למחלות מעי דלקתיות יש תסמינים רבים הקשורים במערכת העיכול ומחוצה לה. לעתים מופיעים גם סיבוכים עיניים שחולים ורופאים צריכים להכיר מפני שבחלק מהמקרים הם מעידים על החמרה במחלת המעי
למחלות מעי דלקתיות יש תסמינים רבים הקשורים במערכת העיכול ומחוצה לה. לעתים מופיעים גם סיבוכים עיניים שחולים ורופאים צריכים להכיר מפני שבחלק מהמקרים הם מעידים על החמרה במחלת המעי
נגיף הקורונה חודר לגוף באמצעות מגע של ידיים לא נקיות בריריות האף, הפה והעיניים. למרות זאת, במחקר חדש נמצא שהנגיף לא נמצא בנוזל הדמעות של חולי קורונה ולכן אין מניעה להשתמש בעדשות מגע
קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים ופוגעת בראייה. מהם תסמינ היכנסו לאתר היכיה וכיצד ניתן לטפל בה?
הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין. שבירת קרני האור מתרחשת בקרנית ובעדשה התוך-עינית, המצויה כמה מילימטרים פנימה בתוך העין. בעקבות שבירה זו קרני האור מתרכזות על הרשתית ומתקבלת עליה תמונה חדה.
כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, שטחה צריך להיות מעוגל, בצורת כיפה. בנוסף, יש לשמור על ניקיונה, והעין עושה זאת באמצעות בלוטת הדמעות המפרישה בקביעות דמעות שתפקידן לשטוף את חלקיקי האבק והלכלוך המצטברים עליה, אשר מצפות אותה כך ששטחה יהיה חלק ונקי.
קרטוקונוס (קרטו = קרנית העין, קונוס = חרוט. ובקיצור: קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; במהלכה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב היא מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30, אך היא עלולה להופיע בגילים נוספים. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח אותה ולעוות את צורתה).
בעקבות קרטוקונוס, מעבר האור בקרנית נפגע; בשל צורתה ואי סדירותה, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, וכך התמונה המגיעה לרשתית מטושטשת והראייה נפגעת. עם זאת, תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. בתחילה היא עשויה להיות א-תסמינית אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים העיקריים הללו (שחלקם עשויים לאפיין מחלות עיניים נוספות ודורשים אבחון מדויק):
* ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם). נוצרת עקב עיוות הקרנית והמבנה הלא סדיר שלה וקשה לתקנה במשקפיים ועדשות מגע רגילות
* פוליופיה ((Polyopia: אי-סדירות בשבירת האור שיוצרת שתי השתקפויות ויותר ברשתית (תפיסה של ריבוי תמונות בעין)
* אניסומטרופיה – הבדל בשבירת האור בין שתי העיניים. לדוגמה, עין אחת עם קוצר ראייה ועין אחת עם רוחק ראייה של +6.
* הופעת הילות אור סביב מקורות אור וכתמים בשדה הראייה
* תפיסה חזותית לקויה
* ירידה ברגישות של הניגודיות (כלומר, ביכולת להבדיל בין גוון בהיר לכהה, הנדרשת בייחוד במצבים שבהם האור נמוך או בוהק, כגון נהיגה בלילה)
* יובש וגירוד תדיר של העיניים
* רגישות יתר לאור (פוטופוביה) ותחושה של סינוור
* עייפות, כאבים בעיניים או סביבן, ראייה מטושטשת או כפולה וכאבי ראש בעקבות פעולות חזותיות ממושכות, כגון קריאה ועבודה מול מסך
קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים וכך מונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית.
לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “אני מבצעת מיפוי קרנית אחורי ולכן יכולה לזהות מוקדם קרטוקונוס אצל מטופלים עם גורמי סיכון. לאחר מכן אני מפנה אותם לטיפול קרוס-לינקינג (צילוב) ומתאימה להם עדשות מגע סקלרליות וכך מונעת את התפתחות המחלה”.
בקרנית תקינה קיימים חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור בגוף), אשר מחזקים אותה ומאפשרים לה לשמור על צורתה התקינה. בקרטוקונוס, החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). טיפול הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.
לאחר שהטיפול מחזק את הקרנית ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. עדשות מגע רגילות נצמדות לקרנית, אך במצבים שבהם מבנה הקרנית אינו תקין, כגון קרטוקונוס, היצמדות זו עלולה להזיק לה ולמטופל/ת; היא יכולה ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה. לעדשות מגע סקלרליות לעומת זאת יש קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מנוצל למילוי נוזל על ידי המטופל/ת. התוצאה היא לא רק היצמדות מיטבית של העדשה ללובן העין, אלא גם הגנה טובה מיובש ואי-נעימות.
לדברי פרוכטר, “התאמת עדשות מגע למטופלים עם קרטוקונוס היא תהליך פרטני ואישי, שכולל את מיפוי מבנה הקרנית ואת זיהוי השלב המדויק של המחלה. ולכן חשוב מאוד לעשותה אצל אופטימטריסט קליני מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ההתאמה וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות”.
פרוכטר משתמשת במכשיר OCT, המספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית ברמת המיקרונים, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מהדור החדש: Onefit. עדשות אלו עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. לדברי פרוכטר, “העדשות הללו נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך, ובזכות המכשור המתקדם, אני מסיימת מהר את תהליך ההתאמה המסובך ומונעת מהמטופלים המתנה ארוכה, ביקורים חוזרים וסבל רב”
למידע נוסף, צרו איתנו קשר
מחלת הקרטוקונוס פוגעת בראייה בקרב צעירים ועלולה להתפתח כתופעת לוואי בעקבות ניתוח להסרת משקפיים. מה הגורמים העיקריים למחלה וכיצד ניתן לטפל בה? כל התשובות – בכתבה שלפניכם
אין ספק שהעין האנושית היא אחת המערכות המורכבות והמופלאות ביותר בגוף. החלק הקדמי של העין, המכסה את הקשתית, האישון והלשכה הקדמית נקרא קרנית והוא אחראי על הראייה שלנו ועל העוצמה האופטית של העין, פגיעה בקרנית העין, ומחלות בקרנית פוגעות מאוד באיכות החיים.
אחת ממחלות הקרנית הנפוצות היא קרטוקונוס (Keratoconus) – מחלה ניוונית שכתוצאה ממנה הקרנית הופכת לדקה וחלשה יותר ואילו הצורה שלה, שבדרך כלל מזכירה כיפה, מתחילה להיראות כמו חרוט (קונוס). כתוצאה מכך נוצרת אסטיגמציה גבוהה, ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה יכולה אף להיווצר הצטלקות. כל השינויים האלה גורמים לירידה ביכולת המיקוד של העין ופגיעה בראייה.
מחלת הקרטוקונוס בדרך כלל מופיעה בגיל ההתבגרות או קצת מאוחר יותר והיא מתקדמת בצורה הדרגתית. סטטיסטית, מדובר באדם אחד שסובל מהמחלה על כל 2000 אנשים. נכון לעכשיו לא ידוע מה גורם לקרטוקונוס, אך ישנן מספר תיאוריות מבוססות מחקרים, כשהטענה היא שמדובר בשילוב של מספר גורמים, ביניהם הגורם התורשתי. כמו כן, המחקרים האחרונים מראים שאחד הגורמים הדומיננטיים הוא שפשוף עיניים ולכן אחת ההמלצות הראשוניות למניעת התקדמות המחלה היא להפסיק כל חיכוך עם רקמת הקרנית, כולל המגע עם העפעף בשינה. לעתים קרובות קרטוקונוס נוצר כתופעת לוואי אחרי ניתוח להסרת משקפיים, מאחר והקרנית נחלשת בעקבות ההתערבות הכירורגית, מצב שמתואר גם בשם “אקטזיה של הקרנית”.
במקרים מאד מתקדמים של המחלה הפתרון היחיד הוא השתלת הקרנית, אך במצבים פחות קיצוניים קיימות שיטות אחרות, פחות פולשניות.
“כשמגיע אלי מטופל עם חשד לקרטוקונוס, אני מקפידה להתחיל את תהליך האבחון מהמיפוי האחורי, שיטה שמאפשרת לזהות את המחלה בשלבים מאד מוקדמים”, מסבירה ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית. “במקרים כאלה אני מפנה את המטופל לביצוע של קרוס-לינקינג, טיפול המחזק את הקרנית מונע את הפיכתה לקונוס. טיפול זה מתאים בעיקר לגילאים צעירים ומצריך בהמשך את התאמת עדשות המגע הסקלרליות”.
“עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מיוחדות המונעות את חיכוך הקרנית ומאפשרות ראייה טובה, נוחות מאד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות”, ממשיכה פרוכטר, שנמצאת בתחום כבר מעל 30 שנה. “את שמן הן קיבלו מאחר ולהבדיל מעדשות המגע הרגילות הנשענות על הקרנית, עדשות אלה נשענות על הסקלרה (הלובן), באזור הלח של העין, ולכן מטפלות היטב ביובש שנגרם בעקבות המחלה. הן עשויות מחומר “נושם” המעביר חמצן לעין בכמויות גבוהות, תהליך ההרכבה שלהן פשוט ונוח”. 
עם זאת, לצד הנוחות והפשטות קיים גם האתגר, כי חשוב לקחת בחשבון מקרים בהם המטופל יהיה זקוק להחלפות תכופות של העדשות בעקבות השינויים הבלתי צפויים בתבנית הקרנית הפגועה ולכן חשוב מאד לפנות לאופטומטריסט מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ההתאמה. “בנוסף לאבחון על ידי מכשיר מיפוי אחורי וקדמי, בקליניקה שלי ההתאמה נעשית באמצעות מכשיר OCT, המספק הדמיה אופטית של הקרנית“, מוסיפה פרוכטר, “זה מאפשר דיוק מירבי ברמת מיקרונים, הרבה יותר מיכולת העין אנושית. חוץ מזה, בזכות המכשור המתקדם, אני מסיימת את כל תהליך ההתאמה המסובך ומונעת מהמטופלים סבל רב, המתנה ארוכה וביקורים חוזרים”.
“בתור מישהי שמגיעה מתחום ייצור עדשות המגע הסקלרליות וההיכרות המעמיקה עם תחום האופטומטריה כבר מעל 30 שנה, אני מקפידה על סוג העדשות הספציפי, ‘One fit’ מבית בלנושרד. מדובר בעדשות באיכות מאד גבוהה, בגימור מושלם, אך מעבר לכל זה, הן דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. זה מעניק למטופל נוחות, ראיה טובה לצד הטיפול במחלה ומניעת היובש”, מנמקת פרוכטר את בחירתה ומוכיחה שוב כי השילוב של ידע וניסיון עם טכנולוגיות מתקדמות הוא השילוב המנצח בכל תחום ובמיוחד בכל מה שקשור לראייה ובריאות העיניים שלנו. למידע נוסף צרו קשר
הראייה היא היכולת החשובה ביותר של האדם, ולכן כשישנה בעיה כלשהי שמצריכה התערבות של רופא מיומן ומנוסה ההמלצה היא כמובן להגיע אליו בהקדם. מצד שני, גם טיפול רופא עיניים הוא מוצר, וכמו כל מוצר השאיפה היא להפחית את העלות שלו. בעמוד זה תוכלו לקרוא על טווחי המחירים המקובלים עבור השירותים השונים שמספקים רופאי עיניים כדי לדעת מה מצפה לכם ולבחור באופן מושכל.
השירות הבסיסי ביותר של רופא עיניים הוא בדיקה לטובת קבלת רישיון נהיגה. הפעם הראשונה שבה נדרשת בדיקה זו היא כשמתחילים ללמוד נהיגה, והפעם הבאה היא רק בגיל 70 (או בגיל 60 לנהגים מקצועיים). מומלץ לא לחכות לגיל זה, אלא לפעול באחריות – גם אם משרד התחבורה לא מחייב זאת – ולוודא שהיכולות הנוכחיות של העיניים מאפשרות נהיגה בבטחה. בכל מקרה מדובר בבדיקה זולה, שניתן לבצע גם אצל אופטומטריסטית מוסמכת, ועלותה כמה עשרות שקלים.
בדיקה נוספת היא לצורך התאמתם של משקפיים או של עדשות מגע – כלומר מציאת המספר המתאים לכל עין והצילינדר אם ישנו כזה. עלות בדיקה זו מתחילה ב-100 ש”ח ומגיעה גם ל-500 ש”ח, וגם אותה יכולה לערוך אופטומטריסטית מנוסה ברמת דיוק מרבית.
פגישת ייעוץ עם מומחה בתחום רפואת העיניים במקרים מורכבים יותר מאשר התאמת משקפיים תעלה לכם בין 500 ל-2,000 ש”ח. בעלי ביטוחים משלימים של קופות החולים יכולים לקבל שירות זה בעלויות מופחתות כשלמשל במכבי זהב הזכאות היא ל-3 פעמים בשנה. גם ביטוחי בריאות פרטיים עשויים לממן חלק מהעלות של התייעצויות מקצועיות אלה, כך שמומלץ לבחון את הפרטים של כל פוליסה רלוונטית שיש לכם. המלצה נוספת היא להגיע לאופטומטריסטית שיכולה לבצע בדיקות שונות ובהתאם להפנות למומחה המתאים להמשך בירור וטיפול.
שירות נפוץ נוסף של רופאי עיניים הוא ניתוח לתיקון הראייה שמתבצע באמצעות לייזר ומאפשר לאדם להפסיק להשתמש במשקפיים ועדשות מגע.
העלות במקרים אלה היא כמה אלפי שקלים – החל מ-5,000-6,000 ש”ח ועד 15,000-16,000 ש”ח, בהתאם למידת המורכבות של ההליך (ישנם סוגים שונים של הסרת משקפיים בלייזר, והבחירה ביניהם היא לפי המאפיינים הספציפיים של כל עין). פרמטר נוסף שמשפיע על המחיר הוא המוניטין של רופא העיניים שמבצע את הניתוח. גם לצורך תיקון הראייה עם לייזר ניתן לפנות לקופת החולים שבה אתם חברים כדי שהיא תשתתף אתכם במימון ההליך – בעלי “מכבי שלי” למשל ישלמו עבור כ-5,000-7,000 ש”ח עבור ניתוחים בשתי העיניים (בעלי מכבי זהב ומכבי כסף לא זכאים להשתתפות בתשלום).
מחירון טיפולי רופאי עיניים מומחים כולל גם הליכים מורכבים יותר. למשל טיפול בשעורה כלואה (כלזיון), ניתוח קטרקט, השתלת קרנית עבור חולי קרטוקונוס, ניתוח טרבקולקטומי (למקרים של גלאוקומה), הלחמת חור ברשתית, שטיפת דרכי דמעות ועוד.
במקרים אלה המחיר באופן טבעי צריך לקבל משקל נמוך יחסית, והפרמטר המשפיע ביותר בבחירה חייב להיות הניסיון של רופא העיניים בביצוע הניתוח הספציפי שאתם זקוקים לו. גם במצבים אחרים כדאי תמיד לזכור את החשיבות הרבה של יכולת הראייה, ולהתנהל בהתאם.
ראיית מונוויז’ן היא מצב שבו עין אחת רואה היטב למרחק והעין השנייה רואה היטב מה שנמצא קרוב. זה תיקון שנעשה באמצעות משקפיים, עדשות מגע או ניתוח לייזר אבל התוצאה מסוכנת ויכולה לגרום תאונות דרכים ותאונות עבודה….
ילדים נמצאים יותר מדי זמן מול מסכים, וכיום כבר ברור שההרגלים האלו משפיעים על התנהגותם ובריאותם. בעקבות מחקר חדש, המוכיח עלייה בשימוש במסכים בקרב מתבגרים, איגוד האופטומטריסטים האמריקני ממליץ לעשות הפסקות בצפייה ולהקפיד על מרחק מהנייד…
התופעה הנדירה הנקראת – פאנדס – מאופיינת בטיקים או סימפטומים של הפרעה כפייתית טורדנית שמופיעים באופן פתאומי לאחר דלקת ממקור של סטרפטוקוקוס. כך תדעו אם ילדכם עלול לסבול ממנה…
במהלך ההריון עובר גוף האישה שינויים פיזיים רבים, המשפיעים על תפקודם של איברים רבים, ביניהם גם העיניים. מה חשוב לעשות כדי לשמור על בריאות העיניים במהלכו?
גם בעידן המודרני, עידן המדע והמידע, אין עדיין תשובות לכל השאלות. אחת מהשאלות שנותרו ללא מענה היא מחלת הקרטוקונוס – מחלת עיניים שבה עובי הקרנית הופך לדק יותר ויותר, ויוצר לקרנית צורת קונוס במקום צורת כיפה. התוצאה: ירידה משמעותית בראייה, שיכולה אף להידרדר עד לעיוורון.
השערות רבות הועלו באשר לסיבה שבגינה נוצרת מחלת הקרטוקונוס. מחקרים מסוימים מצביעים על גורמים מולדים, כלומר גנטיקה העוברת בתורשה וגורמת להיווצרות המחלה. מחקרים אחרים מצביעים על גורמים נרכשים כמו דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות בעיניים, שפשוף עיניים מוגבר ועוד.
גם דרכי הטיפול בקרטוקונוס רבות ומשתנות: משקפי ראייה, עדשות מגע, השתלת טבעת בקרנית, טיפול קרוסלינקינג ואף השתלת קרנית.
המומחיות הנדרשת בטיפול בקרטוקונוס היא להתאים את הטיפול הנכון לאדם המתאים, שכן כל קרטוקונוס מאופיין באופן קצת שונה. כמי שמתמחה שנים רבות בטיפול במצבים מורכבים של קרטוקונוס, אני נתקלת מדי יום במטופלים הסובלים מהמחלה וסבורים שאין פתרון למצבם. אני יכולה לומר בביטחון רב: עם טיפול מדויק וחכם – ניתן למצוא פתרון כמעט לכל קרטוקונוס. הנה שלושה מקרים שימחישו זאת.
א’, בן 55, חולה בקרטוקונוס, עבר שתי השתלות קרנית. למרבה הצער, גם לאחר ההשתלה השנייה הוא נאלץ להרכיב עדשות מגע, שהציקו לו מאוד.
“העדשות דקרו לי בעין, היו מתחילות לשרוף בזמנים לא צפויים וגם נפלו כמה פעמים ביום ולך תמצא אותן על השטיח של האוטו”, מספר א’. לאחר שעבר כמה החלפות כושלות של סוגי עדשות הוא החליט לוותר: “זה נשמע לי קטנוני להמשיך להתלונן על חוסר נוחות כשלמעשה קיבלתי את העיניים שלי בחזרה”, הוא נזכר בחיוך.
לבסוף, מיואש ומדוכדך, הגיע אליי א’ למרפאה. לאחר שהרגעתי אותו, התחלתי סדרת בדיקות שכללו מיפוי מדויק של הקרנית ולקיחת מידות בהתאם. הבנתי שעדשות היברידיות, עם מרכז קשיח ושוליים רכים, יתאימו למבנה העין של א’: הן ייצמדו טוב יותר לעין, ובנוסף יציקו פחות.
אני שומרת עד היום על קשר עם א’, שמדווח לי שהכאבים בעיניים פסקו לחלוטין ושהעדשות כבר לא נופלות אלא נצמדות היטב לעין. הבדיקות מראות על ראייה 6/6.
י’, צעיר בן 25, מעולם לא הרכיב משקפיים. יום אחד חלה הידרדרות פתאומית בראייתו והוא אובחן כחולה קרטוקונוס.
כאשר המחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים שלה, טיפול קרוסלינקינג (ייצוב רקמת הקרנית) יכול לעצור את המחלה – וכך אכן קרה. עתה כל מה שנותר הוא להתאים עדשות מגע שיתקנו את הנזק שכבר נעשה.
הרופא המטפל הפנה את י’ אליי, ואני זוכרת שהוא הגיע אליי לחוץ מאוד וחסר סבלנות. הוא חשש שלעולם לא יחזור לראות 6/6. לאחר בדיקה מעמיקה וגם שיחת היכרות עם המטופל, החלטתי להתאים לו עדשות קשות. המשמעות היא שההסתגלות בתחילה מעט יותר קשה ולעין לוקח זמן להתרגל לעדשה. אולם בשל אילוצים טכניים של קוטר הקרנית ובעיקר בשל היות המטופל ללא עבר של הרכבת עדשות מגע, דווקא עדשות קשות, שהן קלות להרכבה ולהוצאה, נראו לי המתאימות ביותר. אחד הדברים שחשוב לזכור הוא שהתאמת עדשות מגע היא לא רק עניין מדעי ורפואי, אלא עניין אנושי.
כיום י’ מרכיב את העדשות בקלות, רואה 6/6, ובעיקר: הרבה יותר רגוע.
מכירים את התחושה של יובש פתאומי בעיניים? העיניים צורבות, קשה למצמץ וחשים צריבה קשה כשפותחים את העין.
מ’, בן 35, חולה קרטוקונוס, הסתובב עם התחושה המאוד לא נעימה הזו במשך 5 שנים תמימות.
מלבד חוסר הנעימות, היובש הכרוני בעיניים גרם למ’ להפרעות בהרכבת עדשות מגע באופן סדיר. בחלקים ניכרים ביום הוא פשוט עצם את העיניים והעדיף לא לראות ולא לסבול. לאחר כמה שנים של סבל, פגש מ’ חבר, גם הוא חולה קרטוקונוס, שהפנה אותו אליי.
לאחר שיחה עם מ’ התברר שהוא כלל לא חשב שהבעיה שלו ניתנת לפתרון. אולם העובדות הן שיש הרבה מאוד סוגי עדשות, של הרבה מאוד יצרנים, ולעתים שינוי קל בסוג או מבנה העדשה הוא הפתרון למצב. במקרה של מ’ היה לי ברור שעדשות סקלרליות של החברה הקנדית “blanshard” יפתרו את בעיית היובש. המדובר בעדשות בעלות קוטר גדול, המכסות גם את החלק הלבן בעין, הסקלרה, ומכאן שמן. בנוסף, מכילות העדשות בתוכן נוזל המגן על העין מפני יובש.
החיסרון של עדשות אלה הוא שמעט קשה יותר להרכיב אותן, ויש להיעזר במכשיר ייעודי לשם כך. אך לאחר ההרכבה – בעיות היובש ייפתרו לחלוטין.
ואכן, הבעיה שמ’ חשב שהיא בלתי פתירה, התגלתה כפשוטה לפתרון אם מכירים את סוגי העדשות ומתאימים אותן למצב הרפואי הקונקרטי והייחודי של כל מטופל.
הרבה מהאנשים שמאובחנים עם קרטוקונוס נוטים להתקבע על הפתרון הראשוני שהוצע להם, גם אם זה אינו אופטימלי ויוצר בעיות. התוצאה היא שמטופלים רבים סובלים מעיניים שורפות, מראייה לא תקינה או מעדשות מציקות ונופלות.
המסר שלי הוא שלכולם מגיע איכות חיים. אז אל תאבדו תקווה. אנחנו אולי עדיין לא יודעים הכול על קרטוקונוס, אך יודעים מספיק כדי למצוא פתרונות כמעט לכל מצב.
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית