כך תדעו אם יש לכם קרטוקונוס – המחלה שפוגעת בקרנית העין

קרטוקונוס גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים ופוגעת בראייה. מהם תסמינ  היכנסו לאתר היכיה וכיצד ניתן לטפל בה?

מהי קרנית העין?

הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין. תפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין. שבירת קרני האור מתרחשת בקרנית ובעדשה התוך-עינית, המצויה כמה מילימטרים פנימה בתוך העין. בעקבות שבירה זו קרני האור מתרכזות על הרשתית ומתקבלת עליה תמונה חדה.

כדי שהקרנית תתפקד ותתרום לראייה תקינה, שטחה צריך להיות מעוגל, בצורת כיפה. בנוסף, יש לשמור על ניקיונה, והעין עושה זאת באמצעות בלוטת הדמעות המפרישה בקביעות דמעות שתפקידן לשטוף את חלקיקי האבק והלכלוך המצטברים עליה, אשר מצפות אותה כך ששטחה יהיה חלק ונקי.

מהי המחלה קרטוקונוס וכיצד היא פוגעת בראייה?

קרטוקונוס (קרטו = קרנית העין, קונוס = חרוט. ובקיצור: קרנית חרוטית או ניוון קרנית) היא מחלה שבהדרגה גורמת לשינויים במבנה הקרנית בשתי העיניים; במהלכה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. לרוב היא מתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30, אך היא עלולה להופיע בגילים נוספים. גורמי הסיכון המשוערים הם תורשה, מאפיינים קליניים (דלקות עיניים ואלרגיות כרוניות) ומאפיינים התנהגותיים (כגון שפשוף מוגבר של העיניים, שיכול להחליש את הקרנית, למתוח אותה ולעוות את צורתה).

מהם תסמיני המחלה?

בעקבות קרטוקונוס, מעבר האור בקרנית נפגע; בשל צורתה ואי סדירותה, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, וכך התמונה המגיעה לרשתית מטושטשת והראייה נפגעת. עם זאת, תסמיני המחלה משתנים ותלויים בשלב שבו היא נמצאת. בתחילה היא עשויה להיות א-תסמינית אך כאשר היא מתקדמת היא עלולה לגרום לתסמינים העיקריים הללו (שחלקם עשויים לאפיין מחלות עיניים נוספות ודורשים אבחון מדויק):

* ראייה מטושטשת, מעוותת ולא חדה (אסטיגמטיזם). נוצרת עקב עיוות הקרנית והמבנה הלא סדיר שלה וקשה לתקנה במשקפיים ועדשות מגע רגילות

* פוליופיה ((Polyopia: אי-סדירות בשבירת האור שיוצרת שתי השתקפויות ויותר ברשתית (תפיסה של ריבוי תמונות בעין)

* אניסומטרופיה – הבדל בשבירת האור בין שתי העיניים. לדוגמה, עין אחת עם קוצר ראייה ועין אחת עם רוחק ראייה של +6.

* הופעת הילות אור סביב מקורות אור וכתמים בשדה הראייה

* תפיסה חזותית לקויה

* ירידה ברגישות של הניגודיות (כלומר, ביכולת להבדיל בין גוון בהיר לכהה, הנדרשת בייחוד במצבים שבהם האור נמוך או בוהק, כגון נהיגה בלילה)

* יובש וגירוד תדיר של העיניים

* רגישות יתר לאור (פוטופוביה) ותחושה של סינוור

* עייפות, כאבים בעיניים או סביבן, ראייה מטושטשת או כפולה וכאבי ראש בעקבות פעולות חזותיות ממושכות, כגון קריאה ועבודה מול מסך

כיצד מאבחנים ומטפלים?אופטומטריסט - ארזה פרוכטר

קרטוקונוס מתחילה בשכבה הפנימית (האחורית) של הקרנית, ולכן האבחון המוקדם היעיל ביותר הוא מיפוי קרנית אחורי. אבחון זה מוביל לטיפולים שמרניים וכך מונע את התקדמות המחלה והחמרתה. בשלבים המתקדמים של המחלה – כאשר הקרנית דקיקה ביותר – הטיפול הוא השתלת קרנית.

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית בעלת ניסיון של יותר מ-30 שנה, “אני מבצעת מיפוי קרנית אחורי ולכן יכולה לזהות מוקדם קרטוקונוס אצל מטופלים עם גורמי סיכון. לאחר מכן אני מפנה אותם לטיפול קרוס-לינקינג (צילוב) ומתאימה להם עדשות מגע סקלרליות וכך מונעת את התפתחות המחלה”.

בקרנית תקינה קיימים חיבורים (קשרים ביוכימיים/ Crosslinks) בין סיבי הקולגן (חלבון מבני שמצוי ברקמת החיבור בגוף), אשר מחזקים אותה ומאפשרים לה לשמור על צורתה התקינה. בקרטוקונוס, החיבורים הללו נחלשים וכך הקרנית יכולה לבלוט החוצה (צורת החרוט). טיפול הקרוס-לינקינג מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן בקרנית, וכך מייצב אותה ושומר על צורתה.

לאחר שהטיפול מחזק את הקרנית ניתן לשפר ולשמר את הראייה באמצעות עדשות מגע סקלרליות. עדשות מגע רגילות נצמדות לקרנית, אך במצבים שבהם מבנה הקרנית אינו תקין, כגון קרטוקונוס, היצמדות זו עלולה להזיק לה ולמטופל/ת; היא יכולה ליצור יובש חריף בעין וחוסר נעימות קשה. לעדשות מגע סקלרליות לעומת זאת יש קוטר גדול במיוחד, אשר מאפשר לשוליים שלהן לגעת בלובן העין (סקלרה) ורק לרחף מעל הקרנית, מבלי לגעת בה. החלל שנוצר ביניהן לבין הקרנית מנוצל למילוי נוזל על ידי המטופל/ת. התוצאה היא לא רק היצמדות מיטבית של העדשה ללובן העין, אלא גם הגנה טובה מיובש ואי-נעימות.

לדברי פרוכטר, “התאמת עדשות מגע למטופלים עם קרטוקונוס היא תהליך פרטני ואישי, שכולל את מיפוי מבנה הקרנית ואת זיהוי השלב המדויק של המחלה. ולכן חשוב מאוד לעשותה אצל אופטימטריסט קליני מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ההתאמה וישתמש בטכנולוגיות מתקדמות”.

פרוכטר משתמשת במכשיר OCT, המספק הדמיה אופטית של שכבות הקרנית ברמת המיקרונים, ומתאימה למטופליה עדשות מגע סקלרליות מהדור החדש: Onefit. עדשות אלו עשויות מחומר נושם, המעביר חמצן לעין בכמות גדולה, ודקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. לדברי פרוכטר, “העדשות הללו נוחות מאוד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות. באמצעותן אני יוצרת למטופלים משטח אופטי חדש, חלק, ללא עיוותים. כך, ובזכות המכשור המתקדם, אני מסיימת מהר את תהליך ההתאמה המסובך ומונעת מהמטופלים המתנה ארוכה, ביקורים חוזרים וסבל רב”

למידע נוסף, צרו איתנו קשר

לתיאום פגישה נא למלא את הטופס

* שדות חובה מסומנים בכוכבית.

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

פוסטים אחרונים:

Call Now Button