כללי

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?

למחלות מעי דלקתיות יש תסמינים רבים הקשורים במערכת העיכול ומחוצה לה. לעתים מופיעים גם סיבוכים עיניים שחולים ורופאים צריכים להכיר מפני שבחלק מהמקרים הם מעידים על החמרה במחלת המעי

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?
4.6 (92%) 10 vote[s]

קרא עוד

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם

מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. כיצד מאבחנים אותן מוקדם ונמנעים מהשתלת קרנית?

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שהבעיה היא בקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין. תפקיד הקרנית הוא למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. אחת העיקריות שבהן היא קרטוקונוס; במחלה זו הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, ולרשתית העין ולמוח מגיעה תמונה מטושטשת.

גורמי הסיכון האפשריים של קרטוקונוס הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים כגון שפשוף מוגבר של העיניים (שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים כגון דלקות עיניים חוזרות. תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. הם עשויים לכלול ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה, יובש וגירוד תדיר של העיניים, רגישות יתר לאור, תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.  

השתלת קרנית היא ניתוח שנועד להחליף קרנית פגומה בשתל קרנית תקין. קיימים שני סוגי השתלה: השתלת קרנית שלמה, שבה מוחלפות כל שכבותיה, או השתלת קרנית שכבתית, שבה מוחלפים רק חלקיה הפגועים. שתל הקרנית נלקח בדרך כלל מנפטר שמשפחתו הסכימה לתרומת איברים, אך קיימים גם שתלים מלאכותיים.

בנוסף לקרטוקונוס, הסיבות השכיחות להשתלת קרנית הן פגיעות שנוצרו בה (כגון צלקות, בצקת, התנקבות וכיבים), למשל בשל זיהום, טראומה או מחלות גנטיות, וכן דחיית שתל קרנית קודם על ידי הגוף.

מדובר באחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים בארץ ובעולם. עם זאת, כמו כל ניתוח, הוא עלול להוביל לסיבוכים. העיקריים שבהם הם:

דחיית השתל – מצב שבו מערכת החיסון דוחה את הקרנית החדשה. לרוב היא פוגעת בתאי האנדותל שלה (שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה) וכך גורמת לבצקת, עכירות, אודם וגירוי בעין ולירידה משמעותית בראייה. ברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך באמצעות סטרואידים הניתנים בטיפות, ללובן העין (סקלרה) או טיפול מערכתי דרך הפה.

עליית הלחץ התוך-עיני – שכפי הנראה נגרמת בשל שינויים שנוצרו במהלך הניתוח בזווית העין (האזור שבו מתנקז הנוזל התוך-עיני) או בשל שימוש ממושך בטיפות סטרואידים לאחר הניתוח. הטיפול במקרה זה הוא תרופות שמורידות לחץ תוך-עיני. לעתים אף מתפתחת לאחר הניתוח גלאוקומה (שבה הלחץ התוך-עיני פוגע בעצב הראייה) שאינה מגיבה לטיפול, ואז נדרש ניתוח להורדת הלחץ.

זיהום בתפרים או בשתל – עלול לגרום למשל לדלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין ולראייה מעוותת (ניתן להוריד סיכון זה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה בסמוך לניתוח).

חשוב לציין גם כי קיים פער בין מספר הממתינים להשתלת קרנית לבין תרומות הקרנית, ולכן תקופת ההמתנה להשתלה עשויה להימשך חודשים ולעתים אף שנה ויותר.

בשל תקופת ההמתנה לתרומה והסיבוכים האפשריים של הניתוח, הוא מתבצע רק כאשר מוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות. כיום רופאים נמנעים ממנו עד כמה שניתן ומפנים את המטופלים לקבלת טיפולים שמרניים. אחד העיקריים שבהם הוא עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות מגע רגילות, עדשות מגע סקלרליות אינן נצמדות לקרנית אלא מונחות על לובן העין. קוטרן גדול במיוחד ומאפשר לשוליים שלהן לגעת בסקלרה ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. כלומר הן עוקפות את הקרנית הפגועה ויוצרות משטח אופטי חלק. בנוסף הן עשויות מחומר שמעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות וכך הן מונעות יובש בעת הרכבתן.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית מוסמכת ומנוסה, מזהה מוקדם מחלות של הקרנית, כגון קרטוקונוס, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מתקדמות ביותר. לדבריה, “קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי – שאני מבצעת אצלי בקליניקה. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים ומונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – לרוב כבר אין ברירה והמטופל חייב לעבור השתלת קרנית”.

את מיפוי הקרנית פרוכטר מבצעת ב-Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה מתקדם ביותר שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. בנוסף היא משתמשת ב-OCT: מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדבריה, “כשמטופל מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה, אי נוחות וגרד), אני מבצעת לו מיפוי קרנית ומזהה את השלב המדויק של מחלתו. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע סקלרליות. העדשות שאני משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. הן נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך אני משפרת את ראייתם ומונעת מהם ניתוח השתלת קרנית וסיבוכים”.

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה

קיים מגוון רחב של מחלות עיניים. כך תוכלו לזהות את השכיחות ביותר

קיימות מחלות עיניים רבות מספור, חלקן קלות וניתנות לטיפול תרופתי וחלקן עלולות להוביל לעיוורון. אלו כמה מהנפוצות ביותר:

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית): הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה. בקרטוקונוס הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה שמגיעה לרשתית העין מטושטשת. בנוסף לטשטוש ראייה עלולים להופיע תסמינים כגון יובש וגירוד תדיר בעיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן. למידע נוסף על קרטוקונוס

קרטוקונוס - בדיקת עיניים עם ארזה פרוכטר

לרוב המחלה מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיא באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון האפשריים הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים (למשל שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים (דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות).

קטרקט: מחלה שבה עדשת העין נעשית עכורה. התסמינים הם בין השאר ראייה מטושטשת/ כפולה, סינוור, ירידה ביכולת לראות בלילה, ושינוי בראיית צבעים. גורמי הסיכון מגוונים וכוללים גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים אחרות או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

ניוון רשתית המתפתח עם הגיל (AMD): מחלה זו היא הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם המערבי אצל בני 50 ומעלה. עם התקדמות הגיל, קולטני האור בעין מתנוונים, שוקעים מתחת לרשתית, מזיקים לשכבותיה החיצוניות, ובין השאר גורמים לגדילת כלי דם בלתי תקינים מתחתן. חלק גדול מהחולים אינם שמים לב לבעיה בתחילתה ומגיעים לטיפול בשלב מאוחר יחסית (כלומר, כאשר האזור החולה ברשתית גדול יחסית וחדות הראייה נפגעה). זאת בעיקר בשל מנגנון מוחי שמשלים חסרים בשדה הראייה. כך, לעתים קרובות כאשר עדיין רואים טוב בעין אחת לא שמים לב שהעין השנייה לא רואה.

היפרדות רשתית: מצב חירום שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. התסמינים עשויים להיות הבזקי אור, תחושה של גופים צפים מול העין, ואובדן שדה הראייה (מסך שחור), חלקי או מלא. גורמי הסיכון יכולים להיות למשל טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים וניוון הרשתית.

רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים, בעיקר ברשתית, ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם. הוא עלול להתבטא גם בצמיחת כלי דם חדשים ושבירים על שטח הרשתית, שנוטים לדמם בקלות. התסמינים עשויים להיות דליפת נוזלים מכלי הדם החוצה, דימומים, טשטוש ראייה, עיוורון פתאומי, הופעת נקודות קטנות/ פסים כהים בראייה, ירידה ביכולת לראות בלילה, וקושי להסתגל לאור בהיר או מעומעם.

אובאיטיס: דלקת באוביאה (ענביה) – שכבת כלי דם, האמצעית מבין שלוש שכבות העין, שמזינה את רוב העין. דלקת זו עלולה לפגוע במבנים חיוניים בתוך העין (כגון העדשה, עצב הראייה, הרשתית והקרנית), וגם לעודד צמיחת כלי דם חדשים שהרסניים לעין. תסמיני המחלה כוללים אודם, דמעת, כאבים ואי נוחות בעין, טשטוש ראייה ורגישות יתר לאור. גורם הסיכון העיקרי לאובאיטיס הוא מחלה אוטואימונית (שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף). גורמי סיכון נוספים הם בין השאר חיידקים, וירוסים ופטריות. מיקרואורגניזמים אלו מגיעים לדם וממנו עוברים לאוביאה וגורמים לדלקת.

פטריגיום (תבלול): צמיחת גידול שפיר (מעין קרום המכיל כלי דם) על הקרנית. התסמינים לרוב יהיו אודם, גירוי, צריבה, יובש, תחושת גוף זר בעין ודמעת. אם הפטריגיום יגרום לעיוות הקרנית או יכסה אותה, ייגרמו הפרעות בראייה. גורמי הסיכון הם חשיפה ממושכת לשמש וגירוי כרוני של העיניים בסביבה מאובקת.

בצקת בקרנית: מצב שבו ניזוקים תאי האנדותל, שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה, וכך הנוזלים מתחילים להצטבר בה. התסמינים הם בין השאר דלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין, וראייה מעוותת. גורמי הסיכון כוללים מחלות גנטיות שפוגעות בתאי האנדותל, לחץ תוך-עיני מוגבר, ניתוחים תוך-עיניים, גיל מבוגר, וזיהום בעין (נגיפי או חיידקי).

גלאוקומה (ברקית): קבוצה של עשרות מחלות עיניים שברובן לחץ תוך-עיני גבוה פוגע בעצב הראייה וכך עלול לפגוע בשדה הראייה ולהוביל לעיוורון. גלאוקומה מתפתחת אצל כ-3% מהאוכלוסייה והיא גורם העיוורון השני בשכיחותו בעולם המערבי. הלחץ התוך-עיני נגרם בשל הצטברות נוזלים בעין, לרוב עקב הפרעה בניקוזם. בדרך כלל החולים לא ירגישו שראייתם הולכת ומידרדרת, אלא רק לאחר שהיא תיפגע קשה. גורמי הסיכון הם גיל 40 ומעלה, נטייה תורשתית-גנטית, וגורמים סביבתיים כחשיפה מוגברת לשמש.

ניסטגמוס: ריצוד (תנועות לא רצוניות) של העיניים, מצד לצד, למעלה ולמטה, או בתנועה סיבובית. ניסטגמוס מולד נגרם עקב תורשה או הפרעה סנסורית/ נוירולוגית. ניסטגמוס נרכש יכול להיגרם בין השאר בשל קטרקט בגיל צעיר, מחלות של עצב הראייה, ומחלות או פציעות שבהן נפגעת המערכת המוטורית (כגון טרשת נפוצה, שבץ וגידול מוחי).

כל מחלת עיניים דורשת אבחון מדויק וטיפול מותאם אישית. לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית, “האופטומטריסטים הם הראשונים שפוגשים את המטופלים שסובלים מבעיית ראייה. הם אלו שמאבחנים את שורש הבעיה ומפנים לרופא עיניים אם צריך”.

לפרוכטר ניסיון של 30 שנה, היא מקדישה לכל מטופל יחס אישי וזמן רב, ומשתמשת במכשור מתקדם ביותר. למשל, OCT (מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית) ו-Visionix 130 (מכשיר אבחון ומדידה שמבצע פעולות רבות, כגון מיפוי אחורי וקדמי של הקרנית. האחורי מגלה קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים). היא מציינת כי “בזכות המכשור המתקדם שאני משתמשת בו, המטופלים מקבלים אבחון מדויק ולאחר מכן קל יותר לטפל בהם, לפני שבעיית הראייה שלהם מידרדרת”. למידע נוסף צרו קשר

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
בחנו את עצמכם: האם יש לכם קרטוקונוס

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות

יובש בעין הוא תופעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לטפל בו

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אולי אתם סובלים מיובש בעיניים (תסמונת העין היבשה) – תופעה שכיחה בעולם המערבי. במצב זה לא נוצרות די דמעות בבלוטות הדמעות בעין או שהן מתאדות מהר מדי. באופן תקין דמעות מתפזרות כשכבה עדינה על פני הקרנית (החלון הקדמי השקוף של העין) ושומרות על פני השטח של העיניים לחים ומוגנים מפני חלקיקים ומיקרואורגניזמים. הן מתנקזות דרך פתחים קטנים שנמצאים בקצה העפעפיים וכך מתבצע שחלוף מתמיד שלהן והעין מוגנת בקביעות.


תכולתן של הדמעות עשירה מאוד: בנוסף למים יש בהן מינרלים, חומרי הזנה, חלבונים נוגדי זיהום, ורכיבים של מערכת החיסון (נוגדנים). הן בנויות משכבה רירית (שמצמידה אותן לעין החיצונית), משכבה מימית (שמכילה מים וחומרי הזנה), ומשכבה שומנית (השכבה החיצונית שמונעת מהן להתאדות).

התסמינים של יובש בעיניים עשויים להיות כאבים ועייפות בעיניים (רצון לעצום אותן), צריבה, אי־נוחות, גירוי, תחושה של חול / גרגירים בעיניים, רגישות לאור ואף ראייה מטושטשת. תסמינים אלו גורמים לסבל ופוגעים בפעילויות היומיום (כגון קריאה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב) ובאיכות החיים.


גורמי הסיכון ליובש בעיניים הם רבים. הנה העיקריים שבהם:

גיל מבוגר (מעל 50): עם העלייה בגיל נצפית ירידה בהפרשת הדמעות, אשר מלווה לעתים בדלקת בעין החיצונית. היא נובעת למשל משינויים בבלוטות המיבומיאן (האחראיות על הפרשת השכבה השומנית של הדמעות), כגון חסימתן, ירידה בהפרשת השומנים מהן ושינוי בהרכבם. בעקבות זאת נוצר אידוי מוגבר של הדמעות.

נשים: לנשים סיכון מוגבר ליובש בעיניים, לעתים גם לפני גיל 50. שינויים הורמונליים משמעותיים – שמתרחשים בתקופות כגון הריון, הנקה, נטילת גלולות וגיל המעבר – משפיעים לרעה על בלוטות שאחראיות לייצור הדמעות. שכן חלק מבלוטות אלו מכילות קולטנים להורמונים נשיים בעלי תפקיד בייצור הדמעות. בעת תנודות הורמונליות, פעילות הקולטנים עלולה להשתנות, מה שמשפיע על ייצור הדמעות והפרשתן.

עבודה משרדית ממושכת: עבודה ממושכת מול מסך עלולה להוביל לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome) – מאמץ עיניים הנובע משימוש ממושך ורציף במחשב. מאמץ זה עלול לפגוע בתפקוד העין ובין השאר לגרום להתייבשותה. כדי לפזר נכון את הדמעות על פני קרנית העין ולסלק חלקיקי לכלוך אנו ממצמצים כ-10-6 פעמים בדקה. עבודה ממושכת מול מסך גורמת לירידה בתדירות המצמוץ (בעיקר בשל הריכוז במסך), וכך להיעדר התחדשות הדמעות ופיזורן על גבי הקרנית וליובש בעיניים. יש לציין כי גם עבודה ממושכת בסביבה יבשה (למשל עם מיזוג אוויר) מייבשת את העיניים.

מחלות אוטואימוניות: מחלות אלו, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, עלולות לכלול גם את העין בתהליך הדלקתי שהן יוצרות. דוגמה למחלה כזאת היא תסמונת סיוגרן שבין השאר פוגעת בבלוטות הדמעות וכך גורמת ליובש. היא יכולה להופיע כמחלה ראשונית, המופיעה בפני עצמה, או משנית – נלווית למחלה אחרת (כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת).

סוכרת: סוכרת מזיקה לכלי הדם הקטנים בגוף, ובהם כלי הדם של העין, מה שכפי הנראה מוביל לפגיעה בבלוטות הדמעות.

תרופות: נטילה ממושכת של תרופות שמייבשות ריריות (למשל לטיפול בנזלת), או של כאלו שתופעת הלוואי שלהן היא יובש, עלולה גם היא לגרום ליובש בעיניים.

עדשות מגע: עדשות מגע שלא הותאמו נכון לעין (לדוגמה מבחינת המבנה שלהן) או הרכבתן הממושכת עלולות לגרום לאלרגיות ולדלקות שמשבשות את מערך הדמעות התקין ואת פיזורן על פני הקרנית.

קרטוקונוס (ניוון קרנית): אחת ממחלות העיניים העיקריות שגורמות ליובש. מחלה זו מובילה לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; היא נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה.

ניתוח לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים: בניתוחי לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים חותכים את הקרנית ו/או משייפים אותה. עקב כך עלול להיפגע המנגנון העצבי (חיישנים עצביים זעירים) בעין שמזהה כמה דמעות יש על הקרנית בכל רגע נתון ומורה על הפרשתן בעת הצורך, ומתפתח יובש בעיניים.

כיצד מטפלים?

לדברי האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “הטיפול הנפוץ ליובש קל הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כמו כן מומלץ להרבות בשתייה ולהשתדל לא להיות בסביבה יבשה.” לגבי יובש קשה היא מציינת כי “אמצעי הטיפול מגוונים: למשל, משחות לשמירת לחות העין, תרופות נוגדות דלקת, ופקקי סיליקון קטנים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות וכך הן פחות מתנקזות החוצה”.

עוד היא מוסיפה כי “אמצעים מתקדמים ליובש קשה ביותר הם עדשות מגע סקלרליות. מדובר בעדשות קשות (שניתן להשתמש בהן שנתיים לכל היותר) המותאמות למטופלים שסובלים מיובש קבוע. הן מונחות על הלחמית (לובן העין – סקלרה) ואינן נוגעות בקרנית, ובנוסף עשויות מחומר המעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות. כן הן מונעות יובש בעת הרכבתן”.

עדשות מגע מולטיפוקל

היא ממליצה גם על עדשות מגע רכות (לתקופות שימוש שונות) מתקדמות שמכילות סיליקון הידרוג’ל, שמעבירות לקרנית פי חמישה חמצן לעומת עדשות מגע רכות רגילות, מאפשרות חילוף חומרים תקין בקרנית ושומרות על לחות גבוהה יותר בעין במשך היום.

ולסיכום, יובש בעיניים מצריך אבחון לזיהוי הגורם וטיפול מותאם אישית. טיפול שכזה יכול לסייע בריפוי העין היבשה ולשפר את איכות החיים. לדברי פרוכטר, “כשמטופל מגיע אליי עם תסמיני יובש אני קודם כל עושה לו תשאול מעמיק ושוללת גורמי סיכון אפשריים. לאחר מכן אני עושה לו בדיקת יובש באמצעות מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת, שבוחנת מבנים בתוך העין כגון שכבות הקרנית ובלוטות הדמעות. לאחר אבחון הגורם ליובש וזיהוי כמות הדמעות ואיכותן, אני נותנת לו פתרון מותאם אישית, בהתאם לתלונותיו ולרמת היובש. האבחון והטיפול מקצועיים ומהירים ואני מספקת את עדשות המגע הסקלרליות המתקדמות ביותר”.

סובלים מיובש בעיניים? צרו איתי קשר

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

למה להחזיק כמה זוגות משקפיים כשאפשר להרכיב משקפי מולטיפוקל?

באמצעות עדשות מולטיפוקל ניתן לראות לכל המרחקים – קרוב, רחוק וביניים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה מיהן האיכותיות ביותר וכיצד מתאימים אותן ללקוח

סביב גיל 40 הראייה שלנו מתחילה להידרדר בהדרגה. הירידה באיכותה נובעת משינויים פיזיולוגיים טבעיים בעיניים המזדקנות או ממחלות (שינויים פתולוגיים) ופוגעת ביכולת של העין להתמקד במרחקים שונים. תחילה נפגעת הראייה לקרוב (בקריאה) ובהמשך הראייה לטווח ביניים (למשל מול המחשב) ולרחוק (למשל בנהיגה וצפייה בטלוויזיה). ויש כמובן גם אנשים שסובלים מקוצר ראייה או רוחק ראייה ומרכיבים משקפיים עוד בצעירותם, ואז בסביבות גיל 40 מתחילים להתקשות גם בראייה לקרוב.

במקרים אלו עולה הצורך במשקפיים שייתנו מענה לשלושת מוקדי הראייה – קרוב, רחוק וטווח ביניים. וכאן נכנסים לתמונה משקפיים עם עדשות מולטיפוקל. באמצעות עדשות אלו ניתן לראות לכל המרחקים והן מייתרות את הצורך בשלושה זוגות משקפיים (לראייה מקרוב, ראייה מרחוק ולזו שביניהן). זאת לעומת עדשות חד-מוקדיות – שבהן יש מוקד אחד, רחוק או קרוב.

בחלק התחתון של עדשות המולטיפוקל נמצא אזור הטווח הקרוב, בחלק העליון אזור הטווח הרחוק, ובמרכז – אזור טווח הביניים. כלומר, כאשר אדם מביט דרך חלקן התחתון הוא רואה לקרוב, וככל שירים את עיניו מעלה לאט לאט, הוא יראה לרחוק.

כיום משתמשים בעדשות מולטיפוקל בעיקר אנשים בני 45 ומעלה, אך גם ילדים שסובלים מבעיות במיקוד הראייה יכולים להפיק מהן תועלת. בנוסף לכך שהן מבטלות את הצורך לשאת כמה זוגות משקפיים, הן מדמות ראייה תקינה ומונעות מאמץ ועייפות של העיניים וכאבי ראש שעלולים להיגרם בעקבות שימוש בכמה זוגות משקפיים.

ככל שעדשות המולטיפוקל חדישות יותר, הן איכותיות יותר; כך למשל יש להן שדה ראייה רחב יותר, ציפויים משודרגים ופחות עיוותים. וכמובן שגם מחירן יהיה בהתאם.

עדשות מולטיפוקל זולות הן כאלו ששייכות לדור הישן. חלקן הקדמי – זה שרחוק מן העין – הוא זה שעובר ליטוש. ככל שהאזור המלוטש (הגוף האופטי) קרוב יותר לעין, שדה הראייה רחב יותר. ולכן ליטוש קדמי מאפשר שדה ראייה מצומצם יחסית לליטוש אחורי.

עדשות מולטיפוקל חדישות הן כאלו שנעשו עם ליטוש אחורי והציפויים שלהן איכותיים ביותר (למשל הם אנטי קרני UV ושריטות ומונעים רפלקסים ואדים בעין). מטרתם של ציפויים אלו היא לאפשר מעבר של מקסימום אור דרך העדשה באמצעות סינון המרכיבים הלא רצויים שלו ובנוסף להאריך את משך החיים של העדשה. בנוסף, העדשות החדישות הן בעלות שדה הראייה הרחב ביותר במרחק הביניים.

חשוב לציין עוד כי לעדשות החדישות יש תעלות רחבות יותר משל העדשות המיושנות. התעלות הללו הן שטח הראייה. מחוץ להן קיים שטח מת, שאין לו תפקיד אופטי. כלומר, לא כל שטח העדשות משמש לראייה, אלא רק התעלות שעוברות במרכזן. ולכן תעלות צרות לא יעשו עבודה מספיק טובה. ובניגוד לעדשות המיושנות, המעברים בין מוקדי הראייה בתעלות שבעדשות החדישות הם רכים (לא מורגשים).

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית למעלה מ-30 שנה, היא בעלת ניסיון רב בהתאמת עדשות מולטיפוקל. היא מציינת כי כל לקוח שמגיע אליה עובר בדיקת ראייה אובייקטיבית במכשור מתקדם ובדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). בכל לקוח היא משקיעה זמן רב כדי שתוכל לתכנן לו משקפיים איכותיים בהתאמה אישית.

היא מסבירה על הפרמטרים החשובים בהתאמת עדשות מולטיפוקל. הראשון שבהם הוא מיקום התעלות באופן אופטימלי, בדיוק מול האישונים. מיקום לא מדויק עלול להוביל לראייה מטושטשת, כאבי ראש וסחרחורות. לדבריה, “אני מצלמת באייפד את מרכז האישונים של הלקוח, את הגובה שלהם. כלומר אני מסמנת למעבדה איך להרכיב את העדשות”. 

וכמובן צריך לבחור רק עדשות חדישות ואיכותיות. פרוכטר מציינת כי “אני עובדת רק עם חברות המולטיפוקל המובילות, כגון הויה, רודנשטוק, צייס, שמיר ואסילור, ומספקת ללקוחות רק עדשות שכוללות תעלות רחבות. בכל חברה אני בוחרת את העדשות הטובות ביותר, בהתאם לתקציב הלקוח. אני לא מתפשרת על איכותן”. עוד היא מוסיפה כי “מכיוון שאני גם אופטיקאית אני יודעת לתכנן עדשות שייראו יפה במסגרת. כך הלקוח מקבל גם משקפיים ברמה אסתטית גבוהה”.

בנוסף מציינת פרוכטר את החשיבות בציוד מתקדם. “אני משתמשת ב-Visionix 40. זה מכשיר דיגיטלי שממפה את האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל (למשל, מזהה עיוותים ורוחב תעלות)”.

לדבריה, בכל מקרה צפויה תקופת הסתגלות לעדשות, שבה המוח לומד למקד את הראייה בעזרתן. ולכן היא נותנת ללקוחותיה שלושה חודשים להתרגל אליהן. אם מתעוררים קשיים כלשהם (“זה נדיר כיוון שרמת העדשות גבוהה”), היא מוצאת להם פתרונות חלופיים.

ולסיכום, כדי לרכוש עדשות מולטיפוקל איכותיות צריך לבחור אופטומטריסט עם ניסיון רב, שיידע לסמן היטב את גובה האישונים ולבחור מסגרת נכונה וחברת מולטיפוקל מובילה, כזאת שמייצרת עדשות עם תעלות רחבות ומעברים רכים. תשומת לב לכל הפרטים הללו תסייע להסתגל אל העדשות בקלות ובמהירות.

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

למה להחזיק כמה זוגות משקפיים כשאפשר להרכיב משקפי מולטיפוקל?
3.3 (66.67%) 3 vote[s]

קרא עוד

מה מוביל לראייה מטושטשת?

טשטוש ראייה יכול להיגרם ממגוון סיבות ולהעיד על בעיה רפואית קלה או דחופה. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לאבחן ולטפל

רואים מטושטש? רצוי שתבינו למה זה קורה לכם ותטפלו בהתאם. אבל לפני כן, 60 שניות על ראייה תקנית: קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.

טשטוש ראייה הוא מצב שבו קרני האור לא מצליחות להתמקד על הרשתית באופן תקין (כלומר, הן מתמקדות באזורים שלפניה או אחריה). במילים אחרות, חדות הראייה נפגעת, קשה לראות בבירור ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות – כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי של פנים ממרחק, ונהיגה.

לעתים טשטוש הראייה עשוי להעיד על בעיה רפואית קלה שדורשת טיפול פשוט ולעתים הוא עלול לסמן בעיה רפואית דחופה שעלולה להידרדר, אפילו עד כדי עיוורון. כלומר, הוא יכול להיגרם מסיבות רבות. הנה השכיחות שבהן:

* יובש בעיניים: מצב שכיח באוכלוסייה המערבית, שבו לא נוצרות בעין די דמעות או שהן מתאדות מהר מדי. הוא יכול להיגרם מסיבות רבות ובהן עדשות מגע לא מתאימות, מחלות אוטואימוניות, עישון, זמן מסכים ממושך (למשל בעבודה משרדית), או נטילת תרופות שגורמות לכך.

* דלקת עיניים: דלקת עיניים עלולה להיגרם מחיידקים, וירוסים או אלרגיה,  ולהתבטא בהפרשות, אדמומיות וגרד. טשטוש הראייה נגרם בשל היצמדות ההפרשות לקרנית והפגיעה במיקוד קרני האור על הרשתית.

* לחץ תוך-עיני גבוה: במצב זה הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה ויכול להעיד על מחלת עיניים (כגון גלאוקומה) או להיות גורם סיכון למחלה שכזאת. כשהוא עולה משמעותית באופן פתאומי, הוא עלול לגרום לטשטוש ראייה.

* שימוש בתרופות: יש תרופות שחלק מתופעות הלוואי שלהן הן ראייה מטושטשת. גם אלכוהול וסמים יכולים לגרום לכך בעת צריכתם.

* מחלות שמשפיעות על מערכת הראייה: מחלות כגון מיגרנה, גידול מוחי ושבץ עלולות ללחוץ על עצב הראייה וכך לגרום לראייה מטושטשת.

* אסטיגמטיזם: מצב שבו מבנה העין (קרנית שאינה כדורית אלא אליפטית או הפרעה בעדשת העין) גורם לכך שקרני האור לא מתרכזות במקום אחד על פני הרשתית אלא בכמה מקומות שונים (לרוב הוא קיים מלידה ועשוי להשתנות במידה מסוימת עם הגיל).

* זוקן ראייה: מצב שבו עדשת העין נחלשת ומתקשה להתמקד בעצמים קרובים. הוא יכול להתפתח עם הגיל (לרוב אחרי גיל 44) ולהתבטא בטשטוש ראייה מקרוב.

* קרטוקונוס: מחלה שגורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות כדורית, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה המגיעה לרשתית מטושטשת.

* קטרקט: מצב שבו עדשת העין נעשית עכורה. הוא יכול להיגרם ממגוון סיבות, כגון גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

* רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים ברשתית ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם.

* היפרדות רשתית: מצב חירום רפואי שעלול להוביל לעיוורון, שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. הוא עלול להיגרם בשל גורמים כגון טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים, וניוון הרשתית.

* סיבות אופטיות: צורך במשקפיים או התאמה לא טובה שלהם או של עדשות מגע.

* מתח נפשי גבוה ועייפות רבה: יכולים להוביל לירידה בחדות הראייה.

כיצד מאבחנים ומטפלים?

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “כאשר מטופל מגיע אליי בשל ראייה מטושטשת, קודם כל אני מתשאלת אותו לגבי מצבו. לאחר מכן אני מבצעת בדיקת ראייה אובייקטיבית בציוד מתקדם וייחודי”. דוגמאות לציוד שבו משתמשת פרוכטר:

* Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה שמבצע מגוון פעולות, כגון מיפוי קדמי ואחורי של הקרנית (האחורי מגלה קרטוקונוס בשלב מוקדם ביותר, לפני הופעת תסמינים), בדיקת לחץ תוך-עיני, בדיקת עובי הקרנית (פכימטריה), ואבחון קטרקט באמצעות מצלמה.

* Visionix 40 – מכשיר דיגיטלי שמאבחן את מספר המשקפיים ואת האיכות האופטית של עדשות המולטיפוקל שבהם (מיפוי עדשות).

* מסך לד של Visionix – מאפשר בדיקות ראייה שונות ברזולוציה גבוהה.

* OCT – מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית.

* מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת – בוחנת מבנים בתוך העין וכך בודקת את בריאות העין, שכבות הקרנית, בלוטת הדמעות, התאמת העדשות ועוד.

פרוכטר מוסיפה כי “לאחר בדיקת הראייה האובייקטיבית במכשור, אני מבצעת בדיקת ראייה סובייקטיבית (שאילת שאלות שבוחנות את חדות הראייה). אני גורמת למטופל להרגיש נינוח (מפחיתה את הסטרס) כדי שהראייה שלו תהיה כמה שיותר רגועה וממוקדת”.

לגבי הטיפול, פרוכטר מציינת כי אם אבחנה שמקור הטשטוש קשור בבריאות העין – למשל מחלה, חשד לגידול או לחץ תוך-עיני גבוה – היא מפנה לרופא עיניים. לדבריה, “אני השוער של רופאי העיניים. הם מטפלים בבריאות העין ואני מטפלת באופטיקה של הראייה במשקפיים או בעדשות מגע. ניסיוני הרב, בדיקותיי המעמיקות, היחס האישי שאני נותנת, והמכשור המתקדם שבו אני משתמשת – מאפשרים לי לדעת מתי אני יכולה לטפל במטופל, מתי יש להפנותו לרופא עיניים, ומתי נדרש טיפול משולב”.

מה מוביל לראייה מטושטשת?
4.5 (90%) 2 vote[s]

קרא עוד
אבחון קרטוקונוס

אופטומטריסט מומלץ ברמת אביב

 

כולנו מודעים לכך שראייה תקינה היא מפתח חשוב לחיים עם איכות. כולנו גם מודעים לכך שהעיניים הן איבר רגיש להפליא. אנחנו יודעים שישנם לא מעט מקרים בהם בעיה שפוגעת בעיניים ובראייה מחייבת אבחון מקצועי ופתרון מדויק להפליא – אבל לא תמיד אנחנו יודעים שאיש המקצוע שאנחנו נזקקים לשירותיו הוא אופטומטריסט ובנוסף לא תמיד אנחנו יודעים איך למצוא אופטומטריסט מומלץ ברמת אביב. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים אודות עבודתם של האופטומטריסטים, תחומי ההתמחות שלהם והמרכיבים שהופכים אופטומטריסט או אופטומטריסטית למומלצים.

מה כוללת עבודתם של האופטומטריסטים?

אופטומטריסטים בוחנים את הראייה. בכך הם נבדלים מרופאי עיניים, שמתמקדים בעיקר בעין עצמה (בעוד המבט של האופטומטריסט הוא רחב יותר ומקיף יותר). באמצעות מכשור מתקדם ועל סמך ניסיון עשיר, בוחן אופטומטריסט מומלץ ברמת אביב (או אופטומטריסטית מומלצת, כמובן…) את ההיבטים השונים של הראייה: מיקוד, חדות, ראייה מקרוב, ראייה לרחוק ועוד. עוד מרכיב בעבודתם של אופטומטריסטים היא אבחון בעיות בתפקוד העיניים: פזילה, עין עצלה, עיוורון צבעים, קטרקט וגם בעיות מורכבות במיוחד.

על-מנת לאבחן באופן מדויק את הראייה של כל אדם ובכל מצב, לומדים אופטומטריסטים 4 שנים ובסופן ממתינה בחינה (שאותה עורך משרד הבריאות). כדאי לדעת שהלימודים כוללים תחומי ידע רבים ובהם כימיה, ביולוגיה, ביוכימיה, פיזיקה, ביופיזיקה, גנטיקה ועוד.

מהם תחומי ההתמחות של אופטומטריסטים ברמת אביב?

אופטומטריסטים מומלצים בתל אביב (ובישובים אחרים, כמובן) מבצעים מגוון רחב של פעולות. בין השאר יש להגיע אל אופטומטריסט/ית כדי להתאים משקפי ראייה מולטיפוקל, להתאים עדשות מגע (לילדים, למבוגרים וגם מולטיפוקל), למצוא פתרונות למצוקות כמו קרטוקונוס, צילינדר גבוה, פזילה או קטרקט, וגם לצורך בדיקות תקופתיות שמבטיחות איתור מוקדם של כל בעיה שרק מתחילה להתעורר ובהתאם פתרון מהיר ויעיל.

איך תזהו אופטומטריסט מומלץ?

ישנם 4 מרכיבים שהופכים אופטומטריסט למומלץ: בקיאות רבה, מכשור מתקדם, ניסיון עשיר ואנושיות.

הבקיאות נדרשת על-מנת לדעת אילו בדיקות יש לבצע בכל מצב ועבור כל מטופל או מטופלת, וכמובן בכדי להפיק את מלוא המידע הרלוונטי מכל בדיקה ובדיקה. מכשור מתקדם הוא מרכיב הכרחי נוסף, שכן התחום השתכלל פלאים בשנים האחרונות, וכיום ישנו ציוד מתקדם במיוחד שמאפשר אבחון מקצועי ומפורט גם של המצבים המורכבים ביותר. דוגמה למכשיר כזה הוא אוטופרקטומטר שמספק הערכה מדויקת למצב מערכת העצבים ולמצב השרירים בעין.

הניסיון המגוון הוא בסיס איתן להפקת מלוא התועלת מכל הבדיקות המבוצעות ולהצעת הפתרונות המיטביים עבור כל מצוקה או בעיה. אנושיות היא חובה שהרי בסופו של דבר לא מדובר על קרנית או לחמית או מרכיב כזה או אחר של עין – אלא על בן אדם, ולמעשה בן אדם שסובל ממצוקה כלשהי וזקוק קודם כל לפתרון מקצועי אבל גם (ולא פחות חשוב) רוצה להרגיש שלאיש המקצוע באמת אכפת ממנו.

היכרות מעמיקה עם כל מרכיבי התחום + אנושיות – ארזה פרוכטר

כשמחפשים אופטומטריסט מומלץ בתל אביב על סמך הפרמטרים הנ”ל מגיעים לאופטומטריסטית – ארזה פרוכטר. לארזה ניסיון של כ-30 שנה בתחום והיכרות מעמיקה עם כל המרכיבים שלו (היא החלה תחילה כיצרנית עדשות מגע במפעל לייצור עדשות וכיום הקליניקה שלה כוללת את הציוד המתקדם ביותר הקיים כיום), ידע מקצועי רחב היקף (בין השאר חברה ארזה בוועד הארצי של מועצת האופטומטריסטים ומשמשת גם כבוחנת מטעמו של משרד הבריאות), אהבה אמיתית לאופטומטריה שבאה לידי ביטוי באינטראקציה עם כל מטופל ומטופלת, סבלנות רבה ורוגע שמחלחל אל כל המטופלים

למידע נוסף צרו איתי קשר

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

אופטומטריסט מומלץ ברמת אביב

4.5 (90%) 2 vote[s]



קרא עוד
קרטוקונוס - בדיקת עיניים עם ארזה פרוכטר

כיצד לבחור אופטומטריסיט

כל בחירה של אנשי מקצוע (או נשות מקצוע, כמובן) שמעניקים לנו שירות מסוים מחייבת התעמקות ומחשבה, כך שנוכל להגיע לאותם מומחים שמתאימים לנו במיוחד ולזכות בשירות הטוב ביותר האפשרי. כשעל הפרק נמצאות העיניים שלנו, כלומר היכולת שרוב בני האדם מסכימים שהיא החשובה ביותר עבורנו, הראייה, מתחדד הצורך בבחירה מושכלת, ובהחלט לא כדאי להתפשר על פחות מהאופטימום. אופטומטריסטים הם אלה שביחד עם רופאי העיניים עוזרים לנו להתמודד עם מחלות או בעיות הקשורות לעין, ולמעשה במידה רבה דווקא האופטומטריסט הוא זה שכדאי לפנות אליו ראשונים גם כשיש חשד לבעיה וגם לצורך בדיקות תקופתיות. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים כיצד לבחור אותו.

רישיון

כל אדם שמבקש לעבוד כאופטומטריסט מחויב לקבל רישיון לכך מטעם משרד הבריאות. שימו לב – ללא רישיון תקף, חל איסור מוחלט להציג את עצמך כאופטומטריסט ולערוך את הבדיקות והפעולות האחרות שאנשי מקצוע אלה מוסמכים לבצע. בדיוק כפי שרופא הוא רק מי שלמד רפואה ועבר את כל המבחנים, כך גם האופטומטריסטים. אם במקום שבו עובד האופטומטריסט אין תעודה בולטת של משרד הבריאות, אל תהססו לשאול את האדם אם הוא אכן בעל רישיון לעסוק בכך ואפילו לבקש לראות את הרישיון.

בהקשר זה כדאי לדעת שתהליך ההכשרה של האופטומטריסטים כולל לימודים אקדמיים במשך לא פחות מ-4 שנים, לימודים אשר כוללים התעמקות בנושאים כמו אנטומיה, פיזיולוגיה, תפישה תחושתית של הראייה, פתולוגיה עינית, אופטיקה ויזואלית, אפידמיולוגיה, פרמקולוגיה, אופטיקה גריאטרית ועוד.

לאחר השלמת הלימודים – שמוצעים בארץ ב-2 מקומות, אוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית הדסה שבירושלים – נדרשים הבוגרים לעבור מבחנים שנערכים על-ידי משרד הבריאות. המבחנים כוללים הן פרק עיוני והן פרק מעשי. בוגרי לימודי אופטומטריה בחו”ל מחויבים לעבור סטאז’ או להציג אישורים על עבודה במשך שנה לפחות במקצוע.

כפי שניתן לראות, מדובר בתהליך הכשרה ממושך ומעמיק, וחבל להסתפק במי שלא עבר אותו ובעצם להסתכן שלא לצורך.

ניסיון

כפי שרופא בעל ניסיון רחב היקף מספק לפציינטים שלו שירות טוב יותר ממי שזה עתה סיים סטאז’, שכן הניסיון מקנה ידע רב ומאפשר לו לזהות באופן מיטבי את מצבם של המטופלים, כך גם אופטומטריסט מנוסה או אופטומטריסטית שעוסקת במקצוע שנים רבות יבצעו אבחונים מדויקים לחלוטין וטיפולים יעילים במיוחד.

בפרט מומלץ לוודא שלאופטומטריסטים שאתם מגיעים אליהם יש ניסיון ספציפי לגבי מתן מענה מקצועי למצוקה שאיתה אתם מתמודדים. אם למשל סיבת הפנייה לאופטומטריסט היא חשד לעין עצלה, כדאי לבדוק מהו היקף הניסיון של האופטומטריסט או האופטומטריסטית בכל הנוגע לתופעה זו שנגרמת עקב נזק למרכז הראייה שבמוח. 

עוד כדאי לדעת שאופטומטריסטים מנוסים יודעים גם מתי להפנות את הפונים אליהם להמשך טיפול אצל רופא עיניים, וגם להמליץ על רופא שכזה בהתאם לבעיה הספציפית שמאובחנת אצל האדם.

המלצות

המלצה שתקפה לגבי כל התחומים שבהם אנחנו זקוקים לשירות, ועל כן גם כשישנה התלבטות כיצד לבחור אופטומטריסט או אופטומטריסטית, היא לבקש המלצות מלקוחות קודמים.

כשאנחנו מקבלים שירות ברמה גבוהה, ומענה מקצועי מלא לבעיה שפגמה באיכות החיים שלנו, אנחנו שמחים להמליץ על מי שסיפק לנו את השירות. בהתאם אופטומטריסטים מוכשרים ומסורים יוכלו להציג ללא קושי המלצות של לקוחות שהיו באותו מצב כמונו, והצליחו להתמודד איתו בזכות אותו איש מקצוע שפנינו אליו. על בסיס ההמלצות של הלקוחות הוותיקים ניתן לקבל אינדיקציה גם לגבי המקצועיות, גם לגבי רמת השירות ובמקרים מסוימים גם לגבי עלות הטיפול, אם כי כשמדובר בבריאות העיניים וביכולת הראייה הכל כך קריטית, המחיר אינו הפרמטר החשוב ביותר.

מיקום

בדומה למחיר, גם הלוקיישן הוא לא שיקול משמעותי מאוד בבחירת אופטומטריסט או אופטומטריסטית, אבל אם ישנן כמה אופציות שאפשר לסמן עליהן V מבחינת כל הסעיפים הנ”ל, אפשר להתייחס גם למיקום – ולהעדיף את איש או אשת מקצוע שנמצאים במקום שנוח להגיע אליו.

השירותים שמספקים אופטומטריסטים

אופטומטריסטים הם אנשי מקצוע בעלי סמכויות רבות, ולא בכדי נדרשת תשומת הלב רבה לבחירה נכונה ביניהם. בין השאר מוסמכים אופטומטריסטים לערוך מגוון רחב של בדיקות ראייה כולל של חדות הראייה ושל שבירת האור. בנוסף הם יודעים לאבחן פתולוגיות שונות כגון קרטוקונוס ולזהות אינדיקציות למחלות שבהן יטפל רופא עיניים (גלאוקומה, AMD ועוד).

עוד שירות חשוב הוא התאמת עדשות מגע למאפיינים הספציפיים של כל מטופל ומטופלת, וכן מתן מרשמים למשקפיים (כלומר הנחיות מדויקות לאופטיקאי כיצד לייצר את האביזר החיוני).

כיצד לבחור אופטומטריסיט

5 (100%) 1 vote[s]



קרא עוד
עדשות דיגיטליות מענה לדור המסכים

משקפיים מולטיפוקל

הראייה היא היכולת החשובה ביותר, וגם זו שסובלת מליקויים שונים בשכיחות גבוהה יחסית. לקות אחת היא קוצר ראייה (מיופיה), כלומר מצב שבו האדם מתקשה להבחין בפרטים רחוקים ממנו, ובפרט אם הם קטנים. לקות נפוצה אחרת היא רוחק ראייה (היפרופיה), שגורמת לקושי הולך וגובר למקד את המבט באובייקטים קרובים, כמו למשל בזמן קריאה או שימוש בסמארטפון. הפתרון לשתי הלקויות הוא משקפיים, אבל בגלל ההבדל המהותי ביניהן נדרשים למעשה שני זוגות משקפיים שונים – או לחילופין משקפיים מולטיפוקל.

מה זה מולטיפוקל?

פירוש המילה “פוקל” הוא מוקד, ואילו המשמעות של “מולטי” היא כמובן הרבה. בהתאם עדשות מולטיפוקל הן עדשות מרובות מוקדים וליתר דיוק 3. החלק העליון של עדשת מולטיפוקל מאפשר ראייה טובה למרחקים גדולים, יכולת חיונית לנהיגה, להליכה, לצפייה בסרטים והצגות וכו’. החלק התחתון של העדשה מספק מענה לרוחק ראייה, כלומר מבטיח שימוש נוח בסמארטפון וקריאה ללא קושי. החלק האמצעי בעדשות ייחודיות אלה נועד לאפשר ראייה מיטבית גם למרחקי הביניים, תכונה שמסייעת למשל להשתמש במחשב נייח ביעילות.

זמן הסתגלות ממושך יחסית

החיסרון העיקרי של משקפיים מולטיפוקל הוא הצורך להסתגל אליהם. בגלל שכל עדשה כוללת 3 מוקדים, המעבר בין מוקד למוקד, כלומר בין אזור ראייה אחד לשני, מחייב הסטה מסוימת של המבט. בדרך כלל תוך כדי שימוש הפעולה הנ”ל הופכת לאינטואיטיבית ואוטומטית, אם כי ישנם גם מקרים שבהם נדרשת תקופת הסתגלות ארוכה מעט יותר בהשוואה למשקפיים “רגילים”.

עוד כדאי לקחת בחשבון שבצדדים ישנם אזורי טשטוש, ובפרט אצל מי שזקוק לעדשה עם מספר גדול יחסית. יחד עם זאת עם סבלנות ואימוץ הרגלים נכונים, היתרונות המשמעותיים של עדשות מולטיפוקל גוברים על החסרונות.

עדשות מולטיפוקל

איך לבחור משקפי מולטיפוקל?

כל מי שמשתמש בשני זוגות משקפיים מודע היטב לאי הנוחות שטמונה בכך. בנוסף הסיכוי לשכוח את אחד הזוגות או לאבד את המשקפיים שמאפשרים קריאה (או לחילופין אלה של הנהיגה) גדול יחסית, מה גם שבמקרים של זוגות משקפיים נפרדים אין מענה נאות למרחקי הביניים. 

כדי לנצל באופן מיטבי את היתרונות של משקפיים מולטיפוקל חשוב לבחור אותם נכון. הדגש העיקרי הוא התאמה מדויקת למצב העדשה והקרנית בעיניים שלכם. כדאי גם לזכור שהמספר של המשקפיים עשוי להשתנות עם השנים, ובפרט בגילאים מבוגרים (החל מסביבות 40-45, כשהראייה למרחקים קצרים מתחילה להיחלש עקב היחלשותו של השריר שמאפשר לעדשה להתקמר כשממקדים את המבט באובייקט קרוב). בהתאם מומלץ להגיע לאופטומטריסטים מנוסים וכך לוודא התאמה מלאה.

דגש שני הוא איכות העדשות. הטכנולוגיות העכשוויות מאפשרות לייצר עדשות מולטיפוקל מעולות, וכך גם זמן ההסתגלות פוחת והתועלת עולה.

למידע ובירורים צרו קשר 

משקפיים מולטיפוקל

5 (100%) 1 vote[s]



קרא עוד

נגיף הקורונה מידבק דרך העיניים אבל לא נמצא בנוזל הדמעות

נגיף הקורונה חודר לגוף באמצעות מגע של ידיים לא נקיות בריריות האף, הפה והעיניים. למרות זאת, במחקר חדש נמצא שהנגיף לא נמצא בנוזל הדמעות של חולי קורונה ולכן אין מניעה להשתמש בעדשות מגע

נגיף הקורונה מידבק דרך העיניים אבל לא נמצא בנוזל הדמעות

4.6 (91.11%) 9 vote[s]



קרא עוד
Call Now Button