לקות ראייה

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר: סקירה ופתרונות

כל מי שחתם על טופס הסכמה לניתוח מכיר את רשימת הסיכונים הבלתי נגמרת. אם היד רועדת לנו לפני חתימה על ההסכמה במצב של ניתוח של חוסר ברירה, הרי שהיא רועדת שבעתיים כשמדובר בניתוח של יש ברירה. כזה בדיוק הוא ניתוח לייזר להסרת משקפיים, הנחשב לניתוח קוסמטי שמטרתו, לכאורה, אינה להבריא מחלה. אנשים שלא רואים טוב אינם נחשבים לחולים והניתוח שמתבצע באיבר הרגיש ביותר בגוף, אינו נחשב להכרחי.אך יש בו, כמו בכל ניתוח, סיכונים.

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר: תופעות לוואי או סיבוכים?

ישנם שני סוגים מרכזיים של ניתוחי לייזר לעיניים:

  1. ניתוח שיוף של הקרנית: בניתוח מסוג זה, קרני הלייזר מקלפות את שכבת התאים (תאי אפיתל) וכך משנות את מיקוד העין ומתקנות ראייה.
  1. ניתוח מתלה: ניתוח שבו חותכים את החלק החיצוני של הקרנית כדי ליצור מתלה (flap) זמני. לאחר מכן, משייף המנתח את הקרנית על מנת לתקן את הראייה ואז מחזיר את המשטח החיצוני למקומו וסוגר את המתלה.

ראשית, חשוב להפריד בין תופעות לוואי או קשיי הסתגלות לאחר ניתוח לייזר בעיניים לבין סיכונים וסיבוכים של הניתוח.

 

בתקופה שלאחר הניתוח ניתן לצפות לזמן הסתגלות שכולל ראייה מטושטשת, כאב, וראיית הילות סביב אובייקטים, בעיקר בחשכה. סימפטומים אלו אמורים להיעלם עד חצי שנה מזמן הניתוח, כשברוב המקרים אכן זהו המצב.

 

בניגוד למצבי הסתגלות מעין אלה, הרי שמתוך כלל המנותחים בעשרים השנים האחרונות, 1% נותרים לאחר הניתוח עם סיבוכים משמעותיים בעיניים שנותחו.

 הסיבוכים הנפוצים לאחר ניתוחי לייזר

אקטזיה: קרנית העין הופכת לדקה מדי בעקבות השיוף ומאבדת את צורתה הקמורה. בעקבות כך נוצרת בליטה דמויות חרוט על הקרנית, היוצרת ראייה מעוותת.

 

אסטיגמציה לא סדירה: נגרמת מפגיעה לא מדויקת של הלייזר ויוצרת סימפטום של ראייה כפולה וראיית “הילות” סביב לאובייקטים. במקרה כזה יש לבצע ניתוח נוסף.

 

צמיחה פנימית של תאי אפיתל: תאי אפיתל מהווים רקמה המגנה על הקרנית, אולם פגיעה בהם עלולה לגרום לצמיחה פנימית ולא טבעית שלהם, ואף להתפתחות תאי סרטן. גם במקרה כזה יש צורך בניתוח נוסף כדי להסיר את התאים ולתקן את הראייה המטושטשת הנגרמת בעקבות צמיחת התאים פנימה.

 

זיהום ודלקות שונות: לאחר הניתוח, העין חשופה לזיהומים רבים, והמטופל ממשיך טיפול אנטיביוטי או בסטרואידים. אצל מטופל אחד מתוך 2,000 הטיפול האנטיביוטי מתגלה כלא יעיל ומתפתח זיהום שעלול להוביל לאבדן ראייה. אחד הסוגים של דלקת נפוצה הנגרמת מזיהום מכונה “חולות סהרה” והיא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות העין.

 

יובש: ישנם מקרים שבהם קרן הלייזר פוגעת בעצבים באזור הקרנית ומזיזה אותה ממקומה, דבר הגורם לטווח רחב של סימפטומים, מאי נוחות וגירוד ועד נזק חמור בראייה.

 

איך לטפל במצב של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

ראשית, לפני שאתם ניגשים לניתוח בואו להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט מוסמך, עדיף אצל אופטומטריסט שבקליניקה שלו יש את מכשיר ה-visionixI80 שמאבחן מגוון בעיות ראייה. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אך בפועל, אחוזים ניכרים מהמטופלים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים לא מבצעים בדיקה כזו לפני שהם מחליטים לבצע את הניתוח. בבדיקה שכזו ניתן לגלות גורמי סיכון שיכולים להשפיע על ההחלטה הראשונית אם בכלל להתחיל בתהליך הכירורגי, למשל: קרנית דקה מדי, אישונים מורחבים, ראייה לא יציבה, יובש בעיניים ומאפיינים נוספים כמו גיל, היריון, מחלות גנטיות ומערכת חיסון חלשה.

 

אולם, גם אם לא נמצאו גורמי סיכון – עדיין קיים סיכון לסיבוכים של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר. בחלק מהמקרים, ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח חוזר ובחלק מהמקרים יש צורך בשימוש בעדשות מגע המותאמות לטיפול במצב שבו פני הקרנית נמצאים במבנה לא שגרתי כתוצאה מניתוח לייזר. בין עדשות מגע אלה ניתן למנות: עדשות קשות נושמות, עדשות היברידיות עם מרכז קשיח ושוליים רכים, עדשות מותאמות אישית למבנה הקרנית, עדשות כפולות או עדשות סקלרליות.

 

עדשה סקלרלית היא עדשה בעלת קוטר גדול אשר שוליה נוגעים בלובן העין במקום בקרנית ועל כן מתאימה מאוד לשימוש כאשר מבנה הקרנית הוא בעל גאומטריה לא רגילה, מצב נפוץ לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שבמהלכו משויפת הקרנית או מוסרות ממנה רקמות .בנוסף, החלל שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בנוזל מיוחד המלחלח את העין ומטפל בבעיה של יובש בעין, שהיא בעיה נפוצה נוספת האופיינית לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

 

לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים?

עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
מיפוי קרנית

קרטוקונוס היא מחלה תורשתית

המונח ‘קרטוקונוס‘ הוא שילוב של שתי מילים ביוונית, שמשמען ‘קרנית חרוט’. במהלך המחלה, הקרנית מאבדת את צורתה הכדורית ומקבלת צורה חרוטית, מה שמשפיע ישירות על איכות הראייה. קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית הגורמת לשינוי במבנה הקרנית, מה שמוביל להידקקותה ולעיוות הראייה. במשך שנים הועלו השערות שונות בנוגע לגורמים למחלה, אך מחקרים עדכניים מחזקים את ההבנה כי לקרטוקונוס יש רקע גנטי משמעותי.

מחקרים גנטיים על קרטוקונוס

סימניה הראשונים של מחלת הקרטוקונוס מתפתחים לרוב בגיל ההתבגרות או בשנות ה-20 המוקדמות וכוללים ירידה בראייה, עלייה בצילינדר, ראייה מטושטשת, רגישות לאור וסנוור.

 

מחקר חדש מאפריל 2019 אישש את הקשר הגנטי לקרטוקונוס. המחקר מצא כי המחלה נובעת, בין היתר, מחוסר איזון של אנזימים בקרנית, אשר מוביל להיחלשותה ולהיווצרות העיוות האופייני לה. ממצא זה מסביר מדוע המחלה נפוצה במספר בני משפחה. כתוצאה מכך, מומלץ לבני משפחה מדרגה ראשונה של חולי קרטוקונוס לעבור בדיקות עיניים סדירות לצורך גילוי מוקדם.

 

מאז פרסום המחקר המקורי, נערכו מספר מחקרים נוספים שהרחיבו את ההבנה שלנו על הקשר הגנטי של המחלה:

מחקר על זיהוי גנים חדשים

חוקרים הצליחו למפות לוקוסים גנטיים הקשורים לקרטוקונוס, והם עשויים לשמש בעתיד לפיתוח בדיקות גנטיות לזיהוי מוקדם של המחלה. (המחקר)

הערכת הבסיס הגנטי של קרטוקונוס

מחקר עדכני הצביע על שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. בתהליך התפתחות המחלה, כאשר הדגש הוא על מנגנונים ביולוגיים הפוגעים בסיבי הקולגן בקרנית (המחקר)

בדיקות גנטיות כגורם מנבא

מחקרים הראו כי בדיקות גנטיות יכולות לזהות אנשים בסיכון לפתח קרטוקונוס, אפילו לפני הופעת תסמינים קליניים (המחקר)

ההשלכות של ממצאי המחקר על הציבור

תוצאות המחקר מסבירות את התופעה שבה מחלת הקרטוקונוס פוגעת בכמה בני משפחה, שכן הרקע הגנטי של המחלה בולט. לכן, חשוב לבצע אבחון מוקדם על מנת לעצור את התקדמות המחלה ולהתאים טיפול מניעתי.

הגילוי של הבסיס הגנטי למחלת הקרטוקונוס מעלה את החשיבות של בדיקות גנטיות ככלי לאבחון מוקדם. כיום, מומלץ לבני משפחה של חולי קרטוקונוס לעבור בדיקות סדירות הכוללות:

  • טופוגרפיה של הקרנית – בדיקה המדגימה שינויים מבניים בקרנית בשלבים מוקדמים מאוד.
  • פאכימטריה אולטרסונית – בדיקה למדידת עובי הקרנית, המסייעת בזיהוי הידקקות טרום-סימפטומטית.
  • בדיקות גנטיות – קיימות כיום בדיקות שיכולות לזהות נטייה גנטית לקרטוקונוס, במיוחד בקרב משפחות עם רקע של המחלה.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה?

למרות שהגורם הגנטי משחק תפקיד משמעותי, קיימים גם גורמים סביבתיים היכולים להחמיר את המחלה. צעדים מניעתיים כוללים:

  • הימנעות משפשוף עיניים – מחקרים מצביעים על קשר בין שפשוף מוגבר של העיניים לבין התפתחות קרטוקונוס.
  • שימוש במשקפי שמש – הגנה מפני קרינת UV עשויה להקטין את הסיכון להיחלשות הקרנית (המחקר).
  • שימוש בעדשות מגע מותאמות אישית – התאמה נכונה יכולה למנוע לחץ מיותר על הקרנית ולהפחית את קצב התקדמות המחלה.

פתרונות וטיפול מותאם אישית לקרטוקונוס

קרטוקונוס משפיע לא רק על איכות הראייה אלא גם על הצורך בהתאמת פתרונות אופטיים ייחודיים. עבור חלק מהמטופלים, התאמת עדשות מגע מיוחדות יכולה להיות הפתרון היעיל ביותר. בין האפשרויות הקיימות, ניתן למצוא עדשות סקלרליות המספקות כיסוי מלא לקרנית ומונעות עיוותים, כמו גם עדשות היברידיות שמציעות שילוב בין נוחות לשיפור חדות הראייה.

 

לאורך השנים, מטופלים עם קרטוקונוס חוו אתגר משמעותי בשימוש בעדשות ראייה. במקרים רבים, עדשות משקפיים רגילות אינן מספקות פתרון אופטימלי בשל העיוות בקרנית. אחת מהאפשרויות הנוחות יותר היא עדשות מולטיפוקל לחולי קרטוקונוס, אשר יכולות לסייע למטופלים עם קרטוקונוס המתמודדים גם עם ליקויי ראייה נוספים, כגון פרסביופיה. התאמה מדויקת של עדשות מולטיפוקל דורשת מיומנות גבוהה, וארזה פרוכטר מציעה התאמות אישיות המבטיחות פתרון ראייה איכותי ונוח לכל מטופל. 

 

כיום, קיימים פתרונות מגוונים המסייעים בניהול וטיפול בקרטוקונוס. לצד בדיקות גנטיות ואבחון מוקדם, ניתן להתאים פתרונות טיפוליים כגון עדשות מגע מתקדמות, טיפולי קרוס-לינקינג (CXL) לחיזוק הקרנית, והשתלות טבעות תוך-קרניתיות לשיפור היציבות המבנית של הקרנית. במקרים מתקדמים, השתלת קרנית עשויה להיות פתרון יעיל לשיפור הראייה.

 

ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית B.Sc מומחית בתחום, בעלת ניסיון רב בהתאמת פתרונות אישיים למטופלים עם קרטוקונוס. בעזרת בדיקות מתקדמות, התאמה מדויקת של עדשות מגע וטיפול אישי, היא מסייעת למטופלים לשמור על איכות ראייה גבוהה ולמנוע את התקדמות המחלה.

סיכום

הממצאים המחקריים האחרונים מחזקים את ההבנה כי קרטוקונוס היא מחלה גנטית-תורשתית, אך מושפעת גם מגורמים סביבתיים. אבחון מוקדם הוא חיוני לצורך התערבות טיפולית יעילה. מומלץ לבני משפחה של חולי קרטוקונוס לפנות לבדיקה תקופתית ולאמץ הרגלים שיכולים להפחית את הסיכון להחמרת המחלה.

 

אם יש לכם היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס, פנו לבדיקה בהקדם וגלו את אפשרויות המניעה והטיפול המתקדמות הקיימות כיום.

 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
משקפי שמש בחורף

הגנה על העיניים בחורף? בהחלט

החורף מקושר בראשינו בעיקר לדרכי הנשימה: הצטננויות, דלקות גרון, סינוסיטיס, שיעול, שפעת ושאר רעות חולות שהופכות אותנו לחולים ולחולות. אבל מה לגבי העיניים? מתברר שגם הן עשויות להיפגע מנזקי החורף ולכן חשוב להגן עליהן, ואפילו במיוחד

קרא עוד

בעיות ראייה אצל ילדים: כך תזהו אותן בזמן


כשמבוגרים מתחילים לראות פחות טוב הם לפחות יודעים את זה, כי יש להם למה להשוות. המצב אצל ילדים שונה: לא רק שאין להם למה להשוות במקרה של מום ראייה מולד, אלא שגם כאשר יש להם ירידה בראייה לעומת העבר, הם לא תמיד יודעים להסביר שהם רואים מטושטש או מה בדיוק כואב או מפריע להם.

קרא עוד
אופטומטריסט לפזילה

אופטומטריסט לפזילה

פזילה שכיחה אצל ילדים בקרב 2% באוכלוסיה. פזילה מאובחנת בגיל צעיר בשלבי ההתפתחות על ידי רופא עיניים ואופטומטריסט מומחה לפזילה. פזילה יכולה להיות קבועה או חולפת אבל חייבת התייחסות באופן מיידי על מנת לא לפתח עין עצלה amblyopia .אנחנו מבחינים ב80% בפזילה פנימה (esotropia) לכיוון האף מלווה ברוחק ראיה גבוה ובפזילה החוצה (exotropia) בקוצר ראיה.

חשוב מאד להיבדק אצל אופטומטריסט המומחה בתפקודי הראיה בפזילה, על מנת לאתר כמה שיותר מוקדם ולטפל בפזילה. ישנם מצבים בהם נצטרך לערב טיפול כירורגי על ידי רופא עיניים, ברוב המקרים לאחר הניתוח העין לא תפזול. במקים בהם נשארת פזילה האופטומטריסט יתאים משקפי ראיה מולטיפוקל, בגיל ההתבגרות יהיה אפשר להתאים עדשות מגע מולטיפוקל. צריך לפקח כל שנה על הראיה והפזילה אצל רופא עיניים ואופטומטריסט מומחה לפזילה. הסימנים לגילוי מוקדם הן סגירת העין, מצמוץ, כפילות ראיה, כאבי ראש, דמעת, טשטוש, כאשר רואים שבזמן קריאה הילד מדלג על שורות וחורג מהשורות.

הקשר הישיר בין פזילה להתפתחות עין עצלה

חשוב להבין כי פזילה אינה רק עניין אסתטי של חוסר איזון בין העיניים; היא מהווה לעיתים קרובות את הגורם המרכזי להתפתחות עין עצלה (Amblyopia). כשאני מאבחנת מטופל עם פזילה, המוח למעשה מקבל שתי תמונות שונות מזוויות שונות, וכדי למנוע מצב של כפל ראייה המבלבל את מערכת הניווט שלנו, המוח פשוט “מכבה” את הקלט המגיע מהעין הפוזלת. התוצאה היא שהעין הזו אינה מפתחת קשרים עצביים תקינים עם מרכז הראייה במוח והופכת לעין עצלה. זיהוי מוקדם של פזילה מאפשר לנו לטפל לא רק ביישור העיניים, אלא גם למנוע או לשקם את חדות הראייה בעין העצלה לפני שהדפוס המוחי הופך לקבוע.

שיקום עין עצלה ופזילה בגיל המבוגר

אחד המיתוסים שאני נהנית להפריך בקליניקה הוא ש”עין עצלה” ניתן לטפל רק עד גיל 7 או 9. כיום אנו יודעים שבזכות הגמישות המוחית (נוירו-פלסטיות), ניתן לשפר את תפקודי הראייה ולטפל בעין עצלה ובפזילה גם בקרב מבוגרים. באמצעות שילוב של תיקון אופטי מדויק, שימוש בפריזמות המקלות על כפל הראייה ותרגולי ראייה (Vision Therapy), אנו יכולים לאמן את המוח להשתמש בשתי העיניים יחד. התהליך אצל מבוגרים אולי דורש סבלנות רבה יותר, אך השיפור באיכות החיים, בתפיסת העומק ובהפחתת העייפות הוויזואלית הוא משמעותי ומרגש בכל פעם מחדש.

שאלות ותשובות נפוצות על פזילה ועין עצלה

האם פזילה תמיד דורשת ניתוח?

ממש לא. במקרים רבים, פזילה נובעת מבעיית מיקוד שניתן לפתור בעזרת משקפיים מתאימים או פריזמות. הניתוח מטפל בשרירים, אך האופטומטריה הקלינית מטפלת בדרך שבה המוח מפעיל את הראייה.

איך מזהים עין עצלה אם אין פזילה נראית לעין?

זהו מקרה שכיח שבו עין אחת רואה טוב והשנייה לא, אך העיניים נראות ישרות. רק בדיקה קלינית מקיפה הכוללת בדיקת חדות ראייה ותפקודים דו-עיניים יכולה לחשוף מצב כזה.

האם פריזמות יכולות לעזור לילדים עם פזילה?

בהחלט. פריזמות עוזרות להסיט את קרני האור כך שהן ייפלו על מרכז הראייה בשתי העיניים בו-זמנית, מה שמסייע למנוע מהעין להפוך לעצלה ומקל על המאמץ המחשבתי במיזוג התמונות.

אם אתם או ילדיכם סובלים מפזילה, כפל ראייה או חשד לעין עצלה, אל תסתפקו בבדיקה שטחית, בואו לביקורת אצל אופטומטריסט מומחה.אני מזמינה אתכם לאבחון קליני מעמיק אצל ארזה פרוכטר, שבו נבחן את כל היבטי הראייה שלכם ונתאים את הפתרון המדויק ביותר לשמירה על בריאות העין.

 

קרא עוד
Call Now Button