קטגוריה מחלות ראייה

יונ 27 0

ניתוח קרטוקונוס

אחד המאפיינים הבולטים של מחלת הקרטוקונוס היא ההחמרה שלה לאורך השנים. בנוסף היא מתפרצת בגיל צעיר יחסית – לרוב בין 15-16 ל-30-35. כשבשלב מוקדם כל כך של החיים ישנה פגיעה של ממש בראייה, ישנה גם כדאיות גבוהה לפתור את הבעיה באמצעות הליך כירורגי. בעמוד זה תמצאו מידע אודות האפשרויות השונות של ניתוח לתיקון קרטוקונוס, המצבים שבהם נדרש ניתוח וההחלמה בעקבותיו.

באילו מקרים מומלץ לבצע ניתוח קרטוקונוס?

מחלת הקרטוקונוס גורמת לעיוות בצורתה של קרנית העין – במקום מבנה דמוי כיפה מתקבל חרוט. העיוות משבש את האופן שבו נשברות קרני האור בעין, והתוצאה היא ראייה מטושטשת. בשלב ראשוני, כשהעיוות יחסית קל, ניתן לתקן את הלקות באמצעות עדשות מגע בהתאמה מדויקת למבנה העדכני של הקרנית.

עדשות איכותיות – ובפרט עדשות סקלרליות או עדשות קשות RGP, וגם עדשות פיגיבק – מספקות מענה מתאים במשך מספר שנים, עד שהעיוות הופך משמעותי במיוחד. במצב כזה הפתרון היחיד הוא ניתוח. כאמור קרטוקונוס היא מחלה שמתאפיינת בהחמרה הדרגתית, ומתחילה להתפתח כבר בגיל צעיר, ולכן חלק לא מבוטל מהחולים בה מגיעים בסופו של דבר לחדר ניתוח.

הסוגים השונים של ניתוחי קרטוקונוס

ישנם שני סוגים של ניתוח קרטוקונוס: השתלת טבעות והשתלת קרנית.

השתלת טבעות

ניתוח השתלת טבעות לתיקון קרטוקונוס מתבצע בעיקר כשהרכבת עדשות המגע נתקלת בקשיים מסוגים שונים. הטבעות הן פיסות פלסטיק שמושתלות לתוך הקרנית הקיימת. בזכות הטבעות הקרנית הופכת לשטוחה יותר ולכן העדשה תשב עליה טוב יותר. חשוב להדגיש שהשתלת הטבעות לכשעצמה לא מתקנת את הראייה וגם לא בולמת את התקדמות המחלה. יחד עם זאת הן מאפשרות במקרים רבים להמשיך ולהשתמש בעדשות מגע במשך מספר שנים – וזו כמובן תועלת בלתי מבוטלת. השתלת טבעות מתאימה למקרים של קמירות קלה או בינונית בקרנית, ומבוצעת באמצעות מכשיר לייזר מתקדם שמבטיח דיוק מרבי והחלמה מהירה ככל האפשר.

השתלת קרנית

ניתוח שמיועד לתקן מקרים חמורים במיוחד של קרטוקונוס ומתבצע אצל בערך 1 מכל 5 חולים. הקרנית המושתלת נלקחת מתורמים לאחר מותם, ובהקשר זה כדאי לציין שבישראל ישנם מעט אנשים יחסית שמוכנים לתרום קרנית לאחר המוות.

סוג זה של ניתוח קרטוקונוס נחלק ל-2 תת סוגים: השתלה מלאה, כלומר של כל שכבות הקרנית החדשה, או השתלה שכבתית – ניתוח שנקרא גם DALK ושבו המנתח משאיר את השכבה הפנימית של הקרנית הקיימת ומלביש עליה את השכבות החיצוניות של קרנית התורם. השתלה מלאה כוללת תפרים עדינים לחיבור הקרנית המושתלת לחלק ההיקפי של הקרנית הקיימת שאותו כן משאירים.

החלמה בעקבות ניתוח לקרטוקונוס – דגשים חשובים

לניתוחי השתלת קרנית אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, בעיקר בזכות העובדה שבקרנית אין כלי דם ולכן המערכת החיסונית לא “מתעניינת” בה – והסיכוי לדחייה נמוך. הניתוח מתבצע כיום בעזרת ציוד משוכלל שמאפשר מינימום פגיעה בעין, כך שבדרך כלל נדרש אשפוז של לילה אחד ולאחר שבוע עד שבועיים ניתן לחזור לשגרה מלאה.

יחד עם זאת מבחינת תיקון הראייה יש צורך להתאזר בסבלנות. במרבית המקרים חולפים מספר חודשים עד שהראייה מתייצבת ואפשר ליהנות מתוצאות ההליך הכירורגי. גם לאחר השתלת קרנית יש צורך בעדשות מגע – וחשוב מאוד להתאים אותן בעזרת אופטומטריסטים מנוסים במיוחד.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות!

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

הנטל הקוגניטיבי של ראייה מעוותת: למה חולי קרטוקונוס סובלים מעייפות מנטלית כרונית?

אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס

ניתוח קרטוקונוס

החזר כספי על עדשות קרטוקונוס בקופות החולים

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד

יונ 27 0

מחלות עיניים רשתיות

הרשתית היא האזור בעין שבו מתורגמים אותות אופטיים לאותות עצביים. כדי למלא תפקיד רב חשיבות זה, כוללת רשתית העין סוגים שונים של תאים קולטי אור. מהרשתית עובר המידע אל המוח וזאת דרך עצב הראייה. החלק המרכזי ברשתית נקרא מקולה והוא זה שאחראי על חדות הראייה. החלק ההיקפי של הרשתית אחראי לראייה ההיקפית. מחלות עיניים רשתיות עלולות להוביל לפגיעה של ממש ביכולת הראייה ובחלק מהמקרים אף לעיוורון בעין אחת או בשתיהן. המחלות הנפוצות ביותר הן ניוון מקולרי על רקע גיל (AMD), רטינופתיה סוכרתית, רטיניטיס פיגמנטוזה וחסימה של כלי דם. בעמוד זה תמצאו מידע על מחלות אלה.

ניוון מקולרי על רקע גיל (AMD)

ניוון מקולרי גילי היא מחלה שפוגעת במקולה, כאמור האזור המרכזי ברשתית העין. הפגיעה במקולה באה לידי ביטוי בקושי למקד את המבט ולכן אובדן הדרגתי של יכולות חיוניות כמו קריאה, נהיגה, זיהוי פנים והמצב עלול להחמיר עד לכדי אובדן מלא של יכולת הראייה. המחלה פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים – רבע מכלל בני ובנות 65 ומעלה סובלים ממנה ואחרי גיל 75 השכיחות כבר מגיעה לכ-35%.

הגורם ל-AMD הוא צמיחת כלי דם לא תקינים בשל נוכחות מוגברת של חלבון שנקרא VEGF. עקב אותם כלי דם מתרחשת מתחת לרשתית דליפה של נוזלים וכמו כן מופיעה הצטלקות שמובילה לאובדן התאים במקולה. ההתפתחות של המחלה הדרגתית, ולכן חשוב לזהותה מוקדם ככל האפשר ולפעול בדרכים שונות כדי לעכב את ההתנוונות במקולה. בפרט ניתן לעשות זאת באמצעות הזרקות תוך עיניות של תרופות שונות, שהמכנה המשותף שלהן הוא נטרול ה-VEGF.

רטינופתיה סוכרתית

מחלה זו פוגעת בכלי הדם ברשתית, כשהגורם לכך הוא רמת הסוכר הגבוהה מדי כתוצאה מהסוכרת. בדומה לניוון מקולרי על רקע גיל, גם הרטינופתיה הסוכרתית מתפתחת באופן הדרגתי, כך שניתן למזער את הפגיעה בראייה באמצעות זיהוי מוקדם וטיפול.

בשלבים הראשונים הסימפטומים העיקריים הם קשיים בזיהוי אנשים ובצפייה בטלוויזיה עקב ירידה בחדות הראייה. בשלבים מתקדמים יותר מופיע גם טשטוש של הראייה וכמו כן הופעת אלמנטים צפים מול העיניים. כשהרטינופתיה חמורה במיוחד, נוצרים כלי דם חדשים ברשתית ומאחר שהם חלשים הם נוטים להיקרע ולדמם ולפגוע עוד יותר בראייה – עד כדי אובדן היכולת החשובה הזו.

במקרים שבהם מאובחנת רטינופתיה סוכרתית – באמצעות בדיקת אופטלמוסקופיה וצילום של קרקעית העין – הדגש העיקרי בטיפול הוא שמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם. כשכלי דם ברשתית נקרעים, ייתכן צורך בניתוח לסילוק הדימום.

רטיניטיס פיגמנטוזה

מחלת רשתית שהסימפטום הבולט שלה הוא הצטמצמות הדרגתית של יכולת הראייה ההיקפית. ניתן לדמות זאת למצב שבו אדם מסתכל על העולם דרך צינור, כשבתחילה הקוטר שלו רחב מאוד ובהדרגה הוא הופך ליותר ויותר צר. מחלה זו אינה הפיכה ונכון לעכשיו אין לה טיפול.

חסימה של כלי דם ברשתית

כשישנה חסימה ורידית ברשתית, התוצאה היא האטה בקצב זרימת הדם ולכן גם ירידה באספקת החמצן לשכבה החשובה בעין. התוצאה: סיכון מוגדל לדימום ברשתית, לבצקת, לעלייה בלחץ התוך עיני ולהיווצרות כלי דם לא תקינים. במצב כזה תיתכן ירידה חדה ופתאומית בראייה. חסימה של כלי דם ברשתית פוגעת בעיקר במבוגרים מעל לגיל 50, ובפרט היא נפוצה אצל חולים בטרשת עורקים, חולי סוכרת ואנשים שסובלים מלחץ דם גבוה. האבחון מתבצע באמצעות צילום של קרקעית העין ובדיקת OCT והטיפול המתאים הוא ברוב המקרים הזרקה לעין של תרופות נגד בצקת. אם ישנה עלייה בלחץ התוך עיני ניתן לטפל בכך בעזרת לייזר.

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד

מאי 20 0

מחלות עיניים נדירות

רוב בני האדם שמעו על מחלות עיניים כגון גלאוקומה או קטרקט. גם AMD פוגעת בבני אדם רבים יחסית, ובפרט בגיל מבוגר, וכך גם קרטוקונוס (שמופיעה דווקא אצל צעירים). לצד המחלות השכיחות יש גם מחלות עיניים נדירות – ובעמוד זה תמצאו מידע על 5 מהן: רטינובלסטומה, קולובומה, מחלת סטרגרדט, מחלת קואוטס ותסמונת דוויין.

רטינובלסטומה

רטינובלסטומה היא סרטן שמתפתח ברשתית העין. ברוב המקרים החולים הם ילדים עד גיל 5. חשוב להדגיש כי מדובר בסרטן עם אחוזי ריפוי גבוהים מאוד – כ-95%. בחלק מהמקרים מקור הרטינובלסטומה הוא גנטי אבל יש גם מקרים שבהם המחלה מפתחת בלי קשר לתורשה. אצל 2 מכל 3 חולים בסרטן רשתית העין מושפעת עין אחת. הסימפטום הבולט ביותר לעין הוא השתקפות בעייתית של הרשתית דרך האישון.

דרך הטיפול נקבעת בהתאם לגודל הגידולים ופיזורם ברשתית. האפשרויות הן צריבה בלייזר, קריותרפיה (הקפאה של הנגעים הסרטניים במטרה להביא למות אותן רקמות חולות) וכימותרפיה.

קולובומה

מחלת הקולובומה מתאפיינת בהפרעה להתפתחות העין עוד בשלב העוברות. בשלב זה, דיסק העין מתקער לאורך הזמן, על-מנת להגיע לצורת כדור בזמן סגירה בחלק התחתון. אצל חולים בקולובומה האישון לא נסגר באופן מושלם, ובחלק גדול מהמקרים גם קרקעית העין לא נסגרת היטב. תופעה אפשרית נוספת היא פגם באיחוי של עצב הראייה. תופעות אפשריות נוספות כתוצאה מהמחלה הנדירה הן אישון קטן מהרגיל, גלגל עין קטן (ולכן פגיעה קשה במיוחד בראייה) ולעיתים גם פיגור שכלי ו/או עצמות פנים לא תקינות.

מחלת סטרגרדט

סטרגרדט (Stargardt) גורמת לאובדן ראייה בעיקר בקרב בני נוער וגם אצל מבוגרים צעירים, אם כי לעיתים היא פורצת גם בגילאים מבוגרים יותר. זוהי מחלה תורשתית שהנזק כתוצאה ממנה הוא ניוון של המקולה – האזור שבמרכז הרשתית. הניוון גורם לכך שקולטני האור באזור זה של העין מתים ולא יכולים לבצע את תפקידם. בשלב ראשון הראייה הופכת למטושטשת, וייתכנו גם אזורים שבהם התמונה כהה מדי. סטרגרדט משפיעה כמעט תמיד “רק” על הראייה המרכזית ולא על ההיקפית. אין טיפול במחלה, אבל כן ישנם אביזרי עזר ופתרונות טכנולוגיים שיכולים לשפר את המצב.

מחלת קואוטס

מחלה מולדת אבל לא תורשתית, ונדירה. מהות המחלה היא ליקויים בהתפתחותם של כלי דם מאחורי הרשתית, וכתוצאה מכך היפרדות רשתית, דימומים בזגוגית, גלאוקומה ובשלב אחרון – עיוורון (חלקי או מלא). בכ-90% מהמקרים מחלת קואוטס פוגעת “רק” בעין אחת. בנים נוטים לחלות במחלה זו יותר מבנות, והגיל הממוצע הוא 5. המדע עדיין לא הצליח לפענח מדוע מתרחשת התופעה שמובילה למחלה הקשה.

תסמונת דוויין

תסמונת מולדת ונדירה שפוגעת בשרירים בעיניים. מהות הפגיעה של המחלה היא התכווצות של שרירים אלה גם כשהם לא צריכים להתכווץ, או להפך – אי כיווץ שרירים בעין כשהם אמורים להתכווץ. ברוב בחלק מהמקרים הליקוי משבש תזוזת עין אחת בלבד, בדרך כלל השמאלית, ורק אצל כ-20% מהחולים שתי העיניים מושפעות מהמחלה.

תסמונת דוויין מחולקת ל-3 סוגים. הנפוץ ביותר הוא סוג 1, שבו יכולת הזזת העין לכיוון האוזן מוגבלת. סוג נוסף הוא כשהיכולת להזיז את העין לכיוון האף מוגבלת, והסוג השלישי הוא מגבלה בתנועה לשני הכיוונים.

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד

מאי 02 0

מחלות עיניים הגורמות לעיוורון

ישנן 4 מחלות עיניים הגורמות לעיוורון: ניוון מקולרי גילי, גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה ורטינופתיה סוכרתית. מודעות לנושא, אבחון מוקדם ככל האפשר וטיפול בהתאם עשויים להפחית את הסיכון לאובדן מוחלט של יכולת הראייה. בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחלות עיניים הגורמות לעיוורון.

4 מחלות עיניים הגורמות לעיוורון

ניוון מקולרי גילי

הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בישראל – לפי נתונים של משרד הרווחה, שמנפיק תעודת עיוור, אצל 1 מכל 4 מקבלי תעודה זו בשנת 2019 הגורם לאובדן הראייה היה מחלה זו.

ניוון מקולרי גילי (AMD – ראשי תיבות של Age-related Macular Degeneration) מופיעה ברוב המקרים בגיל מבוגר: אצל בני ובנות ה-75 ומעלה השכיחות שלה היא 1 ל-3, ובלא מעט מקרים השלבים המוקדמים שלה מופיעים כבר בגילאי ה-50-60. AMD פוגעת במרכז הרשתית, אזור שנקרא מקולה. המקולה אחראית לחדות הראייה וליכולת לראות בצבע, ולכן חולים ב-AMD רואים כתם שחור במרכז שדה הראייה.

זוהי מחלת עיניים תורשתית, אבל עישון מגדיל פי 4 את הסיכון ללקות בה. גורמי סיכון נוספים הם לחץ דם גבוה, השמנת יתר ורמה גבוהה של שומנים בדם. קצב ההחמרה של המחלה איטי בהתחלה אבל עלול להפוך למואץ. בשלב המתקדם, שנקרא גם השלב הרטוב, ניתן להאט את קצב ניוון הרשתית באמצעות הזרקת חומרים נוגדי VEGF אל זגוגית העין.

גלאוקומה

המחלה השנייה בשכיחותה ברשימה של מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – 15% מתוך מקבלי תעודות העיוור סבלו מגלאוקומה.

בדומה ל-AMD גם גלאוקומה מאפיינת בעיקר מבוגרים ומבוגרות. מאפיין דומה נוסף הוא ההחמרה האיטית בשלבים הראשונים, ולכן המחלה זכתה לכינוי “הגנב השקט של הראייה” – 3 מכל 10 חולים בגלאוקומה יאבדו את יכולת הראייה באחת העיניים, וחלק לא מבוטל מהם גם בעין השנייה. הקפדה על בדיקות שנתיות של הלחץ התוך עיני מאפשרת לאבחן את הגלאוקומה מוקדם ככל האפשר, ולהתחיל את הטיפולים בה בשלב ראשוני.

עוד כדאי לדעת שישנם טיפולים אפקטיביים למדי במחלה, ובפרט סוגים שונים של תרופות וטיפול בלייזר. כשישנה סכנה מוחשית לאובדן הראייה יתבצע ניתוח טרבקולקטומיה שמשפר את היכולת של העין לנקז נוזלים כך שהם לא יצטברו ויפעילו לחץ רב מדי על עצב הראייה.

רטיניטיס פיגמנטוזה

רטיניטיס פיגמנטוזה גרמה ל-9% מהמקרים של עיוורון ב-2019.

זוהי מחלה תורשתית הגורמת לניוון הרשתית. בשלב הראשון מתים התאים ברשתית שאחראים על ראיית הלילה, ובשלב הבא גם אלה שמייצרים את היכולת לראות ביום. מאפיין נוסף הוא היצרות של שדה הראייה – בדומה למצב שבו האדם מתבונן על העולם דרך צינור שהקוטר שלו הופך ליותר ויותר קטן עד שנסגר לגמרי. בחלק מהמקרים ניתוח קטרקט עשוי לשפר את המצב. חוקרים מנסים לפתח דרכים לתקן את הפגם הגנטי שגורם לרטיניטיס פיגמנטוזה.

רטינופתיה סוכרתית

גם רטינופתיה סוכרתית היא מרכיב משמעותי ברשימת מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – עם שכיחות של 7%.

מחלה זו היא סיבוך של סוכרת, והנזק לראייה הוא כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם של הרשתית. בשלבים המוקדמים של הרטינופתיה הסוכרתית הסימפטומים העיקריים הם ירידה בחדות הראייה, ראייה מטושטשת והופעת מעין פסים או נקודות בצבע שחור בשדה הראייה. בשלבים מתקדמים יותר האדם עלול לאבד לחלוטין את יכולת הראייה. המפתח להאטת קצב החמרת המחלה הוא איזון רמות הסוכר בדם, ולכן נדרש מעקב צמוד גם ע”י רופא מומחה לסוכרת וגם ע”י רופא עיניים מנוסה.

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד

ינו 20 0

זכויות חולי קרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלה לא פשוטה, שהולכת ומחמירה עם השנים. בנוסף מחלת הקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית, ולכן למי שחולה בה צפויות הוצאות כספיות גבוהות לאורך החיים. על-מנת להקל על ההתמודדות בהיבט הכלכלי, כדאי לדעת מהן הזכויות של חולי קרטוקונוס – ופירוט מלא תמצאו בעמוד זה.

זכויות חולי קרטוקונוס בביטוח לאומי

גוף אחד שבו יש לחולי קרטוקונוס זכויות הוא באופן טבעי המוסד לביטוח לאומי. ההתנהלות מול גוף זה מתחילה בהגשת תביעה – באמצעות טופס בל/7801 לקבלת קצבת נכות כללית. לטופס התביעה יש לצרף אבחונים רלוונטיים וחוות דעת מטעם רופאי עיניים ואופטומטריסטים מוסמכים. בפרט נדרשות תוצאות בדיקות כמו מיפוי קרנית ואחרות.

לאחר הגשת התביעה תזומנו לוועדה רפואית. על בסיס הלקויות הקיימות (גם בראייה וגם אחרות) נקבעים אחוזי נכות קרטוקונוס, ועל בסיס אחוזי הנכות נקבעת דרגת אי כושר. הרף המינימלי הוא 60% נכות או 40% ומעלה בתנאי שיש ליקוי אחד שמקנה זכאות ל-25% (וליקויים נוספים שמצטברים ליותר מ-40%). עבור עקרות בית הרף הוא 50%.

כשאחוזי הנכות מובילים לדרגת אי כושר, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה חודשית. גובה הקצבה נע בין 1,908 ל-3,321 ש”ח בהתאם לחומרת הליקויים, וכמו כן ייתכנו תוספות עבור בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה ועבור ילדים עד גיל 18.

זכויות בקופות החולים

קופות החולים השונות מעניקות זכויות לחולי קרטוקונוס בהקשר של רכישת עדשות מגע. בהקשר זה חשוב להדגיש שבעלי ובעלות קרטוקונוס, מחלה שמעוותת את צורת הקרנית והופכת אותה מכיפה לחרוט, זקוקים לעדשות מגע מיוחדות כדי לתקן את לקות הראייה שגורם העיוות.

האופציות המתאימות הן עדשות מגע היברידיות (כלומר עדשות שחלקן רך וחלקן קשה), עדשות סקלרליות (עדשות מגע גדולות מהרגיל שמונחות לא על הקרנית אלא על לובן העין), עדשות פיגיבק (מערך של 2 עדשות בכל עין, אחת רכה שמונחת על הקרנית ואחת קשה שמונחת על זו הרכה ולא ישירות על הקרנית כדי שהשימוש יהיה נוח גם לטווח ארוך), עדשות Rose K (שמתאימות למקרים ספציפיים של קרטוקונוס) ועדשות קשות RGP.

עדשות מגע לקרטוקונוס יכולות להיות יקרות יחסית, וקופות החולים מציעות השתתפות במימון. בקופת חולים כללית תקבלו החזר של 75% ממחיר העדשות, בתנאי שיש לכם כללית מושלם, וזאת עד לתקרה של 1,230 ש”ח לכל עדשה, פעם בשנה.

זכויות חולי קרטוקונוס ב”מכבי שירותי בריאות” משתנות בהתאם לסוג הביטוח המשלים. כך למשל בעלי ובעלות “מכבי שלי” מקבלים הנחה בגובה 50% על עדשות המגע בסכום מצטבר של כ-1,000 ש”ח במשך 3 שנים. בקופת חולים לאומית מי שיש להם “לאומית כסף” או “לאומית זהב” מקבלים החזר של 80%, עד לתקרה של כ-800/1,150 ש”ח לכל עדשה (בהתאם לתוכנית הספציפית).

זכויות חולי קרטוקונוס מתחת לגיל 18

קרטוקונוס עשויה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15. צעירים וצעירות מתחת לגיל 18 שזקוקים לעדשות מגע קשות עקב המחלה מקבלים מימון מלא על בסיס סל בריאות ממלכתי. לצורך מימוש זכויות חולי קרטוקונוס בגילאים אלה יש להגיש בקשה למשרד הבריאות ולצרף אליה הפניה מטעם רופא עיניים.

חולי קרטוקונוס – זכויות במוסדות אחרים על בסיס אחוזי נכות

גם במוסדות נוספים זכויות חולי קרטוקונוס תלויות באחוזי הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי. למשל – עם 40% נכות ומעלה הבנקים גובים עמלות נמוכות מהרגיל, עם 20% ומעלה ישנה זכאות להכוונה תעסוקתית ובעלי ובעלות קרטוקונוס עם 60% נכות ומעלה זכאים לתג נכה ולתשלום אגרת רישוי מופחתת.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות!