סובלים מגירוי בעיניים? מרגישים כל הזמן כאילו גרגיר חול חדר לתוך העין? סביר שאתם סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Syndrom – DES). תסמונת העין היבשה היא תופעה נפוצה יחסית ונחשבת לאחת הסיבות המרכזיות בפניות לרופא עיניים. במחקרים נמצא כי כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת העין היבשה ברמה כזו או אחרת. מה גורם לתסמונת, איך מטפלים ואיך יכולות עדשות מגע סקלרליות לשפר את המצב?

תסמונת סטיבנס ג’ונסון באה לידי ביטוי בתגובה אלרגית חריפה מאוד של העור וגם של ריריות באזורים שונים בגוף – ובכלל זה העיניים. האלרגיה נוצרת בתגובה לתרופות מסוימות או כתוצאה מזיהום, וחומרתה משתנה מאדם לאדם – החל ממקרים קלים ועד מקרים קשים מאוד. שיעור התמותה בקרב המקרים הקשים של התסמונת נע בין 10% ל-33%. התסמונת נחשבת לנדירה יחסית ושכיחותה עומדת על שני מקרים לכל מיליון איש מדי שנה. כתסמונת הפוגעת בריריות, פוגעת תסמונת סטיבנס ג’ונסון גם בעיניים וגורמת ליובש חריף שבו יש לטפל.

ממה נגרמת תסמונת סטיבנס ג’ונסון?

תסמונת סטיבנס ג’ונסון היא תגובה של חיסונית של הגוף הנובעת משימוש בתרופות מסוימות או מגיעה בעקבות זיהום.

• תרופות שעשויות לגרום לתסמונת הן אלופורינול, תרופה להורדת חומציות השתן, תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות, סוגים של תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאבים ממשפחת NASID, כמו נורופן או אדוויל, ותרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפניצילין.
• הזיהומים העלולים להביא להתפתחות התסמונת הם איידס, כשהשכיחות לתסמונת בקרב חולי איידס עולה משמעותית ועומדת על 1:1000, חולים בהרפס, בהפטיטיס ובזיהומים נוספים.

מחלות אוטואימוניות כמו זאבת מגבירות משמעותית את הסיכון לפתח את התסמונת בגלל פעילות יתר של מערכת החיסון. בנוסף, ישנו כנראה גם מרכיב גנטי המעלה את הסיכון לפתח את התסמונת במצבים מסוימים, כאשר נשאות של הגן HLA-B12 מעלה את הסיכון לפתח את התסמונת.

תסמונת סטיבנס ג’ונסון: אל תזניחו את העיניים

התסמונת באה לידי ביטוי בפריחה הכוללת שלפוחיות הנוצרות על פני העור ומלווה בתסמינים המזכירים את מחלת השפעת, כמו חום או שיעול.

השלפוחיות הן תוצאה של נמק הנגרם בתאים של שכבות העור העליונות. בנוסף לשלפוחיות על פני העור מופיעות שלפוחיות באזורי ריריות כמו האף, הפה והלוע, פי הטבעת והעיניים.

השלפוחיות מתפוצצות ומתקלפות אחרי זמן מסוים ועימן מתקלפת שכבת עור גדולה. אחד התסמינים המוקדמים יותר מופיע בעיניים – תחושת צריבה, אך כיוון שהתסמינים הנוגעים לעיניים הם משניים ביחס לשלפוחיות על העור, ישנם חולים שאצלם הטיפול בעיניים נזנח או מתבצע בשלבים מאוחרים יותר לאחר האבחון.

הטיפול המאוחר בעיניים הוא טעות כיוון שהדבר יכול לגרום להחמרת המצב ולגרימת נזקים לעיניים עד כדי הצטלקות שלהן ואפילו עיוורון.

טיפול בתסמונת סטיבנס ג’ונסון

אבחון התסמונת נעשה בעיקר על סמך התסמינים הקליניים, בשילוב של לקיחת ביופסיה מן העור לאישור. הטיפול בתסמונת נעשה בכמה אופנים במקביל:

• טיפול בפצעים הנוצרים בעקבות נשירת השלפוחיות באמצעות חבישה מתאימה, הסרת עור מת ומתן מענה לכאבים.
• טיפול תרופתי למניעת זיהומים ולהקלה על הכאבים והגרד.
• שחזור הסיבה להיווצרות התסמונת. במידה שהחל המטופל בנטילת תרופה כלשהי שייתכן שגרמה לתסמונת יש להפסיקה מיידית.
• לעיתים נדרש אשפוז בגלל הסיכון לסיבוכים.
• התייעצות עם רופא עיניים, בדיקת עיניים ומעקב אחר מצבן למניעת נזק בלתי הפיך.

כיצד פוגעת התסמונת בעיניים?

הפגיעה בעיניים באה לידי ביטוי בצריבה ובהתפתחות יובש, כאשר מן התופעה של יובש בעיניים סובלים כמחצית מהלוקים בתסמונת.

התפתחות דלקות בעקבות התסמונת נובעת מפגיעה ברקמה הנקראת “רקמת הגובלת” (לימבוס), שהיא הרקמה המפרידה בין הקרנית ללחמית. בגובלת ישנה כמות מעטה של תאי גזע שיוצרים את תאי האפיתל, הציפוי של הקרנית. במצבים כמו כוויות כימיות של אזור הקרנית, כפי שמתרחש כשישנה תסמונת סטיבן ג’ונסון, אזור הגובלת נהרס ומפסיק לייצר תאי אפיתל תקינים. עקב כך נוצר תהליך דלקתי הפוגע בקרנית, יוצר בה רקמה צלקתית ופוגע בראייה באופן קשה.

תסמונת סטיבן ג’ונסון תפגע בשתי העיניים ולכן חשוב לטפל בעיניים באופן מיידי.

כיצד ניתן לטפל בעיניים?

אופן הטיפול בעיניים בעקבות התסמונת נקבע על פי אבחון הבעיות וחומרתן.

ישנם אמצעים שונים שנועדו להקלת היובש ועל ידי כך האטת הפגיעה בעין: חומרים לסיכוך פני העין, ליצירת לחות וכן להפחתת הדלקת. עם אמצעים אלה נמנים חומרי סיכוך לעור, דמעות מלאכותיות וציקלוספורין לעיניים – תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומביאה להאטה בפעילות היתר שלה, הגורמת לתסמונת באופן כללי, כולל הפגיעה בריריות העין. במקרים חמורים נשקלת באופן מיוחד גם האפשרות לטיפול כירורגי של השתלת קרנית ולאחרונה גם השתלת תאי גזע – אותם תאי גזע שישנם ברקמת הגובלת ויוצרים את תאי הציפוי לקרנית.

עדשות מגע סקלרליות לסובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון

יובש בעיניים הוא תסמין מרכזי בתסמונת כתוצאה מן הפגיעה ברירית העין. עדשות מגע סקלרליות הן עדשות רחבות יותר מעדשות רגילות והן ממוקמות על גבי אזור הסקלרלה – לובן העין, זאת בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, המונחות על גבי הקרנית.

בתסמונת סטיבן ג’ונסון לעצם הנחת העדשה סביב הקרנית ולא עליה ישנה משמעות גדולה: כך נמנעים גירוי של אזור הקרנית, התייבשות שלו והחמרת הדלקת. נוסף על קוטרה הגדול של העדשה, היא גם מעבירה חמצן לעין בכמות מוגברת, דבר המביא להקלת התסמינים.

מעבר לכך, העדשה הגדולה שכמו מסוככת על הקרנית יוצרת מאגר קבוע של נוזלים על גבי הקרנית. כך ישנה הקלה משמעותית ביובש בעיניים וישנה האטה בהחמרת המצב, שנגרמת מהתייבשות ומהצטלקות נוספת של הקרנית.

תופעה נוספת שממנה סובלים בחלק מהמקרים הלוקים בתסמונת היא טריכיאזיס, שהיא פנייה פנימה של הריסים. נגיעת הריסים באזור הקרנית, היבשה והרגישה גם כך, יוצרת תחושה לא נוחה של שפשוף. עדשות מגע סקלרליות מגינות על העין מפני מגע ישיר של הריסים בחלק גדול של העין, כולל רוב הסקלרלה, הלחמית וגם כל הקרנית הפגיעה והרגישה בעקבות התסמונת.

סיכום: תסמונת סטיבן ג’ונסון – כדאי לשקול עדשות מגע סקלרליות

לסיכום, תסמונת סטיבן ג’ונסון היא תסמונת הפוגעת בעור ובריריות, לרבות בעיניים. הפגיעה בעיניים מתחילה בצריבה וביובש ודורשת טיפול מיידי כדי שלא תהיה פגיעה חריפה ובלתי הפיכה בקרנית העין ועימה בראייה.

עדשות מגע סקלרליות הן בעלות קוטר גדול יותר מזה של עדשות רגילות והן מונחות על אזור הסקלרלה ולא על גבי הקרנית. לכן הן יכולות להקל מאוד על הפגיעה בעין: הן מהוות מגן, מספקות חמצן רב יותר לעין וגם שומרות על שכבת

לחות בין העדשה לקרנית, דבר שהוא קריטי במקרה של תסמונת סטיבן ג’ונסון.

סובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון או מיובש קיצוני בעיניים? צרו איתי קשר ואשמח לסייע

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

“וואו, סבתא, את הולכת בלי משקפיים! עשית ניתוח לייזר?” לא, סבתא לא עשתה ניתוח לייזר, היא כנראה עברה ניתוח קטרקט שבמהלכו הושתלו לה עדשות שמתקנות את הראייה. אבל לא תמיד אפשר להיפטר מהמשקפיים לאחר ניתוח קטרקט ואז נדרשים לבצע התאמת משקפיים.

הקטרקט (או ירוד בעברית) הוא עכירות של העדשה בעין, הגורמת לפגיעה בראייה. ללא ניתוח הפגיעה בראייה תלך ותחמיר. היום, בניגוד לעבר, אין צורך לחכות עד שהקטרקט יהיה “בשל”, אלא ניתן לבצע את הניתוח בכל שלב של הקטרקט. ההחלטה על הניתוח צריכה להיעשות בהתייעצות עם רופא עיניים, שגם ימליץ על סוג העדשה שתושתל.

ניתוח קטרקט: סוגי העדשות להשתלה

היום עושים שימוש בעיקר בעדשות רכות ומתקפלות אשר נפתחות לאחר החדרתן אל תוך העין. את העדשות ניתן לחלק לשלושה סוגים:

• עדשה חד מוקדית – עדשה חד מוקדית מתקנת אחת משתיים: או את הראייה לרחוק או את הראייה לקרוב. ברוב המצבים תהיה העדפה להשתלת עדשה המתקנת את הראייה לרחוק, אלא אם כן ליקוי הראייה הוא לקרוב בלבד. כך שיהיה צורך לרוב במשקפי קריאה גם לאחר הניתוח.
• עדשה מולטיפוקלית – בדומה למשקפי מולטיפוקל, מאפשרת עדשה זו ראייה טובה גם לרחוק וגם לקרוב. החיסרון של עדשה מסוג זה הוא שזמן ההסתגלות אליה יכול להיות ארוך יותר וגם שאינה מתאימה לכל אחד.
• עדשה טורית – במקרים שבהם יש אסטיגמטיזם (צילינדר), כלומר התקמרות בלתי שווה של קרנית העין או של העדשה הגורמת ליצירת שתי נקודות מיקוד במקום נקודה אחת, ניתן לתקן את המצב בעזרת עדשה טורית. עדשה זו יכולה להיות חד מוקדית או מולטיפוקלית.

איך נעשית ההחלטה על סוג העדשה להשתלה?

העיקרון המרכזי המנחה את הרופאים בבחירת העדשה להשתלה הוא יצירת איזון יחסי בין שתי העיניים. בהתאם, הרופאים שוקלים את הנתונים הבאים:

• מהו סוג ומידת ליקוי הראייה בעין המנותחת: האם ראייה לרחוק, לקרוב או שניהם ובאיזו חומרה והאם יש צילינדר?
• מהו סוג ומידת הליקוי בעין השנייה? במקרה שבו תיקון הראייה בעין המנותחת ייצור פער גדול מדי, תהיה העדפה להשתיל עדשה הדומה בנתוניה לעדשה הטבעית שאותה מחליפים, כשכל ההבדל הוא צלילות העדשה המלאכותית לעומת עכירות העדשה הטבעית – ומבלי לנסות לתקן באופן חד את ליקויי הראייה.
• האם יידרש בקרוב ניתוח גם בעין השנייה? במקרה כזה ניתן לתכנן איזון עתידי בין שתי העיניים.
• אם נדרש ניתוח בעין השנייה, האם מומלץ, בהתחשב בכל נתוניו של המטופל, מצב של מונווויז’ן – הבאת עין אחת למצב שבו תהיה ראייה טובה מרחוק, ואת העין השנייה למצב של ראייה טובה מקרוב? מצב זה יכול לבטל את הצורך במשקפיים, אלא אם כן נוצר צילינדר לאחר הניתוח, אך בגלל חוסר האיזון בין שתי העיניים יש לו חסרונות מבחינת הראייה לעומק ותפיסת התלת ממד ולכן לא נוקטים דרך זו בכל מצב.

התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט: איך ומתי?

התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט מתבצעת לרוב כארבעה שבועות לאחר הניתוח, אז מסתיים תהליך של התייצבות העין וניתן לבדוק את הנתונים המדויקים ובהתאם להם להתאים משקפיים. זאת כמובן בתנאי שלא נוצרו בצקת או סיבוכים והרופא המנתח סיים את המעקב שלאחר הניתוח ונותן אישור לכך.

המשקפיים החדשים יותאמו על פי סוג העדשה התוך עינית שהושתלה בעין המנותחת והצרכים שישנם כעת מבחינת הראייה:

• אם העדשה שהושתלה היא עדשה חד מוקדית שתיקנה את הראייה לרחוק אך ישנו ליקוי בראייה לקרוב, יהיה צורך במשקפי קריאה בהתאם למספר שישנו כעת, תוך התאמת עדשות המשקפיים לנתוני כל אחת מהעיניים.
• אם הוחלט על תיקון חלקי של ראייה לרחוק בעין המנותחת או השארת ליקוי הראייה כפי שהיה בכדי לא ליצור פער משמעותי מדי בין שתי העיניים, יהיה צורך במשקפי ראייה לרחוק וגם במשקפי קריאה.

• כאשר מושתלת עדשה מולטיפוקלית טורית המתקנת את הראייה לכל המרחקים וגם צילינדר, ייתכן שלא יהיה צורך במשקפיים כלל. עם זאת, לעיתים בגלל שינוי בצילינדר שנוצר לאחר הניתוח עדיין יהיה צורך במשקפיים לראייה מרחוק או במשקפי קריאה בהתאם לצילינדר החדש.

לסיכום: עומדים לעבור ניתוח קטרקט? חשוב להבין את שיקולי הרופאים ואת השלכותיהם על התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט. לאחר הניתוח אתם מוזמנים להגיע לבדיקה מקיפה ויסודית כדי להתאים משקפיים במידת הצורך.

לא בטוחים כיצד להתאים משקפיים אחרי ניתוח קטרקט? צרו איתי קשר ואסייע.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל’ נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

עוד הישג למדענים ישראלים והפעם בתחום רפואת העיניים: מכשיר חדשני לבדיקת עיניים מהווה פריצת דרך בתחום האבחון ברפואת עיניים והתאמה אישית של עדשות מגע. המכשיר כבר נמצא בשימוש אצל כמה אופטומטריסטים בישראל