ההורים הישראלים נחשבים למשקיענים ביותר ויעידו על כך בדיקות ההיריון המרובות: אישה הרה בישראל עוברת בממוצע פי 1.5 בדיקות בהשוואה לנשים במדינות המערב. גם ל”טיפת חלב” האמהות בדרך כלל מקפידות להגיע לפי הזימונים. אבל משום מה, כאשר מגיעים לבדיקות עיניים לילדים – ההורים לא מודעים להמלצות משרד הבריאות בעניין.
בדיקת ראייה לילדים: המלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים
משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ארבע בדיקות ראייה לילדים בין הלידה לגיל 7:
- בדיקה ראשונה בגיל 6-8 חודשים;
- בדיקה שניה בגיל 3 שנים;
- בדיקה שלישית בגיל 5 שנים;
- בדיקה רביעית לקראת כיתה א’.
איגוד רופאי העיניים ממליץ על תדירות גבוהה יותר של בדיקות: בדיקה תקופתית אחת לשנה.
חלון ההזדמנויות הטיפולי של בעיות ראייה אצל ילדים
רבים מליקויי הראייה הם בני טיפול ותיקון, אלא אם נתגלו מאוחר מדי. מערכת הראייה מתפתחת מרגע הלידה ועד גיל 9 לערך ובשש השנים הראשונות לחיים ישנו חלון הזדמנויות קצר מועד שבמהלכו ניתן לטפל בבעיות שיאותרו. ילדים סובלים ממגוון לקויות ראייה, ביניהן: קוצר ראייה, רוחק ראייה ופזילה, וכן ממחלות עיניים הפוגעות בראייה או חלילה גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים יש אפשרות לטפל בבעיה – אם מאתרים אותה בזמן.
לעומת זאת, בעיית ראייה, ואפילו בעיה פשוטה, שאינה מטופלת, עשויה להוביל למצב של “עין עצלה”. במצב רגיל, המוח מצפה לקבל מסרים משתי העיניים וכשעין אחת לא עומדת במשימה עקב לקות ראייה הוא מפסיק להשתמש בה ופועל רק עם עין אחת. מצב זה של עין עצלה ניתן לטיפול רק עד גיל שמונה, ומשזה יחלוף העין תישאר “לא בשימוש” לצמיתות ולא ניתן יהיה להציל את הראייה בה.
הקשר בין בעיות ראייה ללקויות למידה
ישנו קשר הדוק בין ההישגים בלימודים לבין תפקודי הראייה. לא סתם משרד החינוך דרש בעבר מההורים להציג בדיקת ראייה תקינה של ילדים העולים לכיתה א’ – דרישה שכיום הנה בגדר המלצה בלבד.
בעיות ראייה אינן מאפשרות לתלמיד להגיע להישגים והוא איננו מסוגל, בשל מכשלה טכנית שניתנת לפתרון בקלות, לממש את הפוטנציאל שלו. מצב זה של בעיית ראייה המקשה על התלמיד ואיננה מאותרת בזמן איננה נדירה בישראל: כעשרים אחוז מהילדים סובלים מבעיות ראייה ורק חמישים אחוז מהם יאותרו ויקבלו טיפול, שלרוב מגיע מאוחר מדי כשהילד כבר סובל חודשים או שנים מהמצב.
מרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בקלות והרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד. ללא הטיפול המתאים, הילד מתקשה לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה, חש תסכול ואכזבה מעצמו, מתחיל לאבד את ביטחונו ומודבקות לו תוויות של עצלן, מתקשה או חלילה לא מספיק מוכשר. ישנם גם לא מעט מקרים שבהם הילד מאובחן בטעות כסובל מהפרעת קשב וריכוז.
לקויות ראייה אצל ילדים: סימנים מעידים
מעבר לבדיקות השגרה המומלצות, חשוב מאד להיות ערניים ומודעים ולבחון את התנהגות הילדים כך שההורים יזהו במועד סימנים שעלולים להצביע על קושי בראייה.
ילדים רבים הסובלים מלקות ראייה לא ידעו לחשוף את מצוקתם ולא יתלוננו כלל, אם בשל תפקוד מספק של העין השנייה או בשל היעדר יכולת השוואה למצב ראייה תקינה. על כן עלינו כהורים לאתר את נורות האזהרה בעצמנו ולמהר לבדיקת ראייה במקרים הבאים:
- כאשר הילד מתלונן תכופות על כאבי ראש ו/או עיניים;
- כאשר הילד מטה את ראשו לאחור בזמן צפייה בטלוויזיה;
- כאשר הילד מקרב לפנים מסכים או ספרים;
- כאשר הילד מתלונן על “מילים קופצות” או “כפולות” או “לא ברורות”;
- כאשר הילד רגיש לאור או לדמע;
- כאשר הילד לא מספיק להעתיק מהלוח מטלות;
- כאשר הילד מתחמק ממשימות הדורשות ויזואליות: קריאה, הרכבת פאזלים וכדומה;
- כאשר הילד מצמצם את עיניו או עוצם עין אחת כשהוא מנסה לקרוא;
- כאשר הילד מתעייף ממשימות קריאה מהר (משפשף את עיניו, למשל).
אם זיהיתם ברשימה זו התנהגות המזכירה את הילד שלכם, כדאי לקבוע תור לבדיקת ראייה כדי לשלול או למצוא לקות ראייה ולטפל בה.
כיצד להכין את הילד לבדיקת עיניים לפני כיתה א’?
על מנת להפחית חרדה בקרב הילד יש להכינו כמה שניתן למהלך הבדיקה ולהתרחשויות הצפויות בה ולתאר לו מה יידרש ממנו לעשות ומה הוא צפוי להרגיש. חשוב גם להסביר לו על מטרות הבדיקה וחשיבותה ולהציג בפניו תמונות של המכשירים שישמשו בבדיקה.
הסבירו לילד שהאופטומטריסט או הרופא יביטו בעיניו באמצעות מכשיר הכולל עינית, שדרכה יהא עליו להסתכל על תמונה. הסבירו כי ייתכן שהבודק יבקש ממנו לזהות תמונות של חפצים על לוח. הראו לילד תמונה של משקפי הבדיקה שירכיב והסבירו לו מבעוד מועד שהמשקפיים הגדולים והבלתי מצודדים הללו מורכבים רק במהלך הבדיקה כדי שלא יניח בבהלה שילך איתם הביתה ויעורר את לעג חבריו. לילד חשוב לדעת שתהיו איתו במהלך הבדיקה ופרט זה, שאינו ברור לו מאליו, ירגיע אותו מאוד.
והכי חשוב: הבהירו לילד שלא מדובר בבחינה ואין נכון או לא נכון. יש להגיד מה שמרגישים ולא לחפש “לנצח” כמו במשחק.
כדאי גם לדבר על מצב שבו יהיה על הילד לעבור בדיקת הרחבת אישונים. במהלך הבדיקה ייתכן שהבודק יטפטף כשתי טיפות לכל עין ואז תידרש חצי שעת המתנה להשלמת הבדיקה. חשוב לדעת שהזלפת הטיפות עשויה להציק לילד והתחושות לאחר מכן לא תמיד נעימות, אם כי לא נוראיות. הילד עלול לחוות טשטוש ראייה, עיוות ראייה, סנוור מאור ואף כאב ראש קל. אולם ככלל, חוץ מאי נעימות קלה, אין מדובר בבדיקה כואבת – והכאב הוא זה שמבהיל בדרך כלל את הילד, הרבה יותר מתחושה לא נעימה לאחר ביצוע הטפטוף.
מומלץ מאוד לפנות זמן להיות עם הילד לאחר הבדיקה. ארגנו פעילות שקטה, והכי טוב אם תוכלו לאפשר לו לנוח עד שיחלפו ההשפעות.
הילד עולה לכיתה א’? בואו לבדיקה והתחילו את כיתה א’ בראש שקט.
שתהיה שנת לימודים ברורה, פורייה ומוצלחת.
רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר:
ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית
