קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת לעיוות בצורת הקרנית, וכתוצאה מכך לפגיעה בראייה. בדרך כלל בשלב הראשוני שלה רק עין אחת נפגעת, אם כי ב-50% מהמקרים גם בעין השנייה תתפרץ המחלה – בטווח של כ-15 שנים. בעמוד זה תמצאו מידע על קרטוקונוס בעין אחת: מהם הגורמים למחלה, מהם התסמינים שלה, כיצד מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה.
מהם הגורמים להיווצרות המחלה?
ככל הידוע כיום, קרטוקונוס הינה מחלה גנטית. עדיין לא ברור מדוע ישנם מקרים רבים שבהם היא באה לידי ביטוי קודם כל בעין אחת ורק לאחר פרק זמן מסוים, שעשוי להיות גם מספר שנים, היא פוגעת גם בעין השנייה. המדע גם עדיין לא מצא את הגן הספציפי, ועדיין לא ברור לחלוטין האופן שבו הוא משפיע על קרנית העין וגורם לה להתעוות – מצורה של כיפה לצורה של חרוט. כן ידוע שההיחלשות של הקשרים בין תאי קולגן בתוך הקרנית היא אחד הגורמים.
עוד כדאי לדעת שגם דלקת אלרגית בעין ושפשוף מתמיד שלה עלולים לגרום לקרטוקונוס, כשגם במקרה כזה ייתכן שהמחלה תופיע רק בעין אחת.
הסימפטומים הבולטים של קרטוקונוס
העיוות בצורת הקרנית גורם לקרני האור להישבר במיקום לא נכון. בהתאם הקרטוקונוס גורמת לקושי בראייה, ובפרט טשטוש של התמונה המתקבלת בעין. כמו כן האדם עלול לפספס עצמים קטנים ורחוקים בגלל הירידה בחדות הראייה. סימפטום נוסף הוא הופעת צלליות כשהתמונה מתאפיינת בניגודיות או הילות כשיש מקורות של אור.
קרטוקונוס בעין אחת פוגע גם ביכולת לראות בתלת מימד באופן חד וברור, וזאת בגלל ההבדלים המשמעותיים בין שתי הקרניות בשתי העיניים.
איך מאבחנים קרטוקונוס בעין אחת או בשתי העיניים
בנוסף לתלונות על הסימפטומים הנ”ל, ישנה עוד אינדיקציה לקיומה של המחלה: גידול מתמשך במספר של המשקפיים, ועוד יותר מכך עלייה בקצב מהיר במידת החומרה של האסטיגמציה (כלומר הצילינדר).
על-מנת לוודא שזו אכן האבחנה הנכונה, ובנוסף להבין האם מדובר על קרטוקונוס בעין אחת או בשתיהן, מתבצעות בדיקות עיניים רלוונטיות – הראשונה שבהן היא מיפוי קרנית, בדיקה שבאמצעותה ניתן לדעת מהו עובי הקרנית, מהי מידת העקמומיות של החרוט ומהי העוצמה המקסימלית של העדשה. עוד בדיקה אפשרית היא פכימטריה – מדידת עובי קרנית העין בכל נקודה באמצעות אולטרסאונד.
בהתאם תהליך האבחון והטיפול במחלה מתחיל בביקור אצל אופטומטריסט מיומן (או אופטומטריסטית מיומנת, כמובן) – רצוי כאלה בעלי ניסיון ספציפי בקרטוקונוס. מאחר שמדובר במחלה גנטית, ההמלצה לכל מי שבמשפחתו יש אנשים בעלי קרטוקונוס היא להקפיד על שגרת מעקב החל מאמצע העשור השני לחיים (קרטוקונוס מתפרצת במרבית המקרים בין גיל 15 ל-35).
טיפול בקרטוקונוס בעין אחת
בשלבים הראשונים של מחלת קרטוקונוס, גם עדשות מגע “רגילות” מספקות את התיקון האופטי הדרוש לעין שהקרנית בה נפגעה. ככל שהפגיעה מחמירה, כלומר הקרנית מאבדת מהסימטריות שלה והופכת ליותר ויותר חרוטית, כך נדרשים פתרונות אחרים – עדשות מגע ייעודיות, ובהמשך ייתכן גם צורך בניתוח השתלת טבעות ו/או השתלת קרנית.
התאמת עדשות המגע למצב המורכב חייבת להיות מדויקת לחלוטין. בהתאם חשוב מאוד להפקיד את המלאכה אך ורק בידיים של אופטומטריסטים בעלי בקיאות ספציפית בקרטוקונוס.