ההורים הישראלים נחשבים למשקיענים ביותר ויעידו על כך בדיקות ההיריון המרובות: אישה הרה בישראל עוברת בממוצע פי 1.5 בדיקות בהשוואה לנשים במדינות המערב. גם ל”טיפת חלב” האמהות בדרך כלל מקפידות להגיע לפי הזימונים. אבל משום מה, כאשר מגיעים לבדיקות עיניים לילדים – ההורים לא מודעים להמלצות משרד הבריאות בעניין.
בדיקת ראייה לילדים: המלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים
משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ארבע בדיקות ראייה לילדים בין הלידה לגיל 7:
בדיקה ראשונה בגיל 6-8 חודשים;
בדיקה שניה בגיל 3 שנים;
בדיקה שלישית בגיל 5 שנים;
בדיקה רביעית לקראת כיתה א’.
איגוד רופאי העיניים ממליץ על תדירות גבוהה יותר של בדיקות: בדיקה תקופתית אחת לשנה.
חלון ההזדמנויות הטיפולי של בעיות ראייה אצל ילדים
רבים מליקויי הראייה הם בני טיפול ותיקון, אלא אם נתגלו מאוחר מדי. מערכת הראייה מתפתחת מרגע הלידה ועד גיל 9 לערך ובשש השנים הראשונות לחיים ישנו חלון הזדמנויות קצר מועד שבמהלכו ניתן לטפל בבעיות שיאותרו. ילדים סובלים ממגוון לקויות ראייה, ביניהן: קוצר ראייה, רוחק ראייה ופזילה, וכן ממחלות עיניים הפוגעות בראייה או חלילה גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים יש אפשרות לטפל בבעיה – אם מאתרים אותה בזמן.
לעומת זאת, בעיית ראייה, ואפילו בעיה פשוטה, שאינה מטופלת, עשויה להוביל למצב של “עין עצלה”. במצב רגיל, המוח מצפה לקבל מסרים משתי העיניים וכשעין אחת לא עומדת במשימה עקב לקות ראייה הוא מפסיק להשתמש בה ופועל רק עם עין אחת. מצב זה של עין עצלה ניתן לטיפול רק עד גיל שמונה, ומשזה יחלוף העין תישאר “לא בשימוש” לצמיתות ולא ניתן יהיה להציל את הראייה בה.
הקשר בין בעיות ראייה ללקויות למידה
ישנו קשר הדוק בין ההישגים בלימודים לבין תפקודי הראייה. לא סתם משרד החינוך דרש בעבר מההורים להציג בדיקת ראייה תקינה של ילדים העולים לכיתה א’ – דרישה שכיום הנה בגדר המלצה בלבד.
בעיות ראייה אינן מאפשרות לתלמיד להגיע להישגים והוא איננו מסוגל, בשל מכשלה טכנית שניתנת לפתרון בקלות, לממש את הפוטנציאל שלו. מצב זה של בעיית ראייה המקשה על התלמיד ואיננה מאותרת בזמן איננה נדירה בישראל: כעשרים אחוז מהילדים סובלים מבעיות ראייה ורק חמישים אחוז מהם יאותרו ויקבלו טיפול, שלרוב מגיע מאוחר מדי כשהילד כבר סובל חודשים או שנים מהמצב.
מרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בקלות והרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד. ללא הטיפול המתאים, הילד מתקשה לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה, חש תסכול ואכזבה מעצמו, מתחיל לאבד את ביטחונו ומודבקות לו תוויות של עצלן, מתקשה או חלילה לא מספיק מוכשר. ישנם גם לא מעט מקרים שבהם הילד מאובחן בטעות כסובל מהפרעת קשב וריכוז.
לקויות ראייה אצל ילדים: סימנים מעידים
מעבר לבדיקות השגרה המומלצות, חשוב מאד להיות ערניים ומודעים ולבחון את התנהגות הילדים כך שההורים יזהו במועד סימנים שעלולים להצביע על קושי בראייה.
ילדים רבים הסובלים מלקות ראייה לא ידעו לחשוף את מצוקתם ולא יתלוננו כלל, אם בשל תפקוד מספק של העין השנייה או בשל היעדר יכולת השוואה למצב ראייה תקינה. על כן עלינו כהורים לאתר את נורות האזהרה בעצמנו ולמהר לבדיקת ראייה במקרים הבאים:
כאשר הילד מתלונן תכופות על כאבי ראש ו/או עיניים;
כאשר הילד מטה את ראשו לאחור בזמן צפייה בטלוויזיה;
כאשר הילד מקרב לפנים מסכים או ספרים;
כאשר הילד מתלונן על “מילים קופצות” או “כפולות” או “לא ברורות”;
כאשר הילד רגיש לאור או לדמע;
כאשר הילד לא מספיק להעתיק מהלוח מטלות;
כאשר הילד מתחמק ממשימות הדורשות ויזואליות: קריאה, הרכבת פאזלים וכדומה;
כאשר הילד מצמצם את עיניו או עוצם עין אחת כשהוא מנסה לקרוא;
כאשר הילד מתעייף ממשימות קריאה מהר (משפשף את עיניו, למשל).
אם זיהיתם ברשימה זו התנהגות המזכירה את הילד שלכם, כדאי לקבוע תור לבדיקת ראייה כדי לשלול או למצוא לקות ראייה ולטפל בה.
כיצד להכין את הילד לבדיקת עיניים לפני כיתה א’?
על מנת להפחית חרדה בקרב הילד יש להכינו כמה שניתן למהלך הבדיקה ולהתרחשויות הצפויות בה ולתאר לו מה יידרש ממנו לעשות ומה הוא צפוי להרגיש. חשוב גם להסביר לו על מטרות הבדיקה וחשיבותה ולהציג בפניו תמונות של המכשירים שישמשו בבדיקה.
הסבירו לילד שהאופטומטריסט או הרופא יביטו בעיניו באמצעות מכשיר הכולל עינית, שדרכה יהא עליו להסתכל על תמונה. הסבירו כי ייתכן שהבודק יבקש ממנו לזהות תמונות של חפצים על לוח. הראו לילד תמונה של משקפי הבדיקה שירכיב והסבירו לו מבעוד מועד שהמשקפיים הגדולים והבלתי מצודדים הללו מורכבים רק במהלך הבדיקה כדי שלא יניח בבהלה שילך איתם הביתה ויעורר את לעג חבריו. לילד חשוב לדעת שתהיו איתו במהלך הבדיקה ופרט זה, שאינו ברור לו מאליו, ירגיע אותו מאוד.
והכי חשוב: הבהירו לילד שלא מדובר בבחינה ואין נכון או לא נכון. יש להגיד מה שמרגישים ולא לחפש “לנצח” כמו במשחק.
כדאי גם לדבר על מצב שבו יהיה על הילד לעבור בדיקת הרחבת אישונים. במהלך הבדיקה ייתכן שהבודק יטפטף כשתי טיפות לכל עין ואז תידרש חצי שעת המתנה להשלמת הבדיקה. חשוב לדעת שהזלפת הטיפות עשויה להציק לילד והתחושות לאחר מכן לא תמיד נעימות, אם כי לא נוראיות. הילד עלול לחוות טשטוש ראייה, עיוות ראייה, סנוור מאור ואף כאב ראש קל. אולם ככלל, חוץ מאי נעימות קלה, אין מדובר בבדיקה כואבת – והכאב הוא זה שמבהיל בדרך כלל את הילד, הרבה יותר מתחושה לא נעימה לאחר ביצוע הטפטוף.
מומלץ מאוד לפנות זמן להיות עם הילד לאחר הבדיקה. ארגנו פעילות שקטה, והכי טוב אם תוכלו לאפשר לו לנוח עד שיחלפו ההשפעות.
הילד עולה לכיתה א’? בואו לבדיקה והתחילו את כיתה א’ בראש שקט.
שתהיה שנת לימודים ברורה, פורייה ומוצלחת.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
אם אבקש מכם לעצום את העיניים ולחשוב על חנות אופטיקה, מן הסתם התמונה בראשכם תהיה של קירות מלאים במסגרות משקפיים. השפע של סוגי מסגרות, עיצובים וסגנונות הוא אינסופי כמעט. אך כשמגיעים לבחירת מסגרת מולטיפוקל העניין הופך למורכב: המבנה והמאפיינים של עדשות המולטיפוקל מחייבים בחירת מסגרת מתאימה, ובדרך לאיתור המסגרת הזו יש לא מעט אילוצים שעשויים לפסול חלקים נרחבים מהקירות העמוסים. החדשות הטובות: כיום ניתן למצוא מגוון רחב של מסגרות למולטיפוקל, אם רק יודעים לבחור נכון.
זה מאוד מאכזב, אבל קורה. ניתוחי לייזר להסרת משקפיים הם מהניתוחים הנפוצים בישראל, ומציגים אחוזי הצלחה גבוהים, אולם תמיד יש אחוז קטן של אי הצלחה. אכן, כמו בכל פרוצדורה כירורגית, יש לניתוחי עיניים גם סיבוכים, אי הצלחות והצלחות חלקיות המצריכות לעתים ניתוח חוזר או ויתור על החלום לחיים ללא משקפיים.
טום קרוז ידוע כמי שאוהב לבצע כמה שיותר פעלולים בעצמו וללא פעלולנים שיחליפו אותו. במסגרת ההכנות לצילום סצנה ב”משימה בלתי אפשרית” שבה היה על טום קרוז להיצמד למטוס הדוהר על מסלול המראה ואף ממריא, ניתן לראות שמצמידים לו עדשות מגע לעין.
אם הייתם מדפיסים את הכתבה שאתם קוראים עכשיו וקוראים אותה מדף – העיניים שלכם היו מתאמצות פחות מאשר הן מתאמצות כרגע. הסיבה: האור הבוקע מהמסך ומרצד בשדה הראייה שלכם גורם לעין להתאמץ יותר כדי להתמקד בטקסט. למה? כדי להבין זאת עלינו להבין מהו בדיוק האור שבוקע מהמסך, אור שהמרכיב המשמעותי בו נקרא “אור כחול”.
תסמונת העין היבשה (Dry Eye Disease) היא נפוצה מאוד, במיוחד בקרב המשתמשים בעדשות מגע. הסדנה הבינלאומית לטיפול בעיניים יבשות (DEWS) דיווחה כי כ-50% מהמשתמשים בעדשות מגע מדווחים על סימפטומים הקשורים ליובש בעין – פי 12 יותר מאנשים בעלי ראייה תקינה ופי 5 יותר ממרכיבי משקפיים.
צילינדר הוא הכינוי למרכיב בעדשה המתקן בעיה של “אסטיגמציה”. אסטיגמציה (astigmatism) היא מצב שבו הקרנית, שאמורה להיות עגולה, היא בצורה אליפטית ובולטת מעט החוצה. כתוצאה מכך, קרני האור העוברות בקרנית לא מתמקדות בנקודה אחת על הרשתית אלא בשתי נקודות, כמומחש באיור:
הדמייה אסטיגמציה גבוהה (צילינדר בעין). הדמיה על ידי ארזה פרוכטר
עיוות זה בא לידי ביטוי בטשטוש בראייה, חוסר יכולת להתמקד וריצוד. המחשה של ראייה עם בעיית אסטיגמציה תוכלו לראות כאן:
האסטיגמציה יכולה להופיע כשלעצמה, ללא בעיות ראייה נוספות, או בשילוב של קוצר ראייה או רוחק ראייה. התיקון למצב זה נעשה באמצעות עדשה שיש בה צורת גליל (צילינדר) המבטלת את העיוות שנוצר מצורתה האליפטית של הקרנית. במילים אחרות, “עדשת צילינדר” היא הפתרון למצב של אסטיגמציה. סימול העוצמה נעשה בנוסף לסימון הרגיל של פלוס או מינוס בעדשה.
התופעה של אסטיגמציה היא נפוצה ביותר. במחקר שנערך בקרב 11,624 אנשים שעברו בדיקות ראייה ונזקקו למשקפיים עלה כי ל-47.4% מתוכם הייתה אסטיגמציה של 0.75 דיופטרות ומעלה. אותו מחקר אף גילה שאסטיגמציה נפוצה יותר אצל אנשים הסובלים מקוצר ראייה בהשוואה לאנשים הסובלים מרוחק ראייה.
למעשה, צילינדר בעין הוא לקות ראיה נפוצה למדי. לפי הערכות שונות אצל 1 מכל 3 בני אדם הראייה מתעוותת ברמת חומרה כזו או אחרת בגלל הצילינדר, כשבמקרים רבים האדם כלל לא מודע לבעיה. בהתאם כדאי מאוד לדעת מהם התסמינים השכיחים, ואם זיהיתם אותם אצלכם השלב הבא הוא הגעה לאופטומטריסטית מוסמכת לצורך בדיקה מקצועית.
מעבר לתיקון האופטי: הסטנדרט הקליני העדכני לטיפול באסטיגמציה
אבחון צילינדר בעין (אסטיגמציה) עבר בשנתיים האחרונות קפיצת מדרגה משמעותית, מתיקון “מספר” טכני לניתוח ביומטרי מדויק. כיום, אנו יודעים שהדרך שבה המוח מעבד צילינדר בעידן הדיגיטלי שונה מבעבר, הטכנולוגיות החדשות של 2024-2025 מאפשרות לנו למפות את הקרנית ברמת מיקרון ולהתאים עדשות המפצות לא רק על העיוות האופטי, אלא גם על “רעשי הראייה” שנוצרים מול מסכים.
לאורך 38 שנותיי כאופטומטריסטית קלינית ובתפקידי כבוחנת מטעם משרד הבריאות, אני מקפידה לשלב את פריצות הדרך הללו – כמו שיטות ייצוב דינמיות בעדשות טוריות וליטוש דיגיטלי אינדיבידואלי – כדי להבטיח למטופליי ראייה הרמונית ונינוחה. האבחון בקליניקה שלי ברמת אביב אינו מסתכל רק על העין כאיבר פיזי, אלא כחלק ממערכת חכמה שזקוקה לפוקוס מושלם כדי למנוע עייפות וכאבי ראש בשגרה המודרנית.
צילינדר בעין תסמינים
התסמינים הנפוצים של צילינדר – או במונח המקצועי, אסטיגמציה (astigmatism) – הם תמונה מטושטשת או מרוחה.
ראייה מטושטשת – זהו הסימן המובהק ביותר לקיומו של צילינדר. הטשטוש יכול להיווצר כשממקדים את המבט בעצם רחוק (לדוגמה תמרור), וגם כשמתבוננים באובייקט קרוב (למשל מסך מחשב). כדאי לדעת שטשטוש של הראייה עלול להתרחש גם עקב מחלות עיניים שונות או ליקויים מבניים בגלגל העין. אצל בעלות ובעלי צילינדר הטשטוש מתאפיין בכך שהוא לא אחיד, אלא מופיע בדרך כלל כשהמבט הוא בזווית מסוימת. בכל מקרה רק בדיקה מקצועית של אופטומטריסטית מוסמכת מאפשרת לאבחן צילינדר בעין.
מריחת אורות – חלק בלתי מבוטל מבעלות ובעלי הצילינדר כאמור לא מודעים לקיומה של הבעיה. דוגמה טובה לכך היא ציוץ שהעלה גולש בטוויטר עם שתי תמונות – אחת מציגה כלי רכב ורמזורים בלילה כפי שהם נראים בעין תקינה והשנייה של אותה מציאות בדיוק כפי שהיא נתפשת כשיש אסטיגמציה. ההבדלים בין התמונות, שבאו לידי ביטוי בעיקר במריחת האורות, עזרו לגולשים אחרים להבין שגם להם יש צילינדר בעין.
כמו כן מייצר צילינדר בעין תסמינים נוספים, ובפרט כאבי ראש ועייפות. כאבי הראש הם תוצאה של התחושה הלא נוחה והמאמץ לנסות למקד את התמונה. באופן דומה האסטיגמציה מובילה במקרים רבים גם לעייפות. צילינדר בעין שלא מטופל נכון עלול להתפתח לכדי פזילה.
מדוע נוצר צילינדר בעין?
מקור לקות הראייה הוא עיוות של הקרנית. כשהקמירות של שכבה זו בעין אינה סימטרית, הוא שמגיע אל העין נשבר בשתי נקודות במקום במוקד אחד, וכתוצאה מכך הראייה מיטשטשת או שמתקבלת בצורה מרוחה. יש מספר גורמים אפשריים לאובדן הסימטריה בקרנית העין, והתוצאה היא בכל מקרה אסטיגמציה – וכמובן צורך בפתרון מותאם אישית לאדם.
אבחון צילינדר בעיניים
התאמת עדשות לצילינדר
הסיבות להיווצרות צילינדר: למה זה קורה דווקא לי?
רבים שואלים אותי בקליניקה: “ארזה, ממה זה נובע? האם קראתי יותר מדי בחושך?”. התשובה היא שברוב המוחלט של המקרים, לא מדובר במשהו שעשיתם.
גנטיקה ותורשה
הגורם המרכזי ביותר. מבנה הקרנית הוא תכונה מורשת, בדיוק כמו גובה או צבע עיניים. אם להורים יש צילינדר גבוה, יש סבירות גבוהה שגם לילדים יהיה.
התפתחות טבעית
העין משתנה לאורך השנים. תינוקות רבים נולדים עם אסטיגמציה שחולפת מעצמה עם גדילת גלגל העין. אצל אחרים, הצילינדר יכול להופיע או להשתנות בגיל ההתבגרות ובבגרות.
טראומה או ניתוחים
פציעה בקרנית, צלקת כתוצאה מזיהום, או ניתוחי עיניים (כמו ניתוחי קטרקט או הסרת משקפיים בלייזר בעבר) עלולים לשנות את מבנה הקרנית וליצור אסטיגמציה שנקראת לעיתים “אסטיגמציה לא רגולרית”.
קרטוקונוס (Keratoconus)
זהו מצב פתולוגי שחשוב מאוד להכיר. מדובר במחלת קרנית הגורמת להידקקות והתבלטות של הקרנית לצורת חרוט (קונוס). התהליך הזה יוצר צילינדר גבוה מאוד ולא סדיר המשתנה במהירות. בקליניקה שלי אני מתמחה בטיפול בקרטוקונוס, באבחון מוקדם ובהתאמת עדשות מיוחדות שיכולות לעצור את הידרדרות הראייה ולהעניק איכות חיים טובה, גם במצבים מורכבים אלו.
איך מאבחנים צילינדר?
אבחון מדויק הוא המפתח לפתרון. בדיקת ראייה שטחית (“רק תגיד לי מספרים”) אינה מספיקה. בקליניקה שלי ברמת אביב, תהליך האבחון כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
קרטומטר (Keratometer) ומיפוי קרנית
מכשירים אלו מודדים את קמירות הקרנית בדיוק מיקרוני. מיפוי הקרנית מעניק לנו “מפה טופוגרפית” צבעונית של העין, המאפשרת לראות בדיוק היכן נמצאים האזורים התלולים והשטוחים. בדיקה זו קריטית להבדלה בין צילינדר רגיל לבין מחלת הקרטוקונוס.
רפרקציה סובייקטיבית ואובייקטיבית
באמצעות מכשור אופטי (פורופטר) ושימוש ב”צלליות” אור (רטינוסקופיה), אני מודדת את תגובת העין לאור. לאחר מכן, מתבצעת הבדיקה הסובייקטיבית שבה המטופל משווה בין מצבי ראייה שונים עד להגעה לחדות מקסימלית.
איך מטפלים בצילינדר בעין?
אם גם אתם חושבים שאולי יש לכם צילינדר בעין תסמינים כמו תמונה מרוחה וכאבי ראש עוזרים לכם לקבל אינדיקציה ראשונית לצורך באבחון מקצועי. האבחון מהווה גם בסיס לטיפול, שכן בזכותו ניתן לדעת גם אם אן ישנה אסטיגמציה, וגם מהי מידת החומרה שלה.
באופן דומה למספר במשקפיים (לתיקון קוצר / רוחק ראייה), יש גם מספר לצילינדר בהתאם למידת העיוות בקרנית. פרמטר נוסף הוא הזווית של הצילינדר, בין 0 ל-180 מעלות, בהתאם למיקום המדויק של הא-סימטריה. על בסיס הנתונים הנ”ל ניתן לייצר עדשות שיספקו מענה גם לקוצר ראייה או רוחק הראייה וגם לצילינדר – כך שהראייה תחזור להיות תקינה לגמרי. עוד כדאי לדעת שיש גם עדשות מגע לצילינדר, ועבורן הדגש העיקרי הוא הוספת משקולת עדינה ומדויקת לחלק התחתון של העדשה, כך שהייצוב בעין יהיה בדיוק לפי ההטיה של הצילינדר – וינטרל אותו.
עדשות מגע צילינדר – מה הפתרונות הקיימים?
כאשר מדובר במשקפיים, ההתאמה של צילינדר פשוטה יחסית. נכון, יש הרבה יותר אפשרויות לבדוק לפני שקובעים סופית מה יהיה הצילינדר, אך אופטומטריסט מוסמך מנוסה יצליח לבצע את ההתאמה, ברוב המקרים, ללא בעיות מיוחדות.
לא כך הם פני הדברים כאשר מדובר בעדשות מגע צילינדר. למה? בניגוד למשקפיים שבהם העדשה קבועה במקומה, עדשות מגע חופשיות להסתובב בעין, דבר המקשה על התאמת צורת הגליל לעין באופן קבוע. נדרשת כאן טכנולוגיה כדי לייצב את העדשה.
בעבר ניסו לפתור את הבעיה על ידי חיתוך החלק התחתון של העדשה בצורה אופקית באופן שבו הוא יונח על העפעף התחתון וכך יגרום לייצוב העדשה במקומה (truncated). הפתרון הנפוץ היום הוא עיבוי העדשה בחלק התחתון באופן המייצר מעין משקולת המייצבת את העדשה (prism ballast).
אולם, העדשות המעובות הובילו לתלונות של חלק מהמטופלים על עייפות בראייה, דמעות ועיניים אדומות. עם התפתחות הטכנולוגיה גם בעיות אלה נפתרו: אזורי העיבוי בעדשה הפכו לדקים יותר באופן המשפר את הנוחות ואת אספקת החמצן לעין, וכיום ניתן למצוא עדשות מגע צילינדר נוחות מאוד לשימוש. עדשות מגע מסיליקון הידרוג’ל, למשל, מאפשרות אספקה של עד פי 7 חמצן לעין והן מומלצות לשימוש במרבית המקרים.
חשוב מאוד להבין שבחירה בעדשות מגע צילינדר חייבת להיעשות אצל אופטומטריסט מוסמך ומנוסה, שיודע לאבחן ולהתאים את העדשה למטופל.חשוב לבצע בדיקת ראייה מעמיקה ומקצועית שתאבחן במדויק את הצילינדר הנדרש והמתאים לכם וגם לבחור בסוג העדשה המתאימה:
עדשות “טוריות” רכות
עדשות קשות נושמות
עדשות הידרוג’ל עם מרכיב לחות
עדשות חודשיות, תלת שנתיות
במקרים מסוימים הפתרון האידיאלי הוא התאמת עדשות מגע צילינדר הנעשות בהתאמה אישית, שיושבות על העין היטב, מתקנות את הבעיה ומביאות לאיכות ראייה טובה יותר.
הנה דוגמה:
הגיעה אליי לקליניקה אישה בת 37, מרצה באוניברסיטה, שהייתה מאוד מתוסכלת: אף אופטומטריסט לא הצליח להתאים לה עדשות מגע עם צילינדר. בבדיקה שערכתי גיליתי שיש לה בעיית ראייה משולבת שכללה, בין השאר, מבנה עין מאוד שטוח ויובש.
כיוון שאני מכירה היטב את תחום ייצור העדשות, שממנו התחלתי למעשה את הקריירה, הבנתי שאכן צריכים כאן התאמה מורכבת של העדשה כך שתתאים למבנה העין המיוחד למטופלת, שתיתן מענה לבעיית היובש ושתפתור את הבעיה שלה. לשמחתי, היא הסתגלה לעדשות הצילינדר שהתאמתי לה מהר מאוד ועד היום היא מתקשרת אליי להודות לי.
שאלות ותשובות (Q&A) – כל מה שרציתם לדעת על צילינדר (Astigmatism)
בחרתי לענות כאן על השאלות הכי נפוצות שאני נשאלת בקליניקה, כדי לעשות לכם סדר במונחים.
Astigmatism מה זה?
אסטיגמציה (Astigmatism) הוא המונח הרפואי-מקצועי למה שהציבור מכנה “צילינדר”. המילה מגיעה מיוונית: “A” (שלילה) ו-“Stigma” (נקודה). כלומר – היעדר נקודה. זהו מצב אופטי שבו העין לא מצליחה למקד את האור לנקודה אחת בודדת על הרשתית בגלל עיוות בצורת הקרנית או העדשה (אליפסה במקום כדור). התוצאה היא ראייה מטושטשת או מרוחה בכיוון מסוים.
מה ההבדל בין צילינדר למספר?
זו שאלה מצוינת שהתשובה עליה חשובה להבנת המרשם שלכם:
מספר (Sphere): מתייחס לבעיית ראייה “כדורית”. כלומר, העין כולה גדולה מדי (קוצר ראייה / מינוס) או קטנה מדי (רוחק ראייה / פלוס). המספר מתקן את הטשטוש באופן שווה בכל הכיוונים.
צילינדר (Cylinder): מתייחס לתיקון “גלילי”. הוא מטפל רק בכיוון הספציפי שבו הקרנית מעוותת. במרשם המשקפיים תראו אותם בנפרד, אך הם עובדים יחד. אדם יכול להיות עם “מספר” גבוה בלי צילינדר, או עם צילינדר גבוה כמעט בלי מספר, וכמובן – שילוב של שניהם, שהוא הנפוץ ביותר.
האם צילינדר יכול לעלות או לרדת?
כן, מרשם הצילינדר יכול להשתנות לאורך החיים, במיוחד בגיל ההתבגרות ובגילאי ה-40-50 פלוס. שינויים דרסטיים ומהירים בצילינדר דורשים בירור רפואי לשלילת מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס) או התפתחות קטרקט.
האם חייבים להרכיב משקפיים אם יש לי צילינדר נמוך?
לא בהכרח. אם הצילינדר נמוך (למשל 0.25 או 0.50) ואינו גורם לטשטוש מורגש או לכאבי ראש, לעתים אין חובה בתיקון. עם זאת, אם אתם נוהגים הרבה בלילה או עובדים שעות רבות מול מחשב ומרגישים עייפות, גם תיקון של צילינדר נמוך יכול לשפר משמעותית את איכות החיים והנוחות.
המלצות לסיכום וטיפים לבעלי צילינדר
אם אובחנתם עם אסטיגמציה, דעו שהפתרונות היום הם נפלאים. אין סיבה לסבול מראייה מרוחה או מכאבי ראש. הנה כמה נקודות למחשבה:
חשיבות הדיוק: בצילינדר, הדיוק הוא הכל. סטייה קטנה בזווית (Axis) יכולה להפוך משקפיים יקרים ללא שמישים. ודאו שאתם נבדקים אצל אופטומטריסט מוסמך ומנוסה עם ציוד מכויל ומתקדם.
לא להתפשר על עדשות: בעלי צילינדר רגישים יותר לאיכות האופטית של העדשה. אני ממליצה תמיד לבחור בעדשות ממותגים מובילים (כמו עדשות צייס – ZEISS) שמציעות ליטוש מדויק וציפויים שמונעים סנוור, דבר קריטי לבעלי צילינדר הסובלים ממריחת אורות בלילה.
בדיקות תקופתיות: מכיוון שהצילינדר יכול להשתנות, ומכיוון שהוא יכול להעיד על התפתחות מצבים רפואיים, מומלץ להגיע לבדיקת ראייה מקיפה לפחות פעם בשנה-שנתיים.
מחפשים פתרון אמיתי לבעיות הראייה? מרגישים שהצילינדר לא מאוזן?
בקליניקה של ארזה פרוכטר ברמת אביב, מחכה לכם שילוב נדיר של ניסיון מקצועי עצום (מעל 38 שנים), יחס אישי ומכשור מהמתקדמים בעולם. בין אם אתם זקוקים להתאמת משקפי מולטיפוקל מורכבים, פתרונות לקרטוקונוס, או פשוט רוצים לוודא שהראייה שלכם בידיים הטובות ביותר – אני כאן בשבילכם.
אני מזמינה אתכם ליצור קשר ולהגיע לבדיקה שתשנה את הדרך שבה אתם רואים את העולם.
מתלבטים אם להרכיב עדשות מגע עם צילינדר בעין? אשמח לסייע.
ראיון אישי עם ארזה פרוכטר אופטומטריסטית קלינית אישית מרמת אביב, על דרכה בעולם האופטומטריה, ומה חשוב לדעת בתחום עדשות מגע – איזה סוגי עדשות קיימים בשוק? מה היתרונות והחסרונות? למי מומלץ עדשות מגע.
ארזה פרוכטר היא לא עוד אופטומטריסטית אישית. מאחוריה עומד ניסיון של מעל 30 שנים במקצוע, היא מנהלת פורומים מקצועיים בנושאי אופטומטריה ועדשות מגע ואף עוסקת בכתיבה מדעית בתחום. כשבכל זאת מתפנה לה איכשהו קצת זמן היא עסוקה בתרומות ובאיסוף משקפיים בהתנדבות עבור ניצולי שואה. היא נשואה לדורון ואימא לאורי, ובירור קצר מגלה שכל המשפחה מרכיבה עדשות מגע ומשקפיים.
ממש לא הנסיכה על העדשה: מרצפת הייצור ועד קליניקה משגשגת
ארזה היא אישה חייכנית עם אנרגיות תוססות במיוחד. משהו באנושיות הישירה שלה מרגיע אותי. אולי זה גם הקליניקה עצמה שמשדרת רוגע ומקצועיות: הטכנולוגיה מסביב מרשימה, כולל אייפד שמנהל את המערך הקליני ותאורה מתחלפת ברצפה. מהחלון נשקף נוף כפרי של השכונה הירוקה ברמת אביב, שם גם ארזה ומשפחתה גרים, ויש מצב שתבקרו בבית הזה כיוון שחלק מהלקוחות מבקרים בביתה כשהם נזקקים לתיקוני ראייה שונים.
הראיון בוצע בדיוק לאחר שארזה חזרה מכנס בינלאומי באמסטרדם בנושא התפתחויות חדשות בתחום עדשות המגע, אליו נשלחה כשגרירה של חברת לפידות מדיקל שמייבאת את עדשות המגע “אלקון”. בכנס הוצגו הטכנולוגיות החדשות בתחום, עדשות מגע “חכמות”, חומרי גלם אופטיים, מרכיבי לחות, מוצרים חדשים וטיפולים שונים.
במקרה. תכננתי בכלל להיות מורה להתעמלות. הייתי חיילת מצטיינת אז, ניגנתי בסקסופון. התחלתי את השירות הצבאי בשל”ת מוקדם בקיבוץ עין גדי, גרעין לקיבוץ מצפה שלם. בהמשך עזבתי את הנחל ועברתי לתל השומר. בחופשת השחרור רציתי לעבוד כדי לחסוך קצת כסף ולטוס לאירופה.
איך היה באירופה?
זהו, שלא הגעתי לשם. התחלתי לעבוד בינתיים במעבדה שבה ייצרו עדשות מגע. זו הייתה מחרטה לייצור עדשות מגע. התחלתי בתור אסיסטנטית ונשארתי לעבוד שם שלוש שנים. בשנת 1984 התחלתי את הלימודים האקדמיים באותו תחום והמשכתי להתמקצע – עד היום.
אצל מי למדת?
אצל הטובים ביותר. שנים עבדתי עם שמואל ברמן ז”ל, אופטומטריסט שהיה יצרן של עדשות מגע וממנו למדתי את המקצוע. הוא האדם שהשפיע עליי יותר מכל ללכת בכיוון המקצועי של פיתוח וייצור עדשות מורכבות. הוא נפטר לצערי לפני שנה.
זה די נדיר שאופטומטריסט ייצר בעצמו את עדשות המגע.
כן, זה תחום מרתק בפני עצמו, להבין איך לתכנן אותן כך שיתאימו לעין בצורה מושלמת. כשהתחלתי זו הייתה ממש מחרטה עבודת יד, אין יותר להתחיל מהבסיס מזה. בזכות זה אני רואה עדשות לעומק ומבינה טכנית באופן יסודי את הנושא. “אופטומטריסט טוב צריך מנה שווה של טכניקה ואנושיות”
כמה זמן נמשכים הלימודים ומה לומדים בהם?
הלימודים אורכים 4 שנים, היום אפשר ללמוד או במכללת הדסה או בבר אילן. אני המשכתי לעוד השלמות והתמחויות בפנסילווניה. מדובר בלימודים אינטנסיביים במיוחד. הרבה אנטומיה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, פתולוגיה עינית ופרמקולוגיה.
נשמע כבד לטיפוס אנרגטי ומלא שמחת חיים כמוך. אהבת את הלימודים?
עלית בדיוק על הנקודה. אופטומטריסט בסופו של דבר עובד עם אנשים וצריך להבין הרבה בפסיכולוגיה, להיות קשוב ואמפתי ולדעת לקרוא בין השורות, וזה באמת חסר בלימודים. אופטומטריסט אישי טוב צריך המון סבלנות, שיקול דעת וראייה מרחבית, כזאת שרואה את האדם כולו ולא רק את הבעיה.
באופן אישי זה החלק האהוב עליי ביותר במקצוע. אני פוגשת אנשים בקליניקה ונהנית מהמגע האנושי שכרוך בכל יום עבודה, זה נותן המון סיפוק והמפגשים האלה מעשירים את החיים.
את זוכרת את הלקוח הראשון שלך?
בוודאי. אי אפשר לשכוח חוויה כזאת של שיפור איכות החיים בצורה כל כך משמעותית עבור אדם, זה נחרת לנצח. הייתה לקוחה שהגיעה אחרי פציעה בעין והרכבתי לה עדשות ראייה ומשקפיים. לפעמים נתקלים במקרים לא פשוטים, עין זה איבר רגיש במיוחד.
את בקשר עם הלקוחות בין טיפולים?
כן, קודם כול רוב הלקוחות נמצאים במעקב שוטף, ויש לקוחות שאני מסייעת להם ברציפות יותר מעשרים שנה. בשבוע שעבר, למשל, קיבלתי מתנה וברכה לחג ממשפחה שנמצאת אצלי מאז שהילד היה בן 10, והיום הוא כבר בן 26.
ואת זוכרת מה הייתה הבעיה שאיתה הוא הגיע?
בטח. סידרתי לו בזמנו עדשות מגע ביפוקל שסידרו לו פזילה ותיקנו לו את הראייה גם מבחינה אסתטית. הוא היה בגיל שזה מאוד חשוב.
כמי שעוסקת בתחום הרבה שנים – איך את שומרת על העיניים?
שומרת על הבריאות באופן כללי, כבר 17 שנה עושה פילאטיס, ואני אוהבת ללכת ברגל. לעיניים אני עושה מסיכות של מלפפון ורפידות ספוגות תה כשיש לי זמן.
מה עם מיץ גזר? את בעד?
טעים. כל קשר בינו ובין בריאות העיניים המיוחסת לו מקרי, אבל אני לא נגד מיתוסים ואגדות עם.
במהלך הראיון עם ארזה פרוכטר, נחשפנו לסיפור מעורר השראה של אופטומטריסטית אישית וקלינית, המשלבת ניסיון מקצועי של כ3 עשורים עם יחס אישי וחם.
ארזה, אופטומטיריסטית קלינית ברמת אביב, שמה דגש על התאמה מדויקת של עדשות מגע בהתאמה אישית בטכנולוגיה מתקדמת והבנת צרכיו האישיים של כל מטופל, לארזה מומחית יוצא דופן באבחון והתאמת עדשות לקרטוקונוס ומולטיפוקל.
אם גם אתם מחפשים ליווי מקצועי ואכפתי אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם הקליניקה ולקבל את השירות האישי שמגיע לכם.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
אם ניסיתם בעבר עדשות מולטיפוקל והתייאשתם, או שעצם החשש ממעבר לעדשות כאלה מונע מכם לנסות – הכתבה הזו מיועדת לכם. כי אין סיבה שלא תזכו לכל הטוב הזה.
היתרונות של עדשות מולטיפוקל ברורים: אין צורך להסתובב עם שני זוגות משקפיים ואין צורך להחליף בין משקפי קריאה למשקפי ראייה מרחוק, על אף הרושם המלומד שהרכבת משקפי קריאה עושה.
בעידן שבו תרופות נמכרות בסופר ללא מרשם רופא ותוספי תזונה מוזלים ניתן להזמין בקלות מ-ebay, נשמע לנו הגיוני שאפשר לרכוש עדשות מגע “ישר מהמדף”, או אפילו להזמין אותן מהאינטרנט.
אז זהו, שלא.
העין ככלל, והקרנית בפרט, הן איברים רגישים מאוד, וכאשר מדובר במוצר שבא במגע מתמיד עם קרנית העין – אין מדובר בדבר של מה בכך. סיפורו של הילד ג’ בן ה 12, שאמו רכשה לו עדשות מגע מהמדף, וכתוצאה מכך נוצרה בעינו צלקת בלתי הפיכה בקרנית, אולי מספר את כל הסיפור. אולם סיבוכים אפשריים אינם הסיבה היחידה שבגינה רצוי מאוד להימנע מרכישת עדשות מגע מסחריות שלא עברו תהליך התאמה בידי אופטומטריסט.
