התופעה של קוצר ראייה אצל ילדים נפוצה מאוד, והיא רק הולכת ומתפשטת. לפי נתוני צה”ל, בין השנים 2006 ל-2016 בלבד זוהתה עלייה משמעותית של מתגייסים בעלי קוצר ראייה – מ-30% ל-40%.
התופעה של קוצר ראייה אצל ילדים נפוצה מאוד, והיא רק הולכת ומתפשטת. לפי נתוני צה”ל, בין השנים 2006 ל-2016 בלבד זוהתה עלייה משמעותית של מתגייסים בעלי קוצר ראייה – מ-30% ל-40%.
עדשות מגע הן כמו מערכות יחסים. כדי לקבל מהן את המקסימום, חייבים תחזוקה שוטפת. לכן, כל מרכיבי העדשות, חוץ מעדשות מגע יומיות שאותן זורקים בסוף כל יום, חייבים להשקיע בניקוי ובחיטוי העדשות בסוף כל שימוש, כדי להכין אותן לשימוש הבא.
הניקוי והחיטוי נעשים בעזרת תמיסות ייעודיות. תמיסות אלה מסירות את השומנים, החלבונים והלכלוך המצטבר על עדשות המגע במשך השימוש בהן, וזאת הן כדי לשמר את עדשות המגע עצמן לאורך זמן והן כדי למנוע נזק לעיניים.
עדשות מגע שאינן מטופלות ומתוחזקות היטב עלולות לגרום לדלקות ולזיהומים ובמקרים מסוימים אף לפגוע בראייה. חוץ מהסיכון הבריאותי, עדשות שאינן נקיות גורמות לחוסר נוחות, צריבה וכאבים מיותרים.
בשוק קיימות תמיסות מסוגים שונים וחשוב להתאים את סוג העדשות לתמיסה המתאימה.
עדשות מגע רכות הן גדולות יחסית ונצמדות לעין בנוחות ובקלות. את סוגי התמיסות המיועדות לניקוי עדשות מגע רכות ניתן לחלק לכמה סוגים:
עדשות אלה עשויות מחומר קשיח והן קטנות יחסית לעדשות אחרות. החומר הקשיח מאפשר מעבר חמצן דרכו לעין ובכך מאפשר לעין לנשום.
גם הטיפול בעדשות מגע קשות יכול להיות בעזרת תמיסה אחת רב תכליתית, אשר מיועדת גם לניקוי וגם לחיטוי ולהשריה, או בעזרת שתי תמיסות, אשר אחת מהן מיועדת לניקוי והשנייה מיועדת לחיטוי ולהשריה.
בעבר היה נהוג לנקות את עדשות המגע עם סבון, לשטוף במים ולהכניס לחומר החיטוי וההשריה. היום מומלץ לא לשטוף עדשות מגע קשות במי ברז, זאת כיוון שיש במי הברז מיקרואורגניזמים אשר עלולים לגרום לדלקות ולזיהומים בעין.
לכן, בכל הנוגע לשימוש בעדשות קשות, ההמלצה היא לשטוף את תמיסת הניקוי בעזרת תמיסה רב תכליתית או תמיסת סליין סטרילית.
לעדשות המגע הקשות מומלץ להוסיף גם פעם בשבוע ניקוי בעזרת כדורים אנזימטיים, המנקים את החלבון המופרש מן העין ומצטבר על העדשה. הטיפול בכדורים אנזימטיים שומר על שקיפות העדשה ועל צלילותה וכך הראייה נשארת חדה לאורך זמן.
לסיכום, על מנת להפיק את המרב מעדשות המגע יש לבחור את הדרך המתאימה ביותר לשמור עליהן. לא בטוחים איזו תמיסה להתאים לעדשות המגע שלכם? אשמח לסייע.
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל’ נייד 052-2512312
יש לכם משקפיים או עדשות לרוחק ועברתם את גיל 40? כדאי שתתחילו לחשוב על עדשות מגע מולטיפוקל.
אם יש לך שמש בלבך, אז הכול מצוין. אבל מה עושים כשהשמש נכנסת דווקא לעיניים? משקפי השמש של סרנגטי פיצחו את הנוסחה שתאפשר לכם ליהנות מהשמש הישראלית, אפילו בנהיגה
כל מי שחתם על טופס הסכמה לניתוח מכיר את רשימת הסיכונים הבלתי נגמרת. אם היד רועדת לנו לפני חתימה על ההסכמה במצב של ניתוח של חוסר ברירה, הרי שהיא רועדת שבעתיים כשמדובר בניתוח של יש ברירה. כזה בדיוק הוא ניתוח לייזר להסרת משקפיים, הנחשב לניתוח קוסמטי שמטרתו, לכאורה, אינה להבריא מחלה. אנשים שלא רואים טוב אינם נחשבים לחולים והניתוח שמתבצע באיבר הרגיש ביותר בגוף, אינו נחשב להכרחי.אך יש בו, כמו בכל ניתוח, סיכונים.
ישנם שני סוגים מרכזיים של ניתוחי לייזר לעיניים:
ראשית, חשוב להפריד בין תופעות לוואי או קשיי הסתגלות לאחר ניתוח לייזר בעיניים לבין סיכונים וסיבוכים של הניתוח.
בתקופה שלאחר הניתוח ניתן לצפות לזמן הסתגלות שכולל ראייה מטושטשת, כאב, וראיית הילות סביב אובייקטים, בעיקר בחשכה. סימפטומים אלו אמורים להיעלם עד חצי שנה מזמן הניתוח, כשברוב המקרים אכן זהו המצב.
בניגוד למצבי הסתגלות מעין אלה, הרי שמתוך כלל המנותחים בעשרים השנים האחרונות, 1% נותרים לאחר הניתוח עם סיבוכים משמעותיים בעיניים שנותחו.
אקטזיה: קרנית העין הופכת לדקה מדי בעקבות השיוף ומאבדת את צורתה הקמורה. בעקבות כך נוצרת בליטה דמויות חרוט על הקרנית, היוצרת ראייה מעוותת.
אסטיגמציה לא סדירה: נגרמת מפגיעה לא מדויקת של הלייזר ויוצרת סימפטום של ראייה כפולה וראיית “הילות” סביב לאובייקטים. במקרה כזה יש לבצע ניתוח נוסף.
צמיחה פנימית של תאי אפיתל: תאי אפיתל מהווים רקמה המגנה על הקרנית, אולם פגיעה בהם עלולה לגרום לצמיחה פנימית ולא טבעית שלהם, ואף להתפתחות תאי סרטן. גם במקרה כזה יש צורך בניתוח נוסף כדי להסיר את התאים ולתקן את הראייה המטושטשת הנגרמת בעקבות צמיחת התאים פנימה.
זיהום ודלקות שונות: לאחר הניתוח, העין חשופה לזיהומים רבים, והמטופל ממשיך טיפול אנטיביוטי או בסטרואידים. אצל מטופל אחד מתוך 2,000 הטיפול האנטיביוטי מתגלה כלא יעיל ומתפתח זיהום שעלול להוביל לאבדן ראייה. אחד הסוגים של דלקת נפוצה הנגרמת מזיהום מכונה “חולות סהרה” והיא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות העין.
יובש: ישנם מקרים שבהם קרן הלייזר פוגעת בעצבים באזור הקרנית ומזיזה אותה ממקומה, דבר הגורם לטווח רחב של סימפטומים, מאי נוחות וגירוד ועד נזק חמור בראייה.
ראשית, לפני שאתם ניגשים לניתוח בואו להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט מוסמך, עדיף אצל אופטומטריסט שבקליניקה שלו יש את מכשיר ה-visionixI80 שמאבחן מגוון בעיות ראייה. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אך בפועל, אחוזים ניכרים מהמטופלים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים לא מבצעים בדיקה כזו לפני שהם מחליטים לבצע את הניתוח. בבדיקה שכזו ניתן לגלות גורמי סיכון שיכולים להשפיע על ההחלטה הראשונית אם בכלל להתחיל בתהליך הכירורגי, למשל: קרנית דקה מדי, אישונים מורחבים, ראייה לא יציבה, יובש בעיניים ומאפיינים נוספים כמו גיל, היריון, מחלות גנטיות ומערכת חיסון חלשה.
אולם, גם אם לא נמצאו גורמי סיכון – עדיין קיים סיכון לסיבוכים של בעיות ראייה לאחר ניתוח לייזר. בחלק מהמקרים, ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח חוזר ובחלק מהמקרים יש צורך בשימוש בעדשות מגע המותאמות לטיפול במצב שבו פני הקרנית נמצאים במבנה לא שגרתי כתוצאה מניתוח לייזר. בין עדשות מגע אלה ניתן למנות: עדשות קשות נושמות, עדשות היברידיות עם מרכז קשיח ושוליים רכים, עדשות מותאמות אישית למבנה הקרנית, עדשות כפולות או עדשות סקלרליות.
עדשה סקלרלית היא עדשה בעלת קוטר גדול אשר שוליה נוגעים בלובן העין במקום בקרנית ועל כן מתאימה מאוד לשימוש כאשר מבנה הקרנית הוא בעל גאומטריה לא רגילה, מצב נפוץ לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שבמהלכו משויפת הקרנית או מוסרות ממנה רקמות .בנוסף, החלל שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בנוזל מיוחד המלחלח את העין ומטפל בבעיה של יובש בעין, שהיא בעיה נפוצה נוספת האופיינית לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים.
לא בטוחים אם כדאי לכם לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים?
עברתם ניתוח ואתם חווים קשיים? בואו להיבדק.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
יובש בעיניים אצל ילדים אינו עוד תופעה שמורה לגיל מבוגר. כיום, יותר ויותר ילדים סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Disease – DED), מצב שמשפיע על איכות חייהם, על הריכוז ועל יכולת הלמידה. אם ילדכם משפשף תכופות את עיניו, מתלונן על צריבה לאחר שימוש במסך או סובל מאדמומיות בלתי פוסקת – זהו סימן ברור כי מאזן הדמעות שלו הופר. למעשה, במרבית המקרים של יובש בילדים, הגורם העיקרי הוא שינוי התנהגותי הנובע מהחיים הדיגיטליים: הפחתה דרמטית במצמוץ וירידה בזמן המשחק בחוץ. הבנה מעמיקה של הקשר בין מסכים לבריאות העין, ויישום צעדי מניעה פשוטים, יכולים לשפר משמעותית את המצב ולמנוע סיבוכים עתידיים.
מערכת הדמעות של הילד היא מערכת הגנה והזנה חיונית. היא מורכבת משלוש שכבות: שומנית (חיצונית), מימית (מרכזית) ורירית (פנימית). שכבת הדמעות הזו עוטפת ומגינה על הקרנית העין – המשטח השקוף בחזית העין, שבלעדיו לא תיתכן ראייה חדה.
העלייה ביובש בעיניים אצל ילדים מקבילה באופן כמעט מושלם לעלייה בשימוש במכשירים דיגיטליים. תופעה זו מכונה לעתים תסמונת הראייה הממוחשבת (Computer Vision Syndrome – CVS).
מדוע המסכים “מייבשים” את עיני הילדים?
ילדים קטנים מתקשים לבטא את התחושות שלהם במילים מדויקות (“צריבה” או “תחושת גוף זר”). לכן, יש לשים לב לסימנים התנהגותיים ברורים:
החלק המעודד ביותר בטיפול ביובש בעיניים אצל ילדים הוא שצעדים התנהגותיים פשוטים יכולים להביא לשיפור דרמטי ומהיר, כפי שאושש במחקרים קליניים.
1. הגבלת זמן מסך וכלל 20/20/20: כלל 20/20/20: הנחיה פשוטה וחשובה: כל 20 דקות של שימוש במסך, יש להפסיק, להביט למרחק של 20 רגל (כ-6 מטר) למשך 20 שניות. הנחיה זו מאפשרת לעיניים לנוח, משחררת את השרירים הממצבים ומעודדת מצמוץ תקין.
2. עידוד משחק בחוץ (Outdoor Time): פעילות חוץ קשורה באופן ישיר להפחתת הסיכון ליובש בעיניים ואף להפחתת הסיכון להתפתחות קוצר ראייה. אור יום טבעי וטווח מיקוד רחב מעודדים מצמוץ תקין ובריאות כללית של העין.
3. שינויים ארגונומיים:
4. אימון מצמוץ: אם האופטומטריסט הקליני מאבחן מצמוץ חלקי, ניתן לתרגל “מצמוץ מלא”: לעצום את העיניים חזק למשך שנייה ולפתוח. תרגול זה מחזק את השרירים סביב הבלוטות השומניות (מייבומיאן) ומשפר את איכות השכבה השומנית.
אם שינויי ההרגלים לא מביאים לשיפור ניכר תוך מספר שבועות, או אם התסמינים מחמירים, יש צורך בבדיקה מקיפה.
מה כוללת בדיקת יובש מקיפה בילדים?
אפשרויות הטיפול בילדים לאחר אבחון:
בשנת 2014 נערך בקוריאה מחקר שבחן את התופעה של יובש בעיניים אצל ילדים, תוך התמקדות בשימוש בסמארטפונים כגורם משפיע. המחקר בדק 916 נבדקים, שנחלקו למספר קבוצות: כאלה שסובלים מעין יבשה, קבוצת ביקורת, ילדים עירוניים מול ילדים כפריים וכן שתי קבוצות גיל – הצעירה: גילאי 6-8, והבוגרת: גילאי 9-11.
מסקנות המחקר גילו נתון מעניין במיוחד: 8.3% מקבוצת הילדים העירוניים הוגדרו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בהשוואה ל-2.8% בלבד מילדים מהמרחב הכפרי. הסיבה: שיעור השימוש בסמארטפונים. בקרב הילדים העירוניים היה שיעור השימוש 61.3%, בעוד בקבוצת הילדים מהכפר הוא עמד על 51% בלבד.
השימוש בסמארטפונים היה גם הגורם שמסביר את הפער בין שתי קבוצות הגיל: בקבוצת הילדים הבוגרת 9.1% אובחנו כסובלים מתסמונת העין היבשה, בעוד בקבוצה הצעירה 4% בלבד. ושוב – בקבוצת הילדים הבוגרת שיעור השימוש בסמארטפונים עמד על 65.1% ובקבוצה הצעירה 50.9% בלבד.
גם ממוצע השימוש היומי בסמארטפונים בקבוצת הסובלים מעין יבשה היה גבוה יותר מאשר בקבוצת הביקורת, ומנגד – ממוצע פעילויות החוץ היומי בקרב הסובלים מעין יבשה היה נמוך יותר. כלומר: ילדים שמשחקים בסמארטפון במקום לשחק בחוץ סובלים יותר מסימפטומים של עין יבשה.
האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?
בהחלט. עדשות מגע מפריעות לשכבת הדמעה הטבעית, משנות את הרכבה ומפחיתות את אספקת החמצן לקרנית. ילד המרכיב עדשות מגע ומבלה שעות מול מסך נמצא בסיכון כפול ליובש. במקרים כאלה, יש חשיבות עליונה לבחירת עדשות מגע ייעודיות לטיפול ביובש, המאפשרות מעבר חמצן מקסימלי ושומרות על לחות גבוהה.
האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?
באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.
האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?
בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.שאלות ותשובות חשובות:
האם הרכב הדמעות של ילד שונה מזה של מבוגר?
באופן בסיסי, הרכב שלוש השכבות זהה, אך אצל ילדים התפקוד של בלוטות הדמע ובמיוחד בלוטות מייבומיאן (המייצרות את השכבה השומנית) הוא בדרך כלל תקין ומלא עד שמחלות או הרגלים מפריעים לו. יובש בילדים נובע לרוב מגורם חיצוני (התנהגותי או סביבתי) ולא משינויים הורמונליים או מחלות ניווניות המאפיינים מבוגרים.
האם ילד יכול לסבול מיובש כרוני?
בהחלט. אם הגורמים ההתנהגותיים (כמו זמן מסך מופרז) נמשכים, היובש הופך לכרוני. במקרים אלו, הדלקת על משטח העין עלולה להימשך ולגרום לפגיעה ארוכת טווח.
האם ילדים המרכיבים עדשות מגע בסיכון גבוה יותר ליובש?
החלק המעודד ביותר במחקר הקוריאני הוא שארבעה שבועות בלבד של הפסקת השימוש בסמארטפונים הובילה לשיפור הסימפטומים האובייקטיביים והסובייקטיביים בקרב קבוצת הסובלים מעין יבשה. בינינו, המחקר הקוריאני לא כזה מפתיע. הוא מאשש את התחושות שיש לכולנו: שימוש מוגבר בסמארטפונים יוצר תחושות לא נעימות של עייפות וחוסר נוחות בעין.
אני מבינה את הדאגה שלכם כהורים לבריאות העיניים של ילדכם. כאשר מדובר ביובש בעיניים אצל ילדים, האבחון חייב להיות רגיש ומדויק כדי להבחין בין יובש הנגרם ממסכים לבין גורמים דלקתיים מורכבים יותר.
אם אתם מחפשים אופטומטריסט קליני ברמה הגבוהה ביותר בתל אביב, ובפרט ברמת אביב, אני, ארזה פרוכטר, הכתובת המקצועית עבורכם. אני אופטומטריסטית קלינית בוגרת אוניברסיטת Pennsylvania College of Optometry בארה”ב, ומביאה עמי למעלה מ-25 שנות ניסיון. עם יכולות אבחון יוצאות דופן ושימוש במכשור החדיש והמתקדם ביותר שנמצא בקליניקה שלי, אני מתמחה בבדיקות מקיפות לילדים, בזיהוי מדויק של תסמונת העין היבשה, ובהתאמת פרוטוקולי טיפול המשלבים שינויי הרגלים, היגיינת עפעפיים ופתרונות אופטומטריים מותאמים.
בנוסף למומחיותי בהתאמת משקפי מולטיפוקל ועדשות מגע מורכבות, אני שמה דגש מיוחד על יחס אישי, מקצועיות ואיכות. האני מאמין שלי הוא להעניק לכל מטופל – גדול כקטן – יכולת ראייה הרמונית ונינוחה. אני מזמינה אתכם לפנות לקליניקה שלי ברמת אביב כדי לקבל אבחון מקיף וטיפול מדויק שיעזור לילדכם לשמור על בריאות עיניים מיטבית בעידן הדיגיטלי.
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל’ נייד 052-2512312
פיכמן 19 תל אביב
החורף מקושר בראשינו בעיקר לדרכי הנשימה: הצטננויות, דלקות גרון, סינוסיטיס, שיעול, שפעת ושאר רעות חולות שהופכות אותנו לחולים ולחולות. אבל מה לגבי העיניים? מתברר שגם הן עשויות להיפגע מנזקי החורף ולכן חשוב להגן עליהן, ואפילו במיוחד