כללי

ארזה פרוכטר - עדשות מגע סקלררליות

מחלת PMD: עדשות מגע סקלרליות יכולות לסייע

מחלת PMD היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית הבאה לידי ביטוי בדלדול איטי של הקרנית. ככל ששכבת הקרנית מתדלדלת, ישנה התדרדרות בראייה. ניתן לראות את התדלדלות הקרנית בשני צדדיה עד שבמצב מתקדם היא מקבלת צורה המזכירה פרפר.

מחלת ה-PMD מאובחנת פעמים רבות בטעות כקרטוקונוס או כקרנית חרוטית, המתבטאת אף היא בהתדלדלות של הקרנית ובקבלתה צורה חרוטית. בשנים האחרונות נבחנת השערה כי למעשה שתי המחלות הן וריאציות שונות לאותה מחלה.

מהם התסמינים של PMD ומדוע קשה לאבחן את המחלה?

למחלה תסמינים לא בולטים ולכן היא ניתנת לאבחון חד משמעי רק בבדיקת רופא. היא מתקדמת באיטיות ולכן גם התסמין של התדרדרות הראייה אינו חד. ישנה במשך הזמן התדרדרות בראייה ככל שישנה ההתדלדלות בקרנית, והיא הופכת להיות דקה יותר. עם זאת, לא מורגשים כאבים שיכולים להצביע על המחלה. היא מתקדמת לאט יותר מהקרטוקונוס ומתחילה לרוב בעשור השני עד החמישי לחיים. הצורך בהחלפת משקפיים לעיתים תכופות יכול להיות תסמין, אך הוא יכול להיות תסמין גם לבעיות אחרות. לכן, על מנת לאבחן ולטפל ב-PMD באופן יעיל ההסתמכות היא בעיקר על בדיקת רופא ופחות על אבחון עצמי לפי תסמינים.

מה גורם למחלת PMD? כיום יש בעיקר השערות

האטיולוגיה של PMD עדיין אינה ידועה. משערים כי ישנו גם מרכיב גנטי למחלה, אך זוהי אינה מחלה גנטית באופן מובהק. כנראה מדובר על שילוב של גורמים שונים. גורמי סיכון שישנם למחלת הקרטוקונוס, הנחשבת ל"מחלה אחות" של ה-PMD, הם בין היתר חשיפה לאור אולטרה סגול, או מחלות אלרגיות – במיוחד כאלה הגורמות לדלקת בעיניים ומביאות את הסובל מהן לשפשף את עיניו. PMD יכולה להיות התפתחות של קרטוקונוס ושל מחלה נוספת הנקראת קרטוגלובוס. באבחון עושים אבחנה מבדלת בין PMD למחלות אלה.

כיצד מאבחנים מחלת PMD ומבדלים אותה מקרטוקונוס?

אבחון PMD באופן חד משמעי דורש בדיקה מעמיקה של רופא עיניים. כפי שציינו, התסמינים של המחלה אינם מובהקים מספיק בכדי להסתמך עליהם באבחון המחלה ואפילו לא בחשד לקיומה. לכן בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים היא חשובה, במיוחד לבעלי מספר גבוה במשקפיים או לכאלה המרגישים צורך להחליף משקפיים לעיתים תכופות.

האמצעי הטוב ביותר לאבחון PMD הוא מכשיר טופוגרפיה. מכשיר הטופוגרפיה מספק מעין מפה טופוגרפית של הקרנית, שבה רואים באילו מקומות חל דלדול של הקרנית. ב-PMD הדלדול בולט יותר בשולי הקרנית, מה שיוצר את תבנית הפרפר, בניגוד לקרטוקונוס, שבה הדלדול בולט יותר דווקא באזור המרכזי שלה.

מהו הטיפול שניתן למחלת PMD?

הטיפול שניתן לחולים ב-PMD הוא טיפול סימפטומטי, כלומר לא נמצא עדיין הטיפול שיעצור או יאט את התקדמות המחלה עצמה, אלא רק יטפל בסימפטומים שלה.

בשלבים התחלתיים של המחלה הראייה מתוקנת באמצעות עדשות מגע, אך השימוש בעדשות מגע רכות קונבנציונליות הוא בעייתי לטווח ארוך, במיוחד ככל שישנה עלייה באסטיגמציה (צילינדר).

לעדשות מגע סקלרליות ישנו יתרון משמעותי על פני עדשות רגילות. היום עדשות מגע סקלרליות המותאמות אישית הן פתרון המתאים לטווח זמן ארוך לחולי PMD ואפילו דוחה או חוסך בכלל את הצורך בהתערבות כירורגית, שלעיתים אינה אפשרית. התערבות כירורגית יכולה להיות השתלת קרנית או השתלת טבעות – שני מקטעים קשתיים העשויים מחומר קשיח ומושתלים באמצעות לייזר. כאמור, בחלק גדול מהמקרים ניתוח כירורגי לא יהיה אפשרי, כך שברבים מהמקרים הפתרון הטוב ביותר הוא עדשות מגע סקלרליות.

כיצד עדשות מגע סקלרליות מסייעות לחולי PMD

עדשות מגע סקלרליות הן עדשות נושמות בעלות קוטר הגדול משמעותית מקוטרן של עדשות רגילות. עדשות אלה מונחות על הסקלרה, האזור הלבן של העין, ולא על הקרנית כמו עדשות רכות או קשות רגילות.

בשל הנחת העדשות הסקלרליות על הסקלרה ולא על הקרנית, הקרנית לא מגורה. מעבר לכך, בעדשות מגע סקלרליות ישנו אזור המלא בנוזל מלחלח החוצץ בין העדשה לבין הקרנית. הדבר מונע יובש וגירוי הנוצר כתוצאה ממנו.

לסיכום: אם אתם מחליפים משקפיים לעיתים קרובות, חשים שהראייה שלכם מידרדרת או מרגישים תחושות של אי נוחות מתמדת בעין, כדאי להגיע לאבחון – בין אם מדובר בקרטוקונוס או במחלת PMD, יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולטיפול מתאים.
ארזה פרוכטר

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל' נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

 

 

קרא עוד
תסמונת העין היבשה

תסמונת העין היבשה: עדשות מגע סקלרליות יכולות לעזור מאוד

סובלים מגירוי בעיניים? מרגישים כל הזמן כאילו גרגיר חול חדר לתוך העין? סביר שאתם סובלים מתסמונת העין היבשה (Dry Eye Syndrom – DES). תסמונת העין היבשה היא תופעה נפוצה יחסית ונחשבת לאחת הסיבות המרכזיות בפניות לרופא עיניים. במחקרים נמצא כי כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת העין היבשה ברמה כזו או אחרת. מה גורם לתסמונת, איך מטפלים ואיך יכולות עדשות מגע סקלרליות לשפר את המצב?

תסמיני תסמונת העין היבשה

תסמיני התופעה כוללים אחד או יותר מאלה:

  • תחושת גרד בעין
  • תחושת צריבה
  • עיניים אדומות
  • תחושת חול או גוף זר בעין
  • תחושה של טשטוש בראייה
  • רגישות מוגזמת לאור
  • תחושת אי נוחות כללית בעין

תסמין נוסף שמפתיע ודווקא נראה מנוגד למצב של עיניים יבשות הוא עודף דמעות. עודף הדמעות מעיד על איכות ירודה של הדמעות. הרכב הדמעות הלא שומני מספיק גורם לכך שהן זולגות במהירות ולא מספיקות ללחלח את העין כך שנוצר היובש.

כיצד נוצרת תסמונת העין היבשה?

הדמעות בעין מורכבות משלוש שכבות:

  • שכבת רירית הצמודה לקרנית ומחברת בין הדמעות לקרנית
  • שכבה מימית המורכבת ברובה ממים וממעט חלבון ומלחים
  • שכבה שומנית שתפקידה למנוע התאדות מהירה של הדמעות על מנת שלחלוח העין יהיה מיטבי

כל אחת מן השכבות המרכיבות את הדמעות נוצרת באזור אחר בעין. ייצור מועט של שומן יגרום להתאדות מהירה של הדמעות וליובש. גם בעיה בפעולת העפעפיים המפזרים את הדמעה על פני העין החיצונית תגרום לתחושת יובש.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצאה אצל רבים מהסובלים מתסמונת העין היבשה תופעות של דלקת בעין וישנה השערה שדלקות אלה גורמות לבעיה בבלוטות הדמע הראשיות המפוזרות בקרנית.

מהם הגורמים של תסמונת העין היבשה

ישנם מספר גורמים שיכולים להביא לתסמונת:

  • גיל: ככל שמתבגרים הגוף מייצר פחות שומן. בגיל 60 הדמעות מכילות פחות מחצי מכמות השומן שהן מכילות בגיל 18. הדבר ניכר במיוחד אצל נשים בעלות נטייה לעור יבש.
  • שינויים הורמונליים ושימוש בתחליפי הורמונים: שינויים הורמונליים יכולים אף הם לפגוע בתפקוד בלוטות השומן. לכן יובש בעיניים נפוץ אצל נשים בגיל הבלות, שאצלן ישנם שינויים משמעותיים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. השימוש בתחליפי הורמונים מגבירים אף הם את היובש.
  • תזונה: דיאטה דלת שומנים וגם חוסר בוויטמין A עלולים לגרום לתסמונת העין היבשה.
  • שימוש בתרופות מסוימות: תרופות נגד לחץ דם גבוה, נגד דיכאון, נגד אלרגיה, תרופות לשינה ועוד עלולות לגרום לתסמונת או להחמירה.
  • מחלות: מחלות הקשורות למערכת החיסונית או מחלות היוצרות דלקתיות כמו סוכרת או דלקת פרקים עלולות לגרום לתסמונת. גם דלקות חוזרות בעין קשורות לתופעה.
  • ירידה בתחושת הקרנית: ירידה בתחושת הקרנית המתרחשת עם הגיל גורמת להפחתה במצמוצים אשר תביא להתאדות יתר של הדמעות. מצמוץ מופחת יכול להתרחש גם בעקבות עבודה ממושכת מול המחשב או נהיגה ממושכת.
  • סגירה לקויה של העפעפיים: סגירה לקויה של העפעפיים תביא להתאדות יתר של דמעות.

איך מאבחנים את תסמונת העין היבשה?

כמות הדמעות המיוצרות בפרק זמן מסוים היא מדד שבעזרתו מאבחנים את התסמונת. הרופא בודק את העפעפיים והעין החיצונית. הוא מודד גם את כמות הדמעות הנוצרת וגם את קצב התאדותן מהקרנית.

בדיקה נוספת נעשית על ידי צביעת הדמעות בחומר הנצמד לשכבה השומנית. כאשר מאירים את העין לאחר הצביעה באור אולטרה סגול בעוצמה נמוכה ניתן לראות את השכבה השומנית במלואה ולהעריך את כמותה.

כיצד טיפלו עד היום בתסמונת העין היבשה ?

הטיפול הניתן לתסמונת תלוי במידת החומרה שלה. אם זוהי תסמונת ברמה נמוכה, ניתן לטפל באמצעות תחליפי דמעות, רצוי ללא חומר משמר. במקרים חמורים יותר שבהם מזוהה גם תהליך דלקתי, ניתנות גם תרופות אנטי דלקתיות עם סטרואידים, אך לתקופה מוגבלת ככל האפשר בגלל הסיכון שישנו בלקיחת תרופות אלה לאורך זמן. לעיתים נדרשת התערבות כירורגית.

עדשות סקלרליות כטיפול חדשני בתסמונת העין היבשה

במחקרים שנעשו לאחרונה נמצא שעדשות מגע סקלרליות הן דרך טובה לטיפול בתסמונת העין היבשה, כולל תסמונת בדרגה 3, דרגה שבה התסמונת היא כרונית ומפריעה לנוחות ולראייה תקינה.

לסובלים מתסמונת העין היבשה ישנה בעיה להרכיב עדשות מגע סטנדרטיות, בוודאי לאורך זמן. עדשות סקלרליות הן עדשות מגע ייחודיות. עדשות אלה הן נושמות ומאפשרות קליטת כמות גדולה של חמצן. בנוסף, הן בעלות קוטר גדול במיוחד כך שאינן נוגעות בקרנית העין אלא מונחות על הסקלרה, החלק הלבן של העין. העובדה שהעדשות אינן נוגעות בקרנית מקלות את תחושתו של אדם הסובל מתסמונת העין היבשה, הגורמת לגירוי.

בנוסף, בין העדשה לקרנית העין מפרידה שכבת נוזל המספקת לחות לקרנית באופן קבוע ומקלה משמעותית את היובש.

לסיכום: תסמונת העין היבשה? יש היום פתרונות טובים. אל תסתובבו עם תחושת יובש בעין בלי אבחון וטיפול. לא בטוחים מה לעשות? צרו קשר ואשמח לסייע

ארזה פרוכטר

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל' נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

 

 

קרא עוד
תסמונת סטיבן ג'ונסון

תסמונת סטיבן ג'ונסון ועדשות מגע סקלרליות

תסמונת סטיבנס ג'ונסון באה לידי ביטוי בתגובה אלרגית חריפה מאוד של העור וגם של ריריות באזורים שונים בגוף – ובכלל זה העיניים. האלרגיה נוצרת בתגובה לתרופות מסוימות או כתוצאה מזיהום, וחומרתה משתנה מאדם לאדם – החל ממקרים קלים ועד מקרים קשים מאוד. שיעור התמותה בקרב המקרים הקשים של התסמונת נע בין 10% ל-33%. התסמונת נחשבת לנדירה יחסית ושכיחותה עומדת על שני מקרים לכל מיליון איש מדי שנה. כתסמונת הפוגעת בריריות, פוגעת תסמונת סטיבנס ג'ונסון גם בעיניים וגורמת ליובש חריף שבו יש לטפל.

ממה נגרמת תסמונת סטיבנס ג'ונסון?

תסמונת סטיבנס ג'ונסון היא תגובה של חיסונית של הגוף הנובעת משימוש בתרופות מסוימות או מגיעה בעקבות זיהום.

  • תרופות שעשויות לגרום לתסמונת הן אלופורינול, תרופה להורדת חומציות השתן, תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות, סוגים של תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאבים ממשפחת NASID, כמו נורופן או אדוויל, ותרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפניצילין.
  • הזיהומים העלולים להביא להתפתחות התסמונת הם איידס, כשהשכיחות לתסמונת בקרב חולי איידס עולה משמעותית ועומדת על 1:1000, חולים בהרפס, בהפטיטיס ובזיהומים נוספים.

מחלות אוטואימוניות כמו זאבת מגבירות משמעותית את הסיכון לפתח את התסמונת בגלל פעילות יתר של מערכת החיסון. בנוסף, ישנו כנראה גם מרכיב גנטי המעלה את הסיכון לפתח את התסמונת במצבים מסוימים, כאשר נשאות של הגן HLA-B12 מעלה את הסיכון לפתח את התסמונת.

תסמונת סטיבנס ג'ונסון: אל תזניחו את העיניים

התסמונת באה לידי ביטוי בפריחה הכוללת שלפוחיות הנוצרות על פני העור ומלווה בתסמינים המזכירים את מחלת השפעת, כמו חום או שיעול.

השלפוחיות הן תוצאה של נמק הנגרם בתאים של שכבות העור העליונות. בנוסף לשלפוחיות על פני העור מופיעות שלפוחיות באזורי ריריות כמו האף, הפה והלוע, פי הטבעת והעיניים.

השלפוחיות מתפוצצות ומתקלפות אחרי זמן מסוים ועימן מתקלפת שכבת עור גדולה. אחד התסמינים המוקדמים יותר מופיע בעיניים – תחושת צריבה, אך כיוון שהתסמינים הנוגעים לעיניים הם משניים ביחס לשלפוחיות על העור, ישנם חולים שאצלם הטיפול בעיניים נזנח או מתבצע בשלבים מאוחרים יותר לאחר האבחון.

הטיפול המאוחר בעיניים הוא טעות כיוון שהדבר יכול לגרום להחמרת המצב ולגרימת נזקים לעיניים עד כדי הצטלקות שלהן ואפילו עיוורון.

טיפול בתסמונת סטיבנס ג'ונסון

אבחון התסמונת נעשה בעיקר על סמך התסמינים הקליניים, בשילוב של לקיחת ביופסיה מן העור לאישור. הטיפול בתסמונת נעשה בכמה אופנים במקביל:

  • טיפול בפצעים הנוצרים בעקבות נשירת השלפוחיות באמצעות חבישה מתאימה, הסרת עור מת ומתן מענה לכאבים.
  • טיפול תרופתי למניעת זיהומים ולהקלה על הכאבים והגרד.
  • שחזור הסיבה להיווצרות התסמונת. במידה שהחל המטופל בנטילת תרופה כלשהי שייתכן שגרמה לתסמונת יש להפסיקה מיידית.
  • לעיתים נדרש אשפוז בגלל הסיכון לסיבוכים.
  • התייעצות עם רופא עיניים, בדיקת עיניים ומעקב אחר מצבן למניעת נזק בלתי הפיך.

כיצד פוגעת התסמונת בעיניים?

הפגיעה בעיניים באה לידי ביטוי בצריבה ובהתפתחות יובש, כאשר מן התופעה של יובש בעיניים סובלים כמחצית מהלוקים בתסמונת.

התפתחות דלקות בעקבות התסמונת נובעת מפגיעה ברקמה הנקראת "רקמת הגובלת" (לימבוס), שהיא הרקמה המפרידה בין הקרנית ללחמית. בגובלת ישנה כמות מעטה של תאי גזע שיוצרים את תאי האפיתל, הציפוי של הקרנית. במצבים כמו כוויות כימיות של אזור הקרנית, כפי שמתרחש כשישנה תסמונת סטיבן ג'ונסון, אזור הגובלת נהרס ומפסיק לייצר תאי אפיתל תקינים. עקב כך נוצר תהליך דלקתי הפוגע בקרנית, יוצר בה רקמה צלקתית ופוגע בראייה באופן קשה.

תסמונת סטיבן ג'ונסון תפגע בשתי העיניים ולכן חשוב לטפל בעיניים באופן מיידי.

כיצד ניתן לטפל בעיניים?

אופן הטיפול בעיניים בעקבות התסמונת נקבע על פי אבחון הבעיות וחומרתן.

ישנם אמצעים שונים שנועדו להקלת היובש ועל ידי כך האטת הפגיעה בעין: חומרים לסיכוך פני העין, ליצירת לחות וכן להפחתת הדלקת. עם אמצעים אלה נמנים חומרי סיכוך לעור, דמעות מלאכותיות וציקלוספורין לעיניים – תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומביאה להאטה בפעילות היתר שלה, הגורמת לתסמונת באופן כללי, כולל הפגיעה בריריות העין. במקרים חמורים נשקלת באופן מיוחד גם האפשרות לטיפול כירורגי של השתלת קרנית ולאחרונה גם השתלת תאי גזע – אותם תאי גזע שישנם ברקמת הגובלת ויוצרים את תאי הציפוי לקרנית.

עדשות מגע סקלרליות לסובלים מתסמונת סטיבן ג'ונסון

יובש בעיניים הוא תסמין מרכזי בתסמונת כתוצאה מן הפגיעה ברירית העין. עדשות מגע סקלרליות הן עדשות רחבות יותר מעדשות רגילות והן ממוקמות על גבי אזור הסקלרלה – לובן העין, זאת בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, המונחות על גבי הקרנית.

בתסמונת סטיבן ג'ונסון לעצם הנחת העדשה סביב הקרנית ולא עליה ישנה משמעות גדולה: כך נמנעים גירוי של אזור הקרנית, התייבשות שלו והחמרת הדלקת. נוסף על קוטרה הגדול של העדשה, היא גם מעבירה חמצן לעין בכמות מוגברת, דבר המביא להקלת התסמינים.

מעבר לכך, העדשה הגדולה שכמו מסוככת על הקרנית יוצרת מאגר קבוע של נוזלים על גבי הקרנית. כך ישנה הקלה משמעותית ביובש בעיניים וישנה האטה בהחמרת המצב, שנגרמת מהתייבשות ומהצטלקות נוספת של הקרנית.

תופעה נוספת שממנה סובלים בחלק מהמקרים הלוקים בתסמונת היא טריכיאזיס, שהיא פנייה פנימה של הריסים. נגיעת הריסים באזור הקרנית, היבשה והרגישה גם כך, יוצרת תחושה לא נוחה של שפשוף. עדשות מגע סקלרליות מגינות על העין מפני מגע ישיר של הריסים בחלק גדול של העין, כולל רוב הסקלרלה, הלחמית וגם כל הקרנית הפגיעה והרגישה בעקבות התסמונת.

סיכום: תסמונת סטיבן ג'ונסון – כדאי לשקול עדשות מגע סקלרליות

לסיכום, תסמונת סטיבן ג'ונסון היא תסמונת הפוגעת בעור ובריריות, לרבות בעיניים. הפגיעה בעיניים מתחילה בצריבה וביובש ודורשת טיפול מיידי כדי שלא תהיה פגיעה חריפה ובלתי הפיכה בקרנית העין ועימה בראייה.

עדשות מגע סקלרליות הן בעלות קוטר גדול יותר מזה של עדשות רגילות והן מונחות על אזור הסקלרלה ולא על גבי הקרנית. לכן הן יכולות להקל מאוד על הפגיעה בעין: הן מהוות מגן, מספקות חמצן רב יותר לעין וגם שומרות על שכבת

לחות בין העדשה לקרנית, דבר שהוא קריטי במקרה של תסמונת סטיבן ג'ונסון.

סובלים מתסמונת סטיבן ג'ונסון או מיובש קיצוני בעיניים? צרו איתי קשר ואשמח לסייע

ארזה פרוכטר

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל' נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

קרא עוד
עדשות סקלרליות למולטיפוקל

עדשות מגע מולטיפוקל סקלרליות: פתרון מושלם למגוון מצבים

זה קורה כמעט לכולנו סביב גיל 40: מתחיל תהליך של הזדקנות העין. קוראים לזה פרסביופיה ומדובר בתהליך שבו עדשת העין מאבדת מן הגמישות שלה ומיכולת ההתאמה שלה לטווחי ראייה משתנים.

מה תרגישו? תחילה תחושו שבמעבר בין מרחקים יש צורך בהתמקדות מחדש האורכת כמה שניות. מאוחר יותר כבר יהיה ברור הצורך במשקפיים נפרדים לקרוב ולרחוק או במשקפי או בעדשות מגע מולטיפוקל, שבהם כוללת העדשה אזורים נפרדים המתאימים למרחקים השונים. עם זאת, עדשות מולטיפוקל סטנדרטיות יכולות לפגום באיכות הראייה ובנוחות, במיוחד לסובלים מבעיות אלה:

  • קרטוקונוס: מחלת עיניים אשר חלק מהסימפטומים שלה הם מבנה לא אחיד של הקרנית ויובש קבוע בעין, שלעיתים אינו ניתן לטיפול באמצעות חומרי לחות רגילים.
  • גדילת ריסים פנימה (טריכיאזיס)
  • בעיה בשבירת קרני האור בעין – אמטרופיה
  • צילינדר, המהווה גם הוא גורם נוסף היוצר חוסר נוחות או טשטוש בראייה
  • לאחר פגיעה כלשהי בעין, בין אם מגורם פיזי ובין אם מגורם כימי שיצר נזק לעין
  • במצב של הפרש גדול במספר בין שתי העיניים (אנאיזומטרופיה)
  • לעושים ספורט באופן קבוע ובאינטנסיביות רבה, ובמיוחד לחובבי ספורט אקסטרים

הפתרון למצבים אלה הוא עדשות מולטיפוקל סקלרליות.

מהן עדשות מגע סקלרליות?

עדשות מגע סקלרליות הן עדשות קשות נושמות אשר מתאימות במיוחד לסובלים מיובש קבוע בעין ומתאימות לשימוש גם לאחר ניתוח קרנית.

בניגוד לעדשות רגילות, קשות או רכות, אשר מונחות על הקרנית, שולי העדשות הסקלרליות מונחות על אזור הסקלרה (הלובן של העין) והלחמית. קוטרה של העדשה גדול מזה של עדשות רגילות, ובנוסף אלה עדשות נושמות המעבירות חמצן לעין בכמות גדולה. הריחוק של העדשה מן העין אף מאפשר שכבה קבועה ומשמעותית של לחות, אשר הופכת את הרכבת העדשה ונוכחותה הקבועה בעין לנוחה יותר.

מהם היתרונות של עדשות מגע סקלרליות למולטיפוקל?

בעדשות מולטיפוקל קיימים באופן מיוחד מורכבות רבה וצורך בהתאמה מדויקת של העדשה לעין. עדשות סקלרליות למולטיפוקל נותנות מענה לראייה חדה מכל המרחקים לאורך זמן, ללא שינויים בחדות הראייה כפי שקורה עם עדשות רכות, במיוחד כשישנה התייבשות של העין, אלא בדומה לאיכות הראייה שמספקות עדשות קשות. היתרון שלהן על פני עדשות קשות רגילות הוא גם בנוחות שלהן, הדומה יותר לנוחות שמספקות עדשות רכות.

כיצד נוצרות איכות ראייה ונוחות אופטימליות?

למרות שהעדשה קשה, הנחת העדשה על הסקלרה ולא על הקרנית נותנת לה יתרון משמעותי בנוחות על פני עדשות קשות רגילות. שכבת הלחות שישנה באופן תמידי בעין ויוצרת הפרדה בין העדשה לקרנית נותנת מענה מצוין לסובלים מיובש.

קוטר העדשה ואופן הנחתה בעין יוצרים סביבה בריאה בעין, מפחיתים אדמומיות ומונעים תחושה לא נוחה או היווצרות דלקת. הראייה החדה קיימת לאורך כל שעות היום, גם כשנמצאים בפעילות שעלולה לגרום ליובש מוגבר בעין כמו פעילות ספורטיבית. העדשה הסקלרלית אינה מתייבשת כפי שקורה לעדשות רכות, במיוחד בקרב הסובלים מבעיה של יובש בעין, התייבשות אשר גם גורמת לחוסר נוחות בעין וגם מורידה את איכות הראייה.

האם עדשות סקלרליות למולטיפוקל הן לטווח ארוך או קצר?

עדשות סקלרליות למולטיפוקל מיועדות לתקופה של עד שנתיים. הדבר תלוי בשמירה על העדשות או בשינויים המחייבים התאמה מחדש, כמו שינוי במספר או שינויים בקרנית.

לסיכום, היום כבר לא צריך לבחור בין איכות לנוחות:

עדשות מולטיפוקל סקלרליות מאפשרות לכם לקבל את המענה האופטימלי לנתוני הראייה שלכם, כולל ראייה למרחקים השונים ותיקון צילינדר, שמירה על ראייה חדה לאורך כל היום ללא שינויים והיעלמות מוחלטת של ראייה מעורפלת. כל זאת, בנוחות מקסימלית ומבלי להרגיש כלל שהעדשות נמצאות בעיניים שלכם.

לא בטוחים כיצד להתאים עדשות סקלרליות למולטיפוקל? צרו איתי קשר ואסייע.

ארזה פרוכטר

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל' נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

 

קרא עוד
התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט

התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט

"וואו, סבתא, את הולכת בלי משקפיים! עשית ניתוח לייזר?" לא, סבתא לא עשתה ניתוח לייזר, היא כנראה עברה ניתוח קטרקט שבמהלכו הושתלו לה עדשות שמתקנות את הראייה. אבל לא תמיד אפשר להיפטר מהמשקפיים לאחר ניתוח קטרקט ואז נדרשים לבצע התאמת משקפיים.

הקטרקט (או ירוד בעברית) הוא עכירות של העדשה בעין, הגורמת לפגיעה בראייה. ללא ניתוח הפגיעה בראייה תלך ותחמיר. היום, בניגוד לעבר, אין צורך לחכות עד שהקטרקט יהיה "בשל", אלא ניתן לבצע את הניתוח בכל שלב של הקטרקט. ההחלטה על הניתוח צריכה להיעשות בהתייעצות עם רופא עיניים, שגם ימליץ על סוג העדשה שתושתל.

ניתוח קטרקט: סוגי העדשות להשתלה

היום עושים שימוש בעיקר בעדשות רכות ומתקפלות אשר נפתחות לאחר החדרתן אל תוך העין. את העדשות ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  • עדשה חד מוקדית – עדשה חד מוקדית מתקנת אחת משתיים: או את הראייה לרחוק או את הראייה לקרוב. ברוב המצבים תהיה העדפה להשתלת עדשה המתקנת את הראייה לרחוק, אלא אם כן ליקוי הראייה הוא לקרוב בלבד. כך שיהיה צורך לרוב במשקפי קריאה גם לאחר הניתוח.
  • עדשה מולטיפוקלית – בדומה למשקפי מולטיפוקל, מאפשרת עדשה זו ראייה טובה גם לרחוק וגם לקרוב. החיסרון של עדשה מסוג זה הוא שזמן ההסתגלות אליה יכול להיות ארוך יותר וגם שאינה מתאימה לכל אחד.
  • עדשה טורית – במקרים שבהם יש אסטיגמטיזם (צילינדר), כלומר התקמרות בלתי שווה של קרנית העין או של העדשה הגורמת ליצירת שתי נקודות מיקוד במקום נקודה אחת, ניתן לתקן את המצב בעזרת עדשה טורית. עדשה זו יכולה להיות חד מוקדית או מולטיפוקלית.

איך נעשית ההחלטה על סוג העדשה להשתלה?

העיקרון המרכזי המנחה את הרופאים בבחירת העדשה להשתלה הוא יצירת איזון יחסי בין שתי העיניים. בהתאם, הרופאים שוקלים את הנתונים הבאים:

  • מהו סוג ומידת ליקוי הראייה בעין המנותחת: האם ראייה לרחוק, לקרוב או שניהם ובאיזו חומרה והאם יש צילינדר?
  • מהו סוג ומידת הליקוי בעין השנייה? במקרה שבו תיקון הראייה בעין המנותחת ייצור פער גדול מדי, תהיה העדפה להשתיל עדשה הדומה בנתוניה לעדשה הטבעית שאותה מחליפים, כשכל ההבדל הוא צלילות העדשה המלאכותית לעומת עכירות העדשה הטבעית – ומבלי לנסות לתקן באופן חד את ליקויי הראייה.
  • האם יידרש בקרוב ניתוח גם בעין השנייה? במקרה כזה ניתן לתכנן איזון עתידי בין שתי העיניים.
  • אם נדרש ניתוח בעין השנייה, האם מומלץ, בהתחשב בכל נתוניו של המטופל, מצב של מונווויז'ן – הבאת עין אחת למצב שבו תהיה ראייה טובה מרחוק, ואת העין השנייה למצב של ראייה טובה מקרוב? מצב זה יכול לבטל את הצורך במשקפיים, אלא אם כן נוצר צילינדר לאחר הניתוח, אך בגלל חוסר האיזון בין שתי העיניים יש לו חסרונות מבחינת הראייה לעומק ותפיסת התלת ממד ולכן לא נוקטים דרך זו בכל מצב.

התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט: איך ומתי?

התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט מתבצעת לרוב כארבעה שבועות לאחר הניתוח, אז מסתיים תהליך של התייצבות העין וניתן לבדוק את הנתונים המדויקים ובהתאם להם להתאים משקפיים. זאת כמובן בתנאי שלא נוצרו בצקת או סיבוכים והרופא המנתח סיים את המעקב שלאחר הניתוח ונותן אישור לכך.

המשקפיים החדשים יותאמו על פי סוג העדשה התוך עינית שהושתלה בעין המנותחת והצרכים שישנם כעת מבחינת הראייה:

  • אם העדשה שהושתלה היא עדשה חד מוקדית שתיקנה את הראייה לרחוק אך ישנו ליקוי בראייה לקרוב, יהיה צורך במשקפי קריאה בהתאם למספר שישנו כעת, תוך התאמת עדשות המשקפיים לנתוני כל אחת מהעיניים.
  • אם הוחלט על תיקון חלקי של ראייה לרחוק בעין המנותחת או השארת ליקוי הראייה כפי שהיה בכדי לא ליצור פער משמעותי מדי בין שתי העיניים, יהיה צורך במשקפי ראייה לרחוק וגם במשקפי קריאה.
  • כאשר מושתלת עדשה מולטיפוקלית טורית המתקנת את הראייה לכל המרחקים וגם צילינדר, ייתכן שלא יהיה צורך במשקפיים כלל. עם זאת, לעיתים בגלל שינוי בצילינדר שנוצר לאחר הניתוח עדיין יהיה צורך במשקפיים לראייה מרחוק או במשקפי קריאה בהתאם לצילינדר החדש.

לסיכום: עומדים לעבור ניתוח קטרקט? חשוב להבין את שיקולי הרופאים ואת השלכותיהם על התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט. לאחר הניתוח אתם מוזמנים להגיע לבדיקה מקיפה ויסודית כדי להתאים משקפיים במידת הצורך.

לא בטוחים כיצד להתאים משקפיים אחרי ניתוח קטרקט? צרו איתי קשר ואסייע.

ארזה פרוכטר

ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc
טל' נייד 052-2512312

למידע נוסף מלאו פרטים בטופס

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

קרא עוד
ארזה פרוכטר

לטוס אלפי קילומטרים כדי להביא משקפיים לילדים באוגנדה

הזמנת משקפיים לילדים הסובלים מלקות ראייה נראית לנו המעשה הכי טריוויאלי שיש, אבל לא בכל מקום בעולם זה ככה. ארזה פרוכטר נסעה אלפי קילומטרים אל ילדי הפליטים שגורשו לאוגנדה כדי לבדוק את הראייה שלהם ולהתאים להם משקפיים ולתת להם סיכוי לחיים טובים יותר. יומן מסע

קרא עוד
עדשות מולטיפוקל

5 דברים שחשוב לדעת לפני שבוחרים עדשות מולטיפוקל

עדשות מולטיפוקל עונות על הצורך של ראייה איכותית לכל טווחי המרחק: רחוק, קרוב וטווחי ביניים. הצורך בעדשות מסוג זה עולה לקראת גיל 40, כאשר העדשה התוך עינית אינה גמישה כבעבר ומתקשה להתמקד בטווחי המרחק השונים. כיום מוצע מגוון רחב של עדשות מולטיפוקל ולכן, לפני שבוחרים עדשות מסוג זה, כדאי להכיר כמה מושגי יסוד בתחום. מה כדאי לדעת לפני שבוחרים עדשות מולטיפוקל?

קרא עוד