עדשות מגע הן הפתרון המומלץ לבעלי ובעלות קרטוקונוס, גם בשלבים המוקדמים של המחלה וגם כשהיא מחמירה עד כדי צורך בניתוח – לאחריו נמשך השימוש בעדשות. עוד חשוב להדגיש שבמרבית המקרים נדרשות עדשות מורכבות: עדשות מגע סקלרליות, עדשות היברידיות, עדשות Rose K, עדשות פיגיבק (Piggyback) או עדשות מגע קשות RGP. באופן טבעי עדשות מגע משוכללות הן מוצר לא זול – אבל כמובן שגם התמורה גבוהה מאוד, ובנוסף, אם יש לכם תוכנית שב”נ (כללית מושלם / מכבי זהב / לאומית כסף וכו’), תוכלו לקבל החזר על חלק מהסכום דרך קופת החולים שבה אתם חברים. בעמוד זה תמצאו פירוט של זכויות החברים בקופות החולים השונות.
קופת חולים כללית
חולים בקרטוקונוס מעל לגיל 18 שהם עמיתי כללית מושלם זכאים להחזר בגובה 75% מהסכום ששילמו עבור עדשות המגע המתאימות להם. ההחזר המקסימלי הוא 1,230 ש”ח לכל עדשה (כלומר לכל עין). את הזכאות הזו, ששווה לכם לא מעט כסף, תוכלו לממש אחת לשנה.
חשוב לציין שאם תצטרפו עכשיו לכללית מושלם תתבקשו להמתין 3 חודשים עד שתהיו זכאים להטבה המשמעותית הזו. ההחזר ניתן כנגד קבלה עם חותמת מקורית. בפעם הראשונה שמבקשים החזר יש לצרף הפניה של רופא עיניים.
מכבי שירותי בריאות
בעלי “מכבי כסף” משלמים עבור עדשות לקרטוקונוס סכום כסף מסוים בהתאם למחירון השתתפות עצמית שמפרט את התשלומים עבור הסוגים השונים של העדשות. ניתן לממש את האופציה פעם אחת בשנה קלנדרית.
בעלי “מכבי זהב” משלמים השתתפות עצמית מופחתת, וגם הם יכולים לנצל את ההטבה אחת לשנה קלנדרית. בעלי מכבי זהב וכסף נדרשים להציג אישור מאופטומטריסט/ית והפניה של רופא/ה.
ב”מכבי שלי” מופעלת תוכנית שנקראת “צ’ק כיסוי” ובמסגרתה ניתנת הנחה של 50% של עדשות מגע כשהסכום המצטבר במשך 3 שנים הוא 1,018 ש”ח.
קופת חולים לאומית
עמיתי “לאומית כסף” ו”לאומית זהב” זכאים להחזר בגובה 80% עבור 2 עדשות מגע לקרטוקונוס בכל שנה, כלומר עדשה לכל עין. סכום ההחזר המרבי בתוכנית הראשונה הוא 794 ש”ח לכל עדשה, ובתוכנית השנייה – 1,134 ש”ח. נדרשת הפניה של רופא עיניים לצורך מימוש הזכאות.
תקופת האכשרה היא 3 חודשים.
חולי קרטוקונוס עד גיל 18
קרטוקונוס היא מחלה שמתפרצת בגיל צעיר, כך שישנם גם חולים מתחת לגיל 18. בגילאים אלה סל הבריאות הממלכתי כולל מימון מלא של 2 עדשות מגע קשות בכל שנה קלנדרית. את הבקשה למימון יש להגיש למשרד הבריאות בצירוף הפניה של רופא עיניים מוסמך.
על מה חשוב להקפיד כשרוכשים עדשות קרטוקונוס?
מחיר כל מוצר הוא תמיד שיקול בכל קנייה. יחד עם זאת בגלל מורכבות הפתרון במקרים של קרטוקונוס, והצורך בעדשות מגע שמותאמות באופן מושלם למצב של הקרניות הספציפיות אצל כל מי שלקה במחלה זו, המשקל של המחיר צריך להיות נמוך יחסית – והדגש צריך להיות על איכות העדשות והתאמתן לאדם. מאחר שמדובר במחלה שנכון לעכשיו אין לה תרופה, כדאי לבחור קופת חולים גם על סמך הסיוע הכספי שהיא מעניקה עבור קניית עדשות קרטוקונוס – וכך לחסוך סכומים גבוהים לאורך השנים.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס היא מחלה לא פשוטה, שהולכת ומחמירה עם השנים. בנוסף מחלת הקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית, ולכן למי שחולה בה צפויות הוצאות כספיות גבוהות לאורך החיים. על-מנת להקל על ההתמודדות בהיבט הכלכלי, כדאי לדעת מהן הזכויות של חולי קרטוקונוס – ופירוט מלא תמצאו בעמוד זה.
זכויות חולי קרטוקונוס בביטוח לאומי
גוף אחד שבו יש לחולי קרטוקונוס זכויות הוא באופן טבעי המוסד לביטוח לאומי. ההתנהלות מול גוף זה מתחילה בהגשת תביעה – באמצעות טופס בל/7801 לקבלת קצבת נכות כללית. לטופס התביעה יש לצרף אבחונים רלוונטיים וחוות דעת מטעם רופאי עיניים ואופטומטריסטים מוסמכים. בפרט נדרשות תוצאות בדיקות כמו מיפוי קרנית ואחרות.
לאחר הגשת התביעה תזומנו לוועדה רפואית. על בסיס הלקויות הקיימות (גם בראייה וגם אחרות) נקבעים אחוזי נכות קרטוקונוס, ועל בסיס אחוזי הנכות נקבעת דרגת אי כושר. הרף המינימלי הוא 60% נכות או 40% ומעלה בתנאי שיש ליקוי אחד שמקנה זכאות ל-25% (וליקויים נוספים שמצטברים ליותר מ-40%). עבור עקרות בית הרף הוא 50%.
כשאחוזי הנכות מובילים לדרגת אי כושר, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה חודשית. גובה הקצבה נע בין 1,908 ל-3,321 ש”ח בהתאם לחומרת הליקויים, וכמו כן ייתכנו תוספות עבור בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה ועבור ילדים עד גיל 18.
זכויות בקופות החולים
קופות החולים השונות מעניקות זכויות לחולי קרטוקונוס בהקשר של רכישת עדשות מגע. בהקשר זה חשוב להדגיש שבעלי ובעלות קרטוקונוס, מחלה שמעוותת את צורת הקרנית והופכת אותה מכיפה לחרוט, זקוקים לעדשות מגע מיוחדות כדי לתקן את לקות הראייה שגורם העיוות.
האופציות המתאימות הן עדשות מגע היברידיות (כלומר עדשות שחלקן רך וחלקן קשה), עדשות סקלרליות (עדשות מגע גדולות מהרגיל שמונחות לא על הקרנית אלא על לובן העין), עדשות פיגיבק (מערך של 2 עדשות בכל עין, אחת רכה שמונחת על הקרנית ואחת קשה שמונחת על זו הרכה ולא ישירות על הקרנית כדי שהשימוש יהיה נוח גם לטווח ארוך), עדשות Rose K (שמתאימות למקרים ספציפיים של קרטוקונוס) ועדשות קשות RGP.
עדשות מגע לקרטוקונוס יכולות להיות יקרות יחסית, וקופות החולים מציעות השתתפות במימון. בקופת חולים כללית תקבלו החזר של 75% ממחיר העדשות, בתנאי שיש לכם כללית מושלם, וזאת עד לתקרה של 1,230 ש”ח לכל עדשה, פעם בשנה.
זכויות חולי קרטוקונוס ב”מכבי שירותי בריאות” משתנות בהתאם לסוג הביטוח המשלים. כך למשל בעלי ובעלות “מכבי שלי” מקבלים הנחה בגובה 50% על עדשות המגע בסכום מצטבר של כ-1,000 ש”ח במשך 3 שנים. בקופת חולים לאומית מי שיש להם “לאומית כסף” או “לאומית זהב” מקבלים החזר של 80%, עד לתקרה של כ-800/1,150 ש”ח לכל עדשה (בהתאם לתוכנית הספציפית).
זכויות חולי קרטוקונוס מתחת לגיל 18
קרטוקונוס עשויה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15. צעירים וצעירות מתחת לגיל 18 שזקוקים לעדשות מגע קשות עקב המחלה מקבלים מימון מלא על בסיס סל בריאות ממלכתי. לצורך מימוש זכויות חולי קרטוקונוס בגילאים אלה יש להגיש בקשה למשרד הבריאות ולצרף אליה הפניה מטעם רופא עיניים.
חולי קרטוקונוס – זכויות במוסדות אחרים על בסיס אחוזי נכות
גם במוסדות נוספים זכויות חולי קרטוקונוס תלויות באחוזי הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי. למשל – עם 40% נכות ומעלה הבנקים גובים עמלות נמוכות מהרגיל, עם 20% ומעלה ישנה זכאות להכוונה תעסוקתית ובעלי ובעלות קרטוקונוס עם 60% נכות ומעלה זכאים לתג נכה ולתשלום אגרת רישוי מופחתת.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת באחד המרכיבים החשובים ביותר בגלגל העין – הקרנית. זוהי מחלה שכיחה יחסית, כשעל-פי מחקרים עדכניים 1 מכל 1,000 בני אדם סובל מראייה לקויה עקב הפגיעה בקרנית. מאפיין ייחודי נוסף הוא מועד ההתפרצות של המחלה: אם בעיות אחרות הקשורות לעיניים כגון גלאוקומה, קטרקט ו-AMD מאפיינות בעיקר מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד, קרטוקונוס עשויה להופיע כבר במהלך גיל ההתבגרות. נכון לעכשיו לא ניתן לרפא את המחלה, אבל כן ניתן לתקן את לקויות הראייה שהיא גורמת ולאפשר לבעלי ובעלות קרטוקונוס לחיות איתה בלי לפגוע באיכות החיים.
בעמוד זה תוכלו לקרוא מידע מקצועי מקיף אודות המחלה, ובפרט למצוא תשובות לשאלות הנפוצות ובהן מהם הגורמים לקרטוקונוס, מהם התסמינים הנפוצים, איך ניתן לאבחן את המחלה, הדגשים הייחודיים של קרטוקונוס בגיל ההתבגרות, התפתחות המחלה וכמו כן כל הפתרונות הקיימים עבורה.
מה זה קרטוקונוס?
השם קרטוקונוס (Keratoconus) הוא במקור מהשפה היוונית. זהו חיבור של שתי מילים – Kerato שפירושה קרנית, ו-Conus שהמשמעות שלו היא חרוט (קונוס). חיבור שתי המילים ושמה של המחלה מבטא את המהות שלה: קרנית העין, שבמצב תקין מתאפיינת בצורה של כיפה, הופכת בהדרגה לחרוטית יותר ויותר.
הסיבה להיווצרות צורת חרוט היא שהחלק התחתון של הקרנית וגם החלק המרכזי שלה הופך לדק יותר, ולכן הקמירות של שכבה זו בגלגל העין אינה אחידה. במרבית המקרים (כ-90%) המחלה משפיעה על שתי הקרניות, אם כי ייתכנו גם הבדלים במידת העיוות של כל אחת מהקרניות.
מהן הסיבות למחלה?
המדע עדיין לא הצליח לפענח בוודאות את הגורמים להתפתחות קרטוקונוס, אם כי כבר יש מספר השערות מובילות לגבי התהליך שבסופו קרנית העין מקבלת צורה של חרוט.
בפרט ישנה הסכמה כי ככל הנראה מדובר במחלה עם יסוד גנטי, כלומר כזו שעוברת בתורשה. למעשה אף זוהו מספר גנים שגורמים לפגם בחלבונים שבונים את קרניות העין. אפשרות נוספת שנבדקת היא חוסר איזון של אנזימים מסוימים. על-פי תיאוריה זו, הפעילות האנזימטית הלא תקינה כרוכה בתוצרי לוואי חומציים, ואלה הופכים חלקים מהקרנית לדקיקים יותר כך שצורת האיבר משתנה.
סיבה אחרת היא שפשוף של העיניים לעיתים קרובות מדי, למשל עקב אלרגיה או בשל הרכבת עדשות מגע לא מתאימות. בהתאם ילדים שהעור שלהם מגורה או יבש נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בקרטוקונוס. עוד מסקנה חשובה של מחקרים שניסו לזהות גורמים אפשריים למחלה היא שבעלי ובעלות תסמונת דאון נמצאים גם הם בקבוצת סיכון (מפני שהם נוטים לשפשף את העיניים לעיתים קרובות יחסית).
לכל הנ”ל, ובמיוחד למי שבמשפחה שלהם כבר יש חולים בקרטוקונוס כך שגם הם עשויים לשאת את הגנים הבעייתיים בהקשר זה, מומלץ להקפיד על בדיקות תקופתיות כדי שאם המחלה תתפרץ היא תאובחן מוקדם ככל האפשר (בהמשך העמוד תמצאו הסברים מפורטים לגבי אבחון קרטוקונוס).
הסימפטומים של קרטוקונוס
סימפטומים עיקריים
ירידה בחדות הראייה ובפרט לרוחק – כלומר קוצר ראייה (שעלול להחמיר עם הזמן)
אסטיגמציה – לקות שמוכרת גם בשם “צילינדר”, ושהמהות שלה היא שבירת האור בשני מוקדים שונים במקום במוקד אחד. כתוצאה מכך הראייה הופכת למטושטשת (גם לרחוק וגם לקרוב)
הופעת הילות סביב מקורות אור – עד כדי סינוור
רגישות מוגברת – ואף מופרזת לאור
עייפות של העיניים
שינויים תכופים יחסית במרשם של המשקפיים או עדשות המגע – גם של המספר וגם של הצילינדר (בשל העובדה שהמחלה מחמירה עם הזמן)
איך מאבחנים קרטוקונוס?
הקרנית נמצאת כאמור מתחת ללובן העין ומעל לקשתית ולאישון. זהו האיבר בעל כמות תאי העצב הגבוהה ביותר ביחס לגודלו בכל הגוף, ויש בו 5 שכבות: אפיתל, באומן (Bowman), סטרומה (Stroma), דסמט (Descemet) ואנדותל.
קוטר הקרנית הוא כ-11 מ”מ, ואצל אדם בריא העובי שלה הוא בערך חצי מ”מ בחלק המרכזי ובין 0.6 מ”מ ל-0.8 מ”מ בחלקים ההיקפיים. מחלת הקרטוקונוס גורמת כאמור לעיוות בצורת הקרנית כך שהיא הופכת מכיפה לחרוט, ולכן האבחון מבוסס על בדיקה שנקראת מיפוי קרנית ושמספקת מידע מדויק לגבי עובי שכבה זו בגלגל העין בכל נקודה ונקודה.
סוגי מכשירי טופוגרפיה לביצוע מיפוי קרנית
הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר טופוגרפיה ייעודי. למעשה יש מספר סוגים של מכשירי טופוגרפיה וטכניקות לביצוע הבדיקה. אופציה אחת היא פלאסידו (Placido topography), כשבשיטה זו מתקבל מידע רק לגבי החלק הקדמי של הקרנית. אופציה שנייה היא סליט טופוגרפי – מכשיר שמקרין חריצים של אור משני הצדדים של הקרנית, וההחזר נקלט ומתורגם להדגמה מדויקת של פני השטח הקדמיים והאחוריים גם יחד. השיטה המתקדמת ביותר נקראת פנטקאם (Pentacam) והיא מבוססת על עשרות צילומים של כל חלקי הקרנית עד לעומק העין.
חשוב להדגיש כי הבדיקה לא כואבת ולא משפיעה על הראייה. מיד לאחר סיום המיפוי ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה, כולל נהיגה. על-מנת להפיק מקסימום תועלת ממיפוי קרנית חשוב מאוד להפקיד את ביצוע הבדיקה בידי אופטומטריסטית עם ניסיון רב, כך שהפענוח יהיה מדויק לחלוטין.
שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס
אחת התופעות העיקריות של קרטוקונוס היא החמרת לקויות הראייה עקב החמרת מידת העיוות של הקרנית. כתוצאה מכך גדל גם המספר של העדשות וגם הצילינדר.
בחלק מהמקרים קצב ההתפתחות של המחלה איטי למדי, ויש גם מצבים שבהם בסביבות גיל 30 היא נעצרת. עוד כדאי לדעת שהשינויים בשתי העיניים לא בהכרח אחידים, וכמו כן ייתכנו תקופות של החמרה מהירה במצב. בשלב הראשוני יש יכולת טובה יותר לייצב את הקרנית כשהבסיס לכך הוא אבחון מוקדם ומציאת מענה מדויק לקשיים שיצרה המחלה.
שלב ראשוני
בשלב הראשוני של קרטוקונוס הסימפטומים העיקריים הם ראייה מטושטשת ופגיעה בראייה בשעות הלילה. כמו כן ייתכנו הילות מסביב למקורות אור שונים. בדרך כלל הצילינדר יהיה בין 0.50 לבין 2.50, כלומר אסטיגמציה קלה-בינונית, ובמגמת עלייה. תיקון הראייה יושג באמצעות עדשות מגע או משקפיים. עדשות מגע לקרטוקונוס קל יכולות להיות גם רכות וגם קשות, כשבאופן טבעי כדאי להקפיד על מרשם עדכני מדויק.
שלב הביניים
בשלב זה הצילינדר כבר עובר את ה-2.50 ויכול להגיע גם ל-4.00, כך שמשקפיים כבר מתקשים לספק את חדות הראייה הנחוצה. התמונה שמתקבלת מהתבוננות גם למרחק קצר וגם למרחק גדול מטושטשת, וגם הסינוור הופך לשכיח.
בשלב זה הפתרון הוא עדשות לקרטוקונוס, כלומר עדשות מגע ייעודיות – סקלרליות, ROSE K, פיגיבק, היברידיות או SOFT K. כמו כן כדאי לשקול טיפולים כמו קרוס לינקינג או השתלת טבעות (פירוט לגבי כל אלה תמצאו בהמשך העמוד, בחלק שעוסק בטיפולים בקרטוקונוס).
מחלה מתקדמת
שלב שבו האסטיגמציה גדולה במיוחד (מעל 4.00) ובחלק מהמקרים רקמת הקרנית סובלת מהרס – עקב הצטלקויות, עכירויות ובצקות. כשזה המצב, נדרשת השתלת קרנית. עפ”י הסטטיסטיקות העדכניות, בין 20% ל-25% מהחולים בקרטוקונוס יגיעו לשלב המחלה המתקדמת ויזדקקו לניתוח.
אפשרויות הטיפול בקרטוקונוס
https://www.youtube.com/watch?v=sze5YeGumKg
טיפול בקרטוקונוס מתמקד בתיקון לקויות הראייה שנגמרו עקב עיוות צורת הקרנית. ככל שהמחלה מתפתחת כך נדרשים פתרונות מורכבים יותר, לרבות ניתוחים שונים. בחירת הפתרון בכל נקודת זמן חייבת להתבסס על אבחון עדכני שבוצע באופן מקצועי.
עדשות מגע רכות / משקפיים
בשלב הראשוני של המחלה אין צורך בפתרון מיוחד – עדשות מגע רכות או משקפיים יספקו את התיקון האופטי הדרוש. כשבוחרים עדשות לקרטוקונוס חשוב להקפיד על מרשם מדויק, וזאת מפני שגם מידת קוצר הראייה וגם הצילינדר משתנים ואפילו בקצב מהיר בתקופות מסוימות. בהתאם נדרשת ערנות מצד החולה ותשומת לב למצב הראייה – אם גם עם המשקפיים או עדשות המגע הראייה לא חדה מספיק, ייתכן שהגיע הצורך להתקדם לעדשות מגע קשות ובכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת מקצועית של אופטומטריסטית מנוסה.
עדשות מגע קשות
מאחר שהעדשה קשה היא לא מקבלת את צורתה של הקרנית, ולכן העיוות של הקרנית למעשה מתבטל. עדשות מגע קשות לקרטוקונוס כוללות קימורים ייחודיים בהתאמה מלאה למצב העדכני של העין. חשוב להדגיש כי כיום עדשות המגע הקשות נוחות יותר להרכבה בהשוואה לעבר, ובפרט אם מקפידים לרכוש מוצר איכותי. אם בכל זאת ישנה אי נוחות שמונעת שימוש בפתרון זה, ניתן להיעזר בסוגים אחרים של עדשות מגע – עדשות היברידיות או עדשות פיגיבק.
עדשות היברידיות / עדשות פיגיבק (PiggyBack)
שני סוגי עדשות מגע לקרטוקונוס עם מכנה משותף: בשניהם יש שילוב של עדשות קשות ורכות. העדשות ההיברידיות בנויות כך שהמרכז שלהן קשיח ומספק תיקון אופטי אופטימלי ואילו ההיקף רך ובזכותו ההרכבה נוחה גם במשך שעות רבות מדי יום. מאפיין נוסף של עדשות מגע היברידיות הוא עבירות גבוהה לחמצן בחלק המרכזי שלהן.
עדשות פיגיבק בנויות במתכונת של עדשה על עדשה. על הקרנית עצמה מולבש החלק הרך שעשוי מסיליקון הידרוג’ל ומבטיח נוחות, ועל גבי העדשה הרכה מורכבת עוד עדשה, קשה, והיא מאפשרת לתקן גם פגם משמעותי בראייה במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית.
עדשות ROSE K
פתרון מתאים למקרי קרטוקונוס ספציפיים שבהם ישנה קמירות גבוהה במיוחד בחלק התחתון של קרנית העין. כשזה המצב, נדרש תכנון גיאומטרי מורכב מאוד על-מנת שהעדשה תתאים לקרנית ויתקבל התיקון הרצוי לראייה.
עדשות סקלרליות
עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מגע בקוטר גדול מהרגיל. בזכות הגודל הן מונחות על שכבת לובן העין שמעל לקרנית (שכבה שנקראת סקלרה, ולכן העדשות נקראות סקלרליות). כתוצאה מכך העדשות לא מונחות על הקרניות ולכן זהו פתרון מתאים לקרטוקונוס ואפילו למקרים מתקדמים יחסית. גם אחרי ניתוח השתלת קרנית ייתכן צורך בסוג זה של עדשות. מאפיין נוסף של עדשות מגע סקלרליות הוא שבמהלך התקנתן בעין מוסיפים נוזל לחלל שביניהן לבין הקרנית – נוזל שמונע יובש בעין.
קרוס לינקינג
קרוס לינקינג הוא טיפול בקרטוקונוס שמטרתו להאט את קצב התפתחות המחלה. זוהי שיטה חדשנית שמיושמת בשלב הביניים של הקרטוקונוס ובלא מעט מקרים מצליח למנוע הגעה לשלב המתקדם ובכך חוסך לחולה ניתוח.
מהות הטיפול, שמבוצע ע”י רופא עיניים מיומן בלבד, היא יצירת קשרים חדשים בין סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית (בשכבת הסטרומה). הקשרים הביו-כימיים שנוצרים במהלך הטיפול מקשיחים את הקרנית ומייצבים אותה כך שהתפתחות המחלה נבלמת או לכל הפחות מואטת במידה ניכרת.
כדי ליצור קשרים ביו-כימיים בין סיבי הקולגן מסיר רופא העיניים את שכבת האפיתל (השכבה החיצונית ביותר של הקרנית) ומזליף לעין טיפות שמכילות ריבופלבין (ויטמין B2). בשלב הבא הוא מקרין קרני UV (אור אולטרה סגול) על הקרנית ובזמן זה ממשיך להזליף את הוויטמין הנ”ל. האור האולטרה סגול מפעיל את הריבופלבין ובכך מתניע את התהליך הביו-כימי שבסופו הקרנית הופכת לחזקה יותר ומפסיקה להתעוות.
הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית. לאחר השלמת הפעולות הנ”ל מונחת על העין עדשה טיפולית עד להיווצרות שכבת אפיתל חדשה. בימים הראשונים ייתכנו אי נוחות מסוימת וכאב קל, אולם ככלל ההחלמה פשוטה יחסית. במרבית המקרים טיפול קרוס לינקינג מבוצע בגיל צעיר – סוף גיל ההתבגרות או בשנות ה-20.
השתלת טבעות
עוד טיפול בקרטוקונוס שנועד לעכב את התפתחות המחלה הוא השתלת טבעות. ניתוח זה מאפשר להמשיך ולהיעזר באחד הסוגים של עדשות מגע לקרטוקונוס מבלי להזדקק לניתוח השתלת קרנית שהוא הליך כירורגי מורכב הרבה יותר ועל כן גם מחייב החלמה ממושכת.
הטבעות שאותן משתיל רופא עיניים, כמובן בעל ניסיון בתחום ספציפי זה, הן שני חצאי עיגולים שעשויים מחומר קשיח. לצורך השתלתן יוצר המנתח שתי תעלות בצידי הקרנית, בחלק ההיקפי שלה, לרוב באמצעות לייזר. הנחת הטבעות מובילה להשטחה מסוימת של הקרנית ולתיקון אופטי. משך הניתוח הוא כ-15 דקות, והוא מתבצע בכל אחת מהעיניים בנפרד בהפרש של מספר ימים.
השתלת קרנית
ניתוח מורכב אבל כזה שזוכה לאחוזי הצלחה גבוהים כשהוא מופקד בידיים מיומנות. בנוסף, סיכויי הדחייה של האיבר המושתל נמוכים מאוד וזאת משום שאין כלי דם בקרנית.
יש שתי דרכים להשתיל קרנית: שיטה אחת היא השתלה מלאה של כל 5 השכבות של הקרנית וליתר דיוק של החלק המרכזי בקרנית (שנלקחת מאדם שהלך לעולמו אשר הביע נכונות לתרום איברים). בשיטה השנייה מושתלות רק חלק מהשכבות של הקרנית, ובפרט נשארות שכבות האנדותל והדסמט של החולה בקרטוקונוס.
שני סוגי הניתוחים מחייבים החלמה ממושכת יחסית. לאחר הניתוח נמשך השימוש בעדשות לקרטוקונוס. בשל הצורך להתאים אותן באופן מושלם לקרניות המושתלות חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסטית עם בקיאות מקצועית ספציפית וניסיון עשיר במתן שירות זה לבעלי ובעלות קרטוקונוס מתקדם.
שאלות ותשובות בנושא קרטוקונוס
כמה נפוצה מחלת הקרטוקונוס?
מחלת הקרטוקונוס נמצאת אצל %2 באוכלוסיה. שיעור המחלה גבוה פי 11 ביחס למדינות מערביות. המחלה נפוצה באזור הים התיכון . תוקפת בעיקר צעירים בגילאי 21 משני המינים. מתמשכת ומחמירה עד שהיא מגיעה להתייצבות לקראת גיל 40.
כיצד ניתן לזהות את מחלת הקרטוקונוס?
האבחון של מחלת הקרטוקונוס נעשה על ידי שילוב של מספר בדיקות וירידה גוברת בחדות העיניים. עליה בצילינדר, מציאת רפלקס מוזר בצורת מספריים במהלך בדיקה של האופטומטריסט, מיפוי ממוחשב של הקרנית במיוחד מיפוי אחורי יאבחן את המחלה לפני הופעת הסימנים.
מה עוצר את מחלת הקרטוקונוס?
קשרי צילוב (קרוס לינקינג) היא שיטת טיפול שמחזקת את הקרנית ובכך עוצרת את התקדמות המחלה. הטיפול הוא ניתוח שעל ידי חיזוק והקשחת רקמת הקרנית ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה וכדאי לבצע את זה בתחילה שבה מופיעה המחלה.
אם אפשר לחיות חיים איכותיים עם מחלת הקרטוקונוס?
כן, באמצעות עדשות מגע מיניסקלרליות או סקלראליות הנותנות מענה לראיה לנוחות וליובש של המחלה נוכל לחיות ”חיים טובים ”עם המחלה.
האם אפשר להרכיב עדשות מגע סקלרליות כל היום?
בוודאי, העדשות המגע הסקלרליות נוחות מאד ובתוכם יש נוזל שנותן רטיבות לעין במהלך שעות היום.
כל כמה זמן מומלץ להחליף את העדשות מגע הסקלרליות?
ממוצע אורח חיים של העדשות המגע הסקלרליות שנתיים. מומלץ פעם בשנה ללכת לרופא עיניים ולאופטומטריסט למעקב.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
הראייה היא אחת היכולות החשובות ביותר לכל אדם. כשיש מחלה שגורמת ללקות ראייה, השאלה הראשונה שעולה היא מהם התסמינים שלה בעצם. חשוב לדעת שבמקרה של קרטוקנוס תסמינים שונים יכולים להופיע, ויש הבדלים בין החולים במחלה (הנפוצה למדי – השכיחות שלה היא 1:2,000). יש כמובן גם מכנה משותף, ובעמוד זה תמצאו מידע מפורט אודות הסימפטומים, השפעתם על חיי היומיום וגם הדרכים להתמודד עם הפגיעה בראייה.
קרטוקונוס תסמינים שחשוב להכיר
הסימפטום הבולט ביותר הוא פגיעה הולכת ומחמירה בחדות הראייה. בפרט באה לידי ביטוי פגיעה זו בקושי להבחין באובייקטים קטנים ומרוחקים מהעין, ולכן יש גם מקרים שבהם האבחון הראשוני הוא קוצר ראייה – אבחון שגוי כמובן.
תסמין שני שקיים אצל רבים מבין בעלי ובעלות קרטוקונוס הוא הופעה של הילות סביב אובייקטים בוהקים או מקורות אור. עוד סימפטום הוא קושי להבחין בין גוונים שונים וצבעים, וכמו כן תיתכן הופעת כתמים באזורים שונים של שדה הראייה (מעין צלליות).
כשהמחלה בשלבים מתקדמים – ובהקשר זה חשוב להדגיש שנכון לעכשיו אין תרופה לקרטוקונוס והיא מתאפיינת בהחמרה הדרגתית – ניתן גם לראות פיזית את הקימור בקרנית, כלומר את הפיכתה מכדור לחרוט.
אילו תסמינים יש במקרים של קרטוקונוס בעין אחת?
כשיש רק בעין אחת קרטוקונוס תסמינים נוספים אפשריים הם ירידה באיכות ראיית העומק, כלומר הראייה בתלת מימד, וכן ראייה מטושטשת. קרטוקונוס בעין אחת בלבד, או מצב שבו יש הבדל בלתי מבוטל במידת החומרה של המחלה בין שתי העיניים – כלומר אחת הקרניות היא בעלת צורת חרוט מובהקת יותר בהשוואה לשנייה – הם תופעות נפוצות יחסית.
איך משפיעים תסמיני הקרטוקונוס על שגרת היומיום?
הפגיעה בחדות הראייה, הופעת ההילות סביב מקורות האור, הצלליות והתסמינים הנוספים מייצרים באופן טבעי הפרעות שונות לשגרת היומיום. בין השאר ישנו קושי לקרוא, קושי לנהוג וגם הראייה בשעות הלילה הופכת לפחות ופחות טובה. מאחר שהקרטוקונוס מתאפיינת כאמור בהחמרה הדרגתית, כל הקשיים הנ”ל עלולים להחמיר ולייצר פגיעה משמעותית בשגרת היומיום.
ככל שהאבחון המקצועי – כלומר הידיעה שאכן מדובר בקרטוקונוס ולא בקוצר ראייה למשל – מוקדם יותר, כך ניתן למצוא את המענה הטוב ביותר ללקויות, ולשפר את איכות החיים.
התמודדות עם תסמיני המחלה
לחולי קרטוקונוס תסמינים רבים שמחייבים מציאת פתרונות. בשלבים הראשוניים של המחלה הפתרון הוא פשוט עדשות מגע – ובעצם לא כל-כך פשוט משום שבדרך כלל נדרשות עדשות מגע לקרטוקונוס. בין האפשרויות: עדשות מגע סקלרליות (עדשות בעלות קוטר גדול מהרגיל שמונחות על לובן העין במקום על הקרנית), עדשות היברידיות (שכוללות מרכז קשיח והיקף רך), עדשות פיגיבק (עדשה קשה שמונחת על העין ומעליה עדשה רכה) וגם עדשות מגע קשות נושמות עשויות להתאים.
כשהמחלה מחמירה והתסמינים הופכים לנוכחים יותר, ייתכן שההמלצה תהיה על מעבר טיפול חדשני בשם קרוס לינקינג. טיפול זה מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ונועד להאט את קצב ההתקדמות של המחלה. במקרים חמורים ייתכן צורך בניתוח – האפשרויות הן השתלת טבעות או השתלת קרנית. לאחר הניתוח נמשך השימוש בעדשות מגע, וחשוב במיוחד להגיע לאופטומטריסטית מוסמכת לצורך התאמה מושלמת שלהן.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת לעיוות בצורת הקרנית, וכתוצאה מכך לפגיעה בראייה. בדרך כלל בשלב הראשוני שלה רק עין אחת נפגעת, אם כי ב-50% מהמקרים גם בעין השנייה תתפרץ המחלה – בטווח של כ-15 שנים. בעמוד זה תמצאו מידע על קרטוקונוס בעין אחת: מהם הגורמים למחלה, מהם התסמינים שלה, כיצד מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה.
מהם הגורמים להיווצרות המחלה?
ככל הידוע כיום, קרטוקונוס הינה מחלה גנטית. עדיין לא ברור מדוע ישנם מקרים רבים שבהם היא באה לידי ביטוי קודם כל בעין אחת ורק לאחר פרק זמן מסוים, שעשוי להיות גם מספר שנים, היא פוגעת גם בעין השנייה. המדע גם עדיין לא מצא את הגן הספציפי, ועדיין לא ברור לחלוטין האופן שבו הוא משפיע על קרנית העין וגורם לה להתעוות – מצורה של כיפה לצורה של חרוט. כן ידוע שההיחלשות של הקשרים בין תאי קולגן בתוך הקרנית היא אחד הגורמים.
עוד כדאי לדעת שגם דלקת אלרגית בעין ושפשוף מתמיד שלה עלולים לגרום לקרטוקונוס, כשגם במקרה כזה ייתכן שהמחלה תופיע רק בעין אחת.
הסימפטומים הבולטים של קרטוקונוס
העיוות בצורת הקרנית גורם לקרני האור להישבר במיקום לא נכון. בהתאם הקרטוקונוס גורמת לקושי בראייה, ובפרט טשטוש של התמונה המתקבלת בעין. כמו כן האדם עלול לפספס עצמים קטנים ורחוקים בגלל הירידה בחדות הראייה. סימפטום נוסף הוא הופעת צלליות כשהתמונה מתאפיינת בניגודיות או הילות כשיש מקורות של אור.
קרטוקונוס בעין אחת פוגע גם ביכולת לראות בתלת מימד באופן חד וברור, וזאת בגלל ההבדלים המשמעותיים בין שתי הקרניות בשתי העיניים.
איך מאבחנים קרטוקונוס בעין אחת או בשתי העיניים
בנוסף לתלונות על הסימפטומים הנ”ל, ישנה עוד אינדיקציה לקיומה של המחלה: גידול מתמשך במספר של המשקפיים, ועוד יותר מכך עלייה בקצב מהיר במידת החומרה של האסטיגמציה (כלומר הצילינדר).
על-מנת לוודא שזו אכן האבחנה הנכונה, ובנוסף להבין האם מדובר על קרטוקונוס בעין אחת או בשתיהן, מתבצעות בדיקות עיניים רלוונטיות – הראשונה שבהן היא מיפוי קרנית, בדיקה שבאמצעותה ניתן לדעת מהו עובי הקרנית, מהי מידת העקמומיות של החרוט ומהי העוצמה המקסימלית של העדשה. עוד בדיקה אפשרית היא פכימטריה – מדידת עובי קרנית העין בכל נקודה באמצעות אולטרסאונד.
בהתאם תהליך האבחון והטיפול במחלה מתחיל בביקור אצל אופטומטריסט מיומן (או אופטומטריסטית מיומנת, כמובן) – רצוי כאלה בעלי ניסיון ספציפי בקרטוקונוס. מאחר שמדובר במחלה גנטית, ההמלצה לכל מי שבמשפחתו יש אנשים בעלי קרטוקונוס היא להקפיד על שגרת מעקב החל מאמצע העשור השני לחיים (קרטוקונוס מתפרצת במרבית המקרים בין גיל 15 ל-35).
טיפול בקרטוקונוס בעין אחת
בשלבים הראשונים של מחלת קרטוקונוס, גם עדשות מגע “רגילות” מספקות את התיקון האופטי הדרוש לעין שהקרנית בה נפגעה. ככל שהפגיעה מחמירה, כלומר הקרנית מאבדת מהסימטריות שלה והופכת ליותר ויותר חרוטית, כך נדרשים פתרונות אחרים – עדשות מגע ייעודיות, ובהמשך ייתכן גם צורך בניתוח השתלת טבעות ו/או השתלת קרנית.
התאמת עדשות המגע למצב המורכב חייבת להיות מדויקת לחלוטין. בהתאם חשוב מאוד להפקיד את המלאכה אך ורק בידיים של אופטומטריסטים בעלי בקיאות ספציפית בקרטוקונוס.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. כיצד ניתן לעצור בזמן את הידרדרותה?
קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבה קרנית העין מתעוותת – הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת נעשית חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה, בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורתה או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.
מהם שלבי התפתחות המחלה?
לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. היא לא בהכרח תופיע או תתקדם באותו הקצב בשתי העיניים. כאשר היא בשלב ההתחלתי ניתן להשפיע היטב על התפתחותה. ככל שמאבחנים אותה ומטפלים בה בשלב מוקדם יותר, בטרם נוצר עיוות משמעותי בצורת הקרנית, כך מגבירים משמעותית את הסיכוי להצלחת הטיפול ולשימור הראייה.
התפתחות קרטוקונוס – השלב ההתחלתי
שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה (צילינדר) – ליקוי ראייה אופטי עקב צורה אסימטרית של הקרנית – קלה עד בינונית. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד. אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום בין השאר לטשטוש ראייה, כאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה, והידרדרות בראייה.
הטיפול העיקרי בשלב ההתחלתי הוא Cross Linking (צילוב), אשר מאט את התפתחות המחלה ואף עשוי לעצור את התקדמותה (ומוריד משמעותית את הסיכוי להשתלת קרנית בהמשך). בקרנית בריאה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). ה- Cross Linking מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה, שומר על צורתה ומשנה דרמטית את מהלך המחלה.
הטיפול מתבצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית בלבד (טיפות). בתחילתו מוסרת השכבה החיצונית של הקרנית (תאי האפיתל), ולאחר מכן מטפטפים על הקרנית טיפות ויטמין B2 במשך חצי שעה ומקרינים באור אולטרה-סגול במשך עשר דקות. קרני האור משרות תגובה בוויטמין שגורמת לתהליך הכימי בקרנית שמביא לחיזוקה.
לרוב הטיפול מוצע למטופלים עם תסמינים שמעידים על התקדמות המחלה (כגון ירידה בחדות הראייה) או למטופלים צעירים מאוד, בעלי סיכון גבוה להתקדמות זו (המחלה דינמית אצל צעירים ונעשית סטטית מגיל 40). מטופלים עם אסטיגמציה קלה יכולים לעבור Cross Linking חלקי. לאחר שהטיפול מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את חדות הראייה באמצעות עדשות מגע.
התפתחות קרטוקונוס – שלב הביניים
שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה גבוהה ובין השאר מתבטא בטשטוש ראייה בכל המרחקים וסנוור. קשה יותר להשיג חדות ראייה טובה עם עדשות מגע רגילות וניתן לטפל ב-Cross Linking ובעדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס, למשל עדשות מגע סקלרליות – בעלות קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות; או עדשות מגע היברידיות – שמקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את קימורה. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות.
התפתחות קרטוקונוס – השלב המתקדם
בשלב זה רמת האסטיגמציה בקרנית גבוהה מאוד ומתפתח עיוות משמעותי בראייה. לעתים רקמותיה של הקרנית אף נהרסות ומתפתחות בה הצטלקויות, בצקת ועכירות – מצב שמצריך ניתוח השתלת קרנית (כ-25% מחולי הקרטוקונוס מגיעים אליו).
בעת הצורך ניתן גם לפנות לטיפול פולשני יותר כמו השתלת טבעות – קשתות קטנות עשויות חומר פלסטי שקוף, שמונחות במרכז האופטי של הקרנית, מותחות אותה וכך משטיחות אותה. לאחר השתלתן עדיין תידרש התאמת עדשות מגע, ואם הראייה משתנה במשך הזמן ניתן להסירן (טיפול הפיך).
ניתן להבין אם כן כי קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה וקיימים כיום טיפולים מגוונים ויעילים לכל אחד משלביה. הצלחתם במניעת התקדמותה ובשימור הראייה תלויה בעיקר בגילוי המחלה בשלב מוקדם. לכן, אם ידועים גורמי סיכון למחלה (כגון סיפור משפחתי של קרטוקונוס; גנטיקה היא הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה) או שמופיעים תסמינים מחשידים (כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה) – יש לגשת לאבחון אצל רופא עיניים או אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית ועלולה להוביל לקוצר ראייה. מי נמצא בסיכון, וכיצד אבחון מוקדם יכול למנוע את הידרדרות המחלה?
קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.
אחת המחלות שבהן הקרנית מתעוותת היא קרטוקונוס – היא הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, היא הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (כגון דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).
בתחילה המחלה יכולה להיות לא מורגשת (ללא תסמינים), אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם), יובש וגירוד של העיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.
כיצד מאבחנים?
קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית. ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר, שכדאי לבצעו עוד לפני שמופיעים תסמינים אם נמצאים בסיכון למחלה, הוא מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) אחורי של הקרנית.
במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה. מדובר באמצעי הדמיה שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים; הוא מצלם את הקרנית ובונה מפה טופוגרפית של פניה אשר מראה במדויק, באמצעות סולם צבעים, את קמירות הקרנית בכל נקודה. אזורים שבהם הקרנית קמורה יותר מסומנים בצבע כתום ואדום, ואזורים שבהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבע כחול וירוק. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן גם הצבע יהיה אחיד. ערכי הקמירות מיוצגים במספר (דיופטר/ D – יחידת מידה לעוצמה אופטית).
מדובר בבדיקה מהירה, קלה ולא פולשנית – הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק ובתוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים (שעוקבים אחר צורת הקרנית וערכי הקמירות שמופיעים על המפה). כך ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהחליט על הטיפול המתאים.
כיצד מטפלים?
קרוס-לינקינג
אבחון מוקדם של קרטוקונוס יכול להוביל לטיפולים שמרניים וכך למנוע את התקדמותה והחמרתה. בשלבי המחלה המתקדמים – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית. אחד הטיפולים השמרניים העיקריים הוא קרוס-לינקינג (צילוב). בקרנית תקינה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.
עדשות מגע סקלרליות
לאחר שהקרוס-לינקינג מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. לעדשות אלו קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות. אין להשתמש בעדשות מגע רגילות אם אובחנה קרטוקונוס מכיוון שהן נצמדות לקרנית, וכאשר המבנה שלה אינו תקין, היצמדות זו עלולה להזיק לה, ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה.
כיוון שעדשות מגע סקלרליות מיועדות לבעלי קרנית עם מבנה גיאומטרי מורכב, הן חייבות להיות מותאמות אישית. כדי ליצור התאמה שכזאת צריכה להתבצע בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) – סריקה שמדגימה את המבנה הפנימי של העין ויכולה למפות במדויק את הקרנית ולספק הדמיה אופטית של שכבותיה. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שבה קרן לייזר בעוצמה נמוכה (קרינת גלי אור) נשלחת אל העין ויוצרת תמונות חתך רוחביות של הקרנית (ורכיבים נוספים בעין) ברזולוציה ובדרגת דיוק גבוהות ביותר (ברמת 7-5 מיקרונים).
הסריקה מתבצעת בישיבה, אינה כואבת ואינה פולשנית וכוללת הזלפת טיפות להרחבת אישונים. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית מכשיר ה-OCT ומתמקד בנקודת אור מרכזית. קרני האור שבמכשיר סורקות את שתי העיניים אך לא באות עמן במגע.
למה כדאי לפנות לאופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה?
אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה יקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון מדויק של קרטוקונוס ולהתאמת עדשות מגע סקלרליות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.
ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה. היא מבצעת מיפוי קרנית במכשיר מתקדם ביותר (Visionix 130) אשר מודד את פני הקרנית הקדמית והאחורית. חישוביו מדויקים ביותר והוא יכול למדוד את עובי הקרנית בכל נקודה וכך לזהות קרטוקונוס בכל שלב שלה. לקוח שאובחן במחלה נשלח על ידי פרוכטר לטיפול קרוס-לינקינג. בהמשך היא בודקת אותו במכשיר OCT מהמתקדמים בעולם (Optopol), בעל רזולוציה גבוהה ביותר, וכך מתאימה לו עדשות מגע סקלרליות. עדשות המגע הסקלרליות שהיא משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit ו-Zenlens. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים, נוחות מאוד להרכבה, מתאימות לשימוש ממושך, ומספקות משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
גם בעידן המודרני, עידן המדע והמידע, אין עדיין תשובות לכל השאלות. אחת מהשאלות שנותרו ללא מענה היא מחלת הקרטוקונוס – מחלת עיניים שבה עובי הקרנית הופך לדק יותר ויותר, ויוצר לקרנית צורת קונוס במקום צורת כיפה. התוצאה: ירידה משמעותית בראייה, שיכולה אף להידרדר עד לעיוורון.
השערות רבות הועלו באשר לסיבה שבגינה נוצרת מחלת הקרטוקונוס. מחקרים מסוימים מצביעים על גורמים מולדים, כלומר גנטיקה העוברת בתורשה וגורמת להיווצרות המחלה. מחקרים אחרים מצביעים על גורמים נרכשים כמו דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות בעיניים, שפשוף עיניים מוגבר ועוד.
גם דרכי הטיפול בקרטוקונוס רבות ומשתנות: משקפי ראייה, עדשות מגע, השתלת טבעת בקרנית, טיפול קרוסלינקינג ואף השתלת קרנית.
המומחיות הנדרשת בטיפול בקרטוקונוס היא להתאים את הטיפול הנכון לאדם המתאים, שכן כל קרטוקונוס מאופיין באופן קצת שונה. כמי שמתמחה שנים רבות בטיפול במצבים מורכבים של קרטוקונוס, אני נתקלת מדי יום במטופלים הסובלים מהמחלה וסבורים שאין פתרון למצבם. אני יכולה לומר בביטחון רב: עם טיפול מדויק וחכם – ניתן למצוא פתרון כמעט לכל קרטוקונוס. הנה שלושה מקרים שימחישו זאת.
התאמת עדשות לקרטוקונוס לאחר שתי השתלות קרנית
א’, בן 55, חולה בקרטוקונוס, עבר שתי השתלות קרנית. למרבה הצער, גם לאחר ההשתלה השנייה הוא נאלץ להרכיב עדשות מגע, שהציקו לו מאוד.
“העדשות דקרו לי בעין, היו מתחילות לשרוף בזמנים לא צפויים וגם נפלו כמה פעמים ביום ולך תמצא אותן על השטיח של האוטו”, מספר א’. לאחר שעבר כמה החלפות כושלות של סוגי עדשות הוא החליט לוותר: “זה נשמע לי קטנוני להמשיך להתלונן על חוסר נוחות כשלמעשה קיבלתי את העיניים שלי בחזרה”, הוא נזכר בחיוך.
לבסוף, מיואש ומדוכדך, הגיע אליי א’ למרפאה. לאחר שהרגעתי אותו, התחלתי סדרת בדיקות שכללו מיפוי מדויק של הקרנית ולקיחת מידות בהתאם. הבנתי שעדשות היברידיות, עם מרכז קשיח ושוליים רכים, יתאימו למבנה העין של א’: הן ייצמדו טוב יותר לעין, ובנוסף יציקו פחות.
אני שומרת עד היום על קשר עם א’, שמדווח לי שהכאבים בעיניים פסקו לחלוטין ושהעדשות כבר לא נופלות אלא נצמדות היטב לעין. הבדיקות מראות על ראייה 6/6.
קרטוקונוס בגיל צעיר: לפעמים צריכים עדשות קשות
י’, צעיר בן 25, מעולם לא הרכיב משקפיים. יום אחד חלה הידרדרות פתאומית בראייתו והוא אובחן כחולה קרטוקונוס.
כאשר המחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים שלה, טיפול קרוסלינקינג (ייצוב רקמת הקרנית) יכול לעצור את המחלה – וכך אכן קרה. עתה כל מה שנותר הוא להתאים עדשות מגע שיתקנו את הנזק שכבר נעשה.
הרופא המטפל הפנה את י’ אליי, ואני זוכרת שהוא הגיע אליי לחוץ מאוד וחסר סבלנות. הוא חשש שלעולם לא יחזור לראות 6/6. לאחר בדיקה מעמיקה וגם שיחת היכרות עם המטופל, החלטתי להתאים לו עדשות קשות. המשמעות היא שההסתגלות בתחילה מעט יותר קשה ולעין לוקח זמן להתרגל לעדשה. אולם בשל אילוצים טכניים של קוטר הקרנית ובעיקר בשל היות המטופל ללא עבר של הרכבת עדשות מגע, דווקא עדשות קשות, שהן קלות להרכבה ולהוצאה, נראו לי המתאימות ביותר. אחד הדברים שחשוב לזכור הוא שהתאמת עדשות מגע היא לא רק עניין מדעי ורפואי, אלא עניין אנושי.
כיום י’ מרכיב את העדשות בקלות, רואה 6/6, ובעיקר: הרבה יותר רגוע.
קרטוקונוס ויובש כרוני בעיניים
מכירים את התחושה של יובש פתאומי בעיניים? העיניים צורבות, קשה למצמץ וחשים צריבה קשה כשפותחים את העין.
מ’, בן 35, חולה קרטוקונוס, הסתובב עם התחושה המאוד לא נעימה הזו במשך 5 שנים תמימות.
מלבד חוסר הנעימות, היובש הכרוני בעיניים גרם למ’ להפרעות בהרכבת עדשות מגע באופן סדיר. בחלקים ניכרים ביום הוא פשוט עצם את העיניים והעדיף לא לראות ולא לסבול. לאחר כמה שנים של סבל, פגש מ’ חבר, גם הוא חולה קרטוקונוס, שהפנה אותו אליי.
לאחר שיחה עם מ’ התברר שהוא כלל לא חשב שהבעיה שלו ניתנת לפתרון. אולם העובדות הן שיש הרבה מאוד סוגי עדשות, של הרבה מאוד יצרנים, ולעתים שינוי קל בסוג או מבנה העדשה הוא הפתרון למצב. במקרה של מ’ היה לי ברור שעדשות סקלרליות של החברה הקנדית “blanshard” יפתרו את בעיית היובש. המדובר בעדשות בעלות קוטר גדול, המכסות גם את החלק הלבן בעין, הסקלרה, ומכאן שמן. בנוסף, מכילות העדשות בתוכן נוזל המגן על העין מפני יובש.
החיסרון של עדשות אלה הוא שמעט קשה יותר להרכיב אותן, ויש להיעזר במכשיר ייעודי לשם כך. אך לאחר ההרכבה – בעיות היובש ייפתרו לחלוטין.
ואכן, הבעיה שמ’ חשב שהיא בלתי פתירה, התגלתה כפשוטה לפתרון אם מכירים את סוגי העדשות ומתאימים אותן למצב הרפואי הקונקרטי והייחודי של כל מטופל.
סיכום: יש קרטוקונוס? יש פתרונות
הרבה מהאנשים שמאובחנים עם קרטוקונוס נוטים להתקבע על הפתרון הראשוני שהוצע להם, גם אם זה אינו אופטימלי ויוצר בעיות. התוצאה היא שמטופלים רבים סובלים מעיניים שורפות, מראייה לא תקינה או מעדשות מציקות ונופלות.
המסר שלי הוא שלכולם מגיע איכות חיים. אז אל תאבדו תקווה. אנחנו אולי עדיין לא יודעים הכול על קרטוקונוס, אך יודעים מספיק כדי למצוא פתרונות כמעט לכל מצב.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
מחלת PMD היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית הבאה לידי ביטוי בדלדול איטי של הקרנית. ככל ששכבת הקרנית מתדלדלת, ישנה התדרדרות בראייה. ניתן לראות את התדלדלות הקרנית בשני צדדיה עד שבמצב מתקדם היא מקבלת צורה המזכירה פרפר.
זה קורה כמעט לכולנו סביב גיל 40: מתחיל תהליך של הזדקנות העין. קוראים לזה פרסביופיה ומדובר בתהליך שבו עדשת העין מאבדת מן הגמישות שלה ומיכולת ההתאמה שלה לטווחי ראייה משתנים.
מה תרגישו? תחילה תחושו שבמעבר בין מרחקים יש צורך בהתמקדות מחדש האורכת כמה שניות. מאוחר יותר כבר יהיה ברור הצורך במשקפיים נפרדים לקרוב ולרחוק או במשקפי או בעדשות מגע מולטיפוקל, שבהם כוללת העדשה אזורים נפרדים המתאימים למרחקים השונים. עם זאת, עדשות מולטיפוקל סטנדרטיות יכולות לפגום באיכות הראייה ובנוחות, במיוחד לסובלים מבעיות אלה:
קרטוקונוס: מחלת עיניים אשר חלק מהסימפטומים שלה הם מבנה לא אחיד של הקרנית ויובש קבוע בעין, שלעיתים אינו ניתן לטיפול באמצעות חומרי לחות רגילים.
גדילת ריסים פנימה (טריכיאזיס)
בעיה בשבירת קרני האור בעין – אמטרופיה
צילינדר, המהווה גם הוא גורם נוסף היוצר חוסר נוחות או טשטוש בראייה
לאחר פגיעה כלשהי בעין, בין אם מגורם פיזי ובין אם מגורם כימי שיצר נזק לעין
במצב של הפרש גדול במספר בין שתי העיניים (אנאיזומטרופיה)
לעושים ספורט באופן קבוע ובאינטנסיביות רבה, ובמיוחד לחובבי ספורט אקסטרים
הפתרון למצבים אלה הוא עדשות מולטיפוקל סקלרליות.
מהן עדשות מגע סקלרליות?
עדשות מגע סקלרליות הן עדשות קשות נושמות אשר מתאימות במיוחד לסובלים מיובש קבוע בעין ומתאימות לשימוש גם לאחר ניתוח קרנית.
בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, אשר מונחות על הקרנית, שולי העדשות הסקלרליות מונחות על אזור הסקלרה (הלובן של העין) והלחמית. קוטרה של העדשה גדול מזה של עדשות רגילות, ובנוסף אלה עדשות נושמות המעבירות חמצן לעין בכמות גדולה. הריחוק של העדשה מן העין אף מאפשר שכבה קבועה ומשמעותית של לחות, אשר הופכת את הרכבת העדשה ונוכחותה הקבועה בעין לנוחה יותר.
מהם היתרונות של עדשות מגע סקלרליות למולטיפוקל?
בעדשות מולטיפוקל קיימים באופן מיוחד מורכבות רבה וצורך בהתאמה מדויקת של העדשה לעין. עדשות סקלרליות למולטיפוקל נותנות מענה לראייה חדה מכל המרחקים לאורך זמן, ללא שינויים בחדות הראייה כפי שקורה עם עדשות רכות, במיוחד כשישנה התייבשות של העין, אלא בדומה לאיכות הראייה שמספקות עדשות קשות. היתרון שלהן על פני עדשות קשות רגילות הוא גם בנוחות שלהן, הדומה יותר לנוחות שמספקות עדשות רכות.
כיצד נוצרות איכות ראייה ונוחות אופטימליות?
למרות שהעדשה קשה, הנחת העדשה על הסקלרה ולא על הקרנית נותנת לה יתרון משמעותי בנוחות על פני עדשות קשות רגילות. שכבת הלחות שישנה באופן תמידי בעין ויוצרת הפרדה בין העדשה לקרנית נותנת מענה מצוין לסובלים מיובש.
קוטר העדשה ואופן הנחתה בעין יוצרים סביבה בריאה בעין, מפחיתים אדמומיות ומונעים תחושה לא נוחה או היווצרות דלקת. הראייה החדה קיימת לאורך כל שעות היום, גם כשנמצאים בפעילות שעלולה לגרום ליובש מוגבר בעין כמו פעילות ספורטיבית. העדשה הסקלרלית אינה מתייבשת כפי שקורה לעדשות רכות, במיוחד בקרב הסובלים מבעיה של יובש בעין, התייבשות אשר גם גורמת לחוסר נוחות בעין וגם מורידה את איכות הראייה.
האם עדשות סקלרליות למולטיפוקל הן לטווח ארוך או קצר?
עדשות סקלרליות למולטיפוקל מיועדות לתקופה של עד שנתיים. הדבר תלוי בשמירה על העדשות או בשינויים המחייבים התאמה מחדש, כמו שינוי במספר או שינויים בקרנית.
לסיכום, היום כבר לא צריך לבחור בין איכות לנוחות:
עדשות מולטיפוקל סקלרליות מאפשרות לכם לקבל את המענה האופטימלי לנתוני הראייה שלכם, כולל ראייה למרחקים השונים ותיקון צילינדר, שמירה על ראייה חדה לאורך כל היום ללא שינויים והיעלמות מוחלטת של ראייה מעורפלת. כל זאת, בנוחות מקסימלית ומבלי להרגיש כלל שהעדשות נמצאות בעיניים שלכם.
לא בטוחים כיצד להתאים עדשות סקלרליות למולטיפוקל? צרו איתי קשר ואסייע.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
