אופטומטריסט

בדיקות עיניים שגרתיות

בדיקות עיניים שגרתיות: לראות נכון

אין אף לא אחד מאיתנו שיכול להמעיט בחשיבות העיניים שלנו. לכן, גם אם אתם מרגישים שאתם רואים מעולה ולא קיימות אצלכם שום הפרעות, או חוסר נוחות הקשור בראייה ובעיניים – עדיין חשוב מאוד שתלכו לבצע בדיקות עיניים שגרתיות שיכולות למנוע מכם סיבוכים בעתיד. באיזה גיל צריך ללכת לבדיקה? אצל מי מומלץ לבצע את הבדיקה? מה בדיוק בודק האופטומטריסט? ואילו סימפטומים מחייבים אותנו להגיע להיבדק בהקדם? כל התשובות בפנים.

מדוע עלי לבצע בדיקות עיניים שגרתיות?

הרגל נפוץ שיכול להוות מכשול גדול בנושא, הוא להתעלם מבדיקות שגרתיות כל עוד אנחנו מרגישים טוב. לעיתים קרובות מדי, כאשר מתגלה בעיה, מתחילים כאבים – אז אנחנו נזכרים כמובן ללכת לבדוק ולטפל בבעיה. אך ההרגל הנכון יותר שנוכל לאמץ לעצמנו, לפחות בכל הקשור לאחד האיברים הכי חשובים לנו בגוף, הוא ללכת ולבצע בדיקות עיניים שגרתיות גם כאשר אנחנו רואים ומרגישים מצוין. הרגל זה, יכול לאורך הזמן ובסבירות גבוהה, למנוע סיבוכים ובעיות. בעיות אשר יכולות להתגלות בזמן מוקדם בבדיקה שגרתית, ובכך לחסוך לכם ולעיניים שלכם כאבים וחוסר נעימות בעתיד.

מתי עלי ללכת להיבדק ובאיזו תדירות?

על פי המומחים בתחום, ההמלצות ללכת לבדיקות עיניים שגרתיות הינן באופן הבא:

  • עד גיל 40 – אחת לחמש שנים.
  • בגיל 40 – ביצוע בדיקה מקיפה, אשר לאור תוצאותיה תיקבע תדירות הבדיקות בהמשך.
  • גיל 65 ומעלה – אחת לשנה.

אילו מחלות שכיחות בדיקות עיניים שגרתיות יכולות למנוע?

ישנן מספר מחלות עיניים אשר מוגדרות כשכיחות, ואשר בדיקות עיניים שגרתיות יכולות למנוע יחסית בקלות על ידי זיהוי וטיפול מוקדם בבעיה. הנה כמה ממחלות העיניים הנפוצות שניתן למנוע:

  • קטרקט: עכירות עדשת העין אשר עלולה להוביל להפרעות חמורות בראייה. בשלבים מתקדמים של המחלה יש לבצע ניתוח להסרה. הסימפטומים – ראייה כפולה, טשטוש ועכירות, ירידה באיכות הראייה וסנוור.
  • גלאוקומה: מחלה הפוגעת בעצב הראייה ועלולה להוביל לאובדן ראייה מלא. המחלה נגרמת לרוב על ידי לחץ תוך עיני מוגבר. הסימפטומים – יש קושי בזיהוי סימנים מקדימים לגלאוקומה, לכן חשוב מאוד למניעתה לבצע בדיקות עיניים שגרתיות.
  • ניוון מקולרי של הגיל: מחלה השכיחה יותר בקרב גילאי 65 ומעלה. לא מן הנמנע שתיווצר אף בגיל מוקדם יותר. נזק שנוצר לשכבת הפיגמנט אפיתל, כתוצאה משקיעה של בלאי מתחת לרשתית העין, ועלול להוביל לפגיעה חמורה בראייה, לבצקת ולדימום באזור. הסימפטומים – ירידה ברגישות לאור, קושי בראייה בחושך, טשטוש, כתם במרכז שדה הראייה.

למה חשוב להגיע רק לאופטומטריסט מומחה למחלות עיניים?

לעיניים שלכם מגיע את הטוב ביותר. לכן כאשר אתם הולכים לבצע בדיקות עיניים שגרתיות, אתם קודם כל עושים את הדבר הנכון. אך לצד זאת, חשוב לוודא שהתועלת שבבדיקה תהיה מרבית ויסודית. אופטומטריסט אשר מומחה למחלות עיניים יוכל לעשות שימשו במכשור חדשני, אשר בעזרתו הוא ימפה מבנה העין כולו, יבדוק את הלחץ התת-עיני, יאתר את ראשיתן של בעיות שעלולות להתפתח במידה ויש כאלה ולמעשה יאבחן את מצב העיניים הכולל.

לכן לבחירה של האופטומטריסט אליו ניגש לביצוע הבדיקה, יש משקל רב. אצל ‘ארזה פרוכטר’ תוכלו לקבל את השירות האופטימלי, החל מבדיקה על ידי אופטומטריסטית קלינית אשר מומחית למחלות עיניים, ובעלת 25 שנות ניסיון בתחום, ועד יחס אישי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

קרא עוד
מתי צריך בדיקת עיניים אחרי ניתוח לייזר

מתי צריך בדיקת עיניים אחרי ניתוח לייזר?

כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שעשה ניתוח לייזר בעיניים, ואולי אפילו עשה אותו בעצמו. ניתוח לייזר בעיניים הוא ניתוח נפוץ ופופולרי. אף על פי שהניתוח נחשב בעל אחוזי הצלחה גבוהים, תמיד ישנם סיכונים. אחרי ניתוח, העיניים שלנו הופכות לרגישות יותר וחשוב לא להזניח אותן. אם אתם לקראת ניתוח לייזר בעיניים או אחריו, כדאי שתדעו מתי צריך בדיקת עיניים לאחר ניתוח לייזר.

מה כוללת בדיקת עיניים אחרי ניתוח לייזר?

בבדיקת העיניים האופטומטריסט יבחן את מבנה העין, הלחץ התוך-עיני, חדות הראייה, ואת המקטע הקדמי והאחורי של העין. מומלץ להגיע לבדיקה אצל אופטומטריסט שמחזיק במכשיר החדשני ה-visionixI80. מכשיר זה מסוגל למפות את מבנה העין ולאתר ליקויים שונים.

מומלץ לבצע את בדיקת העיניים עם ה-visionixI80 גם לפני ניתוח לייזר. הבדיקה הזו מסוגלת להצביע על גורמי סיכון רבים. הבדיקה יכולה לזהות קרנית דקה מידי, יובש בעיניים, ראייה לא יציבה, אישונים מורחבים ועוד. גורמים אלה יכולים להשפיע על ההליך הניתוחי ועל תוצאות הניתוח.

בדיקת העיניים לאחר ניתוח לייזר למעשה מייצרת “פרופיל ראייה אישי” המורכב מנתונים רבים על מבנה העין. בעזרת הנתונים האלה אפשר להתאים את הפתרון לסיבוכים השונים באופן אישי לכל מטופל. בדיקת העיניים אינה כואבת וקצרה מאוד (כ-30 שניות).

מהם הסיבוכים המחייבים בדיקת עיניים אחרי ניתוח לייזר?

ניתוח לייזר בעיניים לרוב עובר בהצלחה. אך משום שהעין היא איבר רגיש מאוד, כל סיבוך עלול להוביל לנזק משמעותי. בדיקת עיניים לפני ואחרי ניתוח לייזר יכולה לזהות שלבים מוקדמים של סיבוכים שונים. זיהוי וטיפול מוקדם יכול למנוע נזקים בלתי הפיכים. הסיבוכים הנפוצים הם:

יובש בעיניים

יובש הוא אחד הסיבוכים הנפוצים של ניתוחי לייזר. עקב פגיעה בעצבים באזור הקרנית נוצרים סימפטומים בעוצמות שונות. החל מאי נוחות קלה הנפתרת עם טיפות, ועד לנזקים חמורים.

דלקות וזיהומים

שיוף הקרנית בניתוח חושף אותה לזיהומים רבים. לעתים רחוקות הטיפול עם אנטיביוטיקה או סטרואידים לא מועיל, ומתפתח זיהום המסכן את הראייה.

צמיחה פנימית של תאי אפיתל

במהלך הניתוח מתרחשת פגיעה בתאי אפיתל, המהווים שכבת הגנה על הקרנית. ישנם מקרים בהם הפגיעה בתאי האפיתל מובילה לצמיחה פנימית שלהם. צמיחה זו גורמת לטשטוש הראייה ועלולה להוביל להתפתחות תאים סרטניים.

צילינדר (אסטיגמציה לא סדירה)

סיבוך זה נגרם כתוצאה מפגיעה לא מדויקת של הלייזר בשטח העין. פגיעה זו מייצרת התקמרות בלתי שווה של הקרנית וכתוצאה מכך ראייה מטושטשת, כפולה, והופעת “הילות” סביב אובייקטים.

אקטזיה

אקטזיה הוא מצב שבו בעקבות שיוף הלייזר, קרנית העין הופכת לדקה מידי. היחלשות הקרנית גורמת להיווצרות בליטה דמוית חרוט המעוותת את הראייה.

אל תהססו לקבוע בדיקת עיניים אחרי ניתוח לייזר

אתם מרגישים שראייתכם הולכת ומתדרדרת? חשתם באי נוחות או כאבים בעין? אל תדחו בדיקת עיניים לאחר ניתוח לייזר. בדיקה איכותית ויסודית על ידי אופטומטריסט מומחה יכולה למנוע סיבוכים בלתי הפיכים. בקליניקה של ארזה פרוכטר תוכלו לבצע בדיקות עיניים מקיפות עם מכשיר ה-visionixI80. ארזה מתמחה בזיהוי של בעיות עיניים ומציאת הפתרונות המדויקים להן. עם ציוד מתקדם וניסיון של למעלה מ-25 שנים, תוכלו להרגיש בטוחים, שהעיניים שלכם בידיים טובות.

קרא עוד
אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים

מה בודק אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים שכיחות?

כנראה שאתם יודעים כמה העיניים שלנו חשיבות ורגישות. סביר להניח שגם אמרו לכם כמה חשוב להגיע לבדיקת עיניים אצל אופטומטריסט מומחה. אבל לא פחות חשוב להבין מה בודק האופטומטריסט בבדיקת העיניים? מדוע מומלץ שיהיה מומחה למחלות עיניים שכיחות? ואילו סימפטומים מחייבים אותנו להגיע לבדיקה בהקדם?

מתי עליי להגיע אל אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים שכיחות?

קודם כל חשוב להבין האם אתם, או מישהו שאתם מכירים צריכים לבצע בדיקה בהקדם. הנה כמה ממחלות העיניים השכיחות ביותר והסימפטומים שאתם צריכים להיות ערים להם.

מחלות עיניים שכיחות: ניוון מקולרי של הגיל (AMD)

מחלה זו, כשמה, שכיחה יותר בגילאים מבוגרים (65 ומעלה). אך קיים סיכוי שתיווצר בשלב מוקדם יותר. במחלה זו נוצר נזק לשכבת הפיגמנט אפיתל כתוצאה משקיעת תוצרי בלאי מתחת לרשתית. ללא טיפול המחלה עלולה להוביל לפגיעה קשה בראייה, בצקת ודימום.

הסימפטומים הנפוצים: טשטוש בראייה, ירידה ברגישות לאור, קושי מסוים בראייה בחשיכה, כתם במרכז שדה הראייה.

מחלות עיניים שכיחות: גלאוקומה

מחלה זו פוגעת בעצב הראייה. היא עלולה להוביל לאבדן שדה ראייה ואף לעיוורון. במרבית המקרים המחלה נגרמת כתוצאה מלחץ תוך עיני מוגבר.

הסימפטומים הנפוצים: האתגר בזיהוי מקדים של המחלה היא שלרוב אין סימנים מקדימים. במרבית המקרים אובדן הראייה הדרגתי ומתגלה בשלב מאוחר. חשוב לבצע בדיקות עיניים שגרתיות.

מחלות עיניים שכיחות: קטרקט

הופעת קטרקט תחילה מובילה להפרעה בראייה בגלל עכירות עדשת העין. בשלבים מתקדמים יש לבצע ניתוח להסרתו.

הסימפטומים הנפוצים: ירידה בראייה, טשטוש בראייה, סנוור, וראייה כפולה.

מחלות עיניים שכיחות: קרטוקונוס

מחלה זו לעתים מופיעה כבר בגיל ההתבגרות. היא גורמת לקרנית להפוך לדקה ולשנות את צורתה לחרוט ובכך פוגעת בראייה.

הסימפטומים הנפוצים: ראייה מטושטשת, צילינדר גבוה, הופעת הילות סביב עצמים.

מחלות עיניים שכיחות: רטינופתיה סוכרתית

הסוכרת, ממנה סובלים אנשים רבים, פוגעת גם בעיניים. רטינופתיה סוכרתית עלולה להוביל לדימומים בעין, בצקות, וירידה קשה בראייה.

הסימפטומים הנפוצים: דימומים, בצקת, ירידה בראייה המרכזית.

בדיקות שגרתיות מונעות התקדמות של מחלות עיניים שכיחות

אם אינכם מרגישים שינויים והפרעות בראייה זה סימן טוב. אך עדיין חשוב לבצע בדיקות עיניים שגרתיות בשביל לוודא את בריאות העיניים. עד גיל 40 מומלץ לבצע בדיקה אחת לחמש שנים. בגיל 40 מומלץ להגיע לבדיקה מקיפה שתקבע את תדירות הבדיקות המומלצת. מגיל 65 ומעלה מומלץ להגיע אחת לשנה.

כיצד אופטומטריסט מומחה מזהה מחלות עיניים שכיחות?

אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים בודק את מבנה העין שלכם בעזרת מכשור רפואי מתקדם. בבדיקה האופטומטריסט ימפה את המקטע האחורי והקדמי של העין, יבדוק את הלחץ התוך-עיני, ויאתר עיוותים ובעיות. אחד המכשירים החדשניים לבדיקת עיניים הוא visionix I80.

מכשיר ה- visionix I80מסוגל באופן אוטונומי ואוטומטי לייצר נתונים רבים ומדויקים על מבנה עין. בזכות מיפוי העין אפשר לזהות מחלות עיניים שכיחות וליקויי ראייה. שילוב של הנתונים המדויקים יחד עם ניסיון של אופטומטריסט מומחה, יאפשרו התאמה מדויקת של פתרונות לסיבוכים שונים.

בבחירת אופטומטריסט, וודאו שיש לו את הציוד הרפואי המתקדם ביותר ואת הניסיון על מנת לזהות את הסיכונים האפשריים בצורה הטובה ביותר. אופטומטריסט מומחה למחלות עיניים שכיחות יכול למנוע נזקים בלתי הפיכים לעין, ולשמור על איכות הראייה שלכם.

 

אולי יעניין אותך גם:

קרא עוד
ארזה מתאימה משקפיים ללקוחה | כמה עולה בדיקה אצל אופטומטריסט?

כמה עולה בדיקה אצל אופטומטריסט?

העיניים שלנו, כמה שהן חשובות ככה הן רגישות. בדיקת עיניים אצל אופטומטריסט היא בדיקה חשובה ביותר שלעתים אנו נוטים להזניח. בדיקה זו יכולה לסייע באבחון של קוצר ראייה ובהתאמת משקפיים/עדשות. אך יותר קריטי מכך, בזיהוי מוקדם של מחלות כמו גלאוקומה, קטרקט, או מחלות עיניים נוספות שעלולות להוביל לנזקים בלתי הפיכים. אז הגיע הזמן להפסיק להזניח את העיניים שלנו ולהבין כמה עולה בדיקה אצל אופטומטריסט? ומה בדיוק נבדק בה?

מהם סוגי בדיקות הראייה הקיימים?

על מנת להבין מהי עלות הבדיקה אצל אופטומטריסט יש להבחין בין הבדיקות השונות, שכמובן העלות עליהן משתנה בהתאם למורכבות הבדיקה. סוגי בדיקות הראייה העיקריים הם בדיקה לצורך רישיון נהיגה, בדיקת עיוורון צבעים, בדיקת ראייה תקופתית, ובדיקה לצורך התאמת עדשות או משקפיים.

כמה עולה בדיקת ראייה לצורך רישיון נהיגה?

בבדיקה זו בודקים את חדות הראייה על ידי מכשיר מיוחד שאושר על ידי משרד התחבורה. בנוסף בודקים האם שדה הראייה תקין ושהנבדק אינו רואה כפול. הבדיקה הזו היא הפשוטה ביותר והעלות שלה היא 20 עד 50 ₪ בלבד.

כמה עולה בדיקה לעיוורון צבעים?

בבדיקה זו האופטומטריסט יאבחן האם קיים עיוורון צבעים ומהי חומרתו על ידי מבחן אישיהרה. מבחן זה מכיל לוחות צבע מיוחדים שבהם מופיעים מספרים המורכבים מנקודות צבעוניות. הנבדק צריך לזהות את המספר שבתמונה. מבחן עיוורון צבעים עולה בין 50 ל-100 ₪.

כמה עולה בדיקת ראייה תקופתית אצל אופטומטריסט?

בדיקות ראייה תקופתיות הן בדיקות הכרחיות על מנת לוודא שהעיניים בריאות ושאין התפתחות של מחלות עיניים. בבדיקות ראייה תקופתיות האופטומטריסט יכול לבחון את חדות הראייה, מבנה העין, הלחץ התוך-עיני, ואת המקטע הקדמי והאחורי של העין. החל מגיל 40 מומלץ להגיע לבדיקה תקופתית לפחות אחת לשנתיים. בגלל מגוון הבדיקות שניתן לבצע, טווח המחירים רחב יחסית ונע בין 150 ל-500 ₪ בהתאם למורכבות הבדיקה.

כמה עולה בדיקה להתאמת משקפיים אצל אופטומטריסט?

בדיקה להתאמת משקפיים נועדה לאבחן במדויק את המספר הנכון של כל עדשה והצילינדר של המטופל. איכות הבדיקה הזו היא קריטית על מנת לבצע התאמה מדויקת של עזר ראייה, הנזק ממשקפיים או עדשות לא מתאימים עלול להיות משמעותי. בדיקה זו עולה בין 200 ל-300 ₪.

כמה עולה בדיקת ראיה לילדים?

בדיקת ראייה לילדים בגילאי גן ובית ספר נועדה לשלול בעיות כמו פזילה, עין עצלה, וקוצר ראייה. בעיות ראייה עלולות להשפיע על התפקוד של הילדים ועל איכות חייהם ולכן חשוב לבצע בדיקה אצל אופטומטריסט עם ניסיון בבדיקות ראיה בילדים. עלות הבדיקה היא בין 100 ל-400 ₪.

בבדיקות הראייה חשוב לבחור את האופטומטריסט בקפידה

בדיקות ראייה המבוצעות על ידי אופטומטריסט מיומן ומנוסה יביאו להתאמה אידיאלית של עזר ראייה למטופל. יותר מזה, הן יכולות למנוע התפתחויות של מחלות שללא טיפול ראוי עלולות להוביל לעיוורון. אם אתם מחפשים אופטומטריסטית באזור תל אביב, מומלץ לפנות למרפאתה של ארזה פרוכטר. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנים כאופטומטריסטית קלינית, ארזה מבצעת את בדיקות הראייה במיומנות רבה, במקצועיות ובמסירות.

 

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
אבחון וטיפול במחלת קרטוקונוס

אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס

כל מחלת עיניים מחייבת מעקב צמוד ומקצועי, ומקסימום תשומת לב למצב השכבות השונות בכל עין. כשמדובר על קרטוקונוס, מתעצמת החשיבות של המעקב ובפרט ההגעה לבדיקות תקופתיות אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או כמובן אופטומטריסטית מומחית) – בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי הסיבות לחשיבות המומחיות, פירוט של שגרת המעקב והמלצות לדרכי טיפול אפשריות.

למה חשובה המומחיות הספציפית לקרטוקונוס של האופטומטריסט?

קרטוקונוס, לפחות נכון ל-2021, היא מחלה חשוכת מרפא. לא רק שלא ניתן לרפא אותה, היא גם מחמירה לאורך זמן, שכן צורתה של קרנית העין מתעוותת עוד ועוד והופכת מכיפה לחרוט. ככל שהצורה ממשיכה להשתנות, כך מחמירות ההשלכות והפגיעה בראייה הופכת לנרחבת יותר ויותר. עוד כדאי לקחת בחשבון את העובדה שקרטוקונוס מתפרצת בגיל צעיר יחסית – בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים – כך שמי שלוקה במחלה סובל מהתסמינים שלה במשך שנים רבות מאוד.

כל אלה מחייבים התייחסות מקצועית מתמדת ומקיפה, והבסיס לה, עוד לפני רופאי העיניים, הוא אופטומטריסטית מומחית בקרטוקונוס.

מה כוללת שגרת המעקב?

אופטומטריסטים הם באופן כללי הקו הראשון בשמירה על בריאות העין. השירות שמספקים נשות ואנשי המקצוע בתחום זה הוא בדיקות שונות שמאבחנות במדויק כל לקות ראייה ויכולות להצביע על הסיבות לה. במקרה של קרטוקונוס, גם לאחר האבחון הראשוני נדרשת הגעה לבדיקות בתדירות גבוהה יחסית, שכן כאמור המחלה מחמירה עם הזמן. שגרת הבדיקות מאפשרת לדעת בכל נקודת זמן מהו המצב העדכני של הקרניות בשתי העיניים, וכך לדעת גם מהו הפתרון הנכון ביותר לאותה נקודת זמן.

הבדיקות המתבצעות לצורך אבחון מצב הקרטוקונוס הן מיפוי קרנית ובחלק מהמקרים גם פאכימטריה – אולטרסאונד של קרנית העין כדי לדעת מהו העובי של הקרנית בכל נקודה. מיפוי ממוחשב של הקרנית מספק נתונים מדויקים לגבי מידת הקמירות של הקרנית בכל חלק שלה.

אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס אמון על פענוח הממצאים כך שיספקו מקסימום תועלת. כאמור הקמירות הופכת יותר ויותר א-סימטרית עם השנים, ותמונת המצב המפורטת והעדכנית מאפשרת ליצור את התיקון הנכון לליקוי.

איך מטפלים במחלה ולמה חשוב להגיע אל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס?

בשלבים המוקדמים יחסית של מחלת עיניים זו, התיקון של העיוות בצורת הקרנית מושג באמצעות עדשות מגע. בשלבים ראשוניים ניתן להשתמש בעדשות “רגילות”, אבל ככל שהמחלה מתקדמת נוצר צורך בעדשות ייעודיות לקרטוקונוס.

יש מספר סוגים של עדשות שמספקות את המענה המתאים לבעלי ובעלות קרטוקונוס. אופציה אחת היא עדשות מגע סקלרליות – עדשות עם קוטר גדול יחסית כך שהן מונחות על הסקלרה (לובן העין) ולא על הקרנית. אופציה שנייה היא עדשות מגע קשות RGP שמספקות תיקון אופטי אופטימלי אבל עלולות להיות לא נוחות. סוגים אחרים של עדשות שמטפלים בנושא הנוחות הם פיגיבק ועדשות היברידיות – בשני המקרים מדובר בשילוב של עדשות רכות וקשות, כשהחלק הרך מבטיח נוחות והחלק הקשה נועד לתקן את לקות הראייה.

רק אצל אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס (או אופטומטריסטית מומחית) מובטחת לכם התאמה מדויקת של נתוני העדשה לנתוני העיניים. ככל שהמחלה מחמירה, כך ההתאמה המוחלטת והשמירה על נוחות השימוש הופכות לאתגר מורכב יותר, ולידע ולניסיון של האופטומטריסטים יש תפקיד קריטי יותר.

אולי יעניין אותך גם:

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
אופטומטריסט - ארזה פרוכטר

שבעה דברים שלא ידעתם על אופטומטריסט ובדיקות ראייה

כל מי שעבר בדיקת ראייה מכיר את זה: האופטומטריסט מבצע שלל בדיקות, החל מבדיקה ממוחשבת וכלה בבדיקת ראייה קלאסית כולל קריאת המספרים הקטנים האלה בשורה התחתונה ביותר בלוח, ושואל אותנו הרבה שאלות. מה בדיוק עושה אופטומטריסט בבדיקה, באילו מכשירים הוא משתמש ואיך הוא יודע להתאים לנו בסופו של דבר את המשקפיים הנכונים לנו ביותר? הינה שבע עובדות על אופטומטריסט ובדיקות ראייה.

קרא עוד
ארזה פרוכטר - עדשות מגע סקלררליות

מחלת PMD: עדשות מגע סקלרליות יכולות לסייע

מחלת PMD היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית הבאה לידי ביטוי בדלדול איטי של הקרנית. ככל ששכבת הקרנית מתדלדלת, ישנה התדרדרות בראייה. ניתן לראות את התדלדלות הקרנית בשני צדדיה עד שבמצב מתקדם היא מקבלת צורה המזכירה פרפר.

קרא עוד
תסמונת העין היבשה

תסמונת העין היבשה: עדשות מגע סקלרליות יכולות לעזור מאוד

סובלים מגירוי בעיניים? מרגישים כל הזמן כאילו גרגיר חול חדר לתוך העין? סביר שאתם סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Syndrom – DES). תסמונת העין היבשה היא תופעה נפוצה יחסית ונחשבת לאחת הסיבות המרכזיות בפניות לרופא עיניים. במחקרים נמצא כי כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת העין היבשה ברמה כזו או אחרת. מה גורם לתסמונת, איך מטפלים ואיך יכולות עדשות מגע סקלרליות לשפר את המצב?

קרא עוד
תסמונת סטיבן ג'ונסון

תסמונת סטיבן ג’ונסון ועדשות מגע סקלרליות

תסמונת סטיבנס ג’ונסון באה לידי ביטוי בתגובה אלרגית חריפה מאוד של העור וגם של ריריות באזורים שונים בגוף – ובכלל זה העיניים. האלרגיה נוצרת בתגובה לתרופות מסוימות או כתוצאה מזיהום, וחומרתה משתנה מאדם לאדם – החל ממקרים קלים ועד מקרים קשים מאוד. שיעור התמותה בקרב המקרים הקשים של התסמונת נע בין 10% ל-33%. התסמונת נחשבת לנדירה יחסית ושכיחותה עומדת על שני מקרים לכל מיליון איש מדי שנה. כתסמונת הפוגעת בריריות, פוגעת תסמונת סטיבנס ג’ונסון גם בעיניים וגורמת ליובש חריף שבו יש לטפל.

ממה נגרמת תסמונת סטיבנס ג’ונסון?

תסמונת סטיבנס ג’ונסון היא תגובה של חיסונית של הגוף הנובעת משימוש בתרופות מסוימות או מגיעה בעקבות זיהום.

  • תרופות שעשויות לגרום לתסמונת הן אלופורינול, תרופה להורדת חומציות השתן, תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות, סוגים של תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאבים ממשפחת NASID, כמו נורופן או אדוויל, ותרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפניצילין.
  • הזיהומים העלולים להביא להתפתחות התסמונת הם איידס, כשהשכיחות לתסמונת בקרב חולי איידס עולה משמעותית ועומדת על 1:1000, חולים בהרפס, בהפטיטיס ובזיהומים נוספים.

מחלות אוטואימוניות כמו זאבת מגבירות משמעותית את הסיכון לפתח את התסמונת בגלל פעילות יתר של מערכת החיסון. בנוסף, ישנו כנראה גם מרכיב גנטי המעלה את הסיכון לפתח את התסמונת במצבים מסוימים, כאשר נשאות של הגן HLA-B12 מעלה את הסיכון לפתח את התסמונת.

תסמונת סטיבנס ג’ונסון: אל תזניחו את העיניים

התסמונת באה לידי ביטוי בפריחה הכוללת שלפוחיות הנוצרות על פני העור ומלווה בתסמינים המזכירים את מחלת השפעת, כמו חום או שיעול.

השלפוחיות הן תוצאה של נמק הנגרם בתאים של שכבות העור העליונות. בנוסף לשלפוחיות על פני העור מופיעות שלפוחיות באזורי ריריות כמו האף, הפה והלוע, פי הטבעת והעיניים.

השלפוחיות מתפוצצות ומתקלפות אחרי זמן מסוים ועימן מתקלפת שכבת עור גדולה. אחד התסמינים המוקדמים יותר מופיע בעיניים – תחושת צריבה, אך כיוון שהתסמינים הנוגעים לעיניים הם משניים ביחס לשלפוחיות על העור, ישנם חולים שאצלם הטיפול בעיניים נזנח או מתבצע בשלבים מאוחרים יותר לאחר האבחון.

הטיפול המאוחר בעיניים הוא טעות כיוון שהדבר יכול לגרום להחמרת המצב ולגרימת נזקים לעיניים עד כדי הצטלקות שלהן ואפילו עיוורון.

טיפול בתסמונת סטיבנס ג’ונסון

אבחון התסמונת נעשה בעיקר על סמך התסמינים הקליניים, בשילוב של לקיחת ביופסיה מן העור לאישור. הטיפול בתסמונת נעשה בכמה אופנים במקביל:

  • טיפול בפצעים הנוצרים בעקבות נשירת השלפוחיות באמצעות חבישה מתאימה, הסרת עור מת ומתן מענה לכאבים.
  • טיפול תרופתי למניעת זיהומים ולהקלה על הכאבים והגרד.
  • שחזור הסיבה להיווצרות התסמונת. במידה שהחל המטופל בנטילת תרופה כלשהי שייתכן שגרמה לתסמונת יש להפסיקה מיידית.
  • לעיתים נדרש אשפוז בגלל הסיכון לסיבוכים.
  • התייעצות עם רופא עיניים, בדיקת עיניים ומעקב אחר מצבן למניעת נזק בלתי הפיך.

כיצד פוגעת התסמונת בעיניים?

הפגיעה בעיניים באה לידי ביטוי בצריבה ובהתפתחות יובש, כאשר מן התופעה של יובש בעיניים סובלים כמחצית מהלוקים בתסמונת.

התפתחות דלקות בעקבות התסמונת נובעת מפגיעה ברקמה הנקראת “רקמת הגובלת” (לימבוס), שהיא הרקמה המפרידה בין הקרנית ללחמית. בגובלת ישנה כמות מעטה של תאי גזע שיוצרים את תאי האפיתל, הציפוי של הקרנית. במצבים כמו כוויות כימיות של אזור הקרנית, כפי שמתרחש כשישנה תסמונת סטיבן ג’ונסון, אזור הגובלת נהרס ומפסיק לייצר תאי אפיתל תקינים. עקב כך נוצר תהליך דלקתי הפוגע בקרנית, יוצר בה רקמה צלקתית ופוגע בראייה באופן קשה.

תסמונת סטיבן ג’ונסון תפגע בשתי העיניים ולכן חשוב לטפל בעיניים באופן מיידי.

כיצד ניתן לטפל בעיניים?

אופן הטיפול בעיניים בעקבות התסמונת נקבע על פי אבחון הבעיות וחומרתן.

ישנם אמצעים שונים שנועדו להקלת היובש ועל ידי כך האטת הפגיעה בעין: חומרים לסיכוך פני העין, ליצירת לחות וכן להפחתת הדלקת. עם אמצעים אלה נמנים חומרי סיכוך לעור, דמעות מלאכותיות וציקלוספורין לעיניים – תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומביאה להאטה בפעילות היתר שלה, הגורמת לתסמונת באופן כללי, כולל הפגיעה בריריות העין. במקרים חמורים נשקלת באופן מיוחד גם האפשרות לטיפול כירורגי של השתלת קרנית ולאחרונה גם השתלת תאי גזע – אותם תאי גזע שישנם ברקמת הגובלת ויוצרים את תאי הציפוי לקרנית.

עדשות מגע סקלרליות לסובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון

יובש בעיניים הוא תסמין מרכזי בתסמונת כתוצאה מן הפגיעה ברירית העין. עדשות מגע סקלרליות הן עדשות רחבות יותר מעדשות רגילות והן ממוקמות על גבי אזור הסקלרלה – לובן העין, זאת בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, המונחות על גבי הקרנית.

בתסמונת סטיבן ג’ונסון לעצם הנחת העדשה סביב הקרנית ולא עליה ישנה משמעות גדולה: כך נמנעים גירוי של אזור הקרנית, התייבשות שלו והחמרת הדלקת. נוסף על קוטרה הגדול של העדשה, היא גם מעבירה חמצן לעין בכמות מוגברת, דבר המביא להקלת התסמינים.

מעבר לכך, העדשה הגדולה שכמו מסוככת על הקרנית יוצרת מאגר קבוע של נוזלים על גבי הקרנית. כך ישנה הקלה משמעותית ביובש בעיניים וישנה האטה בהחמרת המצב, שנגרמת מהתייבשות ומהצטלקות נוספת של הקרנית.

תופעה נוספת שממנה סובלים בחלק מהמקרים הלוקים בתסמונת היא טריכיאזיס, שהיא פנייה פנימה של הריסים. נגיעת הריסים באזור הקרנית, היבשה והרגישה גם כך, יוצרת תחושה לא נוחה של שפשוף. עדשות מגע סקלרליות מגינות על העין מפני מגע ישיר של הריסים בחלק גדול של העין, כולל רוב הסקלרלה, הלחמית וגם כל הקרנית הפגיעה והרגישה בעקבות התסמונת.

סיכום: תסמונת סטיבן ג’ונסון – כדאי לשקול עדשות מגע סקלרליות

לסיכום, תסמונת סטיבן ג’ונסון היא תסמונת הפוגעת בעור ובריריות, לרבות בעיניים. הפגיעה בעיניים מתחילה בצריבה וביובש ודורשת טיפול מיידי כדי שלא תהיה פגיעה חריפה ובלתי הפיכה בקרנית העין ועימה בראייה.

עדשות מגע סקלרליות הן בעלות קוטר גדול יותר מזה של עדשות רגילות והן מונחות על אזור הסקלרלה ולא על גבי הקרנית. לכן הן יכולות להקל מאוד על הפגיעה בעין: הן מהוות מגן, מספקות חמצן רב יותר לעין וגם שומרות על שכבת

לחות בין העדשה לקרנית, דבר שהוא קריטי במקרה של תסמונת סטיבן ג’ונסון.

סובלים מתסמונת סטיבן ג’ונסון או מיובש קיצוני בעיניים? צרו איתי קשר ואשמח לסייע

רוצים לדעת עוד? צרו איתי קשר: 

ארזה פרוכטר,
אופטומטריסטית קלינית B.Sc
פיכמן 19, תל אביב
טל’ נייד: 052-2512312

ארזה פרוכטר - טיפול במחלות עיניים

לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים – צרו איתנו קשר עכשיו:

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc 
מומחית בקרטוקונוס ועדשות מגע מולטיפוקליות בהתאמה אישית

קרא עוד
Call Now Button