כללי

אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

כיצד מאבחנים קרטוקונוס, המחלה שמעוותת את קרנית העין – וכיצד מטפלים בה?

קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית ועלולה להוביל לקוצר ראייה. מי נמצא בסיכון, וכיצד אבחון מוקדם יכול למנוע את הידרדרות המחלה?

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.

אחת המחלות שבהן הקרנית מתעוותת היא קרטוקונוס – היא הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, היא הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (כגון דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

בתחילה המחלה יכולה להיות לא מורגשת (ללא תסמינים), אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם), יובש וגירוד של העיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.

כיצד מאבחנים?

ארזה פרוכטר מטפלת במחלת קרטוקונוס

קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית. ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר, שכדאי לבצעו עוד לפני שמופיעים תסמינים אם נמצאים בסיכון למחלה, הוא מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) אחורי של הקרנית.

במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה. מדובר באמצעי הדמיה שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים; הוא מצלם את הקרנית ובונה מפה טופוגרפית של פניה אשר מראה במדויק, באמצעות סולם צבעים, את קמירות הקרנית בכל נקודה. אזורים שבהם הקרנית קמורה יותר מסומנים בצבע כתום ואדום, ואזורים שבהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבע כחול וירוק. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן גם הצבע יהיה אחיד. ערכי הקמירות מיוצגים במספר (דיופטר/ D – יחידת מידה לעוצמה אופטית).

מדובר בבדיקה מהירה, קלה ולא פולשנית – הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק ובתוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים (שעוקבים אחר צורת הקרנית וערכי הקמירות שמופיעים על המפה). כך ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהחליט על הטיפול המתאים.

כיצד מטפלים?

קרוס-לינקינג

אבחון מוקדם של קרטוקונוס יכול להוביל לטיפולים שמרניים וכך למנוע את התקדמותה והחמרתה. בשלבי המחלה המתקדמים – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית. אחד הטיפולים השמרניים העיקריים הוא קרוס-לינקינג (צילוב). בקרנית תקינה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.

עדשות מגע סקלרליות

לאחר שהקרוס-לינקינג מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. לעדשות אלו קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות. אין להשתמש בעדשות מגע רגילות אם אובחנה קרטוקונוס מכיוון שהן נצמדות לקרנית, וכאשר המבנה שלה אינו תקין, היצמדות זו עלולה להזיק לה, ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה.

כיוון שעדשות מגע סקלרליות מיועדות לבעלי קרנית עם מבנה גיאומטרי מורכב, הן חייבות להיות מותאמות אישית. כדי ליצור התאמה שכזאת צריכה להתבצע בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) – סריקה שמדגימה את המבנה הפנימי של העין ויכולה למפות במדויק את הקרנית ולספק הדמיה אופטית של שכבותיה. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שבה קרן לייזר בעוצמה נמוכה (קרינת גלי אור) נשלחת אל העין ויוצרת תמונות חתך רוחביות של הקרנית (ורכיבים נוספים בעין) ברזולוציה ובדרגת דיוק גבוהות ביותר (ברמת 7-5 מיקרונים).

הסריקה מתבצעת בישיבה, אינה כואבת ואינה פולשנית וכוללת הזלפת טיפות להרחבת אישונים. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית מכשיר ה-OCT ומתמקד בנקודת אור מרכזית. קרני האור שבמכשיר סורקות את שתי העיניים אך לא באות עמן במגע.

למה כדאי לפנות לאופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה?

עדשות מגע סקלרליות לטיפול במחלת קרטוקונוס

אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה יקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון מדויק של קרטוקונוס ולהתאמת עדשות מגע סקלרליות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.

ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה. היא מבצעת מיפוי קרנית במכשיר מתקדם ביותר (Visionix 130) אשר מודד את פני הקרנית הקדמית והאחורית. חישוביו מדויקים ביותר והוא יכול למדוד את עובי הקרנית בכל נקודה וכך לזהות קרטוקונוס בכל שלב שלה. לקוח שאובחן במחלה נשלח על ידי פרוכטר לטיפול קרוס-לינקינג. בהמשך היא בודקת אותו במכשיר OCT מהמתקדמים בעולם (Optopol), בעל רזולוציה גבוהה ביותר, וכך מתאימה לו עדשות מגע סקלרליות. עדשות המגע הסקלרליות שהיא משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit ו-Zenlens. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים, נוחות מאוד להרכבה, מתאימות לשימוש ממושך, ומספקות משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים.

אולי יעניין אותך גם

Rate this post

קרא עוד
קרטוקונוס ילדים

אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלה שפוגעת בקרנית העין. ליתר דיוק הופכת את הצורה שלה מכיפה שמבטיחה ראייה תקינה לחרוט. זהו גם מקור השם קרטוקונוס, קרטו = קרנית וקונוס = חרוט. המאפיין העיקרי של מחלת עיניים זו הוא החמרה הדרגתית ופגיעה הולכת ומחריפה ביכולת הראייה. בהתאם חשוב מאוד לאבחן קרטוקונוס מוקדם ככל האפשר, ובמדויק, ועל בסיס זה לבצע את הטיפול המתאים. 

מתי כדאי לבצע אבחון קרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס מומלץ במקרים שבהם ישנה פגיעה בראייה, ובפרט אחד מ-5 התסמינים הבאים:

  1. קושי להבחין בכל הפרטים בתמונה שהניגודיות בה גבוהה – למשל פרטים בהירים על רקע כהה. בפרט מתחזק החשד שמדובר בקרטוקונוס אם סביב הפרטים ישנן מעין צלליות שמקשות על זיהויים.
  2. קושי להבחין בפרטים קטנים יחסית או כאלה שהם רחוקים מהעין. ככל שצורת הקרנית היא יותר חרוט ופחות כיפה, הקושי גדל.
  3. הופעת הילות סביב מקורות אור שנים וכתוצאה מכך טשטוש בראייה.
  4. ירידה בראייה בתלת מימד – סימפטום שמאפיין בעיקר את המקרים שבהם הקרטוקונוס פוגע בשתי העיניים במידת חומרה שונה.

כל התופעות הנ”ל מובילות לקושי לקרוא, קושי לנהוג וקושי לראות בלילה. כדאי לדעת שקרטוקונוס היא מחלת שמופיעה בגילאים צעירים יחסית – כבר החל מגיל 15-16 ועד אמצע העשור הרביעי לחיים (סביבות גיל 35).

איך מתבצע האבחון כשיש חשד לקרטוקונוס?

חשוב להדגיש שכל התסמינים הנ”ל עלולים לנבוע גם ממחלות אחרות של העיניים, ולכן יש חשיבות רבה לניסיון של האופטומטריסט/ית. גם ביצוע מדויק של האבחון מחייב מיומנות גבוהה שנרכשת בעיקר בשנים רבות של עבודה.

אבחון קרטוקונוס מבוסס על מיפוי קרניות העין. במסגרת המיפוי נמדדים העובי של כל קרנית בכל נקודה, ומתקבל מידע יקר ערך נוסף. בדרך כלל תתבצע גם בדיקה שנקראת פאכימטריה, אולטרסאונד ספציפי לקרנית, וזאת על-מנת לזהות את מידת הקמירות שלה. בדיקה נוספת שעשויה להידרש היא רטינוסקופיה.

על בסיס תמונת המצב שמתקבלת מכל הבדיקות, יכולים אופטומטריסטים בקיאים לזהות את המחלה, ואם אכן האדם חולה בקרטוקונוס לקבוע גם מהי מידת החומרה בכל אחת מהעיניים (לא בכל מקרה היא זהה).

טיפולים אפשריים בקרטוקונוס

דרך הטיפול בקרטוקונוס נקבעת על סמך מידת ההתפתחות של המחלה, כלומר עד כמה הקרנית הפכה מכיפה לחרוט.

כשמידת העיוות בקרנית מועטה יחסית, הפתרון הוא משקפיים או עדשות מגע. גם התאמת משקפיים ועדשות לקרטוקונוס חייבת להתבצע ע”י אופטומטריסטים מנוסים, וזאת על-מנת להבטיח מענה מדויק לחלוטין למידת קוצר הראייה ולמידת האסטיגמטיזם.

כשהפתרון הנבחר הוא עדשות, ההמלצה היא להשתמש בעדשות שמאפשרות הגעת חמצן אל הקרניות – עדשות היברידיות, עדשות סקלרליות, עדשות פיגיבג או עדשות rose K.

אם המחלה מתקדמת יותר, ניתן לעבור טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג. מהות הטיפול היא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובדרך זו האטה של תהליך ההתקמרות. האמצעים הם טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) וחשיפה לקרני UVA לצורך הפעלת הוויטמין. אבחון מוקדם של קרטוקונוס מאפשר להתחיל בטיפול זה בשלב מוקדם יחסית ובהתאם התועלת תהיה מרבית.

במקרים של קרטוקונוס חמור הפתרון הוא ניתוח – השתלת טבעות או השתלת קרנית, בהתאם למצב הספציפי של שכבה חשובה זו בעין.

אולי יעניין אותך גם

אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד
ילדים עם קוצר ראייה

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו בקרב ילדים ומתבגרים. כך ניתן לנסות למנוע את התופעה או לטפל בה.

על קוצר ראייה אצל ילדים

יותר ויותר ילדים סובלים מקוצר ראייה (מיופיה) כיום, ותקופת הקורונה עלולה להחמיר זאת.

קוצר ראייה הוא מצב שבו קרני האור שנכנסות לעין מתמקדות בחלל הזגוגית שנמצא לפני הרשתית, במקום ליפול על מרכז הראייה ברשתית – מה שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים (טשטוש ראייה לרחוק)

הרשתית היא השכבה הפנימית בדופן גלגל העין, שבה קרני האור שנכנסות לעין הופכות לאותות כימיים וחשמליים שעוברים דרך עצב הראייה למוח.

הפגם העיקרי שגורם לקוצר הראייה הוא התארכות יתר של גלגל העין; הוא מקבל צורת קמורה (כשל ביצה למשל) במקום צורה עגולה (כשל כדור למשל).

ככל שהזמן עובר, התארכות גלגל העין עלולה לגרום לרשתית לעבור שינויים ניווניים (כולל חורים)/

בסופו של דבר שינויים אלו עלולים לגרום לה להיפרד מדופן גלגל העין – תופעה שללא טיפול עלולה לגרום לעיוורון.

קוצר ראייה אצל ילדים

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים (כגון מחשב, סמארטפון וטאבלט) – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו (ההחמרה מגדילה את מספר המשקפיים, וככל שהמספר גדל כך עולה הסיכון לבעיות במערכת הראייה בעתיד, כגון: היפרדות רשתית, גלאוקומה וקטרקט).

וככל שגיל הופעת קוצר הראייה צעיר יותר (בייחוד מתחת לגיל 9) עולה הסיכוי שהוא יחמיר מהר יותר. באופן כללי, קוצר ראייה נוטה להחמיר עם הזמן.

מחקרים מראים כי המוליך הכימי דופמין מופרש ברשתית בתגובה לאור שמש ומונע את התארכות גלגל העין בעת התפתחות העין בתקופת הילדות. לפיכך ייתכן שמחסור באור שמש גורם להפרשה פחותה של דופמין וכך להתארכות יתר של גלגל העין בתהליך צמיחת העין.

בתאורה מעומעמת, כמו זו של הבית, הפרשת הדופמין פוחתת. לכן, חשיפה ממושכת לתאורה מעומעמת במקום לתאורת אור טבעי עלולה לגרום להארכת גלגל העין.

ייתכן שגם ראייה הדורשת מיקוד ממושך בעצמים קרובים (“ראייה לקרוב”), בדומה לאופן שבו ילדים מביטים במסכים (בייחוד כאלו שגודלם קטן), משנה את צמיחת גלגל העין ועלולה להוביל להתארכותו.

הסברה היא שהילד מאמץ את העיניים ומתעייף ורפלקס המיקוד (אקומודציה) שלו בעין עובד לאט יותר. כך, עובר זמן רב עד שגלגל העין מצליח למקד את קרני האור על מרכז הראייה ברשתית, ונוצר טשטוש שמאיץ את קוצר הראייה.

עבודה ממושכת מול מסך עלולה לגרום גם לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome – CVS) – מאמץ עיניים שנובע משימוש ממושך ורציף במסך שעלול לפגוע בתפקוד העין.

בנוסף, חשיפה מוגברת לאור הכחול שנפלט ממסכים עלולה להעמיס על העין, לגרום ללחץ על תאיה ואף למותם; בשל אנרגיית הקרינה הגבוהה שלו, הוא עלול לחדור מבעד לקרנית ולעדשת העין ולפגוע בהן וברשתית.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לקוצר ראייה או החמרתו אצל ילדים ונוער?

  • להגיע להערכת מצב אצל אופטומטריסט/ית.
  • להפחית את שעות השימוש במסכים.
  • כל 20-30 דקות להרים את המבט מהמסך ולצםפות למרחוק של כשישה מטרים.
  • לא להתבונן במסכים במרחק שקצר מ-40 ס”מ מהפנים לזמן ממושך.
  • לשהות יותר מחוץ לבית ולהיחשף לאור שמש בשעות המותרות כמה שניתן.

כיצד מטפלים?

אחד הטיפולים שנבדקו והוכחו אפקטיביים ביותר לקוצר ראייה אצל ילדים ומתבגרים הוא עדשות מגע יומיות ששמן MiSight 1 day.

הן גורמות למיקוד תקין של קרני האור על הרשתית, וכך משפרות את הראייה ומאטות את קצב התארכות גלגל העין ואת העלייה במספר. בנוסף, הן רכות ופשוטות להרכבה, ומתאימות לשימוש מהרגע שבו הילד יכול להרכיב ולהסיר אותן בעצמו ועד שהראייה מתייצבת.

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית שהוסמכה על ידי חברת CooperVision (הנחשבת לאחת המובילות, הגדולות והאמינות בעולם בתחום פתרונות ראייה) להתאים עדשות MiSight, “העדשות הללו פותחו במיוחד עבור ילדים ומתבגרים לאחר מחקר קליני מקיף שהציג האטה משמעותית בהתארכות גלגל העין, בהתקדמות קוצר הראייה ובעלייה במספר.

בנוסף הוא הראה שיפור בחדות הראייה, שמירה על בריאות העין, שימוש עצמאי והסתגלות מהירה לאחר זמן קצר מאוד. בקיצור, עדשות  MiSight הן הפתרון היעיל, הנוח והקל ביותר לילדים והוריהם”.

עוד מציינת פרוכטר כי “כמי שמאבחנת ילדים רבים בקוצר ראייה ומכירה את כל שיטות הטיפול, אני מפצירה בהורים לא להזניח את התופעה כדי למנוע בעיות ראייה בעתיד”.

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות

אסטיגמציה (צילינדר) היא ליקוי ראייה שנגרם בעיקר בשל צורה אסימטרית של הקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין (ויכול להיגרם גם מקמירות של עדשת העין). הקרנית התקינה היא בעלת קימור סימטרי עגול, כמו כדור. כאשר קימורה לא סימטרי (בדומה לכדור רוגבי/ ביצה למשל), כניסת קרני האור לעין מתעוותת. כך הן לא מתמקדות כראוי על הרשתית – מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה – וכך מתקבלת תמונה מטושטשת. ככל שהקרנית אליפטית יותר, כך האסטיגמציה מתקדמת.

בנוסף לטשטוש ראייה, אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום לכאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה והידרדרות בראייה. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד.

התופעה עלולה להתפתח בשל מגוון סיבות, ובהן פציעה בקרנית, ניתוח עיניים ומחלות עיניים. דוגמה למחלת עיניים שכזאת היא קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית), שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; במהלכה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב היא מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון הם כפי הנראה תורשה, מאפיינים קליניים (דלקות ואלרגיות כרוניות בעיניים) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

ניתן לזהות אסטיגמציה בבדיקת עיניים מקיפה אצל אופטומטריסט/ית שמאבחן/ת מחלות של הקרנית. בבדיקה זו בין השאר נמדדים קימורי הקרנית ונבחנת היכולת של העיניים להתמקד באור. בסופו של דבר מטרתה להתאים ללקוח עדשות אופטיות שיתקנו את האופן שבו קרני האור מתמקדות על הרשתית.

אחד הטיפולים המרכזיים לתופעה הוא עדשות מגע היברידיות, שמשלבות שני חומרי גלם ומאפשרות ראייה חדה לכל הכיוונים; הן קשות (עשויות מחומר קשיח וקטנות ביחס לקוטר הקרנית) במרכזן ורכות (עשויות מחומר גמיש וגדולות יותר מקוטר הקרנית) בהיקפן (העדשה הרכה היא מעין חצאית שמקיפה את העדשה הקשה). שילוב זה יוצר איכות ראייה של עדשות מגע קשות עם הרכבה נוחה של עדשות רכות.

עדשות המגע ההיברידיות מקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה, למשל כזאת שנגרמה מקרטוקונוס, צלקת בקרנית או הפרעות אחרות בה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את הקימור של הקרנית וכך לשפר את הראייה גם כשהן לא מורכבות. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות. חסרונותיהן העיקריים הן הצורך בהחלפה תכופה (כל חצי שנה בערך) ועלות גבוהה.

האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, מזהה אסטיגמציה באמצעות בדיקה אופטומטריסטית אובייקטיבית וסובייקטיבית ומספקת ללקוחותיה עדשות מגע היברידיות חדישות. הבדיקה הסובייקטיבית כוללת תשאול על הראייה, והבדיקה האובייקטיבית כוללת שימוש במכשור מתקדם כגון אוטורפרקטומטר, Visionix 130 ו-OCT.

האוטורפרקטומטר נותן מידע כללי על רמת הראייה של העין. הוא בנוי כמחשב ובו צג שמראה תמונה מסוימת. הלקוח מביט בו וניתן לדעת מהי מידת חדות הראייה שבה הוא רואה את התמונה. Visionix 130 הוא מכשיר שכולל מיפוי קרנית אחורי וקדמי ויכול לגלות מחלות כגון קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. OCT הוא מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדברי פרוכטר, “אני מבצעת אצלי בקליניקה אבחון מוקדם של אסטיגמציה שמונע את הידרדרות הראייה וסיבוכים כגון השתלת קרנית. כשלקוח מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה), אני עורכת לו בדיקה אובייקטיבית וסובייקטיבית, שבין השאר ממפה את הקרנית ומודדת את רמת חדות הראייה, ומזהה את המקור לליקוי הראייה. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע היברידיות מתקדמות”.

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
ארזה פרוכטר

אופטומטריסט ברמת אביב

העיניים שלנו הן נכס יקר ערך מצד אחד, ומצד שני הן חשופות לפגיעות שונות ולמחלות רבות. בנוסף חלק מהמרכיבים בעיניים משתנים עם השנים וחשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות כדי שיכולת הראייה תישמר – עם עזרת משקפיים או עדשות או בלעדיהם. בהתאם ישנם מצבים רבים שבהם חשוב להגיע לאיש מקצוע (או אשת מקצוע, כמובן). האופציות הן רופאי עיניים ואופטומטריסטים, וכדאי לדעת מתי הכתובת הנכונה היא אופטומטריסט ברמת אביב, מתי הטיפול עובר לידי רופא/ת עיניים, מהם הסימנים לכך שכדאי להגיע אל מומחים בתחום ובאילו מקרים מטפלים האופטומטריסטים. בעמוד זה תמצאו את התשובות לכל השאלות הנ”ל ועוד.

מה ההבדל בין אופטומטריסט לבין רופא עיניים?

חלק גדול מהאנשים מתייחס לאופטומטריסט כאל איש מקצוע שמבצע פעולות טכניות בלבד. כדאי לדעת שבפועל מדובר באנשי ונשות מקצוע שעברו הכשרה יסודית ומעמיקה, ולכן הם עומדים בקו אחד עם רופאי העיניים וביחד איתם מספקים מענה כולל ומדויק לשורה ארוכה של לקויות ומצוקות.

כל אופטומטריסט ברמת אביב – וכמובן שגם אופטומטריסטית – עובר מסלול תובעני שכולל 4 שנות לימוד שבסופן תואר אקדמי. בין הנושאים הנלמדים ברמה גבוהה במיוחד: ביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פיזיקה, אנטומיה, פיזיולוגיה, גנטיקה, התפישה התחושתית של הראייה, פתולוגיה של העיניים, אופטיקה גריאטרית ועוד. כמו כן מושם דגש על התנסויות מעשיות.

לאחר מכן עוברים האופטומטריסטים מבחן רישוי ממשלתי שמבוצע ע”י משרד הבריאות. גם לאחר קבלת ההסמכה לעסוק במקצוע הם ממשיכים להעשיר את ידיעותיהם בעזרת השתלמויות רלוונטיות והתעדכנות מתמדת לגבי מכשירים לבדיקות עיניים, טיפולים חדשניים במחלות ועוד.

חשוב להדגיש שלפי החוק בישראל, בדיקות עיניים עד גיל 10 מבוצעות רק ע”י רופאי עיניים. הם גם אלה שמוסמכים לרשום תרופות כשהטיפול הדרוש הוא תרופתי, ויש רופאים שמבצעים הליכים כירורגיים בעיניים – פעולות שאופטומטריסט/ית לא מוסמכים לבצע. מצד שני את כל שאר הבדיקות, האבחונים והצעת פתרונות לצרכים שונים אופטומטריסטים כן מבצעים, כשבמידת הצורך הם יפנו את המטופל או המטופלת לרופא עיניים לשם המשך טיפול.

אילו בדיקות מבצע אופטומטריסט ברמת אביב?

אופטומטריסט ברמת אביב מבצע מגוון רחב של בדיקות ראייה וגם אבחונים של מצב העין. 

בדיקה יסודית תכלול 4 מרכיבים: בדיקה מערכתית של שתי העיניים, בדיקה של חדות הראייה ושל תשבורת האור, הערכת התפקוד של המערכת השרירית והמערכת העצבית בעיניים, ובדיקה כללית של בריאות העין.

באמצעות הבדיקות המקיפות יכולים אופטומטריסטים מנוסים לזהות ירידה ביכולת הראייה לרחוק (לקות שבשפה המקצועית נקראת מיופיה), ירידה ביכולת הראייה לקרוב (תופעה שמאפיינת את רוב בני האדם החל מסביבות גיל 40-45, והמונח המקצועי שלה הוא היפראופיה או רוחק ראייה), פזילה, עין עצלה, עיוורון צבעים, קטרקט ועוד.

בנוסף על סמך האבחונים הנ”ל יכולים אופטומטריסטים להתאים לכל אדם את העדשות הטובות ביותר עבורו.

אבחון קרטוקונוס

הציוד המשוכלל שבעזרתו מבוצעות הבדיקות

את בדיקות הראייה השונות, הן אלה הבסיסיות והן אלה המעמיקות יותר, מבצע אופטומטריסט ברמת אביב בעזרת ציוד משוכלל. בהקשר זה כדאי לדעת שמדובר בתחום שהשתכלל מאוד בעשורים האחרונים, וכי כיום ישנם מכשירים מתקדמים שמאפשרים לזהות במדויק כל בעיה או פגיעה, גם בלי אמצעים פולשניים ובמינימום אי נוחות לנבדקים.

בין המכשירים: הלוחות המוכרים שעליהם מוצגות ספרות או אותיות, רטינוסקופ (מכשיר ייעודי לבדיקת תשבורת האור), אופתלמוסקופ (מכשיר שבוחן את רשתית העין, השכבה שבה מתבצעת ההמרה של אותות אור לאותות חשמליים שאותם המוח יודע לפענח ולתרגם לתמונה), מנורת סדק ועוד.

החשיבות של הניסיון

מעבר להכשרה הנדרשת ולציוד האיכותי, המפתח החשוב ביותר לאיכות השירות שמספק אופטומטריסט ברמת אביב הוא הניסיון.

חשוב להבין שהעין היא כאמור איבר רגיש מאוד. זיהוי מוקדם של בעיה עוד לפני שהיא מחמירה מונע פגיעה מיותרת ביכולת הראייה ומאפשר למצוא פתרונות יעילים בזמן. הממצאים של הבדיקות השונות עשויים לכלול ניואנסים דקים, ורק איש מקצוע מנוסה או אשת מקצוע בעלת ניסיון עשיר יודעים לזהות כל אינדיקציה ולא לפספס שום סימן.

ארזה מתאימה משקפיים ללקוחה

אנושיות

בדיוק כמו רופאים, גם מאופטומטריסטים הציפייה היא לשירות מקצועי להפליא – אבל גם אנושי. במקביל לפעולות הטכניות שכמובן חייבות להתבצע באופן מוקפד במיוחד, כדאי להעדיף אופטומטריסט או אופטומטריסטית שמקפידים גם על יחסי אנוש טובים. אנושיות מייצרת אמון, ומקלה על המטופלים לשתף פעולה עם הבדיקות ועם המסקנות של אנשי המקצוע.

אופטומטריסט ברמת אביב
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד

כיצד בוחרים עדשות ראייה במספרים גבוהים?

אנשים עם קוצר או רוחק ראייה משמעותיים זקוקים לעדשות ראייה במספר גבוה. אם הן לא יתוכננו כראוי, התוצאה הבריאותית והאסתטית תהיה עגומה

אנשים שסובלים מקוצר ראייה (Myopia) או רוחק ראייה (Hyperopia) משמעותיים (מצבים שנגרמים ממחלות ופתולוגיות שונות שפוגעות במבנה העין) זקוקים לעדשות ראייה במספר (דיופטר/D – יחידת מידה לעוצמה האופטית של עדשה) גבוה. מספר מינוס גבוה נדרש לקוצר ראייה, ומספר פלוס גבוה נדרש לרוחק ראייה. תפקידן של העדשות הוא לתקן את הליקוי בראייה ולהפוך אותה לחדה.

אצל אנשים עם ראייה תקינה, קרני האור מגיעות מבחוץ לקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין – נשברות במעבר דרכה, משנות את הכיוון ואחר כך נשברות שוב בעדשה התוך-עינית, ומשנות את הכיוון מחדש. בעקבות שבירתן בשני השלבים הללו הן מתרכזות על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם תמונה זו מועברת כאותות כימיים וחשמליים דרך עצב הראייה למוח והוא מפענח אותה.

התמקדות קרני האור באופן תקין על הרשתית, במרכזה, תלויה בכוח שבירת קרני האורשל הקרנית והעדשה ובאורך של ציר העין (המרחק שבין הקרנית לרשתית).  

עדשות מגע מולטיפוקל

רואים רחוק, רואים מטושטש

קוצר ראייה הוא מצב שבו קרני האור הנכנסות לעין מתמקדות בחלל שנמצא לפני הרשתית, במקום ליפול על מרכזה – מה שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים ולעצמים קרובים להיראות בבירור. הוא נגרם מכיוון שציר העין ארוך מדי, או מכיוון שכוח שבירת קרני האור של הקרנית או העדשה גדול מדי, או בגלל שתי הסיבות הללו.

ברוחק ראייה המצב הפוך: קרני האור שנכנסות לעין מתמקדות במישור שנמצא מאחורי הרשתית במקום ליפול על מרכזה. ברוחק ראייה קל, רוב העצמים שנמצאים קרוב לעין נראים מטושטש, בעוד עצמים רחוקים נראים היטב. אולם ברוחק ראייה בינוני-קשה, גם עצמים שנמצאים רחוק מהעין אינם נראים ברור. הסיבות העיקריות לרוחק ראייה (כל אחת מהן בנפרד או כולן יחדיו) הן קמירות מועטה של הקרנית, כוח שבירת קרני האור של הקרנית או העדשה קטן מדי, וציר העין קצר מדי.

אנשים עם רוחק ראייה קל מצליחים לתקן אותו ולראות טוב, הם מכווצים את השריר הפנימי של העין, מה שמגדיל את כוח השבירה של הקרנית והעדשה וגורם להן לרכז את קרני האור על מרכז הרשתית. אך ככל שרוחק הראייה קשה יותר, ועם העלייה בגיל (לקראת 45), העין לא מצליחה לתקנו לבד.

עיניים גדולות או קטנות מדי

בעדשות ראייה במספר גבוה קיימת הקטנה או הגדלה גבוהה מאוד של התמונה המתקבלת. כך, אם לא יתוכננו כראוי, הן עלולות להעביר למוח תמונה לא מדויקת, להיות עבות מדי, לבלוט מצדי המסגרת של המשקפיים, ולהקטין או להגדיל מאוד את העיניים. וכך, בנוסף למראה הלא אסתטי, הראייה עלולה להיפגע.

קיימות עדשות מסוגים רבים, שנחלקים לפי חומרי הגלם, העיצובים ומאפיינים שונים, ויש להתאימן ללקוח לפי צרכיו, הרפואיים והיומיומיים. אופטומטריסט/ית ואופטיקאי/ת מוסמכ/ת יודע/ת לבחור את סוג העדשה ואת מסגרת המשקפיים המתאימים ביותר ללקוח וכך לסייע רבות לתוצאה הסופית.

כך למשל, אצל קצרי רואי עם מספר מינוס גבוה, נוצר אפקט אופטי של הקטנת העיניים בעת הרכבת המשקפיים. לכן, כדי לייצר תוצאה אסתטית משביעת רצון, מומלץ לתכנן עדשות שיפחיתו ב-20% את האפקט הזה. בנוסף, עבור מספר מינוס גבוה מומלץ לתכנן מסגרת משקפיים מפלסטיק, עגולה ולא מלבנית.

ואצל רחוקי רואי עם מספר פלוס גבוה, נוצר אפקט אופטי של הגדלת העיניים בעת הרכבת המשקפיים. לכן, כדי לייצר תוצאה אסתטית משביעת רצון, מומלץ לתכנן עדשות שיפחיתו ב-20% את האפקט הזה. וגם במקרה הזה, מומלץ לתכנן מסגרת משקפיים מפלסטיק, עגולה ולא מלבנית.

תכנון מדויק של עדשות במספר גבוה

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית ואופטיקאית, יודעת לתכנן לכל לקוח עדשות ראייה בהתאמה אישית. היא עובדת עם חברות העדשות המובילות והאיכותיות ביותר, ולדבריה, “בכל חברה אני בוחרת את העדשות הטובות ביותר, בהתאם לתקציב של הלקוח. אני לא מתפשרת על האיכות שלהן. ומכיוון שבכובע השני שלי אני אופטיקאית, אני יודעת לתכנן עדשות שייראו יפה במסגרת של המשקפיים, ברמה אסתטית גבוהה”.

אחד מדגמי העדשות שפרוכטר מספקת ללקוחותיה הוא Nulux של חברת HOYA האיכותית; מדובר בעדשות שמייצרות שדה ראייה טבעי, ברור ורחב ביותר ותורמות לראייה חדה ובלתי מוגבלת שיכולה לפנות לכל הכיוונים. בנוסף הן דקות, קלילות, ובעלות מראה אסתטי (“נותנות מראה יפה לעין”, מציינת פרוכטר), עמידות לשריטות, קלות לניקוי ותחזוקה ועומדות במבחן הזמן.

לסיכום מציינת פרוכטר כי כדי להשיג ראייה חדה ומראה עיניים אסתטי, “התכנון של עדשות במספרים גבוהים חייב להיות מדויק ביותר. חשוב לבחור מסגרת משקפיים נכונה (למשל קטנה במספרי המינוס וגדולה במספרי הפלוס) ועובי נכון של עדשה ולאתר את החלק הדק שלה. אני גם מסמנת את מרכז האישונים של הלקוח במסגרת כדי שיפול בדיוק על מרכז העדשות”.

כיצד בוחרים עדשות ראייה במספרים גבוהים?
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?

למחלות מעי דלקתיות יש תסמינים רבים הקשורים במערכת העיכול ומחוצה לה. לעתים מופיעים גם סיבוכים עיניים שחולים ורופאים צריכים להכיר מפני שבחלק מהמקרים הם מעידים על החמרה במחלת המעי

מה הקשר בין דלקות עיניים לבין מחלות מעי דלקתיות?

4.2 (83.33%) 12 vote[s]



קרא עוד

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם

מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. כיצד מאבחנים אותן מוקדם ונמנעים מהשתלת קרנית?

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שהבעיה היא בקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין. תפקיד הקרנית הוא למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. מחלות עיניים רבות פוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. אחת העיקריות שבהן היא קרטוקונוס; במחלה זו הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, ולרשתית העין ולמוח מגיעה תמונה מטושטשת.

גורמי הסיכון האפשריים של קרטוקונוס הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים כגון שפשוף מוגבר של העיניים (שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים כגון דלקות עיניים חוזרות. תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. הם עשויים לכלול ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה, יובש וגירוד תדיר של העיניים, רגישות יתר לאור, תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.  

השתלת קרנית היא ניתוח שנועד להחליף קרנית פגומה בשתל קרנית תקין. קיימים שני סוגי השתלה: השתלת קרנית שלמה, שבה מוחלפות כל שכבותיה, או השתלת קרנית שכבתית, שבה מוחלפים רק חלקיה הפגועים. שתל הקרנית נלקח בדרך כלל מנפטר שמשפחתו הסכימה לתרומת איברים, אך קיימים גם שתלים מלאכותיים.

בנוסף לקרטוקונוס, הסיבות השכיחות להשתלת קרנית הן פגיעות שנוצרו בה (כגון צלקות, בצקת, התנקבות וכיבים), למשל בשל זיהום, טראומה או מחלות גנטיות, וכן דחיית שתל קרנית קודם על ידי הגוף.

מדובר באחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים בארץ ובעולם. עם זאת, כמו כל ניתוח, הוא עלול להוביל לסיבוכים. העיקריים שבהם הם:

דחיית השתל – מצב שבו מערכת החיסון דוחה את הקרנית החדשה. לרוב היא פוגעת בתאי האנדותל שלה (שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה) וכך גורמת לבצקת, עכירות, אודם וגירוי בעין ולירידה משמעותית בראייה. ברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך באמצעות סטרואידים הניתנים בטיפות, ללובן העין (סקלרה) או טיפול מערכתי דרך הפה.

עליית הלחץ התוך-עיני – שכפי הנראה נגרמת בשל שינויים שנוצרו במהלך הניתוח בזווית העין (האזור שבו מתנקז הנוזל התוך-עיני) או בשל שימוש ממושך בטיפות סטרואידים לאחר הניתוח. הטיפול במקרה זה הוא תרופות שמורידות לחץ תוך-עיני. לעתים אף מתפתחת לאחר הניתוח גלאוקומה (שבה הלחץ התוך-עיני פוגע בעצב הראייה) שאינה מגיבה לטיפול, ואז נדרש ניתוח להורדת הלחץ.

זיהום בתפרים או בשתל – עלול לגרום למשל לדלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין ולראייה מעוותת (ניתן להוריד סיכון זה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה בסמוך לניתוח).

חשוב לציין גם כי קיים פער בין מספר הממתינים להשתלת קרנית לבין תרומות הקרנית, ולכן תקופת ההמתנה להשתלה עשויה להימשך חודשים ולעתים אף שנה ויותר.

בשל תקופת ההמתנה לתרומה והסיבוכים האפשריים של הניתוח, הוא מתבצע רק כאשר מוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות. כיום רופאים נמנעים ממנו עד כמה שניתן ומפנים את המטופלים לקבלת טיפולים שמרניים. אחד העיקריים שבהם הוא עדשות מגע סקלרליות. בניגוד לעדשות מגע רגילות, עדשות מגע סקלרליות אינן נצמדות לקרנית אלא מונחות על לובן העין. קוטרן גדול במיוחד ומאפשר לשוליים שלהן לגעת בסקלרה ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. כלומר הן עוקפות את הקרנית הפגועה ויוצרות משטח אופטי חלק. בנוסף הן עשויות מחומר שמעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות וכך הן מונעות יובש בעת הרכבתן.

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית מוסמכת ומנוסה, מזהה מוקדם מחלות של הקרנית, כגון קרטוקונוס, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מתקדמות ביותר. לדבריה, “קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי – שאני מבצעת אצלי בקליניקה. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים ומונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – לרוב כבר אין ברירה והמטופל חייב לעבור השתלת קרנית”.

את מיפוי הקרנית פרוכטר מבצעת ב-Visionix 130 – מכשיר אבחון ומדידה מתקדם ביותר שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. בנוסף היא משתמשת ב-OCT: מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדבריה, “כשמטופל מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה, אי נוחות וגרד), אני מבצעת לו מיפוי קרנית ומזהה את השלב המדויק של מחלתו. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע סקלרליות. העדשות שאני משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. הן נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך אני משפרת את ראייתם ומונעת מהם ניתוח השתלת קרנית וסיבוכים”.

סובלים מירידה בחדות הראייה? ייתכן שעדשות מגע סקלרליות הן הפתרון עבורכם
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה

קיים מגוון רחב של מחלות עיניים. כך תוכלו לזהות את השכיחות ביותר

קיימות מחלות עיניים רבות מספור, חלקן קלות וניתנות לטיפול תרופתי וחלקן עלולות להוביל לעיוורון. אלו כמה מהנפוצות ביותר:

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית): הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה, כך שתתקבל עליה תמונה חדה. בקרטוקונוס הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, והתמונה שמגיעה לרשתית העין מטושטשת. בנוסף לטשטוש ראייה עלולים להופיע תסמינים כגון יובש וגירוד תדיר בעיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), תחושה של סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן. למידע נוסף על קרטוקונוס

קרטוקונוס - בדיקת עיניים עם ארזה פרוכטר

לרוב המחלה מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיא באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון האפשריים הם תורשה, מאפיינים התנהגותיים (למשל שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה), ומאפיינים קליניים (דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות).

קטרקט: מחלה שבה עדשת העין נעשית עכורה. התסמינים הם בין השאר ראייה מטושטשת/ כפולה, סינוור, ירידה ביכולת לראות בלילה, ושינוי בראיית צבעים. גורמי הסיכון מגוונים וכוללים גיל, חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תורשה, חבלה בעין, עישון, השמנת יתר, מחלות עיניים אחרות או מחלות מטבוליות (כגון סוכרת).

ניוון רשתית המתפתח עם הגיל (AMD): מחלה זו היא הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם המערבי אצל בני 50 ומעלה. עם התקדמות הגיל, קולטני האור בעין מתנוונים, שוקעים מתחת לרשתית, מזיקים לשכבותיה החיצוניות, ובין השאר גורמים לגדילת כלי דם בלתי תקינים מתחתן. חלק גדול מהחולים אינם שמים לב לבעיה בתחילתה ומגיעים לטיפול בשלב מאוחר יחסית (כלומר, כאשר האזור החולה ברשתית גדול יחסית וחדות הראייה נפגעה). זאת בעיקר בשל מנגנון מוחי שמשלים חסרים בשדה הראייה. כך, לעתים קרובות כאשר עדיין רואים טוב בעין אחת לא שמים לב שהעין השנייה לא רואה.

היפרדות רשתית: מצב חירום שבו הרשתית נקרעת ונפרדת מהשכבות המזינות אותה. התסמינים עשויים להיות הבזקי אור, תחושה של גופים צפים מול העין, ואובדן שדה הראייה (מסך שחור), חלקי או מלא. גורמי הסיכון יכולים להיות למשל טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים וניוון הרשתית.

רטינופתיה סוכרתית: סיבוך של סוכרת שבו כלי דם קטנים, בעיקר ברשתית, ניזוקים בשל רמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם. הוא עלול להתבטא גם בצמיחת כלי דם חדשים ושבירים על שטח הרשתית, שנוטים לדמם בקלות. התסמינים עשויים להיות דליפת נוזלים מכלי הדם החוצה, דימומים, טשטוש ראייה, עיוורון פתאומי, הופעת נקודות קטנות/ פסים כהים בראייה, ירידה ביכולת לראות בלילה, וקושי להסתגל לאור בהיר או מעומעם.

אובאיטיס: דלקת באוביאה (ענביה) – שכבת כלי דם, האמצעית מבין שלוש שכבות העין, שמזינה את רוב העין. דלקת זו עלולה לפגוע במבנים חיוניים בתוך העין (כגון העדשה, עצב הראייה, הרשתית והקרנית), וגם לעודד צמיחת כלי דם חדשים שהרסניים לעין. תסמיני המחלה כוללים אודם, דמעת, כאבים ואי נוחות בעין, טשטוש ראייה ורגישות יתר לאור. גורם הסיכון העיקרי לאובאיטיס הוא מחלה אוטואימונית (שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף). גורמי סיכון נוספים הם בין השאר חיידקים, וירוסים ופטריות. מיקרואורגניזמים אלו מגיעים לדם וממנו עוברים לאוביאה וגורמים לדלקת.

פטריגיום (תבלול): צמיחת גידול שפיר (מעין קרום המכיל כלי דם) על הקרנית. התסמינים לרוב יהיו אודם, גירוי, צריבה, יובש, תחושת גוף זר בעין ודמעת. אם הפטריגיום יגרום לעיוות הקרנית או יכסה אותה, ייגרמו הפרעות בראייה. גורמי הסיכון הם חשיפה ממושכת לשמש וגירוי כרוני של העיניים בסביבה מאובקת.

בצקת בקרנית: מצב שבו ניזוקים תאי האנדותל, שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית ולשמור על שקיפותה, וכך הנוזלים מתחילים להצטבר בה. התסמינים הם בין השאר דלקת כרונית, כאב וגירוי בלתי פוסקים בעין, וראייה מעוותת. גורמי הסיכון כוללים מחלות גנטיות שפוגעות בתאי האנדותל, לחץ תוך-עיני מוגבר, ניתוחים תוך-עיניים, גיל מבוגר, וזיהום בעין (נגיפי או חיידקי).

גלאוקומה (ברקית): קבוצה של עשרות מחלות עיניים שברובן לחץ תוך-עיני גבוה פוגע בעצב הראייה וכך עלול לפגוע בשדה הראייה ולהוביל לעיוורון. גלאוקומה מתפתחת אצל כ-3% מהאוכלוסייה והיא גורם העיוורון השני בשכיחותו בעולם המערבי. הלחץ התוך-עיני נגרם בשל הצטברות נוזלים בעין, לרוב עקב הפרעה בניקוזם. בדרך כלל החולים לא ירגישו שראייתם הולכת ומידרדרת, אלא רק לאחר שהיא תיפגע קשה. גורמי הסיכון הם גיל 40 ומעלה, נטייה תורשתית-גנטית, וגורמים סביבתיים כחשיפה מוגברת לשמש.

ניסטגמוס: ריצוד (תנועות לא רצוניות) של העיניים, מצד לצד, למעלה ולמטה, או בתנועה סיבובית. ניסטגמוס מולד נגרם עקב תורשה או הפרעה סנסורית/ נוירולוגית. ניסטגמוס נרכש יכול להיגרם בין השאר בשל קטרקט בגיל צעיר, מחלות של עצב הראייה, ומחלות או פציעות שבהן נפגעת המערכת המוטורית (כגון טרשת נפוצה, שבץ וגידול מוחי).

כל מחלת עיניים דורשת אבחון מדויק וטיפול מותאם אישית. לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית, “האופטומטריסטים הם הראשונים שפוגשים את המטופלים שסובלים מבעיית ראייה. הם אלו שמאבחנים את שורש הבעיה ומפנים לרופא עיניים אם צריך”.

לפרוכטר ניסיון של 30 שנה, היא מקדישה לכל מטופל יחס אישי וזמן רב, ומשתמשת במכשור מתקדם ביותר. למשל, OCT (מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית) ו-Visionix 130 (מכשיר אבחון ומדידה שמבצע פעולות רבות, כגון מיפוי אחורי וקדמי של הקרנית. האחורי מגלה קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים). היא מציינת כי “בזכות המכשור המתקדם שאני משתמשת בו, המטופלים מקבלים אבחון מדויק ולאחר מכן קל יותר לטפל בהם, לפני שבעיית הראייה שלהם מידרדרת”. למידע נוסף צרו קשר

משהו מציק לכם בעיניים? אולי זה תסמין של מחלה נפוצה
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
בחנו את עצמכם: האם יש לכם קרטוקונוס

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות

יובש בעין הוא תופעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים. האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר מסבירה כיצד ניתן לטפל בו

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אולי אתם סובלים מיובש בעיניים (תסמונת העין היבשה) – תופעה שכיחה בעולם המערבי. במצב זה לא נוצרות די דמעות בבלוטות הדמעות בעין או שהן מתאדות מהר מדי. באופן תקין דמעות מתפזרות כשכבה עדינה על פני הקרנית (החלון הקדמי השקוף של העין) ושומרות על פני השטח של העיניים לחים ומוגנים מפני חלקיקים ומיקרואורגניזמים. הן מתנקזות דרך פתחים קטנים שנמצאים בקצה העפעפיים וכך מתבצע שחלוף מתמיד שלהן והעין מוגנת בקביעות.


תכולתן של הדמעות עשירה מאוד: בנוסף למים יש בהן מינרלים, חומרי הזנה, חלבונים נוגדי זיהום, ורכיבים של מערכת החיסון (נוגדנים). הן בנויות משכבה רירית (שמצמידה אותן לעין החיצונית), משכבה מימית (שמכילה מים וחומרי הזנה), ומשכבה שומנית (השכבה החיצונית שמונעת מהן להתאדות).

התסמינים של יובש בעיניים עשויים להיות כאבים ועייפות בעיניים (רצון לעצום אותן), צריבה, אי־נוחות, גירוי, תחושה של חול / גרגירים בעיניים, רגישות לאור ואף ראייה מטושטשת. תסמינים אלו גורמים לסבל ופוגעים בפעילויות היומיום (כגון קריאה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב) ובאיכות החיים.


גורמי הסיכון ליובש בעיניים הם רבים. הנה העיקריים שבהם:

גיל מבוגר (מעל 50): עם העלייה בגיל נצפית ירידה בהפרשת הדמעות, אשר מלווה לעתים בדלקת בעין החיצונית. היא נובעת למשל משינויים בבלוטות המיבומיאן (האחראיות על הפרשת השכבה השומנית של הדמעות), כגון חסימתן, ירידה בהפרשת השומנים מהן ושינוי בהרכבם. בעקבות זאת נוצר אידוי מוגבר של הדמעות.

נשים: לנשים סיכון מוגבר ליובש בעיניים, לעתים גם לפני גיל 50. שינויים הורמונליים משמעותיים – שמתרחשים בתקופות כגון הריון, הנקה, נטילת גלולות וגיל המעבר – משפיעים לרעה על בלוטות שאחראיות לייצור הדמעות. שכן חלק מבלוטות אלו מכילות קולטנים להורמונים נשיים בעלי תפקיד בייצור הדמעות. בעת תנודות הורמונליות, פעילות הקולטנים עלולה להשתנות, מה שמשפיע על ייצור הדמעות והפרשתן.

עבודה משרדית ממושכת: עבודה ממושכת מול מסך עלולה להוביל לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome) – מאמץ עיניים הנובע משימוש ממושך ורציף במחשב. מאמץ זה עלול לפגוע בתפקוד העין ובין השאר לגרום להתייבשותה. כדי לפזר נכון את הדמעות על פני קרנית העין ולסלק חלקיקי לכלוך אנו ממצמצים כ-10-6 פעמים בדקה. עבודה ממושכת מול מסך גורמת לירידה בתדירות המצמוץ (בעיקר בשל הריכוז במסך), וכך להיעדר התחדשות הדמעות ופיזורן על גבי הקרנית וליובש בעיניים. יש לציין כי גם עבודה ממושכת בסביבה יבשה (למשל עם מיזוג אוויר) מייבשת את העיניים.

מחלות אוטואימוניות: מחלות אלו, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, עלולות לכלול גם את העין בתהליך הדלקתי שהן יוצרות. דוגמה למחלה כזאת היא תסמונת סיוגרן שבין השאר פוגעת בבלוטות הדמעות וכך גורמת ליובש. היא יכולה להופיע כמחלה ראשונית, המופיעה בפני עצמה, או משנית – נלווית למחלה אחרת (כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת).

סוכרת: סוכרת מזיקה לכלי הדם הקטנים בגוף, ובהם כלי הדם של העין, מה שכפי הנראה מוביל לפגיעה בבלוטות הדמעות.

תרופות: נטילה ממושכת של תרופות שמייבשות ריריות (למשל לטיפול בנזלת), או של כאלו שתופעת הלוואי שלהן היא יובש, עלולה גם היא לגרום ליובש בעיניים.

עדשות מגע: עדשות מגע שלא הותאמו נכון לעין (לדוגמה מבחינת המבנה שלהן) או הרכבתן הממושכת עלולות לגרום לאלרגיות ולדלקות שמשבשות את מערך הדמעות התקין ואת פיזורן על פני הקרנית.

קרטוקונוס (ניוון קרנית): אחת ממחלות העיניים העיקריות שגורמות ליובש. מחלה זו מובילה לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; היא נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה.

ניתוח לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים: בניתוחי לייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים חותכים את הקרנית ו/או משייפים אותה. עקב כך עלול להיפגע המנגנון העצבי (חיישנים עצביים זעירים) בעין שמזהה כמה דמעות יש על הקרנית בכל רגע נתון ומורה על הפרשתן בעת הצורך, ומתפתח יובש בעיניים.

כיצד מטפלים?

לדברי האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “הטיפול הנפוץ ליובש קל הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כמו כן מומלץ להרבות בשתייה ולהשתדל לא להיות בסביבה יבשה.” לגבי יובש קשה היא מציינת כי “אמצעי הטיפול מגוונים: למשל, משחות לשמירת לחות העין, תרופות נוגדות דלקת, ופקקי סיליקון קטנים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות וכך הן פחות מתנקזות החוצה”.

עוד היא מוסיפה כי “אמצעים מתקדמים ליובש קשה ביותר הם עדשות מגע סקלרליות. מדובר בעדשות קשות (שניתן להשתמש בהן שנתיים לכל היותר) המותאמות למטופלים שסובלים מיובש קבוע. הן מונחות על הלחמית (לובן העין – סקלרה) ואינן נוגעות בקרנית, ובנוסף עשויות מחומר המעביר חמצן ברמה גבוהה לעין ובעלות שכבת לחות. כן הן מונעות יובש בעת הרכבתן”.

עדשות מגע מולטיפוקל

היא ממליצה גם על עדשות מגע רכות (לתקופות שימוש שונות) מתקדמות שמכילות סיליקון הידרוג’ל, שמעבירות לקרנית פי חמישה חמצן לעומת עדשות מגע רכות רגילות, מאפשרות חילוף חומרים תקין בקרנית ושומרות על לחות גבוהה יותר בעין במשך היום.

ולסיכום, יובש בעיניים מצריך אבחון לזיהוי הגורם וטיפול מותאם אישית. טיפול שכזה יכול לסייע בריפוי העין היבשה ולשפר את איכות החיים. לדברי פרוכטר, “כשמטופל מגיע אליי עם תסמיני יובש אני קודם כל עושה לו תשאול מעמיק ושוללת גורמי סיכון אפשריים. לאחר מכן אני עושה לו בדיקת יובש באמצעות מנורת סדק (Slit Lamp) מתקדמת, שבוחנת מבנים בתוך העין כגון שכבות הקרנית ובלוטות הדמעות. לאחר אבחון הגורם ליובש וזיהוי כמות הדמעות ואיכותן, אני נותנת לו פתרון מותאם אישית, בהתאם לתלונותיו ולרמת היובש. האבחון והטיפול מקצועיים ומהירים ואני מספקת את עדשות המגע הסקלרליות המתקדמות ביותר”.

סובלים מיובש בעיניים? צרו איתי קשר

העיניים שלכם מגרדות? צורבות? אלו הסיבות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
Call Now Button