הידעתם?
-מחצית מהנשים בגיל 50 סובלות מעיניים יבשות, חוסר נוחות, צריבה, דמעת, תחושת חול, דמעת , וגירוי
הידעתם?
-מחצית מהנשים בגיל 50 סובלות מעיניים יבשות, חוסר נוחות, צריבה, דמעת, תחושת חול, דמעת , וגירוי
אופטיקאי, אופטומטריסט ורופא עיניים נכנסים לבדיקת ראייה – וזו לא התחלה של בדיחה. רובנו נוטים לבלבל בין המונחים האלה, וכתוצאה מכך עשויים לא לטפל בעצמנו בצורה חכמה ויעילה.
כאשר אנו סובלים מבעיה בעיניים או בראייה אנו לא תמיד יודעים למי לפנות. האם לפנות לרופא עיניים או אולי לאופטומטריסט או דווקא לאופטיקאי? לכל אחד ממקצועות אלה יש תפקיד מוגדר ושונה בטיפול בבעיות ראייה. יחד עם זאת, יש קשר הדוק בין תפקידם של רופא העיניים, האופטומטריסט והאופטיקאי. לכן, קל מאוד להתבלבל באשר לסמכותם ותפקידם.
השכלה – שתי שנות לימוד במסגרת של לימודים מקצועיים. בסיום לימודיו האופטיקאי מוסמך על ידי משרד העבודה ולא על ידי משרד הבריאות.
האופטיקאי הוא מקצוע טכני בעיקרו. הוא יודע לקחת מרשם לעדשות משקפיים, לבחור את העדשה המתאימה ולחתוך אותה באופן הנכון והמתאים למסגרת. הוא גם מסייע בכוונון המשקפיים והתאמתם לפני המטופל. מקצוע זה לומדים במשך שנתיים. האופטיקאי אינו מוסמך לבצע בדיקות ראייה ולאבחן לקויות ראייה.
השכלה – לאופטומטריסט השכלה של 4 שנים במוסד להשכלה אקדמאית. אופטומטריסט צריך לעבור בחינה של משרד הבריאות כדי לקבל רישיון.
הסמכת האופטומטריסט לבצע בדיקות ראייה ולטפל בכל תפקודי הראייה, לאבחן לקויות ראייה ופתולוגיות שונות. חפשו את התעודה הירוקה על קירו של האופטומטריסט שלכם.
השכלה – לרופא העיניים השכלה של 12 שנות לימודי רפואה במוסד אקדמאי. רופא העיניים לומד שבע שנים לימודי רפואה כללית, ועוד חמש שנים של התמחות ברפואת עיניים. רופא העיניים צריך לעבור בחינות של משרד הבריאות בכדי לקבל רישיון.
מוסמך לאבחן ולטפל בפתולוגיות הקשורות בעיניים, הן באופן כירורגי והן בטיפול תרופתי.
רופא העיניים אינו מטפל בהתאמת משקפי מולטיפוקל.
התשובה לשאלה הזו היא: גם וגם. בדיקות תקופתיות לראייה ולעיניים צריכות להיעשות אחת לשנה – גם אצל רופא העיניים וגם אצל האופטומטריסט. אחוז האנשים שאכן דואג להיבדק בתדירות הנכונה ואצל שני סוגי המומחים נמוך מאוד: כ-20 אחוז בלבד.
רוב האנשים מגיעים לאופטומטריסט או לרופא העיניים רק כשיש תלונה על כאב או על ירידה חדה בראייה. למה זה לא טוב? כי כשמדובר בעיניים, מהאיברים הרגישים בגוף האדם, עדיף לגלות את התסמינים לפני שהתפתחו לכדי פתולוגיה עמוקה, דבר המזרז את ההחלמה ומעלה את סיכוייה.
מכיוון שכל אחד מאנשי המקצוע האלה ניגש לבדיקה בזווית הסתכלות אחרת, תרתי משמע;
רופא עיניים יחפש תסמינים וחשדות למחלות עיניים תורשתיות ואחרות כמו גלאוקומה, כאב בעין, הבזקי אור וראייה כפולה. אבחון פתולוגיות כאלה יצריך, בדרך כלל, טיפולים פולשניים על מנת לרפא את אותן מחלות. במידה שקיימות מחלות גנטיות במשפחה, הרופא יבדוק אתכם בשבע עיניים.
אופטומטריסט, לעומת זאת, מתמקד באיתור שינויים בראייה. הוא יבדוק, למשל, את כל מה שקשור באופן שבו קרני אור נכנסות לעין ומתקבלות ברשתית, דבר המשפיע על חדות, בדיקת מיקוד הראיה וליקויי ראייה שונים כמו עיוורון צבעים.
כיוון שלאיכות הראייה יש השלכה גם על אבחון פתולוגיות, מומלץ שהאופטומטריסט יהיה זה שיעמוד בשער, יראה אתכם ראשון ויקבע אם יש צורך להפנות לרופא עיניים.
לעתים גם רופאי העיניים מפנים מטופלים לאופטומטריסטים, ואני מוצאת את עצמי במשך הרבה שעות ביממה משוחחת עם רופאי עיניים, מייעצת להם ובעיקר משתפת פעולה עמם לטובת כל מטופל.
מטופלת שסבלה מכאבי ראש תכופים ומעייפות פיזית ונפשית הגיעה אליי לבדיקה. הבדיקה העלתה שאותה מטופלת סבלה מ-over correction (תיקון יתר) בעקבות שימוש במשקפי ראייה חדשים שלא הותאמו באופן מיטבי לעיניה.
התוצאה: העין נאלצת להפעיל מנגנוני פיצוי על מנת לראות בצורה חדה, ונוצר עליה לחץ מתמיד – סטרס. כך, אנרגיות גופניות מוסטות למאמץ רב רק כדי “לראות רגיל”, הגוף מתעייף, והדבר מתבטא בכאב ראש ובעיניים עייפות. אותה מטופלת לא קישרה בין משקפי הראייה שלה לבין מצבה הפיזי.
תפקידו של האופטומטריסט הוא לאבחן בעיות כאלה ולתקן אותן. מומחיותו של האופטומטריסט יכולה לאתר גם בעיות קשות המצריכות טיפול רפואי מיידי.
כך, למשל, בחורה צעירה בת 18 שעברה בדיקת רופא עיניים שבה לא נמצאה בעיה – הופנתה לאופטומטריסט שערך אנליזה וגילה שיש לה הגבלה בתנועות העיניים. הגבלה כזו מעידה על בעיה חמורה. הבחורה נשלחה מיד לחדר מיון, שם גילו שחשדות האופטומטריסט היו נכונים: התגלה גידול בשלב התחלתי.
אופטומטריסט מאבחן ומתאים פתרונות בבעיות רבות נוספות כגון מיקוד ראייה, פזילה, בחירה נכונה של עדשות בהתאם לצרכיו של המטופל ומיצוב המשקפיים במקום הנכון לפנים.
בהרבה מקרים נדרש שיתוף פעולה בין האופטומטריסט לבין רופא העיניים. כך, למשל, רק רופא עיניים מוסמך לטפטף טיפות הרחבה שמשתקות את שרירי העיניים. מנגד, רק אופטומטריסט מבין לעומק את אופן חדירת האור דרך העדשה, מיקוד וזוויות הסתכלות וסוגי העדשות השונים.
לכן אופטומטריסטים נזקקים לפעמים לרופא עיניים שירחיב את האישונים, ורופאי עיניים מתייעצים עם אופטומטריסטים בקשר להתאמת משקפיים ועדשות ולבעיות ראייה מורכבות.
תפקידו של האופטומטריסט ותפקידו של רופא העיניים נושקים זה לזה. אולם בעוד רופא העיניים, מתוקף תפקידו, קשוב בראש ובראשונה לתסמינים פתולוגיים ולאיתור מחלות – האופטומטריסט, אשר בדרך כלל פוגש ראשון את המטופל, בוחן אותו בפריזמה רחבה, ואם הוא מאבחן חשד לבעיה פתולוגית, באחריותו להפנות לרופא עיניים.
זו הסיבה שאני ממליצה לראות באופטומטריסט כמי שעומד בשער. בדיקת אופטומטריסט בוחנת את איכות הראייה. האופטומטריסט מטפל כשצריך או מפנה לרופא עיניים כשצריך – ובעיקר: רואה את המטופל ואת צרכיו.
תפקידו של האופטומטריסט הינו אבחון ומתן פתרונות בכל תפקודי הראיה. התאמת משקפים. התאמת עדשות מגע, קשיי מיקוד, פזילה, הטיפול הוא לא פולשני. הכשרתו היא 4 שנים. היום הלימודים בארץ הם במכללת הדסה בירושלים או באוניברסיטת בר אילן. אחר כך ניגשים התלמידים למבחני הרישוי של משרד הבריאות לקבלת הרישיון.
אופטומטריסט מתעסק גם במכירה והתאמת המשקפים לפנים. אינו נותן תרופות אלא מטפל רק בתשבורת הראיה. אופטומטריסט מטפל בעזרת עדשות או פריזמות בלבד.
תפקידו של הרופא עיניים לטפל בבריאות העיניים, מחלות על ידי תרופות או ניתוח. הכשרתו של הרופא עיניים היא 12 שנים. הרופא יכול להרחיב את העיניים לפני בדיקת ראיה או בדיקת תוך העין. כל מה שקשור לעין מבחינה בריאותית הוא מטפל. ישנם מומחיות לכל תחום בעיניים, קרנית, רשתית, גלאוקומה. עצב הראיה.
יש קשר הדוק ביניהם. אנחנו נבדקים כשנולדים, בגיל חצי שנה בו מתפתחת מערכת הראיה, ובגילאים 3 ו- 6 לפני הכנסה לכיתה א’, אחר כך כדאי להיבדק כל שנה.
לרופא עיניים מותר לשים טיפות לילד עד גיל 6 ולפעמים יותר. חייב להיות קשר הדוק הרופא עיניים והאופטומטריסט יעבדו בשיתוף פעולה.
את התאמת המספר רצוי לעשות אצל אופטומטריסט שהתמחה בכך. אבל אם צריף טיפות הרחבה ניתן לשלוח לרופא עיניים שישים את הטיפות ואז אפשר שהאופטומטריסט ימשיך את תהליך בדיקת הראיה.
תפקידו הבלעדי של הרופא: כל מה שקשור בטיפול במחלות העיניים, דלקות עיניים, וזאת באמצעות של תרופות או ניתוח.
אני אישית כאופטומטריסטית וותיקה מציעה לכל אדם להיבדק אצל רופא עיניים ואופטומטריסט פעם בשנה לשלול מחלות ובעיות ראיה. אנחנו עובדים כל הזמן בחפיפה ובצורה מקבילה.
ילדים שנולדים אנחנו בודקים מיד, וכן בגיל חצי שנה, גיל 3, ושוב לקראת הכניסה לכיתה א. הבדיקות עד גיל זה מחייבות הרחבת אישונים ולכן עובדים בקשר הדוק.
מעל גיל 6 כל שנה יש להיבדק.
מעל גיל 40 יש להקפיד על כל מה שקשור לשינויים בעיניים. בגיל זה מתחילה להופיע פרסביופיה (זוקן ראיה), התבטא בחוסר יכולת לראות לקרוב ברור במרחקים השונים. תופעה הנובעת מהיחלשות של הזונלות (מה שמחזיק את העדשה התוך עינית).
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
עשה ואל תעשה:
1-כאשר אתם מרכיבים את העדשות מגע התחילו תמיד באותה עין כדי למנוע בלבול.
2-העזרו בחברים שמרכיבים עדשות מגע.
כל מה שרציתם לדעת על רכישת משקפים ראשונים. כאשר יש לנו קשיים לראיה למרחק, כמו סרט, טלביזיה, שלטים קושי בראיית לילה, יתכן ואתם זקוקים למשקפים לרחוק.
למעלה מ50% ממקרי אי ההתאמה למולטיפוקל נובעים ממרשם שגוי. חשיבות רבה מאד יש לבדיקה והתאמת עדשות מולטיפוקל.
מבנה הדמעות ותפקידן
הדמעות מתפזרות כשכבה עדינה (פילם) על פני קרנית העין. הן מקנות לקרנית שטח פנים חלק , שומרות על לחות העין , על אפיתל הקרנית ( השכבה החיצונית) והן מהוות את הקו הראשון בהגנה על העין מפני חדירה של זיהומים.
מחלקים את הדמעות לשלו שכבות:
1- השכבה המוצינית (רירית), היא השכבה הפנימית אשר באה במגע עם הקרנית. המוצין מורכב בעיקר מחלבון וסוכר, חומר של המערכת החיסונית ואנזימים ומופרש ברובו ע”י תאים (תאי גובלט) המפוזרים בלחמית העין. גירוי עצבי גורם לתאים הללו להפריש את תוכנם ופגיעה בכמות התאים תגרום לירידה בכמות החומר המוציני.
2- השכבה המימית, היא האמצעית – מורכבת ממים, מלחים, חלבונים, ויטמינים, חומרים אנטי בקטריאליים והורמונים. מהמלחים שומרים על רמה קבועה של חומציות (ph). הדמעות בכדי למנוע נזק לאפיתל הקרנית והחלבונים משמשים כמחסום נגד חדירת מזהמים לעין. השכבה המימית מופרשת מבלוטות העין, ובנוסף קיימת הפרשה רפלקטיבית בעת הצורך מבלוטת הדמע הראשית הממוקמת בחלל ארובת העין . גירויי פתאומי לעין יגרום לרפלקס והפרשה של כמות רבה של נוזל מבלוטת הדמע הראשית.
3- השכבה השומנית, היא החיצונית ונמצאת במגע עם האוויר. מורכבת משומן המופרש מבלוטות שפתחיהן נמצאים לאורך שולי העפעף העליון והתחתון של העין. השומן מייצב את שכבת הדמעות, נותן להן שטח פנים חלק ומהווה מחסום כנגד אידוי דמעות , קצב האידוי תלוי בעובי השכבה בשומנית והיא יכולה לצמצם את האידוי בכ 95%. השומן מופרש במהלך כל היממה ובכמות גדולה בזמן העפעוף בשעות הבוקר לאחר שינה, כמות שומן בבלוטות הדמעות היא הגבוהה ביתר והיא מופרשת עם תחילת העפעוף.
תחליפי הדמעות המומלצים:
בדור החדש של תחליפי הדמעות קיימים החומרים ללא חומר משמר.
החומר המשמר לאורך זמן עושה נזק.
תחליפי הדמעות מכילים חומרים צמיגים המשפרים את לחות העין ומקילים במידה מסוימת על תחושת היובש
את התחליפים ניתן לקבל מהאופטומטריסט המומחה. תחליפי הדמעות עם החומר המשמר הן מיועדים לזמן קצר. הם תכשירים זולים והשימוש בהם לזמן קצר
תחליפי הדמעות ללא חומר משמר נמצאים בשתי צורות. או בקבוקונים קטנים או באמצעות אמפולות לשימוש חד פעמי.
השימוש הוא ללא הגבלה, חומרים אילו יקרים אך מומלצים יותר.
בנוסף קיימים תחליפי דמעות בצורת ג’יל או משחה. הם ניתנים בעיקר לפני השינה אך אפשר גם להשתמש בהם ביום.
דוגמאות מתחליפי הדמעות המומלצים:
אולטרה סיסטין מבית אלקון: נותן הקלה מידית , הגנה מתמשכת , תחושת נוחות מוגברת , שמירה על חדות ראיה במהלך היום , ואפשרי בשימוש עם עדשות מגע.
סיסטין באלנס מבית אלקון : מכיל מרכיב שומן , תומך בשכבה השומנית של הדמעות , יש בו מרכיב liptech המשפר את יציבות דק הדמעות כל ידי שיקום מרכיב הליפידי ובכך משפר את הקטנת תדירות השימוש ומשפר את איכות הph.
ג’ייל דרופס מבית אלקון מתאים לשימוש בעיקר בלילה אך אפשרי גם ביום
נותן הגנה מוגברת
מאד חשוב להתאים את סוג תחליף הדמעות לבעיה. רצוי לדעת אם הפגיעה בשכבה השומנית או בשאר ואז לטפל
לשאלות נוספות
תתקשרו אלי
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
נייד 052-2512312
הידעתם:
יובש בעיניים היא תופעה שכיחה המטרידה ופוגעת באיכות החיים שלנו ובראיה.
היובש פוגע בכל תחומי החיים: צפייה בטלביזיה, קריאה, נהיגה , עבודה מול מחשב, וקושי להשתמש בעדשות מגע.
הידעתם? לצייס ציוד הבדיקה המוביל בעולם.iterminal2 מכשיר מתקדם ביותר למדידה , הדמיה ויעוץ בהתאמת עדשות אופטיות.המכשיר מדמה מיקוד לאין סוף על ידי קרן לייזר. במכשיר מצלמה מקצועית דיגיטאלית למדידה וצילום גם בתנאי תאורה קשים.
כאשר מתחילים לחוות טשטוש בראייה, עייפות מול המסך או כאבי ראש בלתי מוסברים, השאלה הראשונה שעולה היא: “למי כדאי לי לקבוע תור?”. למי שמחפש את התשובה הישירה: אופטומטריסטית מוסמכת היא אשת המקצוע הרפואית-פרארפואית האחראית על תפקוד הראייה שלכם. תפקידה הוא לאבחן ליקויי ראייה, להתאים עזרים אופטיים מתקדמים (ממשקפיים ועד עדשות מגע מורכבות), ולזהות חריגות במבנה העין המחייבות הפניה רפואית דחופה.
כמי שפועלת כאופטומטריסטית מעל ל-45 שנים במקצוע ו-38 שנים בקליניקה פרטית, ומשמשת כבוחנת מטעם משרד הבריאות וכחברה בוועד ארצי של מועצת האופטומטריסטים, אני פוגשת מדי יום מטופלים מבולבלים. רבים לא מבינים עד הסוף את ההבדל בין קניית משקפיים בחנות אופטיקה לבין אבחון קליני מעמיק. המטרה שלי כאן היא לעשות לכם סדר, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת על הבריאות הוויזואלית שלכם.
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאלת היא למי כדאי ללכת קודם – לרופא או לאופטומטריסטית? כדי לפשט את הדברים, הכנתי עבורכם טבלת השוואה ממוקדת:
| תחום הטיפול | אופטומטריסטית מוסמכת | רופא עיניים (אופטלמולוג) |
|---|---|---|
| מוקד הבדיקה | תפקוד הראייה, חדות, איזון דו-עיני ומיקוד. | מחלות עיניים, ניתוחים ומצבי חירום רפואיים. |
| טיפול ופתרונות | התאמת משקפיים, עדשות מגע מורכבות, פריזמות ואימון ראייה. | מתן תרופות (טיפות, מרשמים כרוניים), הזרקות וניתוחים (כמו לייזר וקטרקט). |
| זמן וזמינות הבדיקה | בדרך כלל 45-60 דקות, כולל תשאול מקיף על אורח החיים (מסכים, נהיגה). | לרוב בדיקות קצרות וממוקדות לבעיה רפואית ספציפית. |
| זיהוי מוקדם | ביצוע סינון ראשוני (מיפוי קרנית, לחץ תוך עיני) והפניה לרופא במקרה של חשד למחלה. | אבחון רפואי סופי וניהול תוכנית טיפולית. |
אני נוהגת לומר למטופליי שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק: הרופא דואג שהעין תהיה בריאה, ואני, כאופטומטריסטית, מוודאת שהיא תראה הכי טוב ונינוח שאפשר. מתלבטים למי לקבוע תור קודם או רוצים להבין את חלוקת התפקידים לעומק? הכנתי עבורכם מאמר מורחב שמסביר בדיוק מתי פונים לאופטומטריסט או רופא עיניים – לחצו כאן לקריאה.
כדי להבין את המשמעות של אבחון מקצועי, בואו נסתכל על שני תרחישים קליניים כלליים ונפוצים מאוד שאני פוגשת בקליניקה, במיוחד בשנים האחרונות שבהן כולנו מרותקים למסכים:
תרחיש 1: תסמונת הראייה הדיגיטלית ועייפות כרונית מטופל מגיע עם תלונה על סחרחורות וכאבי ראש בשעות אחר הצהריים. בדיקת ראייה פשוטה בחנות הראתה שהמספר שלו תקין. באבחון קליני מעמיק בקליניקה, אנו מגלים שהבעיה אינה ב”מספר” (חדות הראייה), אלא בפזילה סמויה שגורמת לשרירי העיניים לקרוס תחת העומס של קריאה מהמסך. הפתרון אינו משקפיים רגילים, אלא עדשות עם התאמה פריזמטית עדינה שמשחררת מיד את העומס המנטלי.
תרחיש 2: קרנית לא סדירה וקרטוקונוס מטופלת מרגישה שהראייה שלה מתדרדרת למרות שהחליפה משקפיים פעמיים בשנה האחרונה. במהלך הבדיקה, אני מבצעת מיפוי קרנית דיגיטלי (טופוגרפיה) ומזהה חוסר סדירות במבנה הקרנית. במקום לנסות “לדחוף” לה עוד זוג משקפיים שלא יעזור, אנחנו עוברים להתאמה מקצועית של עדשות מגע סקלרליות – פתרון ש”עוקף” את עיוות הקרנית ומחזיר לה ראייה צלולה לחלוטין.
איך אדע שהאופטומטריסטית אכן מוסמכת?
בישראל, תואר “אופטומטריסט מוסמך” ניתן רק למי שסיים לימודי תואר ראשון באופטומטריה (B.Sc) ועבר בהצלחה את בחינות הרישוי הממשלתיות של משרד הבריאות. זכותכם (ואפילו חובתכם) לבקש לראות את רישיון משרד הבריאות לפני תחילת הבדיקה.
כל כמה זמן מומלץ להגיע לבדיקת ראייה?
למבוגרים בריאים מומלץ להיבדק אחת לשנתיים. לילדים (במיוחד לפני כיתה א’), למרכיבי עדשות מגע, לבני 40 ומעלה ולסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת או יתר לחץ דם, מומלץ להגיע לבדיקה שנתית.
האם אופטומטריסטית יכולה להתאים משקפיים למספרים חריגים מאוד?
בהחלט. זוהי אחת ההתמחויות הקליניות החשובות ביותר. באמצעות טכנולוגיות ייצור מתקדמות, ניתן כיום לספק פתרונות אופטיים אינדיבידואליים גם למספרים קיצוניים ולצילינדרים גבוהים, תוך שמירה על אסתטיקה ומשקל עדשה קל.
בחירת אשת המקצוע שתלווה את הראייה שלכם היא בחירה שמשפיעה ישירות על איכות החיים היומיומית שלכם. בדיקת ראייה היא הרבה מעבר להקראת אותיות מלוח; היא תהליך של הקשבה, אבחון מדעי והתאמת הפתרון המדויק ביותר לאורח החיים שלכם. השקעה בבדיקה אצל אופטומטריסטית קלינית מוסמכת ומנוסה מבטיחה שכל בעיה ויזואלית תאובחן ותטופל מהשורש.
פקחו עין !
בהצלחה
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
נייד 052-2512312
החופש הגדול הסתיים אך החגים מתקרבים. ריכזתי עבורכם טיפים לחופשות החגים, להתנהלות יעילה עם המשקפים או עדשות המגע.