במשך קרוב לארבעה עשורים בקליניקה, שמעתי כמעט כל משפט אפשרי ממטופלים. אבל יש משפט אחד שעדיין גורם לי לנוע באי-נוחות בכיסא בכל פעם מחדש: “ארזה, נגמרה לי התמיסה, אז שמתי את העדשות במים ללילה אחד. זה לא נורא, נכון?”.
התשובה הקצרה היא: זה נורא. התשובה הארוכה, והחשובה יותר, היא נושא המאמר הזה.
עולם עדשות המגע עבר מהפכה טכנולוגית אדירה. מחומרים שחוסמים חמצן עברנו לסיליקון-הידרוג’ל נושם; מעדשות קשיחות ולא נוחות עברנו לעדשות רכות שכמעט אינן מורגשות. אבל בתוך המרוץ הזה לטכנולוגיה, רוב המרכיבים שכחו את החלק השני של המשוואה: הנוזל שבו העדשה “גרה” מחצית מחייה.
התמיסה לעדשות המגע היא לא מוצר מדף גנרי. היא מכשיר רפואי לכל דבר ועניין. הבחירה בתמיסה הנכונה, והשימוש הנכון בה, משפיעים ישירות על חדות הראייה שלכם, על הנוחות בסוף יום עבודה, ועל הסיכון שלכם לפתח זיהומים שיכולים, במקרים קיצוניים, לסכן את הראייה.
במדריך המקיף שלפניכם נצלול לעומק הכימיה והביולוגיה של התמיסות. נבין מה ההבדל בין המותגים השונים, נכיר את הסכנות האמיתיות שאורבות במים, ונלמד איך לבנות שגרת היגיינה שתשמור על העיניים שלכם בריאות וצלולות לשנים רבות.
קצת עלי ועל הגישה הטיפולית בקליניקה
נעים להכיר, שמי ארזה פרוכטר. אני אופטומטריסטית קלינית (B.sc) עם ניסיון של מעל 38 שנים באופטומטריה קלינית ו-45 שנים בתחום האופטיקה. אני בוגרת אוניברסיטת Pennsylvania College of Optometry בארה”ב, משמשת כיועצת מקצועית, חברה בוועד הארצי של מועצת האופטומטריסטים ובוחנת מטעם משרד הבריאות.
ה”אני מאמין” שלי הוא פשוט: להעניק למטופל ראייה הרמונית ונינוחה. בעיניי, התאמת עדשות מגע אינה מסתיימת במסירת הקופסה למטופל. היא כוללת חינוך לבריאות העין, הבנת הצרכים הפיזיולוגיים הייחודיים של כל מטופל, והתאמה מדויקת של “מערכת תומכת” – שכוללת את סוג העדשה, סוג התמיסה ואופן השימוש. בקליניקה שלי ברמת אביב אני מלווה מקרים מורכבים (כמו קרטוקונוס ועדשות סקלרליות), ושם ההבנה בכימיה של התמיסות היא קריטית להצלחת הטיפול.
מה באמת קורה לעדשה בתוך העין? (הביולוגיה שמאחורי הלכלוך)
כדי להבין למה אנחנו צריכים תמיסות מתוחכמות, צריך להבין מה קורה לעדשה ברגע שהיא נכנסת לעין. העין שלנו היא סביבה ביולוגית פעילה ומורכבת. הדמעות אינן סתם מים מלוחים; הן מכילות תערובת עשירה של חלבונים, שומנים (ליפידים), מוקינים (ריר), מלחים ואנזימים אנטי-בקטריאליים.
ברגע שהעדשה נוגעת בעין, היא מתחילה לספוח אליה את המרכיבים הללו. זהו תהליך טבעי, אך כשהעדשה יוצאת מהעין, החומרים הללו נשארים עליה ומתחילים לעבור שינויים:
- חלבונים דנטורטיביים: החלבונים בדמעות (כמו ליזוזים) מגנים על העין. אבל כשהם נצמדים לעדשה ומתייבשים, המבנה שלהם משתנה (דנטורציה). הגוף שלנו מזהה את החלבון ה”מקולקל” הזה כגוף זר, ועלול לפתח תגובה אלרגית שמתבטאת בגרד ובתחושת חול בעיניים (מצב שנקרא GPC – דלקת לחמית פפילרית ענקית).
- משקעי שומן (ליפידים): שומנים שמקורם בבלוטות העפעפיים מצפים את העדשה ויוצרים שכבה שמנונית ועכורה. שכבה זו פוגעת בחדות הראייה ומונעת מהעדשה להירטב כראוי (“כתמים יבשים” על העדשה).
- ביופילם (Biofilm): חיידקים שנמצאים באופן טבעי בסביבה מנסים להיצמד למשטח העדשה. אם לא מסירים אותם, הם יוצרים שכבת מגן רירית (“ביופילם”) שמקשה מאוד על חומרי החיטוי לחדור אליהם ולהרוג אותם.
תמיסה לעדשות המגע צריכה להתמודד עם כל האתגרים הללו בו זמנית: לפרק את החלבונים, להמיס את השומנים, לחדור את הביופילם ולקטול את החיידקים – וכל זאת מבלי לפגוע בעין הרגישה שלנו.
ארבעת עמודי התווך של הטיפול בעדשה
כשאני בוחנת תמיסה איכותית, אני בודקת את היעילות שלה בארבעה פרמטרים מרכזיים. חשוב שתכירו אותם:
- חיטוי (Disinfection): היכולת להשמיד מגוון רחב של מיקרו-אורגניזמים (חיידקים, פטריות, וירוסים ואמבות) תוך פרק זמן סביר (בדרך כלל 4-6 שעות), מבלי להיות רעילה לתאי הקרנית.
- ניקוי (Cleaning): היכולת הפיזית והכימית להסיר את המשקעים שהצטברו על פני העדשה. תמיסות רבות מכילות חומרים פעילי שטח (Surfactants) שפועלים כמו “סבון עדין” ומנתקים את הלכלוך מהעדשה.
- הרטבה (Wetting & Conditioning): זהו המפתח לנוחות. תמיסות מתקדמות מכילות חומרים כמו חומצה היאלורונית או נגזרות צלולוז, שתפקידן לעטוף את העדשה בשכבת לחות שנשארת יציבה גם לאחר שעות רבות של הרכבה מול מחשב או במזגן.
- איזון כימי (Tonicity & pH): התמיסה חייבת להיות מאוזנת לרמת המליחות והחומציות (pH) של הדמעות הטבעיות. סטייה מכך תגרום לצריבה מיידית בהכנסת העדשה.
סקירת עומק: סוגי התמיסות בשוק והטכנולוגיות שלהן
המדפים בפארם עמוסים, והבלבול רב. בואו נעשה סדר בשלוש הקטגוריות העיקריות, נבין את היתרונות והחסרונות של כל אחת, ולמי הן מתאימות.
תמיסות רב-תכליתיות (Multi-Purpose Solutions – MPS)
זוהי הקטגוריה הנפוצה ביותר (כ-90% מהשוק). הרעיון הוא נוחות: בקבוק אחד שעושה הכל – שוטף, מנקה, מחטא ומשרה.
איך זה עובד?
תמיסות אלו מכילות “קוקטייל” כימי עדין. הוא כולל חומרים משמרים וחומרי חיטוי (כמו Polyquad או Aldox) שחזקים מספיק להרוג חיידקים בבקבוק ועל העדשה, אך עדינים מספיק כדי לא לפגוע בעין כשהעדשה מוכנסת ישירות מהתמיסה.
מותגים מובילים וההבדלים ביניהם:
- Opti-Free (Express / Replenish / PureMoist): סדרת תמיסות ותיקה ומוצלחת. הגרסאות החדשות (PureMoist) מכילות טכנולוגיית HydraGlyde שיוצרת “מטריצת לחות” העוטפת את העדשה ושומרת עליה רטובה עד 16 שעות. מתאימה מאוד לעדשות סיליקון-הידרוג’ל מודרניות.
- Biotrue: תמיסה שפותחה בהשראת הביולוגיה של העין. ה-pH שלה זהה לזה של דמעות בריאות, והיא מכילה חומר סיכה טבעי (Hyaluronan) שנמצא בעין. מצוינת למרכיבים שמרגישים יובש בסוף היום.
- RevitaLens / Complete: תמיסות שמצטיינות בחיטוי חזק, שלעיתים מתקרב לרמה של מי חמצן, אך בנוחות של תמיסה רב תכליתית.
החיסרון המרכזי:
כדי שהתמיסה תישאר סטרילית בבקבוק פתוח, היא חייבת להכיל חומרים משמרים. אחוז מסוים מהאוכלוסייה מפתח עם הזמן רגישות או אלרגיה לחומרים המשמרים הללו. התסמינים הם אדמומיות כרונית, גרד קל, או תחושה שהעדשה “לא יושבת טוב” אחרי מספר שעות. במקרים אלו, אני ממליצה לעבור לקטגוריה הבאה.
תמיסות מבוססות מי חמצן (Hydrogen Peroxide Systems)
זהו ה”סטנדרט הזהב” של ההיגיינה (למשל: AOSEPT Plus, Ever Clean).
איך זה עובד?
החומר הפעיל הוא מי חמצן בריכוז 3%. זהו חומר חיטוי חזק מאוד, שחודר לתוך הנקבוביות של העדשה ומפוצץ את החיידקים והחלבונים ביעילות מקסימלית.
אבל – אי אפשר לשים מי חמצן בעין (זה גורם לכוויה!). לכן, המערכת מגיעה עם מחסנית מיוחדת שבתוכה דיסקית פלטינה (או טבליה מנטרלת). הדיסקית גורמת לתגובה כימית (שרואים כבועות גז) המפרקת את מי החמצן והופכת אותם, תוך כ-6 שעות, למים טהורים ומלח (סליין).
למי זה מומלץ?
- לאנשים עם עיניים רגישות או אלרגיות (בסוף התהליך אין חומרים משמרים כלל!).
- לאנשים שנוטים לצבור לכלוך רב על העדשות.
- למרכיבי עדשות לתקופות ארוכות (חודשיות/שנתיות).
כללי זהב לשימוש במי חמצן:
- אסור להכניס את התמיסה לעין לפני סיום הנטרול (מינימום 6 שעות).
- אסור להשתמש במחסנית רגילה שטוחה (החומר לא ינוטרל והעדשה תשרוף).
- אסור לשטוף את העדשה עם התמיסה לפני ההכנסה לעין.
תמיסות לעדשות קשות ונושמות (RGP / Scleral)
עדשות קשות עשויות מחומרים שונים לחלוטין (פולימרים קשיחים המעבירים חמצן), ולכן דורשות טיפול שונה. תמיסה של עדשות רכות לא תהיה צמיגית מספיק כדי “לרפד” עדשה קשה.
בדרך כלל, הטיפול מתחלק לשני שלבים:
- סבון ניקוי (Cleaner): לעיתים מכיל גרגרים עדינים או אלכוהול להסרת שומנים עקשניים.
- תמיסת השריה (Conditioner): תמיסה צמיגית ששומרת על העדשה ומאפשרת לה להחליק על העין בנוחות.
ישנן גם תמיסות “הכל ב-1” לעדשות קשות (כמו Boston Simplus או Menicare Pure), שמקלות על הטיפול אך דורשות שפשוף יסודי. למטופלי הקרטוקונוס שלי המרכיבים עדשות סקלרליות, אני מתאימה פרוטוקול ניקוי ספציפי הכולל לעיתים שילוב של מי חמצן עם תמיסות ייעודיות.
המיתוס המסוכן של ה”סליין” (Saline)
חשוב לי להבהיר נקודה קריטית: סליין אינו תמיסת חיטוי.
סליין (תמיסת מי מלח פיזיולוגית) משמש לשטיפה בלבד. הוא מצוין כדי לשטוף את העדשה משאריות סבון, או כדי למלא עדשה סקלרלית לפני ההכנסה לעין.
אבל – אין בו שום חומר שהורג חיידקים.
אם תשרו את העדשות שלכם בסליין למשך הלילה, החיידקים שעל העדשה יתרבו בחגיגה גדולה, ובבוקר אתם תכניסו לעין מושבת חיידקים משגשגת. השתמשו בסליין רק לשטיפה, ולעולם לא לאחסון.
האויב השקט: מים מהברז וטפיל האקנטמבה
אני לא יכולה להדגיש זאת מספיק, ואני אומרת זאת באחריות מקצועית מלאה: מים ועדשות מגע לא הולכים ביחד. נקודה.
רבים חושבים שהמים בישראל נקיים ולכן בטוחים לשימוש. לשתייה – הם אכן מצוינים. לעיניים עם עדשות מגע – הם סכנה ברורה. המים (בברז, במקלחת, בים ובבריכה) מכילים מיקרו-אורגניזמים שונים. המסוכן שבהם הוא טפיל בשם אקנטמבה (Acanthamoeba).
האקנטמבה הוא אמבה זעירה שאוהבת להיצמד לפלסטיק של עדשת המגע. ברגע שהיא נצמדת, היא מתחילה “לחפור” בתוך הקרנית. התוצאה היא דלקת קרנית קשה ביותר (Acanthamoeba Keratitis), הגורמת לכאבי תופת, רגישות קיצונית לאור, ובמקרים רבים משאירה צלקות בלתי הפיכות המחייבות השתלת קרנית כדי להחזיר את הראייה.
הכללים למניעת אקנטמבה:
- לעולם אל תשטפו עדשות במים.
- לעולם אל תשטפו את המחסנית במים (רק בתמיסה!).
- אל תיכנסו למקלחת, לג’קוזי או לבריכה עם עדשות (אלא אם כן אלו עדשות יומיות שנזרקות מיד בצאתכם מהמים).
- יבש ידיים היטב לפני המגע בעדשה – האמבה חיה גם על ידיים רטובות.
איך לבחור את התמיסה הנכונה? המדריך למשתמש
אז מול המדף העמוס, מה לקחת? הנה השיקולים שאני מנחה את המטופלים שלי לפיהם:
- סוג העדשה: האם אתם מרכיבים עדשות סיליקון-הידרוג’ל (רוב העדשות המודרניות החודשיות/דו-שבועיות)? חפשו תמיסות שמציינות במפורש התאמה לסיליקון הידרוג’ל (כמו Opti-Free PureMoist או Biotrue). תמיסות מדור ישן עשויות שלא להרטיב את החומר הזה ביעילות.
- רגישות העיניים: האם העיניים שלכם נוטות להיות אדומות? האם אתם מרגישים צריבה מיד עם הכנסת העדשה? אם כן, ייתכן שאתם רגישים לחומרים המשמרים. במקרה זה, המעבר למערכת מי חמצן (כמו AOSEPT) הוא הפתרון הטוב ביותר והוא משנה חיים עבור מטופלים רבים.
- אורח החיים: האם אתם עובדים שעות ארוכות מול מסכים? חפשו תמיסות עם דגש על לחות מוגברת. האם אתם מטיילים הרבה? תמיסות רב-תכליתיות בבקבוקים קטנים יהיו נוחות יותר ממי חמצן שדורשים שהמחסנית תעמוד ישרה ל-6 שעות.
איך להימנע מטעויות בשמירה על העדשות?
כאופטומטריסטית מנוסה, אני יכולה לזהות מיד מי “מזייף” בשמירה על העדשות. הנה הטעויות שכולם עושים, ושחייבים להפסיק:
- Topping Off (הוספת תמיסה): נשאר קצת נוזל במחסנית מאתמול? אל תוסיפו עליו נוזל חדש! הנוזל הישן איבד את יעילות החיטוי שלו והוא מלא בחיידקים שירדו מהעדשה אתמול. רוקנו, שטפו ומלאו מחדש בנוזל טרי לחלוטין.
- הזנחת המחסנית: המחסנית היא הבית של העדשה. אם הבית מלוכלך, הדייר יהיה חולה. שטפו את המחסנית כל בוקר בתמיסה טרייה (לא מים!), והניחו אותה פתוחה והפוכה על נייר נקי לייבוש באוויר. החליפו מחסנית פעם בחודש (רוב התמיסות מגיעות עם מחסנית חדשה בתוך האריזה – השתמשו בה!).
- ויתור על השפשוף: גם אם כתוב על הבקבוק “No Rub”, אני מתעקשת: תשפשפו. שפשוף עדין של העדשה על כף היד עם כמה טיפות תמיסה מסיר פיזית כ-90% מהחיידקים והלכלוך הגס. זה לוקח 10 שניות וזה שווה את בריאות העין שלכם.
- שימוש בתמיסה פגת תוקף: שימו לב לסימון הצנצנת הפתוחה על הבקבוק. רוב התמיסות טובות לשימוש רק ל-3 עד 6 חודשים מרגע הפתיחה. לאחר מכן, החומר המשמר מתפרק והתמיסה הופכת למצע גידול לחיידקים.
- נגיעה בפיית הבקבוק: אל תיגעו עם האצבע או עם העדשה בפיית הבקבוק. המגע הזה מזהם את כל הנוזל הסטרילי שבתוך הבקבוק.
שאלות ותשובות (Q&A)
האם אפשר להשתמש ברוק כדי לנקות עדשה אם נתקעתי בלי תמיסה?
בשום פנים ואופן לא. הפה האנושי הוא אחת הסביבות המזוהמות ביותר בגוף ומכיל מאות סוגי חיידקים. העברת חיידקי פה לעין היא מתכון בטוח לזיהום חמור. אם אין תמיסה – זרקו את העדשה (אם היא חד פעמית) או אחסנו אותה במשקפיים עד שתגיעו הביתה. אל תסכנו את הראייה בשביל חיסכון של עדשה אחת.
האם מותר להעביר תמיסה לבקבוקונים קטנים לטיסה?
עדיף שלא. בקבוקוני פלסטיק פשוטים שקונים בחנויות “עשה זאת בעצמך” אינם סטריליים. ברגע שאתם מעבירים את הנוזל, אתם חושפים אותו לאוויר ולחיידקים שבבקבוק הקטן. לטיסות, רכשו ערכות נסיעה (Travel Kits) סגורות וסטריליות מהיצרן.
האם תמיסות “מותג פרטי” (של רשתות הפארם) טובות כמו המותגים הגדולים?
לעיתים מדובר בנוסחאות ותיקות יותר (גנריות). הן בטוחות לשימוש ומאושרות על ידי משרד הבריאות, אך לרוב אינן מכילות את הטכנולוגיות החדשניות ביותר של שימור לחות והרטבה שיש במותגי הפרימיום. לבעלי עיניים חזקות ולא רגישות הן יכולות להתאים, אך לבעלי עיניים יבשות או רגישות – ההבדל יהיה מורגש בנוחות.
לסיכום: העיניים שלכם ראויות ליותר
תמיסה לעדשות מגע היא הביטוח של העיניים שלכם. היא ההבדל בין הרכבה נוחה ובטוחה לבין יום של סבל, אדמומיות וסיכון לזיהום. אל תבחרו את התמיסה שלכם רק לפי המחיר. התייחסו אליה כאל חלק בלתי נפרד מהמרשם הרפואי שלכם.
אם אתם מרגישים אי-נוחות בסוף היום, יובש, או שהעדשות “מציקות” לכם – ייתכן מאוד שהבעיה אינה בעדשה, אלא בתמיסה או באופן הטיפול בה. שינוי קטן בהרגלי ההיגיינה או החלפת סוג התמיסה יכולים לשדרג פלאים את איכות החיים שלכם.
מרגישים שהעדשות לא נוחות כמו פעם? מתלבטים איזו תמיסה נכונה לעיניים שלכם? בקליניקה ברמת אביב אני מציעה אבחון מקיף המתייחס למכלול צרכי הראייה שלכם. אני מזמינה אתכם להתאמה מדויקת של עדשות מהדור החדש ולקבלת סל כלים שיבטיח לכם שקט נפשי, נוחות מקסימלית וראייה איכותית לשנים רבות.”
ארזה פרוכטר – אופטומטריסטית קלינית B.sc
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
