סובלים מגירוי בעיניים? מרגישים כל הזמן כאילו גרגיר חול חדר לתוך העין? סביר שאתם סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Syndrom – DES). תסמונת העין היבשה היא תופעה נפוצה יחסית ונחשבת לאחת הסיבות המרכזיות בפניות לרופא עיניים. במחקרים נמצא כי כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת העין היבשה ברמה כזו או אחרת. מה גורם לתסמונת, איך מטפלים ואיך יכולות עדשות מגע סקלרליות לשפר את המצב?

תסמונת סטיבנס ג’ונסון באה לידי ביטוי בתגובה אלרגית חריפה מאוד של העור וגם של ריריות באזורים שונים בגוף – ובכלל זה העיניים. האלרגיה נוצרת בתגובה לתרופות מסוימות או כתוצאה מזיהום, וחומרתה משתנה מאדם לאדם – החל ממקרים קלים ועד מקרים קשים מאוד. שיעור התמותה בקרב המקרים הקשים של התסמונת נע בין 10% ל-33%. התסמונת נחשבת לנדירה יחסית ושכיחותה עומדת על שני מקרים לכל מיליון איש מדי שנה. כתסמונת הפוגעת בריריות, פוגעת תסמונת סטיבנס ג’ונסון גם בעיניים וגורמת ליובש חריף שבו יש לטפל.

ממה נגרמת תסמונת סטיבנס ג’ונסון?

תסמונת סטיבנס ג’ונסון היא תגובה של חיסונית של הגוף הנובעת משימוש בתרופות מסוימות או מגיעה בעקבות זיהום.

• תרופות שעשויות לגרום לתסמונת הן אלופורינול, תרופה להורדת חומציות השתן, תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות, סוגים של תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאבים ממשפחת NASID, כמו נורופן או אדוויל, ותרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפניצילין.
• הזיהומים העלולים להביא להתפתחות התסמונת הם איידס, כשהשכיחות לתסמונת בקרב חולי איידס עולה משמעותית ועומדת על 1:1000, חולים בהרפס, בהפטיטיס ובזיהומים נוספים.

מחלות אוטואימוניות כמו זאבת מגבירות משמעותית את הסיכון לפתח את התסמונת בגלל פעילות יתר של מערכת החיסון. בנוסף, ישנו כנראה גם מרכיב גנטי המעלה את הסיכון לפתח את התסמונת במצבים מסוימים, כאשר נשאות של הגן HLA-B12 מעלה את הסיכון לפתח את התסמונת.

תסמונת סטיבנס ג’ונסון: אל תזניחו את העיניים

התסמונת באה לידי ביטוי בפריחה הכוללת שלפוחיות הנוצרות על פני העור ומלווה בתסמינים המזכירים את מחלת השפעת, כמו חום או שיעול.

השלפוחיות הן תוצאה של נמק הנגרם בתאים של שכבות העור העליונות. בנוסף לשלפוחיות על פני העור מופיעות שלפוחיות באזורי ריריות כמו האף, הפה והלוע, פי הטבעת והעיניים.

השלפוחיות מתפוצצות ומתקלפות אחרי זמן מסוים ועימן מתקלפת שכבת עור גדולה. אחד התסמינים המוקדמים יותר מופיע בעיניים – תחושת צריבה, אך כיוון שהתסמינים הנוגעים לעיניים הם משניים ביחס לשלפוחיות על העור, ישנם חולים שאצלם הטיפול בעיניים נזנח או מתבצע בשלבים מאוחרים יותר לאחר האבחון.

הטיפול המאוחר בעיניים הוא טעות כיוון שהדבר יכול לגרום להחמרת המצב ולגרימת נזקים לעיניים עד כדי הצטלקות שלהן ואפילו עיוורון.

טיפול בתסמונת סטיבנס ג’ונסון

אבחון התסמונת נעשה בעיקר על סמך התסמינים הקליניים, בשילוב של לקיחת ביופסיה מן העור לאישור. הטיפול בתסמונת נעשה בכמה אופנים במקביל:

• טיפול בפצעים הנוצרים בעקבות נשירת השלפוחיות באמצעות חבישה מתאימה, הסרת עור מת ומתן מענה לכאבים.
• טיפול תרופתי למניעת זיהומים ולהקלה על הכאבים והגרד.
• שחזור הסיבה להיווצרות התסמונת. במידה שהחל המטופל בנטילת תרופה כלשהי שייתכן שגרמה לתסמונת יש להפסיקה מיידית.
• לעיתים נדרש אשפוז בגלל הסיכון לסיבוכים.
• התייעצות עם רופא עיניים, בדיקת עיניים ומעקב אחר מצבן למניעת נזק בלתי הפיך.

כיצד פוגעת התסמונת בעיניים?

הפגיעה בעיניים באה לידי ביטוי בצריבה ובהתפתחות יובש, כאשר מן התופעה של יובש בעיניים סובלים כמחצית מהלוקים בתסמונת.

התפתחות דלקות בעקבות התסמונת נובעת מפגיעה ברקמה הנקראת “רקמת הגובלת” (לימבוס), שהיא הרקמה המפרידה בין הקרנית ללחמית. בגובלת ישנה כמות מעטה של תאי גזע שיוצרים את תאי האפיתל, הציפוי של הקרנית. במצבים כמו כוויות כימיות של אזור הקרנית, כפי שמתרחש כשישנה תסמונת סטיבן ג’ונסון, אזור הגובלת נהרס ומפסיק לייצר תאי אפיתל תקינים. עקב כך נוצר תהליך דלקתי הפוגע בקרנית, יוצר בה רקמה צלקתית ופוגע בראייה באופן קשה.

תסמונת סטיבן ג’ונסון תפגע בשתי העיניים ולכן חשוב לטפל בעיניים באופן מיידי.

כיצד ניתן לטפל בעיניים?

אופן הטיפול בעיניים בעקבות התסמונת נקבע על פי אבחון הבעיות וחומרתן.

ישנם אמצעים שונים שנועדו להקלת היובש ועל ידי כך האטת הפגיעה בעין: חומרים לסיכוך פני העין, ליצירת לחות וכן להפחתת הדלקת. עם אמצעים אלה נמנים חומרי סיכוך לעור, דמעות מלאכותיות וציקלוספורין לעיניים – תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומביאה להאטה בפעילות היתר שלה, הגורמת לתסמונת באופן כללי, כולל הפגיעה בריריות העין. במקרים חמורים נשקלת באופן מיוחד גם האפשרות לטיפול כירורגי של השתלת קרנית ולאחרונה גם השתלת תאי גזע – אותם תאי גזע שישנם ברקמת הגובלת ויוצרים את תאי הציפוי לקרנית.

עדשות מגע סקלרליות לסובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון

יובש בעיניים הוא תסמין מרכזי בתסמונת כתוצאה מן הפגיעה ברירית העין. עדשות מגע סקלרליות הן עדשות רחבות יותר מעדשות רגילות והן ממוקמות על גבי אזור הסקלרלה – לובן העין, זאת בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, המונחות על גבי הקרנית.

בתסמונת סטיבן ג’ונסון לעצם הנחת העדשה סביב הקרנית ולא עליה ישנה משמעות גדולה: כך נמנעים גירוי של אזור הקרנית, התייבשות שלו והחמרת הדלקת. נוסף על קוטרה הגדול של העדשה, היא גם מעבירה חמצן לעין בכמות מוגברת, דבר המביא להקלת התסמינים.

מעבר לכך, העדשה הגדולה שכמו מסוככת על הקרנית יוצרת מאגר קבוע של נוזלים על גבי הקרנית. כך ישנה הקלה משמעותית ביובש בעיניים וישנה האטה בהחמרת המצב, שנגרמת מהתייבשות ומהצטלקות נוספת של הקרנית.

תופעה נוספת שממנה סובלים בחלק מהמקרים הלוקים בתסמונת היא טריכיאזיס, שהיא פנייה פנימה של הריסים. נגיעת הריסים באזור הקרנית, היבשה והרגישה גם כך, יוצרת תחושה לא נוחה של שפשוף. עדשות מגע סקלרליות מגינות על העין מפני מגע ישיר של הריסים בחלק גדול של העין, כולל רוב הסקלרלה, הלחמית וגם כל הקרנית הפגיעה והרגישה בעקבות התסמונת.

סיכום: תסמונת סטיבן ג’ונסון – כדאי לשקול עדשות מגע סקלרליות

לסיכום, תסמונת סטיבן ג’ונסון היא תסמונת הפוגעת בעור ובריריות, לרבות בעיניים. הפגיעה בעיניים מתחילה בצריבה וביובש ודורשת טיפול מיידי כדי שלא תהיה פגיעה חריפה ובלתי הפיכה בקרנית העין ועימה בראייה.

עדשות מגע סקלרליות הן בעלות קוטר גדול יותר מזה של עדשות רגילות והן מונחות על אזור הסקלרלה ולא על גבי הקרנית. לכן הן יכולות להקל מאוד על הפגיעה בעין: הן מהוות מגן, מספקות חמצן רב יותר לעין וגם שומרות על שכבת

לחות בין העדשה לקרנית, דבר שהוא קריטי במקרה של תסמונת סטיבן ג’ונסון.

סובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון או מיובש קיצוני בעיניים? צרו איתי קשר ואשמח לסייע

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

עדשות מגע סקלרליות הן פתרון מצוין במקרים שבהם משטח העין אינו מאפשר שימוש בעדשות מגע רגילות וזאת בשל צורה ייחודית, למשל במקרים של מחלות עיניים כמו קרטוקונוס. שולי עדשות סקלרליות הם רחבים ונוגעים בלובן העין ומתנשאים מעל מבנה הקרנית. בנוסף לכך, המשטח שבין העדשה לבין העין מלא בנוזל מיוחד המונע התייבשות וזיהום.

עדשות מגע קשות הפכו לפחות פופולריות עם השנים, במיוחד לאחר כניסתן לשוק של העדשות הרכות. הסיבה המרכזית לכך היא ההסתגלות הקשה הנדרשת לעדשות מגע קשות לעומת העדשות הרכות. ההסתגלות הזו לא רק ארוכה יותר, אלא אף עשויה להיות מורגשת גם בשימוש הרציף בעדשות שכן בכל שימוש בעדשה על העפעף להסתגל למפגש הקצה של העדשה הקשה. עם הזמן העפעף מתקשה ואז לא מורגשת העדשה.

ככה זה בחיים: בסביבות גיל 40 חלה התדרדרות בחדות הראייה וביכולת להתמקד באובייקטים קרובים. טשטוש הראייה בטווח הקרוב והבינוני גרם לאנשים בדור הקודם ללכת עם שני זוגות משקפיים: אחד לקריאה ואחד לראייה לרחוק.

פתרון זה היה מסורבל טכנית, וגם לא נתן מענה מלא לבעיה, שכן הוא פתר את נושא הראייה לטווח רחוק ובינוני בלבד ולא נתן פתרון מקיף לכל טווחי הראייה. כיום, לא רק שמשקפי מולטיפוקל פותרים את הבעיה, אלא שניתן להשתמש בעדשות מגע מולטיפוקל. האם מדובר בפתרון אולטימטיבי? כן, אבל רק אם עושים התאמה מדויקת ומקצועית.

עדשות מגע מולטיפוקל: להשתמש בתכונות העין

פירוש המילה מולטיפוקל הוא “רב מוקדי”. עדשות רב מוקדיות נועדו למצב בו נוצר צורך לתיקון ראייה ביותר מטווח אחד. שיטת הייצור הרווחת כוללת שלשה אזוריים אופטיים בעדשה. מעגל פנימי לראיה מקרוב, טבעת אמצעית לטווח הביניים וטבעת היקפית לראייה מרחוק.

שיטה זו משתמשת בצורה נכונה בתכונות העין. כך, למשל, בזמן קריאה העין מתכווצת ולכן המעגל הפנימי משמש לתיקון ראייה מקרוב. לעומת זאת, כאשר מסתכלים לרחוק, לרוב העין מתרחבת – מה שמאפשר לאישון להתמקד באופן טבעי יותר בטבעת החיצונית. הטבעת האמצעית משמשת לטווח הביניים ובנוסף מאפשרת מעבר הדרגתי ונוח בין אזורי המיקוד.

התאמת עדשות מגע מולטיפוקל: המחיר של אי ההתאמה

אם התאמת משקפי מולטיפוקל מצריכה דיוק רב, הרי שהתאמת עדשות מגע מולטיפוקליות על אחת כמה וכמה. הנה כמה מקרים בהם נתקלתי בקליניקה שלי בתקופה האחרונה שממחישים את הצורך בהתאמה מדויקת של עדשות מגע מולטיפוקל.

הפוך על הפוך: התאמה אישית של עדשות מגע מולטיפוקל לפי תכונות העין

ד’, בן 47, הוא איש מחשבים העובד בסביבה משרדית. סביבה כזו מאתגרת מאוד את הראייה בטווח הקרוב ובטווח הביניים לאור ריבוי מעברים בין מסך המחשב, ניירת על השולחן והסביבה המשרדית.  ד’ השתמש בעדשות מגע מולטיפוקל אך לטענתו כל הזמן סבל מסנוורים וטשטוש בראייה.

ד’ פנה אלי מתוך תסכול, כדי לברר על חברות שונות של עדשות מגע תוך תקווה שיצרן שונה יביא לתוצאה המיוחלת. שכנעתי אותו לקחת צעד לאחור ולהיבדק אצלי שוב. לאחר בדיקות מקיפות גיליתי תופעה מעניינת: האישונים של ד’ מתרחבים בזמן קריאה ויוצאים מהקוטר של המעגל הפנימי בעדשה. התוצאה: העין לא מצליחה להתמקד באזור המיועד לקריאה, מה שיוצר את תחושת הסינוור והטשטוש בראייה.

היות וההתמחות שלי היא בייצור עדשות, חשבתי על פתרון יצירתי בו נייצר עדשה מיוחדת בה מרכז העדשה ישמש לראייה לרחוק ודווקא בטבעת החיצונית יהיה את אזור המיקוד לראייה מקרוב. יום לאחר שד’ קיבל את העדשות הוא התקשר אלי נרגש ואמר שכבר ביום השימוש הראשון הוא הצליח להרכיב את עדשות המגע לאורך היום כולו ולהשיג ראייה מיטבית ללא טשטושים וסינוורים. מדהים לראות איך המוח לומד למקד את העין מחדש בזמן קצר כל כך.

מבנה האישון: רכיב חשוב בהתאמת עדשות מגע מולטיפוקל

ר’ סבלה, כבר מילדות, מרוחק ראייה ומרכיבה משקפיים ועדשות מגע לסירוגין כמעט מאז שהיא זוכרת את עצמה. בגיל 40 חלה ירידה נוספת בחדות הראייה שלה והיא נזקקה להרכיב משקפיים גם לראייה מקרוב. עד מהרה היא עברה למשקפי מולטיפוקל, אך לא הצליחה להסתגל לעדשות מגע מולטיפוקל. היא חשה שהעדשה מציקה לה בעין ושהיא אינה נותנת לה ראייה חדשה כמו שמשיגות לה המשקפיים.

לאחר בדיקת התאמה בקליניקה שלי, הבחנתי שהאישון של ר’ הוא צר וקטן מהרגיל, בפרט בזמן קריאה,  וכי הוא בעל מבנה שטוח מאוד. האישון הצר יצר את הטשטוש בראייה ומבנה האישון יצר את תחושת חוסר הנוחות אותה תיארה ר’.  כדי לפתור את שתי הבעיות, התאמתי לר’ עדשה שבה מרכז העדשה יהיה צר יותר והתאמתי את מבנה העדשה למבנה העין, כך שמבנה העדשה יהיה שטוח. התוצאה לא איחרה לבוא – וכיום ר’ משתמשת בעדשות מגע מולטיפוקל באופן סדיר ומבלי שהיא חשה תחושות אי נעימות בעין או טשטוש בראייה לקרוב.

כשספורטאי צריך להסתגל לעדשות מגע

א’, בן 51, שומר על כושר ובלי ריצת בוקר היום שלו נראה אחרת לגמרי, לדבריו. ריצה עם משקפיים, לא עושה לו טוב, הוא הסביר, אך הוא לא רואה טוב מספיק עם עדשות מגע. לאור סיבה זו הוא הופנה אלי להתאמת עדשות מגע מולטיפוקל.

בבדיקה הבחנתי שיש לו מבנה ייחודי של העין וצילינדרים גבוהים מעל 4.00 דיאופטר. המשמעות של מצב זה היא שניתן להתאים לו רק עדשות מגע קשות ושההסתגלות אל עדשות כאלה ארוכה מהרגיל. כפי שמצופה מספורטאי אתגרי, הוא לקח על עצמו את האתגר, לא ויתר ועבר את תהליך ההסתגלות בדיוק לפי המתכון שרקחתי לו.  כמה זמן לקח לו להסתגל? שבועיים בדיוק. כיום הוא רץ ריצות ארוכות עם עדשות מגע מולטיפוקל קשות, ולדבריו: “מצליח לראות את התמונה המלאה – בלי מסגרת”.

סיכום: עדשות מגע מולטיפוקל מצריכות התאמה מדויקת

אם עברתם את גיל ה-40 ואתם חווים ירידה בחדות הראייה לטווח קצר או ארוך, אל תיכנסו לפאניקה. זה טבעי. כיום ניתן להתאים עדשות מגע מולטיפוקל כמעט לכל אחד. אבל אם אתם רוצים לחסוך אי נעימויות ותסכולים – אל תוותרו על אבחון מדויק אצל אופטומטריסט המתמחה בכך.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח