ישנם לא מעט אנשים שסובלים גם מקוצר ראייה וגם מרוחק ראייה – כלומר גם קושי להבחין בבירור באובייקטים רחוקים מהעין וגם קושי למקד את המבט באובייקטים קרובים לעין, למשל כשקוראים ספר או מתבוננים במסך של הסמארטפון. מאחר שלכל בעיה נדרש תיקון אופטי שונה לגמרי, עד לפני מספר שנים הזדקקו אותם אנשים לשני זוגות משקפיים – פתרון מסורבל ולא נוח. הפתרון לבעיית הסרבול הוא משקפי המולטיפוקל, כלומר משקפיים עם מספר מוקדים בכל עדשה, כך שהאדם יכול לראות באופן מושלם לכל טווח. על-מנת להפיק מקסימום תועלת חשוב לבחור נכון את המשקפיים – ההמלצות הבאות יעזרו לכם להגיע לזוג המושלם עבורכם.
התאמה מדויקת ללקויות הראייה הספציפיות
ההמלצה הראשונה והחשובה מכולן לגבי משקפיים מולטיפוקל היא התאמה אישית. לכל אדם יש מאפיינים שונים, הן מבחינת מידת חומרת קוצר הראייה והן מבחינת רמת רוחק הראייה. עוד כדאי לזכור שהקושי לראות אובייקטים קרובים לעין הולך ומחמיר ככל שמתבגרים (עקב היחלשות השרירים שגורמים לעדשה שבעין להתקמר, כך שהיא לא מצליחה להתאים את עצמה למרחק הקצר מהאובייקט שבו מנסים למקד את המבט – תופעה שנקראת זוקן ראייה או פרסביופיה).
על-מנת להבטיח שהעדשות של משקפי המולטיפוקל יספקו את התיקון הטוב ביותר האפשרי, חשוב להגיע לאופטומטריסטים מוסמכים. לאחר בדיקת ראייה מקיפה ומדויקת ניתן יהיה לדעת מהם הנתונים העדכניים של רוחק הראייה ושל קוצר הראייה, ולייצר את העדשות לפיהם.
מותג
באופן כללי משקפיים כוללות מסגרת ועדשות. עדשות איכותיות מיוצרות כמעט תמיד ע”י חברות מוכרות שהפכו עם השנים למותג מוביל בזכות ההשקעה הרבה בפיתוח דגמים מתקדמים ובשיפור המוצרים שלהן. בין החברות הטובות ביותר בתחום ייצור העדשות עבור משקפיים מולטיפוקל בהתאמה אישית – אסילור הצרפתית (Essilor), הויה היפנית (Hoya), שמיר הישראלית (שנוסדה בקיבוץ שמיר ומכאן שמה) וצייס הגרמנית (Zeiss).
האינדקס של העדשות והעובי שלהן
נתון רלוונטי אחר בכל עדשה של משקפיים מולטיפוקל בהתאמה אישית הוא האינדקס שלה. האינדקס הוא אינדיקציה לעובי העדשה, כשהמשוואה פשוטה: אינדקס גבוה פירושו עדשות דקות יותר ולכן משקפיים פחות בולטים לעין. אינדקסים מקובלים הם 1.74, 1.67, 1.6 ו-1.5, והפער מבחינת עובי העדשות בעלות האינדקסים השונים משמעותי מאוד. ככל שהמספר גדול יותר, כלומר נדרש תיקון משמעותי יותר, כך השפעת האינדקס הופכת גם היא למשמעותית יותר וכדאי לייחס לה משקל רב יותר בבחירה.
סוג הליטוש
ישנם שני סוגי ליטושים של עדשות מגע – קדמי ואחורי. הליטוש האחורי מוביל להרחבת שדה הראייה כך שהשימוש במשקפי המולטיפוקל יהיה נוח יותר. ליטוש קדמי הוא השיטה שהייתה נהוגה בעבר, וכיום היא נחשבת למיושנת (אם כי מצד שני כדאי לקחת בחשבון שליטוש אחורי מייקר את מחיר העדשות ואיתן את מחיר המשקפיים).
ציפויים
על-מנת לשדרג עוד יותר את התועלת מהשימוש במשקפי המולטיפוקל ניתן לבחור מספר סוגים של ציפויים עבורם. ביניהם: ציפוי שחוסם את קרינת השמש, ציפוי אנטי רפלקס להפחתת תופעת ההשתקפויות וכן ציפוי להפחתת האדים וציפוי להגנה מפני שריטות.
הסתגלות מהירה
מי שרק מתחיל להשתמש במשקפיים מולטיפוקל זקוק בדרך כלל לתקופת הסתגלות מסוימת כדי לבצע את המעברים בין התבוננות לקרוב לבין התבוננות לרחוק באופן חלק ומידי. משתמשים מנוסים כבר מורגלים בכך. בהתאם המלצה נוספת לגבי בחירת משקפיים מולטיפוקל בהתאמה אישית היא לקחת בחשבון גם את הניסיון שיש לאדם בהרכבת משקפיים מסוג זה.
קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת באחד המרכיבים החשובים ביותר בגלגל העין – הקרנית. זוהי מחלה שכיחה יחסית, כשעל-פי מחקרים עדכניים 1 מכל 1,000 בני אדם סובל מראייה לקויה עקב הפגיעה בקרנית. מאפיין ייחודי נוסף הוא מועד ההתפרצות של המחלה: אם בעיות אחרות הקשורות לעיניים כגון גלאוקומה, קטרקט ו-AMD מאפיינות בעיקר מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד, קרטוקונוס עשויה להופיע כבר במהלך גיל ההתבגרות. נכון לעכשיו לא ניתן לרפא את המחלה, אבל כן ניתן לתקן את לקויות הראייה שהיא גורמת ולאפשר לבעלי ובעלות קרטוקונוס לחיות איתה בלי לפגוע באיכות החיים.
בעמוד זה תוכלו לקרוא מידע מקצועי מקיף אודות המחלה, ובפרט למצוא תשובות לשאלות הנפוצות ובהן מהם הגורמים לקרטוקונוס, מהם התסמינים הנפוצים, איך ניתן לאבחן את המחלה, הדגשים הייחודיים של קרטוקונוס בגיל ההתבגרות, התפתחות המחלה וכמו כן כל הפתרונות הקיימים עבורה.
מה זה קרטוקונוס?
השם קרטוקונוס (Keratoconus) הוא במקור מהשפה היוונית. זהו חיבור של שתי מילים – Kerato שפירושה קרנית, ו-Conus שהמשמעות שלו היא חרוט (קונוס). חיבור שתי המילים ושמה של המחלה מבטא את המהות שלה: קרנית העין, שבמצב תקין מתאפיינת בצורה של כיפה, הופכת בהדרגה לחרוטית יותר ויותר.
הסיבה להיווצרות צורת חרוט היא שהחלק התחתון של הקרנית וגם החלק המרכזי שלה הופך לדק יותר, ולכן הקמירות של שכבה זו בגלגל העין אינה אחידה. במרבית המקרים (כ-90%) המחלה משפיעה על שתי הקרניות, אם כי ייתכנו גם הבדלים במידת העיוות של כל אחת מהקרניות.
מהן הסיבות למחלה?
המדע עדיין לא הצליח לפענח בוודאות את הגורמים להתפתחות קרטוקונוס, אם כי כבר יש מספר השערות מובילות לגבי התהליך שבסופו קרנית העין מקבלת צורה של חרוט.
בפרט ישנה הסכמה כי ככל הנראה מדובר במחלה עם יסוד גנטי, כלומר כזו שעוברת בתורשה. למעשה אף זוהו מספר גנים שגורמים לפגם בחלבונים שבונים את קרניות העין. אפשרות נוספת שנבדקת היא חוסר איזון של אנזימים מסוימים. על-פי תיאוריה זו, הפעילות האנזימטית הלא תקינה כרוכה בתוצרי לוואי חומציים, ואלה הופכים חלקים מהקרנית לדקיקים יותר כך שצורת האיבר משתנה.
סיבה אחרת היא שפשוף של העיניים לעיתים קרובות מדי, למשל עקב אלרגיה או בשל הרכבת עדשות מגע לא מתאימות. בהתאם ילדים שהעור שלהם מגורה או יבש נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בקרטוקונוס. עוד מסקנה חשובה של מחקרים שניסו לזהות גורמים אפשריים למחלה היא שבעלי ובעלות תסמונת דאון נמצאים גם הם בקבוצת סיכון (מפני שהם נוטים לשפשף את העיניים לעיתים קרובות יחסית).
לכל הנ”ל, ובמיוחד למי שבמשפחה שלהם כבר יש חולים בקרטוקונוס כך שגם הם עשויים לשאת את הגנים הבעייתיים בהקשר זה, מומלץ להקפיד על בדיקות תקופתיות כדי שאם המחלה תתפרץ היא תאובחן מוקדם ככל האפשר (בהמשך העמוד תמצאו הסברים מפורטים לגבי אבחון קרטוקונוס).
הסימפטומים של קרטוקונוס
סימפטומים עיקריים
ירידה בחדות הראייה ובפרט לרוחק – כלומר קוצר ראייה (שעלול להחמיר עם הזמן)
אסטיגמציה – לקות שמוכרת גם בשם “צילינדר”, ושהמהות שלה היא שבירת האור בשני מוקדים שונים במקום במוקד אחד. כתוצאה מכך הראייה הופכת למטושטשת (גם לרחוק וגם לקרוב)
הופעת הילות סביב מקורות אור – עד כדי סינוור
רגישות מוגברת – ואף מופרזת לאור
עייפות של העיניים
שינויים תכופים יחסית במרשם של המשקפיים או עדשות המגע – גם של המספר וגם של הצילינדר (בשל העובדה שהמחלה מחמירה עם הזמן)
איך מאבחנים קרטוקונוס?
הקרנית נמצאת כאמור מתחת ללובן העין ומעל לקשתית ולאישון. זהו האיבר בעל כמות תאי העצב הגבוהה ביותר ביחס לגודלו בכל הגוף, ויש בו 5 שכבות: אפיתל, באומן (Bowman), סטרומה (Stroma), דסמט (Descemet) ואנדותל.
קוטר הקרנית הוא כ-11 מ”מ, ואצל אדם בריא העובי שלה הוא בערך חצי מ”מ בחלק המרכזי ובין 0.6 מ”מ ל-0.8 מ”מ בחלקים ההיקפיים. מחלת הקרטוקונוס גורמת כאמור לעיוות בצורת הקרנית כך שהיא הופכת מכיפה לחרוט, ולכן האבחון מבוסס על בדיקה שנקראת מיפוי קרנית ושמספקת מידע מדויק לגבי עובי שכבה זו בגלגל העין בכל נקודה ונקודה.
סוגי מכשירי טופוגרפיה לביצוע מיפוי קרנית
הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר טופוגרפיה ייעודי. למעשה יש מספר סוגים של מכשירי טופוגרפיה וטכניקות לביצוע הבדיקה. אופציה אחת היא פלאסידו (Placido topography), כשבשיטה זו מתקבל מידע רק לגבי החלק הקדמי של הקרנית. אופציה שנייה היא סליט טופוגרפי – מכשיר שמקרין חריצים של אור משני הצדדים של הקרנית, וההחזר נקלט ומתורגם להדגמה מדויקת של פני השטח הקדמיים והאחוריים גם יחד. השיטה המתקדמת ביותר נקראת פנטקאם (Pentacam) והיא מבוססת על עשרות צילומים של כל חלקי הקרנית עד לעומק העין.
חשוב להדגיש כי הבדיקה לא כואבת ולא משפיעה על הראייה. מיד לאחר סיום המיפוי ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה, כולל נהיגה. על-מנת להפיק מקסימום תועלת ממיפוי קרנית חשוב מאוד להפקיד את ביצוע הבדיקה בידי אופטומטריסטית עם ניסיון רב, כך שהפענוח יהיה מדויק לחלוטין.
שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס
אחת התופעות העיקריות של קרטוקונוס היא החמרת לקויות הראייה עקב החמרת מידת העיוות של הקרנית. כתוצאה מכך גדל גם המספר של העדשות וגם הצילינדר.
בחלק מהמקרים קצב ההתפתחות של המחלה איטי למדי, ויש גם מצבים שבהם בסביבות גיל 30 היא נעצרת. עוד כדאי לדעת שהשינויים בשתי העיניים לא בהכרח אחידים, וכמו כן ייתכנו תקופות של החמרה מהירה במצב. בשלב הראשוני יש יכולת טובה יותר לייצב את הקרנית כשהבסיס לכך הוא אבחון מוקדם ומציאת מענה מדויק לקשיים שיצרה המחלה.
שלב ראשוני
בשלב הראשוני של קרטוקונוס הסימפטומים העיקריים הם ראייה מטושטשת ופגיעה בראייה בשעות הלילה. כמו כן ייתכנו הילות מסביב למקורות אור שונים. בדרך כלל הצילינדר יהיה בין 0.50 לבין 2.50, כלומר אסטיגמציה קלה-בינונית, ובמגמת עלייה. תיקון הראייה יושג באמצעות עדשות מגע או משקפיים. עדשות מגע לקרטוקונוס קל יכולות להיות גם רכות וגם קשות, כשבאופן טבעי כדאי להקפיד על מרשם עדכני מדויק.
שלב הביניים
בשלב זה הצילינדר כבר עובר את ה-2.50 ויכול להגיע גם ל-4.00, כך שמשקפיים כבר מתקשים לספק את חדות הראייה הנחוצה. התמונה שמתקבלת מהתבוננות גם למרחק קצר וגם למרחק גדול מטושטשת, וגם הסינוור הופך לשכיח.
בשלב זה הפתרון הוא עדשות לקרטוקונוס, כלומר עדשות מגע ייעודיות – סקלרליות, ROSE K, פיגיבק, היברידיות או SOFT K. כמו כן כדאי לשקול טיפולים כמו קרוס לינקינג או השתלת טבעות (פירוט לגבי כל אלה תמצאו בהמשך העמוד, בחלק שעוסק בטיפולים בקרטוקונוס).
מחלה מתקדמת
שלב שבו האסטיגמציה גדולה במיוחד (מעל 4.00) ובחלק מהמקרים רקמת הקרנית סובלת מהרס – עקב הצטלקויות, עכירויות ובצקות. כשזה המצב, נדרשת השתלת קרנית. עפ”י הסטטיסטיקות העדכניות, בין 20% ל-25% מהחולים בקרטוקונוס יגיעו לשלב המחלה המתקדמת ויזדקקו לניתוח.
אפשרויות הטיפול בקרטוקונוס
https://www.youtube.com/watch?v=sze5YeGumKg
טיפול בקרטוקונוס מתמקד בתיקון לקויות הראייה שנגמרו עקב עיוות צורת הקרנית. ככל שהמחלה מתפתחת כך נדרשים פתרונות מורכבים יותר, לרבות ניתוחים שונים. בחירת הפתרון בכל נקודת זמן חייבת להתבסס על אבחון עדכני שבוצע באופן מקצועי.
עדשות מגע רכות / משקפיים
בשלב הראשוני של המחלה אין צורך בפתרון מיוחד – עדשות מגע רכות או משקפיים יספקו את התיקון האופטי הדרוש. כשבוחרים עדשות לקרטוקונוס חשוב להקפיד על מרשם מדויק, וזאת מפני שגם מידת קוצר הראייה וגם הצילינדר משתנים ואפילו בקצב מהיר בתקופות מסוימות. בהתאם נדרשת ערנות מצד החולה ותשומת לב למצב הראייה – אם גם עם המשקפיים או עדשות המגע הראייה לא חדה מספיק, ייתכן שהגיע הצורך להתקדם לעדשות מגע קשות ובכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת מקצועית של אופטומטריסטית מנוסה.
עדשות מגע קשות
מאחר שהעדשה קשה היא לא מקבלת את צורתה של הקרנית, ולכן העיוות של הקרנית למעשה מתבטל. עדשות מגע קשות לקרטוקונוס כוללות קימורים ייחודיים בהתאמה מלאה למצב העדכני של העין. חשוב להדגיש כי כיום עדשות המגע הקשות נוחות יותר להרכבה בהשוואה לעבר, ובפרט אם מקפידים לרכוש מוצר איכותי. אם בכל זאת ישנה אי נוחות שמונעת שימוש בפתרון זה, ניתן להיעזר בסוגים אחרים של עדשות מגע – עדשות היברידיות או עדשות פיגיבק.
עדשות היברידיות / עדשות פיגיבק (PiggyBack)
שני סוגי עדשות מגע לקרטוקונוס עם מכנה משותף: בשניהם יש שילוב של עדשות קשות ורכות. העדשות ההיברידיות בנויות כך שהמרכז שלהן קשיח ומספק תיקון אופטי אופטימלי ואילו ההיקף רך ובזכותו ההרכבה נוחה גם במשך שעות רבות מדי יום. מאפיין נוסף של עדשות מגע היברידיות הוא עבירות גבוהה לחמצן בחלק המרכזי שלהן.
עדשות פיגיבק בנויות במתכונת של עדשה על עדשה. על הקרנית עצמה מולבש החלק הרך שעשוי מסיליקון הידרוג’ל ומבטיח נוחות, ועל גבי העדשה הרכה מורכבת עוד עדשה, קשה, והיא מאפשרת לתקן גם פגם משמעותי בראייה במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית.
עדשות ROSE K
פתרון מתאים למקרי קרטוקונוס ספציפיים שבהם ישנה קמירות גבוהה במיוחד בחלק התחתון של קרנית העין. כשזה המצב, נדרש תכנון גיאומטרי מורכב מאוד על-מנת שהעדשה תתאים לקרנית ויתקבל התיקון הרצוי לראייה.
עדשות סקלרליות
עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מגע בקוטר גדול מהרגיל. בזכות הגודל הן מונחות על שכבת לובן העין שמעל לקרנית (שכבה שנקראת סקלרה, ולכן העדשות נקראות סקלרליות). כתוצאה מכך העדשות לא מונחות על הקרניות ולכן זהו פתרון מתאים לקרטוקונוס ואפילו למקרים מתקדמים יחסית. גם אחרי ניתוח השתלת קרנית ייתכן צורך בסוג זה של עדשות. מאפיין נוסף של עדשות מגע סקלרליות הוא שבמהלך התקנתן בעין מוסיפים נוזל לחלל שביניהן לבין הקרנית – נוזל שמונע יובש בעין.
קרוס לינקינג
קרוס לינקינג הוא טיפול בקרטוקונוס שמטרתו להאט את קצב התפתחות המחלה. זוהי שיטה חדשנית שמיושמת בשלב הביניים של הקרטוקונוס ובלא מעט מקרים מצליח למנוע הגעה לשלב המתקדם ובכך חוסך לחולה ניתוח.
מהות הטיפול, שמבוצע ע”י רופא עיניים מיומן בלבד, היא יצירת קשרים חדשים בין סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית (בשכבת הסטרומה). הקשרים הביו-כימיים שנוצרים במהלך הטיפול מקשיחים את הקרנית ומייצבים אותה כך שהתפתחות המחלה נבלמת או לכל הפחות מואטת במידה ניכרת.
כדי ליצור קשרים ביו-כימיים בין סיבי הקולגן מסיר רופא העיניים את שכבת האפיתל (השכבה החיצונית ביותר של הקרנית) ומזליף לעין טיפות שמכילות ריבופלבין (ויטמין B2). בשלב הבא הוא מקרין קרני UV (אור אולטרה סגול) על הקרנית ובזמן זה ממשיך להזליף את הוויטמין הנ”ל. האור האולטרה סגול מפעיל את הריבופלבין ובכך מתניע את התהליך הביו-כימי שבסופו הקרנית הופכת לחזקה יותר ומפסיקה להתעוות.
הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית. לאחר השלמת הפעולות הנ”ל מונחת על העין עדשה טיפולית עד להיווצרות שכבת אפיתל חדשה. בימים הראשונים ייתכנו אי נוחות מסוימת וכאב קל, אולם ככלל ההחלמה פשוטה יחסית. במרבית המקרים טיפול קרוס לינקינג מבוצע בגיל צעיר – סוף גיל ההתבגרות או בשנות ה-20.
השתלת טבעות
עוד טיפול בקרטוקונוס שנועד לעכב את התפתחות המחלה הוא השתלת טבעות. ניתוח זה מאפשר להמשיך ולהיעזר באחד הסוגים של עדשות מגע לקרטוקונוס מבלי להזדקק לניתוח השתלת קרנית שהוא הליך כירורגי מורכב הרבה יותר ועל כן גם מחייב החלמה ממושכת.
הטבעות שאותן משתיל רופא עיניים, כמובן בעל ניסיון בתחום ספציפי זה, הן שני חצאי עיגולים שעשויים מחומר קשיח. לצורך השתלתן יוצר המנתח שתי תעלות בצידי הקרנית, בחלק ההיקפי שלה, לרוב באמצעות לייזר. הנחת הטבעות מובילה להשטחה מסוימת של הקרנית ולתיקון אופטי. משך הניתוח הוא כ-15 דקות, והוא מתבצע בכל אחת מהעיניים בנפרד בהפרש של מספר ימים.
השתלת קרנית
ניתוח מורכב אבל כזה שזוכה לאחוזי הצלחה גבוהים כשהוא מופקד בידיים מיומנות. בנוסף, סיכויי הדחייה של האיבר המושתל נמוכים מאוד וזאת משום שאין כלי דם בקרנית.
יש שתי דרכים להשתיל קרנית: שיטה אחת היא השתלה מלאה של כל 5 השכבות של הקרנית וליתר דיוק של החלק המרכזי בקרנית (שנלקחת מאדם שהלך לעולמו אשר הביע נכונות לתרום איברים). בשיטה השנייה מושתלות רק חלק מהשכבות של הקרנית, ובפרט נשארות שכבות האנדותל והדסמט של החולה בקרטוקונוס.
שני סוגי הניתוחים מחייבים החלמה ממושכת יחסית. לאחר הניתוח נמשך השימוש בעדשות לקרטוקונוס. בשל הצורך להתאים אותן באופן מושלם לקרניות המושתלות חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסטית עם בקיאות מקצועית ספציפית וניסיון עשיר במתן שירות זה לבעלי ובעלות קרטוקונוס מתקדם.
שאלות ותשובות בנושא קרטוקונוס
כמה נפוצה מחלת הקרטוקונוס?
מחלת הקרטוקונוס נמצאת אצל %2 באוכלוסיה. שיעור המחלה גבוה פי 11 ביחס למדינות מערביות. המחלה נפוצה באזור הים התיכון . תוקפת בעיקר צעירים בגילאי 21 משני המינים. מתמשכת ומחמירה עד שהיא מגיעה להתייצבות לקראת גיל 40.
כיצד ניתן לזהות את מחלת הקרטוקונוס?
האבחון של מחלת הקרטוקונוס נעשה על ידי שילוב של מספר בדיקות וירידה גוברת בחדות העיניים. עליה בצילינדר, מציאת רפלקס מוזר בצורת מספריים במהלך בדיקה של האופטומטריסט, מיפוי ממוחשב של הקרנית במיוחד מיפוי אחורי יאבחן את המחלה לפני הופעת הסימנים.
מה עוצר את מחלת הקרטוקונוס?
קשרי צילוב (קרוס לינקינג) היא שיטת טיפול שמחזקת את הקרנית ובכך עוצרת את התקדמות המחלה. הטיפול הוא ניתוח שעל ידי חיזוק והקשחת רקמת הקרנית ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה וכדאי לבצע את זה בתחילה שבה מופיעה המחלה.
אם אפשר לחיות חיים איכותיים עם מחלת הקרטוקונוס?
כן, באמצעות עדשות מגע מיניסקלרליות או סקלראליות הנותנות מענה לראיה לנוחות וליובש של המחלה נוכל לחיות ”חיים טובים ”עם המחלה.
האם אפשר להרכיב עדשות מגע סקלרליות כל היום?
בוודאי, העדשות המגע הסקלרליות נוחות מאד ובתוכם יש נוזל שנותן רטיבות לעין במהלך שעות היום.
כל כמה זמן מומלץ להחליף את העדשות מגע הסקלרליות?
ממוצע אורח חיים של העדשות המגע הסקלרליות שנתיים. מומלץ פעם בשנה ללכת לרופא עיניים ולאופטומטריסט למעקב.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
עולם האופטיקה והפתרונות לתיקון לקויות ראייה משתכלל כל הזמן, ומציע לכולנו מגוון הולך ומתרחב של מוצרים. בפרט ישנם שינויים משמעותיים בתחום עדשות המגע הקשות, ולכן כדאי להכיר את כל המאפיינים העדכניים שלהן. בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי ההבדלים בין עדשות קשות לרכות, פירוט של היתרונות והחסרונות של העדשות הקשות וגם סקירה של מוצר מתקדם במיוחד, עדשות מגע קשות נושמות.
מהן עדשות “קשות” ומהן עדשות “רכות”?
כשרק התחלנו להשתמש בעדשות מגע במקום במשקפיים, כל עדשות המגע היו “קשות”. הן אמנם סיפקו את התיקון האופטי הדרוש, ואפשרו למי שסבלו מלקויות ראייה לוותר על המשקפיים – אבל גם הרכבת העדשות האלה התאפיינה באי נוחות במידה כזו או אחרת. על-מנת להתמודד עם בעיה זו פותחו עדשות המגע הרכות, שנצמדות באופן מיטבי לקרניות העיניים והשימוש בהן נוח במיוחד.
עדשות קשות מיוצרות מפולימרים קשיחים, בעוד העדשות הרכות מבוססות על הידרוג’ל ובחלק מהמקרים על שילוב של חומר זה עם סיליקון. מאפיין מהותי נוסף של העדשות הקשות הוא שהן מיועדות לשימוש ארוך טווח – כולל של שנה שלמה.
חלק גדול מהעדשות הנמכרות כיום הן אלה הרכות – אבל יש גם מצבים שבהם ההמלצה תהיה על עדשות מגע קשות. בפרט כך הדבר כשיש צורך בתיקון אופטי מורכב יחסית: למשל אסטיגמציה משמעותית (כלומר צילינדר גבוה) או במקרים של קרטוקונוס (מחלת עיניים שגורמת לא-סימטריה במידת הקמירות של הקרנית, כך שהיא הופכת מכיפה לחרוט).
היתרונות של עדשות המגע הקשות
היתרון הראשון של העדשות הקשות הוא שהסיכון להצטברות חיידקים, חלבונים או שומנים על פני העדשה נמוך במידה ניכרת בהשוואה לעדשות הרכות. הסיבה לכך היא שאין בהן נוזלים, ולכן שכיחות הופעת הזיהומים ודלקות העיניים עקב הרכבת עדשות מגע – נמוכה אצל מי שבוחר באופציה של העדשות הקשות.
עוד יתרון של עדשות מגע קשות הוא האפשרות לייצר אותן כך שהן יתאימו באופן מדויק במיוחד ללקות הראייה ובהתאם יבטיחו תיקון מושלם שלה (וזאת בגלל שהשימוש ארוך הטווח הופך את ההשקעה בייצור לכדאית).
יתרון שלישי שכדאי לקחת בחשבון הוא היכולת של עדשות אלה לספק פתרון מצבים ספציפיים – כאמור קרטוקונוס, צילינדר גבוה וגם יובש בעין.
החסרונות של עדשות קשות
היתרונות הנ”ל כבדי משקל, אבל לפני שמחליטים באיזה סוג של עדשות לבחור, כדאי להכיר גם את החסרונות.
החיסרון הראשון הוא אי נוחות מסוימת, בגלל הקשיחות של הפולימר ובגלל שהעדשה לא נצמדת לעין. בהתאם גם ההסתגלות לעדשות הקשות היא ממושכת יותר בהשוואה לאלה הרכות, שאליהן ההסתגלות היא כמעט מידית במרבית המקרים.
חיסרון שני הוא שבזמן פעילות ספורטיבית – כולל ריצה, משחקי כדור וכו’ – עדשות מגע קשות עלולות ליפול וזאת משום שהן כאמור לא צמודות לעין. חיסרון שלישי הוא חובת ההקפדה על תחזוקה נאותה. אם את העדשות הרכות היומיות אפשר פשוט לזרוק לפח אחרי שמוציאים מהעין, עדשות קשות לטווח ארוך יש לשמור במיכלים ייעודיים ולחטא אותן בסוף כל יום עם תמיסה מתאימה.
עדשות קשות נושמות
הקטגוריה המתקדמת ביותר בתחום היא עדשות מגע קשות נושמות. עדשות אלה מאפשרות מעבר של חמצן אל העין, ולכן נוחות ההרכבה שלהן מרבית. ישנן גם עדשות היברידיות, כלומר כאלה שמשלבות חלק קשה עם חלק רך, כשלכל חלק מטרה אחרת (הראשון מספק תיקון אופטי והשני משדרג את הרכות).
בכל מקרה חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסטים ותיקים לצורך ביצוע בדיקת התאמה. בהתאם לתוצאות תוכלו גם לקבל המלצה האם עדשות קשות הן האופציה הנכונה עבורכם.
קרטוקנוס היא מחלת עיניים נפוצה למדי, כשעל-פי הערכות שונות השכיחות שלה נעה סביב ה-1 ל-2,000. המחלה, שמגבילה במידה משמעותית את הראייה והולכת ומחמירה עם השנים, פוגעת בעיקר באנשים צעירים – ההתפרצות שלה היא כבר במהלך גיל ההתבגרות ולאורך העשור השלישי לחיים. באופן טבעי פגיעה של ממש ביכולת הראייה מגבילה מאוד את האדם ומקשה עליו להתפרנס וגם לבצע פעולות יומיומיות שלאחרים נראות מובנות מאליהן. בהתאם, המוסד לביטוח לאומי עשוי לסייע לבעלות ובעלי קרטוקנוס – וכאן בעמוד תוכלו למצוא את הקריטריונים הרלוונטיים וכן את דרכי העזרה העיקריות בהתאם לאחוזי הנכות.
כיצד נקבעים אחוזי נכות במקרה של קרטוקונוס?
כמו במקרים של ליקויים גופניים אחרים, גם אצל חולי קרטוקונוס אחוזי נכות נקבעים בהתאם לשיקול הדעת של ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
תקנות הביטוח הלאומי מפרטות מהם אחוזי הנכות עבור לקויות ראייה שונות. כך למשל אובדן ראייה ברבע החיצוני העליון של העין מזכה ב-5% נכות ואם התופעה מתרחשת בשתי העיניים, ייקבעו 10% נכות. אובדן הראייה ברבע החיצוני התחתון של עין אחת מקנה 10% נכות, ובשתי העיניים – 30%. אובדן ראייה במחצית התחתונה של עין אחת פירושו 20% נכות, ואם התופעה מתרחשת במקביל בשתי העיניים האדם זכאי ל-65% נכות.
בנוסף ייתכנו עוד שיקולים בקביעת אחוזי הנכות – למשל אי סבילות לעדשות מגע, הפתרון המקובל במקרים של קרטוקנוס, עשויה להעלות את אחוזי הנכות. גם מעבר ניתוח השתלת קרנית, הטיפול היחיד שעשוי לסייע כשהמחלה מחמירה, עשוי לשנות את אחוזי הנכות בהתאם למצב הראייה העדכני.
על-מנת למצות את הזכויות של חולי קרטוקונוס, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, בצירוף כל המסמכים המעידים על המחלה וכמובן בדיקות ראייה עדכניות. בפרט נדרשים לצורך האבחון וקביעת אחוזי הנכות המתאימים בדיקת שדה ראייה, מיפוי קרנית ופאכימטריה (מדידה של עובי הקרנית).
באילו מקרים מקבלים קצבת נכות?
לאחר שנקבעים לבעלות ובעלי קרטוקונוס אחוזי נכות, כאמור ע”י הוועדה הרפואית, השלב הבא הוא קביעת דרגת אי כושר (לעבוד). הליך זה מבוצע רק כשאחוזי הנכות הרפואית הם 60 ומעלה. מצב נוסף בו תיקבע דרגת אי כושר הוא כשישנם 40% נכות או יותר ובתנאי שיש לפחות ליקוי אחד שהוא בשיעור של 25% ומעלה. אצל עקרות בית המינימום הוא נכות רפואית של 50%.
את דרגת אי הכושר קובע פקיד תביעות על סמך קריטריונים שונים. דרגות אי הכושר שמובילות לקבלת קצבת נכות חודשית הן 60%, 65%, 74% ו-100%. גובה הקצבה, כשישנה זכאות לכך, תלוי בדרגת אי הכושר הספציפית. גמלת נכות כללית מלאה, עבור 100% אי כושר, עומדת על 3,321 ש”ח נכון ל-2021.
זכויות בעלי ובעלות קרטוקונוס
גם כשנפסקים לזכות חולי קרטוקונוס אחוזי נכות שלא מקנים קצבה, עדיין ישנן זכויות שונות שאפשר לממש וכך לשפר את החיים. בעלי 20% נכות או יותר זכאים לקבל עזרה בכוונה לתעסוקה, נכות של 40% או יותר מקנה הנחה בעמלות בבנקים השונים ועם 60% נכות ניתן לקבל תג חנייה לנכה (אם כי קחו בחשבון שיש גם מקרים שבהם הרישיון נשלל עקב הקושי המשמעותי לנהוג עם קרטוקנוס).
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
קוצר ראייה בקרב ילדים הוא תופעה שהופכת לשכיחה יותר ויותר, בעוד ועוד מדינות. למעשה יש כבר מי שמגדיר את המיופיה – המונח המקצועי שמתאר את הלקות שגורמת לאובייקטים רחוקים מהעין להיראות מטושטשים – כמגפה של ממש. עדשות MISIGHT מספקות תיקון אופטי מוצלח וגם מונעות את החמרת קוצר הראייה, ולכן הן נחשבות לפתרון אפקטיבי במיוחד לבעיה הנ”ל. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים אודות המאפיינים הייחודיים של מיופיה בילדים, וגם פירוט של היתרונות המשמעותיים של העדשות החדשניות.
על מה חשוב להקפיד כשמתגלה קוצר ראייה אצל ילד או ילדה?
המיופיה מתחילה להתפתח בגיל צעיר, לרוב בשלב בית הספר היסודי, כלומר גילאי 6-12. זהו גם שלב בחיים שבו קוצר הראייה בא לידי ביטוי מוחשי, בעיקר בפגיעה בלמידה אבל גם באינטראקציות חברתיות ובפרט משחקים שמחייבים ראייה חדה.
תמונת המצב העדכנית מעוררת דאגה: שיעור הילדים שלוקים בקוצר ראייה הולך ועולה, ולפי סקר משנת 2020 למשל בכל בית שני בארץ יש לפחות ילד אחד בעל לקות זו. גם על-פי נתוני צה”ל חל זינוק בשיעור המתגייסים עם קוצר ראייה – מכ-30% בתחילת המאה לכ-40% בשנים האחרונות.
הסיבה העיקרית היא השימוש ההולך וגובר במסכים, ובמקביל החשיפה ההולכת ומתמעטת לאור טבעי. בהקשר זה כדאי לדעת שילדים שמבלים זמן רב יותר במשחקים בחוץ סובלים פחות ממיופיה, וגם כשהלקות קיימת, היא פחות חמורה.
בכל מקרה חשוב להקפיד על אבחון מדויק. שימו לב: מיופיה בגיל הילדות שלא תטופל באופן מקצועי מגדילה במידה ניכרת את הסיכון ללקות במחלות עיניים קשות בגיל מבוגר, עד כדי סכנה לאובדן הראייה!
היתרונות של עדשות MiSight
עדשות מיסייט (MiSight) בנויות כך שהן מצליחות גם לתקן את לקות הראייה וגם למנוע את ההחמרה של המיופיה.
בהקשר זה חשוב להבין שעדשות רגילות מבטיחות גם הן ראייה תקינה לכל מרחק, אבל במקביל הן עלולות לגרום להתארכות נוספת של גלגל העין, הסיבה שבגללה מלכתחילה נפגעה הראייה. כלומר, עצם השימוש בעדשות מגע פותר את הבעיה בטווח הקצר אבל עלול להחמיר אותה בטווח הארוך.
עם עדשות MiSight לעומת זאת אין סיבה לחשוש. לעדשות אלה 4 אזורים מיוחדים – שניים מהם מתקנים את הלקות כך ששבירת האור בעין תהיה מדויקת והאובייקטים הרחוקים לא ייראו מטושטשים, והשניים האחרים מייצרים טשטוש מיופי שמאט את קצב התארכות גלגל העין.
מקסימום שיפור בראייה, מקסימום נוחות
היצרנית של עדשות MiSight היא קופר ויז’ן (CooperVision), אחת החברות הבולטות בתחום. לפי נתונים שפרסמה החברה, קצב החמרת המיופיה הואט ביותר מ-50% אצל ילדים שהשתמשו בעדשות אלה בהשוואה לילדים שהשתמשו בעדשות רגילות.
עוד כדאי לציין שעדשות מיסייט הן עדשות רכות, ולכן כמעט כל הילדים שהשתמשו בהן סיפרו שהרכבתן נוחה מאוד, ושהם בכלל לא הרגישו את העדשות בתוך העיניים.
על-מנת להפיק מקסימום תועלת מעדשות מתקדמות אלה, נדרש כמובן מרשם מדויק. עקב השינויים היחסית משמעותיים בגיל צעיר, חשוב להקפיד על שגרת בדיקות אצל אופטומטריסטים מוסמכים, כך שבכל נקודת זמן הילד ירכיב עדשות מגע עם מספר שבאמת פותר עבורו את לקות הראייה – ומאפשר לו למידה בלי מגבלות מיותרות ומשחקים מהנים עם החברים.
עדשות מגע מספקות פתרון יעיל ונוח ללקויות ראייה שונות – הן קוצר ראייה, כלומר מצב שבו אובייקטים רחוקים נראים מטושטשים, הן רוחק ראייה שמתאפיין בקושי למקד את המבט באובייקטים קרובים לעין והן אסטיגמציה (שמוכרת גם בשם צילינדר). ככל שהלקות חמורה יותר, כך המספר שמופיע במרשם של העדשות גבוה יותר, ועל כן נדרשת תשומת לב רבה יותר לבחירה נכונה של עדשות המגע. בעמוד זה תמצאו מידע רלוונטי לגבי עדשות מגע למספרים גבוהים והמלצות על עדשות שיתאימו באופן אופטימלי עבורכם.
מה זה מספר גבוה?
עוד לפני המידע אודות הדגשים הייחודיים של עדשות מגע למספרים גבוהים, כדאי כמובן לדעת מהו בעצם מספר גבוה.
כל מרשם לעדשות מגע (וגם למשקפיים, כמובן) כולל מספר לכל עין. במקרים של רוחק ראייה המספר יהיה חיובי, וככל שהוא גבוה יותר כך רוחק הראייה חמור יותר. במקרים של קוצר ראייה – כאמור קושי להבחין ולזהות פרטים במרחק גדול – המספר הוא שלילי. ככל שהערך האבסולוטי של המספר גדול יותר, כך הבעיה חמורה יותר. למשל, אדם שהמספר שלו הוא מינוס 6 סובל מקוצר ראייה חמור יותר בהשוואה לאדם שהמספר שלו הוא מינוס 3.
בטווח המספרים החיוביים מספר גבוה נחשב 4+ ומעלה. בטווח המספרים השליליים המספרים ממינוס 6 ומטה (כלומר גם 8-, 10- וכו’) נחשבים גבוהים.
עדשות ראיה למספרים גבוהים
היתרונות של עדשות מגע למספרים גבוהים על פני משקפיים
בעלי ובעלות מספרים גבוהים שמעדיפים עדשות מגע על פני משקפיים נהנים ממספר יתרונות משמעותיים.
היתרון הראשון והחשוב מכולם הוא ששדה הראייה רחב יותר בהשוואה לזה שמספקים המשקפיים. הסיבה לכך היא שאין את המגבלה של מסגרת המשקפיים. גם העובדה שהעדשות נמצאות צמוד לקרנית (ולא במרחק של כסנטימטר או אפילו שניים ממנה כמו העדשות של המשקפיים) תורמת לשיפור מיטבי של הראייה.
עוד כדאי לזכור שעדשת מגע יציבה בתוך העין ואילו המשקפיים עלולים לזוז, ועוד יתרון לעדשות המגע הוא שאין סכנה להתעקמות או לשבירה שלהן.
כשהמספר גבוה, כלומר לקות הראייה משמעותית ואפילו חמורה, מתעצמת החשיבות של השגת תיקון אופטי מקסימלי – ולכן כדאי להיעזר בעדשות מגע, וכמובן להקפיד שהן תהיינה איכותיות ומותאמות באופן מושלם למצב העיניים.
אילו סוגים של עדשות מגע מתאימים למספרים גבוהים?
אופציה אחת של עדשות מגע למספרים גבוהים היא עדשות קשות נושמות. אופציה שנייה היא עדשות רכות מסיליקון הידרוג’ל, לרבות כאלה שמיועדות לשימוש ממושך (חודשי ואפילו תלת חודשי).
עדשות מגע קשות נושמות הן מוצר משוכלל. מצד אחד הן מתאפיינות ביתרון הבולט של עדשות קשות, העובדה שאין בהן נוזלים – ולכן הן לא סופחות אליהן שומנים, חיידקים וחלבונים, והסיכון להיווצרות זיהום בעין או דלקת מזערי. מצד שני הן מיוצרות מחומרים מתקדמים שמאפשרים מעבר חמצן, ולכן ההרכבה שלהן נוחה יותר בהשוואה לעדשות הקשות של פעם. ניתן להשתמש בעדשות קשות לפרקי זמן ארוכים מאוד. במקרים שבהם תוך כדי השימוש המספר משתנה, אפשר ללטש עדשה קשה כך שהיא תותאם גם למרשם החדש.
עדשות רכות מסיליקון הידרוג’ל מתאפיינות בגמישות מרבית, ועל כן תקופת ההסתגלות אליהן קצרה, לפעמים במידה ניכרת בהשוואה לעדשות מגע קשות. התוספת של הסיליקון להידרוג’ל מגדילה את העבירות של העדשות לחמצן ולכן משפרת את נוחות ההרכבה.
בדרך כלל הייצור של עדשות המגע למספרים גבוהים מורכב יותר, ולכן על-מנת שהמוצר יהיה משתלם יש עדיפות לעדשות לטווח ארוך – חודשיות, תלת-חודשיות וכו’. יחד עם זאת בחלק מהמקרים ניתן למצוא גם עדשות מגע יומיות מסיליקון הידרוג’ל למספרים גדולים. עדשות יומיות מקטינות מאוד את הסיכון לזיהום, בגלל החד-פעמיות שלהן.
למה חשוב במיוחד לוודא התאמה מושלמת של עדשות המגע לעיניים?
סוגיית הקטנת הסיכון לזיהום רלוונטית לכל מי שמרכיב עדשות מגע, ועוד יותר מהרגיל לבעלי ובעלות מספרים גבוהים. הסיבה לכך היא שהם ממילא חשופים לסיכונים רבים עקב לקות הראייה החמורה, כולל שכיחות גבוהה יותר של מחלות עיניים חמורות דוגמת היפרדות רשתית.
מעבר לרגישות של העיניים, והצורך לשמור עליהן, ישנה כמובן גם המטרה להבטיח ראייה אופטימלית. מרשם עדכני ומדויק מהווה באופן טבעי מפתח עיקרי לכך – ולכן ההמלצה היא להגיע לאופטומטריסטים מוסמכים ומנוסים, וכך לדעת בוודאות שהמרשם שלכם אכן יוביל לרכישה של עדשות מגע למספרים גבוהים בהתאמה מושלמת אליכם.
לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. כיצד ניתן לעצור בזמן את הידרדרותה?
קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבה קרנית העין מתעוותת – הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת נעשית חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה, בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורתה או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.
מהם שלבי התפתחות המחלה?
לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. היא לא בהכרח תופיע או תתקדם באותו הקצב בשתי העיניים. כאשר היא בשלב ההתחלתי ניתן להשפיע היטב על התפתחותה. ככל שמאבחנים אותה ומטפלים בה בשלב מוקדם יותר, בטרם נוצר עיוות משמעותי בצורת הקרנית, כך מגבירים משמעותית את הסיכוי להצלחת הטיפול ולשימור הראייה.
התפתחות קרטוקונוס – השלב ההתחלתי
שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה (צילינדר) – ליקוי ראייה אופטי עקב צורה אסימטרית של הקרנית – קלה עד בינונית. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד. אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום בין השאר לטשטוש ראייה, כאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה, והידרדרות בראייה.
הטיפול העיקרי בשלב ההתחלתי הוא Cross Linking (צילוב), אשר מאט את התפתחות המחלה ואף עשוי לעצור את התקדמותה (ומוריד משמעותית את הסיכוי להשתלת קרנית בהמשך). בקרנית בריאה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). ה- Cross Linking מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה, שומר על צורתה ומשנה דרמטית את מהלך המחלה.
הטיפול מתבצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית בלבד (טיפות). בתחילתו מוסרת השכבה החיצונית של הקרנית (תאי האפיתל), ולאחר מכן מטפטפים על הקרנית טיפות ויטמין B2 במשך חצי שעה ומקרינים באור אולטרה-סגול במשך עשר דקות. קרני האור משרות תגובה בוויטמין שגורמת לתהליך הכימי בקרנית שמביא לחיזוקה.
לרוב הטיפול מוצע למטופלים עם תסמינים שמעידים על התקדמות המחלה (כגון ירידה בחדות הראייה) או למטופלים צעירים מאוד, בעלי סיכון גבוה להתקדמות זו (המחלה דינמית אצל צעירים ונעשית סטטית מגיל 40). מטופלים עם אסטיגמציה קלה יכולים לעבור Cross Linking חלקי. לאחר שהטיפול מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את חדות הראייה באמצעות עדשות מגע.
התפתחות קרטוקונוס – שלב הביניים
שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה גבוהה ובין השאר מתבטא בטשטוש ראייה בכל המרחקים וסנוור. קשה יותר להשיג חדות ראייה טובה עם עדשות מגע רגילות וניתן לטפל ב-Cross Linking ובעדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס, למשל עדשות מגע סקלרליות – בעלות קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות; או עדשות מגע היברידיות – שמקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את קימורה. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות.
התפתחות קרטוקונוס – השלב המתקדם
בשלב זה רמת האסטיגמציה בקרנית גבוהה מאוד ומתפתח עיוות משמעותי בראייה. לעתים רקמותיה של הקרנית אף נהרסות ומתפתחות בה הצטלקויות, בצקת ועכירות – מצב שמצריך ניתוח השתלת קרנית (כ-25% מחולי הקרטוקונוס מגיעים אליו).
בעת הצורך ניתן גם לפנות לטיפול פולשני יותר כמו השתלת טבעות – קשתות קטנות עשויות חומר פלסטי שקוף, שמונחות במרכז האופטי של הקרנית, מותחות אותה וכך משטיחות אותה. לאחר השתלתן עדיין תידרש התאמת עדשות מגע, ואם הראייה משתנה במשך הזמן ניתן להסירן (טיפול הפיך).
ניתן להבין אם כן כי קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה וקיימים כיום טיפולים מגוונים ויעילים לכל אחד משלביה. הצלחתם במניעת התקדמותה ובשימור הראייה תלויה בעיקר בגילוי המחלה בשלב מוקדם. לכן, אם ידועים גורמי סיכון למחלה (כגון סיפור משפחתי של קרטוקונוס; גנטיקה היא הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה) או שמופיעים תסמינים מחשידים (כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה) – יש לגשת לאבחון אצל רופא עיניים או אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.
יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס? קבעו תור. יש לי פתרונות!
“צילינדר” הוא השם המקובל לאסטיגמציה, לקות ראייה נפוצה למדי. צילינדר גבוה, כלומר מצב שבו הלקות משמעותית, מחייב מציאת פתרון יעיל – ואם הבחירה היא בעדשות מגע, חשוב שהן יהיו מותאמות באופן מושלם לאסטיגמציה. בעמוד זה תמצאו מידע אודות הדגשים החשובים של עדשות מגע לבעלי ובעלות צילינדר גבוה והמלצות שיעזרו לכם ליהנות מראייה מיטבית, גם במקרים המורכבים ביותר.
אם אתם סובלים מאסטיגמציה סטנדרטית (עד 2.00-2.50 דיופטר) ומחפשים מידע בסיסי על הפתרונות הקיימים, אנו ממליצים לקרוא קודם את המדריך המלא שלנו על עדשות מגע עם צילינדר.
קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית ועלולה להוביל לקוצר ראייה. מי נמצא בסיכון, וכיצד אבחון מוקדם יכול למנוע את הידרדרות המחלה?
קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.
אחת המחלות שבהן הקרנית מתעוותת היא קרטוקונוס – היא הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, היא הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (כגון דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).
בתחילה המחלה יכולה להיות לא מורגשת (ללא תסמינים), אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם), יובש וגירוד של העיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.
כיצד מאבחנים?
קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית. ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר, שכדאי לבצעו עוד לפני שמופיעים תסמינים אם נמצאים בסיכון למחלה, הוא מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) אחורי של הקרנית.
במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה. מדובר באמצעי הדמיה שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים; הוא מצלם את הקרנית ובונה מפה טופוגרפית של פניה אשר מראה במדויק, באמצעות סולם צבעים, את קמירות הקרנית בכל נקודה. אזורים שבהם הקרנית קמורה יותר מסומנים בצבע כתום ואדום, ואזורים שבהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבע כחול וירוק. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן גם הצבע יהיה אחיד. ערכי הקמירות מיוצגים במספר (דיופטר/ D – יחידת מידה לעוצמה אופטית).
מדובר בבדיקה מהירה, קלה ולא פולשנית – הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק ובתוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים (שעוקבים אחר צורת הקרנית וערכי הקמירות שמופיעים על המפה). כך ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהחליט על הטיפול המתאים.
כיצד מטפלים?
קרוס-לינקינג
אבחון מוקדם של קרטוקונוס יכול להוביל לטיפולים שמרניים וכך למנוע את התקדמותה והחמרתה. בשלבי המחלה המתקדמים – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית. אחד הטיפולים השמרניים העיקריים הוא קרוס-לינקינג (צילוב). בקרנית תקינה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.
עדשות מגע סקלרליות
לאחר שהקרוס-לינקינג מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. לעדשות אלו קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות. אין להשתמש בעדשות מגע רגילות אם אובחנה קרטוקונוס מכיוון שהן נצמדות לקרנית, וכאשר המבנה שלה אינו תקין, היצמדות זו עלולה להזיק לה, ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה.
כיוון שעדשות מגע סקלרליות מיועדות לבעלי קרנית עם מבנה גיאומטרי מורכב, הן חייבות להיות מותאמות אישית. כדי ליצור התאמה שכזאת צריכה להתבצע בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) – סריקה שמדגימה את המבנה הפנימי של העין ויכולה למפות במדויק את הקרנית ולספק הדמיה אופטית של שכבותיה. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שבה קרן לייזר בעוצמה נמוכה (קרינת גלי אור) נשלחת אל העין ויוצרת תמונות חתך רוחביות של הקרנית (ורכיבים נוספים בעין) ברזולוציה ובדרגת דיוק גבוהות ביותר (ברמת 7-5 מיקרונים).
הסריקה מתבצעת בישיבה, אינה כואבת ואינה פולשנית וכוללת הזלפת טיפות להרחבת אישונים. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית מכשיר ה-OCT ומתמקד בנקודת אור מרכזית. קרני האור שבמכשיר סורקות את שתי העיניים אך לא באות עמן במגע.
למה כדאי לפנות לאופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה?
אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה יקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון מדויק של קרטוקונוס ולהתאמת עדשות מגע סקלרליות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.
ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה. היא מבצעת מיפוי קרנית במכשיר מתקדם ביותר (Visionix 130) אשר מודד את פני הקרנית הקדמית והאחורית. חישוביו מדויקים ביותר והוא יכול למדוד את עובי הקרנית בכל נקודה וכך לזהות קרטוקונוס בכל שלב שלה. לקוח שאובחן במחלה נשלח על ידי פרוכטר לטיפול קרוס-לינקינג. בהמשך היא בודקת אותו במכשיר OCT מהמתקדמים בעולם (Optopol), בעל רזולוציה גבוהה ביותר, וכך מתאימה לו עדשות מגע סקלרליות. עדשות המגע הסקלרליות שהיא משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit ו-Zenlens. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים, נוחות מאוד להרכבה, מתאימות לשימוש ממושך, ומספקות משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc פיכמן 19, תל אביב טל’ נייד: 052-2512312
קרטוקונוס היא מחלה שפוגעת בקרנית העין. ליתר דיוק הופכת את הצורה שלה מכיפה שמבטיחה ראייה תקינה לחרוט. זהו גם מקור השם קרטוקונוס, קרטו = קרנית וקונוס = חרוט. המאפיין העיקרי של מחלת עיניים זו הוא החמרה הדרגתית ופגיעה הולכת ומחריפה ביכולת הראייה. בהתאם חשוב מאוד לאבחן קרטוקונוס מוקדם ככל האפשר, ובמדויק, ועל בסיס זה לבצע את הטיפול המתאים.
מתי כדאי לבצע אבחון קרטוקונוס?
אבחון קרטוקונוס מומלץ במקרים שבהם ישנה פגיעה בראייה, ובפרט אחד מ-5 התסמינים הבאים:
קושי להבחין בכל הפרטים בתמונה שהניגודיות בה גבוהה – למשל פרטים בהירים על רקע כהה. בפרט מתחזק החשד שמדובר בקרטוקונוס אם סביב הפרטים ישנן מעין צלליות שמקשות על זיהויים.
קושי להבחין בפרטים קטנים יחסית או כאלה שהם רחוקים מהעין. ככל שצורת הקרנית היא יותר חרוט ופחות כיפה, הקושי גדל.
הופעת הילות סביב מקורות אור שנים וכתוצאה מכך טשטוש בראייה.
ירידה בראייה בתלת מימד – סימפטום שמאפיין בעיקר את המקרים שבהם הקרטוקונוס פוגע בשתי העיניים במידת חומרה שונה.
כל התופעות הנ”ל מובילות לקושי לקרוא, קושי לנהוג וקושי לראות בלילה. כדאי לדעת שקרטוקונוס היא מחלת שמופיעה בגילאים צעירים יחסית – כבר החל מגיל 15-16 ועד אמצע העשור הרביעי לחיים (סביבות גיל 35).
איך מתבצע האבחון כשיש חשד לקרטוקונוס?
חשוב להדגיש שכל התסמינים הנ”ל עלולים לנבוע גם ממחלות אחרות של העיניים, ולכן יש חשיבות רבה לניסיון של האופטומטריסט/ית. גם ביצוע מדויק של האבחון מחייב מיומנות גבוהה שנרכשת בעיקר בשנים רבות של עבודה.
אבחון קרטוקונוס מבוסס על מיפוי קרניות העין. במסגרת המיפוי נמדדים העובי של כל קרנית בכל נקודה, ומתקבל מידע יקר ערך נוסף. בדרך כלל תתבצע גם בדיקה שנקראת פאכימטריה, אולטרסאונד ספציפי לקרנית, וזאת על-מנת לזהות את מידת הקמירות שלה. בדיקה נוספת שעשויה להידרש היא רטינוסקופיה.
על בסיס תמונת המצב שמתקבלת מכל הבדיקות, יכולים אופטומטריסטים בקיאים לזהות את המחלה, ואם אכן האדם חולה בקרטוקונוס לקבוע גם מהי מידת החומרה בכל אחת מהעיניים (לא בכל מקרה היא זהה).
טיפולים אפשריים בקרטוקונוס
דרך הטיפול בקרטוקונוס נקבעת על סמך מידת ההתפתחות של המחלה, כלומר עד כמה הקרנית הפכה מכיפה לחרוט.
כשמידת העיוות בקרנית מועטה יחסית, הפתרון הוא משקפיים או עדשות מגע. גם התאמת משקפיים ועדשות לקרטוקונוס חייבת להתבצע ע”י אופטומטריסטים מנוסים, וזאת על-מנת להבטיח מענה מדויק לחלוטין למידת קוצר הראייה ולמידת האסטיגמטיזם.
כשהפתרון הנבחר הוא עדשות, ההמלצה היא להשתמש בעדשות שמאפשרות הגעת חמצן אל הקרניות – עדשות היברידיות, עדשות סקלרליות, עדשות פיגיבג או עדשות rose K.
אם המחלה מתקדמת יותר, ניתן לעבור טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג. מהות הטיפול היא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובדרך זו האטה של תהליך ההתקמרות. האמצעים הם טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) וחשיפה לקרני UVA לצורך הפעלת הוויטמין. אבחון מוקדם של קרטוקונוס מאפשר להתחיל בטיפול זה בשלב מוקדם יחסית ובהתאם התועלת תהיה מרבית.
במקרים של קרטוקונוס חמור הפתרון הוא ניתוח – השתלת טבעות או השתלת קרנית, בהתאם למצב הספציפי של שכבה חשובה זו בעין.
