עוד הישג למדענים ישראלים והפעם בתחום רפואת העיניים: מכשיר חדשני לבדיקת עיניים מהווה פריצת דרך בתחום האבחון ברפואת עיניים והתאמה אישית של עדשות מגע. המכשיר כבר נמצא בשימוש אצל כמה אופטומטריסטים בישראל

יובש בעיניים אצל ילדים אינו עוד תופעה שמורה לגיל מבוגר. כיום, יותר ויותר ילדים סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Disease – DED), מצב שמשפיע על איכות חייהם, על הריכוז ועל יכולת הלמידה. אם ילדכם משפשף תכופות את עיניו, מתלונן על צריבה לאחר שימוש במסך או סובל מאדמומיות בלתי פוסקת – זהו סימן ברור כי מאזן הדמעות שלו הופר. למעשה, במרבית המקרים של יובש בילדים, הגורם העיקרי הוא שינוי התנהגותי הנובע מהחיים הדיגיטליים: הפחתה דרמטית במצמוץ וירידה בזמן המשחק בחוץ. הבנה מעמיקה של הקשר בין מסכים לבריאות העין, ויישום צעדי מניעה פשוטים, יכולים לשפר משמעותית את המצב ולמנוע סיבוכים עתידיים.

הפיזיולוגיה של הדמעה בילדות: למה היא כה חשובה?

מערכת הדמעות של הילד היא מערכת הגנה והזנה חיונית. היא מורכבת משלוש שכבות: שומנית (חיצונית), מימית (מרכזית) ורירית (פנימית). שכבת הדמעות הזו עוטפת ומגינה על הקרנית העין – המשטח השקוף בחזית העין, שבלעדיו לא תיתכן ראייה חדה.

• תפקיד הדמעה בילדות: הדמעות לא רק משמנות; הן מספקות חמצן וחומרי הזנה לקרנית עין ומכילות נוגדנים ואנזימים הנלחמים בחיידקים ומונעים זיהומים.
• היובש כפגיעה בשכבות: כאשר הדמעות “נשברות” או מתאדות מהר מדי (הצורה הנפוצה בילדים), הקרנית נחשפת לסביבה החיצונית, מה שמוביל לגירוי, אדמומיות ולתחושת “חול” או גוף זר.

יובש בעיניים אצל ילדים – מדוע זה קורה?

תסמונת הראייה הממוחשבת ואיכות המצמוץ

העלייה ביובש בעיניים אצל ילדים מקבילה באופן כמעט מושלם לעלייה בשימוש במכשירים דיגיטליים. תופעה זו מכונה לעתים תסמונת הראייה הממוחשבת (Computer Vision Syndrome – CVS).

מדוע המסכים “מייבשים” את עיני הילדים?

1. מצמוץ מופחת: כשילדים שקועים במשחק, קריאה או צפייה במסך, הם נכנסים למצב של ריכוז עמוק. במצב זה, קצב המצמוץ הטבעי שלהם יורד באופן דרמטי (מכ-15 מצמוצים לדקה ל-5-7 מצמוצים או פחות). הפחתת המצמוץ גורמת לדמעה להתאדות במהירות מהקרנית.
2. מצמוץ חלקי: ילדים מול מסך נוטים לבצע “מצמוץ חלקי”, בו העפעפיים לא נסגרים עד הסוף. מצמוץ מלא חיוני כדי “לסחוט” את בלוטות מייבומיאן ולהפיץ את השכבה השומנית המגינה מפני אידוי. מצמוץ חלקי לא מפיץ את השכבה השומנית כראוי.
3. זמן שהות ממושך בתוך הבית: ילדים שמבלים זמן רב מול מסכים נמצאים פחות בחוץ. שהות ממושכת בסביבה ממוזגת או מחוממת מגבירה את יובש האוויר ומזרזת את אידוי הדמעות.

זיהוי תסמינים: איך הורים יכולים לדעת?

ילדים קטנים מתקשים לבטא את התחושות שלהם במילים מדויקות (“צריבה” או “תחושת גוף זר”). לכן, יש לשים לב לסימנים התנהגותיים ברורים:

• תלונות חוזרות על עייפות עיניים או כאבי ראש לאחר שימוש במסך או קריאה.
• שפשוף עיניים תכוף: זהו סימן נפוץ לגירוי וחוסר נוחות.
• מצמוץ תכוף ומוגזם (כפיצוי): בניסיון להרטיב את העיניים שוב ושוב.
• עיניים אדומות או מגורות: במיוחד לאחר שעות הלימודים או לקראת סוף היום.
• רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה).
• טשטוש ראייה חולף: הראייה הופכת מטושטשת למספר רגעים ומשתפרת לאחר מצמוץ.

המדריך המעשי: מניעה ושינוי הרגלים בבית

החלק המעודד ביותר בטיפול ביובש בעיניים אצל ילדים הוא שצעדים התנהגותיים פשוטים יכולים להביא לשיפור דרמטי ומהיר, כפי שאושש במחקרים קליניים.

1. הגבלת זמן מסך וכלל 20/20/20: כלל 20/20/20: הנחיה פשוטה וחשובה: כל 20 דקות של שימוש במסך, יש להפסיק, להביט למרחק של 20 רגל (כ-6 מטר) למשך 20 שניות. הנחיה זו מאפשרת לעיניים לנוח, משחררת את השרירים הממצבים ומעודדת מצמוץ תקין.

• הגדרת אזורים וזמנים ללא מסכים: צמצמו את זמן השימוש הכולל במסכים, והקפידו על הפסקת שימוש שעה לפני השינה.

2. עידוד משחק בחוץ (Outdoor Time): פעילות חוץ קשורה באופן ישיר להפחתת הסיכון ליובש בעיניים ואף להפחתת הסיכון להתפתחות קוצר ראייה. אור יום טבעי וטווח מיקוד רחב מעודדים מצמוץ תקין ובריאות כללית של העין.

3. שינויים ארגונומיים:

• מיקום המסך: ודאו שהמסך ממוקם מתחת לגובה העין. הסתכלות מטה גורמת לעפעף העליון לכסות יותר משטח הקרנית, ובכך להפחית את האידוי.
• תאורה: הימנעו מניגודיות חזקה בין המסך לסביבה. דאגו לתאורה סביבתית רכה ומותאמת.

4. אימון מצמוץ: אם האופטומטריסט הקליני מאבחן מצמוץ חלקי, ניתן לתרגל “מצמוץ מלא”: לעצום את העיניים חזק למשך שנייה ולפתוח. תרגול זה מחזק את השרירים סביב הבלוטות השומניות (מייבומיאן) ומשפר את איכות השכבה השומנית.

מתי יש צורך באבחון וטיפול מקצועי?

אם שינויי ההרגלים לא מביאים לשיפור ניכר תוך מספר שבועות, או אם התסמינים מחמירים, יש צורך בבדיקה מקיפה.

מה כוללת בדיקת יובש מקיפה בילדים?

• בדיקת דמעות: הערכת כמות הדמעות המופרשת והערכת יציבות שכבת הדמעה (באמצעות מכשיר המודד את זמן שבירת הדמעה – TBUT).
• צביעה: שימוש בצבעים מיוחדים (כגון ליסמין גרין או פלואורסצאין) המאפשרים לראות פגיעה בקרנית עין או בלחמית כתוצאה מהיובש.
• הערכת בלוטות מייבומיאן (MGD): בדיקת הבלוטות האחראיות על ייצור השכבה השומנית.
• שלילת גורמים נוספים: לעתים נדירות, יובש אצל ילדים יכול להיות קשור לדלקת כרונית בעפעפיים או למחלות סיסטמיות נדירות, אותן יש לשלול.

אפשרויות הטיפול בילדים לאחר אבחון:

1. תחליפי דמעות: טיפות ללא חומרים משמרים המותאמות לסוג היובש (מבוססות על מים או על שומן – ליפידים).
2. היגיינת עפעפיים חמה: שימוש בקומפרסים חמים בבית כדי לפתוח ולנקות את בלוטות מייבומיאן.
3. תוספי תזונה: במקרים מסוימים, יומלץ על תוספת אומגה 3, המסייעת לבריאות הבלוטות השומניות (באישור מקצועי בלבד).
4. טיפול תרופתי: במקרים של יובש חמור או דלקתי, יש לשקול טיפות מרשם המכילות חומרים אנטי-דלקתיים.

יובש בעיניים אצל ילדים: המחקר הקוריאני

בשנת 2014 נערך בקוריאה מחקר שבחן את התופעה של יובש בעיניים אצל ילדים, תוך התמקדות בשימוש בסמארטפונים כגורם משפיע. המחקר בדק 916 נבדקים, שנחלקו למספר קבוצות: כאלה שסובלים מעין יבשה, קבוצת ביקורת, ילדים עירוניים מול ילדים כפריים וכן שתי קבוצות גיל – הצעירה: גילאי 6-8, והבוגרת: גילאי 9-11.

מסקנות המחקר גילו נתון מעניין במיוחד: 8.3% מקבוצת הילדים העירוניים הוגדרו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בהשוואה ל-2.8% בלבד מילדים מהמרחב הכפרי. הסיבה: שיעור השימוש בסמארטפונים. בקרב הילדים העירוניים היה שיעור השימוש 61.3%, בעוד בקבוצת הילדים מהכפר הוא עמד על 51% בלבד.

השימוש בסמארטפונים היה גם הגורם שמסביר את הפער בין שתי קבוצות הגיל: בקבוצת הילדים הבוגרת 9.1% אובחנו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בעוד בקבוצה הצעירה 4% בלבד. ושוב – בקבוצת הילדים הבוגרת שיעור השימוש בסמארטפונים עמד על 65.1% ובקבוצה הצעירה 50.9% בלבד.

גם ממוצע השימוש היומי בסמארטפונים בקבוצת הסובלים מעין יבשה היה גבוה יותר מאשר בקבוצת הביקורת, ומנגד – ממוצע פעילויות החוץ היומי בקרב הסובלים מעין יבשה היה נמוך יותר. כלומר: ילדים שמשחקים בסמארטפון במקום לשחק בחוץ סובלים יותר מסימפטומים של עין יבשה.

שאלות ותשובות חשובות:

האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?

בהחלט. עדשות מגע מפריעות לשכבת הדמעה הטבעית, משנות את הרכבה ומפחיתות את אספקת החמצן לקרנית. ילד המרכיב עדשות מגע ומבלה שעות מול מסך נמצא בסיכון כפול ליובש. במקרים כאלה, יש חשיבות עליונה לבחירת עדשות מגע ייעודיות לטיפול ביובש, המאפשרות מעבר חמצן מקסימלי ושומרות על לחות גבוהה.

האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?

באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.

האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?

בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.שאלות ותשובות חשובות:

האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?

באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.

האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?

בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.
האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?

יובש בעיניים אצל ילדים: יש מה לעשות?

החלק המעודד ביותר במחקר הקוריאני הוא שארבעה שבועות בלבד של הפסקת השימוש בסמארטפונים הובילה לשיפור הסימפטומים האובייקטיביים והסובייקטיביים בקרב קבוצת הסובלים מעין יבשה. בינינו, המחקר הקוריאני לא כזה מפתיע. הוא מאשש את התחושות שיש לכולנו: שימוש מוגבר בסמארטפונים יוצר תחושות לא נעימות של עייפות וחוסר נוחות בעין.

מסקנות המחקר מספקות לנו, אפוא, גם את הפתרונות לתופעה של עין יבשה אצל ילדים:

1. נסו לאחר ככל שניתן את הגיל שבו ילדכם מתחיל להשתמש בסמארטפון.
2. עודדו את הילדים לשחק במשחקי חברה ובמשחקי קופסה ולצאת לפעילויות מחוץ לבית.
3. הגבילו את זמן השימוש בסמארטפון. כמו תמיד, הדוגמה האישית היא החשובה ביותר: הציבו קופסת מנוחה לסמארטפונים בסלון ועודדו את כל בני המשפחה להניח שם את הסמארטפונים מעת לעת. אתם חייבים להיות הראשונים ולשמש דוגמה.

סיוע מקצועי ואבחון מדויק של יובש בעיניים אצל ילדים בקליניקה שלי

אני מבינה את הדאגה שלכם כהורים לבריאות העיניים של ילדכם. כאשר מדובר ביובש בעיניים אצל ילדים, האבחון חייב להיות רגיש ומדויק כדי להבחין בין יובש הנגרם ממסכים לבין גורמים דלקתיים מורכבים יותר.

אם אתם מחפשים אופטומטריסט קליני ברמה הגבוהה ביותר בתל אביב, ובפרט ברמת אביב, אני, ארזה פרוכטר, הכתובת המקצועית עבורכם. אני אופטומטריסטית קלינית בוגרת אוניברסיטת Pennsylvania College of Optometry בארה”ב, ומביאה עמי למעלה מ-25 שנות ניסיון. עם יכולות אבחון יוצאות דופן ושימוש במכשור החדיש והמתקדם ביותר שנמצא בקליניקה שלי, אני מתמחה בבדיקות מקיפות לילדים, בזיהוי מדויק של תסמונת העין היבשה, ובהתאמת פרוטוקולי טיפול המשלבים שינויי הרגלים, היגיינת עפעפיים ופתרונות אופטומטריים מותאמים.

בנוסף למומחיותי בהתאמת משקפי מולטיפוקל ועדשות מגע מורכבות, אני שמה דגש מיוחד על יחס אישי, מקצועיות ואיכות. האני מאמין שלי הוא להעניק לכל מטופל – גדול כקטן – יכולת ראייה הרמונית ונינוחה. אני מזמינה אתכם לפנות לקליניקה שלי ברמת אביב כדי לקבל אבחון מקיף וטיפול מדויק שיעזור לילדכם לשמור על בריאות עיניים מיטבית בעידן הדיגיטלי.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל’ נייד 052-2512312
פיכמן 19 תל אביב

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

ההורים הישראלים נחשבים למשקיענים ביותר ויעידו על כך בדיקות ההיריון המרובות: אישה הרה בישראל עוברת בממוצע פי 1.5 בדיקות בהשוואה לנשים במדינות המערב. גם ל”טיפת חלב” האמהות בדרך כלל מקפידות להגיע לפי הזימונים. אבל משום מה, כאשר מגיעים לבדיקות עיניים לילדים – ההורים לא מודעים להמלצות משרד הבריאות בעניין.

בדיקת ראייה לילדים: המלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים

משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ארבע בדיקות ראייה לילדים בין הלידה לגיל 7:

1. בדיקה ראשונה בגיל 6-8 חודשים;
2. בדיקה שניה בגיל 3 שנים;
3. בדיקה שלישית בגיל 5 שנים;
4. בדיקה רביעית לקראת כיתה א’.

איגוד רופאי העיניים ממליץ על תדירות גבוהה יותר של בדיקות: בדיקה תקופתית אחת לשנה.

חלון ההזדמנויות הטיפולי של בעיות ראייה אצל ילדים

רבים מליקויי הראייה הם בני טיפול ותיקון, אלא אם נתגלו מאוחר מדי. מערכת הראייה מתפתחת מרגע הלידה ועד גיל 9 לערך ובשש השנים הראשונות לחיים ישנו חלון הזדמנויות קצר מועד שבמהלכו ניתן לטפל בבעיות שיאותרו. ילדים סובלים ממגוון לקויות ראייה, ביניהן: קוצר ראייה, רוחק ראייה ופזילה, וכן ממחלות עיניים הפוגעות בראייה או חלילה גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים יש אפשרות לטפל בבעיה – אם מאתרים אותה בזמן.

לעומת זאת, בעיית ראייה, ואפילו בעיה פשוטה, שאינה מטופלת, עשויה להוביל למצב של “עין עצלה”. במצב רגיל, המוח מצפה לקבל מסרים משתי העיניים וכשעין אחת לא עומדת במשימה עקב לקות ראייה הוא מפסיק להשתמש בה ופועל רק עם עין אחת. מצב זה של עין עצלה ניתן לטיפול רק עד גיל שמונה, ומשזה יחלוף העין תישאר “לא בשימוש” לצמיתות ולא ניתן יהיה להציל את הראייה בה.

הקשר בין בעיות ראייה ללקויות למידה

ישנו קשר הדוק בין ההישגים בלימודים לבין תפקודי הראייה. לא סתם משרד החינוך דרש בעבר מההורים להציג בדיקת ראייה תקינה של ילדים העולים לכיתה א’ – דרישה שכיום הנה בגדר המלצה בלבד.

בעיות ראייה אינן מאפשרות לתלמיד להגיע להישגים והוא איננו מסוגל, בשל מכשלה טכנית שניתנת לפתרון בקלות, לממש את הפוטנציאל שלו. מצב זה של בעיית ראייה המקשה על התלמיד ואיננה מאותרת בזמן איננה נדירה בישראל: כעשרים אחוז מהילדים סובלים מבעיות ראייה ורק חמישים אחוז מהם יאותרו ויקבלו טיפול, שלרוב מגיע מאוחר מדי כשהילד כבר סובל חודשים או שנים מהמצב.

מרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בקלות והרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד. ללא הטיפול המתאים, הילד מתקשה לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה, חש תסכול ואכזבה מעצמו, מתחיל לאבד את ביטחונו ומודבקות לו תוויות של עצלן, מתקשה או חלילה לא מספיק מוכשר. ישנם גם לא מעט מקרים שבהם הילד מאובחן בטעות כסובל מהפרעת קשב וריכוז.

לקויות ראייה אצל ילדים: סימנים מעידים

מעבר לבדיקות השגרה המומלצות, חשוב מאד להיות ערניים ומודעים ולבחון את התנהגות הילדים כך שההורים יזהו במועד סימנים שעלולים להצביע על קושי בראייה.

ילדים רבים הסובלים מלקות ראייה לא ידעו לחשוף את מצוקתם ולא יתלוננו כלל, אם בשל תפקוד מספק של העין השנייה או בשל היעדר יכולת השוואה למצב ראייה תקינה. על כן עלינו כהורים לאתר את נורות האזהרה בעצמנו ולמהר לבדיקת ראייה במקרים הבאים:

1. כאשר הילד מתלונן תכופות על כאבי ראש ו/או עיניים;
2. כאשר הילד מטה את ראשו לאחור בזמן צפייה בטלוויזיה;
3. כאשר הילד מקרב לפנים מסכים או ספרים;
4. כאשר הילד מתלונן על “מילים קופצות” או “כפולות” או “לא ברורות”;
5. כאשר הילד רגיש לאור או לדמע;
6. כאשר הילד לא מספיק להעתיק מהלוח מטלות;
7. כאשר הילד מתחמק ממשימות הדורשות ויזואליות: קריאה, הרכבת פאזלים וכדומה;
8. כאשר הילד מצמצם את עיניו או עוצם עין אחת כשהוא מנסה לקרוא;
9. כאשר הילד מתעייף ממשימות קריאה מהר (משפשף את עיניו, למשל).

אם זיהיתם ברשימה זו התנהגות המזכירה את הילד שלכם, כדאי לקבוע תור לבדיקת ראייה כדי לשלול או למצוא לקות ראייה ולטפל בה.

כיצד להכין את הילד לבדיקת עיניים לפני כיתה א’?

על מנת להפחית חרדה בקרב הילד יש להכינו כמה שניתן למהלך הבדיקה ולהתרחשויות הצפויות בה ולתאר לו מה יידרש ממנו לעשות ומה הוא צפוי להרגיש. חשוב גם להסביר לו על מטרות הבדיקה וחשיבותה ולהציג בפניו תמונות של המכשירים שישמשו בבדיקה.

הסבירו לילד שהאופטומטריסט או הרופא יביטו בעיניו באמצעות מכשיר הכולל עינית, שדרכה יהא עליו להסתכל על תמונה. הסבירו כי ייתכן שהבודק יבקש ממנו לזהות תמונות של חפצים על לוח. הראו לילד תמונה של משקפי הבדיקה שירכיב והסבירו לו מבעוד מועד שהמשקפיים הגדולים והבלתי מצודדים הללו מורכבים רק במהלך הבדיקה כדי שלא יניח בבהלה שילך איתם הביתה ויעורר את לעג חבריו. לילד חשוב לדעת שתהיו איתו במהלך הבדיקה ופרט זה, שאינו ברור לו מאליו, ירגיע אותו מאוד.

והכי חשוב: הבהירו לילד שלא מדובר בבחינה ואין נכון או לא נכון. יש להגיד מה שמרגישים ולא לחפש “לנצח” כמו במשחק.

כדאי גם לדבר על מצב שבו יהיה על הילד לעבור בדיקת הרחבת אישונים. במהלך הבדיקה ייתכן שהבודק יטפטף כשתי טיפות לכל עין ואז תידרש חצי שעת המתנה להשלמת הבדיקה. חשוב לדעת שהזלפת הטיפות עשויה להציק לילד והתחושות לאחר מכן לא תמיד נעימות, אם כי לא נוראיות. הילד עלול לחוות טשטוש ראייה, עיוות ראייה, סנוור מאור ואף כאב ראש קל. אולם ככלל, חוץ מאי נעימות קלה, אין מדובר בבדיקה כואבת – והכאב הוא זה שמבהיל בדרך כלל את הילד, הרבה יותר מתחושה לא נעימה לאחר ביצוע הטפטוף.

מומלץ מאוד לפנות זמן להיות עם הילד לאחר הבדיקה. ארגנו פעילות שקטה, והכי טוב אם תוכלו לאפשר לו לנוח עד שיחלפו ההשפעות.

הילד עולה לכיתה א’? בואו לבדיקה והתחילו את כיתה א’ בראש שקט.

שתהיה שנת לימודים ברורה, פורייה ומוצלחת.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

זה מאוד מאכזב, אבל קורה. ניתוחי לייזר להסרת משקפיים הם מהניתוחים הנפוצים בישראל, ומציגים אחוזי הצלחה גבוהים, אולם תמיד יש אחוז קטן של אי הצלחה. אכן, כמו בכל פרוצדורה כירורגית, יש לניתוחי עיניים גם סיבוכים, אי הצלחות והצלחות חלקיות המצריכות לעתים ניתוח חוזר או ויתור על החלום לחיים ללא משקפיים.

ראיון אישי עם ארזה פרוכטר אופטומטריסטית קלינית אישית מרמת אביב, על דרכה בעולם האופטומטריה, ומה חשוב לדעת בתחום עדשות מגע – איזה סוגי עדשות קיימים בשוק? מה היתרונות והחסרונות? למי מומלץ עדשות מגע.

ארזה פרוכטר היא לא עוד אופטומטריסטית אישית. מאחוריה עומד ניסיון של מעל 30 שנים במקצוע, היא מנהלת פורומים מקצועיים בנושאי אופטומטריה ועדשות מגע ואף עוסקת בכתיבה מדעית בתחום. כשבכל זאת מתפנה לה איכשהו קצת זמן היא עסוקה בתרומות ובאיסוף משקפיים בהתנדבות עבור ניצולי שואה. היא נשואה לדורון ואימא לאורי, ובירור קצר מגלה שכל המשפחה מרכיבה עדשות מגע ומשקפיים.

ממש לא הנסיכה על העדשה: מרצפת הייצור ועד קליניקה משגשגת

ארזה היא אישה חייכנית עם אנרגיות תוססות במיוחד. משהו באנושיות הישירה שלה מרגיע אותי. אולי זה גם הקליניקה עצמה שמשדרת רוגע ומקצועיות: הטכנולוגיה מסביב מרשימה, כולל אייפד שמנהל את המערך הקליני ותאורה מתחלפת ברצפה. מהחלון נשקף נוף כפרי של השכונה הירוקה ברמת אביב, שם גם ארזה ומשפחתה גרים, ויש מצב שתבקרו בבית הזה כיוון שחלק מהלקוחות מבקרים בביתה כשהם נזקקים לתיקוני ראייה שונים.

הראיון בוצע בדיוק לאחר שארזה חזרה מכנס בינלאומי באמסטרדם בנושא התפתחויות חדשות בתחום עדשות המגע, אליו נשלחה כשגרירה של חברת לפידות מדיקל שמייבאת את עדשות המגע “אלקון”. בכנס הוצגו הטכנולוגיות החדשות בתחום, עדשות מגע “חכמות”, חומרי גלם אופטיים, מרכיבי לחות, מוצרים חדשים וטיפולים שונים.

ארזה, איך הגעת לתחום האופטומטריה?

במקרה. תכננתי בכלל להיות מורה להתעמלות. הייתי חיילת מצטיינת אז, ניגנתי בסקסופון. התחלתי את השירות הצבאי בשל”ת מוקדם בקיבוץ עין גדי, גרעין לקיבוץ מצפה שלם. בהמשך עזבתי את הנחל ועברתי לתל השומר. בחופשת השחרור רציתי לעבוד כדי לחסוך קצת כסף ולטוס לאירופה.

איך היה באירופה?

זהו, שלא הגעתי לשם. התחלתי לעבוד בינתיים במעבדה שבה ייצרו עדשות מגע. זו הייתה מחרטה לייצור עדשות מגע. התחלתי בתור אסיסטנטית ונשארתי לעבוד שם שלוש שנים. בשנת 1984 התחלתי את הלימודים האקדמיים באותו תחום והמשכתי להתמקצע – עד היום.

אצל מי למדת?

אצל הטובים ביותר. שנים עבדתי עם שמואל ברמן ז”ל, אופטומטריסט שהיה יצרן של עדשות מגע וממנו למדתי את המקצוע. הוא האדם שהשפיע עליי יותר מכל ללכת בכיוון המקצועי של פיתוח וייצור עדשות מורכבות. הוא נפטר לצערי לפני שנה.

זה די נדיר שאופטומטריסט ייצר בעצמו את עדשות המגע.

כן, זה תחום מרתק בפני עצמו, להבין איך לתכנן אותן כך שיתאימו לעין בצורה מושלמת. כשהתחלתי זו הייתה ממש מחרטה עבודת יד, אין יותר להתחיל מהבסיס מזה. בזכות זה אני רואה עדשות לעומק ומבינה טכנית באופן יסודי את הנושא. “אופטומטריסט טוב צריך מנה שווה של טכניקה ואנושיות”

כמה זמן נמשכים הלימודים ומה לומדים בהם?

הלימודים אורכים 4 שנים, היום אפשר ללמוד או במכללת הדסה או בבר אילן. אני המשכתי לעוד השלמות והתמחויות בפנסילווניה. מדובר בלימודים אינטנסיביים במיוחד. הרבה אנטומיה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, פתולוגיה עינית ופרמקולוגיה.

נשמע כבד לטיפוס אנרגטי ומלא שמחת חיים כמוך. אהבת את הלימודים?

עלית בדיוק על הנקודה. אופטומטריסט בסופו של דבר עובד עם אנשים וצריך להבין הרבה בפסיכולוגיה, להיות קשוב ואמפתי ולדעת לקרוא בין השורות, וזה באמת חסר בלימודים. אופטומטריסט אישי טוב צריך המון סבלנות, שיקול דעת וראייה מרחבית, כזאת שרואה את האדם כולו ולא רק את הבעיה.

באופן אישי זה החלק האהוב עליי ביותר במקצוע. אני פוגשת אנשים בקליניקה ונהנית מהמגע האנושי שכרוך בכל יום עבודה, זה נותן המון סיפוק והמפגשים האלה מעשירים את החיים.

את זוכרת את הלקוח הראשון שלך?

בוודאי. אי אפשר לשכוח חוויה כזאת של שיפור איכות החיים בצורה כל כך משמעותית עבור אדם, זה נחרת לנצח. הייתה לקוחה שהגיעה אחרי פציעה בעין והרכבתי לה עדשות ראייה ומשקפיים. לפעמים נתקלים במקרים לא פשוטים, עין זה איבר רגיש במיוחד.

את בקשר עם הלקוחות בין טיפולים?

כן, קודם כול רוב הלקוחות נמצאים במעקב שוטף, ויש לקוחות שאני מסייעת להם ברציפות יותר מעשרים שנה. בשבוע שעבר, למשל, קיבלתי מתנה וברכה לחג ממשפחה שנמצאת אצלי מאז שהילד היה בן 10, והיום הוא כבר בן 26.

ואת זוכרת מה הייתה הבעיה שאיתה הוא הגיע?

בטח. סידרתי לו בזמנו עדשות מגע ביפוקל שסידרו לו פזילה ותיקנו לו את הראייה גם מבחינה אסתטית. הוא היה בגיל שזה מאוד חשוב.

כמי שעוסקת בתחום הרבה שנים – איך את שומרת על העיניים?

שומרת על הבריאות באופן כללי, כבר 17 שנה עושה פילאטיס, ואני אוהבת ללכת ברגל. לעיניים אני עושה מסיכות של מלפפון ורפידות ספוגות תה כשיש לי זמן.

מה עם מיץ גזר? את בעד?

טעים. כל קשר בינו ובין בריאות העיניים המיוחסת לו מקרי, אבל אני לא נגד מיתוסים ואגדות עם.

במהלך הראיון עם ארזה פרוכטר, נחשפנו לסיפור מעורר השראה של אופטומטריסטית אישית וקלינית, המשלבת ניסיון מקצועי של כ3 עשורים עם יחס אישי וחם.

ארזה, אופטומטיריסטית קלינית ברמת אביב, שמה דגש על התאמה מדויקת של עדשות מגע בהתאמה אישית בטכנולוגיה מתקדמת והבנת צרכיו האישיים של כל מטופל, לארזה מומחית יוצא דופן באבחון והתאמת עדשות לקרטוקונוס ומולטיפוקל.

אם גם אתם מחפשים ליווי מקצועי ואכפתי אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם הקליניקה ולקבל את השירות האישי שמגיע לכם.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח