ישנן 4 מחלות עיניים הגורמות לעיוורון: ניוון מקולרי גילי, גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה ורטינופתיה סוכרתית. מודעות לנושא, אבחון מוקדם ככל האפשר וטיפול בהתאם עשויים להפחית את הסיכון לאובדן מוחלט של יכולת הראייה. בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחלות אלה.
ניוון מקולרי גילי
הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בישראל – לפי נתונים של משרד הרווחה, שמנפיק תעודת עיוור, אצל 1 מכל 4 מקבלי תעודה זו בשנת 2019 הגורם לאובדן הראייה היה מחלה זו.
ניוון מקולרי גילי (AMD – ראשי תיבות של Age-related Macular Degeneration) מופיעה ברוב המקרים בגיל מבוגר: אצל בני ובנות ה-75 ומעלה השכיחות שלה היא 1 ל-3, ובלא מעט מקרים השלבים המוקדמים שלה מופיעים כבר בגילאי ה-50-60. AMD פוגעת במרכז הרשתית, אזור שנקרא מקולה. המקולה אחראית לחדות הראייה וליכולת לראות בצבע, ולכן חולים ב-AMD רואים כתם שחור במרכז שדה הראייה.
זוהי מחלת עיניים תורשתית, אבל עישון מגדיל פי 4 את הסיכון ללקות בה. גורמי סיכון נוספים הם לחץ דם גבוה, השמנת יתר ורמה גבוהה של שומנים בדם. קצב ההחמרה של המחלה איטי בהתחלה אבל עלול להפוך למואץ. בשלב המתקדם, שנקרא גם השלב הרטוב, ניתן להאט את קצב ניוון הרשתית באמצעות הזרקת חומרים נוגדי VEGF אל זגוגית העין.
גלאוקומה
המחלה השנייה בשכיחותה ברשימה של מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – 15% מתוך מקבלי תעודות העיוור סבלו מגלאוקומה.
בדומה ל-AMD גם גלאוקומה מאפיינת בעיקר מבוגרים ומבוגרות. מאפיין דומה נוסף הוא ההחמרה האיטית בשלבים הראשונים, ולכן המחלה זכתה לכינוי “הגנב השקט של הראייה” – 3 מכל 10 חולים בגלאוקומה יאבדו את יכולת הראייה באחת העיניים, וחלק לא מבוטל מהם גם בעין השנייה. הקפדה על בדיקות שנתיות של הלחץ התוך עיני מאפשרת לאבחן את הגלאוקומה מוקדם ככל האפשר, ולהתחיל את הטיפולים בה בשלב ראשוני.
עוד כדאי לדעת שישנם טיפולים אפקטיביים למדי במחלה, ובפרט סוגים שונים של תרופות וטיפול בלייזר. כשישנה סכנה מוחשית לאובדן הראייה יתבצע ניתוח טרבקולקטומיה שמשפר את היכולת של העין לנקז נוזלים כך שהם לא יצטברו ויפעילו לחץ רב מדי על עצב הראייה.
רטיניטיס פיגמנטוזה
רטיניטיס פיגמנטוזה גרמה ל-9% מהמקרים של עיוורון ב-2019.
זוהי מחלה תורשתית הגורמת לניוון הרשתית. בשלב הראשון מתים התאים ברשתית שאחראים על ראיית הלילה, ובשלב הבא גם אלה שמייצרים את היכולת לראות ביום. מאפיין נוסף הוא היצרות של שדה הראייה – בדומה למצב שבו האדם מתבונן על העולם דרך צינור שהקוטר שלו הופך ליותר ויותר קטן עד שנסגר לגמרי. בחלק מהמקרים ניתוח קטרקט עשוי לשפר את המצב. חוקרים מנסים לפתח דרכים לתקן את הפגם הגנטי שגורם לרטיניטיס פיגמנטוזה.
רטינופתיה סוכרתית
גם רטינופתיה סוכרתית היא מרכיב משמעותי ברשימת מחלות עיניים הגורמות לעיוורון – עם שכיחות של 7%.
מחלה זו היא סיבוך של סוכרת, והנזק לראייה הוא כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם של הרשתית. בשלבים המוקדמים של הרטינופתיה הסוכרתית הסימפטומים העיקריים הם ירידה בחדות הראייה, ראייה מטושטשת והופעת מעין פסים או נקודות בצבע שחור בשדה הראייה. בשלבים מתקדמים יותר האדם עלול לאבד לחלוטין את יכולת הראייה. המפתח להאטת קצב החמרת המחלה הוא איזון רמות הסוכר בדם, ולכן נדרש מעקב צמוד גם ע”י רופא מומחה לסוכרת וגם ע”י רופא עיניים מנוסה.
אולי יעניין אותך גם:
