קרטוקונוס היא מחלת עיניים נפוצה יחסית וכזו שמשפיעה במידה רבה על הראייה. בנוסף היא עלולה להחמיר עם הזמן, ולכן חשוב מאוד לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר, באופן מקצועי ומדויק. בעמוד זה תמצאו מידע אודות האופן שבו מאבחנים קרטוקונוס והמלצות לגבי מציאת המענה האופטימלי ללקות הראייה.
הסימפטומים שמחייבים הגעה לאופטומטריסטית
ראשית, כדאי לדעת באילו מקרים כדאי לבצע אבחון מקצועי שיקבע אם אכן האדם סובל מקרטוקונוס. בדרך כלל המחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, לאורך העשור השלישי בחיים או מעט לאחר מכן. בהתאם בני ובנות 15-35 הם אלה שצריכים לבדוק אם מופיעים אצלם תסמינים רלוונטיים.
התסמינים העיקריים שמעידים על קיומה של המחלה הם:
- היכולת לזהות במדויק עצמים רחוקים או כאלה שהם יחסית קטנית הולכת ונחלשת.
- היכולת לזהות אובייקטים בהירים כשהרקע כהה, או להפך, נחלשת גם היא.
- כשהתאורה חלשה יחסית, יכולת הראייה מוגבלת ואפילו במידה ניכרת.
- הופעה של מעין הילות סביב מקורות שונים של אור, כך שהראייה מיטשטשת.
- ירידה ביכולת הראייה בתלת מימד.
חשוב להדגיש שלא בהכרח כל הסימפטומים מופיעים, כשלמשל האחרון מאפיין רק בעלי ובעלות קרטוקונוס עם הבדל במידת החומרה של המצב בשתי העיניים. בנוסף כל התסמינים הנ”ל עשויים לנבוע גם מגורמים אחרים, ולכן אין תחליף לאבחון מקצועי.
מה כולל אבחון כשישנו חשד לקרטוקונוס?
כשישנו חשש לקיומה של מחלת קרטוקונוס אבחון מקיף מבוסס קודם כל על מיפוי של הקרניות בשתי העיניים. מיפוי הקרניות מספק את המידע החיוני לגבי העובי שלהן בכל נקודה ונקודה בהן. בדיקה זו מתבצעת ע”י אופטומטריסטים מוסמכים, באמצעות מכשיר טופוגרפיה מאחד הסוגים המשמשים לצורך זה. האופציות העיקריות הן סליט, פנטאקאם ופלאסידו.
אם האבחנה היא שאכן האדם חולה בקרטוקונוס, הוא יופנה לבדיקה של רופא עיניים שכוללת פאכימטריה. בדיקה זו היא למעשה אולטרסאונד של הקרניות, ועל סמך הממצאים של המכשיר המשוכלל ניתן לדעת מהי מידת הקמירות של הקרנית בכל עין – מהות מחלת הקרטוקונוס היא התעוותות של שכבה זו מכדור לכדי חרוט, וחשוב כמובן לדעת עד כמה הקרנית הפכה לבעלת צורת חרוט, כלומר כמה חמור העיוות.
אילו החלטות מתקבלות על סמך ממצאי האבחון?
בכל מצב שבו ישנו חשד להתפתחות קרטוקונוס אבחון מקצועי מספק גם תשובה חד משמעית האם האדם אכן לקה במחלה, וגם מהי מידת החומרה שלה, אם הוא אכן חולה.
במקרים קלים הטיפול הוא משקפיים או עדשות מגע. חשוב להדגיש שנדרשות עדשות מגע מתאימות לבעיה בקרנית, כלומר לעיוות בצורה שלה. אופציה אחת היא עדשות סקלרליות שמתאפיינות בקוטר גדול ולכן הן לא מונחות על הקרנית אלא על לובן העין (סקלרה). אופציות נוספות הן עדשות היברידיות (שכולל גם חלק קשיח וגם חלק רך, כשזה הראשון מספק את התיקון לראייה וזה השני את הנוחות הרצויה) ועדשות rose K (עדשות עם גאומטריה שמותאמת באופן מדויק לא-סימטריה בקמירות של הקרניות).
אם הקרטוקונוס חמור יותר, ייתכן צורך בניתוח להשתלת קרנית (מלאה או חלקית). מדובר בהחלטה כבדת משקל: אמנם לניתוחים אחוזי הצלחה גבוהים, אבל לאחריהם נדרשת החלמה ממושכת יחסית וכן תקופת הסתגלות. בהתאם מומלץ לעבור אך ורק אבחון קרטוקונוס מוקפד במיוחד.