האם ניתן לעצור התפתחות קוצר ראייה אצל ילדים?

התופעה של קוצר ראייה אצל ילדים נפוצה מאוד, והיא רק הולכת ומתפשטת. לפי נתוני צה”ל, בין השנים 2006 ל-2016 בלבד זוהתה עלייה משמעותית של מתגייסים בעלי קוצר ראייה – מ-30% ל-40%.

אחת הבעיות של קוצר ראייה אצל ילדים היא שהראייה הולכת ומידרדרת עם השנים. בגיל צעיר למדי מתגלה שלילדכם יש קוצר ראייה (“מיופיה”) והוא זקוק למשקפיים, בדרך כלל עם מספר נמוך, לפעמים פחות מ-1 דיופטר. אך עם השנים המספר הולך וצומח, ולעיתים הופך למיופיה ברמה גבוהה, של יותר מ-6 דיופטריות.

קוצר ראייה אצל ילדים: האם ניתן לעצור התפתחות מיופיה?

עליית המספר אצל ילדים לא גורמת רק לאי נוחות ולצורך חוזר ברכישת משקפיים חדשים; מחקרים מראים שעלייה במספר עלולה להוביל לבעיות ראייה בהמשך החיים, כמו קטרקט בגיל מוקדם, גלאוקומה (לחץ תוך עיני המסכן את עצב הראייה) והיפרדות רשתית.

האם יש מה לעשות? מתברר שכן. אומנם אי אפשר לעצור לחלוטין את התופעה של קוצר ראייה אצל ילדים, אך ניתן לשלוט בה, לפחות חלקית. בחודש אפריל 2016, פורסם בכתב העת Ophthalmology מחקר מקיף שבדק לא פחות מ-16 שיטות לשליטה במיופיה. המחקר כלל גם שיטות תרופתיות כמו טיפות אטרופין בריכוזים ובמינונים שונים (שהושוו, בין השאר, גם לפלצבו), גם שיטות של אורתוקרטולוגיה (עדשות מגע לשימוש בלילה) וגם טיפולים התנהגותיים הכוללים שימוש בעדשות מולטיפוקל.

מסקנות המחקר היו שחלק מהטיפולים יעילים בשליטה על קוצר ראייה, במיוחד שימוש בטיפות אטרופין בריכוזים מסוימים. אולם, בצד המסקנות המעודדות, הטיפולים היעילים כוללים גם חסרונות. נסקור את הטיפולים המרכזיים שהוכחו כיעילים, את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם.

טיפות אטרופין: יעילות לטווח הקצר, אך יש תופעות לוואי

אטרופין הוא חומר המשפיע על מערכת העצבים, ובעולם רפואת העיניים נעשה בו שימוש כמרחיב אישונים, כיוון שיש בכוחו לשתק את פעולת צמצום האישון. איך זה קשור לטיפול בקוצר ראייה?

מחקרים הנוגעים לקוצר ראייה אצל ילדים הציעו שהתופעה מתרחשת בשל עייפות העין מהצורך להתמקד. בשל כך, נוסה האטרופין על ילדים הסובלים מהתפתחות מהירה של קוצר הראייה שלהם, כדי לאפשר לעין להתאמץ פחות ולנוח יותר. שימוש דומה באטרופין נעשה גם בטיפול בעין עצלה, כתחליף לצורך ברטייה.

מחקרים רבים נערכו על שימוש באטרופין לצורך בלימת הידרדרות מיופיה, וגילו הצלחה מרשימה בטיפול, אך בעיקר בשימוש בטווח קצר. לפי מחקרים אלה, זוהתה הפחתה בהידרדרות קוצר הראייה בקרב כ-80% מהילדים, אך זאת רק בשנה הראשונה לטיפול. עוד גילו מחקרים ששימוש באטרופין בריכוז נמוך במיוחד (0.01%), הוביל לראייה יציבה יותר בהמשך הטיפול, בהשוואה לילדים שטופלו בריכוזים גבוהים יותר.

עם זאת, רופאי עיניים רבים נוטים שלא להמליץ על שימוש בטיפות אטרופין, וזאת מכמה סיבות: ראשית, עדיין אין מספיק מידע על ההשלכות של שימוש קבוע בטיפות אטרופין. שנית, לטיפות אטרופין גם תופעות לוואי הכוללות אי נוחות בעין, רגישות לאור וראייה מטושטשת של עצמים קרובים. שלישית, בשל תופעות לוואי אלה, חלק מהילדים נזקקים למשקפי ראייה מקרוב, או משקפיים בעלי עדשות ביפוקליות.

אורתוקרטולוגיה: עיצוב מחדש של הקרנית בעזרת עדשות

אורתוקרטולוגיה, ובקיצור: “אורתו-קיי”, היא שיטה שבה עדשות מגע קשות נושמות מוחדרות לעין במהלך השינה בלילה. המטרה היא שהעדשה הקשה תייצר שינוי של צורת הקרנית, שינוי שימתן את התפתחות קוצר הראייה.

מחקרים מרחבי העולם (יפן, ספרד, הונג קונג וטייוואן) אכן הוכיחו שלאורתו-קיי יש השפעה מסוימת על התפתחות קוצר ראייה אצל ילדים. ילדים שטופלו במשך כמה שנים באורתו-קיי סיימו את התבגרותם עם מספר נמוך יותר בהשוואה לילדים אחרים. ריכוז והשוואת המחקרים מלמדים שהתפתחות קוצר הראייה אצל ילדים שטופלו באורתו-קיי הייתה מתונה בכ-50% בהשוואה לילדים שקוצר הראייה שלהם לא טופל בדרך כלשהי.

גם במקרה זה, יש לשיטה חסרונות שעליהם מצביעים רופאי עיניים, ובעיקר: אי נוחות של השימוש בעדשות הקשות בלילה וגרוע מכך – התפתחות זיהומים בקרנית, שנפוצים למדי אצל ילדים.

עדשות מגע מולטיפוקל: פחות תופעות לוואי

מחקרים שונים מלמדים ששימוש בעדשות מגע מולטיפוקל, בתכנון מיוחד, יכול למתן התפתחות קוצר ראייה אצל ילדים.

כך, למשל, מחקר שנערך בשנת 2010 בקרב ילדים בגילאי 7–14 מצא שלאחר שישה חודשים של שימוש בעדשות מגע מולטיפוקל דו מוקדיות, שבהן מרכז העדשה ממקד באופן מלא וסביבו אזור בעל כוח עדשה מוחלש, התפתחות קוצר הראייה הופחתה בכ-50% בהשוואה לילדים שהשתמשו במשקפיים רגילים.

מחקרים שנערכו באוסטרליה, סין, ארה”ב וניו זילנד הציגו תוצאות שונות אך מסקנה אחת: שימוש בעדשות מגע מולטיפוקליות מיוחדות מפחית באופן מסוים את הידרדרות הראייה אצל ילדים הסובלים מקוצר ראייה. מחקרים נעשו גם לגבי שימוש במשקפיים בעלי עדשות מולטיפוקל, אולם תוצאות מחקרים אלה עוד פחות אופטימיות בהשוואה למחקרים שנערכו בעדשות מגע מולטיפוקל.

בשורה התחתונה: לשימוש בעדשות מולטיפוקל אין תופעות לוואי חריגות, אולם ההשפעה והיעילות שלהן בבלימת מיופיה טובה משמעותית בהשוואה לאורתו-קיי ובוודאי בהשוואה לטיפות אטרופין בריכוז נמוך.

פתרון חדש: עדשות misight עדשות מגע מולטיפוקל יומיות

הפיתוח החדש ביותר בתחום הבלימה של קוצר ראייה אצל ילדים הוא עדשות מגע יומיות מולטיפוקל בשם MiSight , של Coopervision. עדשות מגע אלה עושות שימוש בטכנולוגיית ActivControl, שגם מייצרת תיקון ראייה חד ומלא בשימוש היומיומי וגם בולמת את התפתחות קוצר הראייה לטווח הארוך.

מחקר שנערך לאחרונה, בקרב ילדים בגילאי 8–12, גילה ששימוש של שנתיים בעדשות MiSight ממתן את התפתחות קוצר הראייה בכ-40% בהשוואה לילדים שהשתמשו במשקפיים חד-מוקדיים רגילים. כיוון שהעדשות הן רכות ויומיות, השימוש בהן גם לא מייצר תופעות לוואי משמעותיות וגם לא יוצר זיהומים מעבר לשימוש רגיל בעדשות מגע. עדשות אלה מסתמנות כפתרון ביניים שמשלב יעילות מוכחת עם חוסר בתופעות לוואי.

קוצר ראייה אצל ילדים: יש מה לעשות

אם ילדכם אובחן כסובל מקוצר ראייה, אתם צריכים לחשוב לא רק איך לתקן לו את הראייה הנוכחית, אלא גם איך לסייע לו למתן את ההידרדרות הצפויה בראייה שלו בשנים הבאות. בניגוד לעבר, קיימות כיום כמה שיטות יעילות לבלימת התפתחות קוצר ראייה (מיופיה), ולכל ילד מתאים פתרון אחר.

אתם מוזמנים לנשום עמוק, להירגע ולסור לקליניקה שלי, כדי שאוכל להתאים לכם את הפתרון המדויק והטוב ביותר עבור ילדכם.