התחושה שהעולם סביבנו אינו יציב – שהקווים בדרך “בורחים”, שהאותיות בספר מרקדות או שהדמויות ברחוב מקבלות צל כפול – היא אחת החוויות המערערות ביותר

האם אי פעם חשתם סחרחורת, חוסר יציבות או “משיכה” מוזרה בעיניים למרות שאתם מרכיבים משקפיים עם המרשם המדויק שלכם? התופעה הזו, המכונה בעגה המקצועית

דמיינו שאתם מנסים לקרוא מייל חשוב בעבודה, לנהוג בשעות הערב, או פשוט לצפות בטלוויזיה – ופתאום התמונה מתפצלת לשתיים. כפילות בראייה היא לא רק

מטופלים רבים מגיעים אל סף דלתי כשהם נושאים עימם תחושת אכזבה עמוקה: חלקם עברו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים שלא צלחו, אחרים עברו השתלות קרנית

כשאני פוגשת מטופלים הסובלים מקרטוקונוס בקליניקה שלי ברמת אביב, התלונה הראשונה היא לרוב על טשטוש או הילות. אך ככל שאנו מעמיקים בשיחה, עולה תסמין

העיניים שלנו הן החלון לעולם, כלי קריטי לקליטת מידע ולהבנת הסביבה שלנו. עבור רבים מאיתנו – ובמיוחד עבור אנשי הייטק, קוראים אדוקים ואנשים המבלים

לאורך שנותיי כאופטומטריסטית קלינית, ליוויתי אלפי מטופלים שהגיעו אליי עם תחושת תסכול עמוקה. אם בעבר התלונה השכיחה ביותר בקליניקה הייתה “אני לא רואה טוב

בעשור האחרון, הדרך שבה אנו צורכים מידע ויזואלי השתנתה ללא היכר. המעבר המהיר בין עבודה מול צגי מחשב גדולים, קריאה בטאבלטים וסמארטפונים, והצורך בראייה

רבים מאיתנו נוטים להתייחס לעיניים כאל “מצלמות” שתפקידן היחיד הוא לספק תמונה חדה של העולם. כשאנו חשים עייפות כרונית, כאבי צוואר או חוסר יציבות,

בעולם האופטיקה, השילוב בין “מספרים גבוהים” לבין הצורך בעדשות רב-מוקדיות (מולטיפוקל) נחשב לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר. עבור מטופלים רבים הסובלים מקוצר ראייה משמעותי (Myopia)

הראייה היא ללא ספק החוש הדומיננטי ביותר שלנו. דרכו אנו חווים את העולם, מעבדים מידע ויוצרים זיכרונות. בעידן המודרני, שבו העיניים שלנו חשופות למסכים

אם הגעתם לקרוא את השורות האלו, סביר להניח שהמילה “קרטוקונוס” כבר אינה זרה לכם. ייתכן שאתם או ילדיכם מתמודדים איתה כבר שנים, וייתכן שלאחרונה