קרטוקונוס היא מחלה שפוגעת בקרנית העין. ליתר דיוק הופכת את הצורה שלה מכיפה שמבטיחה ראייה תקינה לחרוט. זהו גם מקור השם קרטוקונוס, קרטו = קרנית וקונוס = חרוט. המאפיין העיקרי של מחלת עיניים זו הוא החמרה הדרגתית ופגיעה הולכת ומחריפה ביכולת הראייה. בהתאם חשוב מאוד לאבחן קרטוקונוס מוקדם ככל האפשר, ובמדויק, ועל בסיס זה לבצע את הטיפול המתאים.
מתי כדאי לבצע אבחון קרטוקונוס?
אבחון קרטוקונוס מומלץ במקרים שבהם ישנה פגיעה בראייה, ובפרט אחד מ-5 התסמינים הבאים:
- קושי להבחין בכל הפרטים בתמונה שהניגודיות בה גבוהה – למשל פרטים בהירים על רקע כהה. בפרט מתחזק החשד שמדובר בקרטוקונוס אם סביב הפרטים ישנן מעין צלליות שמקשות על זיהויים.
- קושי להבחין בפרטים קטנים יחסית או כאלה שהם רחוקים מהעין. ככל שצורת הקרנית היא יותר חרוט ופחות כיפה, הקושי גדל.
- הופעת הילות סביב מקורות אור שנים וכתוצאה מכך טשטוש בראייה.
- ירידה בראייה בתלת מימד – סימפטום שמאפיין בעיקר את המקרים שבהם הקרטוקונוס פוגע בשתי העיניים במידת חומרה שונה.
כל התופעות הנ”ל מובילות לקושי לקרוא, קושי לנהוג וקושי לראות בלילה. כדאי לדעת שקרטוקונוס היא מחלת שמופיעה בגילאים צעירים יחסית – כבר החל מגיל 15-16 ועד אמצע העשור הרביעי לחיים (סביבות גיל 35).
איך מתבצע האבחון כשיש חשד לקרטוקונוס?
חשוב להדגיש שכל התסמינים הנ”ל עלולים לנבוע גם ממחלות אחרות של העיניים, ולכן יש חשיבות רבה לניסיון של האופטומטריסט/ית. גם ביצוע מדויק של האבחון מחייב מיומנות גבוהה שנרכשת בעיקר בשנים רבות של עבודה.
אבחון קרטוקונוס מבוסס על מיפוי קרניות העין. במסגרת המיפוי נמדדים העובי של כל קרנית בכל נקודה, ומתקבל מידע יקר ערך נוסף. בדרך כלל תתבצע גם בדיקה שנקראת פאכימטריה, אולטרסאונד ספציפי לקרנית, וזאת על-מנת לזהות את מידת הקמירות שלה. בדיקה נוספת שעשויה להידרש היא רטינוסקופיה.
על בסיס תמונת המצב שמתקבלת מכל הבדיקות, יכולים אופטומטריסטים בקיאים לזהות את המחלה, ואם אכן האדם חולה בקרטוקונוס לקבוע גם מהי מידת החומרה בכל אחת מהעיניים (לא בכל מקרה היא זהה).
טיפולים אפשריים בקרטוקונוס
דרך הטיפול בקרטוקונוס נקבעת על סמך מידת ההתפתחות של המחלה, כלומר עד כמה הקרנית הפכה מכיפה לחרוט.
כשמידת העיוות בקרנית מועטה יחסית, הפתרון הוא משקפיים או עדשות מגע. גם התאמת משקפיים ועדשות לקרטוקונוס חייבת להתבצע ע”י אופטומטריסטים מנוסים, וזאת על-מנת להבטיח מענה מדויק לחלוטין למידת קוצר הראייה ולמידת האסטיגמטיזם.
כשהפתרון הנבחר הוא עדשות, ההמלצה היא להשתמש בעדשות שמאפשרות הגעת חמצן אל הקרניות – עדשות היברידיות, עדשות סקלרליות, עדשות פיגיבג או עדשות rose K.
אם המחלה מתקדמת יותר, ניתן לעבור טיפול חדשני שנקרא קרוס לינקינג. מהות הטיפול היא חיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובדרך זו האטה של תהליך ההתקמרות. האמצעים הם טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) וחשיפה לקרני UVA לצורך הפעלת הוויטמין. אבחון מוקדם של קרטוקונוס מאפשר להתחיל בטיפול זה בשלב מוקדם יחסית ובהתאם התועלת תהיה מרבית.
במקרים של קרטוקונוס חמור הפתרון הוא ניתוח – השתלת טבעות או השתלת קרנית, בהתאם למצב הספציפי של שכבה חשובה זו בעין.
