קרטוקונוס: כל מה שצריכים לדעת

קרטוקונוס: כל מה שצריכים לדעת

קרטוקונוס היא מחלת עיניים נפוצה (1 מכל 2,000 סובלים ממנה), הגורמת לעיוות ושינוי מבני של קרנית העין. מבנה הקרנית הבריאה הוא בצורת כיפה קמורה ואחידה, אך במהלך התפתחות המחלה נגרם לקרנית עיוות הקרנית המשנה את צורתה לצורת חרוט שאינו קמור באופן אחיד. למעשה, הקרנית הופכת להיות דקה יותר ובולטת ממקומה.

עיוות מבני זה של הקרנית משפיע על איכות הראייה וגורם להפרעות ראייה ולאסטיגמציה (עיוות התמונה המתקבלת על ידי העין והצורך בעדשת צילינדר).

קרטוקונוס: איך מתפתחת המחלה?

המחלה מופיעה בדרך כלל בצעירים בתקופת גיל ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות. ברוב המקרים התקדמות המחלה תיעצר בסביבות גיל 35. למרות זאת, ידועים מקרים בהם המחלה מופיעה דווקא מחוץ לטווח הגילאים המקובל, ואפילו בקרב ילדים.

המחלה אינה דלקתית ובדרך כלל היא מתפתחת בקצב איטי ולאורך שנים. יחד עם זאת, המחלה מתפתחת אצל אנשים שונים באופן וקצב שונים. לכן, יתכן שבמקרים מסוימים המחלה תתפתח בקצב מואץ ובטווח של חודשים ספורים.

מהם הגורמים למחלה? 

עד לאחרונה הגורמים למחלה לא היו ברורים וכללו בעיקר השערות. גורמי הסיכון האפשריים להתפתחות המחלה חולקו לגורמים נרכשים ולגורמים גנטיים. כיום, עקב מחקר שפורסם, ניתן להסיק בוודאות כי גנטיקה היא אכן אחד הגורמים להתפתחותה של קרנית חרוטית, שכעת ניתן לסווגה כמחלה גנטית – תורשתית.

מהמחקר החשוב עלה כי במחלה מעורב תהליך היחלשות של הקרנית על רקע חוסר איזון של האנזימים שבה. חוסר האיזון זוהה כגורם המוביל להיחלשותה של הקרנית, אשר נפגעת מרדיקלים חופשיים ועוברת תהליך של הרס חלבונים האחראים למבנה שלה. תהליך זה מוביל לפגיעה בקרנית ומניע את התפתחות מחלת הקרטוקונוס  חוסר האיזון באנזימים, שמניע את כל התהליך הפוגעני, נובע מנטייה גנטית. הבנה זו היא הבנה חדשה וחשובה שמוכיחה השערה קודמת שלפיה מחלת הקרטוקונוס היא מחלה תורשתית.

תוצאות המחקר מסבירות את התופעה שבה קרנית חרוטית פוגעת בכמה בני משפחה, שכן הרקע הגנטי של המחלה בולט, ולפי מחקרים כ- 13 אחוז מהחולים במחלה שלהם יש קרובי משפחה שגם הם לוקים במחלה.

חוץ מהגורמים הגנטיים, קיימים גורמים נרכשים שקושרו להופעת המחלה והתפתחותה: דלקות עיניים אלרגיות, מצבים דלקתיים כרוניים של העין וכן שפשוף מוגבר של העיניים על ידי המטופל.

איך מאבחנים את המחלה?

הסימן הראשון והעיקרי להתפתחות קרנית חרוטית הוא טשטוש ועיוות הראייה.

חולי קרטוקונוס מעידים על ראייה מעוותת ו/או מטושטשת של דמויות ועצמים. סימנים אלה מחמירים עם ההתפתחות במחלה, שלרוב הנה אטית והדרגתית המתפתחת לאורך שנים, אך עשויה גם להיות מהירה ולהגיע לשיאה במהלך חודשים ספורים בלבד. רבים מהחולים אף מעידים גם על רגישות מוגברת לאור וסנוור.

אבחנה מבדלת של המחלה נעשית רק על ידי בדיקות אופטומטריסט ורופא עיניים. הבדיקות המשולבות כוללות מעקב אחר איכות הראייה, בדיקת רטינוסקופיה הבודקת ריפלקסים של העין, בדיקת טופוגרפיה של הקרנית הבודקת את מידת הקמירות שלה, ובדיקת פאכימטריה – אולטרסאונד של הקרנית שממנה ניתן להסיק על עובי הקרנית. הבדיקות נעשות במכשור ייעודי ואינן כואבות.

דרכי הטיפול בקרנית חרוטית

בקרנית חרוטית מטפלים לפי מידת חומרתה: הטיפול כולל עדשות מגע, טיפול בקרוס לינקינג – קשר צילוב, השתלת טבעות או השתלת קרנית שכבתית או מלאה.

כאשר המחלה קלה יחסית, אפשר לטפל על ידי משקפיים או עדשות מגע מיוחדות הנותנות מענה לבעיות הראייה, לרבות עדשות סקלרליות (עדשות קמורות ששוליהן מונחים על לובן העין ואינן נוגעות בקרנית, ובנוסף כוללות חומר מלחלח).

כאשר המחלה מתקדמת והקרנית נעשית יותר אסימטרית, נאלצים לטפל בהקטנת הקמירות באמצעים אחרים.

  1. השתלת טבעות intacs

טבעות אילו עשויות מחומר קשיח והן גורמות להשטחת הקרנית. הטבעות מתאימות בעיקר למצב של קמירות קלה או בינונית. הטבעות לא מרפאות אבל משפרות את הראיה ומאפשרות התאמה קלה יותר של משקפים או עדשות מגע.

לפעמים הקרטוקונוס ממשיך להתקדם לאחר התקנת הטבעות ויש צורך להוציאן ולבצע השתלת קרנית. במקרה כזה הטבעות הן  אמצעי זמני הדוחה למספר שנים את ההשתלה.

  1. קשרי צילוב (קרוס לינקינג)

מטרת הטיפול היא לייצב את רקמת הקרנית במקרים של התקדמות והחמרה. “קרוס לינק” או “קשר צולב”,  הוא מצב שבו שרשראות של פולימרים מתחברות זו לזו, ויוצרות מבנים יציבים בגוף כמו שיער, עור וסחוס. אחד החלבונים הנפוצים בגוף האדם הוא קולגן, הנמצא גם בקרנית ואחראי, בין השאר, לחוזקה וליציבותה באמצעות קרוס לינקינג שנעשה באופן טבעי על ידי הגוף. קולגן פגום מפחית את הפעולה הטבעית של קרוס לינקינג בגוף, וכתוצאה מכך גורם להיחלשות הקרנית.

טיפול קרוס לינקינג הוא למעשה יצירה מלאכותית של קרוס לינקינג בקולגן שבקרנית על ידי שילוב של הזלפת ריבופלבין (ויטמין 2B) והקרנת אור אולטרה סגול, שיוצרים תהליך פוטוסינתזי שיוצר בסופו של דבר את הקרוס לינקינג.

מחקרים על אודות השימוש בקרוס לינק בבני אדם התפרסמו כבר בשנת 2003 והטיפול אף אושר באירופה ב-2007, אך רק ב-18.4.2016 אישר ה -FDA את טיפולי הקרוס לינק לטיפול בקרטוקונוס.

  1. השתלת קרנית

השתלת קרנית נעשית כפתרון אחרון ורק לאחר שנוסו פתרונות אחרים. בניתוח השתלת קרנית נלקחת קרנית מתורם וחלקה המרכזי מושתל במקום החלק המרכזי של הקרנית של החולה.

הקרנית אינה מכילה כלי דם ולכן אינה חשופה למערכת החיסונית כמו איברים אחרים. לכן הסיכון בדחיית הקרנית קטן. קיימות מספר שיטות של השתלת קרנית, השתלה מלאה והשתלה שכבתית ויש להתייעץ עם הרופא בטרם בחירת סוג הניתוח הנדרש.

קרנית חרוטית: יש פתרון כמעט לכל מצב

כמי שמתמחה שנים רבות בטיפול במצבים מורכבים, אני נתקלת מדי יום במטופלים הסובלים מהמחלה וסבורים שאין פתרון למצבם. אני יכולה לומר בביטחון רב: עם טיפול מדויק וחכם – ניתן למצוא פתרון כמעט לכל מצב. הנה מספר מקרים שימחישו זאת.

  1. התאמת עדשות לאחר שתי השתלות קרנית

א’, בן 55, חולה בקרטוקונוס, עבר שתי השתלות קרנית. למרבה הצער, גם לאחר ההשתלה השנייה הוא נאלץ להרכיב עדשות מגע, שהציקו לו מאוד.

לאחר סדרת בדיקות שכללו מיפוי מדויק של הקרנית, הבנתי שעדשות היברידיות, עם מרכז קשיח ושוליים רכים, יתאימו למבנה העין של א’: הן ייצמדו טוב יותר לעין, ובנוסף יציקו פחות. כתוצאה מכך, הכאבים בעיניים פסקו לחלוטין והבדיקות של א’ מראות על ראייה 6/6.

  1. קרוסלינקינג בלם את התקדמות המחלה

י’, צעיר בן 25, מעולם לא הרכיב משקפיים. יום אחד חלה הידרדרות פתאומית בראייתו והוא אובחן כחולה בקרטוקונוס. כאשר האבחון מתבצע בשלבים מוקדמים, טיפול קרוסלינקינג יכול לעצור את המחלה – וכך אכן קרה במקרה של י’. כיוון שכבר נעשה נזק מסוים לקרנית, המלצתי על שימוש בעדשות קשות מיוחדות שההסתגלות אליהן אמנם ארוכה יותר אך נותנות פיתרון מלא למבנה הקרנית.

  1. יובש כרוני בעיניים עם קרנית חרוטית

מ’, בן 35 , בעל קרנית חרוטית, הסתובב עם התחושה המאוד לא נעימה של יובש בעיניים במשך חמש שנים. מלבד חוסר הנעימות, היובש הכרוני בעיניים גרם למ’ להפרעות בהרכבת עדשות מגע באופן סדיר. בחלקים ניכרים ביום הוא פשוט עצם את העיניים והעדיף לא לראות ולא לסבול.

במקרה של מ’ היה לי ברור שעדשות סקלרליות של החברה הקנדית ” “blanshard‏יפתרו את בעיית היובש. החיסרון של עדשות אלה הוא שמעט קשה יותר להרכיב אותן, ויש להיעזר במכשיר ייעודי לשם כך. אך לאחר ההרכבה – בעיות היובש ייפתרו לחלוטין.. כך אכן קרה.

סיכום: בואו להיבדק – כי יש פתרון למצב שלכם

קרנית חרוטית היא אולי מצב לא נעים, אך לא מצב ללא פתרון. כמי שהתמחתה במשך שנים רבות באבחון וטיפול במחלה, אני יכולה להטיח לכם שעם אבחון מדויק וטיפול חכם ניתן למצוא פתרונות כמעט לכל מצב, לבלום או להאט את התפתחות המחלה ולהקל על כל הסימפטומים הנלווים אליה. בנוסף, ניתן לתקן את הנזקים שכבר נעשו לקרנית על ידי התאמת עדשות מגע המתאימות למבנה הקרנית, לרבות עדשות קשות או סקלרליות במקרה הצורך. התחושה של המטופל תהיה שתופעות הלוואי חלפו ושהראייה תקינה לחלוטין.

אם אתם יודעים שיש לכם קרטוקונוס, או שהתחלתם טיפול שלא נותן לכם מענה מלא, או שיוצר תופעות לוואטי מטרידות כמו יובש בעיניים או קושי בהרכבת עדשות, קבעו תור אלי ואשמח לסייע.

אם אתם חוששים שיש לכם קרנית חרוטית אך אינכם בטוחים בכך – מוזמנים להשיב על השאלון הזה שיסייע לכם לאבחן ראשונית את החשד למחלה.

בכל מקרה, אני כאן בשבילכם לכל שאלה.
500x500-79

 ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc

טל’ נייד 052-2512312

 למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

טלפון (חובה)

תוכן ההודעה

קרטוקונוס: כל מה שצריכים לדעת
4.7 (93.55%) 62 vote[s]

Call Now Button