יש לכם משקפיים או עדשות לרוחק ועברתם את גיל 40? כדאי שתתחילו לחשוב על עדשות מגע מולטיפוקל.
יש לכם משקפיים או עדשות לרוחק ועברתם את גיל 40? כדאי שתתחילו לחשוב על עדשות מגע מולטיפוקל.
אם יש לך שמש בלבך, אז הכול מצוין. אבל מה עושים כשהשמש נכנסת דווקא לעיניים? משקפי השמש של סרנגטי פיצחו את הנוסחה שתאפשר לכם ליהנות מהשמש הישראלית, אפילו בנהיגה
אנחנו לא שמים לזה לב, אבל העיניים שלנו כל הזמן עובדות עבורנו. בעידן המודרני, עדשות מתקדמות כמו מולטיפוקל מספקות פתרונות חדשניים לאתגרי הראייה השונים. שימו לב מה קורה לעיניים שלכם ממש עכשיו: הן זזות יחד עם הטקסט. אם תרימו לרגע את המבט מהמאמר, הן יצטרכו להסתגל ולהתמקד מחדש למרחק הראייה החדש, וכשתחזירו מבט לכתוב הן שוב יתמקדו מחדש. העומס על העין מייצר בעיות ראייה ככל שגיל האדם מתקדם, ומעבר לגיל 40 נוצרות בעיות במספר טווחי ראייה. עדשות מולטיפוקל מציעות פתרון מתקדם לאתגרים אלו.
עדשות משקפיים רגילות מותאמות לטווח ראייה מסוים: בדרך כלל לראייה מרחוק או לראייה מקרוב. אולם מה קורה כאשר יש צורך בשיפור ביותר ממוקד ראייה אחד?
עדשת מולטיפוקל היא פיתוח טכנולוגי מתקדם המאפשר ראייה חדה בכל טווחי המרחק באמצעות עדשה אחת. היא מדמה את הראייה הטבעית ומבטלת את הצורך בהחלפת משקפיים לטווחים שונים. טווחי הראייה שלנו הם אינסופיים: מקרוב מאוד ועד לאופק, והעדשות המולטיפוקליות מכסות את כל הטווחים הללו באופן חלק ונוח.
טווחי הראייה שלנו הם אינסופיים: ממרחק השואף לאפס ועד האופק. עם זאת, ניתן לחלק את שדה הראייה לשלושה חלקים: ראייה לרחוק, ראייה לטווח ביניים וראייה לקרוב (קריאה). כאשר יש צורך בשיפור הראייה ביותר ממוקד ראייה אחד, צורך שמגיע באופן טבעי ככל שהגיל מתקדם, מומלץ להשתמש בעדשות בעלות יותר ממוקד אחד. עדשות אלו אשר מאפשרות ראייה חדה ליותר טווחי ראייה, בהתאם לצרכים ולסגנון החיים של כל מטופל.
עדשות אלו מאפשרות ראייה חדה רק לשני טווחים: רחוק וקרוב. החיסרון של עדשות אלה אינו רק ההגבלה של טווחי הראייה, אלא המעבר החד בין טווחי הראייה המצריך תקופת הסתגלות ארוכה. בנוסף, קיימת בעיה אסתטית: בדרך כלל ניתן להבחין בפס הפרדה בולט בין החלק העליון של העדשה שנועד לראייה מרחוק לבין החלק התחתון שנועד לראייה מקרוב.עדשות ביפוקל נחשבות כיום למיושנות.
גם עדשות אלו מאפשרות ראייה ברורה לשני טווחים: טווח ביניים וטווח קרוב (ללא הטווח הרחוק).בדרך כלל טווח הביניים עומד על כארבעה מטרים, ועל כן עדשות אלו הן פתרון מתאים לאנשים העוסקים בעבודה מול מחשב או במשרד ומעבירים את המבט ממסמכים אל מסך המחשב או ממסך הסמארטפון אל העובד היושב לצדם. לעדשות אלה מראה אסתטי יותר מהביפוקל, הן עדינות יותר ופחות מגושמות ולא מבחינים בהן בפס הפרדה בולט. עדשות אופיס פחות מתאימות לאלה שגם הראייה שלהם לטווח רחוק מצריכה משקפיים. עדשת דיגיטל מתאימות לאנשים בשלב שלפני הצורך במולטיפוקל.
עדשה זו מאפשרת ראייה צלולה, נקייה ונוחה לכל טווחי הראייה: קרוב, רחוק וביניים. השינוי המודרג בעדשה מותאם לתנועות הטבעיות של העיניים והראש וכך ניתן לקבל מקסימום שטח ראייה ברור והסתגלות קלה בהרבה. בעדשות מולטיפוקל מודרניות קשה להבחין בפסי ההפרדה בין חלקי העדשה.
עדשות פרוגרסיביות הן עדשות מולטיפוקל מתקדמות הכוללות את כל טווחי הראייה ובנוסף אין בהן פסי הפרדה כלל. הטכנולוגיה של עדשות פרוגרסיביות היא של עדשה העשויה כמקשה אחת עם חוזק אופטי שונה בחלקים שונים שלה. מעבר ליתרון האסתטי, העדשות הפרוגרסיביות מאפשרות את המעבר הנוח והחלק יותר בין מוקדי הראייה. החיסרון היחיד שלהן הוא מחירן הגבוה בהשוואה לעדשות מולטיפוקל רגילות.
בעבר ייצרו את עדשות המשקפיים מזכוכית. אולם עדשות מזכוכית בדרך כלל כבדות יותר וקיימת סכנת שבירה תמידית. יחד עם זאת עדשות מזכוכית אינן חשופות לשריטות כמו עדשות מפלסטיק. עדשות המיוצרות מזכוכית אינן מספקות הגנה לעיניים. את החיסרון הזה ניתן לפתור בעזרת ציפויים מיוחדים לעדשה.
ניתן לייצר עדשות דקות בכ-20% מעדשת זכוכית רגילה, והן קלות הרבה יותר. עם זאת, חשוב לדעת שחומר גלם זה אינו מסנן 100% מקרינת ה-UV, אלא אם כן הוא מצופה בציפוי מגן מתאים. כמו כן, עדשות מפלסטיק נשרטות בקלות רבה יותר וחשוב לצפות אותן בציפוי נגד שריטות.
זהו פלסטיק מיוחד, בעל רמת שקיפות גבהה ועמיד מאוד בפני שברים. ייחודו של החומר הוא גם בכך שניתן לייצר ממנו עדשות דקות במיוחד, דקות עוד יותר מהפלסטיק הרגיל – ודקות בכ-50% מעדשת זכוכית רגילה. עדשות העשויות מפוליקרבונט מספקות 100% הגנה מפני קרינת UV.
כיום, הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות התאמה מדויקת יותר מאי פעם. עדשות מולטיפוקל מומלצות נבחרות בהתאם למספר קריטריונים חשובים:
המשך קריאה על עדשות מולטיפוקל מומלצות ← לחץ כאן
משקפי מולטיפוקל מהווים פתרון כולל המשלב בין מסגרת מותאמת אישית לעדשות מולטיפוקל מתקדמות. חשוב להבין שההצלחה בשימוש במשקפי מולטיפוקל תלויה במידה רבה בהתאמה המדויקת של המסגרת למבנה הפנים ולמאפייני העדשות.
תוכלו לקרוא על משקפי מולטיפוקל ← לחץ כאן
לרוב מתמקדים הן המטפלים והן המטופלים בסוג העדשה ובחומר שלה. אולם יש חשיבות רבה גם למסגרת המשקפיים, מה שמחייב נקיטת כללים בנושא זה. ברור שעל המסגרת להיות נוחה כיוון שהיא יושבת לכם על הפנים כל היום וללא החלפות. אולם יש לשים לב גם לגודל המסגרת ולבחור מסגרת שתאפשר מספיק שטח עדשה, שיאפשר חלוקה סבירה של חלקי העדשה לפי המרחקים השונים, מה שיקל מאוד על ההסתגלות.
כדאי גם להימנע ממסגרות שבהן יש קימור קטן סביב הפנים ולבחור במסגרת ישרה וזוויתית שתאפשר התאמה טובה יותר של העדשות. כמוכן, יש לוודא שהמסגרת יושבת נכון ביחס למבנה הפנים והעין. על מנת ליהנות מטווח ראייה גדול ככל הניתן יש לשים לב שהמסגרת העליונה אינה קרובה מדי לאישון ובכך מצמצמת את טווח הראייה לרחוק, מה שיוצר קושי בעיקר בנהיגה. אסור לשכוח שלפעמים המסגרת גולשת מעט מטה וכך מאבדים עוד שטח ראייה. יש לשים לב גם למסגרת התחתונה, במקרה שבו המסגרת התחתונה קרובה מדי לאישון אובד שטח ראייה לטווח קרוב, מה שיקשה עלינו בקריאה ובגלישה בסמארטפון.
יש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים על סוג העדשות המתאים לכם, החל ממצב העין, הצרכים המדויקים, אורח החיים וגם התקציב. כאמור, חשוב להתאים את המסגרת המתאימה לעדשות. לכן חשוב מאוד להיבדק אצל אופטומטריסט מוסמך.
חוץ מהבדיקה הטכנית של העין ושל הראייה, חשוב לשתף את האופטומטריסט גם באורח החיים המדויק שלכם כדי שתתאפשר התאמה מקסימלית.
כיום, אין צורך לסבול מהחלפת משקפיים תכופה או לוותר על הנוחות של מיקוד מצוין בכל הטווחים. הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בעדשות מולטיפוקל רב מוקדיות (או עדשות מגע מולטיפוקליות) שקל להשתמש בהן ולהסתגל אליהן אם נעשתה התאמה אישית טובה.
הצלחת ההתאמה של עדשות מולטיפוקל מבוססת על שילוב של מספר גורמים קריטיים. בראש ובראשונה, חשוב לפנות לאופטומטריסט מומחה בעל ניסיון רב בהתאמת פתרונות ראייה מתקדמים.
אופטומטריסטית מקצועית כמו ארזה פרוכטר תדע להקשיב לצרכים הייחודיים של כל מטופל ולהתאים את הפתרון האופטימלי עבור כל אחד ואחת. תהליך ההתאמה מתחיל בבדיקת ראייה מקיפה הכוללת מדידות מדויקות של כל פרמטר, מה שמבטיח דיוק מרבי בהתאמת העדשות.
איכות העדשות עצמן היא גורם מכריע נוסף בהצלחת הטיפול. יש לבחור עדשות העשויות מחומרים איכותיים ומיוצרות בטכנולוגיה מתקדמת, המבטיחה ראייה צלולה בכל טווחי המרחק. הציפויים המודרניים, כמו הגנה מפני קרינת UV ומניעת שריטות, מוסיפים נדבך חשוב של הגנה ועמידות לאורך זמן.
תהליך ההסתגלות לעדשות מולטיפוקל הוא אישי ומשתנה מאדם לאדם, כאשר הממוצע עומד על כחודש. ההצלחה בתקופה זו תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה בין המטופל לצוות המקצועי. חשוב להקפיד על שימוש רציף בעדשות החדשות ולהימנע מהחלפה תכופה במשקפיים ישנים, דבר שעלול להאריך את תקופת ההסתגלות.
הליווי המקצועי בתקופת ההסתגלות כולל מעקב צמוד ובדיקות חוזרות לפי הצורך. האופטומטריסט יעקוב אחר התקדמות ההסתגלות ויבצע התאמות עדינות במידת הצורך. חשוב במיוחד לדווח על כל תחושת אי-נוחות או קושי בראייה, כדי לאפשר טיפול מיידי בבעיות שעלולות להתעורר. גישה מקצועית זו, המשלבת מומחיות טכנית עם ליווי אישי, מבטיחה את הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה בהתאמת פתרון הראייה המתקדם.
רוב האנשים מסתגלים לעדשות מולטיפוקל בהצלחה. תקופת ההסתגלות נמשכת בממוצע כחודש, כאשר חשוב להתמיד בשימוש ולעקוב אחר הנחיות האופטומטריסט.
עדשות מולטיפוקל מספקות מעבר חלק בין כל טווחי הראייה, בעוד עדשות ביפוקל מציעות רק שני מוקדי ראייה עם קו הפרדה ברור ביניהם.
כן, אך לעיתים מומלץ לשקול עדשות אופיס מיוחדות למשתמשי מחשב רבים, המותאמות במיוחד לטווחי העבודה הספציפיים.
המחיר מושפע מגורמים רבים כגון: טכנולוגיית העדשה, סוג החומר, ציפויים מיוחדים ומותג היצרן. כתבתי על נושא המחיר בפירוט, כאן
מומלץ לעבור בדיקת התאמה מקיפה אצל אופטומטריסט מומחה, שיבחן את צרכי הראייה הספציפיים שלך ואת סגנון החיים שלך.
רוב האופטיקאים מציעים תקופת הסתגלות והתאמה, במהלכה ניתן לבצע התאמות או לשקול חלופות אחרות במידת הצורך.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
הסרת משקפיים בלייזר היא הליך רפואי נפוץ למדי בימינו. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים מאוד וההחלמה בעקבותיו פשוטה בהרבה מבעבר. יחד עם זאת במקרים של קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים עלול להיות בעייתי – ולכן נדרשת בחינה מעמיקה של המצב. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף אודות האפשרויות העומדות בפני בעלי קרטוקונוס ובפרט החיבור בין מצב רפואי זה לבין הניתוח שמאפשר לוותר על המשקפיים.
קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת בקרניות, וליתר דיוק גורמת לצורה שלהן להפוך מכדור לחרוט – וכתוצאה מכך נפגעת הראייה. באופן עקרוני מדובר במחלה שעדיין אין לה תרופה. לפיכך כשמתגלה קרטוקונוס – לרוב בין גיל 15 לגיל 35 – המאמץ העיקרי הוא למנוע את הפגיעה בראייה באמצעות משקפיים או עדשות מגע ייעודיות, וכן להאט את קצב ההחמרה של המחלה (כלומר האטת הקצב שבו צורת קרנית העין הופכת לחרוט ומעוותת את הראייה).
עבור חולי קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים בלייזר עלול לייצר הרבה יותר נזק מתועלת. הסיבה לכך היא שחלק בלתי נפרד מניתוח זה הינו שיוף קרנית העין, כך שהיא הופכת לדקה יותר. במצב שבו ממילא הקרנית מתאפיינת בקמירות בלתי סדירה ובצורה לא אופטימלית, ההידקקות הנוספת עלולה להאיץ את התפתחות הקרטוקונוס ולחבל ביכולת הראייה.
למעשה, גם כשמדובר בקרטוקונוס קל ניתוח להסרת משקפיים במתכונתו הרגילה לא מומלץ – משום שהוא עלול לערער את היציבות של הקרנית וגם כן להוביל להחמרת המחלה.
למרות הבעיה הנ”ל, חשוב להדגיש כי גם בעלי ובעלות קרטוקונוס שאינם מעוניינים במשקפיים ולשם כך מבקשים לעבור ניתוח באמצעות לייזר יכולים, בתנאים מסוימים, לקבל מענה לצורך הנ”ל. באופן טבעי נדרש פרוטוקול טיפולים מיוחד, שכולל בין השאר טיפול לייזר מונחה טופוגרפיה וטיפול בשם קרוס לינקינג.
הטיפול הראשון מאפשר לשטח חלקים קמורים יחסית ובמקביל לקמר את חלקי הקרנית השטוחים יתר על המידה. הטיפול השני מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן והמולקולות שבקרנית. הקרוס לינקינג מבוסס על הזלפת טיפות של ריבופלבין (ויטמין B2) אל העין, ולאחר מכן הקרנת אור אולטרה סגול שמפעיל את החומר הנ”ל. כתוצאה מהשילוב בין קרני ה-UV לבין ויטמין B2 מתחזקים הקשרים בפנימיים בתוך הקרנית והיציבות שלה משתפרת – כך שייתכן שאפשר יהיה לבצע גם הסרת משקפיים בלייזר.
בכל מקרה הבסיס לקבלת ההחלטות המיטביות הוא אבחון מקצועי, מקיף ויסודי של מצב הקרניות ובהתאם מידת החומרה של המחלה. כשהאבחון מתבצע באמצעות מכשור מתקדם, והממצאים מפוענחים בידי אופטומטריסטית מנוסה, ניתן לדעת האם עבור אותו חולה קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים הוא אופציה שיש לה היתכנות.
למעשה, אבחון מדויק נדרש גם כשאין רצון לעבור הסרת משקפיים בלייזר – אלא כדי למצוא את המענה הנכון ביותר לעיוותים בראייה שמייצר העיוות בצורתה של הקרנית. בשלב ראשון, כשהמחלה קלה, הפתרון המקובל הוא עדשות מגע לקרטוקונוס (עדשות סקלרליות, עדשות היברידיות, עדשות Rose K או עדשות פיגיבק). אם המחלה מחמירה, ישנם גם מקרים שמחייבים ניתוח – לא הסרת משקפיים אלא השתלת טבעות או השתלת קרנית.
לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים? עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
כל מי שחתם על טופס הסכמה לניתוח מכיר את רשימת הסיכונים הבלתי נגמרת. אם היד רועדת לנו לפני חתימה על ההסכמה במצב של ניתוח של חוסר ברירה, הרי שהיא רועדת שבעתיים כשמדובר בניתוח של יש ברירה. כזה בדיוק הוא ניתוח לייזר להסרת משקפיים, הנחשב לניתוח קוסמטי שמטרתו, לכאורה, אינה להבריא מחלה. אנשים שלא רואים טוב אינם נחשבים לחולים והניתוח שמתבצע באיבר הרגיש ביותר בגוף, אינו נחשב להכרחי.אך יש בו, כמו בכל ניתוח, סיכונים.
ישנם שני סוגים מרכזיים של ניתוחי לייזר לעיניים:
ראשית, חשוב להפריד בין תופעות לוואי או קשיי הסתגלות לאחר ניתוח לייזר בעיניים לבין סיכונים וסיבוכים של הניתוח.
בתקופה שלאחר הניתוח ניתן לצפות לזמן הסתגלות שכולל ראייה מטושטשת, כאב, וראיית הילות סביב אובייקטים, בעיקר בחשכה. סימפטומים אלו אמורים להיעלם עד חצי שנה מזמן הניתוח, כשברוב המקרים אכן זהו המצב.
בניגוד למצבי הסתגלות מעין אלה, הרי שמתוך כלל המנותחים בעשרים השנים האחרונות, 1% נותרים לאחר הניתוח עם סיבוכים משמעותיים בעיניים שנותחו.
ראשית, לפני שאתם ניגשים לניתוח בואו להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט קליני מוסמך, עדיף אצל אופטומטריסט שבקליניקה שלו יש את מכשיר ה-visionixI80 שמאבחן מגוון בעיות ראייה. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אך בפועל, אחוזים ניכרים מהמטופלים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים לא מבצעים בדיקה כזו לפני שהם מחליטים לבצע את הניתוח. בבדיקה שכזו ניתן לגלות גורמי סיכון שיכולים להשפיע על ההחלטה הראשונית אם בכלל להתחיל בתהליך הכירורגי, למשל: קרנית דקה מדי, אישונים מורחבים, ראייה לא יציבה, יובש בעיניים ומאפיינים נוספים כמו גיל, היריון, מחלות גנטיות ומערכת חיסון חלשה.
אולם, גם אם לא נמצאו גורמי סיכון – עדיין קיים סיכון לסיבוכים של בעיות ראייה וטשטוש ראייה לאחר ניתוח לייזר. בחלק מהמקרים, ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח חוזר ובחלק מהמקרים יש צורך בשימוש בעדשות מגע המותאמות לטיפול במצב שבו פני הקרנית נמצאים במבנה לא שגרתי כתוצאה מניתוח לייזר. בין עדשות מגע אלה ניתן למנות: עדשות קשות נושמות, עדשות היברידיות עם מרכז קשיח ושוליים רכים, עדשות מותאמות אישית למבנה הקרנית, עדשות כפולות או עדשות מגע סקלרליות.
עדשה סקלרלית היא עדשה בעלת קוטר גדול אשר שוליה נוגעים בלובן העין במקום בקרנית ועל כן מתאימה מאוד לשימוש כאשר מבנה הקרנית הוא בעל גאומטריה לא רגילה, מצב נפוץ לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שבמהלכו משויפת הקרנית או מוסרות ממנה רקמות .בנוסף, החלל שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בנוזל מיוחד המלחלח את העין ומטפל בבעיה של יובש בעין, שהיא בעיה נפוצה נוספת האופיינית לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים.
החלמה מניתוח PRK דורשת סבלנות ולוקחת זמן רב יותר בהשוואה לשיטות אחרות (כמו לאסיק). טשטוש ראיה לאחר ניתוח לייזר prk הוא תופעה טבעית לחלוטין בשבועות הראשונים, ונובע מתהליך צמיחת האפיתל (השכבה החיצונית של הקרנית) מחדש. לרוב, הראייה מתייצבת ומתבהרת משמעותית תוך חודש עד שלושה חודשים. אם הטשטוש נמשך חודשים ארוכים לאחר מכן, מומלץ לגשת לאבחון קליני כדי לבדוק האם מדובר ביובש קיצוני או במספר שאריתי שדורש תיקון.
בהחלט. יובש קיצוני הוא אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר לאחר ניתוח להסרת משקפיים, שכן הניתוח פוגע זמנית בעצבים בקרנית האחראים על ייצור הדמעות. שכבת דמעות לא יציבה פוגעת במשטח האופטי של העין, מה שמוביל לטשטוש, תנודות בראייה (ראייה שמתבהרת לאחר מצמוץ) והילות, במיוחד מול מסכים. טיפול נכון ומותאם ביובש משפר פעמים רבות את חדות הראייה באופן דרמטי.
במקרים של רגרסיה או מספר שאריתי שלא ניתן לתקן בניתוח נוסף, הפתרון הבטוח ביותר הוא התאמה אופטומטרית קלינית. מכיוון שהקרנית שלכם כבר עברה שיוף, לעיתים קרובות משקפיים או עדשות מגע רגילות לא יישבו עליה טוב. הפתרון המומלץ למצבים אלו הוא שימוש בעדשות סקלרליות – עדשות מתקדמות ש”מרחפות” מעל הקרנית הרגישה ונשענות רק על לובן העין, וכך מעניקות ראייה צלולה ונוחה ללא התערבות כירורגית.
לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים?
עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
המונח ‘קרטוקונוס‘ הוא שילוב של שתי מילים ביוונית, שמשמען ‘קרנית חרוט’. במהלך המחלה, הקרנית מאבדת את צורתה הכדורית ומקבלת צורה חרוטית, מה שמשפיע ישירות על איכות הראייה. קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית הגורמת לשינוי במבנה הקרנית, מה שמוביל להידקקותה ולעיוות הראייה. במשך שנים הועלו השערות שונות בנוגע לגורמים למחלה, אך מחקרים עדכניים מחזקים את ההבנה כי לקרטוקונוס יש רקע גנטי משמעותי.
סימניה הראשונים של מחלת הקרטוקונוס מתפתחים לרוב בגיל ההתבגרות או בשנות ה-20 המוקדמות וכוללים ירידה בראייה, עלייה בצילינדר, ראייה מטושטשת, רגישות לאור וסנוור.
מחקר חדש מאפריל 2019 אישש את הקשר הגנטי לקרטוקונוס. המחקר מצא כי המחלה נובעת, בין היתר, מחוסר איזון של אנזימים בקרנית, אשר מוביל להיחלשותה ולהיווצרות העיוות האופייני לה. ממצא זה מסביר מדוע המחלה נפוצה במספר בני משפחה. כתוצאה מכך, מומלץ לבני משפחה מדרגה ראשונה של חולי קרטוקונוס לעבור בדיקות עיניים סדירות לצורך גילוי מוקדם.
מאז פרסום המחקר המקורי, נערכו מספר מחקרים נוספים שהרחיבו את ההבנה שלנו על הקשר הגנטי של המחלה:
חוקרים הצליחו למפות לוקוסים גנטיים הקשורים לקרטוקונוס, והם עשויים לשמש בעתיד לפיתוח בדיקות גנטיות לזיהוי מוקדם של המחלה. (המחקר)
מחקר עדכני הצביע על שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. בתהליך התפתחות המחלה, כאשר הדגש הוא על מנגנונים ביולוגיים הפוגעים בסיבי הקולגן בקרנית (המחקר)
מחקרים הראו כי בדיקות גנטיות יכולות לזהות אנשים בסיכון לפתח קרטוקונוס, אפילו לפני הופעת תסמינים קליניים (המחקר)
תוצאות המחקר מסבירות את התופעה שבה מחלת הקרטוקונוס פוגעת בכמה בני משפחה, שכן הרקע הגנטי של המחלה בולט. לכן, חשוב לבצע אבחון מוקדם על מנת לעצור את התקדמות המחלה ולהתאים טיפול מניעתי.
הגילוי של הבסיס הגנטי למחלת הקרטוקונוס מעלה את החשיבות של בדיקות גנטיות ככלי לאבחון מוקדם. כיום, מומלץ לבני משפחה של חולי קרטוקונוס לעבור בדיקות סדירות הכוללות:
למרות שהגורם הגנטי משחק תפקיד משמעותי, קיימים גם גורמים סביבתיים היכולים להחמיר את המחלה. צעדים מניעתיים כוללים:
קרטוקונוס משפיע לא רק על איכות הראייה אלא גם על הצורך בהתאמת פתרונות אופטיים ייחודיים. עבור חלק מהמטופלים, התאמת עדשות מגע מיוחדות יכולה להיות הפתרון היעיל ביותר. בין האפשרויות הקיימות, ניתן למצוא עדשות סקלרליות המספקות כיסוי מלא לקרנית ומונעות עיוותים, כמו גם עדשות היברידיות שמציעות שילוב בין נוחות לשיפור חדות הראייה.
לאורך השנים, מטופלים עם קרטוקונוס חוו אתגר משמעותי בשימוש בעדשות ראייה. במקרים רבים, עדשות משקפיים רגילות אינן מספקות פתרון אופטימלי בשל העיוות בקרנית. אחת מהאפשרויות הנוחות יותר היא עדשות מולטיפוקל לחולי קרטוקונוס, אשר יכולות לסייע למטופלים עם קרטוקונוס המתמודדים גם עם ליקויי ראייה נוספים, כגון פרסביופיה. התאמה מדויקת של עדשות מולטיפוקל דורשת מיומנות גבוהה, וארזה פרוכטר מציעה התאמות אישיות המבטיחות פתרון ראייה איכותי ונוח לכל מטופל.
כיום, קיימים פתרונות מגוונים המסייעים בניהול וטיפול בקרטוקונוס. לצד בדיקות גנטיות ואבחון מוקדם, ניתן להתאים פתרונות טיפוליים כגון עדשות מגע מתקדמות, טיפולי קרוס-לינקינג (CXL) לחיזוק הקרנית, והשתלות טבעות תוך-קרניתיות לשיפור היציבות המבנית של הקרנית. במקרים מתקדמים, השתלת קרנית עשויה להיות פתרון יעיל לשיפור הראייה.
ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית B.Sc מומחית בתחום, בעלת ניסיון רב בהתאמת פתרונות אישיים למטופלים עם קרטוקונוס. בעזרת בדיקות מתקדמות, התאמה מדויקת של עדשות מגע וטיפול אישי, היא מסייעת למטופלים לשמור על איכות ראייה גבוהה ולמנוע את התקדמות המחלה.
הממצאים המחקריים האחרונים מחזקים את ההבנה כי קרטוקונוס היא מחלה גנטית-תורשתית, אך מושפעת גם מגורמים סביבתיים. אבחון מוקדם הוא חיוני לצורך התערבות טיפולית יעילה. מומלץ לבני משפחה של חולי קרטוקונוס לפנות לבדיקה תקופתית ולאמץ הרגלים שיכולים להפחית את הסיכון להחמרת המחלה.
אם יש לכם היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס, פנו לבדיקה בהקדם וגלו את אפשרויות המניעה והטיפול המתקדמות הקיימות כיום.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
עוד הישג למדענים ישראלים והפעם בתחום רפואת העיניים: מכשיר חדשני לבדיקת עיניים מהווה פריצת דרך בתחום האבחון ברפואת עיניים והתאמה אישית של עדשות מגע. המכשיר כבר נמצא בשימוש אצל כמה אופטומטריסטים בישראל
אם היו מציעים לי להיכנס למכונת זמן ולחזור אל כל תקופה שארצה, הייתי בוחרת להגיע בדיוק להיום בבוקר. שימו את הנוסטלגיה בצד, והכירו תודה על כך שזכינו לחיות בתקופה המתקדמת ביותר מבחינה רפואית. אין לי שום כוונה לחזור אחורה רק כדי ללקות באיזו מגיפה שחורה.
ניקח לדוגמה את הקרטוקונוס, אחת ממחלות העיניים שאני מתמחה בטיפול בה. המחלה תוארה בספרות הרפואית כבר בשנת 1736, אולם עד לפני כ-20 שנה כמעט לא פורסמו מחקרים על אודות דרכי הטיפול בה. המצב הזה השתנה לבלי הכר: בשנת 1994 כבר התפרסמו כ-750 מחקרים על אודות המחלה ובשנת 2014 גדל המספר ל-5,000 מחקרים.
