רוב בני האדם שמעו על מחלות עיניים כגון גלאוקומה או קטרקט. גם AMD פוגעת בבני אדם רבים יחסית, ובפרט בגיל מבוגר, וכך גם קרטוקונוס (שמופיעה דווקא אצל צעירים). לצד המחלות השכיחות יש גם מחלות עיניים נדירות – ובעמוד זה תמצאו מידע על 5 מהן: רטינובלסטומה, קולובומה, מחלת סטרגרדט, מחלת קואוטס ותסמונת דוויין.

רטינובלסטומה

רטינובלסטומה היא סרטן שמתפתח ברשתית העין. ברוב המקרים החולים הם ילדים עד גיל 5. חשוב להדגיש כי מדובר בסרטן עם אחוזי ריפוי גבוהים מאוד – כ-95%. בחלק מהמקרים מקור הרטינובלסטומה הוא גנטי אבל יש גם מקרים שבהם המחלה מפתחת בלי קשר לתורשה. אצל 2 מכל 3 חולים בסרטן רשתית העין מושפעת עין אחת. הסימפטום הבולט ביותר לעין הוא השתקפות בעייתית של הרשתית דרך האישון.

דרך הטיפול נקבעת בהתאם לגודל הגידולים ופיזורם ברשתית. האפשרויות הן צריבה בלייזר, קריותרפיה (הקפאה של הנגעים הסרטניים במטרה להביא למות אותן רקמות חולות) וכימותרפיה.

קולובומה

מחלת הקולובומה מתאפיינת בהפרעה להתפתחות העין עוד בשלב העוברות. בשלב זה, דיסק העין מתקער לאורך הזמן, על-מנת להגיע לצורת כדור בזמן סגירה בחלק התחתון. אצל חולים בקולובומה האישון לא נסגר באופן מושלם, ובחלק גדול מהמקרים גם קרקעית העין לא נסגרת היטב. תופעה אפשרית נוספת היא פגם באיחוי של עצב הראייה. תופעות אפשריות נוספות כתוצאה מהמחלה הנדירה הן אישון קטן מהרגיל, גלגל עין קטן (ולכן פגיעה קשה במיוחד בראייה) ולעיתים גם פיגור שכלי ו/או עצמות פנים לא תקינות.

מחלת סטרגרדט

סטרגרדט (Stargardt) גורמת לאובדן ראייה בעיקר בקרב בני נוער וגם אצל מבוגרים צעירים, אם כי לעיתים היא פורצת גם בגילאים מבוגרים יותר. זוהי מחלה תורשתית שהנזק כתוצאה ממנה הוא ניוון של המקולה – האזור שבמרכז הרשתית. הניוון גורם לכך שקולטני האור באזור זה של העין מתים ולא יכולים לבצע את תפקידם. בשלב ראשון הראייה הופכת למטושטשת, וייתכנו גם אזורים שבהם התמונה כהה מדי. סטרגרדט משפיעה כמעט תמיד “רק” על הראייה המרכזית ולא על ההיקפית. אין טיפול במחלה, אבל כן ישנם אביזרי עזר ופתרונות טכנולוגיים שיכולים לשפר את המצב.

מחלת קואוטס 

מחלה מולדת אבל לא תורשתית, ונדירה. מהות המחלה היא ליקויים בהתפתחותם של כלי דם מאחורי הרשתית, וכתוצאה מכך היפרדות רשתית, דימומים בזגוגית, גלאוקומה ובשלב אחרון – עיוורון (חלקי או מלא). בכ-90% מהמקרים מחלת קואוטס פוגעת “רק” בעין אחת. בנים נוטים לחלות במחלה זו יותר מבנות, והגיל הממוצע הוא 5. המדע עדיין לא הצליח לפענח מדוע מתרחשת התופעה שמובילה למחלה הקשה.

תסמונת דוויין

תסמונת מולדת ונדירה שפוגעת בשרירים בעיניים. מהות הפגיעה של המחלה היא התכווצות של שרירים אלה גם כשהם לא צריכים להתכווץ, או להפך – אי כיווץ שרירים בעין כשהם אמורים להתכווץ. ברוב בחלק מהמקרים הליקוי משבש תזוזת עין אחת בלבד, בדרך כלל השמאלית, ורק אצל כ-20% מהחולים שתי העיניים מושפעות מהמחלה.

תסמונת דוויין מחולקת ל-3 סוגים. הנפוץ ביותר הוא סוג 1, שבו יכולת הזזת העין לכיוון האוזן מוגבלת. סוג נוסף הוא כשהיכולת להזיז את העין לכיוון האף מוגבלת, והסוג השלישי הוא מגבלה בתנועה לשני הכיוונים.

אולי יעניין אותך גם:

• מחלות עיניים הגורמות לעיוורון
• כתבה: שכיחות מחלות עיניים בדרום
• כתבה: איך מעכבים קוצר ראייה?

רוב מחלות העיניים מתפתחות בגיל מבוגר. כך למשל קטרקט מאובחנת בעיקר אצל בני ובנות 55 ומעלה, וגם גלאוקומה היא דוגמה למחלה שהשכיחות שלה עולה ככל שהגיל עולה. קרטוקונוס לעומת זאת מתפרצת בגיל צעיר, בחלק מהמקרים עוד בגיל ההתבגרות, ולכן היא עשויה להשפיע על הפרופיל הצבאי. מהו הפרופיל שנקבע לחולים בקרטוקונוס? האם ניתן לערער על הפרופיל? מהן אפשרויות השירות בצה”ל? תשובות לכל השאלות תמצאו בעמוד זה.

בהתאם למידת החומרה של המחלה

קרטוקונוס היא מחלה שעלולה להחמיר עם הזמן. מהות הפגיעה היא עיוות של צורת הקרנית, שהופכת בהדרגה מכיפה לחרוט, וככל שהקרנית חרוטית יותר, כך לקות הראייה קשה יותר. עוד חשוב להדגיש שאין טיפול למחלה, אם כי ניתן לנסות להאט את קצב ההחמרה באמצעות טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג.

למידת העיוות של הקרניות בשתי העיניים יש חשיבות רבה מבחינת הפרופיל שנקבע למלש”בים. במקרים שבהם המחלה קלה יחסית, הפרופיל יהיה 82. קרטוקונוס מתקדם יותר מוביל לפרופיל 64. הקריטריון העיקרי הוא חדות הראייה (המתוקנת, כלומר עם עדשות או משקפיים) בעין הבריאה יותר. אם היא 6/9 ייקבע פרופיל 82 ואם היא 6/12 ומטה, הפרופיל יהיה 64.

איך מתבצע תהליך קביעת הפרופיל לחולים בקרטוקונוס?

בעלי פרופיל 82 מוגדרים כ”בריאים עם מגבלה קלה”, ובהתאם הם יכולים לשרת גם ביחידות השדה ובתפקידי לחימה. עם פרופיל 64 ניתן לשרת במערכים שמוגדרים כתומכי לחימה. ההבדל משמעותי, ולכן חשוב להגיע לוועדה הרפואית במסגרת הצו הראשון עם בדיקות עדכניות. בפרט נדרש מיפוי קרנית שבוצע ע”י אופטומטריסטית מוסמכת. אגב, גם במהלך הצו הראשון מתבצעת בדיקת חדות ראייה (לצד בדיקות נוספות), אבל היא לא מהווה תחליף לאבחון מקצועי של הקרטוקונוס.

מלש”בים שמרגישים שהפרופיל שנקבע להם לא תואם את מצבם רשאים להגיש ערעור. הערעור מוגש למיט”ב דרך מרכז השירות של יחידה זו (שמופקדת על הליכי המיון וכן השיבוץ בצה”ל), ויש לצרף אליו מסמכים רפואיים רלוונטיים, חתומים ע”י רופא עיניים מוסמך.

גם אם לאחר הצו הראשון ועד לגיוס לצבא חלה החמרה במצב הקרניות ובהתאם לקות הראייה החמירה, יש לפנות למיט”ב עם תוצאות בדיקה עדכנית ולבקש בדיקה מחודשת ולפיה קביעה מחדש של הפרופיל. בעלי קרטוקונוס מתקדם שרוצים בכל זאת לשרת בחי”ר יכולים להגיש בקשה מיוחדת להתקבל ליחידות אלה למרות הפרופיל הנמוך, באופן חריג, ולצרף חוות דעת של רופא עיניים.

עדשות מותאמות באופן מושלם

הפרמטר המשפיע ביותר על הפרופיל הוא כאמור חדות הראייה המתוקנת בשתי העיניים, כלומר היכולת לראות בחדות ובבירור אובייקטים רחוקים מהעין עם עדשות מגע (או משקפיים, במקרים של קרטוקונוס קל יחסית). בהתאם יש חשיבות רבה גם לבחירה מושכלת של עדשות ובפרט להתאמה מושלמת שלהן למצב הקרנית.

העדשות המתאימות לחולים בקרטוקונוס הן עדשות היברידיות, עדשות פיגיבק, עדשות סקלרליות וגם עדשות מגע קשות הן אופציה. מרשם לעדשות על סמך בדיקות עדכניות וניסיון רב הכרחי גם הוא, ולכן מומלץ בחום לצעירים לפני גיוס להגיע לאופטומטריסטית ותיקה ומיומנת – ובעזרתה גם למצוא את המענה האופטימלי ללקות הראייה וגם לדעת בוודאות שייקבע להם הפרופיל הנכון.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

• עדשות מגע מולטיפוקל מחירים
• משקפיים מולטיפוקל
• עדשות מולטיפוקל מומלצות

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

ישנן 4 מחלות עיניים הגורמות לעיוורון: ניוון מקולרי גילי, גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה ורטינופתיה סוכרתית. מודעות לנושא, אבחון מוקדם ככל האפשר וטיפול בהתאם עשויים להפחית את הסיכון לאובדן מוחלט של יכולת הראייה. בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחלות אלה.

ניוון מקולרי גילי

הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בישראל – לפי נתונים של משרד הרווחה, שמנפיק תעודת עיוור, אצל 1 מכל 4 מקבלי תעודה זו בשנת 2019 הגורם לאובדן הראייה היה מחלה זו.

ניוון מקולרי גילי (AMD – ראשי תיבות של Age-related Macular Degeneration) מופיעה ברוב המקרים בגיל מבוגר: אצל בני ובנות ה-75 ומעלה השכיחות שלה היא 1 ל-3, ובלא מעט מקרים השלבים המוקדמים שלה מופיעים כבר בגילאי ה-50-60. AMD פוגעת במרכז הרשתית, אזור שנקרא מקולה. המקולה אחראית לחדות הראייה וליכולת לראות בצבע, ולכן חולים ב-AMD רואים כתם שחור במרכז שדה הראייה. 

זוהי מחלת עיניים תורשתית, אבל עישון מגדיל פי 4 את הסיכון ללקות בה. גורמי סיכון נוספים הם לחץ דם גבוה, השמנת יתר ורמה גבוהה של שומנים בדם. קצב ההחמרה של המחלה איטי בהתחלה אבל עלול להפוך למואץ. בשלב המתקדם, שנקרא גם השלב הרטוב, ניתן להאט את קצב ניוון הרשתית באמצעות הזרקת חומרים נוגדי VEGF אל זגוגית העין. 

גלאוקומה

המחלה השנייה בשכיחותה ברשימה של מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – 15% מתוך מקבלי תעודות העיוור סבלו מגלאוקומה. 

בדומה ל-AMD גם גלאוקומה מאפיינת בעיקר מבוגרים ומבוגרות. מאפיין דומה נוסף הוא ההחמרה האיטית בשלבים הראשונים, ולכן המחלה זכתה לכינוי “הגנב השקט של הראייה” – 3 מכל 10 חולים בגלאוקומה יאבדו את יכולת הראייה באחת העיניים, וחלק לא מבוטל מהם גם בעין השנייה. הקפדה על בדיקות שנתיות של הלחץ התוך עיני מאפשרת לאבחן את הגלאוקומה מוקדם ככל האפשר, ולהתחיל את הטיפולים בה בשלב ראשוני. 

עוד כדאי לדעת שישנם טיפולים אפקטיביים למדי במחלה, ובפרט סוגים שונים של תרופות וטיפול בלייזר. כשישנה סכנה מוחשית לאובדן הראייה יתבצע ניתוח טרבקולקטומיה שמשפר את היכולת של העין לנקז נוזלים כך שהם לא יצטברו ויפעילו לחץ רב מדי על עצב הראייה.

רטיניטיס פיגמנטוזה

רטיניטיס פיגמנטוזה גרמה ל-9% מהמקרים של עיוורון ב-2019.

זוהי מחלה תורשתית הגורמת לניוון הרשתית. בשלב הראשון מתים התאים ברשתית שאחראים על ראיית הלילה, ובשלב הבא גם אלה שמייצרים את היכולת לראות ביום. מאפיין נוסף הוא היצרות של שדה הראייה – בדומה למצב שבו האדם מתבונן על העולם דרך צינור שהקוטר שלו הופך ליותר ויותר קטן עד שנסגר לגמרי. בחלק מהמקרים ניתוח קטרקט עשוי לשפר את המצב. חוקרים מנסים לפתח דרכים לתקן את הפגם הגנטי שגורם לרטיניטיס פיגמנטוזה.

רטינופתיה סוכרתית

גם רטינופתיה סוכרתית היא מרכיב משמעותי ברשימת מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – עם שכיחות של 7%. 

מחלה זו היא סיבוך של סוכרת, והנזק לראייה הוא כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם של הרשתית. בשלבים המוקדמים של הרטינופתיה הסוכרתית הסימפטומים העיקריים הם ירידה בחדות הראייה, ראייה מטושטשת והופעת מעין פסים או נקודות בצבע שחור בשדה הראייה. בשלבים מתקדמים יותר האדם עלול לאבד לחלוטין את יכולת הראייה. המפתח להאטת קצב החמרת המחלה הוא איזון רמות הסוכר בדם, ולכן נדרש מעקב צמוד גם ע”י רופא מומחה לסוכרת וגם ע”י רופא עיניים מנוסה.

אולי יעניין אותך גם:

• 5 דברים שחשוב לדעת לפני שבוחרים עדשות מולטיפוקל
• עדשות מגע מולטיפוקל: מחיר אי ההתאמה
• הסתגלות לעדשות מולטיפוקל: קשה בהתאמה – קל בחיים

קרטוקונוס היא מחלה לא פשוטה, שהולכת ומחמירה עם השנים. בנוסף מחלת הקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית, ולכן למי שחולה בה צפויות הוצאות כספיות גבוהות לאורך החיים. על-מנת להקל על ההתמודדות בהיבט הכלכלי, כדאי לדעת מהן הזכויות של חולי קרטוקונוס – ופירוט מלא תמצאו בעמוד זה.

זכויות חולי קרטוקונוס בביטוח לאומי

גוף אחד שבו יש לחולי קרטוקונוס זכויות הוא באופן טבעי המוסד לביטוח לאומי. ההתנהלות מול גוף זה מתחילה בהגשת תביעה – באמצעות טופס בל/7801 לקבלת קצבת נכות כללית. לטופס התביעה יש לצרף אבחונים רלוונטיים וחוות דעת מטעם רופאי עיניים ואופטומטריסטים מוסמכים. בפרט נדרשות תוצאות בדיקות כמו מיפוי קרנית ואחרות.

לאחר הגשת התביעה תזומנו לוועדה רפואית. על בסיס הלקויות הקיימות (גם בראייה וגם אחרות) נקבעים אחוזי נכות קרטוקונוס, ועל בסיס אחוזי הנכות נקבעת דרגת אי כושר. הרף המינימלי הוא 60% נכות או 40% ומעלה בתנאי שיש ליקוי אחד שמקנה זכאות ל-25% (וליקויים נוספים שמצטברים ליותר מ-40%). עבור עקרות בית הרף הוא 50%.

כשאחוזי הנכות מובילים לדרגת אי כושר, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה חודשית. גובה הקצבה נע בין 1,908 ל-3,321 ש”ח בהתאם לחומרת הליקויים, וכמו כן ייתכנו תוספות עבור בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה ועבור ילדים עד גיל 18.

זכויות בקופות החולים

קופות החולים השונות מעניקות זכויות לחולי קרטוקונוס בהקשר של רכישת עדשות מגע. בהקשר זה חשוב להדגיש שבעלי ובעלות קרטוקונוס, מחלה שמעוותת את צורת הקרנית והופכת אותה מכיפה לחרוט, זקוקים לעדשות מגע מיוחדות כדי לתקן את לקות הראייה שגורם העיוות.

האופציות המתאימות הן עדשות מגע היברידיות (כלומר עדשות שחלקן רך וחלקן קשה), עדשות סקלרליות (עדשות מגע גדולות מהרגיל שמונחות לא על הקרנית אלא על לובן העין), עדשות פיגיבק (מערך של 2 עדשות בכל עין, אחת רכה שמונחת על הקרנית ואחת קשה שמונחת על זו הרכה ולא ישירות על הקרנית כדי שהשימוש יהיה נוח גם לטווח ארוך), עדשות Rose K (שמתאימות למקרים ספציפיים של קרטוקונוס) ועדשות קשות RGP.

עדשות מגע לקרטוקונוס יכולות להיות יקרות יחסית, וקופות החולים מציעות השתתפות במימון. בקופת חולים כללית תקבלו החזר של 75% ממחיר העדשות, בתנאי שיש לכם כללית מושלם, וזאת עד לתקרה של 1,230 ש”ח לכל עדשה, פעם בשנה.

זכויות חולי קרטוקונוס ב”מכבי שירותי בריאות” משתנות בהתאם לסוג הביטוח המשלים. כך למשל בעלי ובעלות “מכבי שלי” מקבלים הנחה בגובה 50% על עדשות המגע בסכום מצטבר של כ-1,000 ש”ח במשך 3 שנים. בקופת חולים לאומית מי שיש להם “לאומית כסף” או “לאומית זהב” מקבלים החזר של 80%, עד לתקרה של כ-800/1,150 ש”ח לכל עדשה (בהתאם לתוכנית הספציפית).

זכויות חולי קרטוקונוס מתחת לגיל 18

קרטוקונוס עשויה להתפרץ כבר בסביבות גיל 15. צעירים וצעירות מתחת לגיל 18 שזקוקים לעדשות מגע קשות עקב המחלה מקבלים מימון מלא על בסיס סל בריאות ממלכתי. לצורך מימוש זכויות חולי קרטוקונוס בגילאים אלה יש להגיש בקשה למשרד הבריאות ולצרף אליה הפניה מטעם רופא עיניים.

חולי קרטוקונוס – זכויות במוסדות אחרים על בסיס אחוזי נכות

גם במוסדות נוספים זכויות חולי קרטוקונוס תלויות באחוזי הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי. למשל – עם 40% נכות ומעלה הבנקים גובים עמלות נמוכות מהרגיל, עם 20% ומעלה ישנה זכאות להכוונה תעסוקתית ובעלי ובעלות קרטוקונוס עם 60% נכות ומעלה זכאים לתג נכה ולתשלום אגרת רישוי מופחתת.

יש לכם או לבני המשפחה שלכם קרטוקונוס?
קבעו תור. יש לי פתרונות! 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

על-פי הערכות שונות 1 מכל 3 בני אדם סובל מקוצר ראייה בדרגה מסוימת. זוהי עלייה של ממש לעומת המצב לפני כ-20-30 שנים, אז הנתון עמד על כ-25%. במצב כזה הביקוש לעדשות מגע שמתקנות את הלקות הזו נמצא באופן טבעי במגמת עלייה – וכדאי לדעת אילו סוגים של עדשות הם היעילים ביותר ואיך לבחור את הדגם האופטימלי עבורכם.

כיצד מוגדר קוצר ראייה ומדוע הוא עלול להחמיר עם הזמן?

כדי לדעת איך בוחרים עדשות מגע לקוצר ראייה, כדאי קודם כל להבין מהו בעצם קוצר ראייה. הלקות הנפוצה נגרמת עקב יחס לא תקין בין המוקד האופטי של העין לבין האורך שלה: בגלל שגלגל העין מוארך יתר על המידה, קרני האור נשברות עוד לפני הרשתית ולא עליה, ולכן התמונה שהאדם רואה הופכת למטושטשת. לקוצר ראייה יש מרכיב גנטי, אבל גם השימוש הממושך מאוד במסכים מכל הסוגים והשהות המצומצמת מחוץ לבית (שם אנחנו מתרגלים ראייה למרחק) מגדילים את הסיכון להיווצרות הלקות.

המונח המקצועי לקושי לזהות אובייקטים רחוקים מהעין הוא מיופיה. אבחון קוצר ראייה הוא משימה לאופטומטריסטים מוסמכים ומנוסים. האבחון כולל גם מדידה של חומרת הבעיה, כשיחידת המידה היא דיופטר. עד 3 דיופטר מוגדר כמיופיה קלה, 3-6 דיופטר נחשבים למיופיה בינונית ובמקרים של יותר מ-6 דיופטר זהו קוצר ראייה חמור.

במקרים רבים המיופיה מחמירה עם הזמן. אחת הסיבות לכך היא דווקא תיקון הלקות: עדשות (גם עדשות מגע וגם משקפיים) מחזירות את חדות הראייה אבל גורמות לטשטוש בחלק ההיקפי של הרשתית. הטשטוש ההיקפי גורם להתארכות נוספת של גלגל העין, ובכך מחמיר את המיופיה.

תיקון הראייה בלי לגרום להארכת גלגל העין

התובנה לפיה עדשות מגע לקוצר ראייה עלולות להחמיר את דרגת המיופיה התבססה רק בשנים האחרונות – והיא כמובן מחייבת מציאת פתרונות מתאימים. בפרט נדרשות עדשות שמבטיחות ראייה חדה בלי להאריך את גלגל העין. זהו שילוב קריטי בעיקר אצל ילדים שחשופים במיוחד לסכנת החמרת קוצר הראייה, כשבהקשר זה כדאי לדעת שבטווח הארוך מיופיה חמורה מגדילה את הסיכון ללקות במחלות עיניים קשות ואף לאבד את הראייה!

המוצר האופטימלי כיום הוא עדשות מגע בשם MISIGHT. עדשות אלה מיוצרות ע”י חברת קופר ויז’ן, אחת המובילות בתחום באופן כללי, והייחוד שלהן הוא שהן כוללות 4 אזורים ייעודיים. שני אזורים אחראים לתיקון לקות הראייה וגורמים לשבירת קרני אור בנקודה המדויקת על הרשתית, ועוד 2 אזורים מונעים את תופעת הטשטוש ההיקפי ולכן מאטים במידה משמעותית את התארכותו של גלגל העין. מחקרים שבחנו את השפעת עדשות MISIGHT על ילדים מצאו האטה של למעלה מ-50% בקצב ההתארכות (בהשוואה לילדים שהשתמשו בעדשות מגע “רגילות”).

עדשות אורתוקרטולוגיה

עדשות אורתוקרטולוגיה – שנקראות גם Ortho K – הן עדשות שמרכיבים בשעות הלילה, ואילו בשעות היום אין צורך בעדשות. הן מתאפיינות במבנה גיאומטרי ייחודי וביחד עם הלחץ של העפעפיים על העדשה התוצאה היא שינוי קמירות הקרניות בעיניים. הקמירות הנמוכה יותר מהווה למעשה תיקון אופטי של המיופיה והוא נשמר לאורך כל היום לאחר הרכבת העדשות בלילה.

בנוסף, מחקרים שבחנו את השפעת עדשות אורטו-קיי על התארכות גלגל העין מצאו האטה של כ-50% בקצב ההחמרה.

איך לבחור את העדשות האופטימליות במקרים של קוצר ראייה?

האתגר הכפול – גם לתקן את הלקות וגם למנוע את התארכות גלגל העין – מחייב התאמה מדויקת מאוד לכל אדם. למעשה מדובר באתגר משולש, כשלצד שתי המטרות החשובות הנ”ל ישנה גם השאיפה להסתגלות מהירה ככל האפשר לעדשות. אופטומטריסטית ותיקה בתל אביב ובעלת בקיאות ספציפית לגבי סוגי עדשות מגע לקוצר ראייה היא הכתובת גם לאבחון מדויק וגם למציאת המענה המושלם על סמך המצב העדכני של שתי העיניים.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

אולי יעניין אותך גם:

• על קוצר ראייה אצל ילדים
• עדשות מגע MiSight
• עדשות מגע צילינדר גבוה