מה זה קרטוקונוס? כל מה שאתם צריכים לדעת על מחלת העיניים קרטוקונוס

קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שפוגעת באחד המרכיבים החשובים ביותר בגלגל העין – הקרנית. זוהי מחלה שכיחה יחסית, כשעל-פי מחקרים עדכניים 1 מכל 1,000 בני אדם סובל מראייה לקויה עקב הפגיעה בקרנית. מאפיין ייחודי נוסף הוא מועד ההתפרצות של המחלה: אם בעיות אחרות הקשורות לעיניים כגון גלאוקומה, קטרקט ו-AMD מאפיינות בעיקר מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד, קרטוקונוס עשויה להופיע כבר במהלך גיל ההתבגרות. נכון לעכשיו לא ניתן לרפא את המחלה, אבל כן ניתן לתקן את לקויות הראייה שהיא גורמת ולאפשר לבעלי ובעלות קרטוקונוס לחיות איתה בלי לפגוע באיכות החיים.

בעמוד זה תוכלו לקרוא מידע מקצועי מקיף אודות המחלה, ובפרט למצוא תשובות לשאלות הנפוצות ובהן מהם הגורמים לקרטוקונוס, מהם התסמינים הנפוצים, איך ניתן לאבחן את המחלה, הדגשים הייחודיים של קרטוקונוס בגיל ההתבגרות, התפתחות המחלה וכמו כן כל הפתרונות הקיימים עבורה.

מה זה קרטוקונוס?

השם קרטוקונוס (Keratoconus) הוא במקור מהשפה היוונית. זהו חיבור של שתי מילים – Kerato שפירושה קרנית, ו-Conus שהמשמעות שלו היא חרוט (קונוס). חיבור שתי המילים ושמה של המחלה מבטא את המהות שלה: קרנית העין, שבמצב תקין מתאפיינת בצורה של כיפה, הופכת בהדרגה לחרוטית יותר ויותר. 

הסיבה להיווצרות צורת חרוט היא שהחלק התחתון של הקרנית וגם החלק המרכזי שלה הופך לדק יותר, ולכן הקמירות של שכבה זו בגלגל העין אינה אחידה. במרבית המקרים (כ-90%) המחלה משפיעה על שתי הקרניות, אם כי ייתכנו גם הבדלים במידת העיוות של כל אחת מהקרניות.

מהן הסיבות למחלה?

המדע עדיין לא הצליח לפענח בוודאות את הגורמים להתפתחות קרטוקונוס, אם כי כבר יש מספר השערות מובילות לגבי התהליך שבסופו קרנית העין מקבלת צורה של חרוט.

בפרט ישנה הסכמה כי ככל הנראה מדובר במחלה עם יסוד גנטי, כלומר כזו שעוברת בתורשה. למעשה אף זוהו מספר גנים שגורמים לפגם בחלבונים שבונים את קרניות העין. אפשרות נוספת שנבדקת היא חוסר איזון של אנזימים מסוימים. על-פי תיאוריה זו, הפעילות האנזימטית הלא תקינה כרוכה בתוצרי לוואי חומציים, ואלה הופכים חלקים מהקרנית לדקיקים יותר כך שצורת האיבר משתנה.

סיבה אחרת היא שפשוף של העיניים לעיתים קרובות מדי, למשל עקב אלרגיה או בשל הרכבת עדשות מגע לא מתאימות. בהתאם ילדים שהעור שלהם מגורה או יבש נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בקרטוקונוס. עוד מסקנה חשובה של מחקרים שניסו לזהות גורמים אפשריים למחלה היא שבעלי ובעלות תסמונת דאון נמצאים גם הם בקבוצת סיכון (מפני שהם נוטים לשפשף את העיניים לעיתים קרובות יחסית).

לכל הנ”ל, ובמיוחד למי שבמשפחה שלהם כבר יש חולים בקרטוקונוס כך שגם הם עשויים לשאת את הגנים הבעייתיים בהקשר זה, מומלץ להקפיד על בדיקות תקופתיות כדי שאם המחלה תתפרץ היא תאובחן מוקדם ככל האפשר (בהמשך העמוד תמצאו הסברים מפורטים לגבי אבחון קרטוקונוס).

הסימפטומים של קרטוקונוס

מילון מונחים ברפואת עיניים

תפקיד הקרנית במערכת הראייה

הקרנית ממוקמת בחלק הקדמי של העין, מיד אחרי לובן העין. יש לה שני תפקידים חשובים: האחד הוא להגן על העין ובפרט למנוע חדירת חיידקים או חומרים זרים אחרים, והשני הוא למקד כל קרן אור שמגיעה אל העין כך שהיא תישבר באופן מדויק ברשתית (שאחראית על המרת אור לאותות חשמליים שאותם המוח מתרגם למידע חזותי).

בסך הכל הקרנית מייצרת למעלה מ-70% מהכוח האופטי של כל עין, ולכן כל פגיעה בה מובילה ללקות ראייה משמעותית. במקרה של קרטוקונוס, עיוות הצורה של הקרנית מוביל בהכרח לשבירה לא תקינה של קרני האור כך שהן לא נופלות באופן הרצוי על הרשתית.

סימפטומים עיקריים

  • ירידה בחדות הראייה ובפרט לרוחק – כלומר קוצר ראייה (שעלול להחמיר עם הזמן)
  • אסטיגמציה – לקות שמוכרת גם בשם “צילינדר”, ושהמהות שלה היא שבירת האור בשני מוקדים שונים במקום במוקד אחד. כתוצאה מכך הראייה הופכת למטושטשת (גם לרחוק וגם לקרוב)
  • הופעת הילות סביב מקורות אור – עד כדי סינוור
  • רגישות מוגברת – ואף מופרזת לאור
  • עייפות של העיניים
  • שינויים תכופים יחסית במרשם של המשקפיים או עדשות המגע – גם של המספר וגם של הצילינדר (בשל העובדה שהמחלה מחמירה עם הזמן)

המצבים שבהם הסימפטומים באים לידי ביטוי

קוצר הראייה והאסטיגמציה באים לידי ביטוי כמעט כל הזמן. בלילה מחמיר חוסר היכולת לראות ברור, ועוד מצב שבו הקרטוקונוס עלולה להשפיע במידה ניכרת הוא בזמן נהיגה. למעשה ישנו קושי ממשי לנהוג, הן בשל הופעת ההילות והסינוורים והן בגלל הירידה בחדות הראייה והתמונות המטושטשות שמייצרת העין החולה. 

עוד מצב ספציפי שבו הקרטוקונוס נוכחת במיוחד הוא כשמנסים להביט בתמונה בעלת ניגודיות גבוהה – למשל כזו שמציגה פריטים יחסית בהירים על רקע כהה, כשהסיבה לכך היא הצלליות שנוצרות סביב האלמנטים השונים בתמונה.

כשיש הבדלים בין מידת החרוטיות של שתי הקרניות, תיווצר ירידה באיכות הראייה בתלת מימד.

איך מאבחנים קרטוקונוס?

הקרנית נמצאת כאמור מתחת ללובן העין ומעל לקשתית ולאישון. זהו האיבר בעל כמות תאי העצב הגבוהה ביותר ביחס לגודלו בכל הגוף, ויש בו 5 שכבות: אפיתל, באומן (Bowman), סטרומה (Stroma), דסמט (Descemet) ואנדותל. 

קוטר הקרנית הוא כ-11 מ”מ, ואצל אדם בריא העובי שלה הוא בערך חצי מ”מ בחלק המרכזי ובין 0.6 מ”מ ל-0.8 מ”מ בחלקים ההיקפיים. מחלת הקרטוקונוס גורמת כאמור לעיוות בצורת הקרנית כך שהיא הופכת מכיפה לחרוט, ולכן האבחון מבוסס על בדיקה שנקראת מיפוי קרנית ושמספקת מידע מדויק לגבי עובי שכבה זו בגלגל העין בכל נקודה ונקודה.

סוגי מכשירי טופוגרפיה לביצוע מיפוי קרנית

הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר טופוגרפיה ייעודי. למעשה יש מספר סוגים של מכשירי טופוגרפיה וטכניקות לביצוע הבדיקה. אופציה אחת היא פלאסידו (Placido topography), כשבשיטה זו מתקבל מידע רק לגבי החלק הקדמי של הקרנית. אופציה שנייה היא סליט טופוגרפי – מכשיר שמקרין חריצים של אור משני הצדדים של הקרנית, וההחזר נקלט ומתורגם להדגמה מדויקת של פני השטח הקדמיים והאחוריים גם יחד. השיטה המתקדמת ביותר נקראת פנטקאם (Pentacam) והיא מבוססת על עשרות צילומים של כל חלקי הקרנית עד לעומק העין.

חשוב להדגיש כי הבדיקה לא כואבת ולא משפיעה על הראייה. מיד לאחר סיום המיפוי ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה, כולל נהיגה. על-מנת להפיק מקסימום תועלת ממיפוי קרנית חשוב מאוד להפקיד את ביצוע הבדיקה בידי אופטומטריסטית עם ניסיון רב, כך שהפענוח יהיה מדויק לחלוטין. 

קרטוקונוס בגיל ההתבגרות

קרטוקונוס מתפרצת כאמור במקרים רבים בגיל ההתבגרות, כלומר בסביבות גיל 15-16. לקויות ראייה בשלב זה של החיים עלולות להקשות גם על הלמידה וגם על פעילויות פנאי רבות. מאחר שלמחלה אין מרפא ובנוסף היא נוטה להחמיר עם הזמן, צפויות עשרות שנים של חיים לצד הקרטוקונוס ועל כן חשוב מאוד לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר – ככל שהאבחון המדויק יגיע בגיל צעיר יותר, כך יש סיכוי טוב יותר למצוא פתרונות יעילים ובחלק מהמקרים גם להאט במידה מסוימת את קצב ההתפתחות של המחלה.

למעשה לצעירים שיש להם קרוב משפחה עם קרטוקונוס מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות באופן קבוע, אפילו החל מגיל 10, וכך להקדים תרופה למכה.

שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס

אבחון קרטוקונוס

אחת התופעות העיקריות של קרטוקונוס היא החמרת לקויות הראייה עקב החמרת מידת העיוות של הקרנית. כתוצאה מכך גדל גם המספר של העדשות וגם הצילינדר.

בחלק מהמקרים קצב ההתפתחות של המחלה איטי למדי, ויש גם מצבים שבהם בסביבות גיל 30 היא נעצרת. עוד כדאי לדעת שהשינויים בשתי העיניים לא בהכרח אחידים, וכמו כן ייתכנו תקופות של החמרה מהירה במצב. בשלב הראשוני יש יכולת טובה יותר לייצב את הקרנית כשהבסיס לכך הוא אבחון מוקדם ומציאת מענה מדויק לקשיים שיצרה המחלה.

שלב ראשוני

בשלב הראשוני של קרטוקונוס הסימפטומים העיקריים הם ראייה מטושטשת ופגיעה בראייה בשעות הלילה. כמו כן ייתכנו הילות מסביב למקורות אור שונים. בדרך כלל הצילינדר יהיה בין 0.50 לבין 2.50, כלומר אסטיגמציה קלה-בינונית, ובמגמת עלייה. תיקון הראייה יושג באמצעות עדשות מגע או משקפיים. עדשות מגע לקרטוקונוס קל יכולות להיות גם רכות וגם קשות, כשבאופן טבעי כדאי להקפיד על מרשם עדכני מדויק.

שלב הביניים

בשלב זה הצילינדר כבר עובר את ה-2.50 ויכול להגיע גם ל-4.00, כך שמשקפיים כבר מתקשים לספק את חדות הראייה הנחוצה. התמונה שמתקבלת מהתבוננות גם למרחק קצר וגם למרחק גדול מטושטשת, וגם הסינוור הופך לשכיח.

בשלב זה הפתרון הוא עדשות לקרטוקונוס, כלומר עדשות מגע ייעודיות – סקלרליות, ROSE K, פיגיבק, היברידיות או SOFT K. כמו כן כדאי לשקול טיפולים כמו קרוס לינקינג או השתלת טבעות (פירוט לגבי כל אלה תמצאו בהמשך העמוד, בחלק שעוסק בטיפולים בקרטוקונוס).

מחלה מתקדמת

שלב שבו האסטיגמציה גדולה במיוחד (מעל 4.00) ובחלק מהמקרים רקמת הקרנית סובלת מהרס – עקב הצטלקויות, עכירויות ובצקות. כשזה המצב, נדרשת השתלת קרנית. עפ”י הסטטיסטיקות העדכניות, בין 20% ל-25% מהחולים בקרטוקונוס יגיעו לשלב המחלה המתקדמת ויזדקקו לניתוח.

אפשרויות הטיפול בקרטוקונוס

טיפול בקרטוקונוס מתמקד בתיקון לקויות הראייה שנגמרו עקב עיוות צורת הקרנית. ככל שהמחלה מתפתחת כך נדרשים פתרונות מורכבים יותר, לרבות ניתוחים שונים. בחירת הפתרון בכל נקודת זמן חייבת להתבסס על אבחון עדכני שבוצע באופן מקצועי. 

עדשות מגע רכות / משקפיים

בשלב הראשוני של המחלה אין צורך בפתרון מיוחד – עדשות מגע רכות או משקפיים יספקו את התיקון האופטי הדרוש. כשבוחרים עדשות לקרטוקונוס חשוב להקפיד על מרשם מדויק, וזאת מפני שגם מידת קוצר הראייה וגם הצילינדר משתנים ואפילו בקצב מהיר בתקופות מסוימות. בהתאם נדרשת ערנות מצד החולה ותשומת לב למצב הראייה – אם גם עם המשקפיים או עדשות המגע הראייה לא חדה מספיק, ייתכן שהגיע הצורך להתקדם לעדשות מגע קשות ובכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת מקצועית של אופטומטריסטית מנוסה.

עדשות מגע קשות

מאחר שהעדשה קשה היא לא מקבלת את צורתה של הקרנית, ולכן העיוות של הקרנית למעשה מתבטל. עדשות מגע קשות לקרטוקונוס כוללות קימורים ייחודיים בהתאמה מלאה למצב העדכני של העין. חשוב להדגיש כי כיום עדשות המגע הקשות נוחות יותר להרכבה בהשוואה לעבר, ובפרט אם מקפידים לרכוש מוצר איכותי. אם בכל זאת ישנה אי נוחות שמונעת שימוש בפתרון זה, ניתן להיעזר בסוגים אחרים של עדשות מגע – עדשות היברידיות או עדשות פיגיבק.

עדשות היברידיות / עדשות פיגיבק (PiggyBack)

שני סוגי עדשות מגע לקרטוקונוס עם מכנה משותף: בשניהם יש שילוב של עדשות קשות ורכות. העדשות ההיברידיות בנויות כך שהמרכז שלהן קשיח ומספק תיקון אופטי אופטימלי ואילו ההיקף רך ובזכותו ההרכבה נוחה גם במשך שעות רבות מדי יום. מאפיין נוסף של עדשות מגע היברידיות הוא עבירות גבוהה לחמצן בחלק המרכזי שלהן.

עדשות פיגיבק בנויות במתכונת של עדשה על עדשה. על הקרנית עצמה מולבש החלק הרך שעשוי מסיליקון הידרוג’ל ומבטיח נוחות, ועל גבי העדשה הרכה מורכבת עוד עדשה, קשה, והיא מאפשרת לתקן גם פגם משמעותי בראייה במקרים של קרטוקונוס ברמת חומרה בינונית.

עדשות ROSE K

פתרון מתאים למקרי קרטוקונוס ספציפיים שבהם ישנה קמירות גבוהה במיוחד בחלק התחתון של קרנית העין. כשזה המצב, נדרש תכנון גיאומטרי מורכב מאוד על-מנת שהעדשה תתאים לקרנית ויתקבל התיקון הרצוי לראייה.

עדשות סקלרליות

עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מגע בקוטר גדול מהרגיל. בזכות הגודל הן מונחות על שכבת לובן העין שמעל לקרנית (שכבה שנקראת סקלרה, ולכן העדשות נקראות סקלרליות). כתוצאה מכך העדשות לא מונחות על הקרניות ולכן זהו פתרון מתאים לקרטוקונוס ואפילו למקרים מתקדמים יחסית. גם אחרי ניתוח השתלת קרנית ייתכן צורך בסוג זה של עדשות. מאפיין נוסף של עדשות מגע סקלרליות הוא שבמהלך התקנתן בעין מוסיפים נוזל לחלל שביניהן לבין הקרנית – נוזל שמונע יובש בעין.

קרוס לינקינג

קרוס לינקינג הוא טיפול בקרטוקונוס שמטרתו להאט את קצב התפתחות המחלה. זוהי שיטה חדשנית שמיושמת בשלב הביניים של הקרטוקונוס ובלא מעט מקרים מצליח למנוע הגעה לשלב המתקדם ובכך חוסך לחולה ניתוח.

מהות הטיפול, שמבוצע ע”י רופא עיניים מיומן בלבד, היא יצירת קשרים חדשים בין סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית (בשכבת הסטרומה). הקשרים הביו-כימיים שנוצרים במהלך הטיפול מקשיחים את הקרנית ומייצבים אותה כך שהתפתחות המחלה נבלמת או לכל הפחות מואטת במידה ניכרת.

כדי ליצור קשרים ביו-כימיים בין סיבי הקולגן מסיר רופא העיניים את שכבת האפיתל (השכבה החיצונית ביותר של הקרנית) ומזליף לעין טיפות שמכילות ריבופלבין (ויטמין B2). בשלב הבא הוא מקרין קרני UV (אור אולטרה סגול) על הקרנית ובזמן זה ממשיך להזליף את הוויטמין הנ”ל. האור האולטרה סגול מפעיל את הריבופלבין ובכך מתניע את התהליך הביו-כימי שבסופו הקרנית הופכת לחזקה יותר ומפסיקה להתעוות.

הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית. לאחר השלמת הפעולות הנ”ל מונחת על העין עדשה טיפולית עד להיווצרות שכבת אפיתל חדשה. בימים הראשונים ייתכנו אי נוחות מסוימת וכאב קל, אולם ככלל ההחלמה פשוטה יחסית. במרבית המקרים טיפול קרוס לינקינג מבוצע בגיל צעיר – סוף גיל ההתבגרות או בשנות ה-20.

השתלת טבעות

עוד טיפול בקרטוקונוס שנועד לעכב את התפתחות המחלה הוא השתלת טבעות. ניתוח זה מאפשר להמשיך ולהיעזר באחד הסוגים של עדשות מגע לקרטוקונוס מבלי להזדקק לניתוח השתלת קרנית שהוא הליך כירורגי מורכב הרבה יותר ועל כן גם מחייב החלמה ממושכת.

הטבעות שאותן משתיל רופא עיניים, כמובן בעל ניסיון בתחום ספציפי זה, הן שני חצאי עיגולים שעשויים מחומר קשיח. לצורך השתלתן יוצר המנתח שתי תעלות בצידי הקרנית, בחלק ההיקפי שלה, לרוב באמצעות לייזר. הנחת הטבעות מובילה להשטחה מסוימת של הקרנית ולתיקון אופטי. משך הניתוח הוא כ-15 דקות, והוא מתבצע בכל אחת מהעיניים בנפרד בהפרש של מספר ימים.

השתלת קרנית

ניתוח מורכב אבל כזה שזוכה לאחוזי הצלחה גבוהים כשהוא מופקד בידיים מיומנות. בנוסף, סיכויי הדחייה של האיבר המושתל נמוכים מאוד וזאת משום שאין כלי דם בקרנית. 

יש שתי דרכים להשתיל קרנית: שיטה אחת היא השתלה מלאה של כל 5 השכבות של הקרנית וליתר דיוק של החלק המרכזי בקרנית (שנלקחת מאדם שהלך לעולמו אשר הביע נכונות לתרום איברים). בשיטה השנייה מושתלות רק חלק מהשכבות של הקרנית, ובפרט נשארות שכבות האנדותל והדסמט של החולה בקרטוקונוס.

שני סוגי הניתוחים מחייבים החלמה ממושכת יחסית. לאחר הניתוח נמשך השימוש בעדשות לקרטוקונוס. בשל הצורך להתאים אותן באופן מושלם לקרניות המושתלות חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסטית עם בקיאות מקצועית ספציפית וניסיון עשיר במתן שירות זה לבעלי ובעלות קרטוקונוס מתקדם.

שאלות ותשובות בנושא קרטוקונוס

כמה נפוצה מחלת הקרטוקונוס?

מחלת הקרטוקונוס נמצאת אצל %2 באוכלוסיה. שיעור המחלה גבוה פי 11 ביחס למדינות מערביות. המחלה נפוצה באזור הים התיכון . תוקפת בעיקר צעירים בגילאי 21 משני המינים. מתמשכת ומחמירה עד שהיא מגיעה להתייצבות לקראת גיל 40.

כיצד ניתן לזהות את מחלת הקרטוקונוס?

האבחון של מחלת הקרטוקונוס נעשה על ידי שילוב של מספר בדיקות וירידה גוברת בחדות העיניים. עליה בצילינדר, מציאת רפלקס מוזר בצורת מספריים במהלך בדיקה של האופטומטריסט, מיפוי ממוחשב של הקרנית במיוחד מיפוי אחורי יאבחן את המחלה לפני הופעת הסימנים.

מה עוצר את מחלת הקרטוקונוס?

קשרי צילוב (קרוס לינקינג) היא שיטת טיפול שמחזקת את הקרנית ובכך עוצרת את התקדמות המחלה. הטיפול הוא ניתוח שעל ידי חיזוק והקשחת רקמת הקרנית ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה וכדאי לבצע את זה בתחילה שבה מופיעה המחלה.

אם אפשר לחיות חיים איכותיים עם מחלת הקרטוקונוס?

כן, באמצעות עדשות מגע מיניסקלרליות או סקלראליות הנותנות מענה לראיה לנוחות וליובש של המחלה נוכל לחיות ”חיים טובים ”עם המחלה.

האם אפשר להרכיב עדשות מגע סקלרליות כל היום?

בוודאי, העדשות המגע הסקלרליות נוחות מאד ובתוכם יש נוזל שנותן רטיבות לעין במהלך שעות היום.

כל כמה זמן מומלץ להחליף את העדשות מגע הסקלרליות?

ממוצע אורח חיים של העדשות המגע הסקלרליות שנתיים. מומלץ פעם בשנה ללכת לרופא עיניים ולאופטומטריסט למעקב.

מאמרים נוספים של ארזה פרוכטר בנושא קרטוקונוס

מה זה קרטוקונוס? כל מה שאתם צריכים לדעת על מחלת העיניים קרטוקונוס
5 (100%) 2 vote[s]

Call Now Button