בעשור האחרון נעשתה פריצת דרך משמעותית בעצירת מחלת הקרטוקונוס, וזאת על ידי 2 שיטות טיפול חדשות ויעילות: חיזוק הקרנית עם ניתוח עיניים קצר, שמונע את התדרדרות המחלה, והתאמת עדשות מגע מיוחדות בצורה מדויקת וקלה אשר מונעת התפתחות של מחלת הקרטוקונוס.
תמלול הכתבה:
פריצת דרך בחיזוק הקרנית במחלת הקרטוקונוס
מאת ארזה פרוכטר וד”ר ליאת גנץ
חוקרים בניו זילנד בוחנים אם טיפות עיניים שהם פיתחו יכולות לעצב מחדש את הקרנית ולייצב אותה לפתרון למחלות עיניים המתבטאות בפגיעה בקרנית ובראיה כגון קרטוקונוס.
קבוצת מחקר בראשותו של פרופסור טרבור שרווין מהפקולטה לרפואת עיניים באוניברסיטת אוקלנד, פיתחו טיפות עיניים ייחודיות שמשבות פקטורי גדילה וסטרואידים לעיצוב מחדש ולייצוב של הקרנית בצורה מבוקרת.
הקבוצה טוענת כי הטיפות “משכנעות” את תאי הקרנית שהם בעצם הרבה יותר צעירים, ובפועל מחזירה את התאים לתקופת העוברות, שלב בו התאים מפתחים קולגן עוברי (קולגן מס’ 1) במקום קולגן מבוגר (קולגן מס’ 2). זה מאפשר את עיבוי הקרניות באזורים ספציפיים אשר מדקקים במחלות ניווניות של הקרנית כגון קרטוקונוס.
הטיפות אף יכולות לשמש להשטחת קרניות קמורות שמדיי כמו בקוצר ראיה (מיופיה). משלב המעבדה, שם הראו תוצאות חיוביות על תאי קרנית מבני אדם, כעת קבוצת המחקר בוחנת את הטיפות בכבשים, מתוך כוונה לעבור לשלב הבא – ניסויים בבני אדם.
המכשול הגדול ביותר הינו לסמן לתאים מתי להפסיק לפתח קולגן עוברי ולחזור לפתח קולגן של מבוגרים.
מחלת הקרטוקונוס
מחלת הקרטוקונוס הינה מחלה ניוונית של הקרנית אשר זוהתה לפני 150 שנה, קיימת בדרגות חומרה לא סימטריות בשתי העיניים ובה הקרנית מתקמרת ומדקקת. בעבר המחלה נחשבה לא דלקתית, אך בשנה האחרונה נמצאו עדויות לקיומם של פקטורים דלקתיים בעיניים ובדמעות של חולי קרטוקונוס, כך שהגדרתה של המחלה כלא דלקתית נחשב כיום שנוי במחלוקת.
ההתקמרות המוגזמת של הקרנית מתבטאת בשינויים במרשם המשקפיים (קוצר ראיה מחמיר – מיופיה) אשר נעשה לא אחיד, ובשינוי צילינדרי (אסטיגמטי) המפתח בכל הקרנית.
טיפול בקרטוקונוס
בשלבים מוקדמים ניתן לעבור ניתוח cross-linking בו נעשה שימוש בוויטמין B2 וקרינת אולטרה-ויולט (370 ננומטר), המשנה את התכונות הביוכימיות והביומכניות של תאי הקולגן של הקרנית ומחזק אותם למניעת החמרת המחלה.
בשלב מסוים, משקפיים אינם מספקים ראיה חדה, ועדשות מגע קשות מהוות פתרון טוב יותר – עדשה קשה לוחצת על הקרנית ולוכדת שכבת דמעות בין העדשה לקרנית. שכבת הדמעות ממלאת את כל האזורים הלא רציפים בקרנית ומהווה “עדשת דמעות” שמפצה על עיוותים ומאפשרת ראיה של 6/6. ככל שהקימור בקרנית נעשה תלול יותר, יש צורך בהתאמה של עדשות מיוחדות כגון עדשות מגע ייעודיות לקרטוקונוס, המשלבות חומרים חדישים – עדשות מיני-סקלרליות וסקלרליות.
לעיתים קרובות ניתן להשתמש בעדשות מגע למשך זמן ארוך לפני שיש צורך בהשתלת קרנית. עדשות מגע סקלרליות ומיני-סקלרליות הן עדשות קשות נושמות בקוטר גדול, אשר יושבות על לובן העין (סקלרה) ולא נוגעות בקרנית כלל, ולכן מתאימות למבנה קרנית מורכב. נוזל הדמעות ממלא את החלל בין העדשה לקרנית, יוצר “עדשת דמעות” ומונע בעיות יובש בעין. עדשות אלו מעבירות חמצן בכמות גדולה ולכן נקראות “נושמות”. חולי קרטוקונוס רבים מדווחים על הקלה, נוחות וראיה טובה בשימוש בהן.
אין ספק שפיתוח טיפות להזלפה לעין לחיזוק הקרנית ויציבותה, והרכבה יומיומית של עדשות מגע מיני-סקלרליות וסקלרליות מתקדמות, נחשבים לקפיצת מדרגה נוספת בתחום זה.
ארזה פרוכטר
אופטומטריסטית,
חברת ועד מועצת האופטומטריסטים ובוחנת משרד הבריאות
ד”ר ליאת גנץ
ראש תכנית תואר שני באופטומטריה ומדעי הראיה,
המכללה האקדמית הדסה ירושלים
להלן הכתבה המלאה:
https://www.arzavision.co.il/wp-content/uploads/2019/01/%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%94-2.pdf
