אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

כיצד מאבחנים קרטוקונוס, המחלה שמעוותת את קרנית העין – וכיצד מטפלים בה?

קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית ועלולה להוביל לקוצר ראייה. מי נמצא בסיכון, וכיצד אבחון מוקדם יכול למנוע את הידרדרות המחלה?

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.

אחת המחלות שבהן הקרנית מתעוותת היא קרטוקונוס – היא הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, היא הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (כגון דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

בתחילה המחלה יכולה להיות לא מורגשת (ללא תסמינים), אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם), יובש וגירוד של העיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.

כיצד מאבחנים?

ארזה פרוכטר מטפלת במחלת קרטוקונוס

קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית. ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר, שכדאי לבצעו עוד לפני שמופיעים תסמינים אם נמצאים בסיכון למחלה, הוא מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) אחורי של הקרנית.

במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה. מדובר באמצעי הדמיה שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים; הוא מצלם את הקרנית ובונה מפה טופוגרפית של פניה אשר מראה במדויק, באמצעות סולם צבעים, את קמירות הקרנית בכל נקודה. אזורים שבהם הקרנית קמורה יותר מסומנים בצבע כתום ואדום, ואזורים שבהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבע כחול וירוק. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן גם הצבע יהיה אחיד. ערכי הקמירות מיוצגים במספר (דיופטר/ D – יחידת מידה לעוצמה אופטית).

מדובר בבדיקה מהירה, קלה ולא פולשנית – הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק ובתוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים (שעוקבים אחר צורת הקרנית וערכי הקמירות שמופיעים על המפה). כך ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהחליט על הטיפול המתאים.

כיצד מטפלים?

קרוס-לינקינג

אבחון מוקדם של קרטוקונוס יכול להוביל לטיפולים שמרניים וכך למנוע את התקדמותה והחמרתה. בשלבי המחלה המתקדמים – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית. אחד הטיפולים השמרניים העיקריים הוא קרוס-לינקינג (צילוב). בקרנית תקינה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.

עדשות מגע סקלרליות

לאחר שהקרוס-לינקינג מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. לעדשות אלו קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות. אין להשתמש בעדשות מגע רגילות אם אובחנה קרטוקונוס מכיוון שהן נצמדות לקרנית, וכאשר המבנה שלה אינו תקין, היצמדות זו עלולה להזיק לה, ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה.

כיוון שעדשות מגע סקלרליות מיועדות לבעלי קרנית עם מבנה גיאומטרי מורכב, הן חייבות להיות מותאמות אישית. כדי ליצור התאמה שכזאת צריכה להתבצע בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) – סריקה שמדגימה את המבנה הפנימי של העין ויכולה למפות במדויק את הקרנית ולספק הדמיה אופטית של שכבותיה. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שבה קרן לייזר בעוצמה נמוכה (קרינת גלי אור) נשלחת אל העין ויוצרת תמונות חתך רוחביות של הקרנית (ורכיבים נוספים בעין) ברזולוציה ובדרגת דיוק גבוהות ביותר (ברמת 7-5 מיקרונים).

הסריקה מתבצעת בישיבה, אינה כואבת ואינה פולשנית וכוללת הזלפת טיפות להרחבת אישונים. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית מכשיר ה-OCT ומתמקד בנקודת אור מרכזית. קרני האור שבמכשיר סורקות את שתי העיניים אך לא באות עמן במגע.

למה כדאי לפנות לאופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה?

עדשות מגע סקלרליות לטיפול במחלת קרטוקונוס

אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה יקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון מדויק של קרטוקונוס ולהתאמת עדשות מגע סקלרליות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.

ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה. היא מבצעת מיפוי קרנית במכשיר מתקדם ביותר (Visionix 130) אשר מודד את פני הקרנית הקדמית והאחורית. חישוביו מדויקים ביותר והוא יכול למדוד את עובי הקרנית בכל נקודה וכך לזהות קרטוקונוס בכל שלב שלה. לקוח שאובחן במחלה נשלח על ידי פרוכטר לטיפול קרוס-לינקינג. בהמשך היא בודקת אותו במכשיר OCT מהמתקדמים בעולם (Optopol), בעל רזולוציה גבוהה ביותר, וכך מתאימה לו עדשות מגע סקלרליות. עדשות המגע הסקלרליות שהיא משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit ו-Zenlens. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים, נוחות מאוד להרכבה, מתאימות לשימוש ממושך, ומספקות משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים.

אולי יעניין אותך גם

כיצד מאבחנים קרטוקונוס, המחלה שמעוותת את קרנית העין – וכיצד מטפלים בה?
5 (100%) 1 vote[s]

Call Now Button