יובש בעין הוא תופעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לטפל בו

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? שורפות? אולי אתם סובלים מיובש בעיניים (תסמונת העין היבשה) – תופעה שכיחה בעולם המערבי. במצב זה לא נוצרות די דמעות בבלוטות הדמעות בעין או שהן מתאדות מהר מדי. באופן תקין דמעות מתפזרות כשכבה עדינה על פני הקרנית (החלון הקדמי השקוף של העין) ושומרות על פני השטח של העיניים לחים ומוגנים מפני חלקיקים ומיקרואורגניזמים. הן מתנקזות דרך פתחים קטנים שנמצאים בקצה העפעפיים וכך מתבצע שחלוף מתמיד שלהן והעין מוגנת בקביעות.

תכולתן של הדמעות עשירה מאוד: בנוסף למים יש בהן מינרלים, חומרי הזנה, חלבונים נוגדי זיהום, ורכיבים של מערכת החיסון (נוגדנים). הן בנויות משכבה רירית (שמצמידה אותן לעין החיצונית), משכבה מימית (שמכילה מים וחומרי הזנה), ומשכבה שומנית (השכבה החיצונית שמונעת מהן להתאדות).

התסמינים של יובש בעיניים עשויים להיות: כאבים ועייפות בעיניים (רצון לעצום אותן), צריבה, אי־נוחות, גירוי או גירד בעיניים, תחושה של חול / גרגירים בעיניים, רגישות לאור ואף ראייה מטושטשת. תסמינים אלו גורמים לסבל ופוגעים בפעילויות היומיום (כגון קריאה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב) ובאיכות החיים.

גורמי הסיכון ליובש בעיניים 

גורמי הסיכון ליובש בעיניים הם רבים – הנה העיקריים שבהם:

גיל מבוגר (מעל 50): עם העלייה בגיל נצפית ירידה בהפרשת הדמעות, אשר מלווה לעתים בדלקת בעין החיצונית. היא נובעת למשל משינויים בבלוטות המיבומיאן (האחראיות על הפרשת השכבה השומנית של הדמעות), כגון חסימתן, ירידה בהפרשת השומנים מהן ושינוי בהרכבם. בעקבות זאת נוצר אידוי מוגבר של הדמעות.

נשים: לנשים סיכון מוגבר ליובש בעיניים, לעתים גם לפני גיל 50. שינויים הורמונליים משמעותיים – שמתרחשים בתקופות כגון הריון, הנקה, נטילת גלולות וגיל המעבר – משפיעים לרעה על בלוטות שאחראיות לייצור הדמעות. שכן חלק מבלוטות אלו מכילות קולטנים להורמונים נשיים בעלי תפקיד בייצור הדמעות. בעת תנודות הורמונליות, פעילות הקולטנים עלולה להשתנות, מה שמשפיע על ייצור הדמעות והפרשתן.

עבודה משרדית ממושכת: עבודה ממושכת מול מסך עלולה להוביל לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome) – מאמץ עיניים הנובע משימוש ממושך ורציף במחשב. מאמץ זה עלול לפגוע בתפקוד העין ובין השאר לגרום להתייבשותה. כדי לפזר נכון את הדמעות על פני קרנית העין ולסלק חלקיקי לכלוך אנו ממצמצים כ-10-6 פעמים בדקה. עבודה ממושכת מול מסך גורמת לירידה בתדירות המצמוץ (בעיקר בשל הריכוז במסך), וכך להיעדר התחדשות הדמעות ופיזורן על גבי הקרנית וליובש בעיניים. יש לציין כי גם עבודה ממושכת בסביבה יבשה (למשל עם מיזוג אוויר) מייבשת את העיניים. 

מחלות אוטואימוניות: מחלות אלו, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, עלולות לכלול גם את העין בתהליך הדלקתי שהן יוצרות. דוגמה למחלה כזאת היא תסמונת סיוגרן שבין השאר פוגעת בבלוטות הדמעות וכך גורמת ליובש. היא יכולה להופיע כמחלה ראשונית, המופיעה בפני עצמה, או משנית – נלווית למחלה אחרת (כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת).

סוכרת: סוכרת מזיקה לכלי הדם הקטנים בגוף, ובהם כלי הדם של העין, מה שכפי הנראה מוביל לפגיעה בבלוטות הדמעות.

תרופות: נטילה ממושכת של תרופות שמייבשות ריריות (למשל לטיפול בנזלת), או של כאלו שתופעת הלוואי שלהן היא יובש, עלולה גם היא לגרום ליובש בעיניים.

עדשות מגע: עדשות מגע שלא הותאמו נכון לעין (לדוגמה מבחינת המבנה שלהן) או הרכבתן הממושכת עלולות לגרום לאלרגיות ולדלקות שמשבשות את מערך הדמעות התקין ואת פיזורן על פני הקרנית.

קרטוקונוס (ניוון קרנית): אחת ממחלות העיניים העיקריות שגורמות ליובש. קרטוקונוס זו מחלה המובילה לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; היא נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה.

ניתוח לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים: בניתוחי לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים חותכים את הקרנית ו/או משייפים אותה. עקב כך עלול להיפגע המנגנון העצבי (חיישנים עצביים זעירים) בעין שמזהה כמה דמעות יש על הקרנית בכל רגע נתון ומורה על הפרשתן בעת הצורך, ומתפתח יובש בעיניים.

כיצד מטפלים?

לדברי האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “הטיפול הנפוץ ליובש קל הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כמו כן מומלץ להרבות בשתייה ולהשתדל לא להיות בסביבה יבשה.” לגבי יובש קשה היא מציינת כי “אמצעי הטיפול מגוונים: למשל, משחות לשמירת לחות העין, תרופות נוגדות דלקת, ופקקי סיליקון קטנים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות וכך הן פחות מתנקזות החוצה”.

עוד היא מוסיפה כי “אמצעים מתקדמים ליובש קשה ביותר הם עדשות מגע סקלרליות. מדובר בעדשות קשות (שניתן להשתמש בהן שנתיים לכל היותר) המותאמות למטופלים שסובלים מיובש קבוע. הן מונחות על הלחמית (לובן העין – סקלרה) ואינן נוגעות בקרנית, ובנוסף עשויות מחומר המעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות. כן הן מונעות יובש בעת הרכבתן”.

פרוכטר ממליצה גם על עדשות מגע רכות (לתקופות שימוש שונות) מתקדמות שמכילות סיליקון הידרוג’ל, שמעבירות לקרנית פי חמישה חמצן לעומת עדשות מגע רכות רגילות, מאפשרות חילוף חומרים תקין בקרנית ושומרות על לחות גבוהה יותר בעין במשך היום.

ולסיכום, יובש בעיניים מצריך אבחון לזיהוי הגורם וטיפול מותאם אישית. טיפול שכזה יכול לסייע בריפוי העין היבשה ולשפר את איכות החיים. לדברי פרוכטר, “כשמטופל מגיע אליי עם תסמיני יובש אני קודם כל עושה לו תשאול מעמיק ושוללת גורמי סיכון אפשריים. לאחר מכן אני עושה לו בדיקת יובש באמצעות מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת, שבוחנת מבנים בתוך העין כגון שכבות הקרנית ובלוטות הדמעות. לאחר אבחון הגורם ליובש וזיהוי כמות הדמעות ואיכותן, אני נותנת לו פתרון מותאם אישית, בהתאם לתלונותיו ולרמת היובש. האבחון והטיפול מקצועיים ומהירים ואני מספקת את עדשות המגע הסקלרליות המתקדמות ביותר”.

סובלים מיובש בעיניים? צרו איתי קשר

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

טשטוש ראייה יכול להיגרם ממגוון סיבות ולהעיד על בעיה רפואית קלה או דחופה. ארזה פרוכטר’ אופטומטריסטית קלינית’ מסבירה כיצד ניתן לאבחן ולטפל. 

רואים מטושטש? רצוי שתבינו למה זה קורה לכם ותטפלו בהתאם.

אבל לפני כן, 60 שניות על ראייה תקנית: קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.

טשטוש ראייה הוא מצב שבו קרני האור לא מצליחות להתמקד על הרשתית באופן תקין (כלומר, הן מתמקדות באזורים שלפניה או אחריה). במילים אחרות, חדות הראייה נפגעת, קשה לראות בבירור ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות – כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי של פנים ממרחק, ונהיגה. 

לעתים טשטוש הראייה עשוי להעיד על בעיה רפואית קלה שדורשת טיפול פשוט ולעתים הוא עלול לסמן בעיה רפואית דחופה שעלולה להידרדר, אפילו עד כדי עיוורון. כלומר, הוא יכול להיגרם מסיבות רבות.

סיבות שכיחות לראייה מטושטשת

יובש בעיניים – מצב שכיח באוכלוסייה המערבית, שבו לא נוצרות בעין די דמעות או שהן מתאדות מהר מדי. הוא יכול להיגרם מסיבות רבות ובהן עדשות מגע לא מתאימות, מחלות אוטואימוניות, עישון, זמן מסכים ממושך (למשל בעבודה משרדית), או נטילת תרופות שגורמות לכך.

דלקת עיניים – דלקת עיניים עלולה להיגרם מחיידקים, וירוסים או אלרגיה,  ולהתבטא בהפרשות, אדמומיות וגרד. טשטוש הראייה נגרם בשל היצמדות ההפרשות לקרנית והפגיעה במיקוד קרני האור על הרשתית.

לחץ תוך-עיני גבוה – במצב זה הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה ויכול להעיד על מחלת עיניים (כגון גלאוקומה) או להיות גורם סיכון למחלה שכזאת. כשהוא עולה משמעותית באופן פתאומי, הוא עלול לגרום לטשטוש ראייה.

שימוש בתרופות – יש תרופות שחלק מתופעות הלוואי שלהן הן ראייה מטושטשת. גם אלכוהול וסמים יכולים לגרום לכך בעת צריכתם.

מחלות שמשפיעות על מערכת הראייה – מחלות כגון מיגרנה, גידול מוחי ושבץ עלולות ללחוץ על עצב הראייה וכך לגרום לראייה מטושטשת.

אסטיגמטיזם – מצב שבו מבנה העין (קרנית שאינה כדורית אלא אליפטית או הפרעה בעדשת העין) גורם לכך שקרני האור לא מתרכזות במקום אחד על פני הרשתית אלא בכמה מקומות שונים (לרוב הוא קיים מלידה ועשוי להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).

זוקן ראייה – מצב שבו עדשת העין נחלשת ומתקשה להתמקד בעצמים קרובים. הוא יכול להתפתח עם הגיל (לרוב אחרי גיל 44) ולהתבטא בטשטוש ראייה מקרוב.

קרטוקונוס – מחלה שגורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות כדורית, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה המגיעה לרשתית מטושטשת.

קטרקט – מצב שבו עדשת העין נעשית עכורה. הוא יכול להיגרם ממגוון סיבות, כגון גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

רטינופתיה סוכרתית – סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים ברשתית ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם.

היפרדות רשתית – מצב חירום רפואי שעלול להוביל לעיוורון, שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. הוא עלול להיגרם בשל גורמים כגון טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים, וניוון הרשתית.

סיבות אופטיות – צורך במשקפיים או התאמה לא טובה שלהם או של עדשות מגע.

מתח נפשי גבוה ועייפות רבה – יכולים להוביל לירידה בחדות הראייה.

כיצד מאבחנים ומטפלים בטשטוש ראייה?

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “כאשר מטופל מגיע אליי בשל ראייה מטושטשת, קודם כל אני מתשאלת אותו לגבי מצבו. לאחר מכן אני מבצעת בדיקת ראייה אובייקטיבית בציוד מתקדם וייחודי”. דוגמאות לציוד שבו משתמשת פרוכטר:

Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה שמבצע מגוון פעולות, כגון מיפוי קדמי ואחורי של הקרנית (האחורי מגלה קרטוקונוס בשלב מוקדם ביותר, לפני הופעת תסמינים), בדיקת לחץ תוך-עיני, בדיקת עובי הקרנית (פכימטריה), ואבחון קטרקט באמצעות מצלמה.

Visionix 40 – מכשיר דיגיטלי שמאבחן את מספר המשקפיים ואת האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל שבהם (מיפוי עדשות).

מסך לד של Visionix – מאפשר בדיקות ראייה שונות ברזולוציה גבוהה.

OCT – מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית.

מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת – בוחנת מבנים בתוך העין וכך בודקת את בריאות העין, שכבות הקרנית, בלוטת הדמעות, התאמת העדשות ועוד.

פרוכטר מוסיפה כי “לאחר בדיקת הראייה האובייקטיבית במכשור, אני מבצעת בדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). אני גורמת למטופל להרגיש נינוח (מפחיתה את הסטרס) כדי שהראייה שלו תהיה כמה שיותר רגועה וממוקדת”.

לגבי הטיפול, פרוכטר מציינת כי אם אבחנה שמקור הטשטוש קשור בבריאות העין – למשל מחלה, חשד לגידול או לחץ תוך-עיני גבוה – היא מפנה לרופא עיניים. לדבריה, “אני השוער של רופאי העיניים. הם מטפלים בבריאות העין ואני מטפלת באופטיקה של הראייה במשקפיים או בעדשות מגע. ניסיוני הרב, בדיקותיי המעמיקות, היחס האישי שאני נותנת, והמכשור המתקדם שבו אני משתמשת – מאפשרים לי לדעת מתי אני יכולה לטפל במטופל, מתי יש להפנותו לרופא עיניים, ומתי נדרש טיפול משולב”.

אולי יעניין אותך גם 

» משקפי מולטיפוקל: אין צורך להחזיק כמה זוגות של משקפיים

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

כל בחירה של אנשי מקצוע (או נשות מקצוע, כמובן) שמעניקים לנו שירות מסוים מחייבת התעמקות ומחשבה, כך שנוכל להגיע לאותם מומחים שמתאימים לנו במיוחד ולזכות בשירות הטוב ביותר האפשרי. כשעל הפרק נמצאות העיניים שלנו, כלומר היכולת שרוב בני האדם מסכימים שהיא החשובה ביותר עבורנו, הראייה, מתחדד הצורך בבחירה מושכלת, ובהחלט לא כדאי להתפשר על פחות מהאופטימום. אופטומטריסטים הם אלה שביחד עם רופאי העיניים עוזרים לנו להתמודד עם מחלות או בעיות הקשורות לעין, ולמעשה במידה רבה דווקא האופטומטריסט הוא זה שכדאי לפנות אליו ראשונים גם כשיש חשד לבעיה וגם לצורך בדיקות תקופתיות. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים כיצד לבחור אותו.

רישיון

כל אדם שמבקש לעבוד כאופטומטריסט מחויב לקבל רישיון לכך מטעם משרד הבריאות. שימו לב – ללא רישיון תקף, חל איסור מוחלט להציג את עצמך כאופטומטריסט ולערוך את הבדיקות והפעולות האחרות שאנשי מקצוע אלה מוסמכים לבצע. בדיוק כפי שרופא הוא רק מי שלמד רפואה ועבר את כל המבחנים, כך גם האופטומטריסטים. אם במקום שבו עובד האופטומטריסט אין תעודה בולטת של משרד הבריאות, אל תהססו לשאול את האדם אם הוא אכן בעל רישיון לעסוק בכך ואפילו לבקש לראות את הרישיון.

בהקשר זה כדאי לדעת שתהליך ההכשרה של האופטומטריסטים כולל לימודים אקדמיים במשך לא פחות מ-4 שנים, לימודים אשר כוללים התעמקות בנושאים כמו אנטומיה, פיזיולוגיה, תפישה תחושתית של הראייה, פתולוגיה עינית, אופטיקה ויזואלית, אפידמיולוגיה, פרמקולוגיה, אופטיקה גריאטרית ועוד.

לאחר השלמת הלימודים – שמוצעים בארץ ב-2 מקומות, אוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית הדסה שבירושלים – נדרשים הבוגרים לעבור מבחנים שנערכים על-ידי משרד הבריאות. המבחנים כוללים הן פרק עיוני והן פרק מעשי. בוגרי לימודי אופטומטריה בחו”ל מחויבים לעבור סטאז’ או להציג אישורים על עבודה במשך שנה לפחות במקצוע.

כפי שניתן לראות, מדובר בתהליך הכשרה ממושך ומעמיק, וחבל להסתפק במי שלא עבר אותו ובעצם להסתכן שלא לצורך.

ניסיון

כפי שרופא בעל ניסיון רחב היקף מספק לפציינטים שלו שירות טוב יותר ממי שזה עתה סיים סטאז’, שכן הניסיון מקנה ידע רב ומאפשר לו לזהות באופן מיטבי את מצבם של המטופלים, כך גם אופטומטריסט מנוסה או אופטומטריסטית שעוסקת במקצוע שנים רבות יבצעו אבחונים מדויקים לחלוטין וטיפולים יעילים במיוחד.

בפרט מומלץ לוודא שלאופטומטריסטים שאתם מגיעים אליהם יש ניסיון ספציפי לגבי מתן מענה מקצועי למצוקה שאיתה אתם מתמודדים. אם למשל סיבת הפנייה לאופטומטריסט היא חשד לעין עצלה, כדאי לבדוק מהו היקף הניסיון של האופטומטריסט או האופטומטריסטית בכל הנוגע לתופעה זו שנגרמת עקב נזק למרכז הראייה שבמוח. 

עוד כדאי לדעת שאופטומטריסטים מנוסים יודעים גם מתי להפנות את הפונים אליהם להמשך טיפול אצל רופא עיניים, וגם להמליץ על רופא שכזה בהתאם לבעיה הספציפית שמאובחנת אצל האדם.

המלצות

המלצה שתקפה לגבי כל התחומים שבהם אנחנו זקוקים לשירות, ועל כן גם כשישנה התלבטות כיצד לבחור אופטומטריסט או אופטומטריסטית, היא לבקש המלצות מלקוחות קודמים.

כשאנחנו מקבלים שירות ברמה גבוהה, ומענה מקצועי מלא לבעיה שפגמה באיכות החיים שלנו, אנחנו שמחים להמליץ על מי שסיפק לנו את השירות. בהתאם אופטומטריסטים מוכשרים ומסורים יוכלו להציג ללא קושי המלצות של לקוחות שהיו באותו מצב כמונו, והצליחו להתמודד איתו בזכות אותו איש מקצוע שפנינו אליו. על בסיס ההמלצות של הלקוחות הוותיקים ניתן לקבל אינדיקציה גם לגבי המקצועיות, גם לגבי רמת השירות ובמקרים מסוימים גם לגבי עלות הטיפול, אם כי כשמדובר בבריאות העיניים וביכולת הראייה הכל כך קריטית, המחיר אינו הפרמטר החשוב ביותר.

מיקום

בדומה למחיר, גם הלוקיישן הוא לא שיקול משמעותי מאוד בבחירת אופטומטריסט או אופטומטריסטית, אבל אם ישנן כמה אופציות שאפשר לסמן עליהן V מבחינת כל הסעיפים הנ”ל, אפשר להתייחס גם למיקום – ולהעדיף את איש או אשת מקצוע שנמצאים במקום שנוח להגיע אליו.

השירותים שמספקים אופטומטריסטים

אופטומטריסטים הם אנשי מקצוע בעלי סמכויות רבות, ולא בכדי נדרשת תשומת הלב רבה לבחירה נכונה ביניהם. בין השאר מוסמכים אופטומטריסטים לערוך מגוון רחב של בדיקות ראייה כולל של חדות הראייה ושל שבירת האור. בנוסף הם יודעים לאבחן פתולוגיות שונות כגון קרטוקונוס ולזהות אינדיקציות למחלות שבהן יטפל רופא עיניים (גלאוקומה, AMD ועוד).

עוד שירות חשוב הוא התאמת עדשות מגע למאפיינים הספציפיים של כל מטופל ומטופלת, וכן מתן מרשמים למשקפיים (כלומר הנחיות מדויקות לאופטיקאי כיצד לייצר את האביזר החיוני).

הראיה היא ללא ספק היכולת החשובה ביותר שלנו. בהתאם, בכל מקרה שבו ישנו חשש לתקינות הראיה נדרש אבחון מקצועי, ובנוסף כדאי מאוד להגיע לבדיקות תקופתיות וזאת על-מנת לגלות מראש בעיות שעלולות להחמיר אם לא מספקים להן מענה יעיל. התועלת של כל בדיקה היא כמובן עצומה, אבל כמו כל שירות, ישנו רצון לדעת מהי העלות. בעמוד זה תמצאו מידע מפורט על מחירי בדיקות הראיה השונות.

מחירי בדיקות ראיה נפוצות

על-מנת לענות על השאלה כמה עולה בדיקת ראיה, כדאי קודם כל להבין באיזו בדיקה מדובר. האפשרויות הנפוצות ביותר הן:

1. בדיקה לצורך מתן אישור לקבלת רישיון נהיגה 
2. בדיקה תקופתית שגרתית 
3. בדיקה לצורך התאמת עדשות או משקפיים
4. מבחן שיקבע האם יש לכם רמה כזו או אחרת של עיוורון צבעים (תופעה שמאפיינת בין 3-4% ל-10% מהאוכלוסייה).

הבדיקה לקראת קבלת רישיון נהיגה או חידושו בגיל מבוגר היא ההליך הפשוט ביותר, ובהתאם גם הזול ביותר – עלותו היא 20 עד 50 ש”ח בלבד. גם מבחן עיוורון צבעים הוא פרוצדורה קצרה שמתומחרת ב-50 עד 100 ש”ח. 

לגבי הבדיקות התקופתיות, המצב מורכב מעט יותר. באופן כללי ההמלצה היא להגיע לאופטומטריסטים מוסמכים החל מגיל 40 ובתדירות של פעם בשנתיים. אחרי גיל 60 כבר כדאי לעבור את הבדיקה בכל שנה, וגם כשיש קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם מחלות עיניים (למשל גלאוקומה או AMD) סביר להניח שהתדירות תהיה גבוהה מהרגיל. כמו כן ייתכן מצב שבו באחת הבדיקות השגרתיות מתגלים ממצאים שמצדיקים הגעה תכופה יחסית לאופטומטריסטים מנוסים.

טווח המחירים של בדיקות אלה הוא בין 150 ל-500 ש”ח. הסיבה העיקרית לטווח הרחב יחסית היא שמורכבות הבדיקה עשויה להשתנות בהתאם למאפיינים הספציפיים של כל אדם. כך למשל אם הביקור אצל האופטומטריסטית כולל בדיקת לחץ תוך עיני, מן הסתם מדובר במצב שונה מאשר בדיקת קוצר ראייה בלבד. באופן דומה מי שסובל גם מקוצר ראייה וגם מרוחק ראייה – כלומר גם מתקשה להבחין בפרטים קטנים שנמצאים במרחק גדול מהעין וגם מתקשה למקד את המבט באובייקטים קרובים – זקוק לבדיקה מעמיקה יותר, שתהיה גם מעט יקרה יותר.

כמה עולה בדיקה להתאמת משקפיים?

בדרך כלל השאלה כמה עולה בדיקת ראיה עולה כשיש צורך בבדיקה להתאמת משקפיים, כלומר למציאת המספר הנכון של כל עדשה והצילינדר אם נדרש כזה. המחיר של שירות מסוג זה הוא במרבית המקרים 200-300 ש”ח. בהקשר זה כדאי לזכור שעלות המשקפיים עצמם מתחיל בכמה מאות שקלים ויכול להגיע גם ל-2,000-2,500 ש”ח (ואפילו יותר כמובן כשמדובר על משקפיים של מותג מוכר ויקר). בהתאם ההמלצה היא לא לנסות לחסוך בעלות הבדיקה החשובה הזו, שכן הנזק – בעקבות רכישת זוג משקפיים עם עדשות שלא מספקות ראיה אופטימלית – עלול להיות גבוה בהרבה מהרווח.

מחיר בדיקת ראיה לילדים

גם כשהם מודעים לחשיבות העצומה של ראיה מיטבית בגיל צעיר, הורים רבים רוצים לדעת כמה עולה בדיקת ראיה לילדים. בדיקות ראיה בגילאי גן ובית ספר נועדו לשלול בעיות שונות ובפרט פזילה ועין עצלה, וכן להבטיח מציאת פתרונות אפקטיביים למי שמתקשים בקריאה עקב ליקויים בשבירת האור בקרנית ובעדשה ולמי שלא רואים היטב למרחק מסיבה כזו או אחרת. עלות הבדיקה היא בין 100 ל-400 ש”ח, וכדאי מאוד להגיע לאופטומטריסטים עם ניסיון בבדיקות ראיה לילדים.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

Phone Whatsapp Map-marker-alt Facebook

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

Name

Email

phone

Message

שלח

מהן עדשות מגע סקלרליות?

עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מגע קשות ונושמות בעלות קוטר רחב משמעותית ביחס לעדשות מגע רגילות. הקוטר הגדול שלהן נועד להביא למצב שבו העדשות אינן מונחות על קרנית העין אלא למצב שבו שולי העדשה מונחים על הסקלרה: לובן העין והלחמית. המרווח שנוצר בין העדשה לבין הקרנית מלא בחומר לח המונע התייבשות של הקרנית, זאת בנוסף לעובדה שהעדשות עשויות חומר נושם המביא להעברת חמצן לעין בכמות גדולה.

חוסר המגע בין העדשה לקרנית וללחות שנוצרת שם מונע התפתחות דלקות, אדמומיות ויובש, במיוחד במקרים שבהם מבנה הקרנית אינו מאפשר שימוש בעדשות מגע רגילות.