מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. כיצד מאבחנים אותן מוקדם ונמנעים מהשתלת קרנית?
סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שהבעיה היא בקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין. תפקיד הקרנית הוא למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. אחת העיקריות שבהן היא קרטוקונוס; במחלה זו הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, ולרשתית העין ולמוח מגיעה תמונה מטושטשת.
גורמי הסיכון האפשריים של קרטוקונוס הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים כגון שפשוף מוגבר של העיניים (שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים כגון דלקות עיניים חוזרות. תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. הם עשויים לכלול ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה, יובש וגירוד תדיר של העיניים, רגישות יתר לאור, תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.
השתלת קרנית היא ניתוח שנועד להחליף קרנית פגומה בשתל קרנית תקין. קיימים שני סוגי השתלה: השתלת קרנית שלמה, שבה מוחלפות כל שכבותיה, או השתלת קרנית שכבתית, שבה מוחלפים רק חלקיה הפגועים. שתל הקרנית נלקח בדרך כלל מנפטר שמשפחתו הסכימה לתרומת איברים, אך קיימים גם שתלים מלאכותיים.
בנוסף לקרטוקונוס, הסיבות השכיחות להשתלת קרנית הן פגיעות שנוצרו בה (כגון צלקות, בצקת, התנקבות וכיבים), למשל בשל זיהום, טראומה או מחלות גנטיות, וכן דחיית שתל קרנית קודם על ידי הגוף.
מדובר באחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים בארץ ובעולם. עם זאת, כמו כל ניתוח, הוא עלול להוביל לסיבוכים. העיקריים שבהם הם:
דחיית השתל – מצב שבו מערכת החיסון דוחה את הקרנית החדשה. לרוב היא פוגעת בתאי האנדותל שלה (שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה) וכך גורמת לבצקת, עכירות, אודם וגירוי בעין ולירידה משמעותית בראייה. ברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך באמצעות סטרואידים הניתנים בטיפות, ללובן העין (סקלרה) או טיפול מערכתי דרך הפה.
עליית הלחץ התוך-עיני – שכפי הנראה נגרמת בשל שינויים שנוצרו במהלך הניתוח בזווית העין (האזור שבו מתנקז הנוזל התוך-עיני) או בשל שימוש ממושך בטיפות סטרואידים לאחר הניתוח. הטיפול במקרה זה הוא תרופות שמורידות לחץ תוך-עיני. לעתים אף מתפתחת לאחר הניתוח גלאוקומה (שבה הלחץ התוך-עיני פוגע בעצב הראייה) שאינה מגיבה לטיפול, ואז נדרש ניתוח להורדת הלחץ.
זיהום בתפרים או בשתל – עלול לגרום למשל לדלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין ולראייה מעוותת (ניתן להוריד סיכון זה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה בסמוך לניתוח).
חשוב לציין גם כי קיים פער בין מספר הממתינים להשתלת קרנית לבין תרומות הקרנית, ולכן תקופת ההמתנה להשתלה עשויה להימשך חודשים ולעתים אף שנה ויותר.
בשל תקופת ההמתנה לתרומה והסיבוכים האפשריים של הניתוח, הוא מתבצע רק כאשר מוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות. כיום רופאים נמנעים ממנו עד כמה שניתן ומפנים את המטופלים לקבלת טיפולים שמרניים. אחד העיקריים שבהם הוא עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות מגע רגילות, עדשות מגע סקלרליות אינן נצמדות לקרנית אלא מונחות על לובן העין. קוטרן גדול במיוחד ומאפשר לשוליים שלהן לגעת בסקלרה ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. כלומר הן עוקפות את הקרנית הפגועה ויוצרות משטח אופטי חלק. בנוסף הן עשויות מחומר שמעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות וכך הן מונעות יובש בעת הרכבתן.
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית מוסמכת ומנוסה, מזהה מוקדם מחלות של הקרנית, כגון קרטוקונוס, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מתקדמות ביותר. לדבריה, “קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי – שאני מבצעת אצלי בקליניקה. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים ומונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – לרוב כבר אין ברירה והמטופל חייב לעבור השתלת קרנית”.
את מיפוי הקרנית פרוכטר מבצעת ב-Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה מתקדם ביותר שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. בנוסף היא משתמשת ב-OCT: מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.
לדבריה, “כשמטופל מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה, אי נוחות וגרד), אני מבצעת לו מיפוי קרנית ומזהה את השלב המדויק של מחלתו. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע סקלרליות. העדשות שאני משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. הן נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך אני משפרת את ראייתם ומונעת מהם ניתוח השתלת קרנית וסיבוכים”.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
