כללי

ילדים עם קוצר ראייה

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו בקרב ילדים ומתבגרים. כך ניתן לנסות למנוע את התופעה או לטפל בה.

על קוצר ראייה אצל ילדים

יותר ויותר ילדים סובלים מקוצר ראייה (מיופיה) כיום, ותקופת הקורונה עלולה להחמיר זאת.

קוצר ראייה הוא מצב שבו קרני האור שנכנסות לעין מתמקדות בחלל הזגוגית שנמצא לפני הרשתית, במקום ליפול על מרכז הראייה ברשתית – מה שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים (טשטוש ראייה לרחוק)

הרשתית היא השכבה הפנימית בדופן גלגל העין, שבה קרני האור שנכנסות לעין הופכות לאותות כימיים וחשמליים שעוברים דרך עצב הראייה למוח.

הפגם העיקרי שגורם לקוצר הראייה הוא התארכות יתר של גלגל העין; הוא מקבל צורת קמורה (כשל ביצה למשל) במקום צורה עגולה (כשל כדור למשל).

ככל שהזמן עובר, התארכות גלגל העין עלולה לגרום לרשתית לעבור שינויים ניווניים (כולל חורים)/

בסופו של דבר שינויים אלו עלולים לגרום לה להיפרד מדופן גלגל העין – תופעה שללא טיפול עלולה לגרום לעיוורון.

קוצר ראייה אצל ילדים

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים (כגון מחשב, סמארטפון וטאבלט) – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו (ההחמרה מגדילה את מספר המשקפיים, וככל שהמספר גדל כך עולה הסיכון לבעיות במערכת הראייה בעתיד, כגון: היפרדות רשתית, גלאוקומה וקטרקט).

וככל שגיל הופעת קוצר הראייה צעיר יותר (בייחוד מתחת לגיל 9) עולה הסיכוי שהוא יחמיר מהר יותר. באופן כללי, קוצר ראייה נוטה להחמיר עם הזמן.

מחקרים מראים כי המוליך הכימי דופמין מופרש ברשתית בתגובה לאור שמש ומונע את התארכות גלגל העין בעת התפתחות העין בתקופת הילדות. לפיכך ייתכן שמחסור באור שמש גורם להפרשה פחותה של דופמין וכך להתארכות יתר של גלגל העין בתהליך צמיחת העין.

בתאורה מעומעמת, כמו זו של הבית, הפרשת הדופמין פוחתת. לכן, חשיפה ממושכת לתאורה מעומעמת במקום לתאורת אור טבעי עלולה לגרום להארכת גלגל העין.

ייתכן שגם ראייה הדורשת מיקוד ממושך בעצמים קרובים (“ראייה לקרוב”), בדומה לאופן שבו ילדים מביטים במסכים (בייחוד כאלו שגודלם קטן), משנה את צמיחת גלגל העין ועלולה להוביל להתארכותו.

הסברה היא שהילד מאמץ את העיניים ומתעייף ורפלקס המיקוד (אקומודציה) שלו בעין עובד לאט יותר. כך, עובר זמן רב עד שגלגל העין מצליח למקד את קרני האור על מרכז הראייה ברשתית, ונוצר טשטוש שמאיץ את קוצר הראייה.

עבודה ממושכת מול מסך עלולה לגרום גם לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome – CVS) – מאמץ עיניים שנובע משימוש ממושך ורציף במסך שעלול לפגוע בתפקוד העין.

בנוסף, חשיפה מוגברת לאור הכחול שנפלט ממסכים עלולה להעמיס על העין, לגרום ללחץ על תאיה ואף למותם; בשל אנרגיית הקרינה הגבוהה שלו, הוא עלול לחדור מבעד לקרנית ולעדשת העין ולפגוע בהן וברשתית.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לקוצר ראייה או החמרתו אצל ילדים ונוער?

  • להגיע להערכת מצב אצל אופטומטריסט/ית.
  • להפחית את שעות השימוש במסכים.
  • כל 20-30 דקות להרים את המבט מהמסך ולצםפות למרחוק של כשישה מטרים.
  • לא להתבונן במסכים במרחק שקצר מ-40 ס”מ מהפנים לזמן ממושך.
  • לשהות יותר מחוץ לבית ולהיחשף לאור שמש בשעות המותרות כמה שניתן.

כיצד מטפלים?

אחד הטיפולים שנבדקו והוכחו אפקטיביים ביותר לקוצר ראייה אצל ילדים ומתבגרים הוא עדשות מגע יומיות ששמן MiSight 1 day.

הן גורמות למיקוד תקין של קרני האור על הרשתית, וכך משפרות את הראייה ומאטות את קצב התארכות גלגל העין ואת העלייה במספר. בנוסף, הן רכות ופשוטות להרכבה, ומתאימות לשימוש מהרגע שבו הילד יכול להרכיב ולהסיר אותן בעצמו ועד שהראייה מתייצבת.

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית שהוסמכה על ידי חברת CooperVision (הנחשבת לאחת המובילות, הגדולות והאמינות בעולם בתחום פתרונות ראייה) להתאים עדשות MiSight, “העדשות הללו פותחו במיוחד עבור ילדים ומתבגרים לאחר מחקר קליני מקיף שהציג האטה משמעותית בהתארכות גלגל העין, בהתקדמות קוצר הראייה ובעלייה במספר.

בנוסף הוא הראה שיפור בחדות הראייה, שמירה על בריאות העין, שימוש עצמאי והסתגלות מהירה לאחר זמן קצר מאוד. בקיצור, עדשות  MiSight הן הפתרון היעיל, הנוח והקל ביותר לילדים והוריהם”.

עוד מציינת פרוכטר כי “כמי שמאבחנת ילדים רבים בקוצר ראייה ומכירה את כל שיטות הטיפול, אני מפצירה בהורים לא להזניח את התופעה כדי למנוע בעיות ראייה בעתיד”.

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות

אסטיגמציה (צילינדר) היא ליקוי ראייה שנגרם בעיקר בשל צורה אסימטרית של הקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין (ויכול להיגרם גם מקמירות של עדשת העין). הקרנית התקינה היא בעלת קימור סימטרי עגול, כמו כדור. כאשר קימורה לא סימטרי (בדומה לכדור רוגבי/ ביצה למשל), כניסת קרני האור לעין מתעוותת. כך הן לא מתמקדות כראוי על הרשתית – מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה – וכך מתקבלת תמונה מטושטשת. ככל שהקרנית אליפטית יותר, כך האסטיגמציה מתקדמת.

בנוסף לטשטוש ראייה, אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום לכאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה והידרדרות בראייה. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד.

התופעה עלולה להתפתח בשל מגוון סיבות, ובהן פציעה בקרנית, ניתוח עיניים ומחלות עיניים. דוגמה למחלת עיניים שכזאת היא קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית), שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; במהלכה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב היא מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון הם כפי הנראה תורשה, מאפיינים קליניים (דלקות ואלרגיות כרוניות בעיניים) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

ניתן לזהות אסטיגמציה בבדיקת עיניים מקיפה אצל אופטומטריסט/ית שמאבחן/ת מחלות של הקרנית. בבדיקה זו בין השאר נמדדים קימורי הקרנית ונבחנת היכולת של העיניים להתמקד באור. בסופו של דבר מטרתה להתאים ללקוח עדשות אופטיות שיתקנו את האופן שבו קרני האור מתמקדות על הרשתית.

אחד הטיפולים המרכזיים לתופעה הוא עדשות מגע היברידיות, שמשלבות שני חומרי גלם ומאפשרות ראייה חדה לכל הכיוונים; הן קשות (עשויות מחומר קשיח וקטנות ביחס לקוטר הקרנית) במרכזן ורכות (עשויות מחומר גמיש וגדולות יותר מקוטר הקרנית) בהיקפן (העדשה הרכה היא מעין חצאית שמקיפה את העדשה הקשה). שילוב זה יוצר איכות ראייה של עדשות מגע קשות עם הרכבה נוחה של עדשות רכות.

עדשות המגע ההיברידיות מקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה, למשל כזאת שנגרמה מקרטוקונוס, צלקת בקרנית או הפרעות אחרות בה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את הקימור של הקרנית וכך לשפר את הראייה גם כשהן לא מורכבות. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות. חסרונותיהן העיקריים הן הצורך בהחלפה תכופה (כל חצי שנה בערך) ועלות גבוהה.

האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, מזהה אסטיגמציה באמצעות בדיקה אופטומטריסטית אובייקטיבית וסובייקטיבית ומספקת ללקוחותיה עדשות מגע היברידיות חדישות. הבדיקה הסובייקטיבית כוללת תשאול על הראייה, והבדיקה האובייקטיבית כוללת שימוש במכשור מתקדם כגון אוטורפרקטומטר, Visionix 130 ו-OCT.

האוטורפרקטומטר נותן מידע כללי על רמת הראייה של העין. הוא בנוי כמחשב ובו צג שמראה תמונה מסוימת. הלקוח מביט בו וניתן לדעת מהי מידת חדות הראייה שבה הוא רואה את התמונה. Visionix 130 הוא מכשיר שכולל מיפוי קרנית אחורי וקדמי ויכול לגלות מחלות כגון קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. OCT הוא מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדברי פרוכטר, “אני מבצעת אצלי בקליניקה אבחון מוקדם של אסטיגמציה שמונע את הידרדרות הראייה וסיבוכים כגון השתלת קרנית. כשלקוח מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה), אני עורכת לו בדיקה אובייקטיבית וסובייקטיבית, שבין השאר ממפה את הקרנית ומודדת את רמת חדות הראייה, ומזהה את המקור לליקוי הראייה. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע היברידיות מתקדמות”.

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
ארזה פרוכטר

אופטומטריסט ברמת אביב

העיניים שלנו הן נכס יקר ערך מצד אחד, ומצד שני הן חשופות לפגיעות שונות ולמחלות רבות. בנוסף חלק מהמרכיבים בעיניים משתנים עם השנים וחשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות כדי שיכולת הראייה תישמר – עם עזרת משקפיים או עדשות או בלעדיהם. בהתאם ישנם מצבים רבים שבהם חשוב להגיע לאיש מקצוע (או אשת מקצוע, כמובן). האופציות הן רופאי עיניים ואופטומטריסטים, וכדאי לדעת מתי הכתובת הנכונה היא אופטומטריסט ברמת אביב, מתי הטיפול עובר לידי רופא/ת עיניים, מהם הסימנים לכך שכדאי להגיע אל מומחים בתחום ובאילו מקרים מטפלים האופטומטריסטים. בעמוד זה תמצאו את התשובות לכל השאלות הנ”ל ועוד.

מה ההבדל בין אופטומטריסט לבין רופא עיניים?

חלק גדול מהאנשים מתייחס לאופטומטריסט כאל איש מקצוע שמבצע פעולות טכניות בלבד. כדאי לדעת שבפועל מדובר באנשי ונשות מקצוע שעברו הכשרה יסודית ומעמיקה, ולכן הם עומדים בקו אחד עם רופאי העיניים וביחד איתם מספקים מענה כולל ומדויק לשורה ארוכה של לקויות ומצוקות.

כל אופטומטריסט ברמת אביב – וכמובן שגם אופטומטריסטית – עובר מסלול תובעני שכולל 4 שנות לימוד שבסופן תואר אקדמי. בין הנושאים הנלמדים ברמה גבוהה במיוחד: ביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פיזיקה, אנטומיה, פיזיולוגיה, גנטיקה, התפישה התחושתית של הראייה, פתולוגיה של העיניים, אופטיקה גריאטרית ועוד. כמו כן מושם דגש על התנסויות מעשיות.

לאחר מכן עוברים האופטומטריסטים מבחן רישוי ממשלתי שמבוצע ע”י משרד הבריאות. גם לאחר קבלת ההסמכה לעסוק במקצוע הם ממשיכים להעשיר את ידיעותיהם בעזרת השתלמויות רלוונטיות והתעדכנות מתמדת לגבי מכשירים לבדיקות עיניים, טיפולים חדשניים במחלות ועוד.

חשוב להדגיש שלפי החוק בישראל, בדיקות עיניים עד גיל 10 מבוצעות רק ע”י רופאי עיניים. הם גם אלה שמוסמכים לרשום תרופות כשהטיפול הדרוש הוא תרופתי, ויש רופאים שמבצעים הליכים כירורגיים בעיניים – פעולות שאופטומטריסט/ית לא מוסמכים לבצע. מצד שני את כל שאר הבדיקות, האבחונים והצעת פתרונות לצרכים שונים אופטומטריסטים כן מבצעים, כשבמידת הצורך הם יפנו את המטופל או המטופלת לרופא עיניים לשם המשך טיפול.

אילו בדיקות מבצע אופטומטריסט ברמת אביב?

אופטומטריסט ברמת אביב מבצע מגוון רחב של בדיקות ראייה וגם אבחונים של מצב העין. 

בדיקה יסודית תכלול 4 מרכיבים: בדיקה מערכתית של שתי העיניים, בדיקה של חדות הראייה ושל תשבורת האור, הערכת התפקוד של המערכת השרירית והמערכת העצבית בעיניים, ובדיקה כללית של בריאות העין.

באמצעות הבדיקות המקיפות יכולים אופטומטריסטים מנוסים לזהות ירידה ביכולת הראייה לרחוק (לקות שבשפה המקצועית נקראת מיופיה), ירידה ביכולת הראייה לקרוב (תופעה שמאפיינת את רוב בני האדם החל מסביבות גיל 40-45, והמונח המקצועי שלה הוא היפראופיה או רוחק ראייה), פזילה, עין עצלה, עיוורון צבעים, קטרקט ועוד.

בנוסף על סמך האבחונים הנ”ל יכולים אופטומטריסטים להתאים לכל אדם את העדשות הטובות ביותר עבורו.

אבחון קרטוקונוס

הציוד המשוכלל שבעזרתו מבוצעות הבדיקות

את בדיקות הראייה השונות, הן אלה הבסיסיות והן אלה המעמיקות יותר, מבצע אופטומטריסט ברמת אביב בעזרת ציוד משוכלל. בהקשר זה כדאי לדעת שמדובר בתחום שהשתכלל מאוד בעשורים האחרונים, וכי כיום ישנם מכשירים מתקדמים שמאפשרים לזהות במדויק כל בעיה או פגיעה, גם בלי אמצעים פולשניים ובמינימום אי נוחות לנבדקים.

בין המכשירים: הלוחות המוכרים שעליהם מוצגות ספרות או אותיות, רטינוסקופ (מכשיר ייעודי לבדיקת תשבורת האור), אופתלמוסקופ (מכשיר שבוחן את רשתית העין, השכבה שבה מתבצעת ההמרה של אותות אור לאותות חשמליים שאותם המוח יודע לפענח ולתרגם לתמונה), מנורת סדק ועוד.

החשיבות של הניסיון

מעבר להכשרה הנדרשת ולציוד האיכותי, המפתח החשוב ביותר לאיכות השירות שמספק אופטומטריסט ברמת אביב הוא הניסיון.

חשוב להבין שהעין היא כאמור איבר רגיש מאוד. זיהוי מוקדם של בעיה עוד לפני שהיא מחמירה מונע פגיעה מיותרת ביכולת הראייה ומאפשר למצוא פתרונות יעילים בזמן. הממצאים של הבדיקות השונות עשויים לכלול ניואנסים דקים, ורק איש מקצוע מנוסה או אשת מקצוע בעלת ניסיון עשיר יודעים לזהות כל אינדיקציה ולא לפספס שום סימן.

ארזה מתאימה משקפיים ללקוחה

אנושיות

בדיוק כמו רופאים, גם מאופטומטריסטים הציפייה היא לשירות מקצועי להפליא – אבל גם אנושי. במקביל לפעולות הטכניות שכמובן חייבות להתבצע באופן מוקפד במיוחד, כדאי להעדיף אופטומטריסט או אופטומטריסטית שמקפידים גם על יחסי אנוש טובים. אנושיות מייצרת אמון, ומקלה על המטופלים לשתף פעולה עם הבדיקות ועם המסקנות של אנשי המקצוע.

אופטומטריסט ברמת אביב
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד

כיצד בוחרים עדשות ראייה במספרים גבוהים?

אנשים עם קוצר או רוחק ראייה משמעותיים זקוקים לעדשות ראייה במספר גבוה. אם הן לא יתוכננו כראוי, התוצאה הבריאותית והאסתטית תהיה עגומה

אנשים שסובלים מקוצר ראייה (Myopia) או רוחק ראייה (Hyperopia) משמעותיים (מצבים שנגרמים ממחלות ופתולוגיות שונות שפוגעות במבנה העין) זקוקים לעדשות ראייה במספר (דיופטר/D – יחידת מידה לעוצמה האופטית של עדשה) גבוה. מספר מינוס גבוה נדרש לקוצר ראייה, ומספר פלוס גבוה נדרש לרוחק ראייה. תפקידן של העדשות הוא לתקן את הליקוי בראייה ולהפוך אותה לחדה.

אצל אנשים עם ראייה תקינה, קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת כאותות כימיים וחשמליים דרך עצב הראייה למוח והוא מפענח אותה.

התמקדות קרני האור באופן תקין על הרשתית, במרכזה, תלויה בכוח שבירת קרני האורשל הקרנית והעדשה ובאורך של ציר העין (המרחק שבין הקרנית לרשתית).  

עדשות מגע מולטיפוקל

רואים רחוק, רואים מטושטש

קוצר ראייה הוא מצב שבו קרני האור הנכנסות לעין מתמקדות בחלל שנמצא לפני הרשתית, במקום ליפול על מרכזה – מה שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים ולעצמים קרובים להיראות בבירור. הוא נגרם מכיוון שציר העין ארוך מדי, או מכיוון שכוח שבירת קרני האור של הקרנית או העדשה גדול מדי, או בגלל שתי הסיבות הללו.

ברוחק ראייה המצב הפוך: קרני האור שנכנסות לעין מתמקדות במישור שנמצא מאחורי הרשתית במקום ליפול על מרכזה. ברוחק ראייה קל, רוב העצמים שנמצאים קרוב לעין נראים מטושטש, בעוד עצמים רחוקים נראים היטב. אולם ברוחק ראייה בינוני-קשה, גם עצמים שנמצאים רחוק מהעין אינם נראים ברור. הסיבות העיקריות לרוחק ראייה (כל אחת מהן בנפרד או כולן יחדיו) הן קמירות מועטה של הקרנית, כוח שבירת קרני האור של הקרנית או העדשה קטן מדי, וציר העין קצר מדי.

אנשים עם רוחק ראייה קל מצליחים לתקן אותו ולראות טוב, הם מכווצים את השריר הפנימי של העין, מה שמגדיל את כוח השבירה של הקרנית והעדשה וגורם להן לרכז את קרני האור על מרכז הרשתית. אך ככל שרוחק הראייה קשה יותר, ועם העלייה בגיל (לקראת 45), העין לא מצליחה לתקנו לבד.

עיניים גדולות או קטנות מדי

בעדשות ראייה במספר גבוה קיימת הקטנה או הגדלה גבוהה מאוד של התמונה המתקבלת. כך, אם לא יתוכננו כראוי, הן עלולות להעביר למוח תמונה לא מדויקת, להיות עבות מדי, לבלוט מצדי המסגרת של המשקפיים, ולהקטין או להגדיל מאוד את העיניים. וכך, בנוסף למראה הלא אסתטי, הראייה עלולה להיפגע.

קיימות עדשות מסוגים רבים, שנחלקים לפי חומרי הגלם, העיצובים ומאפיינים שונים, ויש להתאימן ללקוח לפי צרכיו, הרפואיים והיומיומיים. אופטומטריסט/ית ואופטיקאי/ת מוסמכ/ת יודע/ת לבחור את סוג העדשה ואת מסגרת המשקפיים המתאימים ביותר ללקוח וכך לסייע רבות לתוצאה הסופית.

כך למשל, אצל קצרי רואי עם מספר מינוס גבוה, נוצר אפקט אופטי של הקטנת העיניים בעת הרכבת המשקפיים. לכן, כדי לייצר תוצאה אסתטית משביעת רצון, מומלץ לתכנן עדשות שיפחיתו ב-20% את האפקט הזה. בנוסף, עבור מספר מינוס גבוה מומלץ לתכנן מסגרת משקפיים מפלסטיק, עגולה ולא מלבנית.

ואצל רחוקי רואי עם מספר פלוס גבוה, נוצר אפקט אופטי של הגדלת העיניים בעת הרכבת המשקפיים. לכן, כדי לייצר תוצאה אסתטית משביעת רצון, מומלץ לתכנן עדשות שיפחיתו ב-20% את האפקט הזה. וגם במקרה הזה, מומלץ לתכנן מסגרת משקפיים מפלסטיק, עגולה ולא מלבנית.

תכנון מדויק של עדשות במספר גבוה

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית ואופטיקאית, יודעת לתכנן לכל לקוח עדשות ראייה בהתאמה אישית. היא עובדת עם חברות העדשות המובילות והאיכותיות ביותר, ולדבריה, “בכל חברה אני בוחרת את העדשות הטובות ביותר, בהתאם לתקציב של הלקוח. אני לא מתפשרת על האיכות שלהן. ומכיוון שבכובע השני שלי אני אופטיקאית, אני יודעת לתכנן עדשות שייראו יפה במסגרת של המשקפיים, ברמה אסתטית גבוהה”.

אחד מדגמי העדשות שפרוכטר מספקת ללקוחותיה הוא Nulux של חברת HOYA האיכותית; מדובר בעדשות שמייצרות שדה ראייה טבעי, ברור ורחב ביותר ותורמות לראייה חדה ובלתי מוגבלת שיכולה לפנות לכל הכיוונים. בנוסף הן דקות, קלילות, ובעלות מראה אסתטי (“נותנות מראה יפה לעין”, מציינת פרוכטר), עמידות לשריטות, קלות לניקוי ותחזוקה ועומדות במבחן הזמן.

לסיכום מציינת פרוכטר כי כדי להשיג ראייה חדה ומראה עיניים אסתטי, “התכנון של עדשות במספרים גבוהים חייב להיות מדויק ביותר. חשוב לבחור מסגרת משקפיים נכונה (למשל קטנה במספרי המינוס וגדולה במספרי הפלוס) ועובי נכון של עדשה ולאתר את החלק הדק שלה. אני גם מסמנת את מרכז האישונים של הלקוח במסגרת כדי שיפול בדיוק על מרכז העדשות”.

כיצד בוחרים עדשות ראייה במספרים גבוהים?
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?

למחלות מעי דלקתיות יש תסמינים רבים הקשורים במערכת העיכול ומחוצה לה. לעתים מופיעים גם סיבוכים עיניים שחולים ורופאים צריכים להכיר מפני שבחלק מהמקרים הם מעידים על החמרה במחלת המעי

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?

4.2 (83.33%) 12 vote[s]



קרא עוד

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם

מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. כיצד מאבחנים אותן מוקדם ונמנעים מהשתלת קרנית?

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שהבעיה היא בקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין. תפקיד הקרנית הוא למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. אחת העיקריות שבהן היא קרטוקונוס; במחלה זו הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, ולרשתית העין ולמוח מגיעה תמונה מטושטשת.

גורמי הסיכון האפשריים של קרטוקונוס הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים כגון שפשוף מוגבר של העיניים (שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים כגון דלקות עיניים חוזרות. תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. הם עשויים לכלול ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה, יובש וגירוד תדיר של העיניים, רגישות יתר לאור, תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.  

השתלת קרנית היא ניתוח שנועד להחליף קרנית פגומה בשתל קרנית תקין. קיימים שני סוגי השתלה: השתלת קרנית שלמה, שבה מוחלפות כל שכבותיה, או השתלת קרנית שכבתית, שבה מוחלפים רק חלקיה הפגועים. שתל הקרנית נלקח בדרך כלל מנפטר שמשפחתו הסכימה לתרומת איברים, אך קיימים גם שתלים מלאכותיים.

בנוסף לקרטוקונוס, הסיבות השכיחות להשתלת קרנית הן פגיעות שנוצרו בה (כגון צלקות, בצקת, התנקבות וכיבים), למשל בשל זיהום, טראומה או מחלות גנטיות, וכן דחיית שתל קרנית קודם על ידי הגוף.

מדובר באחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים בארץ ובעולם. עם זאת, כמו כל ניתוח, הוא עלול להוביל לסיבוכים. העיקריים שבהם הם:

דחיית השתל – מצב שבו מערכת החיסון דוחה את הקרנית החדשה. לרוב היא פוגעת בתאי האנדותל שלה (שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה) וכך גורמת לבצקת, עכירות, אודם וגירוי בעין ולירידה משמעותית בראייה. ברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך באמצעות סטרואידים הניתנים בטיפות, ללובן העין (סקלרה) או טיפול מערכתי דרך הפה.

עליית הלחץ התוך-עיני – שכפי הנראה נגרמת בשל שינויים שנוצרו במהלך הניתוח בזווית העין (האזור שבו מתנקז הנוזל התוך-עיני) או בשל שימוש ממושך בטיפות סטרואידים לאחר הניתוח. הטיפול במקרה זה הוא תרופות שמורידות לחץ תוך-עיני. לעתים אף מתפתחת לאחר הניתוח גלאוקומה (שבה הלחץ התוך-עיני פוגע בעצב הראייה) שאינה מגיבה לטיפול, ואז נדרש ניתוח להורדת הלחץ.

זיהום בתפרים או בשתל – עלול לגרום למשל לדלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין ולראייה מעוותת (ניתן להוריד סיכון זה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה בסמוך לניתוח).

חשוב לציין גם כי קיים פער בין מספר הממתינים להשתלת קרנית לבין תרומות הקרנית, ולכן תקופת ההמתנה להשתלה עשויה להימשך חודשים ולעתים אף שנה ויותר.

בשל תקופת ההמתנה לתרומה והסיבוכים האפשריים של הניתוח, הוא מתבצע רק כאשר מוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות. כיום רופאים נמנעים ממנו עד כמה שניתן ומפנים את המטופלים לקבלת טיפולים שמרניים. אחד העיקריים שבהם הוא עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות מגע רגילות, עדשות מגע סקלרליות אינן נצמדות לקרנית אלא מונחות על לובן העין. קוטרן גדול במיוחד ומאפשר לשוליים שלהן לגעת בסקלרה ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. כלומר הן עוקפות את הקרנית הפגועה ויוצרות משטח אופטי חלק. בנוסף הן עשויות מחומר שמעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות וכך הן מונעות יובש בעת הרכבתן.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית מוסמכת ומנוסה, מזהה מוקדם מחלות של הקרנית, כגון קרטוקונוס, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מתקדמות ביותר. לדבריה, “קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי – שאני מבצעת אצלי בקליניקה. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים ומונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – לרוב כבר אין ברירה והמטופל חייב לעבור השתלת קרנית”.

את מיפוי הקרנית פרוכטר מבצעת ב-Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה מתקדם ביותר שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. בנוסף היא משתמשת ב-OCT: מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדבריה, “כשמטופל מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה, אי נוחות וגרד), אני מבצעת לו מיפוי קרנית ומזהה את השלב המדויק של מחלתו. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע סקלרליות. העדשות שאני משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. הן נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך אני משפרת את ראייתם ומונעת מהם ניתוח השתלת קרנית וסיבוכים”.

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה

קיים מגוון רחב של מחלות עיניים. כך תוכלו לזהות את השכיחות ביותר

קיימות מחלות עיניים רבות מספור, חלקן קלות וניתנות לטיפול תרופתי וחלקן עלולות להוביל לעיוורון. אלו כמה מהנפוצות ביותר:

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית): הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה. בקרטוקונוס הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה שמגיעה לרשתית העין מטושטשת. בנוסף לטשטוש ראייה עלולים להופיע תסמינים כגון יובש וגירוד תדיר בעיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן. למידע נוסף על קרטוקונוס

קרטוקונוס - בדיקת עיניים עם ארזה פרוכטר

לרוב המחלה מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיא באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון האפשריים הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים (למשל שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים (דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות).

קטרקט: מחלה שבה עדשת העין נעשית עכורה. התסמינים הם בין השאר ראייה מטושטשת/ כפולה, סינוור, ירידה ביכולת לראות בלילה, ושינוי בראיית צבעים. גורמי הסיכון מגוונים וכוללים גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים אחרות או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

ניוון רשתית המתפתח עם הגיל (AMD): מחלה זו היא הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם המערבי אצל בני 50 ומעלה. עם התקדמות הגיל, קולטני האור בעין מתנוונים, שוקעים מתחת לרשתית, מזיקים לשכבותיה החיצוניות, ובין השאר גורמים לגדילת כלי דם בלתי תקינים מתחתן. חלק גדול מהחולים אינם שמים לב לבעיה בתחילתה ומגיעים לטיפול בשלב מאוחר יחסית (כלומר, כאשר האזור החולה ברשתית גדול יחסית וחדות הראייה נפגעה). זאת בעיקר בשל מנגנון מוחי שמשלים חסרים בשדה הראייה. כך, לעתים קרובות כאשר עדיין רואים טוב בעין אחת לא שמים לב שהעין השנייה לא רואה.

היפרדות רשתית: מצב חירום שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. התסמינים עשויים להיות הבזקי אור, תחושה של גופים צפים מול העין, ואובדן שדה הראייה (מסך שחור), חלקי או מלא. גורמי הסיכון יכולים להיות למשל טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים וניוון הרשתית.

רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים, בעיקר ברשתית, ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם. הוא עלול להתבטא גם בצמיחת כלי דם חדשים ושבירים על שטח הרשתית, שנוטים לדמם בקלות. התסמינים עשויים להיות דליפת נוזלים מכלי הדם החוצה, דימומים, טשטוש ראייה, עיוורון פתאומי, הופעת נקודות קטנות/ פסים כהים בראייה, ירידה ביכולת לראות בלילה, וקושי להסתגל לאור בהיר או מעומעם.

אובאיטיס: דלקת באוביאה (ענביה) – שכבת כלי דם, האמצעית מבין שלוש שכבות העין, שמזינה את רוב העין. דלקת זו עלולה לפגוע במבנים חיוניים בתוך העין (כגון העדשה, עצב הראייה, הרשתית והקרנית), וגם לעודד צמיחת כלי דם חדשים שהרסניים לעין. תסמיני המחלה כוללים אודם, דמעת, כאבים ואי נוחות בעין, טשטוש ראייה ורגישות יתר לאור. גורם הסיכון העיקרי לאובאיטיס הוא מחלה אוטואימונית (שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף). גורמי סיכון נוספים הם בין השאר חיידקים, וירוסים ופטריות. מיקרואורגניזמים אלו מגיעים לדם וממנו עוברים לאוביאה וגורמים לדלקת.

פטריגיום (תבלול): צמיחת גידול שפיר (מעין קרום המכיל כלי דם) על הקרנית. התסמינים לרוב יהיו אודם, גירוי, צריבה, יובש, תחושת גוף זר בעין ודמעת. אם הפטריגיום יגרום לעיוות הקרנית או יכסה אותה, ייגרמו הפרעות בראייה. גורמי הסיכון הם חשיפה ממושכת לשמש וגירוי כרוני של העיניים בסביבה מאובקת.

בצקת בקרנית: מצב שבו ניזוקים תאי האנדותל, שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה, וכך הנוזלים מתחילים להצטבר בה. התסמינים הם בין השאר דלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין, וראייה מעוותת. גורמי הסיכון כוללים מחלות גנטיות שפוגעות בתאי האנדותל, לחץ תוך-עיני מוגבר, ניתוחים תוך-עיניים, גיל מבוגר, וזיהום בעין (נגיפי או חיידקי).

גלאוקומה (ברקית): קבוצה של עשרות מחלות עיניים שברובן לחץ תוך-עיני גבוה פוגע בעצב הראייה וכך עלול לפגוע בשדה הראייה ולהוביל לעיוורון. גלאוקומה מתפתחת אצל כ-3% מהאוכלוסייה והיא גורם העיוורון השני בשכיחותו בעולם המערבי. הלחץ התוך-עיני נגרם בשל הצטברות נוזלים בעין, לרוב עקב הפרעה בניקוזם. בדרך כלל החולים לא ירגישו שראייתם הולכת ומידרדרת, אלא רק לאחר שהיא תיפגע קשה. גורמי הסיכון הם גיל 40 ומעלה, נטייה תורשתית-גנטית, וגורמים סביבתיים כחשיפה מוגברת לשמש.

ניסטגמוס: ריצוד (תנועות לא רצוניות) של העיניים, מצד לצד, למעלה ולמטה, או בתנועה סיבובית. ניסטגמוס מולד נגרם עקב תורשה או הפרעה סנסורית/ נוירולוגית. ניסטגמוס נרכש יכול להיגרם בין השאר בשל קטרקט בגיל צעיר, מחלות של עצב הראייה, ומחלות או פציעות שבהן נפגעת המערכת המוטורית (כגון טרשת נפוצה, שבץ וגידול מוחי).

כל מחלת עיניים דורשת אבחון מדויק וטיפול מותאם אישית. לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית, “האופטומטריסטים הם הראשונים שפוגשים את המטופלים שסובלים מבעיית ראייה. הם אלו שמאבחנים את שורש הבעיה ומפנים לרופא עיניים אם צריך”.

לפרוכטר ניסיון של 30 שנה, היא מקדישה לכל מטופל יחס אישי וזמן רב, ומשתמשת במכשור מתקדם ביותר. למשל, OCT (מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית) ו-Visionix 130 (מכשיר אבחון ומדידה שמבצע פעולות רבות, כגון מיפוי אחורי וקדמי של הקרנית. האחורי מגלה קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים). היא מציינת כי “בזכות המכשור המתקדם שאני משתמשת בו, המטופלים מקבלים אבחון מדויק ולאחר מכן קל יותר לטפל בהם, לפני שבעיית הראייה שלהם מידרדרת”. למידע נוסף צרו קשר

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
בחנו את עצמכם: האם יש לכם קרטוקונוס

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות

יובש בעין הוא תופעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לטפל בו

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אולי אתם סובלים מיובש בעיניים (תסמונת העין היבשה) – תופעה שכיחה בעולם המערבי. במצב זה לא נוצרות די דמעות בבלוטות הדמעות בעין או שהן מתאדות מהר מדי. באופן תקין דמעות מתפזרות כשכבה עדינה על פני הקרנית (החלון הקדמי השקוף של העין) ושומרות על פני השטח של העיניים לחים ומוגנים מפני חלקיקים ומיקרואורגניזמים. הן מתנקזות דרך פתחים קטנים שנמצאים בקצה העפעפיים וכך מתבצע שחלוף מתמיד שלהן והעין מוגנת בקביעות.


תכולתן של הדמעות עשירה מאוד: בנוסף למים יש בהן מינרלים, חומרי הזנה, חלבונים נוגדי זיהום, ורכיבים של מערכת החיסון (נוגדנים). הן בנויות משכבה רירית (שמצמידה אותן לעין החיצונית), משכבה מימית (שמכילה מים וחומרי הזנה), ומשכבה שומנית (השכבה החיצונית שמונעת מהן להתאדות).

התסמינים של יובש בעיניים עשויים להיות כאבים ועייפות בעיניים (רצון לעצום אותן), צריבה, אי־נוחות, גירוי, תחושה של חול / גרגירים בעיניים, רגישות לאור ואף ראייה מטושטשת. תסמינים אלו גורמים לסבל ופוגעים בפעילויות היומיום (כגון קריאה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב) ובאיכות החיים.


גורמי הסיכון ליובש בעיניים הם רבים. הנה העיקריים שבהם:

גיל מבוגר (מעל 50): עם העלייה בגיל נצפית ירידה בהפרשת הדמעות, אשר מלווה לעתים בדלקת בעין החיצונית. היא נובעת למשל משינויים בבלוטות המיבומיאן (האחראיות על הפרשת השכבה השומנית של הדמעות), כגון חסימתן, ירידה בהפרשת השומנים מהן ושינוי בהרכבם. בעקבות זאת נוצר אידוי מוגבר של הדמעות.

נשים: לנשים סיכון מוגבר ליובש בעיניים, לעתים גם לפני גיל 50. שינויים הורמונליים משמעותיים – שמתרחשים בתקופות כגון הריון, הנקה, נטילת גלולות וגיל המעבר – משפיעים לרעה על בלוטות שאחראיות לייצור הדמעות. שכן חלק מבלוטות אלו מכילות קולטנים להורמונים נשיים בעלי תפקיד בייצור הדמעות. בעת תנודות הורמונליות, פעילות הקולטנים עלולה להשתנות, מה שמשפיע על ייצור הדמעות והפרשתן.

עבודה משרדית ממושכת: עבודה ממושכת מול מסך עלולה להוביל לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome) – מאמץ עיניים הנובע משימוש ממושך ורציף במחשב. מאמץ זה עלול לפגוע בתפקוד העין ובין השאר לגרום להתייבשותה. כדי לפזר נכון את הדמעות על פני קרנית העין ולסלק חלקיקי לכלוך אנו ממצמצים כ-10-6 פעמים בדקה. עבודה ממושכת מול מסך גורמת לירידה בתדירות המצמוץ (בעיקר בשל הריכוז במסך), וכך להיעדר התחדשות הדמעות ופיזורן על גבי הקרנית וליובש בעיניים. יש לציין כי גם עבודה ממושכת בסביבה יבשה (למשל עם מיזוג אוויר) מייבשת את העיניים.

מחלות אוטואימוניות: מחלות אלו, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, עלולות לכלול גם את העין בתהליך הדלקתי שהן יוצרות. דוגמה למחלה כזאת היא תסמונת סיוגרן שבין השאר פוגעת בבלוטות הדמעות וכך גורמת ליובש. היא יכולה להופיע כמחלה ראשונית, המופיעה בפני עצמה, או משנית – נלווית למחלה אחרת (כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת).

סוכרת: סוכרת מזיקה לכלי הדם הקטנים בגוף, ובהם כלי הדם של העין, מה שכפי הנראה מוביל לפגיעה בבלוטות הדמעות.

תרופות: נטילה ממושכת של תרופות שמייבשות ריריות (למשל לטיפול בנזלת), או של כאלו שתופעת הלוואי שלהן היא יובש, עלולה גם היא לגרום ליובש בעיניים.

עדשות מגע: עדשות מגע שלא הותאמו נכון לעין (לדוגמה מבחינת המבנה שלהן) או הרכבתן הממושכת עלולות לגרום לאלרגיות ולדלקות שמשבשות את מערך הדמעות התקין ואת פיזורן על פני הקרנית.

קרטוקונוס (ניוון קרנית): אחת ממחלות העיניים העיקריות שגורמות ליובש. מחלה זו מובילה לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; היא נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה.

ניתוח לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים: בניתוחי לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים חותכים את הקרנית ו/או משייפים אותה. עקב כך עלול להיפגע המנגנון העצבי (חיישנים עצביים זעירים) בעין שמזהה כמה דמעות יש על הקרנית בכל רגע נתון ומורה על הפרשתן בעת הצורך, ומתפתח יובש בעיניים.

כיצד מטפלים?

לדברי האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “הטיפול הנפוץ ליובש קל הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כמו כן מומלץ להרבות בשתייה ולהשתדל לא להיות בסביבה יבשה.” לגבי יובש קשה היא מציינת כי “אמצעי הטיפול מגוונים: למשל, משחות לשמירת לחות העין, תרופות נוגדות דלקת, ופקקי סיליקון קטנים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות וכך הן פחות מתנקזות החוצה”.

עוד היא מוסיפה כי “אמצעים מתקדמים ליובש קשה ביותר הם עדשות מגע סקלרליות. מדובר בעדשות קשות (שניתן להשתמש בהן שנתיים לכל היותר) המותאמות למטופלים שסובלים מיובש קבוע. הן מונחות על הלחמית (לובן העין – סקלרה) ואינן נוגעות בקרנית, ובנוסף עשויות מחומר המעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות. כן הן מונעות יובש בעת הרכבתן”.

עדשות מגע מולטיפוקל

היא ממליצה גם על עדשות מגע רכות (לתקופות שימוש שונות) מתקדמות שמכילות סיליקון הידרוג’ל, שמעבירות לקרנית פי חמישה חמצן לעומת עדשות מגע רכות רגילות, מאפשרות חילוף חומרים תקין בקרנית ושומרות על לחות גבוהה יותר בעין במשך היום.

ולסיכום, יובש בעיניים מצריך אבחון לזיהוי הגורם וטיפול מותאם אישית. טיפול שכזה יכול לסייע בריפוי העין היבשה ולשפר את איכות החיים. לדברי פרוכטר, “כשמטופל מגיע אליי עם תסמיני יובש אני קודם כל עושה לו תשאול מעמיק ושוללת גורמי סיכון אפשריים. לאחר מכן אני עושה לו בדיקת יובש באמצעות מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת, שבוחנת מבנים בתוך העין כגון שכבות הקרנית ובלוטות הדמעות. לאחר אבחון הגורם ליובש וזיהוי כמות הדמעות ואיכותן, אני נותנת לו פתרון מותאם אישית, בהתאם לתלונותיו ולרמת היובש. האבחון והטיפול מקצועיים ומהירים ואני מספקת את עדשות המגע הסקלרליות המתקדמות ביותר”.

סובלים מיובש בעיניים? צרו איתי קשר

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

למה להחזיק כמה זוגות משקפיים כשאפשר להרכיב משקפי מולטיפוקל?

באמצעות עדשות מולטיפוקל ניתן לראות לכל המרחקים – קרוב, רחוק וביניים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה מיהן האיכותיות ביותר וכיצד מתאימים אותן ללקוח

סביב גיל 40 הראייה שלנו מתחילה להידרדר בהדרגה. הירידה באיכותה נובעת משינויים פיזיולוגיים טבעיים בעיניים המזדקנות או ממחלות (שינויים פתולוגיים) ופוגעת ביכולת של העין להתמקד במרחקים שונים. תחילה נפגעת הראייה לקרוב (בקריאה) ובהמשך הראייה לטווח ביניים (למשל מול המחשב) ולרחוק (למשל בנהיגה וצפייה בטלוויזיה). ויש כמובן גם אנשים שסובלים מקוצר ראייה או רוחק ראייה ומרכיבים משקפיים עוד בצעירותם, ואז בסביבות גיל 40 מתחילים להתקשות גם בראייה לקרוב.

במקרים אלו עולה הצורך במשקפיים שייתנו מענה לשלושת מוקדי הראייה – קרוב, רחוק וטווח ביניים. וכאן נכנסים לתמונה משקפיים עם עדשות מולטיפוקל. באמצעות עדשות אלו ניתן לראות לכל המרחקים והן מייתרות את הצורך בשלושה זוגות משקפיים (לראייה מקרוב, ראייה מרחוק ולזו שביניהן). זאת לעומת עדשות חד-מוקדיות – שבהן יש מוקד אחד, רחוק או קרוב.

בחלק התחתון של עדשות המולטיפוקל נמצא אזור הטווח הקרוב, בחלק העליון אזור הטווח הרחוק, ובמרכז – אזור טווח הביניים. כלומר, כאשר אדם מביט דרך חלקן התחתון הוא רואה לקרוב, וככל שירים את עיניו מעלה לאט לאט, הוא יראה לרחוק.

כיום משתמשים בעדשות מולטיפוקל בעיקר אנשים בני 45 ומעלה, אך גם ילדים שסובלים מבעיות במיקוד הראייה יכולים להפיק מהן תועלת. בנוסף לכך שהן מבטלות את הצורך לשאת כמה זוגות משקפיים, הן מדמות ראייה תקינה ומונעות מאמץ ועייפות של העיניים וכאבי ראש שעלולים להיגרם בעקבות שימוש בכמה זוגות משקפיים.

ככל שעדשות המולטיפוקל חדישות יותר, הן איכותיות יותר; כך למשל יש להן שדה ראייה רחב יותר, ציפויים משודרגים ופחות עיוותים. וכמובן שגם מחירן יהיה בהתאם.

עדשות מולטיפוקל זולות הן כאלו ששייכות לדור הישן. חלקן הקדמי – זה שרחוק מן העין – הוא זה שעובר ליטוש. ככל שהאזור המלוטש (הגוף האופטי) קרוב יותר לעין, שדה הראייה רחב יותר. ולכן ליטוש קדמי מאפשר שדה ראייה מצומצם יחסית לליטוש אחורי.

עדשות מולטיפוקל חדישות הן כאלו שנעשו עם ליטוש אחורי והציפויים שלהן איכותיים ביותר (למשל הם אנטי קרני UV ושריטות ומונעים רפלקסים ואדים בעין). מטרתם של ציפויים אלו היא לאפשר מעבר של מקסימום אור דרך העדשה באמצעות סינון המרכיבים הלא רצויים שלו ובנוסף להאריך את משך החיים של העדשה. בנוסף, העדשות החדישות הן בעלות שדה הראייה הרחב ביותר במרחק הביניים.

חשוב לציין עוד כי לעדשות החדישות יש תעלות רחבות יותר משל העדשות המיושנות. התעלות הללו הן שטח הראייה. מחוץ להן קיים שטח מת, שאין לו תפקיד אופטי. כלומר, לא כל שטח העדשות משמש לראייה, אלא רק התעלות שעוברות במרכזן. ולכן תעלות צרות לא יעשו עבודה מספיק טובה. ובניגוד לעדשות המיושנות, המעברים בין מוקדי הראייה בתעלות שבעדשות החדישות הם רכים (לא מורגשים).

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית למעלה מ-30 שנה, היא בעלת ניסיון רב בהתאמת עדשות מולטיפוקל. היא מציינת כי כל לקוח שמגיע אליה עובר בדיקת ראייה אובייקטיבית במכשור מתקדם ובדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). בכל לקוח היא משקיעה זמן רב כדי שתוכל לתכנן לו משקפיים איכותיים בהתאמה אישית.

היא מסבירה על הפרמטרים החשובים בהתאמת עדשות מולטיפוקל. הראשון שבהם הוא מיקום התעלות באופן אופטימלי, בדיוק מול האישונים. מיקום לא מדויק עלול להוביל לראייה מטושטשת, כאבי ראש וסחרחורות. לדבריה, “אני מצלמת באייפד את מרכז האישונים של הלקוח, את הגובה שלהם. כלומר אני מסמנת למעבדה איך להרכיב את העדשות”. 

וכמובן צריך לבחור רק עדשות חדישות ואיכותיות. פרוכטר מציינת כי “אני עובדת רק עם חברות המולטיפוקל המובילות, כגון הויה, רודנשטוק, צייס, שמיר ואסילור, ומספקת ללקוחות רק עדשות שכוללות תעלות רחבות. בכל חברה אני בוחרת את העדשות הטובות ביותר, בהתאם לתקציב הלקוח. אני לא מתפשרת על איכותן”. עוד היא מוסיפה כי “מכיוון שאני גם אופטיקאית אני יודעת לתכנן עדשות שייראו יפה במסגרת. כך הלקוח מקבל גם משקפיים ברמה אסתטית גבוהה”.

בנוסף מציינת פרוכטר את החשיבות בציוד מתקדם. “אני משתמשת ב-Visionix 40. זה מכשיר דיגיטלי שממפה את האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל (למשל, מזהה עיוותים ורוחב תעלות)”.

לדבריה, בכל מקרה צפויה תקופת הסתגלות לעדשות, שבה המוח לומד למקד את הראייה בעזרתן. ולכן היא נותנת ללקוחותיה שלושה חודשים להתרגל אליהן. אם מתעוררים קשיים כלשהם (“זה נדיר כיוון שרמת העדשות גבוהה”), היא מוצאת להם פתרונות חלופיים.

ולסיכום, כדי לרכוש עדשות מולטיפוקל איכותיות צריך לבחור אופטומטריסט עם ניסיון רב, שיידע לסמן היטב את גובה האישונים ולבחור מסגרת נכונה וחברת מולטיפוקל מובילה, כזאת שמייצרת עדשות עם תעלות רחבות ומעברים רכים. תשומת לב לכל הפרטים הללו תסייע להסתגל אל העדשות בקלות ובמהירות.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

למה להחזיק כמה זוגות משקפיים כשאפשר להרכיב משקפי מולטיפוקל?
3 (60%) 15 vote[s]

קרא עוד

מה מוביל לראייה מטושטשת?

טשטוש ראייה יכול להיגרם ממגוון סיבות ולהעיד על בעיה רפואית קלה או דחופה. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לאבחן ולטפל

רואים מטושטש? רצוי שתבינו למה זה קורה לכם ותטפלו בהתאם. אבל לפני כן, 60 שניות על ראייה תקנית: קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.

טשטוש ראייה הוא מצב שבו קרני האור לא מצליחות להתמקד על הרשתית באופן תקין (כלומר, הן מתמקדות באזורים שלפניה או אחריה). במילים אחרות, חדות הראייה נפגעת, קשה לראות בבירור ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות – כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי של פנים ממרחק, ונהיגה.

לעתים טשטוש הראייה עשוי להעיד על בעיה רפואית קלה שדורשת טיפול פשוט ולעתים הוא עלול לסמן בעיה רפואית דחופה שעלולה להידרדר, אפילו עד כדי עיוורון. כלומר, הוא יכול להיגרם מסיבות רבות. הנה השכיחות שבהן:

* יובש בעיניים: מצב שכיח באוכלוסייה המערבית, שבו לא נוצרות בעין די דמעות או שהן מתאדות מהר מדי. הוא יכול להיגרם מסיבות רבות ובהן עדשות מגע לא מתאימות, מחלות אוטואימוניות, עישון, זמן מסכים ממושך (למשל בעבודה משרדית), או נטילת תרופות שגורמות לכך.

* דלקת עיניים: דלקת עיניים עלולה להיגרם מחיידקים, וירוסים או אלרגיה,  ולהתבטא בהפרשות, אדמומיות וגרד. טשטוש הראייה נגרם בשל היצמדות ההפרשות לקרנית והפגיעה במיקוד קרני האור על הרשתית.

* לחץ תוך-עיני גבוה: במצב זה הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה ויכול להעיד על מחלת עיניים (כגון גלאוקומה) או להיות גורם סיכון למחלה שכזאת. כשהוא עולה משמעותית באופן פתאומי, הוא עלול לגרום לטשטוש ראייה.

* שימוש בתרופות: יש תרופות שחלק מתופעות הלוואי שלהן הן ראייה מטושטשת. גם אלכוהול וסמים יכולים לגרום לכך בעת צריכתם.

* מחלות שמשפיעות על מערכת הראייה: מחלות כגון מיגרנה, גידול מוחי ושבץ עלולות ללחוץ על עצב הראייה וכך לגרום לראייה מטושטשת.

* אסטיגמטיזם: מצב שבו מבנה העין (קרנית שאינה כדורית אלא אליפטית או הפרעה בעדשת העין) גורם לכך שקרני האור לא מתרכזות במקום אחד על פני הרשתית אלא בכמה מקומות שונים (לרוב הוא קיים מלידה ועשוי להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).

* זוקן ראייה: מצב שבו עדשת העין נחלשת ומתקשה להתמקד בעצמים קרובים. הוא יכול להתפתח עם הגיל (לרוב אחרי גיל 44) ולהתבטא בטשטוש ראייה מקרוב.

* קרטוקונוס: מחלה שגורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות כדורית, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה המגיעה לרשתית מטושטשת.

* קטרקט: מצב שבו עדשת העין נעשית עכורה. הוא יכול להיגרם ממגוון סיבות, כגון גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

* רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים ברשתית ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם.

* היפרדות רשתית: מצב חירום רפואי שעלול להוביל לעיוורון, שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. הוא עלול להיגרם בשל גורמים כגון טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים, וניוון הרשתית.

* סיבות אופטיות: צורך במשקפיים או התאמה לא טובה שלהם או של עדשות מגע.

* מתח נפשי גבוה ועייפות רבה: יכולים להוביל לירידה בחדות הראייה.

כיצד מאבחנים ומטפלים?

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “כאשר מטופל מגיע אליי בשל ראייה מטושטשת, קודם כל אני מתשאלת אותו לגבי מצבו. לאחר מכן אני מבצעת בדיקת ראייה אובייקטיבית בציוד מתקדם וייחודי”. דוגמאות לציוד שבו משתמשת פרוכטר:

* Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה שמבצע מגוון פעולות, כגון מיפוי קדמי ואחורי של הקרנית (האחורי מגלה קרטוקונוס בשלב מוקדם ביותר, לפני הופעת תסמינים), בדיקת לחץ תוך-עיני, בדיקת עובי הקרנית (פכימטריה), ואבחון קטרקט באמצעות מצלמה.

* Visionix 40 – מכשיר דיגיטלי שמאבחן את מספר המשקפיים ואת האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל שבהם (מיפוי עדשות).

* מסך לד של Visionix – מאפשר בדיקות ראייה שונות ברזולוציה גבוהה.

* OCT – מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית.

* מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת – בוחנת מבנים בתוך העין וכך בודקת את בריאות העין, שכבות הקרנית, בלוטת הדמעות, התאמת העדשות ועוד.

פרוכטר מוסיפה כי “לאחר בדיקת הראייה האובייקטיבית במכשור, אני מבצעת בדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). אני גורמת למטופל להרגיש נינוח (מפחיתה את הסטרס) כדי שהראייה שלו תהיה כמה שיותר רגועה וממוקדת”.

לגבי הטיפול, פרוכטר מציינת כי אם אבחנה שמקור הטשטוש קשור בבריאות העין – למשל מחלה, חשד לגידול או לחץ תוך-עיני גבוה – היא מפנה לרופא עיניים. לדבריה, “אני השוער של רופאי העיניים. הם מטפלים בבריאות העין ואני מטפלת באופטיקה של הראייה במשקפיים או בעדשות מגע. ניסיוני הרב, בדיקותיי המעמיקות, היחס האישי שאני נותנת, והמכשור המתקדם שבו אני משתמשת – מאפשרים לי לדעת מתי אני יכולה לטפל במטופל, מתי יש להפנותו לרופא עיניים, ומתי נדרש טיפול משולב”.

מה מוביל לראייה מטושטשת?
4.5 (90%) 2 vote[s]

קרא עוד
Call Now Button