כללי

עדשות MiSight

עדשות מגע מולטיפוקל מחירים

עדשות מגע מולטיפוקל הפכו בשנים האחרונות לאופציה מבוקשת מאוד. הסיבה לכך ברורה: האפשרות לראות היטב גם עצמים קרובים לעין, למשל בזמן קריאה או שימוש בסמארטפון, וגם פרטים רחוקים מאיתנו. באופן טבעי בחירת עדשות מגע מסוג זה מושפעת גם מהמחיר של כל אופציה – ובעמוד זה תמצאו מידע שיעזור לכם להבין איך נקבע התמחור, ואיך להגיע לאופציה המשתלמת ביותר.

אינדקס

כשבוחרים עדשות מולטיפוקל מחירים של דגמים שונים הם כאמור אחד השיקולים בדרך להחלטה. הפרמטר הראשון שמשפיע על העלות של עדשות מתקדמות אלה הוא האינדקס.

הכלל פשוט: אינדקס גבוה פירושו עדשה דקה יותר (משום שהיא דחוסה יותר), וכזו שמתאימה גם למספר גדול (כלומר קוצר ראייה משמעותי יותר). האינדקסים הנפוצים הם 1.5, 1.56, 1.6, 1.67 ו-1.74. עדשות דקות יותר נחשבות גם לאסתטיות יותר, אבל מצד שני הן יקרות יותר.

גובה העדשה

עדשות מגע בנויות כך שהחלק העליון שלהן מאפשר את הראייה לרחוק, החלק המרכזי משדרג את הראייה לטווחי הביניים (למשל בזמן שימוש במחשב), והחלק התחתון מיועד לראייה מקרוב (לדוגמה בזמן קריאה).

גובה העדשה חייב להיות כזה שמשאיר מספיק שטח לכל חלק, ובנוסף הוא משפיע על תנועת העין שתידרש כדי לעבור מראייה לטווח אחד לראייה לטווח אחר. עדשות גבוהות מחייבות תנועות משמעותיות של העין ואילו עדשות נמוכות מאפשרות גם תנועות עין עדינות יותר.

ליטוש קדמי או אחורי

כשקובעים עבור דגמים שונים של עדשות מגע מולטיפוקל מחירים אחד השיקולים המרכזיים הוא תהליך הייצור שלהן, וליתר דיוק סוג הליטוש. הליטוש הוא השלב שבו העדשה הופכת למותאמת במדויק למאפיינים הספציפיים של העין (הן רוחק הראייה והן קוצר הראייה). ליטוש קדמי הוא השיטה המסורתית ואילו הליטוש האחורי מניב תוצאות טובות יותר ומעברים חלקים ובלתי מורגשים כשמעבירים את הפוקוס של המבט מפרט קרוב לרחוק ולהפך. בהתאם עדשות עם ליטוש אחורי יהיו יקרות יותר.

זהות היצרנית

בניגוד לתחומים שבהם קניית פריט של חברה מוכרת מעיד רק על מאמצי השיווק של אותה חברה, בתחום עדשות המגע, ובפרט המולטיפוקל, יצרניות ותיקות מבטיחות אמינות גבוהה ואיכות בלתי מתפשרת. חשוב להדגיש שהידע הרב שהצטבר בתחום האופטיקה ועדשות המגע מאפשר לייצר עדשות מולטיפוקל שמבטיחות (וגם מקיימות) ראייה משופרת במידה ניכרת, וכשבוחרים בחברה מובילה, גם אם המחיר מעט יקר יותר, התועלת גבוהה בהרבה.

טווח מחירים

עבור עדשות מגע מולטיפוקל יומיות טווח המחירים הוא 150-300 ש”ח לאריזה של 30 עדשות. באופן טבעי כשקונים מראש מספר אריזות תיתכן הנחה.

עבור עדשות מולטיפוקל חודשיות מחירים נפוצים הם 300-500 ש”ח לאריזה של 6 עדשות. עדשה תלת חודשית תעלה כמה מאות שקלים, ועבור עדשת מולטיפוקל שנתית תשלמו החל מ-1,000 ש”ח.

התאמה מדויקת

עוד פרמטר שמשפיע על מחירי עדשות מגע מולטיפוקל הוא הבחירה בין עדשות יומיות לחודשיות, תלת חודשיות ושנתיות. בחירה זו מסתמכת גם על ההרגלים הספציפיים של כל אחד ואחת – ובסופו של דבר כדאי לזכור שלמרות חשיבות העלות, כדאי לייחס משקל רב יותר לתועלת.

בכל מקרה דגש מהותי נוסף הוא בדיקה מקצועית אצל אופטומטריסטים מוסמכים. הבדיקה הכרחית כדי לדעת מהם הנתונים העדכניים של הראייה בכל עין: המספר, הצילינדר אם ישנו, הקימור ועוד. רק לאחר אבחון שנשען על ניסיון רחב היקף תוכלו לקבל מרשם לעדשות המתאימות לכם באמת, וכך ליהנות מראיה אופטימלית לכל מרחק במקסימום נוחות.

אולי יעניין אותך גם

עדשות מגע מולטיפוקל מחירים
5 (100%) 3 vote[s]

קרא עוד
בדיקת ראייה לבעלי צילינדר בעיניים

צילינדר בעין תסמינים

צילינדר בעין הוא לקות ראיה נפוצה למדי. לפי הערכות שונות אצל 1 מכל 3 בני אדם הראייה מתעוותת ברמת חומרה כזו או אחרת בגלל הצילינדר, כשבמקרים רבים האדם כלל לא מודע לבעיה. בהתאם כדאי מאוד לדעת מהם התסמינים השכיחים, ואם זיהיתם אותם אצלכם השלב הבא הוא הגעה לאופטומטריסטית מוסמכת לצורך בדיקה מקצועית.

בעמוד זה תמצאו רשימה של התסמינים הנפוצים של צילינדר בעין, וגם הסבר לגבי מקור הלקות והדרכים לתקן אותה – כדי שתוכלו להתנהל באופן מושכל בדרך לפתרון המיטבי עבורכם.

התסמינים הנפוצים של צילינדר

התסמינים הנפוצים של צילינדר – או במונח המקצועי, אסטיגמציה – הם תמונה מטושטשת או מרוחה.

  • ראייה מטושטשת – זהו הסימן המובהק ביותר לקיומו של צילינדר. הטשטוש יכול להיווצר כשממקדים את המבט בעצם רחוק (לדוגמה תמרור), וגם כשמתבוננים באובייקט קרוב (למשל מסך מחשב). כדאי לדעת שטשטוש של הראייה עלול להתרחש גם עקב מחלות עיניים שונות או ליקויים מבניים בגלגל העין. אצל בעלות ובעלי צילינדר הטשטוש מתאפיין בכך שהוא לא אחיד, אלא מופיע בדרך כלל כשהמבט הוא בזווית מסוימת. בכל מקרה רק בדיקה מקצועית של אופטומטריסטית מוסמכת מאפשרת לאבחן צילינדר בעין.
  • מריחת אורות – חלק בלתי מבוטל מבעלות ובעלי הצילינדר כאמור לא מודעים לקיומה של הבעיה. דוגמה טובה לכך היא ציוץ שהעלה גולש בטוויטר עם שתי תמונות – אחת מציגה כלי רכב ורמזורים בלילה כפי שהם נראים בעין תקינה והשנייה של אותה מציאות בדיוק כפי שהיא נתפשת כשיש אסטיגמציה. ההבדלים בין התמונות, שבאו לידי ביטוי בעיקר במריחת האורות, עזרו לגולשים אחרים להבין שגם להם יש צילינדר בעין.
  • כמו כן מייצר צילינדר בעין תסמינים נוספים, ובפרט כאבי ראש ועייפות. כאבי הראש הם תוצאה של התחושה הלא נוחה והמאמץ לנסות למקד את התמונה. באופן דומה האסטיגמציה מובילה במקרים רבים גם לעייפות. צילינדר בעין שלא מטופל נכון עלול להתפתח לכדי פזילה.

מדוע נוצר צילינדר בעין?

מקור לקות הראייה הוא עיוות של הקרנית. כשהקמירות של שכבה זו בעין אינה סימטרית, הוא שמגיע אל העין נשבר בשתי נקודות במקום במוקד אחד, וכתוצאה מכך הראייה מיטשטשת או שמתקבלת בצורה מרוחה. יש מספר גורמים אפשריים לאובדן הסימטריה בקרנית העין, והתוצאה היא בכל מקרה אסטיגמציה – וכמובן צורך בפתרון מותאם אישית לאדם.

איך מטפלים בצילינדר?

אם גם אתם חושבים שאולי יש לכם צילינדר בעין תסמינים כמו תמונה מרוחה וכאבי ראש עוזרים לכם לקבל אינדיקציה ראשונית לצורך באבחון מקצועי. האבחון מהווה גם בסיס לטיפול, שכן בזכותו ניתן לדעת גם אם אן ישנה אסטיגמציה, וגם מהי מידת החומרה שלה.

באופן דומה למספר במשקפיים (לתיקון קוצר / רוחק ראייה), יש גם מספר לצילינדר בהתאם למידת העיוות בקרנית. פרמטר נוסף הוא הזווית של הצילינדר, בין 0 ל-180 מעלות, בהתאם למיקום המדויק של הא-סימטריה. על בסיס הנתונים הנ”ל ניתן לייצר עדשות שיספקו מענה גם לקוצר או רוחק הראייה וגם לצילינדר – כך שהראייה תחזור להיות תקינה לגמרי. עוד כדאי לדעת שיש גם עדשות מגע לצילינדר, ועבורן הדגש העיקרי הוא הוספת משקולת עדינה ומדויקת לחלק התחתון של העדשה, כך שהייצוב בעין יהיה בדיוק לפי ההטיה של הצילינדר – וינטרל אותו.

אולי יעניין אותך גם

צילינדר בעין תסמינים
5 (100%) 3 vote[s]

קרא עוד
שלבי התפתחות מחלת קרטוקונוס

שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס – המחלה שבה קרנית העין מתעוותת

לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. כיצד ניתן לעצור בזמן את הידרדרותה?

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבה קרנית העין מתעוותת – הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת נעשית חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה, בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורתה או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.

מהם שלבי התפתחות המחלה?

משקפיים לחולי קרטוקונוס

לרוב קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה, בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. היא לא בהכרח תופיע או תתקדם באותו הקצב בשתי העיניים. כאשר היא בשלב ההתחלתי ניתן להשפיע היטב על התפתחותה. ככל שמאבחנים אותה ומטפלים בה בשלב מוקדם יותר, בטרם נוצר עיוות משמעותי בצורת הקרנית, כך מגבירים משמעותית את הסיכוי להצלחת הטיפול ולשימור הראייה.

קרטוקונוס – השלב ההתחלתי

שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה (צילינדר) – ליקוי ראייה אופטי עקב צורה אסימטרית של הקרנית – קלה עד בינונית. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד. אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום בין השאר לטשטוש ראייה, כאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה, והידרדרות בראייה.

הטיפול העיקרי בשלב ההתחלתי הוא Cross Linking (צילוב), אשר מאט את התפתחות המחלה ואף עשוי לעצור את התקדמותה (ומוריד משמעותית את הסיכוי להשתלת קרנית בהמשך). בקרנית בריאה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). ה- Cross Linking מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה, שומר על צורתה ומשנה דרמטית את מהלך המחלה.

הטיפול מתבצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית בלבד (טיפות). בתחילתו מוסרת השכבה החיצונית של הקרנית (תאי האפיתל), ולאחר מכן מטפטפים על הקרנית טיפות ויטמין B2 במשך חצי שעה ומקרינים באור אולטרה-סגול במשך עשר דקות. קרני האור משרות תגובה בוויטמין שגורמת לתהליך הכימי בקרנית שמביא לחיזוקה.

לרוב הטיפול מוצע למטופלים עם תסמינים שמעידים על התקדמות המחלה (כגון ירידה בחדות הראייה) או למטופלים צעירים מאוד, בעלי סיכון גבוה להתקדמות זו (המחלה דינמית אצל צעירים ונעשית סטטית מגיל 40). מטופלים עם אסטיגמציה קלה יכולים לעבור Cross Linking חלקי. לאחר שהטיפול מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את חדות הראייה באמצעות עדשות מגע.

קרטוקונוס – שלב הביניים

אבחון התפתחות קרטוקונוס אצל מבוגרים

שלב זה מאופיין ברמת אסטיגמציה גבוהה ובין השאר מתבטא בטשטוש ראייה בכל המרחקים וסנוור. קשה יותר להשיג חדות ראייה טובה עם עדשות מגע רגילות וניתן לטפל ב-Cross Linking ובעדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס, למשל עדשות מגע סקלרליות – בעלות קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות; או עדשות מגע היברידיות – שמקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את קימורה. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות.

קרטוקונוס – השלב המתקדם

בשלב זה רמת האסטיגמציה בקרנית גבוהה מאוד ומתפתח עיוות משמעותי בראייה. לעתים רקמותיה של הקרנית אף נהרסות ומתפתחות בה הצטלקויות, בצקת ועכירות – מצב שמצריך ניתוח השתלת קרנית (כ-25% מחולי הקרטוקונוס מגיעים אליו).

בעת הצורך ניתן גם לפנות לטיפול פולשני יותר כמו השתלת טבעות – קשתות קטנות עשויות חומר פלסטי שקוף, שמונחות במרכז האופטי של הקרנית, מותחות אותה וכך משטיחות אותה. לאחר השתלתן עדיין תידרש התאמת עדשות מגע, ואם הראייה משתנה במשך הזמן ניתן להסירן (טיפול הפיך).

ניתן להבין אם כן כי קרטוקונוס מתפתחת בהדרגה וקיימים כיום טיפולים מגוונים ויעילים לכל אחד משלביה. הצלחתם במניעת התקדמותה ובשימור הראייה תלויה בעיקר בגילוי המחלה בשלב מוקדם. לכן, אם ידועים גורמי סיכון למחלה (כגון סיפור משפחתי של קרטוקונוס; גנטיקה היא הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה) או שמופיעים תסמינים מחשידים (כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה) – יש לגשת לאבחון אצל רופא עיניים או אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.

שלבי ההתפתחות של קרטוקונוס – המחלה שבה קרנית העין מתעוותת
5 (100%) 3 vote[s]

קרא עוד
אישה מגישה עדשת מגע

עדשות מגע צילינדר גבוה

“צילינדר” הוא השם המקובל לאסטיגמציה, לקות ראייה נפוצה למדי. צילינדר גבוה, כלומר מצב שבו הלקות משמעותית, מחייב מציאת פתרון יעיל – ואם הבחירה היא בעדשות מגע, חשוב שהן יהיו מותאמות באופן מושלם לאסטיגמציה. בעמוד זה תמצאו מידע אודות הדגשים החשובים של עדשות מגע לבעלי ובעלות צילינדר גבוה והמלצות שיעזרו לכם ליהנות מראייה מיטבית.

מה זה צילינדר גבוה?

כדי לדעת אילו עדשות מגע מתאימות לצילינדר גבוה, כדאי קודם כל להבין מהו בעצם צילינדר, כלומר מהי אסטיגמציה.

במצב תקין קרני האור שמגיעות אל העין נשברות במרכז הרשתית, בנקודה אחת. אצל בעלות ובעלי אסטיגמציה לעומת זאת תשבורת האור לקויה, ולכן הן מגיעות לשני מוקדים ולא לאחד בלבד. הסיבה לכך היא א-סימטריה של הקרנית או של העדשה, והתוצאה: ראייה מטושטשת. 

ככל שההתקמרות של הקרנית או העדשה פחות סימטרית, כך הצילינדר גדול יותר. את הצילינדר מודדים בדיופטר – צילינדר של 3 דיופטר או יותר נחשב לגבוה. בכל מקרה של אסטיגמציה המרשם של העדשות יכלול גם את המספר ה”רגיל” (זה שמבטא את מידת החומרה של קוצר הראייה), גם את המספר של הצילינדר וגם את הכיוון של הצילינדר (בזוויות, בין 0 ל-180).

מה עדיף לטיפול באסטיגמציה, משקפיים או עדשות מגע?

כדאי לדעת שבחלק מהמקרים הפתרון הנכון לבעיית הצילינדר הוא משקפיים. כך למשל כשבשתי העיניים יש צילינדר גבוה והכיוונים זהים, ההסתגלות למשקפיים תהיה קלה יותר. במצבים אחרים עדשות מגע מותאמות לצילינדר מספקות מענה טוב יותר לבעיה. בנוסף במרבית המקרים הרכבת עדשות מגע הינה פתרון אסתטי יותר בהשוואה למשקפיים שכוללות תיקון של הצילינדר.

הדגשים הספציפיים של עדשות מגע צילינדר גבוה

קוצר ראייה אצל ילדים

עדשות מגע צילינדר גבוה בנויות כך שהחלק התחתון שלהן מעט עבה יותר בהשוואה לחלק העליון. בדרך זו יש מעין משקולת קלה בתחתית העדשה ולכן היא תהיה מיוצבת בעין בזווית המדויקת שמנטרלת את ההטיה של הצילינדר.

דגש חשוב נוסף הוא משך השימוש. באופן כללי ישנן עדשות מגע יומיות, דו שבועיות, חודשיות, תלת חודשיות ושנתיות. בדרך כלל עדשות יומיות מוגבלות לצילינדרים של עד 2.25. גם עדשות דו שבועיות וחודשיות אפשר למצוא עם צילינדר של עד 2.75 בלבד. עדשות מגע צילינדר גבוה יותר, כלומר 3 ומעלה, הן כאלה שמיוצרות בייצור מיוחד, ולכן הן יהיו תלת חודשיות או אפילו שנתיות.

אבחון מדויק, התאמה מקצועית ותחזוקה מוקפדת

על-מנת להבטיח תיקון ראייה מרבי ובמקביל גם לשמור על בריאות העיניים, חשוב גם לבחור נכון את העדשות וגם להקפיד על הנחיות השימוש בהן.

בשלב ראשון חובה לעבור אבחון מקצועי אצל אופטומטריסטית מנוסה. מטרת הבדיקה היא לזהות את מידת הצילינדר ואת הכיוון שלו. אופטומטריסטים מיומנים יודעים גם להמליץ על הסוג הספציפי של עדשות המגע המתאימות לצילינדר. מאחר שכאמור עדשות מגע צילינדר גבוה הן לרוב תלת חודשיות או שנתיות, רצוי מאוד לשמור עליהן. תחזוקת העדשות כוללת חיטוי יסודי בסוף כל יום באמצעות תמיסה ייעודית (חל איסור מוחלט לשטוף עדשות מגע במי ברז!), ניקוי הידיים עם מים וגם סבון וכמובן ייבוש מלא לפני שנוגעים בעדשה (גם כשמכניסים אותה לעין וגם כששולפים אותה משם), אוורור של המחסנית והקפדה על כך שהיא תישאר סטרילית. כמו כן חשוב לא להמשיך להשתמש בעדשות מגע צילינדר אחרי שחלפו 3 חודשים או שנה ממועד פתיחת האריזה.

אולי יעניין אותך גם

עדשות מגע צילינדר גבוה
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
ארזה מתאימה משקפיים ללקוחה

קרטוקונוס – אבחון המחלה

קרטוקונוס היא מחלת עיניים נפוצה יחסית וכזו שמשפיעה במידה רבה על הראייה. בנוסף היא עלולה להחמיר עם הזמן, ולכן חשוב מאוד לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר, באופן מקצועי ומדויק. בעמוד זה תמצאו מידע אודות האופן שבו מאבחנים קרטוקונוס והמלצות לגבי מציאת המענה האופטימלי ללקות הראייה.

הסימפטומים שמחייבים הגעה לאופטומטריסטית

ראשית, כדאי לדעת באילו מקרים כדאי לבצע אבחון מקצועי שיקבע אם אכן האדם סובל מקרטוקונוס. בדרך כלל המחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, לאורך העשור השלישי בחיים או מעט לאחר מכן. בהתאם בני ובנות 15-35 הם אלה שצריכים לבדוק אם מופיעים אצלם תסמינים רלוונטיים.

התסמינים העיקריים שמעידים על קיומה של המחלה הם:

  • היכולת לזהות במדויק עצמים רחוקים או כאלה שהם יחסית קטנית הולכת ונחלשת.
  • היכולת לזהות אובייקטים בהירים כשהרקע כהה, או להפך, נחלשת גם היא.
  • כשהתאורה חלשה יחסית, יכולת הראייה מוגבלת ואפילו במידה ניכרת.
  • הופעה של מעין הילות סביב מקורות שונים של אור, כך שהראייה מיטשטשת.
  • ירידה ביכולת הראייה בתלת מימד.

חשוב להדגיש שלא בהכרח כל הסימפטומים מופיעים, כשלמשל האחרון מאפיין רק בעלי ובעלות קרטוקונוס עם הבדל במידת החומרה של המצב בשתי העיניים. בנוסף כל התסמינים הנ”ל עשויים לנבוע גם מגורמים אחרים, ולכן אין תחליף לאבחון מקצועי.

מה כולל אבחון כשישנו חשד לקרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס

כשישנו חשש לקיומה של מחלת קרטוקונוס אבחון מקיף מבוסס קודם כל על מיפוי של הקרניות בשתי העיניים. מיפוי הקרניות מספק את המידע החיוני לגבי העובי שלהן בכל נקודה ונקודה בהן. בדיקה זו מתבצעת ע”י אופטומטריסטים מוסמכים, באמצעות מכשיר טופוגרפיה מאחד הסוגים המשמשים לצורך זה. האופציות העיקריות הן סליט, פנטאקאם ופלאסידו.

אם האבחנה היא שאכן האדם חולה בקרטוקונוס, הוא יופנה לבדיקה של רופא עיניים שכוללת פאכימטריה. בדיקה זו היא למעשה אולטרסאונד של הקרניות, ועל סמך הממצאים של המכשיר המשוכלל ניתן לדעת מהי מידת הקמירות של הקרנית בכל עין – מהות מחלת הקרטוקונוס היא התעוותות של שכבה זו מכדור לכדי חרוט, וחשוב כמובן לדעת עד כמה הקרנית הפכה לבעלת צורת חרוט, כלומר כמה חמור העיוות.

אילו החלטות מתקבלות על סמך ממצאי האבחון?

בכל מצב שבו ישנו חשד להתפתחות קרטוקונוס אבחון מקצועי מספק גם תשובה חד משמעית האם האדם אכן לקה במחלה, וגם מהי מידת החומרה שלה, אם הוא אכן חולה.

במקרים קלים הטיפול הוא משקפיים או עדשות מגע. חשוב להדגיש שנדרשות עדשות מגע מתאימות לבעיה בקרנית, כלומר לעיוות בצורה שלה. אופציה אחת היא עדשות סקלרליות שמתאפיינות בקוטר גדול ולכן הן לא מונחות על הקרנית אלא על לובן העין (סקלרה). אופציות נוספות הן עדשות היברידיות (שכולל גם חלק קשיח וגם חלק רך, כשזה הראשון מספק את התיקון לראייה וזה השני את הנוחות הרצויה) ועדשות rose K (עדשות עם גאומטריה שמותאמת באופן מדויק לא-סימטריה בקמירות של הקרניות).

אם הקרטוקונוס חמור יותר, ייתכן צורך בניתוח להשתלת קרנית (מלאה או חלקית). מדובר בהחלטה כבדת משקל: אמנם לניתוחים אחוזי הצלחה גבוהים, אבל לאחריהם נדרשת החלמה ממושכת יחסית וכן תקופת הסתגלות. בהתאם מומלץ לעבור אך ורק אבחון קרטוקונוס מוקפד במיוחד.

אולי יעניין אותך גם

קרטוקונוס – אבחון המחלה
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

כיצד מאבחנים קרטוקונוס, המחלה שמעוותת את קרנית העין – וכיצד מטפלים בה?

קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית ועלולה להוביל לקוצר ראייה. מי נמצא בסיכון, וכיצד אבחון מוקדם יכול למנוע את הידרדרות המחלה?

קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים או באחת מהן. הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום לקוצר ראייה.

אחת המחלות שבהן הקרנית מתעוותת היא קרטוקונוס – היא הופכת דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, היא הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (כגון דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

בתחילה המחלה יכולה להיות לא מורגשת (ללא תסמינים), אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים כגון ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם), יובש וגירוד של העיניים, רגישות יתר לאור (פוטופוביה), סינוור, וכאבים בעיניים או סביבן.

כיצד מאבחנים?

ארזה פרוכטר מטפלת במחלת קרטוקונוס

קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית. ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר, שכדאי לבצעו עוד לפני שמופיעים תסמינים אם נמצאים בסיכון למחלה, הוא מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) אחורי של הקרנית.

במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה. מדובר באמצעי הדמיה שיכול לגלות קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים; הוא מצלם את הקרנית ובונה מפה טופוגרפית של פניה אשר מראה במדויק, באמצעות סולם צבעים, את קמירות הקרנית בכל נקודה. אזורים שבהם הקרנית קמורה יותר מסומנים בצבע כתום ואדום, ואזורים שבהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבע כחול וירוק. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן גם הצבע יהיה אחיד. ערכי הקמירות מיוצגים במספר (דיופטר/ D – יחידת מידה לעוצמה אופטית).

מדובר בבדיקה מהירה, קלה ולא פולשנית – הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק ובתוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים (שעוקבים אחר צורת הקרנית וערכי הקמירות שמופיעים על המפה). כך ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהחליט על הטיפול המתאים.

כיצד מטפלים?

קרוס-לינקינג

אבחון מוקדם של קרטוקונוס יכול להוביל לטיפולים שמרניים וכך למנוע את התקדמותה והחמרתה. בשלבי המחלה המתקדמים – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית. אחד הטיפולים השמרניים העיקריים הוא קרוס-לינקינג (צילוב). בקרנית תקינה ישנם חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור), אשר מחזקים אותה ותורמים לצורתה התקינה. בקרטוקונוס החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.

עדשות מגע סקלרליות

לאחר שהקרוס-לינקינג מחזק את הקרנית, ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. לעדשות אלו קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ולרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מתמלא בנוזל הדמעות. כך העדשה נצמדת ללובן העין באופן מיטבי ומתקבלת הגנה טובה מיובש ואי-נעימות. אין להשתמש בעדשות מגע רגילות אם אובחנה קרטוקונוס מכיוון שהן נצמדות לקרנית, וכאשר המבנה שלה אינו תקין, היצמדות זו עלולה להזיק לה, ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה.

כיוון שעדשות מגע סקלרליות מיועדות לבעלי קרנית עם מבנה גיאומטרי מורכב, הן חייבות להיות מותאמות אישית. כדי ליצור התאמה שכזאת צריכה להתבצע בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) – סריקה שמדגימה את המבנה הפנימי של העין ויכולה למפות במדויק את הקרנית ולספק הדמיה אופטית של שכבותיה. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת שבה קרן לייזר בעוצמה נמוכה (קרינת גלי אור) נשלחת אל העין ויוצרת תמונות חתך רוחביות של הקרנית (ורכיבים נוספים בעין) ברזולוציה ובדרגת דיוק גבוהות ביותר (ברמת 7-5 מיקרונים).

הסריקה מתבצעת בישיבה, אינה כואבת ואינה פולשנית וכוללת הזלפת טיפות להרחבת אישונים. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית מכשיר ה-OCT ומתמקד בנקודת אור מרכזית. קרני האור שבמכשיר סורקות את שתי העיניים אך לא באות עמן במגע.

למה כדאי לפנות לאופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה?

עדשות מגע סקלרליות לטיפול במחלת קרטוקונוס

אופטומטריסט קליני מוסמך ומנוסה יקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון מדויק של קרטוקונוס ולהתאמת עדשות מגע סקלרליות וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות.

ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה. היא מבצעת מיפוי קרנית במכשיר מתקדם ביותר (Visionix 130) אשר מודד את פני הקרנית הקדמית והאחורית. חישוביו מדויקים ביותר והוא יכול למדוד את עובי הקרנית בכל נקודה וכך לזהות קרטוקונוס בכל שלב שלה. לקוח שאובחן במחלה נשלח על ידי פרוכטר לטיפול קרוס-לינקינג. בהמשך היא בודקת אותו במכשיר OCT מהמתקדמים בעולם (Optopol), בעל רזולוציה גבוהה ביותר, וכך מתאימה לו עדשות מגע סקלרליות. עדשות המגע הסקלרליות שהיא משתמשת בהן הן מהדור החדש: Onefit ו-Zenlens. הן עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים, נוחות מאוד להרכבה, מתאימות לשימוש ממושך, ומספקות משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים.

אולי יעניין אותך גם

Rate this post

קרא עוד
קרטוקונוס ילדים

אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלה שפוגעת בקרנית העין. ליתר דיוק הופכת את הצורה שלה מכיפה שמבטיחה ראייה תקינה לחרוט. זהו גם מקור השם קרטוקונוס, קרטו = קרנית וקונוס = חרוט. המאפיין העיקרי של מחלת עיניים זו הוא החמרה הדרגתית ופגיעה הולכת ומחריפה ביכולת הראייה. בהתאם חשוב מאוד לאבחן קרטוקונוס מוקדם ככל האפשר, ובמדויק, ועל בסיס זה לבצע את הטיפול המתאים. 

מתי כדאי לבצע אבחון קרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס מומלץ במקרים שבהם ישנה פגיעה בראייה, ובפרט אחד מ-5 התסמינים הבאים:

  1. קושי להבחין בכל הפרטים בתמונה שהניגודיות בה גבוהה – למשל פרטים בהירים על רקע כהה. בפרט מתחזק החשד שמדובר בקרטוקונוס אם סביב הפרטים ישנן מעין צלליות שמקשות על זיהויים.
  2. קושי להבחין בפרטים קטנים יחסית או כאלה שהם רחוקים מהעין. ככל שצורת הקרנית היא יותר חרוט ופחות כיפה, הקושי גדל.
  3. הופעת הילות סביב מקורות אור שנים וכתוצאה מכך טשטוש בראייה.
  4. ירידה בראייה בתלת מימד – סימפטום שמאפיין בעיקר את המקרים שבהם הקרטוקונוס פוגע בשתי העיניים במידת חומרה שונה.

כל התופעות הנ”ל מובילות לקושי לקרוא, קושי לנהוג וקושי לראות בלילה. כדאי לדעת שקרטוקונוס היא מחלת שמופיעה בגילאים צעירים יחסית – כבר החל מגיל 15-16 ועד אמצע העשור הרביעי לחיים (סביבות גיל 35).

איך מתבצע האבחון כשיש חשד לקרטוקונוס?

חשוב להדגיש שכל התסמינים הנ”ל עלולים לנבוע גם ממחלות אחרות של העיניים, ולכן יש חשיבות רבה לניסיון של האופטומטריסט/ית. גם ביצוע מדויק של האבחון מחייב מיומנות גבוהה שנרכשת בעיקר בשנים רבות של עבודה.

אבחון קרטוקונוס מבוסס על מיפוי קרניות העין. במסגרת המיפוי נמדדים העובי של כל קרנית בכל נקודה, ומתקבל מידע יקר ערך נוסף. בדרך כלל תתבצע גם בדיקה שנקראת פאכימטריה, אולטרסאונד ספציפי לקרנית, וזאת על-מנת לזהות את מידת הקמירות שלה. בדיקה נוספת שעשויה להידרש היא רטינוסקופיה.

על בסיס תמונת המצב שמתקבלת מכל הבדיקות, יכולים אופטומטריסטים בקיאים לזהות את המחלה, ואם אכן האדם חולה בקרטוקונוס לקבוע גם מהי מידת החומרה בכל אחת מהעיניים (לא בכל מקרה היא זהה).

טיפולים אפשריים בקרטוקונוס

דרך הטיפול בקרטוקונוס נקבעת על סמך מידת ההתפתחות של המחלה, כלומר עד כמה הקרנית הפכה מכיפה לחרוט.

כשמידת העיוות בקרנית מועטה יחסית, הפתרון הוא משקפיים או עדשות מגע. גם התאמת משקפיים ועדשות לקרטוקונוס חייבת להתבצע ע”י אופטומטריסטים מנוסים, וזאת על-מנת להבטיח מענה מדויק לחלוטין למידת קוצר הראייה ולמידת האסטיגמטיזם.

כשהפתרון הנבחר הוא עדשות, ההמלצה היא להשתמש בעדשות שמאפשרות הגעת חמצן אל הקרניות – עדשות היברידיות, עדשות סקלרליות, עדשות פיגיבג או עדשות rose K.

אם המחלה מתקדמת יותר, ניתן לעבור טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג. מהות הטיפול היא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובדרך זו האטה של תהליך ההתקמרות. האמצעים הם טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) וחשיפה לקרני UVA לצורך הפעלת הוויטמין. אבחון מוקדם של קרטוקונוס מאפשר להתחיל בטיפול זה בשלב מוקדם יחסית ובהתאם התועלת תהיה מרבית.

במקרים של קרטוקונוס חמור הפתרון הוא ניתוח – השתלת טבעות או השתלת קרנית, בהתאם למצב הספציפי של שכבה חשובה זו בעין.

אולי יעניין אותך גם

אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס
5 (100%) 2 vote[s]

קרא עוד
ילדים עם קוצר ראייה

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו בקרב ילדים ומתבגרים. כך ניתן לנסות למנוע את התופעה או לטפל בה.

על קוצר ראייה אצל ילדים

יותר ויותר ילדים סובלים מקוצר ראייה (מיופיה) כיום, ותקופת הקורונה עלולה להחמיר זאת.

קוצר ראייה הוא מצב שבו קרני האור שנכנסות לעין מתמקדות בחלל הזגוגית שנמצא לפני הרשתית, במקום ליפול על מרכז הראייה ברשתית – מה שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים (טשטוש ראייה לרחוק)

הרשתית היא השכבה הפנימית בדופן גלגל העין, שבה קרני האור שנכנסות לעין הופכות לאותות כימיים וחשמליים שעוברים דרך עצב הראייה למוח.

הפגם העיקרי שגורם לקוצר הראייה הוא התארכות יתר של גלגל העין; הוא מקבל צורת קמורה (כשל ביצה למשל) במקום צורה עגולה (כשל כדור למשל).

ככל שהזמן עובר, התארכות גלגל העין עלולה לגרום לרשתית לעבור שינויים ניווניים (כולל חורים)/

בסופו של דבר שינויים אלו עלולים לגרום לה להיפרד מדופן גלגל העין – תופעה שללא טיפול עלולה לגרום לעיוורון.

קוצר ראייה אצל ילדים

בעקבות ההסתגרות הממושכת בבית, חשיפה פחותה לאור שמש וצפייה מוגברת במסכים (כגון מחשב, סמארטפון וטאבלט) – עולה הסיכון להתפתחות קוצר ראייה או החמרתו (ההחמרה מגדילה את מספר המשקפיים, וככל שהמספר גדל כך עולה הסיכון לבעיות במערכת הראייה בעתיד, כגון: היפרדות רשתית, גלאוקומה וקטרקט).

וככל שגיל הופעת קוצר הראייה צעיר יותר (בייחוד מתחת לגיל 9) עולה הסיכוי שהוא יחמיר מהר יותר. באופן כללי, קוצר ראייה נוטה להחמיר עם הזמן.

מחקרים מראים כי המוליך הכימי דופמין מופרש ברשתית בתגובה לאור שמש ומונע את התארכות גלגל העין בעת התפתחות העין בתקופת הילדות. לפיכך ייתכן שמחסור באור שמש גורם להפרשה פחותה של דופמין וכך להתארכות יתר של גלגל העין בתהליך צמיחת העין.

בתאורה מעומעמת, כמו זו של הבית, הפרשת הדופמין פוחתת. לכן, חשיפה ממושכת לתאורה מעומעמת במקום לתאורת אור טבעי עלולה לגרום להארכת גלגל העין.

ייתכן שגם ראייה הדורשת מיקוד ממושך בעצמים קרובים (“ראייה לקרוב”), בדומה לאופן שבו ילדים מביטים במסכים (בייחוד כאלו שגודלם קטן), משנה את צמיחת גלגל העין ועלולה להוביל להתארכותו.

הסברה היא שהילד מאמץ את העיניים ומתעייף ורפלקס המיקוד (אקומודציה) שלו בעין עובד לאט יותר. כך, עובר זמן רב עד שגלגל העין מצליח למקד את קרני האור על מרכז הראייה ברשתית, ונוצר טשטוש שמאיץ את קוצר הראייה.

עבודה ממושכת מול מסך עלולה לגרום גם לתסמונת הצפייה במחשב (Computer Vision Syndrome – CVS) – מאמץ עיניים שנובע משימוש ממושך ורציף במסך שעלול לפגוע בתפקוד העין.

בנוסף, חשיפה מוגברת לאור הכחול שנפלט ממסכים עלולה להעמיס על העין, לגרום ללחץ על תאיה ואף למותם; בשל אנרגיית הקרינה הגבוהה שלו, הוא עלול לחדור מבעד לקרנית ולעדשת העין ולפגוע בהן וברשתית.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לקוצר ראייה או החמרתו אצל ילדים ונוער?

  • להגיע להערכת מצב אצל אופטומטריסט/ית.
  • להפחית את שעות השימוש במסכים.
  • כל 20-30 דקות להרים את המבט מהמסך ולצםפות למרחוק של כשישה מטרים.
  • לא להתבונן במסכים במרחק שקצר מ-40 ס”מ מהפנים לזמן ממושך.
  • לשהות יותר מחוץ לבית ולהיחשף לאור שמש בשעות המותרות כמה שניתן.

כיצד מטפלים?

אחד הטיפולים שנבדקו והוכחו אפקטיביים ביותר לקוצר ראייה אצל ילדים ומתבגרים הוא עדשות מגע יומיות ששמן MiSight 1 day.

הן גורמות למיקוד תקין של קרני האור על הרשתית, וכך משפרות את הראייה ומאטות את קצב התארכות גלגל העין ואת העלייה במספר. בנוסף, הן רכות ופשוטות להרכבה, ומתאימות לשימוש מהרגע שבו הילד יכול להרכיב ולהסיר אותן בעצמו ועד שהראייה מתייצבת.

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית שהוסמכה על ידי חברת CooperVision (הנחשבת לאחת המובילות, הגדולות והאמינות בעולם בתחום פתרונות ראייה) להתאים עדשות MiSight, “העדשות הללו פותחו במיוחד עבור ילדים ומתבגרים לאחר מחקר קליני מקיף שהציג האטה משמעותית בהתארכות גלגל העין, בהתקדמות קוצר הראייה ובעלייה במספר.

בנוסף הוא הראה שיפור בחדות הראייה, שמירה על בריאות העין, שימוש עצמאי והסתגלות מהירה לאחר זמן קצר מאוד. בקיצור, עדשות  MiSight הן הפתרון היעיל, הנוח והקל ביותר לילדים והוריהם”.

עוד מציינת פרוכטר כי “כמי שמאבחנת ילדים רבים בקוצר ראייה ומכירה את כל שיטות הטיפול, אני מפצירה בהורים לא להזניח את התופעה כדי למנוע בעיות ראייה בעתיד”.

קוצר ראייה אצל ילדים – כיצד ומדוע הוא עלול להתפתח או להחמיר בתקופת הקורונה?
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות

אסטיגמציה (צילינדר) היא ליקוי ראייה שנגרם בעיקר בשל צורה אסימטרית של הקרנית – החלון הקדמי השקוף של העין (ויכול להיגרם גם מקמירות של עדשת העין). הקרנית התקינה היא בעלת קימור סימטרי עגול, כמו כדור. כאשר קימורה לא סימטרי (בדומה לכדור רוגבי/ ביצה למשל), כניסת קרני האור לעין מתעוותת. כך הן לא מתמקדות כראוי על הרשתית – מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה – וכך מתקבלת תמונה מטושטשת. ככל שהקרנית אליפטית יותר, כך האסטיגמציה מתקדמת.

בנוסף לטשטוש ראייה, אסטיגמציה שאינה מטופלת עלולה לגרום לכאבי ראש ועיניים (בייחוד אחרי קריאה ממושכת), חוסר נוחות, עייפות, פזילה והידרדרות בראייה. ישנם שני סוגי אסטיגמציה: רגילה (הסוג השכיח יותר) ולא רגילה. באסטיגמציה רגילה צד אחד של הקרנית מקומר יותר מצדה האחר, ובאסטיגמציה לא רגילה קימור הקרנית אינו אחיד.

התופעה עלולה להתפתח בשל מגוון סיבות, ובהן פציעה בקרנית, ניתוח עיניים ומחלות עיניים. דוגמה למחלת עיניים שכזאת היא קרטוקונוס (קרנית חרוטית או ניוון קרנית), שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; במהלכה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת, צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב היא מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30. גורמי הסיכון הם כפי הנראה תורשה, מאפיינים קליניים (דלקות ואלרגיות כרוניות בעיניים) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח ולעוות אותה).

ניתן לזהות אסטיגמציה בבדיקת עיניים מקיפה אצל אופטומטריסט/ית שמאבחן/ת מחלות של הקרנית. בבדיקה זו בין השאר נמדדים קימורי הקרנית ונבחנת היכולת של העיניים להתמקד באור. בסופו של דבר מטרתה להתאים ללקוח עדשות אופטיות שיתקנו את האופן שבו קרני האור מתמקדות על הרשתית.

אחד הטיפולים המרכזיים לתופעה הוא עדשות מגע היברידיות, שמשלבות שני חומרי גלם ומאפשרות ראייה חדה לכל הכיוונים; הן קשות (עשויות מחומר קשיח וקטנות ביחס לקוטר הקרנית) במרכזן ורכות (עשויות מחומר גמיש וגדולות יותר מקוטר הקרנית) בהיקפן (העדשה הרכה היא מעין חצאית שמקיפה את העדשה הקשה). שילוב זה יוצר איכות ראייה של עדשות מגע קשות עם הרכבה נוחה של עדשות רכות.

עדשות המגע ההיברידיות מקנות לעין משטח שבירת אור קדמי חלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמציה, למשל כזאת שנגרמה מקרטוקונוס, צלקת בקרנית או הפרעות אחרות בה. הן מקבעות את הקרנית וכך מפצות על חוסר הסימטריות שלה ומשפרות את הראייה. לעתים הן גם מצליחות לשטח מעט את הקימור של הקרנית וכך לשפר את הראייה גם כשהן לא מורכבות. בנוסף, הן מלאות נוזל וכך מונעות חיכוך עם הקרנית ואינן מורגשות. חסרונותיהן העיקריים הן הצורך בהחלפה תכופה (כל חצי שנה בערך) ועלות גבוהה.

האופטומטריסטית הקלינית ארזה פרוכטר, בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, מזהה אסטיגמציה באמצעות בדיקה אופטומטריסטית אובייקטיבית וסובייקטיבית ומספקת ללקוחותיה עדשות מגע היברידיות חדישות. הבדיקה הסובייקטיבית כוללת תשאול על הראייה, והבדיקה האובייקטיבית כוללת שימוש במכשור מתקדם כגון אוטורפרקטומטר, Visionix 130 ו-OCT.

האוטורפרקטומטר נותן מידע כללי על רמת הראייה של העין. הוא בנוי כמחשב ובו צג שמראה תמונה מסוימת. הלקוח מביט בו וניתן לדעת מהי מידת חדות הראייה שבה הוא רואה את התמונה. Visionix 130 הוא מכשיר שכולל מיפוי קרנית אחורי וקדמי ויכול לגלות מחלות כגון קרטוקונוס עוד לפני הופעת התסמינים. OCT הוא מכשיר שמספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית והרשתית ברמת המיקרונים.

לדברי פרוכטר, “אני מבצעת אצלי בקליניקה אבחון מוקדם של אסטיגמציה שמונע את הידרדרות הראייה וסיבוכים כגון השתלת קרנית. כשלקוח מגיע אליי עם תלונות מתאימות (כגון טשטוש ראייה), אני עורכת לו בדיקה אובייקטיבית וסובייקטיבית, שבין השאר ממפה את הקרנית ומודדת את רמת חדות הראייה, ומזהה את המקור לליקוי הראייה. לאחר מכן אני יכולה להתאים לו עדשות מגע היברידיות מתקדמות”.

סובלים מאסטיגמציה (צילינדר) וטשטוש ראייה? נסו עדשות מגע היברידיות
5 (100%) 1 vote[s]

קרא עוד
ארזה פרוכטר

אופטומטריסט ברמת אביב

העיניים שלנו הן נכס יקר ערך מצד אחד, ומצד שני הן חשופות לפגיעות שונות ולמחלות רבות. בנוסף חלק מהמרכיבים בעיניים משתנים עם השנים וחשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות כדי שיכולת הראייה תישמר – עם עזרת משקפיים או עדשות או בלעדיהם. בהתאם ישנם מצבים רבים שבהם חשוב להגיע לאיש מקצוע (או אשת מקצוע, כמובן). האופציות הן רופאי עיניים ואופטומטריסטים, וכדאי לדעת מתי הכתובת הנכונה היא אופטומטריסט ברמת אביב, מתי הטיפול עובר לידי רופא/ת עיניים, מהם הסימנים לכך שכדאי להגיע אל מומחים בתחום ובאילו מקרים מטפלים האופטומטריסטים. בעמוד זה תמצאו את התשובות לכל השאלות הנ”ל ועוד.

מה ההבדל בין אופטומטריסט לבין רופא עיניים?

חלק גדול מהאנשים מתייחס לאופטומטריסט כאל איש מקצוע שמבצע פעולות טכניות בלבד. כדאי לדעת שבפועל מדובר באנשי ונשות מקצוע שעברו הכשרה יסודית ומעמיקה, ולכן הם עומדים בקו אחד עם רופאי העיניים וביחד איתם מספקים מענה כולל ומדויק לשורה ארוכה של לקויות ומצוקות.

כל אופטומטריסט ברמת אביב – וכמובן שגם אופטומטריסטית – עובר מסלול תובעני שכולל 4 שנות לימוד שבסופן תואר אקדמי. בין הנושאים הנלמדים ברמה גבוהה במיוחד: ביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פיזיקה, אנטומיה, פיזיולוגיה, גנטיקה, התפישה התחושתית של הראייה, פתולוגיה של העיניים, אופטיקה גריאטרית ועוד. כמו כן מושם דגש על התנסויות מעשיות.

לאחר מכן עוברים האופטומטריסטים מבחן רישוי ממשלתי שמבוצע ע”י משרד הבריאות. גם לאחר קבלת ההסמכה לעסוק במקצוע הם ממשיכים להעשיר את ידיעותיהם בעזרת השתלמויות רלוונטיות והתעדכנות מתמדת לגבי מכשירים לבדיקות עיניים, טיפולים חדשניים במחלות ועוד.

חשוב להדגיש שלפי החוק בישראל, בדיקות עיניים עד גיל 10 מבוצעות רק ע”י רופאי עיניים. הם גם אלה שמוסמכים לרשום תרופות כשהטיפול הדרוש הוא תרופתי, ויש רופאים שמבצעים הליכים כירורגיים בעיניים – פעולות שאופטומטריסט/ית לא מוסמכים לבצע. מצד שני את כל שאר הבדיקות, האבחונים והצעת פתרונות לצרכים שונים אופטומטריסטים כן מבצעים, כשבמידת הצורך הם יפנו את המטופל או המטופלת לרופא עיניים לשם המשך טיפול.

אילו בדיקות מבצע אופטומטריסט ברמת אביב?

אופטומטריסט ברמת אביב מבצע מגוון רחב של בדיקות ראייה וגם אבחונים של מצב העין. 

בדיקה יסודית תכלול 4 מרכיבים: בדיקה מערכתית של שתי העיניים, בדיקה של חדות הראייה ושל תשבורת האור, הערכת התפקוד של המערכת השרירית והמערכת העצבית בעיניים, ובדיקה כללית של בריאות העין.

באמצעות הבדיקות המקיפות יכולים אופטומטריסטים מנוסים לזהות ירידה ביכולת הראייה לרחוק (לקות שבשפה המקצועית נקראת מיופיה), ירידה ביכולת הראייה לקרוב (תופעה שמאפיינת את רוב בני האדם החל מסביבות גיל 40-45, והמונח המקצועי שלה הוא היפראופיה או רוחק ראייה), פזילה, עין עצלה, עיוורון צבעים, קטרקט ועוד.

בנוסף על סמך האבחונים הנ”ל יכולים אופטומטריסטים להתאים לכל אדם את העדשות הטובות ביותר עבורו.

אבחון קרטוקונוס

הציוד המשוכלל שבעזרתו מבוצעות הבדיקות

את בדיקות הראייה השונות, הן אלה הבסיסיות והן אלה המעמיקות יותר, מבצע אופטומטריסט ברמת אביב בעזרת ציוד משוכלל. בהקשר זה כדאי לדעת שמדובר בתחום שהשתכלל מאוד בעשורים האחרונים, וכי כיום ישנם מכשירים מתקדמים שמאפשרים לזהות במדויק כל בעיה או פגיעה, גם בלי אמצעים פולשניים ובמינימום אי נוחות לנבדקים.

בין המכשירים: הלוחות המוכרים שעליהם מוצגות ספרות או אותיות, רטינוסקופ (מכשיר ייעודי לבדיקת תשבורת האור), אופתלמוסקופ (מכשיר שבוחן את רשתית העין, השכבה שבה מתבצעת ההמרה של אותות אור לאותות חשמליים שאותם המוח יודע לפענח ולתרגם לתמונה), מנורת סדק ועוד.

החשיבות של הניסיון

מעבר להכשרה הנדרשת ולציוד האיכותי, המפתח החשוב ביותר לאיכות השירות שמספק אופטומטריסט ברמת אביב הוא הניסיון.

חשוב להבין שהעין היא כאמור איבר רגיש מאוד. זיהוי מוקדם של בעיה עוד לפני שהיא מחמירה מונע פגיעה מיותרת ביכולת הראייה ומאפשר למצוא פתרונות יעילים בזמן. הממצאים של הבדיקות השונות עשויים לכלול ניואנסים דקים, ורק איש מקצוע מנוסה או אשת מקצוע בעלת ניסיון עשיר יודעים לזהות כל אינדיקציה ולא לפספס שום סימן.

ארזה מתאימה משקפיים ללקוחה

אנושיות

בדיוק כמו רופאים, גם מאופטומטריסטים הציפייה היא לשירות מקצועי להפליא – אבל גם אנושי. במקביל לפעולות הטכניות שכמובן חייבות להתבצע באופן מוקפד במיוחד, כדאי להעדיף אופטומטריסט או אופטומטריסטית שמקפידים גם על יחסי אנוש טובים. אנושיות מייצרת אמון, ומקלה על המטופלים לשתף פעולה עם הבדיקות ועם המסקנות של אנשי המקצוע.

אופטומטריסט ברמת אביב
4.7 (93.33%) 3 vote[s]

קרא עוד
Call Now Button