כאשר הראייה הופכת למטושטשת, הנטייה הטבעית וההגיונית ביותר היא לגשת לבדיקה ולהחליף את עדשות המשקפיים. אולם, צילינדר שמשתנה וגדל משמעותית מבדיקה לבדיקה, במיוחד אצל צעירים, אינו תופעה שגרתית. פעמים רבות זהו האיתות הראשוני והשקט ביותר של התעוותות הקרנית, והוא מחייב ביצוע מיפוי ביומטרי (טופוגרפיה) כדי לאמת או לשלול קרטוקונוס, הרבה לפני שמופיעה ירידה דרסטית בחדות הראייה.

לאורך שנות עבודתי בקליניקה, אחד המשפטים שאני שומעת הכי הרבה מצעירים ומבוגרים שמגיעים לאבחון הוא: “המספר שלי פשוט לא עוצר, אני מחליף משקפיים כל חצי שנה”. התסכול הזה מובן לחלוטין. קשה להבין למה משקפיים חדשים שסיפקו ראייה חדה לפני מספר חודשים, פתאום מרגישים חלשים או “עקומים”. הבלבול הזה נובע מכך שבשלביה הראשונים, מחלת הקרטוקונוס “מתחפשת” לבעיית ראייה רגילה, ולכן חשוב לדעת לזהות את ההבדל הדק שבין השתיים.

ההבדל הפיזיולוגי: צילינדר רגיל לעומת עיוות מבני

צילינדר רגיל (אסטיגמציה) הוא מצב שבו הקרנית אינה עגולה לחלוטין כמו כדורסל, אלא בעלת מבנה מעט אליפטי, כמו כדור פוטבול. מצב זה הוא שכיח, טבעי, ולרוב נשאר יציב לאורך שנים.

לעומת זאת, בקרטוקונוס הקרנית מאבדת מהיציבות שלה והופכת לא-סימטרית – החלק התחתון שלה מתחיל לבלוט קדימה כמו חרוט. העין מנסה לפצות על העיוות הזה, מה שמתבטא במכשיר הבדיקה כ”צילינדר” פתאומי. הבעיה היא שמשקפיים רגילים יכולים לתקן מבנה אליפטי סימטרי, אך הם אינם מסוגלים לתקן בצורה חלקה מבנה א-סימטרי שבולט החוצה.

תרחיש קליני נפוץ: “אבל רק קניתי משקפיים”

הנה תרחיש קלאסי שאני פוגשת כמעט מדי שבוע: צעיר לפני גיוס או סטודנט מגיע לבדיקה לאחר שהחליף משקפיים פעמיים בשנה האחרונה. הוא מדווח שגם עם המשקפיים החדשים והמעודכנים ביותר, הוא עדיין רואה צלליות או “מריחות” קלות של האותיות על לוח הכיתה.

בבדיקת ראייה סטנדרטית (הקראת אותיות), האופטומטריסט אכן יראה שהצילינדר השתנה ושוב ינסה לשנות מרשם. אך כאשר אנחנו מבצעים בקליניקה מיפוי קרנית ממוחשב, אנו מגלים את הסיבה האמיתית לטשטוש ראיה: הקרנית שינתה את העובי והקמירות שלה. זהו השלב שבו משקפיים כבר אינם הפתרון, ויש לעבור להתאמת עדשות מגע קליניות ולמעקב רפואי למניעת הידרדרות.

4 נורות אזהרה שמבדילות בין צילינדר רגיל לתחילת קרטוקונוס

כדי לעזור לכם להבין מתי לא כדאי להסתפק בהחלפת עדשות, ריכזתי את הסימנים המובהקים ביותר. כאשר אנו בוחנים קרטוקונוס תסמינים בשלבים המוקדמים, אלו הן נורות האזהרה המרכזיות:

1. קפיצות פתאומיות בצילינדר: שינוי של יותר מחצי מספר בצילינדר (Astigmatism) בתוך פחות משנה, ללא סיבה נראית לעין.
2. ראיית “צללים” (כפל ראייה חד-עיני): אתם סוגרים עין אחת, ועדיין רואים מעין צל או הילה כפולה מתחת לאותיות או לעצמים מוארים. צילינדר רגיל לרוב לא גורם לכפל ראייה כזה כשמרכיבים משקפיים.
3. א-סימטריה בין העיניים: עין אחת מידרדרת ומשנה מספר בקצב מהיר בהרבה מהעין השנייה.
4. הילות קיצוניות בלילה: קושי הולך וגובר לנהוג בחושך בגלל סנוור מפנסים ורמזורים, למרות שאתם מרכיבים משקפיים חדשים ונקיים.

שאלות ותשובות (FAQ)

האם אפשר לאבחן קרטוקונוס בבדיקת ראייה רגילה בחנות אופטיקה?

בשלבים מתקדמים מאוד של המחלה, ניתן לחשוד בה גם בבדיקה רגילה. אולם, בשלבים הראשונים (הסמויים), מכשיר בדיקת המספר האוטומטי (אוטו-רפרקטומטר) לא יציג את הבעיה המבנית. אבחון ודאי ומוקדם מתבצע אך ורק באמצעות טופוגרף – מכשיר הממפה את פני הקרנית בצורה תלת-ממדית, וקיים בעיקר בקליניקות מקצועיות ורפואיות.

באיזה גיל בדרך כלל מתחילים להופיע התסמינים הראשונים?

המחלה פורצת לרוב בעשור השני או השלישי לחיים (גילאי 15 עד 25), אך לעיתים יכולה להתגלות מוקדם יותר בילדות, או להיות סמויה ולהתגלות לראשונה רק בשנות השלושים.

האם צילינדר שקשור לקרטוקונוס יכול פשוט להפסיק לעלות מעצמו?

המחלה נוטה להתקדם בשלבים ולהיעצר בסביבות גיל 35-40, כאשר הקרנית הופכת לקשיחה יותר באופן טבעי. אולם, אצל צעירים המחלה לרוב מתקדמת. כדי לעצור את ההידרדרות באופן יזום, רופאי עיניים מפנים לרוב לטיפול קרוסלינקינג (קשרי צילוב) המקשיח את הקרנית.

אבחון מוקדם חוסך סיבוכים עתידיים

ההבנה שהראייה שלכם מידרדרת לא בגלל עייפות מול המסך, אלא בגלל שינוי מבני בעין, יכולה להיות מלחיצה בהתחלה. עם זאת, זיהוי התסמינים בשלב מוקדם הוא המתנה הגדולה ביותר שאתם יכולים לתת לעיניים שלכם. אבחון מדויק בנקודת זמן זו מאפשר לבצע טיפולים רפואיים שיעצרו את המחלה וימנעו הידרדרות, ולהתאים לכם פתרונות אופטיים חכמים שיחזירו לכם את איכות החיים ואת ראיית ה-6/6.

אתם מרגישים שאתם מחליפים משקפיים שוב ושוב והראייה עדיין לא חדה? רואים צלליות והילות שמתגברות בלילה? אל תתעלמו מנורות האזהרה. ארזה פרוכטר מזמינה אתכם לקליניקה ברמת אביב לביצוע מיפוי קרנית ואבחון קליני מקיף. נגלה יחד מה באמת עומד מאחורי השינוי בראייה שלכם, ונתאים את הפתרון המדויק שיחזיר לכם את השליטה.

הרגע שבו אדם מאובחן עם קרטוקונוס מלווה פעמים רבות בחשש פנימי גדול מהצורך להכניס עדשה קשיחה או סקלרלית גדולה לתוך העין. בפועל, ההסתגלות לעדשות מגע לקרטוקונוס היא תהליך הדרגתי ובטוח. כיום, בזכות טכנולוגיות מיפוי מתקדמות, העדשות מיוצרות בהתאמה מיקרוסקופית מושלמת למבנה העין שלכם, מה שמפחית דרסטית את תחושת החיכוך והופך את הרכבת העדשות לשגרה טבעית ונטולת כאב.

הרבה לפני שאני ניגשת למכשירים בקליניקה, הצעד הראשון שלי מול מטופל חדש הוא פשוט להקשיב לחששות שלו. אחרי עשרות שנים של ליווי אנשים בתהליך שיקום הראייה, אני יכולה לומר בוודאות: הפחד מההכנסה הראשונה של העדשה הוא כמעט תמיד הרבה יותר גדול מהפעולה עצמה. המעבר ממשקפיים שלא מצליחים לתקן את העיוות לפתרון שיושב בתוך העין דורש שינוי תפיסתי, אבל הצעד הזה הוא המפתח לחזרה לחיים עצמאיים וראייה צלולה.

הפער שבין החשש למציאות היומיומית

בעבר, הטיפול בקרטוקונוס נשען על עדשות קשות וקטנות שישבו ישירות על מרכז הקרנית. הן היו יעילות אופטית, אך כל מצמוץ היה מורגש, מה שיצר רתיעה מובנת.

היום, כללי המשחק השתנו. אנו עובדים רבות עם עדשות מגע סקלרליות, שהן אמנם בעלות קוטר גדול יותר, אך הן “מדלגות” מעל הקרנית הרגישה ונשענות ברכות על לובן העין (הסקלרה) שאינו רגיש לכאב. התוצאה היא שמרבית המטופלים מדווחים על נוחות מיידית כבר בדקות הראשונות של המדידה, בניגוד מוחלט למה שדמיינו.

תרחיש נפוץ: “זה לא כמו העדשות שניסיתי לפני עשור”

כדי להבין את עוצמת השינוי, בואו נסתכל על סיטואציה שחוזרת על עצמה רבות. מטופלים בשנות השלושים או הארבעים לחייהם מגיעים אליי אחרי שהתייאשו מעדשות מגע קשות שניסו לפני עשור או יותר. בזיכרון שלהם צרובה חוויה של עדשה שכל הזמן נופלת ברוח או שורטת את העין, והם מגיעים מתוחים מאוד.

כשאנחנו מניחים בעין את העדשה הסקלרלית המודרנית שהותאמה אישית, הפנים שלהם משתנות בתוך שניות. פתאום אין תחושה של “גרגיר חול” תמידי. העדשה יציבה לחלוטין, שדה הראייה נפתח, ורבים מהם אומרים בהקלה: “אם הייתי יודע שזה מרגיש ככה היום, לא הייתי סובל ממשקפיים מטושטשים כל כך הרבה שנים”.

4 כללי זהב לשבועיים הראשונים של ההסתגלות

כדי להבטיח נחיתה רכה לשגרת הראייה החדשה שלכם, הנה הכללים שיובילו אתכם להצלחה:

1. הדרגתיות היא שם המשחק: בימים הראשונים, אל תנסו להרכיב את העדשות מבוקר עד ערב. התחילו מ-2-4 שעות ביום, והוסיפו שעתיים בכל יום נוסף. תנו לעיניים ולמוח את הזמן להתרגל ל”נוכחות” החדשה.
2. טכניקת הכנסה נכונה מונעת תסכול: כאשר אנו מתאימים עדשות מגע לקרטוקונוס, אנו מדריכים את המטופל להשתמש בפומפה ייעודית (מקלון ואקום קטן) ולמלא את מיכל העדשות בנוזל סליין (מי מלח) עד הסוף. שמירה על ראש מקביל לרצפה בזמן ההכנסה תמנע כניסת בועות אוויר מציקות.
3. שגרת היגיינה בלתי מתפשרת: נוחות ההרכבה תלויה ישירות בניקיון העדשה. השתמשו רק בתמיסות שעליהן המליצה האופטומטריסטית (כמו תמיסות מבוססות מי חמצן לניקוי עמוק), ושטפו תמיד ידיים בסבון ללא קרם לחות לפני כל מגע.
4. הוצאה רגועה בסוף היום: לעולם אל תנסו “לתלוש” עדשה יבשה. אם בסוף היום העדשה מרגישה מעט תפוסה, טפטפו מעט תחליפי דמעות, מצמצו מספר פעמים, ורק אז היעזרו בפומפת ההוצאה כדי להסיר אותה בעדינות.

שאלות ותשובות (FAQ)

האם הרכבת העדשות כואבת?

לא. תהליך ההרכבה וההוצאה אינו אמור להכאיב כלל. ייתכן שבימים הראשונים תרגישו מודעות קלה לכך שיש משהו בעין, אך זו תחושה שחולפת במהירות עם ההסתגלות. אם אתם חווים כאב חד, יש להוציא את העדשה מיד וליצור קשר עם הקליניקה.

האם מותר לישון עם העדשות, למשל בשנ”צ?

ההמלצה הגורפת היא לא לישון עם עדשות מגע קשות או סקלרליות. שנת צהריים או לילה עם העדשות מונעת מעבר חמצן תקין לקרנית ועלולה להוביל לבצקות, זיהומים ודלקות.

מה עושים אם נכנסת לי בועת אוויר לעדשה בזמן ההרכבה?

בועת אוויר הכלואה בין העדשה לקרנית תיצור טשטוש בראייה ועלולה לגרום לאי-נוחות ויובש. במקרה כזה, הפתרון הוא פשוט: מוציאים את העדשה, ממלאים אותה שוב בנוזל עד הסוף (עד שנוצרת “בטן” של מים), ומכניסים מחדש.

ראייה צלולה דורשת קצת סבלנות

המסע מראייה מטושטשת ומתסכלת לראייה חדה ועצמאית מלווה בצעד אחד קטן של אומץ. למידת טכניקת ההרכבה והתרגלות לנוכחות העדשות הן משוכות טכניות בלבד שיחלפו תוך זמן קצר. ברגע שהשגרה מתייצבת, מרבית המטופלים מספרים שהם פשוט שוכחים שהעדשות נמצאות שם במהלך היום. השקעה של מספר ימי הסתגלות מעניקה לכם בחזרה את הביטחון לנהוג, לעבוד וליהנות מאיכות חיים ללא פשרות.

חוששים לעשות את הצעד הראשון? אני מזמינה אתכם לקליניקת אופטומטריסט רמת אביב לאבחון והתאמה אישית של עדשות. יחד נעבור את תהליך ההסתגלות בקצב שלכם ועם ליווי צמוד, עד שתחזרו לראות את העולם בחדות מושלמת.

כשאנחנו מרגישים גירוי, עקצוץ או יובש בעין, האינסטינקט המיידי והטבעי ביותר של כולנו הוא להרים את היד ולשפשף אותה. אך עבור אנשים עם נטייה למבנה קרנית חלש, הפעולה הפשוטה והיומיומית הזו טומנת בחובה סכנה של ממש.

שפשוף עיניים כרוני הוא אחד הזרזים המרכזיים להתפרצות ולהחמרת קרטוקונוס. הלחץ המכני והאגרסיבי המופעל על קרנית שכבר סובלת ממבנה קולגן רופף, גורם להידקקות מהירה שלה ולהחמרת העיוות (הפיכתה ל”חרוט”). לכן, טיפול יעיל באלרגיה וביובש כדי למנוע את הגירוד מראש, הוא שלב קריטי בניהול המחלה ושמירה על הראייה.

כאופטימטריסטית קלינית, אני פוגשת לעיתים קרובות מטופלים שמופתעים לגלות את הקשר הישיר בין האף הדולף שלהם באביב לבין הידרדרות הראייה שלהם. המטרה שלי כאן היא לעשות סדר בפיזיולוגיה של העין, ולהסביר למה הידיים שלכם חייבות להישאר רחוק מהעיניים – ומה עושים במקום.

הקשר המכני: מה באמת קורה לקרנית כשמשפשפים אותה?

קרנית העין מורכבת מסיבי קולגן זעירים שתי וערב, ששומרים על צורתה הכדורית והחלקה. במצב של התעוותות הקרנית, הסיבים הללו חלשים מראש. כשאנחנו משפשפים את העין, אנחנו מפעילים לחץ פיזי אדיר על הרקמה העדינה הזו.

דמיינו בלון שהגומי שלו מעט דק באזור מסוים. אם נלחץ עליו שוב ושוב, האזור הדק יתנפח החוצה ויאבד את צורתו. זה בדיוק מה שקורה לקרנית. מעבר לכך, השפשוף גורם לשחרור של היסטמינים (חומרים מעוררי דלקת) בתוך העין, מה שרק מגביר את תחושת הגירוד ויוצר מעגל קסמים הרסני שקשה מאוד לעצור.

תרחיש נפוץ: כשהאביב פוגש את הקרנית

כדי להבין עד כמה התופעה שכיחה, ניקח לדוגמה מצב שאני רואה בקליניקה כמעט בכל עונת מעבר. צעירים (לרוב בגילאי העשרה או תחילת שנות העשרים) מגיעים לבדיקת ראייה שגרתית כי הם מרגישים שהמשקפיים כבר לא מספיקים להם. במהלך התשאול, הם מספרים שהם סובלים מאלרגיות עונתיות (כמו קרדית אבק הבית או פריחה) ומגרדים את העיניים באגרסיביות כמעט כל בוקר.

כאשר אנחנו מבצעים מיפוי קרנית (טופוגרפיה), אנחנו מגלים לא פעם שצילינדר הופיע או גדל משמעותית בדיוק באותה עין שאותה הם נוטים לשפשף יותר (לרוב בהתאם ליד הדומיננטית שלהם). ברגע שמטפלים באלרגיה ועוצרים את ההרגל, קצב ההידרדרות של הקרנית מואט בצורה דרמטית.

3 צעדים מיידיים להרגעת הגירוד ללא מגע יד

חשוב להבין שעבור אנשים המאובחנים עם קרטוקונוס, ההימנעות משפשוף היא לא סתם המלצה אלא חובה רפואית לשמירה על יציבות העין. הנה 3 דרכים בטוחות להקל על הגירוד כשהוא תוקף:

1. קומפרסים קרים: קור מכווץ את כלי הדם המקומיים ומרגיע מיד את מערכת העצבים שמשדרת את תחושת הגירוד. הניחו פד גזה טבול במים קרים או קומפרס ג’ל קריר על עפעפיים סגורים למשך מספר דקות.
2. טיפות עיניים מתאימות (ללא חומר משמר): במקרה של אלרגיה פעילה, יש לגשת לרופא עיניים לקבלת מרשם לטיפות אנטי-היסטמיניות. במקביל, שימוש שוטף בתחליפי דמעות איכותיים ישטוף את האלרגנים מתוך העין ויפחית את הגירוי.
3. שטיפה במים קרים: אם משהו נכנס לעין או שהגירוד בלתי נסבל, גשו לכיור ושטפו את הפנים והעיניים במים קרים, במקום להשתמש באצבעות שעלולות גם להחדיר חיידקים.

שאלות ותשובות (FAQ)

האם שפשוף עיניים יכול לגרום למחלה להופיע אצל אדם בריא לחלוטין?

לרוב, נדרשת נטייה גנטית או מבנה קולגן חלש מראש כדי שהמחלה תתפתח. עם זאת, שפשוף כרוני ואגרסיבי במיוחד לאורך שנים עלול לפגוע מכנית גם בקרנית בריאה, וללא ספק מהווה טריגר עיקרי להתפרצות אצל בעלי נטייה לקרטוקונוס.

מה עושים אם אני מגרד את העיניים מתוך שינה בלי לשים לב?

זו תופעה נפוצה מאוד. הפתרון המומלץ הוא להרגיע את העין לפני השינה באמצעות טיפות נגד אלרגיה (בהתייעצות עם רופא) או טיפות לחות עשירות. במקרים חמורים, ניתן לישון עם מגן פלסטיק מיוחד (Maddox) או מסכת עיניים קשיחה שמונעת מגע של הידיים בעין במהלך הלילה.

האם מותר לגעת בעדינות רק בזוויות העין?

אם חייבים, אפשר לנקות בעדינות רבה את זווית העין הפנימית (קרוב לאף) בעזרת נייר נקי, אך יש להימנע לחלוטין מלהפעיל לחץ על גלגל העין עצמו.

הגנה יומיומית שומרת על יציבות הראייה

ההתמודדות עם קרנית א-סימטרית דורשת תשומת לב לפרטים הקטנים של השגרה שלנו. הגירוד מרגיש כמו הקלה של רגע, אבל המחיר שהעין משלמת על הלחץ הזה הוא גבוה מדי לטווח הרחוק. אבחון נכון של סיבת הגירוד – בין אם מדובר ביובש, אלרגיה עונתית או דלקת קלה – יאפשר לכם לקבל את הטיפול המדויק שירגיע את האזור, ישמור על העיניים שלכם בטוחות, וימנע הידרדרות מיותרת בחדות הראייה.

העיניים מגרדות ללא הפסקה ואתם חוששים מנזק לקרנית? אל תשאירו את הראייה שלכם בידיים חשופות. אני מזמינה אתכם לאבחון קליני ומיפוי קרנית בקליניקה ברמת אביב. נגלה יחד את מקור הגירוי ונתאים לכם טיפול מדויק שיחזיר לעיניים שלכם את הרוגע.

עבור אנשים המאובחנים עם קרטוקונוס, נהיגת לילה הופכת לעיתים קרובות לסיוט של הילות, “מריחות” אור וסנוור קיצוני. השורה התחתונה שחשוב להבין היא שמשקפיים רגילים אינם מסוגלים לתקן את העיוותים האופטיים המורכבים הללו. הפתרון הקליני היחיד שמחזיר את הראייה החדה והבטוחה בחושך הוא התאמה אישית של עדשות מגע מיוחדות (כמו עדשות סקלרליות), המייצרות משטח אופטי חדש ומושלם על פני הקרנית המעוותת.

כאופטומטריסטית הפועלת בתחום למעלה מ-45 שנים, וכבוחנת מטעם משרד הבריאות, אני פוגשת בקליניקה אינספור מטופלים שחיים עם קרטוקונוס. רבים מהם מתפקדים נהדר במהלך היום, אך כשהשמש שוקעת – הביטחון העצמי שלהם צונח יחד איתה. הפחד מסנוור של רכבים ממול או מחוסר יכולת לקרוא שלטים בחושך גורם להם להימנע מנהיגת לילה לחלוטין. במאמר זה נעשה סדר ונבין בדיוק למה החושך מאתגר כל כך את העין הקרטוקונית, ואיך האופטומטריה הקלינית המודרנית פותרת זאת.

למה החושך הופך לאויב של חולי קרטוקונוס?

הקושי המרכזי בנהיגת לילה עם קרטוקונוס נובע מפיזיולוגיה פשוטה: בתנאי תאורה חלשים, האישון שלנו מתרחב באופן טבעי כדי להכניס יותר אור לעין.

כאשר האישון מתרחב בעין בריאה, האור עובר דרך קרנית סימטרית ועגולה ומתמקד יפה על הרשתית. לעומת זאת, כאשר אישון מתרחב בעין עם קרטוקונוס, הוא חושף שטח גדול יותר של הקרנית הלא-סדירה והקונית (דמוית הקונוס). כתוצאה מכך, קרני האור נכנסות בזוויות שונות ומתפזרות בתוך העין. התופעה הזו, המכונה בשפה המקצועית “עיוותים מסדר גבוה” (Higher-order aberrations), מתורגמת במוח לראיית הילות סביב פנסי רחוב, צורות של כוכבים (Starbursts) ומריחות אור שמסנוורות את הנהג.

תרחיש נפוץ מהשטח: אשליית ה”אנטי-רפלקס”

כדי להמחיש את ההתמודדות, ניקח לדוגמה תרחיש קלאסי ונפוץ מאוד שאני נתקלת בו בקליניקה: מטופל בשנות ה-30 לחייו, שכבר יודע שיש לו קרטוקונוס קל עד בינוני, מגיע אליי מתוסכל. הוא מספר שבחודשים האחרונים הוא פשוט הפסיק לנהוג בלילה. בנסיעה האחרונה שלו לחנות אופטיקה סטנדרטית, המליצו לו לשדרג את ציפוי ה”אנטי-רפלקס” (מונע ההשתקפויות) במשקפיים שלו כדי להפחית סנוור בנהיגה. הוא השקיע לא מעט כסף, אבל הופתע לגלות שזה לא עזר כלל.

למה זה קרה? משום שציפוי אנטי-רפלקס מונע השתקפות של אור על גבי עדשת המשקפיים, אך הוא אינו יכול לתקן את הפיזור של האור בתוך העין שנובע ממבנה הקרנית המעוות. באבחון קליני מעמיק, אנו מראים למטופלים הללו שרק מעבר למשטח אופטי שמבטל את הקרנית שלהם (כמו בעדשות סקלרליות) יכול להעלים את המריחות האלו.

משקפיים לעומת עדשות סקלרליות בנהיגת לילה

כדי להבין מדוע הטיפול חייב לעלות מדרגה כשמדובר בנהיגת לילה, ריכזתי את ההבדלים המרכזיים בטבלה הבאה:

שאלות ותשובות (FAQ)

האם בכלל מותר לנהוג בלילה עם קרטוקונוס?

הדבר תלוי בחדות הראייה שלכם ובאיכות התיקון האופטי. אם הראייה שלכם עם עדשות מגע (או משקפיים במקרים קלים) עומדת בתקן של משרד הרישוי, מותר לנהוג. עם זאת, אם אתם חווים סנוור קיצוני שמסכן אתכם, האחריות היא קודם כל שלכם לעבור אבחון ולהתאים פתרון בטוח יותר.

האם יש משקפיים מיוחדים נגד סנוור לקרטוקונוס?

לא קיים פתרון “קסם” במשקפיים לקרנית מעוותת. עם זאת, אם המטופל מרכיב עדשות מגע סקלרליות איכותיות שמתקנות את הקרטוקונוס, ניתן להוסיף מעליהן משקפיים עם עדשות בעלות גוון מיוחד (למשל צהבהב קל) שמשפרות ניגודיות בנהיגת לילה, אך זהו רק פתרון משלים לעדשות.

האם הראייה שלי תחזור להיות 100% חלקה בלילה בעזרת עדשות סקלרליות?

ברוב המוחלט של המקרים, המעבר לעדשות סקלרליות מביא לשיפור דרמטי שמשנה חיים ומאפשר חזרה לנהיגה בטוחה. הראייה הופכת חדה משמעותית וההילות פוחתות דרסטית. יחד במקרים קיצוניים של הצטלקויות בקרנית, ייתכן שיישאר סנוור מינימלי, אך הוא לרוב בשליטה ואינו מגביל.

השורה התחתונה: אל תוותרו על העצמאות שלכם

לקבל אבחנה של קרטוקונוס אין משמעותה ויתור על העצמאות שלכם או עוצר לילי בכל פעם שיורדת החשיכה. הבנת הבעיה האופטית היא החצי הראשון של הפתרון; החצי השני הוא בחירה במענה קליני מתקדם שמתמודד עם מבנה הקרנית בצורה מדעית ומדויקת.

סובלים מסנוור, מריחות אור או קושי לקרוא שלטים בנהיגת לילה? אל תפסיקו לנהוג – בואו לטפל בשורש הבעיה. אני מזמינה אתכם לאבחון קליני מקיף ולמיפוי קרנית בקליניקה ברמת אביב. יחד נתאים לכם את העדשות שיחזירו לכם את הביטחון בכביש, גם בחושך מוחלט.

כשאני פוגשת מטופלים הסובלים מקרטוקונוס בקליניקה שלי ברמת אביב, התלונה הראשונה היא לרוב על טשטוש או הילות. אך ככל שאנו מעמיקים בשיחה, עולה תסמין שקוף ומתיש לא פחות: עייפות מנטלית קיצונית בסוף יום העבודה. כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) עם ניסיון של מעל 38 שנים, ובתפקידיי כבוחנת של משרד הבריאות ויועצת במועצת האופטומטריסטים, למדתי שהסיבה לכך אינה פיזית גרידא, אלא נוירולוגית. המוח של חולה קרטוקונוס עובד ב”מאמץ יתר” (Overclocking) כדי לסנן עיוותי ראייה מסדר גבוה (Higher-Order Aberrations) שהקרנית הלא-סדירה מייצרת. התשובה לשאלה מדוע אתם חשים מותשים, למרות ש”על הנייר” הראייה מתוקנת, טמונה בכך שהמוח משקיע משאבים קוגניטיביים עצומים בתיקון התמונה הלקויה בזמן אמת. הבנת הקשר הזה היא הצעד הראשון למעבר מתיקון אופטי טכני לראייה הרמונית ונינוחה באמת.

הפיזיקה של ה”רעש הוויזואלי” בקרטוקונוס

במצב של ראייה תקינה, הקרנית פועלת כעדשה חלקה וסימטרית המרכזת את האור בנקודה אחת על הרשתית. בקרטוקונוס, הקרנית הופכת לקונית ודקה, מה שיוצר משטח אופטי לא סדיר בעליל. מבחינה פיזיקלית, המצב הזה מייצר לא רק “מספר” (קוצר ראייה או צילינדר), אלא עיוותים מורכבים המכונים עיוותים מסדר גבוה.

עיוותים אלו דומים לנהיגה דרך שמשה רטובה או הסתכלות מבעד לזכוכית גלית. התמונה שמגיעה לרשתית אינה סתם מטושטשת; היא סובלת מ”מריחות” אור, צללים כפולים וחוסר יציבות ויזואלית. כאן מתחיל הנטל הקוגניטיבי: המוח האנושי אינו מוכן לקבל תמונה משובשת. הוא מצויד במנגנוני עיבוד חזקים שמנסים “לנקות” את הרעש הוויזואלי, להשלים פרטים חסרים ולמזג את המידע מהעין הפגועה עם העין השנייה.

המוח כמעבד תמונה תחת עומס

דמיינו מחשב שמנסה להריץ תוכנה כבדה מאוד עם מעבד ישן. המחשב יתחמם, יאט ובסוף עלול לקרוס. זהו בדיוק המצב של מערכת העיבוד הוויזואלית במוח אצל חולי קרטוקונוס.

המאמץ לסנן את ההילות סביב מקורות אור או להפריד בין אותיות שמתמזגות זו בזו צורך אנרגיה מטבולית. המטופל אולי אינו מודע לכך באופן פעיל, אך המרכזים הוויזואליים בקליפת המוח עובדים ללא הפסקה בפתרון חידות אופטיות. עייפות זו מתבטאת לעיתים קרובות בכאבי ראש באזור המצח, קושי בריכוז לאורך זמן מול מסך, ותחושה של “ערפל מוחי” שמתגברת ככל שהיום מתקדם. הבעיה מחמירה בסביבות עם תאורה מאתגרת, כמו נהיגת לילה או משרדים עם תאורת פלואורסצנט חזקה, שם הניגודיות יורדת והמוח נדרש למאמץ כפול.

המהפכה של העדשות הסקלרליות: שקט למערכת העצבים

אחד הפתרונות המתקדמים ביותר שאני מיישמת בקליניקה למניעת הנטל הקוגניטיבי הזה הוא התאמת עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות רכות או משקפיים, שאינם יכולים לבטל את העיוותים הנובעים מהמבנה הלא סדיר של הקרנית, העדשה הסקלרלית יוצרת “משטח אופטי חדש”.

העדשה “מדלגת” מעל הקרנית המעוותת ונשענת על הלובן של העין (הסקלרה). הרווח שבין העדשה לקרנית מלא בנוזל (דמעות או תמיסה פיזיולוגית), והנוזל הזה למעשה “מחליק” את כל אי-הסדירויות של הקרנית. התוצאה היא תמונה חדה, נקייה ויציבה המגיעה לרשתית. כשהמוח מפסיק לקבל “רעש”, הוא יכול להפסיק להשקיע אנרגיה בסינון עיוותים. מטופלים רבים מדווחים שלאחר המעבר לעדשות סקלרליות בהתאמה אישית, לא רק הראייה השתפרה, אלא גם רמת האנרגיה הכללית שלהם בסוף היום עלתה משמעותית.

הייחודיות והגישה המקצועית של ארזה פרוכטר

הטיפול בקרטוקונוס בקליניקה שלי אינו מסתכם רק במדידת מספר. הניסיון הרב שצברתי לאורך כמעט ארבעה עשורים, בשילוב עם תפקידי כבוחנת של משרד הבריאות, מובילים אותי לגישה של אופטומטריה קלינית מעמיקה. אנו משתמשים במכשור הטופוגרפי המתקדם ביותר למיפוי הקרנית, אך הערך המוסף האמיתי הוא היכולת לתרגם את הנתונים הטכנולוגיים לתחושת הנוחות של המטופל. אני מאמינה שראייה אינה רק חדות (6/6), אלא הרמוניה בין שתי העיניים לבין המוח. התהליך כולל סבלנות רבה, דיוק בפרטים הקטנים ביותר של מבנה העדשה וליווי אישי עד להשגת הנינוחות המקסימלית, כדי שהמטופל יוכל לשכוח שהוא מרכיב עדשות ולהתפנות לחיים עצמם.

חשיבות האבחון של תפקודים דו-עיניים

במקרים רבים של קרטוקונוס, המחלה אינה סימטרית – עין אחת פגועה יותר מהשנייה. מצב זה יוצר קונפליקט נוסף עבור המוח, המנסה למזג שתי תמונות באיכות שונה לחלוטין. אם לא מתייחסים לאיזון הדו-עיני במהלך ההתאמה, המטופל עלול לסבול מסחרחורות וחוסר ביטחון בתנועה.

במהלך הבדיקות המקיפות אצלנו, אנו בוחנים לא רק כל עין בנפרד, אלא את העבודה המשותפת שלהן. התאמה מדויקת של עדשות מיוחדות צריכה להביא למצב שבו שתי העיניים משדרות מידע תואם ככל האפשר, מה שמקל על המוח במלאכת המיזוג (Fusion) ומפחית עוד יותר את הנטל הקוגניטיבי.

שאלות ותשובות (FAQ)

1. האם עייפות העיניים שלי בערב יכולה להיפתר פשוט על ידי הגדלת המרשם? לא בהכרח. במקרים של קרטוקונוס, הגדלת המרשם (ה”מספר”) במשקפיים לעיתים רק מגבירה את העיוותים. העייפות נובעת בדרך כלל מהאיכות האופטית ולא רק מהעוצמה. הפתרון דורש לרוב שינוי של סוג העדשה לגיאומטריה המבטלת עיוותים מסדר גבוה, כמו עדשות סקלרליות או עדשות קשות מיוחדות.
2. מדוע קשה לי יותר להתרכז בעבודה מול מחשב מאשר בשיחה פנים אל פנים? עבודה מול מסך דורשת מיקוד סטטי ורמת פירוט גבוהה. אצל חולי קרטוקונוס, האור הכחול והקונטרסט של המסך מבליטים את ההילות והמריחות. המוח נדרש למאמץ עיבוד גדול בהרבה כדי לפענח טקסט על מסך מאשר כדי לזהות תווי פנים במציאות, ולכן העייפות הדיגיטלית מהירה וחריפה יותר.
3. האם הסתגלות לעדשות סקלרליות קשה יותר בגלל הנטל הזה? להפך. למרות שהן דורשות טכניקה מסוימת להרכבה, מבחינה ראייתית המוח לרוב “נרגע” כמעט מיידית. כשהתמונה הופכת לנקייה ויציבה, מערכת העצבים חווה הקלה. רוב המטופלים מדווחים שהשקט הוויזואלי שהעדשות הללו מעניקות שווה את זמן הלמידה הקצר של אופן ההרכבה.
4. האם יובש בעיניים קשור לעייפות המנטלית בקרטוקונוס? בהחלט. עין יבשה פוגמת עוד יותר באיכות המשטח האופטי ומגבירה את טשטוש הראייה. המוח נאלץ להתאמץ עוד יותר כדי “לנקות” את התמונה המטושטשת. עדשות סקלרליות פותרות זאת פעמיים: הן גם יוצרות משטח אופטי מושלם וגם משמשות כ”בריכה” של לחות המגנה על העין מיובש לאורך כל היום.

לסיכום: לראות טוב זה להרגיש טוב

חיים עם קרטוקונוס אינם חייבים להיות מלווים בעייפות תמידית. כשאנו מבינים שהראייה היא תהליך המערב את המוח ולא רק את העיניים, אנו מבינים את החשיבות הקריטית של תיקון אופטי מדויק, יציב ואיכותי. המטרה שלי היא לאפשר לכם לעבור את היום מבלי להרגיש שהעיניים שלכם הן נטל, אלא כלי שמאפשר לכם לתפקד בשיא האנרגיה.

מרגישים מותשים בסוף יום העבודה? חווים הילות וטשטוש שפוגעים בריכוז שלכם? אתם מוזמנים לתאם תור לאבחון קליני מקיף בקליניקה של ארזה פרוכטר ברמת אביב. יחד, נבחן את מצב הקרנית שלכם ונתאים עבורכם את הפתרון שיעניק לכם ראייה הרמונית, נינוחה ומלאת אנרגיה.

ניתוח לייזר להסרת משקפיים הוא ניתוח פופולרי ושכיח. ניתוח לייזר ניחן בהחלמה פשוטה ואחוזי הצלחה גבוהים מאוד. אך ישנם מצבים רפואיים מסוימים שבהם ניתוח לייזר עלול להוות בעיה. כאשר אדם סובל מקרטוקונוס, ניתוח לייזר עלול לייצר נזק יותר מתועלת, ולכן במצב כזה נדרשת בחינה מעמיקה של המצב הרפואי. מהו קרטוקונוס? והאם בכל זאת ניתן לבצע ניתוח לייזר עם קרטוקונוס לאנשים שמעוניינים להיפטר מהמשקפיים? כל התשובות במאמר.

קרטוקונוס, מהו?

מקור המילה קרטוקונוס הוא ביוונית ומשמעותו קרטו (קרנית) וקונוס (חרוט). כלומר, קרנית בצורת חרוט. כשמה כן היא, מחלת הקרטוקונוס גורמת לקרנית להיות מקומרת ודקה, היוצרת גבשושית בצורת חרוט. הצורה המשתנה של הקרנית גורמת להסתה של האור כאשר הוא נכנס לעין. התוצאה של הסתה זו היא ראייה מעוותת.

קרטוקונוס מתחיל לרוב בגילאי העשרה או בשנות ה-20 המוקדמות. על פי מחקר מהשנים האחרונות, הגורם להחלשת רקמת הקרנית אשר מובילה לקרטוקונוס הוא חוסר איזון באנזימים בקרנית. חוסר האיזון הזה כולל נטייה גנטית, מה שמסביר מדוע במקרים רבים קרטוקונוס מופיע אצל יותר מבן משפחה אחד. גורמים נוספים המשפיעים על קרטוקונוס הם גירוי כרוני של העין, היסטוריה של הרכבת עדשות מגע, שפשוף מוגזם של העיניים או חשיפת יתר לקרני שמש.

מדוע ניתוח לייזר עלול להסב נזק במקרה של קרטוקונוס?

בניתוח לייזר להסרת משקפיים הפעולה העיקרית היא שיוף קרנית העין, שלאחריו קרנית העין דקה יותר. הקרנית של אדם הסובל מקרטוקונוס מתאפיינת בחוסר יציבות, קמירות בלתי סדירה ובצורה לא אופטימאלית. ברגע שמשייפים את הקרנית הרגישה הזו היא עלולה לאבד ביתר שאת את יציבותה. כתוצאה מכך היא עלולה להאיץ את התפתחות הקרטוקונוס, להוביל להחמרת המחלה ולפגיעה נוספת בראייה.

האם יש מצב שבו ניתן לעשות ניתוח לייזר עם קרטוקונוס?

כיום ישנם טיפולים חדשניים המאפשרים לאנשים הסובלים מקרטוקונוס לבצע ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר במצב כזה מצריך תנאים מסוימים וזהירות רבה. ניתוח לייזר עם קרטוקונוס מצריך פרוטוקול טיפולים מיוחד, הכולל בין יתר טיפול בשם קרוס לינקינג וטיפול לייזר מונחה טופוגרפיה.

המשמעות של טיפול קרוס לינקינג הוא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן והמולקולות שבקרנית. חיזוק הקשר מתבצע על ידי הזלפת טיפות של רובופלבין (B2) אל העין, והקרנת אור אולטרה סגול שמפעיל את החומר. הפעולה הזו משפרת את יציבות הקרנית ומגבירה את הסיכוי לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר.

איך אדע אם אני יכול לבצע ניתוח עיניים עם קרטוקונוס?

כמו שלכל אדם יש מבנה קרנית ייחודי, כך גם לכל אדם הסובל מקרטוקונוס יש מבנה ייחודי ודרגת חומרה שונה. על מנת לקבוע האם אדם הסובל מקרטוקונוס יכול לבצע ניתוח לייזר חייב לעבור אבחון מקצועי, מקיף ויסודי על ידי אופטומטריסטית קלינית מנוסה. בזכות בדיקה מקיפה באמצעות מכשור מתקדם ופענוח מדויק ניתן יהיה לקבוע האם לחולה הקרטוקונוס יש היתכנות לביצוע ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

אופטומטריסטית קלינית תוכל לסייע במציאת פתרונות נוספים מלבד לניתוח לייזר. ישנם פתרונות מגוונים לטיפול בקרטוקונוס כמו עדשות מגע שונות לקרטוקונוס. בנוסף האופטומטריסטית תוכל לזהות האם המחלה נמצאת בשלב מסוכן שמחייב ניתוח אחר. במקרה כזה יבוצע ניתוח השתלת טבעות או השתלת קרנית.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

קרטוקונוס היא מחלה של הקרנית שמתפתחת לרוב בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות. המחלה גורמת לקרנית העין להתקמר בהדרגה ולשנות את צורתה מכיפה סימטרית לצורה חרוטית קמורה ולא סימטרית. התוצאה היא ראייה מעוותת, לא ברורה וצילינדר הולך וגדל. במקרים חמורים יותר קרטוקונוס מחייב ניתוח השתלת קרנית או השתלת טבעות. בשלבים מוקדמים של המחלה ניתן להיעזר בעדשות מגע לחולי קרטוקונוס. קיבצנו בשביליכם מידע חשוב על עדשות המגע השונות לחולי קרטוקונוס.

עדשות פיגיבק – שילוב עדשת מגע קשה עם רכה

שיטת עדשות זו כוללת הנחת עדשת מגע רכה העשויה מסיליקון הידרוג’ל על העין ומעליה עדשה קשה כך שהעדשה הרכה יוצרת חיץ בין העין לבין העדשה הקשה. העדשה הרכה מספקת ריפוד ונוחות בעוד העדשה הקשה מבצעת את התיקון האופטי. בהרכבת עדשות פיגיבק יש לשים לב שמספיק חמצן מגיע לעין, חוסר חמצן זו בעיה שעלולה להיווצר בהרכבת שתי עדשות.

עדשות Rose K – מורכבות גיאומטרית

עדשות אלו הן עדשות המותאמות אישית לכל מטופל, על ידי ממצאי האבחון ומערכת ממוחשבת המייצרת מבנה גאומטרי מורכב והתאמה למגוון רחב של פני קרנית לא סימטריים. עדשות אלו מיועדות למצבים שבהם הקרטוקונוס מייצר קמירות א-סימטרית וכאשר היא משמעותית יותר בחלקה התחתון של הקרנית.

עדשות היברידיות – מבנה משולב

עדשות היברידיות לחולי קרטוקונוס מורכבות ממרכז קשיח עם חדירות חמצן גבוהה, המאפשר תיקון אופטי מיטבי, יחד עם היקף רך שמסייע בהרכבה נוחה ושימוש קל לאורך זמן. שני חלקי העדשה חדירים לחמצן.

עדשות סקלרליות – העדשה שלא נוגעת בקרנית

עדשות סקלרליות הן עדשות בעלות קוטר רחב המתיישבות על לובן העין או בשמו המקצועי הסקלרה ולכן שמן סקלרליות. עדשות סקלרלריות מתאימות לחולי קרטוקונוס במצב חמור יותר המתבטא בקמירות מתקדמת, אך לא במצב שמצריך טיפול מורכב יותר. העדשה אינה נוגעת בקרנית ובחלל שנוצר בין הקרנית לעדשה ישנו נוזל שאותו ממלאים במהלך התקנת העדשה.

האם ישנם פתרונות נוספים לחולי קרטוקונוס?

עדשות מגע לחולי קרטוקונוס הן הפתרון היעיל והמומלץ לטיפול בשלבים מוקדמים של המחלה. המגוון הרחב של סוגי העדשות מאפשר התאמה מדויקת לצורך המטופלים. חשוב להתייעץ עם אופטומטריסטית קלינית מנוסה על מנת לבצע את ההתאמה המדויקת ביותר של העדשה. במקרים חמורים יותר של קרטוקונוס, עלול לעלות צורך בניתוח, ישנם שני ניתוחים עיקריים לטיפול בקרטוקונוס:

• השתלת טבעות (Intacs): השתלת טבעות הוא ההליך הפשוט יותר לתיקון עיוותים במבנה הקרנית וחזרה לראייה תקינה. בניתוח זה משתילים טבעות קשיחות בחלק ההיקפי של הקרנית שגורמות להשטחה של הקרנית ומצמצמות את רמת הקמירות. אחד היתרונות של השתלת טבעות הוא שהן ניתנות להסרה או להחלפה.
• השתלת קרנית: ניתוח השתלת קרנית יבוצע רק כאשר אין ברירה, משום שהוא הניתוח המורכב ביותר. הקרניות שמושתלות מגיעות מתורמים אנושיים. השתלת קרנית היא הליך כירורגי מורכב המחייב החלמה ממושכת ותקופת הסתגלות לקרנית החדשה. חשוב לדעת שבקרנית אין כלי דם מה שמקל על הגוף לקלוט אותה ומפחית סיכויים לדחייה.

איך אדע מהן עדשות המגע האידיאליות בשבילי?

התאמת עדשות מגע, במיוחד במקרים מורכבים כמו קרטוקונוס, אינה פעולה טכנית אלא מלאכת מחשבת קלינית. כדי למצוא את הפתרון המדויק, נדרש שילוב של ניסיון קליני רחב לצד טכנולוגיה מתקדמת. בקליניקה שלי ברמת אביב, אני רותמת מעל 38 שנות ניסיון כאופטומטריסטית קלינית (B.Sc) וניסיון של מעל 45 שנים בתחום, יחד עם המכשור החדיש ביותר, כדי לבצע מיפוי מעמיק של מבנה הקרנית.

כמי שמשמשת כבוחנת מטעם משרד הבריאות וכיועצת מקצועית בוועד ארצי של מועצת האופטומטריסטים, ה’אני מאמין’ שלי הוא להעניק לכל מטופל ראייה הרמונית ונינוחה. האבחון המקיף מאפשר לי לזהות את הצרכים הספציפיים של חולי קרטוקונוס, בעלי צילינדר גבוה או מטופלים לאחר ניתוחים, ולהתאים להם עדשות מגע מולטיפוקליות או סקלרליות שיעניקו לא רק חדות ראייה, אלא גם איכות חיים. מדובר בתהליך אישי ומקצועי ללא פשרות, המבטיח שכל מטופל יקבל את הטיפול הנכון ביותר למבנה העין הייחודי שלו

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

קרטוקונוס היא מחלת עיניים כרונית שעלולה להחמיר עם השנים. בהתאם חשוב להתייחס אליה במלוא הרצינות, להקפיד על ביקורות תקופתיות בתדירות המומלצת ולמלא את הנחיות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים – אופטומטריסט מומלץ ורופאת עיניים (או רופא עיניים, כמובן). בנוסף ניתן לשלב בטיפול גם אמצעים טבעיים, שיכולים תמיד להועיל.

טיפול בקרטוקונוס באמצעות תזונה

מהות הקרטוקונוס היא פגיעה בקרנית העין. הפגיעה באה לידי ביטוי בהתעוותותה של צורת הקרנית, שהופכת בהדרגה לכדור לחרוט. ככל שהצורה נהיית חרוטית יותר, כך הפגיעה בראייה מחמירה. נכון לעכשיו אין תרופה למחלה, אבל כן ניתן לטפל בסימפטומים ובנוסף לנסות להאט את קצב החמרת המצב – כולל באמצעות טיפולים טבעיים.

בהקשר של קרטוקונוס טיפול טבעי עשוי לכלול תזונה נכונה. במיוחד חשוב לכלול בתפריט מאכלים שכוללים נוגדי חמצון. הסיבה לכך היא שנוגדי חמצון מנטרלים רדיקלים חופשיים – צורונים כימיים שגורמים נזקים לגוף, וכחלק מכך גם לעיניים. חשוב להדגיש שגם התזונה המוקפדת ביותר לא בהכרח תבלום את הקרטוקונוס, אבל מצד שני היא תספק תועלת רבה בהיבטים חשובים אחרים, ולכן בכל מקרה כדאי לבחור בה.

בין המאכלים הטובים ביותר מבחינת כמויות נוגדי החמצון בהם: פלפל אדום, רימונים, נבט חיטה, סלק, עגבניות, ברוקולי, תותים, גזר, בטטות, עלים ירוקים, שיבולת שועל, אגוזים ועוד מזונות עשירים בויטמין C, ויטמין E, פוליפנולים וסלניום.

טיפול בקרטוקונוס בעזרת צמחי מרפא

אופציה נוספת של טיפול טבעי בקרטוקונוס היא צמחי מרפא. החוקרים עדיין לא יודעים לקבוע בוודאות מדוע מתפרצת המחלה, אם כי ההשערה המובילה היא שהגורם הוא גן מסוים שפוגם בחלבונים שהתפקיד שלהם הוא בניית הקרניות בעיניים. עוד אופציה אפשרית היא פעילות אנזימטית לא מאוזנת שכתוצאה ממנה חלקים מהקרנית הופכים לדקים יותר מאחרים. גם חוסר האיזון האנזימטי עלול לעבור בתורשה, כך שככל הנראה ליסוד הגנטי יש תפקיד מכריע בהתפתחות קרטוקונוס.

צמחי מרפא כמובן לא יכולים לשנות גנים, וגם אין שום צמח מרפא שיכול לתקן את העיוות בצורת הקרנית. יחד עם זאת כל מערכות הגוף קשורות זו לזו, ומשפיעות האחת על השנייה, וכך למשל בריאות העין מושפעת מתפקודה של המערכת ההורמונלית. גם לנפש יש השפעה על הראייה (וגם להפך כמובן) ולכן צמחי מרפא יכולים לשפר את המצב באופן כללי. באופן עקרוני כשמשתמשים בצמחי מרפא חשוב להקפיד על התאמה למאפיינים הייחודיים של כל אדם. 

טיפול בקרטוקונוס עם ויטמין B2

כשמחפשים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדאי להכיר גם הליך שנקרא קרוס-לינקינג. אמנם מדובר בטיפול שאינו טבעי לגמרי, אבל הוא מבוסס על ריבופלבין (ויטמין B2) וגם עשוי להאט במידה ניכרת את קצב ההתפתחות של המחלה.

טיפול זה מבוסס על היכולת של הוויטמין הנ”ל לבנות קשרים חדשים בין סיבי קולגן שכבר נפגעו עקב הקרטוקונוס. בדרך זו מואטת הפגיעה בקרנית העין והירידה באיכות הראייה איטית יותר. כדי שהריבופלבין יהיה אפקטיבי במיוחד חושפים אותו לקרני UV – כך שהטיפול כולל גם הזלפת טיפות שכוללות את הוויטמין וגם הפעלת קרני UV.

עדשות מגע בהתאמה מלאה לכל מטופל ומטופלת

כאמור גם כשבוחרים עבור קרטוקונוס טיפול טבעי כדי להקל על הסימפטומים ולהאט את קצב ההתקמרות הלא רצויה של הקרנית, חשוב להגיע לנשות ואנשי מקצוע בתחום הראייה ובריאות העין. הבסיס הוא ביקורים אצל אופטומטריסטית בתדירות המומלצת, בעיקר על-מנת להתאים באופן מושלם עדשות מגע לכל אדם. חשוב להדגיש כי כשהקרטוקונוס מתקדם, עדשות מגע “רגילות” כבר לא יתקנו את העיוות בראייה – אלא רק עדשות מגע היברידיות או עדשות סקלרליות.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

אחד המאפיינים הבולטים של מחלת הקרטוקונוס היא ההחמרה שלה לאורך השנים. בנוסף היא מתפרצת בגיל צעיר יחסית – לרוב בין 15-16 ל-30-35. כשבשלב מוקדם כל כך של החיים ישנה פגיעה של ממש בראייה, ישנה גם כדאיות גבוהה לפתור את הבעיה באמצעות הליך כירורגי. בעמוד זה תמצאו מידע אודות האפשרויות השונות של ניתוח לתיקון קרטוקונוס, המצבים שבהם נדרש ניתוח וההחלמה בעקבותיו.

באילו מקרים מומלץ לבצע ניתוח קרטוקונוס?

מחלת הקרטוקונוס גורמת לעיוות בצורתה של קרנית העין – במקום מבנה דמוי כיפה מתקבל חרוט. העיוות משבש את האופן שבו נשברות קרני האור בעין, והתוצאה היא ראייה מטושטשת. בשלב ראשוני, כשהעיוות יחסית קל, ניתן לתקן את הלקות באמצעות עדשות מגע בהתאמה מדויקת למבנה העדכני של הקרנית.

עדשות איכותיות – ובפרט עדשות סקלרליות או עדשות קשות RGP, וגם עדשות פיגיבק – מספקות מענה מתאים במשך מספר שנים, עד שהעיוות הופך משמעותי במיוחד. במצב כזה הפתרון היחיד הוא ניתוח. כאמור קרטוקונוס היא מחלה שמתאפיינת בהחמרה הדרגתית, ומתחילה להתפתח כבר בגיל צעיר, ולכן חלק לא מבוטל מהחולים בה מגיעים בסופו של דבר לחדר ניתוח.

הסוגים השונים של ניתוחי קרטוקונוס

ישנם שני סוגים של ניתוח קרטוקונוס: השתלת טבעות והשתלת קרנית.

השתלת טבעות

ניתוח השתלת טבעות לתיקון קרטוקונוס מתבצע בעיקר כשהרכבת עדשות המגע נתקלת בקשיים מסוגים שונים. הטבעות הן פיסות פלסטיק שמושתלות לתוך הקרנית הקיימת. בזכות הטבעות הקרנית הופכת לשטוחה יותר ולכן העדשה תשב עליה טוב יותר. חשוב להדגיש שהשתלת הטבעות לכשעצמה לא מתקנת את הראייה וגם לא בולמת את התקדמות המחלה. יחד עם זאת הן מאפשרות במקרים רבים להמשיך ולהשתמש בעדשות מגע במשך מספר שנים – וזו כמובן תועלת בלתי מבוטלת. השתלת טבעות מתאימה למקרים של קמירות קלה או בינונית בקרנית, ומבוצעת באמצעות מכשיר לייזר מתקדם שמבטיח דיוק מרבי והחלמה מהירה ככל האפשר.

השתלת קרנית

ניתוח שמיועד לתקן מקרים חמורים במיוחד של קרטוקונוס ומתבצע אצל בערך 1 מכל 5 חולים. הקרנית המושתלת נלקחת מתורמים לאחר מותם, ובהקשר זה כדאי לציין שבישראל ישנם מעט אנשים יחסית שמוכנים לתרום קרנית לאחר המוות.

סוג זה של ניתוח קרטוקונוס נחלק ל-2 תת סוגים: השתלה מלאה, כלומר של כל שכבות הקרנית החדשה, או השתלה שכבתית – ניתוח שנקרא גם DALK ושבו המנתח משאיר את השכבה הפנימית של הקרנית הקיימת ומלביש עליה את השכבות החיצוניות של קרנית התורם. השתלה מלאה כוללת תפרים עדינים לחיבור הקרנית המושתלת לחלק ההיקפי של הקרנית הקיימת שאותו כן משאירים. 

החלמה בעקבות ניתוח לקרטוקונוס – דגשים חשובים

לניתוחי השתלת קרנית אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, בעיקר בזכות העובדה שבקרנית אין כלי דם ולכן המערכת החיסונית לא “מתעניינת” בה – והסיכוי לדחייה נמוך. הניתוח מתבצע כיום בעזרת ציוד משוכלל שמאפשר מינימום פגיעה בעין, כך שבדרך כלל נדרש אשפוז של לילה אחד ולאחר שבוע עד שבועיים ניתן לחזור לשגרה מלאה.

יחד עם זאת מבחינת תיקון הראייה יש צורך להתאזר בסבלנות. במרבית המקרים חולפים מספר חודשים עד שהראייה מתייצבת ואפשר ליהנות מתוצאות ההליך הכירורגי. גם לאחר השתלת קרנית יש צורך בעדשות מגע – וחשוב מאוד להתאים אותן בעזרת אופטומטריסטים מנוסים במיוחד.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

כל מחלת עיניים מחייבת מעקב צמוד ומקצועי, ומקסימום תשומת לב למצב השכבות השונות בכל עין. כשמדובר על קרטוקונוס, מתעצמת החשיבות של המעקב ובפרט ההגעה לבדיקות תקופתיות אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או כמובן אופטומטריסטית מומחית) – בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי הסיבות לחשיבות המומחיות, פירוט של שגרת המעקב והמלצות לדרכי טיפול אפשריות.

למה חשובה המומחיות הספציפית לקרטוקונוס של האופטומטריסט?

קרטוקונוס, לפחות נכון ל-2021, היא מחלה חשוכת מרפא. לא רק שלא ניתן לרפא אותה, היא גם מחמירה לאורך זמן, שכן צורתה של קרנית העין מתעוותת עוד ועוד והופכת מכיפה לחרוט. ככל שהצורה ממשיכה להשתנות, כך מחמירות ההשלכות והפגיעה בראייה הופכת לנרחבת יותר ויותר. עוד כדאי לקחת בחשבון את העובדה שקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית – בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים – כך שמי שלוקה במחלה סובל מהתסמינים שלה במשך שנים רבות מאוד.

כל אלה מחייבים התייחסות מקצועית מתמדת ומקיפה, והבסיס לה, עוד לפני רופאי העיניים, הוא אופטומטריסטית מומחית בקרטוקונוס.

מה כוללת שגרת המעקב?

אופטומטריסטים הם באופן כללי הקו הראשון בשמירה על בריאות העין. השירות שמספקים נשות ואנשי המקצוע בתחום זה הוא בדיקות שונות שמאבחנות במדויק כל לקות ראייה ויכולות להצביע על הסיבות לה. במקרה של קרטוקונוס, גם לאחר האבחון הראשוני נדרשת הגעה לבדיקות בתדירות גבוהה יחסית, שכן כאמור המחלה מחמירה עם הזמן. שגרת הבדיקות מאפשרת לדעת בכל נקודת זמן מהו המצב העדכני של הקרניות בשתי העיניים, וכך לדעת גם מהו הפתרון הנכון ביותר לאותה נקודת זמן.

הבדיקות המתבצעות לצורך אבחון מצב הקרטוקונוס הן מיפוי קרנית ובחלק מהמקרים גם פאכימטריה – אולטרסאונד של קרנית העין כדי לדעת מהו העובי של הקרנית בכל נקודה. מיפוי ממוחשב של הקרנית מספק נתונים מדויקים לגבי מידת הקמירות של הקרנית בכל חלק שלה.

אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס אמון על פענוח הממצאים כך שיספקו מקסימום תועלת. כאמור הקמירות הופכת יותר ויותר א-סימטרית עם השנים, ותמונת המצב המפורטת והעדכנית מאפשרת ליצור את התיקון הנכון לליקוי.

איך מטפלים במחלה ולמה חשוב להגיע אל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס?

בשלבים המוקדמים יחסית של מחלת עיניים זו, התיקון של העיוות בצורת הקרנית מושג באמצעות עדשות מגע. בשלבים ראשוניים ניתן להשתמש בעדשות “רגילות”, אבל ככל שהמחלה מתקדמת נוצר צורך בעדשות ייעודיות לקרטוקונוס.

יש מספר סוגים של עדשות שמספקות את המענה המתאים לבעלי ובעלות קרטוקונוס. אופציה אחת היא עדשות מגע סקלרליות – עדשות עם קוטר גדול יחסית כך שהן מונחות על הסקלרה (לובן העין) ולא על הקרנית. אופציה שנייה היא עדשות מגע קשות RGP שמספקות תיקון אופטי אופטימלי אבל עלולות להיות לא נוחות. סוגים אחרים של עדשות שמטפלים בנושא הנוחות הם פיגיבק ועדשות היברידיות – בשני המקרים מדובר בשילוב של עדשות רכות וקשות, כשהחלק הרך מבטיח נוחות והחלק הקשה נועד לתקן את לקות הראייה.

רק אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או אופטומטריסטית מומחית) מובטחת לכם התאמה מדויקת של נתוני העדשה לנתוני העיניים. ככל שהמחלה מחמירה, כך ההתאמה המוחלטת והשמירה על נוחות השימוש הופכות לאתגר מורכב יותר, ולידע ולניסיון של האופטומטריסטים יש תפקיד קריטי יותר.

אולי יעניין אותך גם:

• שלבי התפתחות קרטוקונוס
• התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס
• קרטוקונוס אצל ילדים

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח