הסרת משקפיים בלייזר היא הליך רפואי נפוץ למדי בימינו. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים מאוד וההחלמה בעקבותיו פשוטה בהרבה מבעבר. יחד עם זאת במקרים של קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים עלול להיות בעייתי – ולכן נדרשת בחינה מעמיקה של המצב. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף אודות האפשרויות העומדות בפני בעלי קרטוקונוס ובפרט החיבור בין מצב רפואי זה לבין הניתוח שמאפשר לוותר על המשקפיים.

מהי קרטוקונוס?

קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת בקרניות, וליתר דיוק גורמת לצורה שלהן להפוך מכדור לחרוט – וכתוצאה מכך נפגעת הראייה. באופן עקרוני מדובר במחלה שעדיין אין לה תרופה. לפיכך כשמתגלה קרטוקונוס – לרוב בין גיל 15 לגיל 35 – המאמץ העיקרי הוא למנוע את הפגיעה בראייה באמצעות משקפיים או עדשות מגע ייעודיות, וכן להאט את קצב ההחמרה של המחלה (כלומר האטת הקצב שבו צורת קרנית העין הופכת לחרוט ומעוותת את הראייה).

למה במקרה של קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים עלול להיות בעייתי?

עבור חולי קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים בלייזר עלול לייצר הרבה יותר נזק מתועלת. הסיבה לכך היא שחלק בלתי נפרד מניתוח זה הינו שיוף קרנית העין, כך שהיא הופכת לדקה יותר. במצב שבו ממילא הקרנית מתאפיינת בקמירות בלתי סדירה ובצורה לא אופטימלית, ההידקקות הנוספת עלולה להאיץ את התפתחות הקרטוקונוס ולחבל ביכולת הראייה.

למעשה, גם כשמדובר בקרטוקונוס קל ניתוח להסרת משקפיים במתכונתו הרגילה לא מומלץ – משום שהוא עלול לערער את היציבות של הקרנית וגם כן להוביל להחמרת המחלה.

פתרונות חדשניים לבעלי ובעלות קרטוקונוס

למרות הבעיה הנ”ל, חשוב להדגיש כי גם בעלי ובעלות קרטוקונוס שאינם מעוניינים במשקפיים ולשם כך מבקשים לעבור ניתוח באמצעות לייזר יכולים, בתנאים מסוימים, לקבל מענה לצורך הנ”ל. באופן טבעי נדרש פרוטוקול טיפולים מיוחד, שכולל בין השאר טיפול לייזר מונחה טופוגרפיה וטיפול בשם קרוס לינקינג.

הטיפול הראשון מאפשר לשטח חלקים קמורים יחסית ובמקביל לקמר את חלקי הקרנית השטוחים יתר על המידה. הטיפול השני מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן והמולקולות שבקרנית. הקרוס לינקינג מבוסס על הזלפת טיפות של ריבופלבין (ויטמין B2) אל העין, ולאחר מכן הקרנת אור אולטרה סגול שמפעיל את החומר הנ”ל. כתוצאה מהשילוב בין קרני ה-UV לבין ויטמין B2 מתחזקים הקשרים בפנימיים בתוך הקרנית והיציבות שלה משתפרת – כך שייתכן שאפשר יהיה לבצע גם הסרת משקפיים בלייזר.

אבחון יסודי ומקיף

בכל מקרה הבסיס לקבלת ההחלטות המיטביות הוא אבחון מקצועי, מקיף ויסודי של מצב הקרניות ובהתאם מידת החומרה של המחלה. כשהאבחון מתבצע באמצעות מכשור מתקדם, והממצאים מפוענחים בידי אופטומטריסטית מנוסה, ניתן לדעת האם עבור אותו חולה קרטוקונוס ניתוח להסרת משקפיים הוא אופציה שיש לה היתכנות.

למעשה, אבחון מדויק נדרש גם כשאין רצון לעבור הסרת משקפיים בלייזר – אלא כדי למצוא את המענה הנכון ביותר לעיוותים בראייה שמייצר העיוות בצורתה של הקרנית. בשלב ראשון, כשהמחלה קלה, הפתרון המקובל הוא עדשות מגע לקרטוקונוס (עדשות סקלרליות, עדשות היברידיות, עדשות Rose K או עדשות פיגיבק). אם המחלה מחמירה, ישנם גם מקרים שמחייבים ניתוח – לא הסרת משקפיים אלא השתלת טבעות או השתלת קרנית.

לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים? עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

כל מי שחתם על טופס הסכמה לניתוח מכיר את רשימת הסיכונים הבלתי נגמרת. אם היד רועדת לנו לפני חתימה על ההסכמה במצב של ניתוח של חוסר ברירה, הרי שהיא רועדת שבעתיים כשמדובר בניתוח של יש ברירה. כזה בדיוק הוא ניתוח לייזר להסרת משקפיים, הנחשב לניתוח קוסמטי שמטרתו, לכאורה, אינה להבריא מחלה. אנשים שלא רואים טוב אינם נחשבים לחולים והניתוח שמתבצע באיבר הרגיש ביותר בגוף, אינו נחשב להכרחי.אך יש בו, כמו בכל ניתוח, סיכונים.

בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר: תופעות לוואי או סיבוכים?

ישנם שני סוגים מרכזיים של ניתוחי לייזר לעיניים:

1. ניתוח שיוף של הקרנית: בניתוח מסוג זה, קרני הלייזר מקלפות את שכבת התאים (תאי אפיתל) וכך משנות את מיקוד העין ומתקנות ראייה.

2. ניתוח מתלה: ניתוח שבו חותכים את החלק החיצוני של הקרנית כדי ליצור מתלה (flap) זמני. לאחר מכן, משייף המנתח את הקרנית על מנת לתקן את הראייה ואז מחזיר את המשטח החיצוני למקומו וסוגר את המתלה.

ראשית, חשוב להפריד בין תופעות לוואי או קשיי הסתגלות לאחר ניתוח לייזר בעיניים לבין סיכונים וסיבוכים של הניתוח.

בתקופה שלאחר הניתוח ניתן לצפות לזמן הסתגלות שכולל ראייה מטושטשת, כאב, וראיית הילות סביב אובייקטים, בעיקר בחשכה. סימפטומים אלו אמורים להיעלם עד חצי שנה מזמן הניתוח, כשברוב המקרים אכן זהו המצב.

בניגוד למצבי הסתגלות מעין אלה, הרי שמתוך כלל המנותחים בעשרים השנים האחרונות, 1% נותרים לאחר הניתוח עם סיבוכים משמעותיים בעיניים שנותחו.

 הסיבוכים הנפוצים לאחר ניתוחי לייזר

אקטזיה: קרנית העין הופכת לדקה מדי בעקבות השיוף ומאבדת את צורתה הקמורה. בעקבות כך נוצרת בליטה דמויות חרוט על הקרנית, היוצרת ראייה מעוותת.

אסטיגמציה לא סדירה: נגרמת מפגיעה לא מדויקת של הלייזר ויוצרת סימפטום של ראייה כפולה וראיית “הילות” סביב לאובייקטים. במקרה כזה יש לבצע ניתוח נוסף.

צמיחה פנימית של תאי אפיתל: תאי אפיתל מהווים רקמה המגנה על הקרנית, אולם פגיעה בהם עלולה לגרום לצמיחה פנימית ולא טבעית שלהם, ואף להתפתחות תאי סרטן. גם במקרה כזה יש צורך בניתוח נוסף כדי להסיר את התאים ולתקן את הראייה המטושטשת הנגרמת בעקבות צמיחת התאים פנימה.

זיהום ודלקות שונות: לאחר הניתוח, העין חשופה לזיהומים רבים, והמטופל ממשיך טיפול אנטיביוטי או בסטרואידים. אצל מטופל אחד מתוך 2,000 הטיפול האנטיביוטי מתגלה כלא יעיל ומתפתח זיהום שעלול להוביל לאבדן ראייה. אחד הסוגים של דלקת נפוצה הנגרמת מזיהום מכונה “חולות סהרה” והיא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות העין.

יובש: ישנם מקרים שבהם קרן הלייזר פוגעת בעצבים באזור הקרנית ומזיזה אותה ממקומה, דבר הגורם לטווח רחב של סימפטומים, מאי נוחות וגירוד ועד נזק חמור בראייה.

איך לטפל במצב של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר

ראשית, לפני שאתם ניגשים לניתוח בואו להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט מוסמך, עדיף אצל אופטומטריסט שבקליניקה שלו יש את מכשיר ה-visionixI80 שמאבחן מגוון בעיות ראייה. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אך בפועל, אחוזים ניכרים מהמטופלים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים לא מבצעים בדיקה כזו לפני שהם מחליטים לבצע את הניתוח. בבדיקה שכזו ניתן לגלות גורמי סיכון שיכולים להשפיע על ההחלטה הראשונית אם בכלל להתחיל בתהליך הכירורגי, למשל: קרנית דקה מדי, אישונים מורחבים, ראייה לא יציבה, יובש בעיניים ומאפיינים נוספים כמו גיל, היריון, מחלות גנטיות ומערכת חיסון חלשה.

אולם, גם אם לא נמצאו גורמי סיכון – עדיין קיים סיכון לסיבוכים של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר. בחלק מהמקרים, ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח חוזר ובחלק מהמקרים יש צורך בשימוש בעדשות מגע המותאמות לטיפול במצב שבו פני הקרנית נמצאים במבנה לא שגרתי כתוצאה מניתוח לייזר. בין עדשות מגע אלה ניתן למנות: עדשות קשות נושמות, עדשות היברידיות עם מרכז קשיח ושוליים רכים, עדשות מותאמות אישית למבנה הקרנית, עדשות כפולות או עדשות סקלרליות.

עדשה סקלרלית היא עדשה בעלת קוטר גדול אשר שוליה נוגעים בלובן העין במקום בקרנית ועל כן מתאימה מאוד לשימוש כאשר מבנה הקרנית הוא בעל גאומטריה לא רגילה, מצב נפוץ לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שבמהלכו משויפת הקרנית או מוסרות ממנה רקמות .בנוסף, החלל שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בנוזל מיוחד המלחלח את העין ומטפל בבעיה של יובש בעין, שהיא בעיה נפוצה נוספת האופיינית לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים?

עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

עוד הישג למדענים ישראלים והפעם בתחום רפואת העיניים: מכשיר חדשני לבדיקת עיניים מהווה פריצת דרך בתחום האבחון ברפואת עיניים והתאמה אישית של עדשות מגע. המכשיר כבר נמצא בשימוש אצל כמה אופטומטריסטים בישראל

אם היו מציעים לי להיכנס למכונת זמן ולחזור אל כל תקופה שארצה, הייתי בוחרת להגיע בדיוק להיום בבוקר. שימו את הנוסטלגיה בצד, והכירו תודה על כך שזכינו לחיות בתקופה המתקדמת ביותר מבחינה רפואית. אין לי שום כוונה לחזור אחורה רק כדי ללקות באיזו מגיפה שחורה.

ניקח לדוגמה את הקרטוקונוס, אחת ממחלות העיניים שאני מתמחה בטיפול בה. המחלה תוארה בספרות הרפואית כבר בשנת 1736, אולם עד לפני כ-20 שנה כמעט לא פורסמו מחקרים על אודות דרכי הטיפול בה. המצב הזה השתנה לבלי הכר: בשנת 1994 כבר התפרסמו כ-750 מחקרים על אודות המחלה ובשנת 2014 גדל המספר ל-5,000 מחקרים.

“מחקרים חדשים מראים שהתזונה הים תיכונית, שכוללת הרבה פירות וירקות, דגים, קטניות ואגוזים, תורמת לא רק לבריאות הלב ולהפחתה במשקל, אלא גם מונעת את היווצרותו של ניוון מקולרי, הגורם לכשליש ממקרי העיוורון בישראל”
לכתבה המלאה בYNET לחצו כאן.

יובש בעיניים אצל ילדים אינו עוד תופעה שמורה לגיל מבוגר. כיום, יותר ויותר ילדים סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Disease – DED), מצב שמשפיע על איכות חייהם, על הריכוז ועל יכולת הלמידה. אם ילדכם משפשף תכופות את עיניו, מתלונן על צריבה לאחר שימוש במסך או סובל מאדמומיות בלתי פוסקת – זהו סימן ברור כי מאזן הדמעות שלו הופר. למעשה, במרבית המקרים של יובש בילדים, הגורם העיקרי הוא שינוי התנהגותי הנובע מהחיים הדיגיטליים: הפחתה דרמטית במצמוץ וירידה בזמן המשחק בחוץ. הבנה מעמיקה של הקשר בין מסכים לבריאות העין, ויישום צעדי מניעה פשוטים, יכולים לשפר משמעותית את המצב ולמנוע סיבוכים עתידיים.

הפיזיולוגיה של הדמעה בילדות: למה היא כה חשובה?

מערכת הדמעות של הילד היא מערכת הגנה והזנה חיונית. היא מורכבת משלוש שכבות: שומנית (חיצונית), מימית (מרכזית) ורירית (פנימית). שכבת הדמעות הזו עוטפת ומגינה על הקרנית העין – המשטח השקוף בחזית העין, שבלעדיו לא תיתכן ראייה חדה.

• תפקיד הדמעה בילדות: הדמעות לא רק משמנות; הן מספקות חמצן וחומרי הזנה לקרנית עין ומכילות נוגדנים ואנזימים הנלחמים בחיידקים ומונעים זיהומים.
• היובש כפגיעה בשכבות: כאשר הדמעות “נשברות” או מתאדות מהר מדי (הצורה הנפוצה בילדים), הקרנית נחשפת לסביבה החיצונית, מה שמוביל לגירוי, אדמומיות ולתחושת “חול” או גוף זר.

יובש בעיניים אצל ילדים – מדוע זה קורה?

תסמונת הראייה הממוחשבת ואיכות המצמוץ

העלייה ביובש בעיניים אצל ילדים מקבילה באופן כמעט מושלם לעלייה בשימוש במכשירים דיגיטליים. תופעה זו מכונה לעתים תסמונת הראייה הממוחשבת (Computer Vision Syndrome – CVS).

מדוע המסכים “מייבשים” את עיני הילדים?

1. מצמוץ מופחת: כשילדים שקועים במשחק, קריאה או צפייה במסך, הם נכנסים למצב של ריכוז עמוק. במצב זה, קצב המצמוץ הטבעי שלהם יורד באופן דרמטי (מכ-15 מצמוצים לדקה ל-5-7 מצמוצים או פחות). הפחתת המצמוץ גורמת לדמעה להתאדות במהירות מהקרנית.
2. מצמוץ חלקי: ילדים מול מסך נוטים לבצע “מצמוץ חלקי”, בו העפעפיים לא נסגרים עד הסוף. מצמוץ מלא חיוני כדי “לסחוט” את בלוטות מייבומיאן ולהפיץ את השכבה השומנית המגינה מפני אידוי. מצמוץ חלקי לא מפיץ את השכבה השומנית כראוי.
3. זמן שהות ממושך בתוך הבית: ילדים שמבלים זמן רב מול מסכים נמצאים פחות בחוץ. שהות ממושכת בסביבה ממוזגת או מחוממת מגבירה את יובש האוויר ומזרזת את אידוי הדמעות.

זיהוי תסמינים: איך הורים יכולים לדעת?

ילדים קטנים מתקשים לבטא את התחושות שלהם במילים מדויקות (“צריבה” או “תחושת גוף זר”). לכן, יש לשים לב לסימנים התנהגותיים ברורים:

• תלונות חוזרות על עייפות עיניים או כאבי ראש לאחר שימוש במסך או קריאה.
• שפשוף עיניים תכוף: זהו סימן נפוץ לגירוי וחוסר נוחות.
• מצמוץ תכוף ומוגזם (כפיצוי): בניסיון להרטיב את העיניים שוב ושוב.
• עיניים אדומות או מגורות: במיוחד לאחר שעות הלימודים או לקראת סוף היום.
• רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה).
• טשטוש ראייה חולף: הראייה הופכת מטושטשת למספר רגעים ומשתפרת לאחר מצמוץ.

המדריך המעשי: מניעה ושינוי הרגלים בבית

החלק המעודד ביותר בטיפול ביובש בעיניים אצל ילדים הוא שצעדים התנהגותיים פשוטים יכולים להביא לשיפור דרמטי ומהיר, כפי שאושש במחקרים קליניים.

1. הגבלת זמן מסך וכלל 20/20/20: כלל 20/20/20: הנחיה פשוטה וחשובה: כל 20 דקות של שימוש במסך, יש להפסיק, להביט למרחק של 20 רגל (כ-6 מטר) למשך 20 שניות. הנחיה זו מאפשרת לעיניים לנוח, משחררת את השרירים הממצבים ומעודדת מצמוץ תקין.

• הגדרת אזורים וזמנים ללא מסכים: צמצמו את זמן השימוש הכולל במסכים, והקפידו על הפסקת שימוש שעה לפני השינה.

2. עידוד משחק בחוץ (Outdoor Time): פעילות חוץ קשורה באופן ישיר להפחתת הסיכון ליובש בעיניים ואף להפחתת הסיכון להתפתחות קוצר ראייה. אור יום טבעי וטווח מיקוד רחב מעודדים מצמוץ תקין ובריאות כללית של העין.

3. שינויים ארגונומיים:

• מיקום המסך: ודאו שהמסך ממוקם מתחת לגובה העין. הסתכלות מטה גורמת לעפעף העליון לכסות יותר משטח הקרנית, ובכך להפחית את האידוי.
• תאורה: הימנעו מניגודיות חזקה בין המסך לסביבה. דאגו לתאורה סביבתית רכה ומותאמת.

4. אימון מצמוץ: אם האופטומטריסט הקליני מאבחן מצמוץ חלקי, ניתן לתרגל “מצמוץ מלא”: לעצום את העיניים חזק למשך שנייה ולפתוח. תרגול זה מחזק את השרירים סביב הבלוטות השומניות (מייבומיאן) ומשפר את איכות השכבה השומנית.

מתי יש צורך באבחון וטיפול מקצועי?

אם שינויי ההרגלים לא מביאים לשיפור ניכר תוך מספר שבועות, או אם התסמינים מחמירים, יש צורך בבדיקה מקיפה.

מה כוללת בדיקת יובש מקיפה בילדים?

• בדיקת דמעות: הערכת כמות הדמעות המופרשת והערכת יציבות שכבת הדמעה (באמצעות מכשיר המודד את זמן שבירת הדמעה – TBUT).
• צביעה: שימוש בצבעים מיוחדים (כגון ליסמין גרין או פלואורסצאין) המאפשרים לראות פגיעה בקרנית עין או בלחמית כתוצאה מהיובש.
• הערכת בלוטות מייבומיאן (MGD): בדיקת הבלוטות האחראיות על ייצור השכבה השומנית.
• שלילת גורמים נוספים: לעתים נדירות, יובש אצל ילדים יכול להיות קשור לדלקת כרונית בעפעפיים או למחלות סיסטמיות נדירות, אותן יש לשלול.

אפשרויות הטיפול בילדים לאחר אבחון:

1. תחליפי דמעות: טיפות ללא חומרים משמרים המותאמות לסוג היובש (מבוססות על מים או על שומן – ליפידים).
2. היגיינת עפעפיים חמה: שימוש בקומפרסים חמים בבית כדי לפתוח ולנקות את בלוטות מייבומיאן.
3. תוספי תזונה: במקרים מסוימים, יומלץ על תוספת אומגה 3, המסייעת לבריאות הבלוטות השומניות (באישור מקצועי בלבד).
4. טיפול תרופתי: במקרים של יובש חמור או דלקתי, יש לשקול טיפות מרשם המכילות חומרים אנטי-דלקתיים.

יובש בעיניים אצל ילדים: המחקר הקוריאני

בשנת 2014 נערך בקוריאה מחקר שבחן את התופעה של יובש בעיניים אצל ילדים, תוך התמקדות בשימוש בסמארטפונים כגורם משפיע. המחקר בדק 916 נבדקים, שנחלקו למספר קבוצות: כאלה שסובלים מעין יבשה, קבוצת ביקורת, ילדים עירוניים מול ילדים כפריים וכן שתי קבוצות גיל – הצעירה: גילאי 6-8, והבוגרת: גילאי 9-11.

מסקנות המחקר גילו נתון מעניין במיוחד: 8.3% מקבוצת הילדים העירוניים הוגדרו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בהשוואה ל-2.8% בלבד מילדים מהמרחב הכפרי. הסיבה: שיעור השימוש בסמארטפונים. בקרב הילדים העירוניים היה שיעור השימוש 61.3%, בעוד בקבוצת הילדים מהכפר הוא עמד על 51% בלבד.

השימוש בסמארטפונים היה גם הגורם שמסביר את הפער בין שתי קבוצות הגיל: בקבוצת הילדים הבוגרת 9.1% אובחנו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בעוד בקבוצה הצעירה 4% בלבד. ושוב – בקבוצת הילדים הבוגרת שיעור השימוש בסמארטפונים עמד על 65.1% ובקבוצה הצעירה 50.9% בלבד.

גם ממוצע השימוש היומי בסמארטפונים בקבוצת הסובלים מעין יבשה היה גבוה יותר מאשר בקבוצת הביקורת, ומנגד – ממוצע פעילויות החוץ היומי בקרב הסובלים מעין יבשה היה נמוך יותר. כלומר: ילדים שמשחקים בסמארטפון במקום לשחק בחוץ סובלים יותר מסימפטומים של עין יבשה.

שאלות ותשובות חשובות:

האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?

בהחלט. עדשות מגע מפריעות לשכבת הדמעה הטבעית, משנות את הרכבה ומפחיתות את אספקת החמצן לקרנית. ילד המרכיב עדשות מגע ומבלה שעות מול מסך נמצא בסיכון כפול ליובש. במקרים כאלה, יש חשיבות עליונה לבחירת עדשות מגע ייעודיות לטיפול ביובש, המאפשרות מעבר חמצן מקסימלי ושומרות על לחות גבוהה.

האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?

באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.

האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?

בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.שאלות ותשובות חשובות:

האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?

באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.

האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?

בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.
האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?

יובש בעיניים אצל ילדים: יש מה לעשות?

החלק המעודד ביותר במחקר הקוריאני הוא שארבעה שבועות בלבד של הפסקת השימוש בסמארטפונים הובילה לשיפור הסימפטומים האובייקטיביים והסובייקטיביים בקרב קבוצת הסובלים מעין יבשה. בינינו, המחקר הקוריאני לא כזה מפתיע. הוא מאשש את התחושות שיש לכולנו: שימוש מוגבר בסמארטפונים יוצר תחושות לא נעימות של עייפות וחוסר נוחות בעין.

מסקנות המחקר מספקות לנו, אפוא, גם את הפתרונות לתופעה של עין יבשה אצל ילדים:

1. נסו לאחר ככל שניתן את הגיל שבו ילדכם מתחיל להשתמש בסמארטפון.
2. עודדו את הילדים לשחק במשחקי חברה ובמשחקי קופסה ולצאת לפעילויות מחוץ לבית.
3. הגבילו את זמן השימוש בסמארטפון. כמו תמיד, הדוגמה האישית היא החשובה ביותר: הציבו קופסת מנוחה לסמארטפונים בסלון ועודדו את כל בני המשפחה להניח שם את הסמארטפונים מעת לעת. אתם חייבים להיות הראשונים ולשמש דוגמה.

סיוע מקצועי ואבחון מדויק של יובש בעיניים אצל ילדים בקליניקה שלי

אני מבינה את הדאגה שלכם כהורים לבריאות העיניים של ילדכם. כאשר מדובר ביובש בעיניים אצל ילדים, האבחון חייב להיות רגיש ומדויק כדי להבחין בין יובש הנגרם ממסכים לבין גורמים דלקתיים מורכבים יותר.

אם אתם מחפשים אופטומטריסט קליני ברמה הגבוהה ביותר בתל אביב, ובפרט ברמת אביב, אני, ארזה פרוכטר, הכתובת המקצועית עבורכם. אני אופטומטריסטית קלינית בוגרת אוניברסיטת Pennsylvania College of Optometry בארה”ב, ומביאה עמי למעלה מ-25 שנות ניסיון. עם יכולות אבחון יוצאות דופן ושימוש במכשור החדיש והמתקדם ביותר שנמצא בקליניקה שלי, אני מתמחה בבדיקות מקיפות לילדים, בזיהוי מדויק של תסמונת העין היבשה, ובהתאמת פרוטוקולי טיפול המשלבים שינויי הרגלים, היגיינת עפעפיים ופתרונות אופטומטריים מותאמים.

בנוסף למומחיותי בהתאמת משקפי מולטיפוקל ועדשות מגע מורכבות, אני שמה דגש מיוחד על יחס אישי, מקצועיות ואיכות. האני מאמין שלי הוא להעניק לכל מטופל – גדול כקטן – יכולת ראייה הרמונית ונינוחה. אני מזמינה אתכם לפנות לקליניקה שלי ברמת אביב כדי לקבל אבחון מקיף וטיפול מדויק שיעזור לילדכם לשמור על בריאות עיניים מיטבית בעידן הדיגיטלי.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל’ נייד 052-2512312
פיכמן 19 תל אביב

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

החורף מקושר בראשינו בעיקר לדרכי הנשימה: הצטננויות, דלקות גרון, סינוסיטיס, שיעול, שפעת ושאר רעות חולות שהופכות אותנו לחולים ולחולות. אבל מה לגבי העיניים? מתברר שגם הן עשויות להיפגע מנזקי החורף ולכן חשוב להגן עליהן, ואפילו במיוחד