קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת למספר ליקויים בראייה. חשוב מאוד לאבחן אותה בהקדם ולמצוא פתרונות נכונים למניעת החמרת המצב. בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שעוזרים להבין כיצד נוצרת המחלה ופותחו טיפולים חדשניים.
בעמוד זה תמצאו מידע מקיף על המחלה. הגורמים. כיצד היא באה לידי ביטוי. אופן האבחון והטיפולים המתאימים ביותר.
קישורים מהירים:
מה זה קרטוקונוס?
השם קרטוקונוס (Keratoconus) הוא חיבור של 2 מילים ביוונית – קרטו = קרנית העין. קונוס = חרוט. זוהי גם המהות של המחלה – הפיכת צורתה של הקרנית מכיפה לחרוט.
הקרנית היא החלק הקדמי בעין. היא אחראית על העוצמה האופטית ועל שבירת האור. ובהתאם גם יכולות המיקוד של העיניים שלנו תלויות במידה רבה בקרניות. הקוטר של קרנית הוא בערך 11 מ”מ, וכשהכל תקין העובי הוא 0.5 מ”מ במרכז הקרנית וקצת יותר (0.6-0.8 מ”מ) בהיקף.
שכיחות ומאפייני המחלה
השכיחות המדווחת של המחלה היא אחת ל-2,000 בני אדם. יחד עם זאת ישנן גם הערכות לפיהן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה סובל מקרטוקונוס ברמת חומרה כזו או אחרת, ושבמקרים רבים היא פשוט לא מאובחנת (עקב חוסר מודעות אליה). במרבית המקרים המחלה מתפתחת אצל אנשים צעירים והסימפטומים מתחילים להופיע בגיל ההתבגרות (15-16) או בגיל מעט מבוגר יותר, עד 30-35. לעתים הפגיעה היא בשתי הקרניות באותה מידה . בדרך כלל יש הבדלים בין מידת החומרה של הקרטוקונוס בין עין ימין לעין שמאל (אצל 1 מכל 10 בני אדם שלוקים במחלה היא פוגעת רק בעין אחת).
קצב התפתחות המחלה – הקצב בו צורתה של הקרנית הופכת לחרוט, באה לידי ביטוי באופן שונה בין אדם אחד למשנהו. לעיתים הקצב יהיה מואץ והמחלה עלולה להחמיר ובמקרים אחרים ההתפתחות תהיה איטית.
הבדל בין עין נורמלית לעין עם קרטוקונוס
במצב תקין, לקרנית העין יש צורה עגולה וכיפה קמורה עם עובי אחיד המאפשר שבירת אור מדויקת. במצב של קרטוקונוס, הקרנית מאבדת את צורתה העגולה והופכת דקה וחרוטית. שינוי זה בעובי הקרנית גורם לעיוות בצורתה ולשבירה לא תקינה של קרני האור. התוצאה היא ירידה באיכות הראייה, כולל טשטוש והילות סביב מקורות אור. כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, עין נורמלית מתאפיינת בקרנית עבה ואחידה, בעוד שעין עם קרטקונוס מראה קרנית דקה וחרוטית.
מהן הסיבות למחלת הקרטוקונוס?
חוסר איזון באנזימים מסוימים – מחקר חשוב ומשמעותי מהתקופה האחרונה שעסק בהפיכת צורת הקרנית מכיפה לחרוט, גילה שהסיבה למחלה ולחולשה של הקרנית ולהתעוותות הצורה שלה נובעת מחוסר איזון אנזימטי שבעקבותיו הרדיקלים החופשיים עלולים לפגוע בחלבונים שבקרנית והמבנה שלה ישתנה.
המקור לאותו חוסר באנזימים הוא גנטי. זוהי עובדה מחקרית המחזקת את ההשערה שקרטוקנוס היא מחלה תורשתית. למי שבמשפחתו יש חולי קרטוקונוס מומלץ לעבור אבחונים תקופתיים לצורך טיפול מוקדם ומותאם.
חשוב להימנע מפעולות שעלולות לפגוע בקרניות : כגון שפשוף נמרץ של העין או חשיפה רבה מדי לשמש.
שפשוף מתמשך של העין (אלרגיה שמייצרת גירוי מתמיד. סיבה נפוצה פחות) יכול לנבוע ממגוון סיבות כגון: שימוש בעדשות מגע לא נכונות. תופעות לוואי של ניתוח בלייזר. מחלות שונות ופגיעות גנטיות כגון תסמונת דאון. המחלה לא מושפעת ממאפיינים גאוגרפיים או חברתיים.
כיצד קרטוקונוס פוגע בראייה?
תפקיד הקרנית במערכת הראייה
הקרנית ממוקמת בחלק הקדמי של העין, מיד אחרי לובן העין. יש לה שני תפקידים חשובים: האחד הוא להגן על העין ובפרט למנוע חדירת חיידקים או חומרים זרים אחרים, והשני הוא למקד כל קרן אור שמגיעה אל העין כך שהיא תישבר באופן מדויק ברשתית (שאחראית על המרת אור לאותות חשמליים שאותם המוח מתרגם למידע חזותי).
בסך הכל הקרנית מייצרת למעלה מ-70% מהכוח האופטי של כל עין, ולכן כל פגיעה בה מובילה ללקות ראייה משמעותית. במקרה של קרטוקונוס, עיוות הצורה של הקרנית מוביל בהכרח לשבירה לא תקינה של קרני האור כך שהן לא נופלות באופן הרצוי על הרשתית, וכשהשבירה של הקרניים מתעוותת עקב הליקוי בקרנית וצורת החרוט שלה, התוצאות הן:
- קושי להבחין בעצמים ובפרט כשהם קטנים ו/או רחוקים. ככל שהקרנית הופכת לחרוטית יותר, כך הקושי מתעצם.
- קושי (גם כן הולך וגובר) להבחין בפרטים כשמתבוננים בתמונה שמתאפיינת בניגודיות גבוהה (פריטים בהירים על רקע יחסית כהה). הסיבה לכך היא שבמקרים אלה נוצרות סביב התמונה מעין צלליות.
- קשיים בקריאה.
- קושי לראות בלילה באופן תקין.
- הופעה של מעין הילה סביב מקורות אור כך שהראייה הופכת למטושטשת.
- קושי לנהוג עקב חוסר היכולת למקד את המבט באופן תקין לחלוטין.
- ירידה באיכות הראייה התלת ממדית – בעיקר במקרים שבהם מידת החומרה של הקרטוקונוס שונה בין שתי העיניים.
המצבים שבהם הסימפטומים הללו באים לידי ביטוי
קוצר הראייה והאסטיגמציה באים לידי ביטוי כמעט כל הזמן. בלילה מחמיר חוסר היכולת לראות ברור, ועוד מצב שבו הקרטוקונוס עלולה להשפיע במידה ניכרת הוא בזמן נהיגה. למעשה ישנו קושי ממשי לנהוג, הן בשל הופעת ההילות והסינוורים והן בגלל הירידה בחדות הראייה והתמונות המטושטשות שמייצרת העין החולה.
עוד מצב ספציפי שבו הקרטוקונוס נוכחת במיוחד הוא כשמנסים להביט בתמונה בעלת ניגודיות גבוהה – למשל כזו שמציגה פריטים יחסית בהירים על רקע כהה, כשהסיבה לכך היא הצלליות שנוצרות סביב האלמנטים השונים בתמונה. כשיש הבדלים בין מידת החרוטיות של שתי הקרניות, תיווצר ירידה באיכות הראייה בתלת מימד.
הסימנים הראשונים למחלת הקרטוקונוס
התסמין הבולט ביותר הוא פגיעה הולכת ומחמירה בחדות הראייה. בפרט באה לידי ביטוי פגיעה זו בקושי להבחין באובייקטים קטנים ומרוחקים מהעין, ולכן יש גם מקרים שבהם האבחון הראשוני הוא קוצר ראייה – אבחון שגוי כמובן.
תסמין שני שקיים אצל רבים מבין בעלי ובעלות קרטוקונוס הוא הופעה של הילות סביב אובייקטים בוהקים או מקורות אור. עוד סימפטום הוא קושי להבחין בין גוונים שונים וצבעים, וכמו כן תיתכן הופעת כתמים באזורים שונים של שדה הראייה (מעין צלליות).
השפעת הקרטוקונוס על חיי היומיום
ככל שהמחלה מתקדמת, הפגיעה בראייה מתעצמת ומשפיעה על מגוון פעילויות. מטופלים רבים מדווחים על קושי משמעותי בנהיגה, במיוחד בלילה, בעיות בקריאה ובהתמצאות במרחב. במקרים בהם המחלה מופיעה בעין אחת או כשיש הבדל בחומרה בין העיניים, נפגעת גם ראיית העומק והראייה התלת-ממדית. חשוב להדגיש שאבחון מוקדם מאפשר התאמת פתרונות אופטיים מתאימים, כמו עדשות מגע ייעודיות, שיכולים לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים.
מתי מומלץ להגיע לאבחון?
מצב אחד שבו כאמור מומלץ בחום להגיע לאבחון מקצועי שיזהה האם אכן ישנה מידה כזו או אחרת של חרוטיות באחת הקרניות או בשתיהן הוא כשבמשפחה ישנם חולים בקרטוקונוס. חשוב להתחיל במעקב השוטף כבר בגיל צעיר, שכן המחלה עלולה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15.
גם כשישנה פגיעה כלשהי בראייה ובפרט כזו שמתאפיינת באחד או יותר מהסימפטומים שפורטו בפסקה הקודמת חשוב להגיע לאופטומטריסטית מוסמכת. זאת על-מנת לזהות את הבעיה ובהתאם גם את הפתרונות הנכונים לה.
בהקשר זה חשוב להדגיש שבמקרים רבים אנשים מתכחשים לפגיעה בראייה ומגיעים לאבחון כשהמחלה בשלב מתקדם יותר ולעתים כבר נגרם נזק בלתי הפיך שמחייב טיפולים מורכבים יותר – וחבל כמובן, גם על אובדן הזמן שבמהלכו האדם לא נהנה מיכולת ראייה אופטימלית, וגם על הפגיעה המצטברת.
קרטוקונוס בגיל ההתבגרות
קרטוקונוס מתפרצת כאמור במקרים רבים בגיל ההתבגרות, כלומר בסביבות גיל 15-16.
לקויות ראייה בשלב זה של החיים עלולות להקשות גם על הלמידה וגם על פעילויות פנאי רבות. מאחר שלמחלה אין מרפא ובנוסף היא נוטה להחמיר עם הזמן, צפויות עשרות שנים של חיים לצד הקרטוקונוס ועל כן חשוב מאוד לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר.
ככל שהאבחון המדויק יגיע בגיל צעיר יותר, כך יש סיכוי טוב יותר למצוא פתרונות יעילים ובחלק מהמקרים גם להאט במידה מסוימת את קצב ההתפתחות של המחלה.
למעשה לצעירים שיש להם קרוב משפחה עם קרטוקונוס מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות באופן קבוע, אפילו החל מגיל 10, וכך להקדים תרופה למכה.
קביעת הפרופיל הצבאי לחולי קרטוקונוס
קרטוקונוס, בשונה ממחלות עיניים אחרות, מתפרצת בגיל צעיר ומשפיעה ישירות על הפרופיל הצבאי. הקריטריון המרכזי לקביעת הפרופיל הוא חדות הראייה המתוקנת בעין הטובה יותר – חדות ראייה של 6/9 מובילה לפרופיל 82, המאפשר שירות ביחידות שדה, בעוד שחדות ראייה של 6/12 ומטה מובילה לפרופיל 64, המתאים לתפקידי תומכי לחימה. חשוב להגיע לוועדה הרפואית עם תוצאות בדיקה עדכניות ומיפוי קרנית מקצועי.
אפשרויות ערעור ושינוי הפרופיל
המערכת מאפשרת גמישות מסוימת בהתאמת השירות הצבאי למצב הרפואי. מלש”בים יכולים להגיש ערעור על הפרופיל שנקבע להם דרך מיט”ב, בצירוף מסמכים רפואיים רלוונטיים מרופא עיניים מוסמך. במקרה של החמרה במצב הקרטוקונוס בין הצו הראשון לגיוס, ניתן לבקש בדיקה מחודשת ועדכון פרופיל. חשוב במיוחד להקפיד על התאמה מדויקת של עדשות מגע או פתרונות אופטיים אחרים, שכן אלה משפיעים ישירות על חדות הראייה המתוקנת ובהתאם על הפרופיל הצבאי.
קראו עוד על איך קרטוקונוס משפיע על הפרופיל הצבאי?
כיצד מאבחנים קרטוקונוס?
אבחון קרטוקונוס מחייב בדיקה ייעודית וציוד משוכלל. מרכיב משמעותי לא פחות הוא הניסיון של איש או אשת המקצוע – מי שמבצעים את הבדיקה הם אופטומטריסטים, והיא כוללת מיפוי מדויק של כל אחת מהקרניות כדי לבחון את העובי בכל נקודה ואת העוצמה המרבית של העדשה בכל עין.
כמו כן מתבצעת בדיקת אולטרסאונד של הקרניות (בדיקה זו נקראת פאכימטריה והיא מספקת מידע יקר ערך לגבי מידת הקמירות, כלומר איפה נמצאת הצורה על הסקאלה שבין כיפה לחרוט). עוד חלק באבחון הוא בדיקה של הרפלקסים של העיניים (בדיקה שנקראת רטינוסקופיה).
שלבי התפתחות הקרטוקונוס
מתי מטפלים בעזרת עדשות מגע מיוחדות, קרוס לינקינג או השתלת קרנית?
מידת ההתקדמות של הקרטוקונוס משפיעה על אמצעי הטיפול במחלה. ככל שזיהוי המחלה מוקדם יותר הסיכוי להאט את התפתחות הקרטוקונוס גובר. ניתן לחלק את שלבי ההתפתחות של הקרטוקונוס לשלושה שלבים עיקריים:
| השלב ההתחלתי של קרטוקונוס
בשלב הראשוני המטופל לרוב סובל מטשטוש ראיה ומהילות סביב מקורות אור שפוגעות בעיקר בראייה במהלך הלילה. בשלב זה הצילינדר עולה ונמצא בתחום של 0.50-2.50, כך שהאסטיגמציה קלה עד בינונית. הצילינדר עלול לגרום לכאבי ראש ועיניים, חוסר נוחות, עייפות, פזילה והתדרדרות בראייה. בשלב זה המטופל חייב לבצע בדיקת מיפוי קרנית אצל אופטומטריסט ולאבחן את המחלה. האופטומטריסט יתאים למטופל משקפיים או עדשות מגע שישפרו את חדות הראייה ויתקנו את הצילינדר. בנוסף, בשלב זה הטיפול העיקרי הוא קרוס לינקינג, שמאט את התפתחות המחלה ואף עשוי לעצור אותה. מומלץ למי שאובחן עם קרטוקונוס בשלב ההתחלתי שלו להגיע לביקורת ומיפוי קרנית כל 6 חודשים, בייחוד לחולים מתחת לגיל 40.
|| שלב הביניים של קרטוקונוס
בשלב זה המחלה מתקדמת וכתוצאה מכך הצילינדר עולה לטווח של 2.50-4.00 והמטופל חווה טשטוש ראייה בכל המרחקים וסינוור גובר.עלולות להופיע תופעות כמו ראייה כפולה בעין אחת או בשתיהן, סנוור והילות סביב נקודות אור, גירוי בעיניים, והחלפה תכופה של מרשם למשקפיים. משקפיים ועדשות רגילים יתקשו לספק פתרון ראוי בשלב זה ולכן האופטומטריסט יתאים עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס. בין העדשות המיוחדות ניתן להתאים עדשות היברידיות, עדשות מגע סקלרליות, פיגיבק, Rose K ועוד. גם בשלב זה ניתן לבצע טיפול קרוס לינקינג בשילוב העדשות המיוחדות לקרטוקונוס. בשלב זה יש להגיע לבדיקות שוטפות של העיניים על פי המלצת האופטומטריסט וכך להיות בבקרה עם התפתחות המחלה.
||| השלב המתקדם של הקרטוקונוס
שלב זה הוא שלב חמור של קרטוקונוס, כ-25% מחולי הקרטוקונוס מגיעים אליו. בשלב זה האסטיגמציה ממשיכה לגדול, הצילינדר גבוה מ-4.00 והמטופל מתמודד עם עיוותים משמעותיים בראייה שמקשים על שגרת היום ובייחוד בלילה. במידת הצורך המחלה מצריכה טיפול פולשי כמו ניתוח השתלת טבעות. בנוסף, בשלב זה עלול להיווצר הרס של רקמת הקרנית כמו הצטלקויות, בצקת ועכירות. הרס של רקמת הקרנית מצריך ניתוח השתלת קרנית.
סוגי טיפולים אפשריים בקרטוקונוס
האבחון המקצועי משמש כמובן לא רק על-מנת לדעת האם האדם חולה במחלת עיניים זו, אלא גם כדי לקבוע את תוכנית הטיפול המיטבית עבורו בהתאם למידת החומרה של הקרטוקונוס בכל אחת מהעיניים.
בשלביה המוקדמים של המחלה, הדרך הנכונה להתמודד עם הפגיעות השונות ביכולתה ראייה היא משקפיים או עדשות מגע. את המשקפיים, ועוד יותר מכך את עדשות המגע, חשוב מאוד להתאים במדויק לליקוי ולמידת האסטיגמטיזם (הטשטוש) ולמידת קוצר הראייה.
כשמשתמשים בעדשות מגע לשיפור הראייה, חובה לוודא שהן מאפשרות הגעת חמצן ישירות אל הקרנית. דגש בולט נוסף במסגרת טיפול בקרטוקונוס עם עדשות הוא המעקב השוטף. בלא מעט מקרים נדרשת תחלופה, ואפילו תכופה, של העדשות. זאת עקב השינויים המתמשכים במבנה של הקריות והצורך בהתאמה מושלמת – גם כדי ליהנות מראייה תקינה וגם כדי לא לגרום להחמרת הקרטוקונוס.
להלן 7 אפשרויות טיפול בקרטוקונוס שכדאי להכיר:
אופטומטריסטים מנוסים יודעים להתאים לכל מטופל ומטופלת את עדשות המגע האופטימליות עבורם.
1. עדשות היברידות
עדשות מגע משולבות עם מרכז קשיח (על-מנת לאפשר תיקון אופטי מיטבי) והיקף רך (שמבטיח הרכבה נוחה ושימוש קל לאורך זמן). המרכז גם חדיר לחמצן.
2. עדשות Rose K
עדשות מגע בעלות גיאומטריה מורכבת במיוחד, על בסיס תכנון ממוחשב (וממצאי האבחון כמובן). בזכות הגיאומטריה המורכבת מובטחת התאמה אופטימלית לכל קרנית. פתרון זה מיועד למצבים שבהם ישנה קמירות א-סימטרית וכשהקמירות היא משמעותית במיוחד בחלקה התחתון של הקרנית.
3. עדשות פיגיבג
מוצר שכולל למעשה שתי עדשות שמורכבות האחת על גבי השנייה (בכל עין). העדשה הרכה מהווה חיץ חיוני בין הקרנית שבעין לבין העדשה היותר קשה. בנוסף עדשה זו, שעשויה מסיליקון הידרוג’יל, מספקת ריפוד ונוחות. על גבי עדשה זו מרכיבים כאמור עדשה קשה יותר שהיא זו שמספקת את התיקון האופטי החיוני.
4. עדשות סקלרליות
הסקלרה היא החלק הלבן של העין. בהתאם לכך עדשות מגע סקלרליות הן עדשות שהקוטר שלהן יחסית גדול כך שהקצה נוגע בסקלרה. אין מגע בין העדשה לבין הקרנית, ובחלל ביניהן יש נוזל שאותו ממלאים במהלך ההתקנה של העדשה. פתרון זה מתאים לקרטוקונוס יחסית חמור אבל כזה שעדיין לא מצריך טיפול מורכב יותר.
5. קרוס לינקינג (Cross Linking)
במקרים שבהם ישנה החמרה של הקרטוקונוס, ניתן לבצע טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג (קשרי צילוב). מטרת הטיפול היא לייצב את הקרניות ולעכב את התפתחות המחלה. המטרה מושגת על-ידי שילוב של הזלפת טיפות ויטמין B2 (ריבופלבין) וחשיפת הקרנית לקרני UVA שמפעילות את הוויטמין. התוצאה היא חיזוק הקשרים הפנימיים של סיבי הקולגן שבקרניות וכתוצאה מכך עצירת תהליך ההתקמרות שלהן. הצלחת הקרוס לינקינג תלויה במידה רבה במועד תחילת הטיפול – ככל שמקדימים כך גדל הסיכוי לעצור את ההחמרה של הקרטוקונוס, וזוהי כמובן עוד סיבה טובה לעבור אבחון מקצועי ולא לדחות אותו.
6. השתלות טבעיות
במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית או למעלה מכך, ייתכן צורך בניתוח. ישנם מספר הליכים כירורגיים לתיקון העיוותים במבנה הקרנית והבטחת ראייה תקינה. הפשוט שבהם הוא השתלת טבעות – Intacs. בהליך זה משתילים בחלק ההיקפי של הקרנית שני מקטעים שצורתם חצי עיגול. המקטעים הם טבעות קשיחות שמשטחות את הקרנית ומצמצמות את מידת הקמירות. לאחר ההשתלה יש להגיע לאופטומרטיסטית מנוסה כדי להתאים משקפיים או עדשות מגע למבנה החדש שנוצר לכל אחת מהקרניות.
7. השתלת קרנית
זהו הניתוח המורכב ביותר ועל כן פתרון זה מוצע רק כשאין ברירה וכשטיפולים קודמים לא הובילו לראייה תקינה. את הקרניות לוקחים מתורמים אנושיים. כדאי לדעת שבקרנית אין כלי דם, ועל כן המערכת החיסונית לא רלוונטי לגביה והסיכון שהגוף ידחה את השתל נמוך מאוד. יחד עם זאת מדובר בהליך כירורגי מורכב שמחייב החלמה ממושכת יחסית והסתגלות לקרנית החדשה. בחלק מהמקרים תתבצע השתלה מלאה, של כל הקרנית. במקרים אחרים יושתלו רק חלק מהשכבות שמרכיבות את האיבר החיוני. בכל מקרה לאחר ההשתלה וההחלמה גם כן נדרשת בדיקה של אופטומטריסט קליני כדי להתאים עדשות מגע ייעודיות למטופלים אחרי ניתוח.
זכויות חולי קרטוקונוס ואחוזי נכות
זכויות בקופות החולים והביטוח המשלים
קרטוקונוס מחייבת שימוש בעדשות מגע מיוחדות, שעלותן גבוהה משמעותית מעדשות רגילות. קופות החולים מציעות סיוע משמעותי במימון: בכללית מושלם מקבלים החזר של 75% עד תקרה של 1,230 ש”ח לעדשה פעם בשנה, במכבי שלי ניתנת הנחה של 50% עד 1,000 ש”ח לשלוש שנים, ובלאומית כסף/זהב מקבלים החזר של 80% עד תקרה של 800-1,150 ש”ח לעדשה. צעירים מתחת לגיל 18 זכאים למימון מלא של עדשות קשות דרך סל הבריאות.
זכויות נוספות על בסיס אחוזי נכות
חולי קרטוקונוס זכאים למגוון הטבות בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם. עם 20% נכות ומעלה מקבלים סיוע בהכוונה תעסוקתית, 40% נכות מזכים בהנחות בעמלות בנקים, ו-60% נכות מאפשרים קבלת תג חנייה לנכה והנחה באגרת רישוי. חשוב להדגיש שמיצוי הזכויות מתחיל בהגשת תביעה לביטוח הלאומי, וכדאי להיעזר באנשי מקצוע להשגת מיטב הזכויות.
קביעת אחוזי הנכות בוועדה הרפואית
תקנות הביטוח הלאומי מגדירות באופן מפורט את אחוזי הנכות עבור לקויות ראייה שונות. לדוגמה, אובדן ראייה ברבע החיצוני העליון של עין אחת מזכה ב-5% נכות, ובשתי העיניים – 10%. אובדן ראייה במחצית התחתונה של עין אחת מקנה 20% נכות, ובשתי העיניים 65%. הוועדה הרפואית מתחשבת גם בגורמים נוספים כמו אי-סבילות לעדשות מגע או מצב לאחר השתלת קרנית.
תהליך קביעת דרגת אי כושר וקצבאות
לאחר קביעת אחוזי הנכות, נבחנת דרגת אי הכושר לעבוד. התהליך מתבצע כאשר אחוזי הנכות הם 60% ומעלה, או 40% ומעלה כשיש ליקוי אחד של 25% לפחות. דרגות אי כושר של 60%, 65%, 74% או 100% מזכות בקצבת נכות חודשית, כשקצבה מלאה (ל-100% אי כושר) עומדת על 3,321 ש”ח. ניתן לערער על החלטות הוועדה ולבקש בדיקה חוזרת במקרה של החמרה.
קרטוקונוס וביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי, שהחל לפעול ב-1954, הוא הגוף המופקד על בירור הזכאות והושטת עזרה כספית לחולי קרטוקונוס ומחלות אחרות. חולי קרטוקונוס, מחלת עיניים הפוגעת באנשים צעירים ועלולה להוביל לפגיעה ממשית בראייה, מומלץ לברר את זכויותיהם, שכן אלו משתנות בהתאם לחומרת הפגיעה.
תהליך הגשת התביעה והמסמכים הנדרשים לחולי קרטוקונוס
הצעד הראשון במיצוי זכויות קרטוקונוס מול הביטוח הלאומי הוא הגשת תביעה לקצבת נכות כללית באמצעות טופס בל/7801. חולי קרטוקונוס נדרשים לצרף לתביעה מסמכים רפואיים עדכניים, כולל חוות דעת מרופאי עיניים ואופטומטריסטים, תוצאות מיפוי קרנית ובדיקות נוספות המעידות על מצב המחלה. הוועדה הרפואית תזמן את חולה הקרטוקונוס לבדיקה, וחשוב להדגיש שהחוק מאפשר להגיע לוועדה בליווי עורך דין שייצג את המבוטח ויענה בשמו על שאלות הוועדה.
קביעת הזכאות והליך הערעור בתביעת קרטוקונוס
לאחר שנקבעים אחוזי הנכות בהתאם לחומרת הקרטוקונוס, פקיד תביעות קובע את דרגת אי הכושר – בתנאי שיש לפחות 60% נכות רפואית (50% לעקרות בית). קיימת גם אפשרות לקבלת דרגת אי כושר במקרה של נכות רפואית בשיעור 40% ומעלה, כשאחד הליקויים מקנה 25% לפחות. חולי קרטוקונוס יכולים לערער הן על החלטת הוועדה הרפואית והן על החלטת פקיד התביעות, וכן להגיש תביעה נוספת במקרה של החמרה במצב הקרטוקונוס.
קצבאות והטבות נלוות לחולי קרטוקונוס
הביטוח הלאומי קובע את גובה הקצבה לחולי קרטוקונוס בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה. נכון ל-2021, הקצבה נעה בין 1,908 ש”ח (לדרגת אי כושר של 60%) ועד 3,321 ש”ח (לדרגת אי כושר של 75% או 100%). קיימות תוספות משמעותיות עבור בן/בת זוג (כשהכנסתם נמוכה מ-6,000 ש”ח) וילדים עד גיל 18, למשל עבור 2 ילדים בקצבה מרבית, התוספת מגיעה לכ-1,900 ש”ח.
בנוסף לקצבה, קביעת אחוזי נכות עבור קרטוקונוס מזכה בהטבות נוספות: נכים בשיעור 40% ומעלה זכאים לעמלות מופחתות בבנקים, נכים בשיעור 20% ומעלה זכאים לעזרה בהכוונה לתעסוקה, ונכות של 60% או יותר מקנה תג נכה והפחתה באגרת הרישוי, בנוסף להנחות בארנונה, תחבורה ציבורית, חשמל ועוד.
לקריאה נוספת על זכויות חולי קרטוקונוס באתר ביטוח לאומי – לחץ כאן
שאלות ותשובות נפוצות על קרטוקונוס:
ישנם מספר תסמיני קרטוקונוס שיכולים להעיד על התפתחות המחלה. תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם כאשר אתם מביטים בנקודת אור בלילה הוא מוכפלת באופן אקראי? האם אתם רואים הילת אור סביב עצמים? האם אתם לא רואים בבירור עצמים קטנים ורחוקים? האם העיניים שלכם נוטות לגרד? האם אתם רואים כתמים/צלליות בשדה הראייה? אם חלק מהתשובות לשאלות הללו הם כן, מומלץ לכם להיבדק לקרטוקונוס בהקדם.
קרטוקונוס מתקדם ומשפיע באופן שונה מאוד בין אדם לאדם וקשה לצפות את ההתקדמות שלו. יש מטופלים עם קרטוקונוס בינוני שאינו מחמיר באופן משמעותי לאורך זמן ומנגד יש מצבים בהם יש החמרה מהירה. עם זיהוי מוקדם וטיפול נכון ניתן להאט את קצת ההתפתחות ולהיות בבקרה על המחלה.
רוב המטופלים הסובלים מקרטוקונוס מתאימים לטיפול קרוס לינקינג. עם זאת, ישנם קריטריונים מסויימים בניהם גיל, עובי הקרנית, הערכת הסיכון על ידי האופטומטריסט ועוד, הקובעים את הכדאיות של קרוס לינקינג. ישנם מקרים שבהם הקרטוקונוס כל כך מתקדם ולכן הקרנית דקה מידי או שנוצר בה קרע בשכבות הפנימיות. במצב כזה לא ניתן לבצע טיפול קרוס לינקינג.
המדע עדיין לא מיפה באופן וודאי את כל הסיבות לקרטוקונוס. למרות זאת אנו יודעים שאחת הסיבות להיווצרות המחלה היא חוסר איזון באנזימים מסוימים. מאחר והמקור לאותו חוסר אנזימטי הוא גנטי, גוברת ההשערה שיש לקרטוקונוס היבט תורשתי. לכן אם יש לכם קרוב משפחה שסובל מקרטוקונוס מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות באופן קבוע על מנת לשלול את התפתחות המחלה.
קרוס לינקינג הוא טיפול המבוצע ללא חתכים בעין וללא תפרים. הטיפול מבוצע על ידי הזלפת טיפות ויטמין והקרנה של אור כך שהוא אינו פולשני. השתלת קרנית היא הליך ניתוחי לכל דבר. היא מתרחשת בחדר ניתוח וכוללת חתכים בעין וכמובן סיכונים שכרוכים בניתוח. ככל שהמצב הרפואי מאפשר, נעדיף להימנע מהליך ניתוחי. אך במקרים מסוימים הליך ניתוחי הוא הסיכוי הטוב ביותר לשיפור שגרת החיים והתמודדות עם קרטוקונוס.
קרטוקונוס מופיע בעיקר אצל מתבגרים, אם כי לעתים מופיע בילדים צעירים יותר. ילדים הסובלים מקרטוקונוס חווים פגיעה משמעותית באיכות החיים. אם אתם מזהים שהילד שלכם מתקשה להעתיק מהלוח, מתקשה להתמצא במרחב, מתאר עיוות פתאומי בראייה, טשטוש או נקודות זוהרות לא מוסברות, מומלץ להגיע לאבחון מקצועי ומהיר. האבחון של קרטוקונוס לילדים נעשה בדיקת ראייה ״רגילה״ בה נבחן את מבנה הקרנית.
המגוון הרחב של סוגי העדשות לטיפול בקרטוקונוס היא יתרון למטופלים. כל מטופל הוא בעל מבנה עין, ומצב בריאותי שונה. כל אחת מהעדשות לקרטוקונוס מביאה איתה יתרונות שונים. עדשות היברידיות יכולות להיות הפתרון האידיאלי והנוח לאדם אחד אך לא נוחות לאדם אחר. הדרך הטובה ביותר להתאים את העדשות האידיאליות היא לבצע את ההתאמה אצל אופטומטריסטית מומחית להתאמת עדשות מגע לקרטוקונוס. בבחירת אופטומטריסטית מנוסה ומקצועית תוכלו להגביר באופן משמעותי את הסיכוי להתאמה אידיאלית.
יש לכם קרטוקונוס? יש פתרונות!
הרבה מהאנשים שמאובחנים עם קרטוקונוס נוטים להתקבע על הפתרון הראשוני שהוצע להם, גם אם זה אינו אופטימלי ויוצר בעיות. התוצאה היא שמטופלים רבים סובלים מעיניים שורפות, מראייה לא תקינה או מעדשות מציקות ונופלות.
המסר שלי הוא שלכולם מגיע איכות חיים.
אל תאבדו תקווה. אנחנו אולי עדיין לא יודעים הכול, אך יודעים מספיק כדי למצוא פתרונות כמעט לכל מצב.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור.
יש לי פתרונות!
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
