משקפיים לילדים

זבובים בעיניים - כתמים צפים בשדה הראייה

זבובים בעיניים – כתמים צפים בשדה הראייה

אם אי פעם חוויתם כתמים צפים בשדה הראייה הנראים כחוטים, נקודות או מעגלים זעירים המרחפים מול העיניים, אתם לא לבד. תופעה זו, המכונה בלשון עממית “זבובים בעיניים” (Muscae Volitantes), היא אחת התלונות האופטומטריות והרפואיות הנפוצות ביותר. 

במרבית המקרים, מדובר בתופעה שכיחה לחלוטין, הקשורה לתהליכי הזדקנות טבעיים של העין ונובעת מהתעבות של נוזל הזגוגית. עם זאת, הופעה פתאומית של מספר רב של כתמים צפים, במיוחד כשהיא מלווה בהבזקי אור, עלולה להיות סימן אזהרה למצב רפואי חמור יותר הדורש טיפול מיידי. לכן, כל שינוי משמעותי במראה הכתמים הצפים מחייב בדיקה מקצועית.

זבובים בעיניים - כתמים צפים בשדה הראייה

היבטים פיזיולוגיים: מה גורם לכתמים הצפים?

כדי להבין מהם ה”זבובים”, עליכם להכיר את מבנה חלל העין. העין שלנו מלאה בחומר דמוי ג’ל שקוף הנקרא זגוגית (Vitreous Humor). ג’ל זה ממלא את רוב חלל העין, ונמצא בין העדשה לבין הרשתית.

  • הרכב הזגוגית: הזגוגית מורכבת בעיקר ממים (כ-99%), סיבי קולגן ורכיבים נוספים.
  • הזדקנות הזגוגית: עם הגיל, הזגוגית עוברת תהליך טבעי של התנזלות (Liquefaction), וסיבי הקולגן שהרכיבו אותה נקרעים ומצטמצמים לגושים קטנים או חוטים.
  • הווצרות הכתמים הצפים: כאשר גושי קולגן אלו מרחפים בנוזל הזגוגית, הם מטילים צל על הרשתית (השכבה הקולטת אור בחלק האחורי של העין). ה”כתמים הצפים” שאתם רואים הם למעשה צללים אלו. הם נראים צפים משום שהם נעים עם תנועת נוזל הזגוגית, ולכן “בורחים” כשאתם מנסים להסתכל עליהם ישירות.

הגורם השכיח ביותר: היפרדות זגוגית אחורית (PVD)

הגורם השכיח ביותר להופעת כתמים צפים, במיוחד אצל מבוגרים, הוא היפרדות זגוגית אחורית (Posterior Vitreous Detachment – PVD).

  • מהי PVD? הזגוגית מחוברת לרשתית במספר נקודות. בתהליך ההתנזלות, הזגוגית מתכווצת ומתרחקת (נפרדת) מדופן הרשתית.
  • השלכות ה-PVD: היפרדות הזגוגית משחררת גושים גדולים יותר של קולגן לחלל הזגוגית. אלו נראים ככתמים צפים גדולים יותר, טבעות או רשתות.
  • הבזקי אור: לעיתים, בזמן ההיפרדות, הזגוגית מושכת קלות את הרשתית. משיכה זו מעוררת את תאי הראייה ומתפרשת במוח כהבזקי אור (Photopsia) או “ברקים”, הנראים לרוב בראייה ההיקפית.

מצבגורםתסמינים עיקרייםדחיפות בדיקה
זבובים שפירים רגיליםהתנזלות קולגן טבעיתמעט כתמים דקים, קבועים יחסית, מופיעים לאורך זמן.בדיקה שגרתית
היפרדות זגוגית (PVD)התכווצות והיפרדות הזגוגית מהרשתית.הופעה פתאומית של כתם גדול, טבעת או מספר רב של כתמים קטנים, לעיתים מלווה בהבזקי אור.דחופה (תוך ימים)
קרע או היפרדות רשתיתמשיכה חזקה של הזגוגית גורמת לקרע ברשתית.הופעה פתאומית של “מטר” של כתמים צפים והבזקי אור חזקים. לעיתים מלווה ב”מסך” או “וילון” המכסה חלק משדה הראייה.מיידית (תוך שעות)

מצבים מסוכנים: מתי הכתמים הם סימן אזהרה?

למרות שרוב הכתמים הצפים אינם מזיקים, אתם חייבים להיות מודעים לסימנים המעידים על מצב חירום רפואי: קרע או היפרדות רשתית.

גורם סיכוןתיאורהסבר
קוצר ראייה גבוה (מיופיה)אנשים עם מספר גבוה (בדרך כלל מעל 6- דיופטר).גלגל העין ארוך יותר, מה שגורם לזגוגית להיות מתוחה, פחות צפופה ומועדת יותר להתנזלות והיפרדות מוקדמת.
ניתוחי עיניים קודמיםכגון ניתוח קטרקט.במהלך ניתוח קטרקט, הזגוגית עלולה להיות מוטרדת, מה שמזרז את תהליך ההיפרדות שלה.
חבלת ראש או עיןמכה חזקה לעין או לראש.טראומה יכולה לגרום למשיכה פתאומית וחזקה של הזגוגית, המובילה ל-PVD ולקרע ברשתית.
דלקת תוך-עינית (אובאיטיס)דלקת בשכבה האמצעית של העין (uvea).גורמת להצטברות של תאי דלקת בנוזל הזגוגית, הנראים כ”זבובים” רבים וקבועים.
סוכרתבמצבים מתקדמים (רטינופתיה סוכרתית).גורמת לדימומים לתוך הזגוגית, הנראים ככתמים צפים רבים.

אבחון הכתמים הצפים: מה מצפה לכם בבדיקה?

האבחון מתבצע על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט קליני מנוסה, והוא חיוני כדי לשלול מצבים מסכני ראייה:

  1. בדיקת חדות ראייה: לוודא שהראייה המרכזית לא נפגעה.
  2. בדיקת רשת אמסלר: לשלול נזק למקולה.
  3. בדיקת הזגוגית והרשתית לאחר הרחבת אישונים: זוהי הבדיקה הקריטית ביותר. באמצעות מנורת סדק ועדשות מיוחדות, הרופא או האופטומטריסט יבחנו את כל היקף הרשתית כדי לוודא שאין קרעים, דימומים או סימני היפרדות רשתית.
  4. בדיקת OCT (Optical Coherence Tomography): במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בבדיקה זו (שהיא בדיקת הדמיה לא פולשנית) כדי להעריך את מצב הזגוגית והרשתית, ולזהות דליפת נוזלים סביב המקולה או נפיחות ברשתית.

 

התמודדות וטיפול בכתמים צפים

ברוב המוחלט של המקרים, אין צורך בטיפול בכתמים הצפים, והם לרוב הופכים פחות מורגשים עם הזמן, משום שהם שוקעים בתחתית חלל הזגוגית או שהמוח לומד “להתעלם” מהם (נוירואדפטציה).

אפשרויות טיפול (שמורות למקרים חמורים ומפריעים):

  • ויטרקטומיה (Vitrectomy): זהו ניתוח רפואי מורכב, המבוצע על ידי רופא עיניים מומחה רשתית. הניתוח כולל הסרת נוזל הזגוגית (והכתמים הצפים שבתוכו) והחלפתו בנוזל שקוף מלאכותי.

הערה חשובה: ניתוח זה כרוך בסיכונים (כגון קטרקט או דימום), ולכן הוא שמור רק למקרים בהם הכתמים גדולים במיוחד ומפריעים באופן משמעותי לראייה ולתפקוד היום-יומי.

  • טיפול לייזר (Vitreolysis): טיפול פולשני פחות מהוויטרקטומיה. הוא מיועד לכתמים צפים ספציפיים (בדרך כלל גדולים, רחוקים מהרשתית והעדשה), ובו משתמשים בלייזר מיוחד כדי לפרק את הכתמים הצפים לגושים קטנים ופחות מפריעים.

הערה חשובה: יעילות הלייזר עדיין נתונה במחלוקת בקרב מומחים, והוא אינו מתאים לכל סוג של כתמים צפים.

 

המלצות להתמודדות יום-יומית:

  • הימנעות מסינוור: הרכיבו משקפי שמש בחוץ כדי להפחית את ניגוד האור ו”להטביע” את הכתמים הצפים.
  • הפניית מבט: אם הכתם הצף מפריע לקריאה, הניעו את גלגל העין למעלה ולמטה (או מצד לצד). תנועה זו מזיזה את הנוזל הזגוגי ועשויה להרחיק את הכתם משדה הראייה המרכזי.

 

שאלות ותשובות חשובות:

האם יש קשר בין זבובים בעיניים לבין קרנית העין?

אין קשר ישיר. הזבובים בעיניים הם תופעה המתרחשת בחלק האחורי של העין – בתוך חלל הזגוגית. הקרנית עין (השכבה השקופה והחיצונית של העין) ממוקמת בקדמת העין. הראייה מושפעת משני המבנים; הקרנית אחראית על שבירת רוב קרני האור, והזגוגית והרשתית אחראיות על העברת האור וקליטתו. פגיעה בקרנית (כגון שריטה או קרטוקונוס) גורמת לטשטוש ראייה שונה לחלוטין מזה הנגרם על ידי כתמים צפים.

 

למה אני רואה את הכתמים הצפים יותר כשאני מסתכל על רקע בהיר?

ככל שהרקע בהיר ואחיד יותר (כמו שמיים כחולים, קיר לבן או מסך מחשב), האישון מצטמצם. אישון קטן יותר מגדיל את עומק השדה וגורם לצללים הקטנים שנוצרים על ידי הכתמים הצפים ליפול בצורה חדה וממוקדת יותר על הרשתית, ולכן הם בולטים יותר.

 

מה זה אומר אם הכתמים הצפים אינם מפריעים לי כלל?

אם הכתמים מופיעים לאורך שנים, לא מפריעים לחיי היום-יום, ולא השתנו באופן משמעותי, רוב הסיכויים שמדובר בתופעה שפירה של התנזלות זגוגית טבעית. עם זאת, עליכם להמשיך לבצע בדיקות עיניים שגרתיות כפי שהומלץ לכם על ידי איש המקצוע.

 

כמה זמן לוקח להבזקי אור להיעלם לאחר PVD?

הבזקי האור (הנובעים ממשיכת הרשתית) נעלמים בדרך כלל תוך מספר שבועות או חודשים, ככל שהזגוגית משלימה את היפרדותה ומפסיקה למשוך את הרשתית. אם ההבזקים נמשכים מעבר לכך או הופכים תכופים וחזקים יותר, יש לחזור לבדיקה.

 

חשיבות הבדיקה המקיפה של האופטומטריסט הקליני

בכל מקרה של הופעה חדשה או שינוי משמעותי בכתמים הצפים או בהבזקי האור, הצעד הראשון שלכם הוא בדיקה מקיפה אצל אופטומטריסט קליני מנוסה. מומחה ראייה יכול לבצע את הבדיקות הראשוניות, לזהות סימנים מחשידים ולנווט אתכם להמשך טיפול רפואי (רופא עיניים מומחה רשתית) במידת הצורך. זכרו, זיהוי של קרע ברשתית הוא קריטי, וכל דחייה עלולה לעלות לכם בראייה.

 

סיוע מקצועי ואבחון מדויק של בעיות ראייה בקליניקה שלי

כפי שראיתם, ההבחנה בין תופעת “זבובים בעיניים” שפירה לבין סימן אזהרה קריטי דורשת אבחון מדויק וניסיון רב. המומחיות שלי כאופטומטריסטית קלינית היא לזהות את ההבדלים הדקים ולספק לכם את הביטחון והכיוון הנכון.

אם אתם מחפשים אופטומטריסט קליני ברמה הגבוהה ביותר בתל אביב, ובפרט ברמת אביב, אני, ארזה פרוכטר, הכתובת המקצועית עבורכם. אני אופטומטריסטית קלינית בוגרת אוניברסיטת Pennsylvania College of Optometry בארה”ב, ומביאה עמי למעלה מ-25 שנות ניסיון בתחום. עם יכולות אבחון יוצאות דופן ושימוש במכשור החדיש והמתקדם ביותר שנמצא בקליניקה שלי, 

אני מתמחה במציאת פתרונות מדויקים ובהכוונה נכונה, כולל במצבים המורכבים כמו הופעה פתאומית של כתמים צפים בשדה הראייה. בנוסף למומחיותי בהתאמת משקפי ראייה מולטיפוקל ועדשות מגע מורכבות, אני שמה דגש מיוחד על יחס אישי, מקצועיות ואיכות. האני מאמין שלי הוא להעניק לכל מטופל יכולת ראייה הרמונית ונינוחה. אני מזמינה אתכם לפנות לקליניקה שלי ברמת אביב כדי לקבל אבחון מקיף וטיפול מותאם אישית שיבטיח לכם שקט נפשי ובריאות ראייה מיטבית.

 

קרא עוד
בדיקת ראייה לילדים

בדיקת ראייה לילדים: חובה לפני כיתה א’

 

ההורים הישראלים נחשבים למשקיענים ביותר ויעידו על כך בדיקות ההיריון המרובות: אישה הרה בישראל עוברת בממוצע פי 1.5 בדיקות בהשוואה לנשים במדינות המערב. גם ל”טיפת חלב” האמהות בדרך כלל מקפידות להגיע לפי הזימונים. אבל משום מה, כאשר מגיעים לבדיקות עיניים לילדים – ההורים לא מודעים להמלצות משרד הבריאות בעניין.

בדיקת ראייה לילדים: המלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים

משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ארבע בדיקות ראייה לילדים בין הלידה לגיל 7:

  1. בדיקה ראשונה בגיל 6-8 חודשים;
  2. בדיקה שניה בגיל 3 שנים;
  3. בדיקה שלישית בגיל 5 שנים;
  4. בדיקה רביעית לקראת כיתה א’.

איגוד רופאי העיניים ממליץ על תדירות גבוהה יותר של בדיקות: בדיקה תקופתית אחת לשנה.

 

חלון ההזדמנויות הטיפולי של בעיות ראייה אצל ילדים

רבים מליקויי הראייה הם בני טיפול ותיקון, אלא אם נתגלו מאוחר מדי. מערכת הראייה מתפתחת מרגע הלידה ועד גיל 9 לערך ובשש השנים הראשונות לחיים ישנו חלון הזדמנויות קצר מועד שבמהלכו ניתן לטפל בבעיות שיאותרו. ילדים סובלים ממגוון לקויות ראייה, ביניהן: קוצר ראייה, רוחק ראייה ופזילה, וכן ממחלות עיניים הפוגעות בראייה או חלילה גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים יש אפשרות לטפל בבעיה – אם מאתרים אותה בזמן.

לעומת זאת, בעיית ראייה, ואפילו בעיה פשוטה, שאינה מטופלת, עשויה להוביל למצב של “עין עצלה”. במצב רגיל, המוח מצפה לקבל מסרים משתי העיניים וכשעין אחת לא עומדת במשימה עקב לקות ראייה הוא מפסיק להשתמש בה ופועל רק עם עין אחת. מצב זה של עין עצלה ניתן לטיפול רק עד גיל שמונה, ומשזה יחלוף העין תישאר “לא בשימוש” לצמיתות ולא ניתן יהיה להציל את הראייה בה.

 

הקשר בין בעיות ראייה ללקויות למידה

ישנו קשר הדוק בין ההישגים בלימודים לבין תפקודי הראייה. לא סתם משרד החינוך דרש בעבר מההורים להציג בדיקת ראייה תקינה של ילדים העולים לכיתה א’ – דרישה שכיום הנה בגדר המלצה בלבד.

בעיות ראייה אינן מאפשרות לתלמיד להגיע להישגים והוא איננו מסוגל, בשל מכשלה טכנית שניתנת לפתרון בקלות, לממש את הפוטנציאל שלו. מצב זה של בעיית ראייה המקשה על התלמיד ואיננה מאותרת בזמן איננה נדירה בישראל: כעשרים אחוז מהילדים סובלים מבעיות ראייה ורק חמישים אחוז מהם יאותרו ויקבלו טיפול, שלרוב מגיע מאוחר מדי כשהילד כבר סובל חודשים או שנים מהמצב.

מרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בקלות והרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד. ללא הטיפול המתאים, הילד מתקשה לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה, חש תסכול ואכזבה מעצמו, מתחיל לאבד את ביטחונו ומודבקות לו תוויות של עצלן, מתקשה או חלילה לא מספיק מוכשר. ישנם גם לא מעט מקרים שבהם הילד מאובחן בטעות כסובל מהפרעת קשב וריכוז.

 

לקויות ראייה אצל ילדים: סימנים מעידים

מעבר לבדיקות השגרה המומלצות, חשוב מאד להיות ערניים ומודעים ולבחון את התנהגות הילדים כך שההורים יזהו במועד סימנים שעלולים להצביע על קושי בראייה.

ילדים רבים הסובלים מלקות ראייה לא ידעו לחשוף את מצוקתם ולא יתלוננו כלל, אם בשל תפקוד מספק של העין השנייה או בשל היעדר יכולת השוואה למצב ראייה תקינה. על כן עלינו כהורים לאתר את נורות האזהרה בעצמנו ולמהר לבדיקת ראייה במקרים הבאים:

  1. כאשר הילד מתלונן תכופות על כאבי ראש ו/או עיניים;
  2. כאשר הילד מטה את ראשו לאחור בזמן צפייה בטלוויזיה;
  3. כאשר הילד מקרב לפנים מסכים או ספרים;
  4. כאשר הילד מתלונן על “מילים קופצות” או “כפולות” או “לא ברורות”;
  5. כאשר הילד רגיש לאור או לדמע;
  6. כאשר הילד לא מספיק להעתיק מהלוח מטלות;
  7. כאשר הילד מתחמק ממשימות הדורשות ויזואליות: קריאה, הרכבת פאזלים וכדומה;
  8. כאשר הילד מצמצם את עיניו או עוצם עין אחת כשהוא מנסה לקרוא;
  9. כאשר הילד מתעייף ממשימות קריאה מהר (משפשף את עיניו, למשל).

אם זיהיתם ברשימה זו התנהגות המזכירה את הילד שלכם, כדאי לקבוע תור לבדיקת ראייה כדי לשלול או למצוא לקות ראייה ולטפל בה.

 

כיצד להכין את הילד לבדיקת עיניים לפני כיתה א’?

על מנת להפחית חרדה בקרב הילד יש להכינו כמה שניתן למהלך הבדיקה ולהתרחשויות הצפויות בה ולתאר לו מה יידרש ממנו לעשות ומה הוא צפוי להרגיש. חשוב גם להסביר לו על מטרות הבדיקה וחשיבותה ולהציג בפניו תמונות של המכשירים שישמשו בבדיקה.

הסבירו לילד שהאופטומטריסט או הרופא יביטו בעיניו באמצעות מכשיר הכולל עינית, שדרכה יהא עליו להסתכל על תמונה. הסבירו כי ייתכן שהבודק יבקש ממנו לזהות תמונות של חפצים על לוח. הראו לילד תמונה של משקפי הבדיקה שירכיב והסבירו לו מבעוד מועד שהמשקפיים הגדולים והבלתי מצודדים הללו מורכבים רק במהלך הבדיקה כדי שלא יניח בבהלה שילך איתם הביתה ויעורר את לעג חבריו. לילד חשוב לדעת שתהיו איתו במהלך הבדיקה ופרט זה, שאינו ברור לו מאליו, ירגיע אותו מאוד.

והכי חשוב: הבהירו לילד שלא מדובר בבחינה ואין נכון או לא נכון. יש להגיד מה שמרגישים ולא לחפש “לנצח” כמו במשחק.

כדאי גם לדבר על מצב שבו יהיה על הילד לעבור בדיקת הרחבת אישונים. במהלך הבדיקה ייתכן שהבודק יטפטף כשתי טיפות לכל עין ואז תידרש חצי שעת המתנה להשלמת הבדיקה. חשוב לדעת שהזלפת הטיפות עשויה להציק לילד והתחושות לאחר מכן לא תמיד נעימות, אם כי לא נוראיות. הילד עלול לחוות טשטוש ראייה, עיוות ראייה, סנוור מאור ואף כאב ראש קל. אולם ככלל, חוץ מאי נעימות קלה, אין מדובר בבדיקה כואבת – והכאב הוא זה שמבהיל בדרך כלל את הילד, הרבה יותר מתחושה לא נעימה לאחר ביצוע הטפטוף.

מומלץ מאוד לפנות זמן להיות עם הילד לאחר הבדיקה. ארגנו פעילות שקטה, והכי טוב אם תוכלו לאפשר לו לנוח עד שיחלפו ההשפעות.

הילד עולה לכיתה א’? בואו לבדיקה והתחילו את כיתה א’ בראש שקט.

שתהיה שנת לימודים ברורה, פורייה ומוצלחת.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
ילדה חמודה

עדשות מגע לילדים

עדשות מגע לילדים כטיפול בפזילה אקומודטיבית – עדשות מגע מולטיפוקליות  מיועדות  לטפל אצל ילדים- נוער בפזילה האקומודטיבית המלאה או החלקית.

קרא עוד
אופטומטריסט מוסמך

מיתוסים על הראייה

האם קרינה ממסך מזיקה לעיניים? אסור לצפות בטלויזיה מקרוב? שימוש בעדשות מגע מזיק לילדים?  זה הזמן לעשות סדר מה נכון ומה לא.

קרא עוד
ילד עם משקפיים גדולות

האם העין פוזלת או עצלה ?

 זהירות התנגשות…

הורים שילדיהם סובלים מבעיית עיניים כמו פזילה או עין עצלה, נוטים לא פעם להתבלבל בין השתיים. חשוב לדעת שעין עצלה ועין פוזלת הן בעיות עיניים השונות אחת מן השנייה. לא כל עין עצלה היא עין פוזלת ולא כל עין פוזלת היא גם עין עצלה. הנה כל מה שצריך לדעת על עין עצלה, עין פוזלת ועל הטיפול בבעיות עיניים אלה. לא תמיד ניתן לדעת אם צריך עדשות לילדים פוזלים או טיפול מסוג אחר.

קרא עוד
Call Now Button