיבי קולגן שכבר נפגעו עקב הקרטוקונוס. בדרך זו מואטת הפגיעה בקרנית העין והירידה באיכות הראייה איטית יותר. כדי שהריבופלבין יהיה אפקטיבי במיוחד חושפים אותו לקרני UV – כך שהטיפול כולל גם הזלפת טיפות שכוללות את הוויטמין וגם הפעלת קרני UV.

עדשות מגע בהתאמה מלאה לכל מטופל ומטופלת

כאמור גם כשבוחרים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדי להקל על הסימפטומים ולהאט את קצב ההתקמרות הלא רצויה של הקרנית, חשוב להגיע לנשות ואנשי מקצוע בתחום הראייה ובריאות העין. הבסיס הוא ביקורים אצל אופטומטריסטית בתדירות המומלצת, בעיקר על-מנת להתאים באופן מושלם עדשות מגע לכל אדם. חשוב להדגיש כי כשהקרטוקונוס מתקדם, עדשות מגע “רגילות” כבר לא יתקנו את העיוות בראייה – אלא רק עדשות מגע היברידיות או עדשות סקלרליות.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

 

 

קרא עוד
בחנו את עצמכם: האם יש לכם קרטוקונוס

מחלות עיניים גנטיות: סקירה

מחלות עיניים גנטיות הן הגורם מספר אחד לראיה ירודה ועיוורון בילדים בארץ. גם בגילאים מבוגרים יותר עלולים גנים שונים להוביל להתפתחות מחלת עיניים וכתוצאה ממנה לפגיעה ביכולת הראייה. את ה-DNA המין האנושי עדיין לא יודע לתקן, ולכן הפתרון במקרים אלה הוא אבחון מוקדם ככל האפשר ומציאת פתרונות שיצמצמו ככל האפשר את הפגיעה. בעמוד זה תמצאו מידע רלוונטי אודות מחלות העיניים הגנטיות הנפוצות ביותר.

רטיניטיס פיגמנטוזה, סטרגרדט ומחלות נוספות של רשתית העין

המרכיב הפגיע ביותר עקב מחלות עיניים גנטיות הוא הרשתית. שכבה זו, שהתפקיד שלה הוא לתרגם אור לאותות עצביים (שמועברים לאחר מכן למוח לצורך פענוח), נפגעת בעיקר בגלל מחלת סטרגרדט וכן רטיניטיס פיגמנטוזה (RP).

במחלת סטרגרדט (Stargardt) נפגע מרכז הרשתית. חלק זה, שנקרא מקולה, אחראי על שדה הראייה המרכזי, ולכן הסימפטום העיקרי שממנו סובלים ילדים עם סטרגרדט הוא ירידה בחדות הראייה. הראייה ההיקפית לא נפגעת. סימפטום אפשרי נוסף הוא קושי להפריד בין צבעים.

חולים ב-RP סובלים מפגיעה בשדה הראייה ההיקפי, שבהדרגה מתרחבת עד שבסופו של דבר היא מגיע גם למרכז שדה הראייה. בהתאם הסימפטום הבולט ביותר של רטיניטיס פיגמנטוזה, שבמרבית המקרים מתפרצת בגילאי 10-30, הוא הצטמצמות שדה הראייה – האדם מרגיש כאילו הוא מסתכל על העולם דרך צינור, כשאותו צינור נהיה צר יותר ויותר עם השנים.

מחלת עיניים תורשתיות נוספות שפוגעות ברשתית הן אכרומטופסיה, Coat’s disease ומחלת BEST.

אנאירידיה

מחלת עיניים גנטית שבה השכבה שנגעת היא הקשתית – החלק שמקיף את האישון ומקנה לעין את הצבע שלה. אצל ילדים עם אנאירידיה הקשתית לא מתפתחת, ולכן הם מתקשים להסתגל לאור ורגישים מאוד לסינוור. בחלק מהמקרים תסמינים נוספים הם ראייה מטושטשת וריצוד (ניסטגמוס).

קטרקט מורש

קטרקט היא מחלה שפוגעת בעדשת העין. ליתר דיוק מדובר על הפיכת העדשה משקופה לעכורה, ולכן הראייה נהיית מטושטשת. בגילאים מבוגרים זוהי תופעה נפוצה למדי שלא קשורה לגנטיקה אלא לשינויים מטבוליים. קטרקט בגיל צעיר הוא כן תוצאה של פגם גנטי, ומעבר לראייה המטושטשת עכירות העדשה עלולה להוביל גם להתפתחות עין עצלה. 

הטיפול בקטרקט מורש הוא בדרך כלל ניתוח. למרות הרגישות המובנת של העיניים, מדובר בהליך בטוח שזוכה לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד. הניתוח כולל את הסרת העדשה הלא תקינה והתקנת עדשה מלאכותית, כמובן שקופה. כשיש קטרקט מורש בשתי העיניים יתבצעו שני ניתוחים נפרדים בהפרש של מספר שבועות זה מזה. במקרים שבהם לא מתבצע ניתוח, ייתכן שעדשות מגע קשות או משקפיים ימנעו פגיעה בראייה.

לבקנות

לבקנות היא מחלה תורשתית שגורמת להיעדר פיגמנטים – בעיניים וכידוע גם בעור ובשיער. עקב חוסר הפיגמנטציה בעיניים, האדם סובל מרגישות גבוהה מאוד לאור, וזאת משום שהקשתית, שבה מרוכז הפיגמנט, לא יכולה למלא את ייעודה – ויסות כמות האור שנכנסת לעין. בדומה לאנאירידיה, גם לבקנות עלולה להוביל לניסטגמוס (ריצוד בלתי רצוני מהיר).

בדרך כלל מחלות עיניים גנטיות מתגלות כשההורים מבחינים בהתנהגות יוצאת דופן של התינוק או הפעוט. כשהמחלה מתפרצת בגיל הילדות, הילדים עצמם עשויים להתלונן על קשיים בראייה. לבקנות ניתן כמובן לזהות מיד על סמך גוון העור. בכל מקרה חשוב להגיע לגורמים מקצועיים מוסמכים כדי למצוא את הפתרונות המתאימים לתיקון הראייה.

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד
Call Now Button