מחלת הקרטוקונוס פוגעת בראייה בקרב צעירים ועלולה להתפתח כתופעת לוואי בעקבות ניתוח להסרת משקפיים. מה הגורמים העיקריים למחלה וכיצד ניתן לטפל בה? כל התשובות – בכתבה שלפניכם
אין ספק שהעין האנושית היא אחת המערכות המורכבות והמופלאות ביותר בגוף. החלק הקדמי של העין, המכסה את הקשתית, האישון והלשכה הקדמית נקרא קרנית והוא אחראי על הראייה שלנו ועל העוצמה האופטית של העין, פגיעה בקרנית העין, ומחלות בקרנית פוגעות מאוד באיכות החיים.
אחת ממחלות הקרנית הנפוצות היא קרטוקונוס (Keratoconus) – מחלה ניוונית שכתוצאה ממנה הקרנית הופכת לדקה וחלשה יותר ואילו הצורה שלה, שבדרך כלל מזכירה כיפה, מתחילה להיראות כמו חרוט (קונוס). כתוצאה מכך נוצרת אסטיגמציה גבוהה, ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה יכולה אף להיווצר הצטלקות. כל השינויים האלה גורמים לירידה ביכולת המיקוד של העין ופגיעה בראייה.
מחלת הקרטוקונוס בדרך כלל מופיעה בגיל ההתבגרות או קצת מאוחר יותר והיא מתקדמת בצורה הדרגתית. סטטיסטית, מדובר באדם אחד שסובל מהמחלה על כל 2000 אנשים. נכון לעכשיו לא ידוע מה גורם לקרטוקונוס, אך ישנן מספר תיאוריות מבוססות מחקרים, כשהטענה היא שמדובר בשילוב של מספר גורמים, ביניהם הגורם התורשתי. כמו כן, המחקרים האחרונים מראים שאחד הגורמים הדומיננטיים הוא שפשוף עיניים ולכן אחת ההמלצות הראשוניות למניעת התקדמות המחלה היא להפסיק כל חיכוך עם רקמת הקרנית, כולל המגע עם העפעף בשינה. לעתים קרובות קרטוקונוס נוצר כתופעת לוואי אחרי ניתוח להסרת משקפיים, מאחר והקרנית נחלשת בעקבות ההתערבות הכירורגית, מצב שמתואר גם בשם “אקטזיה של הקרנית”.
כיצד לטפל בקרטוקונוס?
במקרים מאד מתקדמים של המחלה הפתרון היחיד הוא השתלת הקרנית, אך במצבים פחות קיצוניים קיימות שיטות אחרות, פחות פולשניות.
“כשמגיע אלי מטופל עם חשד לקרטוקונוס, אני מקפידה להתחיל את תהליך האבחון מהמיפוי האחורי, שיטה שמאפשרת לזהות את המחלה בשלבים מאד מוקדמים”, מסבירה ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית. “במקרים כאלה אני מפנה את המטופל לביצוע של קרוס-לינקינג, טיפול המחזק את הקרנית מונע את הפיכתה לקונוס. טיפול זה מתאים בעיקר לגילאים צעירים ומצריך בהמשך את התאמת עדשות המגע הסקלרליות”.
“עדשות מגע סקלרליות הן עדשות מיוחדות המונעות את חיכוך הקרנית ומאפשרות ראייה טובה, נוחות מאד להרכבה ומתאימות לשימוש במשך שעות ארוכות”, ממשיכה פרוכטר, שנמצאת בתחום כבר מעל 30 שנה. “את שמן הן קיבלו מאחר ולהבדיל מעדשות המגע הרגילות הנשענות על הקרנית, עדשות אלה נשענות על הסקלרה (הלובן), באזור הלח של העין, ולכן מטפלות היטב ביובש שנגרם בעקבות המחלה. הן עשויות מחומר “נושם” המעביר חמצן לעין בכמויות גבוהות, תהליך ההרכבה שלהן פשוט ונוח”. 
עם זאת, לצד הנוחות והפשטות קיים גם האתגר, כי חשוב לקחת בחשבון מקרים בהם המטופל יהיה זקוק להחלפות תכופות של העדשות בעקבות השינויים הבלתי צפויים בתבנית הקרנית הפגועה ולכן חשוב מאד לפנות לאופטומטריסט מוסמך ומנוסה, שיקפיד לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ההתאמה. “בנוסף לאבחון על ידי מכשיר מיפוי אחורי וקדמי, בקליניקה שלי ההתאמה נעשית באמצעות מכשיר OCT, המספק הדמיה אופטית של הקרנית“, מוסיפה פרוכטר, “זה מאפשר דיוק מירבי ברמת מיקרונים, הרבה יותר מיכולת העין אנושית. חוץ מזה, בזכות המכשור המתקדם, אני מסיימת את כל תהליך ההתאמה המסובך ומונעת מהמטופלים סבל רב, המתנה ארוכה וביקורים חוזרים”.
“בתור מישהי שמגיעה מתחום ייצור עדשות המגע הסקלרליות וההיכרות המעמיקה עם תחום האופטומטריה כבר מעל 30 שנה, אני מקפידה על סוג העדשות הספציפי, ‘One fit’ מבית בלנושרד. מדובר בעדשות באיכות מאד גבוהה, בגימור מושלם, אך מעבר לכל זה, הן דקות ב-30% מסוגי העדשות האחרים. זה מעניק למטופל נוחות, ראיה טובה לצד הטיפול במחלה ומניעת היובש”, מנמקת פרוכטר את בחירתה ומוכיחה שוב כי השילוב של ידע וניסיון עם טכנולוגיות מתקדמות הוא השילוב המנצח בכל תחום ובמיוחד בכל מה שקשור לראייה ובריאות העיניים שלנו. למידע נוסף צרו קשר
